פולחן (Ritual) הוא בדרך כלל טקס דתי או מסורתי, שבו סוגדים לאל או לאלילים. פולחן כזה יכול להיות חלק של דת או במסגרת של אמונה אישית ופרטית.

פולחנים כאלה יכולים להיות לקדושים, לאבות קדמונים וכדומה. יש אפילו את "פולחן השטן", שבו מתגלים סממנים של הערצה וסגידה לשטן. לא פעם כולל הפולחן הזה גם מעשי התעללות בבעלי-חיים ואף בבני אדם.

המושג "פולחן" הוצמד גם ליצירות שצברו מעריצים נלהבים ונאמנים שצופים בהן ומרבים לעסוק בה בהתמדה ולאורך זמן. יצירות כאלה מכונות "קאלט" או "יצירת פולחן".


הסבר קצר על הפולחן הדתי:

https://youtu.be/4TcdAkQJpQE


וכך נראה פולחן דתי בשבטי הפיגמים:

https://youtu.be/HaSNbTC8cl4

אפולו (Apollo), בנו של זאוס ואחיה של ארטמיס אלת הציד, הוא אחד מ-12 האלים האולימפיים, אל צעיר, יפה ונערץ על ידי היוונים הקדמונים, אל שגם אחראי על תחומים רבים בחייהם.

בתור האל שנחשב למנהיג של המוזות, אותן 9 אלות ההשראה היווניות, אפולו הוא גם אל ההשראה והמוסיקה, המיומן בנגינה בלירה ובשירה ומי שמנגן לאלים באולימפוס בנבל הזהב הקדוש שלו, מוקף בנימפות והמוזות שתמיד מלוות אותו.

וזו לא רק ההשראה האמנותית, כי אפולו הוא גם אל השמש והאור, אל הרועים שמגן על העדרים, אך גם אל הנבואה, הרפואה, האור והאמת.

במראהו, אפולו הצעיר הוא מי שמתואר כאל צעיר ונאה, גבר עירום וללא זקן מוצג בדרך כלל כאוחז קשת ואשפת חצים. לא פלא שהוא מתואר כרווק מצליח, מוקף נשים ונימפות רבות - אל היופי הגברי והירי בחץ וקשת.

אפולו הוא גם מעין מתווך בין האלים לבני האנוש, מי שמעביר לאדם את רצון האלים ומסייע לכבדם. מצד אחד הוא האל היווני שיכול לסלוח לפושעים, אפילו רוצחים ולטהר אותם מהחטאים שלהם, מנגד באגדות מסוימות הוא אל אכזרי שיודע למשל לירות את חיציו ולחולל מגפות בעולם.

מנגד וכמתווך, אפולו הוא שמכיר לבני האנוש את חוכמת הרפואה. כאל האור הוא מביא להבשלת היבולים ומשמיד מזיקים. כאל הנבואה הוא בונה את המקדשים שבהם הנביאים, כולל המקדש המרכזי בעיר דלפי.

מכאן שמאמיניו עבדו את אפולו בהביאם למקדשי אפולו קורבנות ומנחות. כסמל לכוחות הנבואיים שלו, הם נהגו להציב אותם על חצובה משולשת.

לא רבים יודעים היום שאחת לארבע שנים נערכו לכבוד אפולו המשחקים הפיתיים בעיר דלפי. אלו היו תחרויות ספורט חשובות בעולם היווני של אותם ימים וקדמו להם בחשיבות רק המשחקים האולימפיים באולימפיה.


הנה אל השמש והאור אפולו:

https://youtu.be/QPIg8JcXvH0


על אפולו וארטמיס, האחים התאומים:

https://youtu.be/goff68zSTgs


עוד מתפקידיו של האל אפולו:

https://youtu.be/695TunhNpuw


האגדה על אפולו ודפנה (עברית):

https://youtu.be/MWMmrou1_mg


מאבק בין הרס, הרמס ואפולו? - בסרטים המצוירים לילדים:

https://youtu.be/TVB_ph6lQNQ


ומהאל אפולו קיבלה את שמה תכנית החלל האמריקאית בשנות ה-60 והחללית אפולו (מתורגם):

https://youtu.be/8dpkmUjJ8xU

הם היו מהאויבים החזקים של בני ישראל. עלילות תנ"כיות שונות, מדוד וגוליית ועד שמשון ודלילה, מתארות התנגשויות בצד חיים משותפים של ישראל והַפְּלִשְׁתִים (Philistines).

אבל מי היו הפלשתים בעצם והאם הם נעלמו או שהם עדיין כאן?

לפי הטענה התנ"כית היו הפלשתים מהגרים חדשים בארץ ישראל והגיעו אליה דרך הים. גם הממצאים שנתגלו בגן הלאומי באשקלון, עיר פלשתית במקור, מאשרים את הטענה התנ"כית כי הם היו מהגרים חדשים בארץ ישראל, עובדי אלילים ובראשם הַאֶלִיל דָּגּוֹן, ולא ילידי הארץ. זו הסיבה שהפלשתים נקראו גם "גויי הים".

ההערכה המקובלת היא שבני התרבות הזו היגרו לחופי ארץ ישראל מהים האיגאי, כנראה מהאי כרתים. סברה זו מסתדרת גם עם המקורות התנ"כיים וגם עם הממצאים הארכיאולוגיים, שכללו תכשיטים, כלי נשק ועצמות. אלו מצביעים על מקורם המדויק, פחות או יותר, באזור שבין טורקיה ליוון, באגן הים התיכון.

בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ התגלו לא פעם שרידי הפלשתים. לא רק אשקלון - גם ערים כמו אשדוד, קריית עקרון, גת ועזה, היו ערים פלשתיות עתיקות. התרבות שהתגלתה בהן הייתה שונה מאד מהתרבות הכנענית והעברית של התקופה.

ולאיפה נעלמו הפלשתים? מה עלה בגורלם?
- לפי הסימנים ההיסטוריים השמיד נבוכדנצר מלך בבל, בשנת 604 לפני הספירה, את ערי הפלשתים. הוא הגלה את תושביהן לבבל שבמסופוטמיה. בכך תמה שהייתם של הפלשתים בארץ ישראל. הפלשתינים של היום, לפי כל הסימנים, אינם צאצאים שלהם.


הנה סיפורם של הפלשתים:

https://youtu.be/CpH9JlmiMR4


אנו מכירים את הפלשתים מסיפורו של שמשון הגיבור (עברית):

https://youtu.be/SURAOUucW88


ושיר על דוד וגוליית הפלשתי (עברית):

https://youtu.be/FCzpFpAF3HQ

ברחבי צרפת ואירופה פזורים לא מעט אבנים ניצבות שזכו לשם "אבני מנהיר" (Menhir). אבנים אלה הן בדרך כלל מלבניות מעט ובעלות קצה עליון מעט מחודד.

המנהירים הן בנות אלפי שנים ושמשו ככל הנראה לטקסי פולחן פגאניים, כלומר לעבודת אלילים. מי שככל הנראה הציבו את אבני מנהיר היו דרואידים, שהיו עובדי אלילים. החוקרים טוענים שגיל המנהירים באירופה הוא כ-6,000 שנים ויותר.

מקור המילה מנהיר הוא מהשפה הברטונית העתיקה שבה פירושה "אבן ארוכה".


הנה סיפורם של המנהירים:

https://youtu.be/PhpZkM5TdHE


מנהירים ביבשת:

https://youtu.be/u9UHPxtgLE0


ומצגת וידאו של מנהירים:

https://youtu.be/gW5WUJ980ts

בהרבה מקומות באמריקה מפסלים ומגלפים הילידים מהשבטים האינדיאנים המקומיים עמודי טוטם (Totem). עמודי הטוטם מסמלים את אלילי האינדיאנים. מוצגים בהם סמלי המשפחה, דרך ציפורים, צפרדע שמגינה על המשפחה ועוד.

את הטוטמים מציבים האינדיאנים במקומות מרכזיים בכפר. על העמודים הללו מגולפים בעץ דמויות של אלילים ושל אבותיהם שמתו בעבר הרחוק ומזכירים אגדות ואירועים שקרו בהיסטוריה של השבט.

מנהג הקמת עמודים של טוטם רווח בעיקר בשבטי האינדיאנים על החוף המערבי של צפון אמריקה ובקרב ילידי מערב קנדה.

פירוש המילה "טוטם" הוא "השומר עליהם".


הנה הדגמה של דרך ההכנה של עמוד טוטם במוזיאון האינדיאנים:

http://youtu.be/y6r5jQvQ6n0


מצגת וידאו עם עמודי טוטם מעניינים:

http://youtu.be/648gwElcPzU


וסיפורם של עמודי הטוטם:

http://youtu.be/6Lht4XGkk0k

במיתולוגיה המצרית, אנוביס (Anubis) הוא האל עם גוף האדם וראש התן, אל המתים והלוויות המצרי.

אנוביס הוא האל האחראי על החניטה. ראשו ראש של תן, אוכל נבלות מדברי. אגב, בחירה מוזרה לאור היות התנים דווקא שודדי קברים וטורפי המתים. החוקרים סבורים שדווקא בשל כך נבחרו התנים לתפקיד שומרי ומשמרי הגופות.

ואכן, אנוביס הוא האל שלפי האמונה הפרעונית, דואג לגופות המתים. תפקידו לבחור את הנשמות ולשמר את גופם לעתיד שאחרי המוות.

תחת מסווה של תן, נוהג אנוביס, על פי האמונה המצרית הקדומה, לבחון את הקברים, לחנוט את המתים, להובילם לאורך נהר הנילוס אל השמיים ולסייע לנשמות לעבור בחשיכה אל העולם הבא.

לפי האמונה המצרית בתקופות אחרות, נהג אנוביס לסייע בפולחנים המצריים העתיקים, ולקבל את המתים בעולם השאול. יש אפילו תקופות שהמצרים שראו בו את אל המוות עצמו. בתקופות אחרות האמינו שהוא שוקל את נשמות המתים ומביא את תוצאות השקילה אל אוזיריס, אל המוות.


הנה סיפורו של אנוביס, אל ראש התן:

https://youtu.be/Ra5MpsYdp8w


אנימציה "טראנסית" של אנוביס והמתים שלו:

https://youtu.be/I7xgCtn8374


תקציר על האל אנוביס:

https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=5m16s&end=6m22s


המצרים גם חנטו מיליוני כלבים במקדש אנוביס:

https://youtu.be/e3IqHMTtLGE


הוליווד נהנתה להפוך אותו לרשע, עם צבא של אנוביס משוכפלים בסרט "המומיה חוזרת":

https://youtu.be/f2rYgURNeq0

פסגתו של הר נמרוד שבתורכיה מתנשאת לגובה של 1,981 מטרים. במאה ה-1 לפני הספירה בנה אנטיוכוס מלך הקומגנה שני מקדשים על פסגת ההר. את האחד הוא כיוון לזריחת השמש בעוד שהשני פונה לכיוון השקיעה.

כיום פזורים על פסגת ההר פסלי ענק שבורים של זאוס, אבי האלים היווני, ביחד עם האלים הרומיים אפולו ופורטונה אלת המזל וגם אלים זרים כמו האל הפרסי מיתרה ועוד.

פסלים הענק שגובהם כ-10 מטרים שבורים כיום לגמרי. גובה כל ראש שלהם הוא כשני מטרים.


הנה סרטון עם סיפורו של הר נמרוד:

http://youtu.be/roN9TGegbl8?t=29s


והמראות הקסומים של פסלי ונופי הר נמרוד:

http://youtu.be/1ZCxBRA66u4

בשבטים רבים בעולם אפשר למצוא את השָׁאמָאן (shaman), רופא האליל של השבט ומי שהוביל את הטקסים בו.

השמאן הוא כינוי שניתן לאיש דת, רופא אליל והמרפא של שבטים במקומות רבים בעולם. מאינדיאנים באמריקה, דרך שבטים באפריקה, באסיה ואפילו האסקימואים (אינואיטים צריך לקרוא להם) ודומיהם - תמיד יהיה בהם אחד שהוא המרפא של השבט והוא נקרא בפי החוקרים "שמאן".

עוד מעידן האדם הקדמון, תקופת הציד והליקוט, שאב השאמאן חלק משמעותי מכוחות הריפוי שלו מכוחות הטבע שמסביבו. באופן ישיר הוא עשה זאת באמצעות צמחי מרפא וחלקי או אברי חיות שיש בהם כדי לרפא. באופן עקיף הוא גם נעזר בחיבור רוחני שיצר, אל כוחות הטבע והרוח.

באמצעות מגע עם עולם הרוחות וכשהוא מכניס את עצמו למצב של טרנס, השמאן מרפא אנשים חולים בשבט. לא תמיד הוא מצליח, אבל הוא האדם שעליו סומכים שיצליח יותר משאר בני השבט.

לשאמאן מגוון שיטות, טקסים ואקסטזות שבאמצעותם הוא יוצר קשר עם הרוחות, על מנת להצליח ולזכות בתמיכתן בענייני הבריאות של אנשי השבט שלמענם הוא פועל.

תפקידו של השאמאן עובר בירושה, מאב לבן, או אחרי הכשרה ארוכה שעובר אדם בצעירותו אצל שמאן, שהופך לו למורה בעל ניסיון.

המילה שמאן הגיעה ככל הנראה מטוּנְגוּזית, הלשון המדוברת בסיביר, אבל את השמאניזם לסוגיו ניתן למצוא כמעט בכל תרבות ובכל יבשות העולם.


הנה סיפורו של שמאן מונגולי:

https://youtu.be/UlOMzHMG73c


שמאן מרפא בנפאל:

https://youtu.be/penw3SfVcEU


שמאן אפריקאי שמרחף באוויר:

https://youtu.be/tW6pVFOpE6Q


ושמאנית בישראל (עברית):

https://youtu.be/s7VmRFDefsw

האצטקים (Aztecs) היו עם אינדיאני, שהורכב מברית של שלוש קבוצות אתניות של אינדיאנים, ששלטו בעמק מקסיקו, במהלך המאה ה-15 ותחילת ה-16. הדומיננטיים מבין השלוש היו בני המשיקה, תושבי העיר טנוצ'טיטלאן.

הסיפור של האצטקים הוא לא יאומן, שנשמע כמו אגדה או מיתוס. הם היו שבטי נוודים, שבתוך 200 שנה בלבד יצרו את האימפריה המדהימה ביותר באמריקה.

האצטקים, עם נחשל ביחס לתרבות המאיה, הצליחו במהירות להשתלט על בני המאיה ולאמץ לעצמם את התרבות שלהם. בהמשך הם יצליחו לשפר את תרבות המאיה עוד יותר ולבנות אימפריה עצומה וחזקה במיוחד.

אבל האצטקים לא שלטו זמן רב ופחות ממאה שנה אחרי התגבשות שלטונם, הגיע שלטונם לקיצו הפתאומי. המדהים הוא שאת האימפריה שלהם כולה הם איבדו בשל טעות גורלית אחת, שעשה המלך שלהם מונטזומה.

הסוף הזה היה בשנת 1519, כשהגיע לחופי מקסיקו כוח ספרדי של 600 חיילים, בפיקודו של הרנן קורטז. קורטז וחייליו חיפשו זהב ואוצרות ולא הייתה להם יותר מדי סבלנות לתרבויות אחרות. בתוך שנתיים הם החריבו את האימפריה האצטקית, לא לפני שרוקנו אותה מאוצרותיה, החריבו את בירתה והפכו את האצטקים לעבדים ושפחות.


#חיי האצטקים
המעניין הוא שידוע די הרבה על התרבות האצטקית. מי שתרם רבות לשימור הידע על התרבות, המסורות והמיתולוגיה האצטקית, היה הכומר הספרדי ברנרדינו דה סהגון. את כל אלה האיש תיעד לאחר הכיבוש, בין השאר בשיחות שערך עם זקנים וחכמים אצטקים. הכנסייה הקתולית, שלא אהבה את העניין גנזה את כתביו ואלה התפרסמו רק במאה ה-18 וחשפו לא מעט על התרבות הזו.

כך, למשל, אנו יודעים שהיו כמה מעמדות לאצטקים. המעמד השליט היה של האצילים (pilli). עליו נמנו הפקידים והכוהנים. המעמד הנמוך היו ה"עם" (macehualli). המעמד הזה כלל את בעלי המלאכה והחקלאים, את מי ששילמו מיסים ושרתו בצבא. היה גם מעמד ממש נמוך, מעמד העבדים (tlacotin). נמנו עליו שבויי מלחמה והם היו מי שהוקרבו בדרך כלל לאלים.

לאצטקים הייתה חקלאות מפותחת. בשבילה הם פיתחו מערכות השקיה משוכללות לתקופה. הם האמינו באמונות דתיות של אלילים ונהגו להקריב קורבנות אדם לאלילים שלהם. האמנים האצטקים הצטיינו באמנות הפיסול בעץ ויצרו ממנו מסכות עץ מיוחדות ופסלים מדהימים שמגולפים לגמרי מעץ.

הכתב האצטקי היה כתב פיקטוגרפי, כתב שכלל ציורים בתור סימני כתב. זמן קצר לפני שנכבשו בידי הספרדים וקריסת האימפריה שלהם, הם החלו לפתח כתיבה פונטית, המבוססת על אותיות. את הרשימות שלהם הם כתבו בעיקר על גליונות עור ועל קירות המקדשים. כך הם הותירו אחריהם למשל את "קודקס החוקים", אוסף החוקים של התרבות האצטקית.

האצטקים נהגו לשחק בטלאצ'טלי, משחק כדור שהמציאו, בעיקר לצורך פולחן. את המשחק הזה, שמזכיר את משחק הכדורסל של ימינו, הם בדרך כלל נהגו לשחק נגד שבויים, לפני שהעלו אותם כקורבנות אדם לאלים שלהם.


הנה מבוא לתרבות האצטקית:

https://youtu.be/B8cO1pAHVok


מיתוסים של האצטקים (מתורגם):

https://youtu.be/j-bQsan5WXo


הפולחן והקרבת הקורבנות שלהם:

https://youtu.be/TaWDXwmjf_Q


יום בחייה של מיילדת אצטקית (מתורגם):

https://youtu.be/JZj7acYZ19w


וכך השתלטו עליהם הספרדים:

https://youtu.be/i3kWJfkqT0g