הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


עוד על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI

הפינגוין הקיסרי (Emperor penguins), הגדול בפינגוינים בעולם, חי בקוטב הדרומי, הידוע בשמו אנטרקטיקה.

הפינגווין הקיסרי הזכר מקבל את הביצה להשגחתו, מיד לאחר שהנקבה הטילה אותה. משלב זה, נושא הפינגוין הקיסרי את הביצה בין כפות רגליו.

הוא עושה זאת גם לאחר שהביצה בוקעת והצאצא בוקע ממנה. גם אחרי-כן הפינגוין הזכר ממשיך לגדל בין רגליו את צאצאו, עד שהוא גדל.


הנה זכר הפינגווין הקיסרי מקבל את הביצה מהאם ושומר עליה:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך חוזרות הנקבות בקיץ:

http://youtu.be/MfstYSUscBc

צעדת הפינגווינים הקיסריים היא המסעות החוזרים אל הים, מסע שאותו עוברות נקבות הפינגווין הקיסרי לאחר ההזדווגות והטלת הביצים. במהלך החורף שומרים הזכרים על הביצים, בתוך פלומה חמה שבגופם, עד שהן בוקעות. באותו הזמן הנקבות שהגיעו אל הים "מבלות" באכילת דגים וצבירת כוח.

לאחר החורף שבות האמהות, כדי לשחרר את הזכרים שדגרו על הביצים שבקעו במהלך החורף. המסע מתוזמן בדיוק מופלא, שכן אם יאחרו האמהות ביותר מ-48 שעות, לא ישרדו הגוזלים הרכים שזה עתה בקעו מהביצים וימותו מחוסר מזון.

משהוחלפו על ידי הנקבות, יהיו הזכרים חופשיים לצעוד את הצעדה שלהם בחזרה לים. הם יוכלו לאכול, אחרי חודשים של רעב וחורף קשה. בסוף הקיץ ישובו הם עם מזון לצאצאים והגלגל יתחיל מחדש, כשהנקבות תצאנה שוב לחופשה..

כל המסעות הללו צופנים בחובם סכנה לקיסריים, הן מהסופות האדירות של הקוטב, והן מטורפים מסוכנים.


הנה ההחלפות והעברת הגוזלים מהאב לאם:

http://youtu.be/6AiCIZ9wM1o


עוד סרטון על צעדת הפינגוון הקיסרי:

http://youtu.be/5qyKGGPjxt0


וההתארגנות המופלאה של הזכרים, כדי לשמור על החום בקור הנורא של החורף הקוטבי:

http://youtu.be/OL7O5O7U4Gs

פינגווינים קיסריים באנטארקטיקה שורדים על ידי התגודדות משותפת, שמקטינה את אובדן החום מגופם ומאפשרת להם לשרוד. ההיצמדות זה לזה מקטינה את שטח המגע של גופם עם הקור העז ומחממת אותם. כך גם שומרים הזכרים המתגודדים בין רגליהם, על הביצים והפינגווינים הצעירים שבוקעים מהן.

למעשה הפינגווין הקיסרי הוא בעל החיים היחידי הנשאר לחיות באנטרטיקה גם בחורף הקפוא. הטמפרטורות בחורף באנטרטיקה נמוכות ביותר ויכולות לרדת עד למינוס 50 מעלות צלזיוס. למרות הקור העז מצליחים הפינגווינים הקיסריים לשמור על חום גופם סביב 37 מעלות צלזיוס באמצעות שיטת ההתגודדות המשותפת. החורף הוא תקופת הרבייה של הפינגווינים הקיסריים, והעובדה שאין עוד בעלי חיים סביבם בתקופה זו, מהווה עבורם יתרון הישרדותי, ומאפשרת להם להתרבות בסביבה נטולת טורפים.


הנה הפינגווינים המתגודדים ונצמדים בקור:

http://youtu.be/MfstYSUscBc


הביצים שבוקעות:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך הם מתאחדים עם האמהות ששבות לאחר הקור הגדול:

http://youtu.be/EiQzls8YQcw

אחד המחזות המרשימים אצל הפינגווינים הוא הזינוק שהם מרביצים בעת שהם מזנקים מהמים אל היבשה. מי שצופה במראה סופו תוהה לעתים כיצד מייצר הפינגווין את כוח הזינוק המרשים מהמים אל היבשה.

חוקרים רבים שמו לב שלפני שהוא מזנק מהמים, הפינגווין עולה אל פני המים. רק לאחר מכן הוא יורד למעמקים, כדי להאיץ משם לצורך הזינוק החוצה. הם נטו לחשוב שהפינגווין נח מעט משחייה למעלה, רגע לפני שירד למטה ויתחיל להאיץ החוצה.

אבל מבדיקה מעמיקה ומחקרים חוזרים הסתבר שמה שהפינגווין עושה הוא הרבה יותר מעניין מסתם מנוחה לקראת הזינוק. נראה שהפינגווין, ציפור השוחה במים בדרך כלל, אוסף בשהייה הנינוחה על פני המים אוויר אל בין נוצותיו. האוויר הזה יסייע לו לחזק את ההאצה שלו בכך שהוא מקיף אותו במעין בועת אוויר ובכך מקטין את החיכוך שלו במים ומאיץ את מהירותו פי 2. בכך הוא יוסיף ליכולת של הפינגווין לטוס למעלה, אל פני המים, ומשם לזינוק אל האוויר וממנו אל הקרקע.

אז נכון שפינגווינים לא יכולים לעוף, אבל באופן מסוים הם בכל זאת טסים!


כך הפינגווין מייצר את הזינוק המדהים שלו מהמים:

https://youtu.be/snAvGxz7D04


וכך צולמו הזינוקים של הפינגווינים מהמים:

https://youtu.be/A9mbCNs47FI

האם הרובוט הוא חברם הטוב של הפינגווינים? - המדענים שהתקשו להתקרב לפינגווינים ממשפחת הקיסרים, החליטו לשלוח פינגווין-רובוט על 4 גלגלים.

הרובוט נראה כמו אפרוח פינגווינים ומופעל בשלט רחוק. הוא נועד לרגל אחר חייהם וההרגלים המיוחדים של הקיסריים הידועים בביישנותם, כמו בדיקת השפעת שינויי האקלים על הישרדותם ועל רבייתם.

החוקרים גם הקליטו את הקולות בטריטוריה שלהם ונהנו מיכולות שלא התאפשרו קודם.

זה לקח זמן מה ונראה טוב, עד שבשלה מסוים ניסו הפינגווינים לתקשר עם הרובוט וגילו שהוא לא ממש מתקשר איתם. בעבר כבר גרמו פינגווינים נזק לרובוטי פינגווין מסוג זה, שהתקין צוות BBC שצילם אותם לסרט תיעודי.


הנה הרובוט שהצטרף לקהילת הפינגווינים כדי לחקור אותם:

http://youtu.be/p_1vVtYqWxw


ופינגווין רובוטי שהתקינה בעבר רשת ה-BBC כדי לצלם את הפינגווינים מקרוב:

http://youtu.be/OCCOUy3VnoQ

קשה אולי להאמין אבל יש פינגווינים באפריקה. כן, הפינגווין שכל כך מזוהה עם המישורים הקפואים של אנטארקטיקה, מקנן גם בחופי אפריקה. הפינגווינים האפריקאים (African Penguin), שחורי הרגל, או הפינגווינים הנוערים חיו אלפי שנים על האיים הרחוקים מחופי היבשת. בשנת 1982 הופיעו לראשונה שני זוגות כאלו על החוף באפריקה ומאז הם התרבו והפכו לכמה אלפים.

על "חוף בולדרס" שליד העיר סימונס טאון שוכנת מושבת פינגווינים אפריקאיים. קולם המזכיר נעירה של חמור העניק להם את בעבר שמם באנגלית Jackass Penguin. הם משתכשכים במים ומאכילים את הגוזלים שממתינים על החוף. הם חופרים את הקינים בין גבעות החול, מתחת לשיחים גדולים, לא רחוק משפת המים.

היסטורית היה הפינגווין האפריקני הראשון מבני מינו, שהכירו בני המערב. תייר צרפתי שקראו לו בילה כתב ביומנו אז על "דג משונה ומכוסה בנוצות" שראה במימי האוקיינוס אל מול חופי דרום-אפריקה. מספר הפינגווינים באפריקה ירד במהלך השנים מאד. מתוך מליון ורבע פינגוונים אפריקאים, לפני פחות מ-100 שנה, נותרו כיום כ-120 אלף בלבד.


הנה הפינגווינים שבאו מהאיים עליהם הם חיים והתרבו בחוף הבולדרים:

https://youtu.be/hkAmMR-HE2Y


הפינגווין האפריקאי בחוף הבולדרים:

https://youtu.be/bliWj2x8Xmk


כך הם נראים בגן חיות:

https://youtu.be/Nzo7gCMU64M


כך חיים הפינגווינים האפריקניים של חוף בולדרס:

https://youtu.be/kqNeUmTry9Q


עוד ממראות החוף המיוחד עם הפינגווינים של אפריקה:

https://youtu.be/53NpMlu1fQk


וקצת ממראות האיזור כולו:

https://youtu.be/m_lgbh9-_2Y

פינגווינים אינם עפים, כיוון שהכנפיים שלהם עברו התאמה לתנועה בים ולמעשה הן מתפקדות יותר כסנפירים ופחות ככנפיים. אלא שבשנים האחרונות נמצא מין של פינגווינים שעפים.

טוב, לא ממש...

רשת הטלוויזיה של בריטניה, בי בי סי, נוהגת לעשות מתיחה של האחד באפריל וכזו היא המתיחה על הפינגווינים שעפים. המתיחה הצליחה באופן לא מפתיע ורבים התלהבו מהממצא החדש על התפתחות הפינגווינים. לבסוף הם גילו את מה שהיו אמורים לדעת - לא לסמוך על פרסומים שמוצגים ב-1 לאפריל.

ראו למטה את הסרטון שיצרו ואחריו את הסרטון שמראה איך יצרו את המתיחה.


הנה "מין הפינגווינים היחיד המסוגל לעוף":

http://youtu.be/9dfWzp7rYR4


הסבר למתיחת האחד באפריל של רשת הבי בי סי:

http://youtu.be/lzhDsojoqk8


למה בעצם הם לא עפים?

https://youtu.be/VDC3ja8XaQ8


והם לא היחידים - סיפורם של מיני הציפורים שלא יודעים לעוף (מתורגם):

https://youtu.be/hRzRjHzvOts

פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.

לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.

רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".

על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.

את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.

יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.


הנה הפלסיוזאור:

https://youtu.be/mkw593Qa19U


מציג את עצמו:

https://youtu.be/EZIzTiwgZtw


סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:

https://youtu.be/civWOCULPsY


והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:

https://youtu.be/owilkIr6ISE