כמי ששמו המלא היה "פבלו דיאגו ג'וזה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דל לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידד רואיס יא פיקאסו", היה הצייר והפסל הספרדי פבלו פיקאסו, אחד מהאמנים המהפכניים בתולדות האמנות וללא ספק אחד מנותני הטון המרכזיים של האמנית במאה ה-20.

פיקאסו היה ילד פלא שהפך לאמן מרתק ונערץ. הוא לא הפסיק לחקור את האפשרויות האמנותיות שלו, ניסה וניסח חוקים חדשים ובעיקר עשה מהפכות באופן יצירתו.

היו לו תקופות שונות ביצירתו ובכל תקופה הוא צייר בסגנון שונה מהאחרות. בין התקופות ביצירתו: התקופה הכחולה, הוורודה, הקוביזם הפיסולי, הקוביזם האנליטי ועוד.

בין לבין הוא כנראה האמן הפורה בהיסטוריה, עם הערכות של מומחים שבחייו הוא יצר כ-50 אלף עבודות אמנות. חלק מהעבודות הללו, אגב, נוצרו ושורבטו על מפיות בבתי קפה, שכיום שוות הון.

פבלו פיקאסו היה אמן מהפכן, פורץ דרך ומייסד זרם הקוביזם באמנות המודרנית ומי שרבים מחשיבים כאמן החשוב ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20. המדהים הוא שבניגוד לאמנים שעשו מהפכות, איכויותיו והמהפכנות של פיקאסו לא פגעו בו אלא הפכו אותו לאהוב ההמונים.

כמו מידאס האגדי, שכל מה שנגע בו הפך לזהב, כך פיקאסו. ציוריו ופסליו נחשבים כיום מהיקרים ביותר בעולם. עובדה מעניינת היא שהאיש שכל עבודה שלו יכולה לפרנס בעושר משפחה לכל חייה, היה קומוניסט פעיל ומעורב פוליטית, שבחייו נאסרה בשל כך כניסתו לארצות הברית.


כך ניתן להבין את הציורים של פיקאסו:

https://youtu.be/_HGW1DQO1xQ


פיקאסו מצייר:

http://youtu.be/ExCQZ940Rbw


כמה מיצירותיו הגדולות של פיקאסו:

https://youtu.be/ziJOYOeG1yc


פיקאסו בעבודה:

http://youtu.be/CkRS3wDg1xU


רגע, יצירה! - כך תציירו כמו פיקסו:

https://youtu.be/9Jcs0VB5ZUk


סרט תיעודי על פיקאסו - המהפכן של האמנות המודרנית:

https://youtu.be/ANqi-LuH5j8?long=yes


ותכנית טלוויזיה חינוכית על פיקאסו (עברית):

https://youtu.be/Nwq8iDTAZVo?long=yes

הציור שלושה נגנים (Three Musicians) של הצייר הספרדי פאבלו פיקאסו הוא אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של פאבלו פיקסאו. "שלושה מוסיקאים" צוייר בשנת 1921 בצבעי שמן על בד. כמקובל בסגנון הקוביסטי, שבו צוייר, הוא מציג דמויות שבורות ולא הגיוניות, עם פרצופים עקומים, שעיניהם נמצאות באותו צד של הפנים והאף בהם ממש לא במרכזם. בציור גם אין קווים עגולים, או צורות עגולות. הצבעים והצורות בציור מתמזגים ופיקאסו לא צייר בו כלל קווי מתאר.

בשל הצורות של מרכיביו, רבים רואים בו קולאז' אבל הציור הזה הוא כאמור ציור שמן.

מבחינה היסטורית, צייר פיקאסו שני ציורים של הנגנים. ושניהם גם זכו לשם הזה "3 נגנים". אחד מהם נמצא ב-MOMA, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, בעוד השני שוכן במוזיאון לאמנות של פילדלפיה.


משימת בילוש
==========
נסו למצוא היכן שתל פיקאסו כלב המסתתר ברקע. רואים אותו?


הנה הסבר על האוונגארד דרך הציור המפורסם:

https://youtu.be/D_D4pwe7NSI


הדרכה לילדים על 3 המנגנים של פיקאסו:

https://youtu.be/RlNf5XZDcQs


הסבר קצר להורים:

https://youtu.be/XrpBt65KW7k


הציור הידוע באנימציה:

https://youtu.be/74cQ_YeZQOc


כך מעתיקים אותו בידיים:

https://youtu.be/YjD2rr7N-wc


ושלישיה של נגנים אמיתיים:

https://youtu.be/KGVPByY_ANs

קוביזם (Cubism) הוא זרם אמנותי אוונגרדי באמנות החזותית. בשנת 1906 החלו אותו הציירים, תושבי רובע מונמארטר בפריז, פבלו פיקאסו הספרדי וז'ורז' בראק הצרפתי. הם עבדו בשיתוף בקשר הדוק עד תחילת מלחמת העולם הראשונה ב-1914.

בתחילת המאה ה-20 יצר הקוביזם מהפכה של ממש בציור ובפיסול האירופי. הזרם דחה את המסורת הנטורליסטית בציור ופיסול ובכך חולל את המהפכה המשמעותית שלו.

מקור השפעה משמעותי ביותר על הקוביזם היו ציוריו של סזאן, בהם הוא עבר מנקודת מבט בודדת לכמה נקודות הסתכלות. בציורים מאוחרים החל סזאן גם לפרק את משטחי הצבע ולהרכיב אותם שוב כקצעים, כלומר חלקים עצמאיים שהם משטחי צבע גאומטריים היוצרים צורות תלת ממדיות.

עוד מקור השפעה הוא הפיסול הפרימיטיבי מהאי האיברי ומאפריקה. השפעתו של הפיסול האיברי על הקוביזם התבטאה בכך שהוא התנתק מיצירת דמויות מסורתיות והחל לעצב דמויות אדם באופן חופשי יותר.

את המושג "קוביזם" טבע מבקר האמנות הצרפתי לואי ווקסל, בשנת 1908. הציור הקוביסטי הראשון צויר בידי פיקאסו ונקרא "התפוחים".

עוד מציוריו הקוביסטים של האמן המפורסם פאבלו פיקאסו הם "העלמות מאביניון", "אישה עם מניפה" ו"איש עם מקטרת", כולם מהתקופה הראשונה. בהמשך צוירו עוד ציורים קוביסטיים מרתקים, כמו "האישה הבוכה" שצייר בשנת 1937.


הנה זרם הקוביזם:

https://youtu.be/V6ZT1705Slw


הסבר אקדמי על קוביזם ופאבלו פיקאסו:

https://youtu.be/DSZMlfm1Ln0


הסבר לילדים (עברית):

https://youtu.be/8cU0A6HtXUM


על הקוביזם לילדים (עברית):

https://youtu.be/vFELD0fY56s


"הכינור" שצייר ז'ורז' בראק ב-1914:

https://youtu.be/2LBtZkYVUkc


ותכנית חינוכית על פיקסו והקוביזם (עברית):

https://youtu.be/Nwq8iDTAZVo?long=yes

"מחשבים הם דבר חסר תועלת, הם יכולים לתת לך רק תשובות." - צוטט הצייר, אולי החשוב במאה ה-20, פיקאסו.

אז אולי ציירים ועיבוד מידע הם לא האנשים החכמים ביותר לעדות על טכנולוגיה, אבל מצד שני, אפשר לקרוא בין השורות ולהבין את ההומור של המהפכן הגדול של האמנות המודרנית. הרי פיקאסו לא באמת חשב שתשובות אינן חשובות.. נראה שהוא ניסה לומר שהעולם הרבה יותר מעניין את מתלבטים ונהנים מהספק ומהחיפוש אחרי תשובות וידע ויצירה, כולל כמובן יצירה אמנותית.


אז במיוחד בשבילכם, הנה רגע עם פיקאסו והאמנות שלו:

http://youtu.be/yyRQxPiDGNA?t=11s


והנה משהו כדי לעדכן אותו שהיום מחשבים מסייעים ליצור אמנות מרתקת וחדשה:

http://youtu.be/DN_JUIFGYAg

הציור גֶרְנִיקָה של פבלו פיקאסו, ציור ענקי בשחור-לבן שצויר בשנת 1937, היה לאחת היצירות המפורסמות של האמן ושל תולדות הציור המודרני בכלל. הציור צויר כתגובה להפצצת עיירת הבאסקים הספרדית "גרניקה" בשנת 1937 על ידי הנאצים, בזמן מלחמת האזרחים בספרד.

ההפצצה הרגה 1,600 מתושבי העיר. אלפי פצועים נוספים יצאו ממנה והעיר נפגעה באופן קשה. פיקאסו, שגדל בברצלונה ובילה פעמיים בצעירותו בכפר, אצל חבר ילדות בשם מנואל פאיירס, קרא על ההפצצה בעיתון וראה מספר תמונות בשחור לבן.

הוא הכין למעלה מ-60 רישומים לפני שהחל לצייר את הציור עצמו. מיד לאחר מכן, בתוך מספר שבועות, הוא צייר את היצירה הענקית הזו, 7.5 על 3.5 מטרים ממדיה.

בציור מופיעים אנשים פשוטים הנפגעים במלחמה ולא כלי טיס או פצצות. יש בו הרבה סממנים של פחד, זעקה וכאב וגופים מפורקים והם נועדו ליצור את תחושת האימה והסבל שחשים הנפגעים.

הציור צויר בשחור-לבן וגווני אפור, מכיוון שהאמן רצה שייראה באותם הצבעים של תצלומי העיתונות שתיעדו את הפצצת העיר גרניקה. בכך הוא היטיב להקנות לציור אמינות, שבאותה תקופה אומרת שבדיוק כך קרו הדברים.

האגדה מספרת שעם כיבוש פריז על ידי הגרמנים הצביע אחד מקציני הגסטפו שנפגשו עם פיקאסו על הציור ושאל אותו אם הוא עשה אותו. הצייר הגדול השיב בסרקזם אופייני " לא, את זה אתם עשיתם..."

כיום, גרניקה הוא מהציורים החשובים הממחישים את מוראות המלחמה והפך לסמל של ההרס והאובדן של המלחמה. ניתן לראותו במוזיאון ריינה סופיה במדריד.


הנה סיפורו של הציור המפורסם של פיקאסו (מתורגם):

https://youtu.be/DJnH5CPCImY


על הציור האימתני של אימת המלחמה ותוצאותיה:

https://youtu.be/l_VSixma864


צילומים מהעיר גרניקה ששימשו השראה לציור:

http://youtu.be/Hmvddlp79aw


סרטון בתלת מימד שמציג את ציור הגרניקה של פיקאסו:

http://youtu.be/jc1Nfx4c5LQ


והסבר מעמיק על היצירה:

https://youtu.be/qJLH7JAsBHA?long=yes

העלמות מאביניון (Les Demoiselles d'Avignon) הוא ציור נודע ואף מהפכני של הצייר פאבלו פיקאסו, שהיה הסימן הראשון לשינוי בסגנונו של פיקאסו, מהריאליזם לקוביזם. מתוארות בו 5 עלמות בתנוחות שונות.

"העלמות מאביניון" מצוייר בהשפעה ברורה של הפוביזם והאמנות האפריקאית, שאליהם נחשף בזכות הצייר אנרי מאטיס. הפיסול האיברי והמסכות האפריקאיות שאותם גילה אז פיקאסו, שינו את סגנונו לגמרי. הוא יישם בו הרבה מהעניין שהיה לו בצורות גיאומטריות ועיוותי צורה, גורמים שיהפכו לחשובים בסגנון הקוביזם שיוולד עוד רגע.

כמעט כל המבקרים והמומחים מסכימים על כך שהציור, שצוייר בתחילת המאה ה-20 בצרפת, מהווה את ראשיתו של הסגנון הקוביסטי באמנות. הוא לא צוייר כך במקרה. הצייר צייר מעל 100 רישומים וציורי הכנה לקראתו, כולל ניסויים בצבעי מים, צבעי שמן וטושים. ברבים מהרישומים אף נכללו דמויות גברים, שהיו אמורים להיכלל בציור הסופי, אך לבסוף הושמטו ממנו.

בציור ההערות מאביניון השתמש האמן בטריק מעניין כדי לגרום לצופים אי-נוחות וללכוד את מבטם. פיקאסו יצר בכוונה את העלמות שבמרכז התמונה בצורה ריאליסטית יותר מהעלמות שבצדדים. כך הוא גורם לצופים לרכז את מבטם ותשומת ליבם במרכז התמונה ומקשה עליהם להסיט את המבט ממנה.

הציור הנודע מוצג כיום ב-MOMA, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.


הנה הציור "העלמות מאביניון" של פאבלו פיקאסו:

http://youtu.be/RlYj0yZUJZY?t=27s


ופיקאסו רושם בטוש:

http://youtu.be/JU9oaD0e7uU

בצעירותו ידע הצייר הנודע פיקאסו גם תקופות קשות. למשל זו שחווה בהיותו בן 20. בתקופה זו מת חבר הנפש הקרוב ביותר קאזהחימאס. האמן הצעיר נכנס לתקופה עצובה מאד והחל לצייר טיפוסי שוליים כמו קבצנים, עניים ונשים אומללות. הוא צייר אז בגוונים כחולים וקרים וחוקרי אמנות מכנים את התקופה הזו בחייו של פיקאסו בשם "התקופה הכחולה". הסיבה לשם "הציורי" של התקופה - ציוריו במשך אותן 3 שנים, בין 1901 ל-1904 הפכו להיות כחולים והדמויות המופיעות בהן עגמומיות ומלאות עצב.

את התקופה העצובה הזו, אפיין תפקוד חסר של פיקאסו, האמן והאדם. הוא ידע אז גם חסרון כיס וכמעט לא היה לו כסף לבדי ציור וצבעים. משום כך הוא מצא עצמו לא פעם מצייר על קנווסים, בדי ציור, שעליהם כבר צייר בעבר.

הידוע ביותר מהתקופה הכחולה שלו הוא הציור האייקוני והמוכר שלו "הגיטריסט הזקן" (The Old Guitarist). יש המכנים אותו "המנגן העיוור". הוא צוייר ב-1903 ומעניינת בו הצורה שבה משטיח הצייר את הרקע וכך נותן ביטוי לאדישות ולחוסר עניין בסביבה שבהם הוא שרוי באותה תקופה.

הדמות הרזה והכמעט שקופה של הנגן, הדחוסה למסגרת התמונה, מרוקנת ומעוותת, מקבלת בשל כך ממד רוחני ומלאה בעולם פנימי. המוסיקה היא הנותנת לחייו תוכן ומשמעות והצייר נותן לזה ביטוי בכך שרק הגיטרה צבועה בצבע חם וחי, לעומת הקור הקפוא בשאר הציור.

המדהים הוא שנותרו מתחת לציור שאריות ניכרות לעין של ציור קודם שצייר האמן על אותו הקנווס לפני כן ושכוסה על ידי הגיטריסט. נסו להביט בצווארו של הגיטריסט ותוכלו לראות את דמותה ופניה החיוורות של אישה. אם פעם ראו אותה בקושי, אחרי שנים רבות של דהיית הצבעים התכלכלים של הגיטריסט הזקן, הולכת דמותה ונגלית לעין הצופה.

ואגב, אפילו אישה זו מתאימה לתקופה הכחולה של פיקאסו. גם האשה החבוייה מתחת ל"נגן הגיטרה הזקן והעיוור" נראית מדוכאת ועצובה. כשהאמן עצוב - כל מושאי ציוריו עצובים גם הם.


הנה הציור המפורסם והחשוב ביותר מהתקופה הכחולה:

http://youtu.be/T-bPmPh998w


התקרבו לציור הגיטריסט של פיקאסו והבחינו באישה החבויה בו:

http://youtu.be/SfejK_ykERw


המחזה קצרה ונוגעת ללב:

http://youtu.be/GvWmLzPM09w


אמן שמשחזר את הציור:

http://youtu.be/nM-j_b7MXwI


ואולי אלה הצלילים של הנגן הזקן:

http://youtu.be/CNs7D2ixElY

יצירתו המפורסמת של פבלו פיקאסו "שלושה מוזיקאים", ציור שמן חשוב משלו שצויר בשנת 1921. למעשה זה ציור שצויר פעמיים ונמצא בשתי הגירסאות שלו בשני מוזיאונים שונים, זה של ניו-יורק וזה של פילדלפיה.

שלושת הדמויות שבציור הן המשרת, הליצן והנזיר. הם ישובים בתנוחת נגינה ופניהם וגופם מצוירים בסגנון הקוביסטי שמאפיין את פיקאסו, מי שהיה הדמות החשובה ביותר בו. לפי הקוביזם המצויר בתמונה אינו מוצג מנקודת מבט אחת, אלא מציג את המוצגים שבתמונה כשהם מפורקים לגורמים וניתן לראות אותם בציור מנקודות מבט שונות, באותו הזמן.


הנה סרטון על הציור "שלושת המוסיקאים" של פבלו פיאקסו:

http://youtu.be/IcMul2a13R8


והנה הנפשה של הציור:

http://youtu.be/avBQAaAHGo8

זה אולי מפתיע לדעת שהאמן המשפיע ביותר על הציור במאה ה-20 הוא אמן יווני, יליד האי כרתים, שחי בעיר טולדו שבספרד במאה ה-16.

אבל העובדות הן ברורות - אל גרקו (בספרדית "היווני") הוא האמן המשפיע ביותר על הציירים המודרניים.

אל גרקו (1541-1614) נולד בכרתים, אך את מרבית חייו הוא בילה באיטליה וספרד. אף שהיה צייר מפורסם בכרתים, אנשים רבים חשבו שציוריו יותר מדי מעוותים ומוזרים.

במשך 400 שנה לאחר מותו, אל גרקו כמעט נשכח לתמיד. אך בסוף המאה ה-19 הסתבר שהוא משפיע על ציירים כמו פיקאסו וסזאן, מי שנחשבים היום מגדולי הציור, הושפעו ממנו וקיבלו השראה מסגנונו.

האופן המשוחרר בו נהג בצורה והתייחסותו לתאורה ולצבע ביצירתו, השפיעו בהמשך על החשובים שבמודרניסטים של המאה ה-20. ביניהם היו האמנים המהפכניים כמו ג'קסון פולוק, האקספרסיוניסט המופשט שטפטף צבע על הבד וכמובן המהפכן הקוביסט של המאה ה-20, פיקאסו.

יש, אגב, מומחים הרואים באל-גרקו את הממציא האמיתי של סגנון הקוביזם, שפיקאסו הוא הצייר הבכיר בו.

ממש כמו שיעשו האמנים הסוריאליסטים במאה ה-20, אל גרקו שילב ביצירותיו מרכיבים דמיוניים. הוא צייר דמויות מוארכות, עד כדי כך שחשדו מסביבו שהוא סובל מבעיות ראיה. הוא השתמש במראות מעוררי הוד ומסתורין, כמו השמיים המנופצים שצייר מעל העיר טולדו ועוד.


הנה אחדים מציוריו של אל גרקו:

https://youtu.be/oaxpKdl1-54


קדימון מהסרט על חיי אל גרקו:

https://youtu.be/V7gCX8RpaYc


ועוד מציוריו:

https://youtu.be/Vr4fY21qxTo

פיקאסו, מהאמנים המהפכניים במאה ה-20, אמר פעם ש"אמנים טובים מעתיקים, אמנים דגולים גונבים". סטיב ג'ובס, המקביל הטכנולוגי ואחד המוחות המבריקים בתחום המחשבים ומוצרי האלקטרוניקה, הצהיר לא פעם ש“גאונים אמיתיים גונבים".

אפילו אלברט איינשטיין הדגול אמר פעם ש"סוד היצירתיות הוא לדעת להסתיר את מקורותיך."

איך זה מסתדר עם התפיסה שגניבה ויצירתיות הם בעצם דבר והיפוכו? - הרי נאמר לא פעם ואפילו בתורה "לא תגנוב". מצד שני, רבים רואים ביצירה ובגניבה משהו שהולך, מה לעשות, ביחד.

נראה שכל הגאונים הללו ניסו לומר בשפה פשוטה שכשנוצרת יצירה אמיתית, כל המקורות והגניבות שבה מתמזגים אליה ונמסים אל תוכה כך שהמרכיבים הללו לא נראים יותר כפרטים נפרדים ולא נתפסים עוד כהעתקה או כגניבה.

הקלישאה מחוזקת במשפט עממי, שגם הוא נראה גנוב מפיקאסו או ממישהו דומה ואומר "חובבים מעתיקים, גאונים - גונבים!"

אז האם באמת "אמנות היא גניבה" כמו שפסק פיקאסו באמירה אחרת שלו?

קודם כל, התשובה היא כן. בעבודות טובות בלתי אפשרי שלא יהיו דברים שלקוחים ממקומות אחרים. כל אדם יצירתי הוא אדם שמוחו מכיל כל כך הרבה השפעות, רעיונות, מראות, צלילים, חיבורים אסוציאטיביים, מחוות ומה לא, עד שגם אם ירצה, לא יוכל שלא להשתמש, לעיתים קרובות שלא מדעת, בדברים של אחרים.

כל אדם יצירתי באמת משתמש בדברים שמתכתבים, עושים מחווה, או בקיצור ובשם כולל "גונבים" לאחרים. אבל זה טוב ומותר כל הזמן שהיוצר עושה בהם שימוש אישי חכם, מחבר אותם לאמנות שלו, לפרויקט הספציפי, באופן שהופך אותם רלוונטיים ומחוברים היטב ובצורה עדינה והרמונית לנושא.

כך, אגב, פועל המדע, שב-500 השנה האחרונות הביא את האנושות להישגים בלתי נתפסים. שם בהגדרה, כל מדען וחוקר מפרסם את ממצאיו לעיון הקהילה המדעית כולה, תוך שהוא כולל בעבודתו שלל ממצאים של קודמיו. הבאים בתור אחריו ייקחו את עבודתו, ממצאיו ומסקנותיו ויצרפו אותם כרצונם לתזה שהם יחקרו וייבחנו והם ישמשו אז כר לממצאים שיפרסמו בתורם.

כך, כל מדען שמצליח יעשה זאת "על כתפי נפילים", כמו שהטעים פעם אייזיק ניוטון, מי שבעיני רבים נחשב כגדול המדענים בהיסטוריה.

אבל גם המדע וגם התרבות מראים שיש תנאי נוסף ליצירתיות שגונבת - גם אם אתם אוספים ומשתמשים ברעיונות של אחרים, הם צריכים להיות רק חלק ורצוי קטן מהדבר שלכם. קחו כרצונכם השפעות ורעיונות ממקורות אחרים, אבל דאגו שמה שאתם עושים לא יהיה בעצמו כמו של האחרים.

שיהיה רמיקס, שיהיה מושפע, מתבסס, משתמש. שיהיה מצטט, אבל שלא יהיה גנוב. או במילים אחרות, אם ציירתם ציור וגנבתם רעיונות של פיקאסו או מלביץ' - שימו לב שהציור עצמו הוא לא כמו שלהם. הרעיונות או המרכיבים? - אוקיי. אבל הציור - אסור!

אם כתבתם שיר, אין בעיה אם מרכיבים מסוימים מזכירים למאזין שירים מוכרים, כל זמן שהשיר עצמו יהיה מקורי ולא יישמע כמו משהו שעשה מישהו אחר, או סתם מועתק ממישהו... אגב, במקרים רבים זה אפילו עניין משפטי. במוסיקה למשל, אם תעברו מספר מסוים של צלילים, הם כבר לא רק "מזכירים מנגינה של אחר" אלא ממש המנגינה - במקרה כזה, הפרתם זכויות יוצרים ותשלמו על זה ביוקר. קראו דוגמאות לכך באאוריקה, בתגית "זכויות יוצרים".


הנה פיקאסו בעבודה:

https://youtu.be/Nxes8pyHkJc


מקורות ההשפעה על טרנטינו, מגדולי הבמאים בקולנוע ומ יצירתיים שבהם:

https://youtu.be/1czSxBi-O9g


וכך גונבים באופן יצירתי, כמו שעשו הגאונים:

https://youtu.be/i7LBHe5-01Y?long=yes

ילדה בת ארבע בשם מרלה אולמסטד התפרסמה לפני שנים אחדות בסרט התיעודי "הילד שלי יכול היה לצייר זאת". מרלה שציירה ציורים מופשטים גדולים ומרשימים הגיעה עם ציוריה לתערוכה שבעקבותיה הציורים הפכו למדוברים בכל עולם האמנות והחלו להימכר בעשרות אלפי דולרים ויותר.

הכל החל כשאביה של מרלה, צייר חובב, הסכים לבקשתה ונתן לה את המכחול, כדי לנסות לצייר גם.. מרלה החלה לצייר וההורים הגאים תלו את ציוריה בבית. ידיד משפחה שיש לו בית קפה, ביקש לתלות את ציוריה בבית הקפה שלו ואנשים שראו אותם ביקשו שוב ושוב לרכוש את הציורים. כולם נדהמו לשמוע מי הציירת שמאחרי הציורים המעניינים הללו..

הסיפור התפשט במהירות ומהעיתון המקומי הוא הגיע לעיתון "הניו יורק טיימס" ולתכנית הטלוויזיה הנחשבת "60 דקות". מכאן החל כדור שלג חיובי שבו מבקרי אמנות הישוו את מארלה לאמנים מודרניים כמו קנדינסקי, פולוק ופיקאסו! גלריות אמנות מציגות תערוכות שלה, שבהן נמכרות עבודותיה של מרלה בת ה-4 במאות אלפי דולרים!

כיום יש כבר אמנית נוספת בת 4 בשם אליטה אנדרה מאוסטרליה, שגם היא מוכרת עבודות ומציגה תערוכות כאלה ואולי בעצם זה השלב הבא באמנות המודרנית - ההכרה בזה שלילדים יש דמיון ויצירתיות מצוינים ועם קצת כישרון - הם יכולים להתחרות בטובים ביותר שבמבוגרים!


הנה הקדימון מהסרט על ילדת הפלא מרלה:

http://youtu.be/j46V9wclBaw?t=7s


ועוד כתבת טלוויזיה שמספרת על מרלה והכישרון המיוחד שלה:

http://youtu.be/CeyM9dG7Uzw

קולאז' (Collage) היא טכניקה שבה מצרפים בהדבקה על אותו משטח אוסף של קרעי נייר, פיסות בד, גזרי תמונות, חלקי עיתונים, דברי דפוס ומגוון של חומרים שטוחים אחרים.

אבל למה משהו שכל ילד יכול לעשות הוא מעשה אמנות? - אכן, שאלה זו העסיקה רבים. התשובה היא שעצם האיסוף וקבלת ההחלטה, לגבי מה שייכלל ביצירה הסופית, היא תהליך יצירתי אמנותי. פעולות איסוף אקלקטי יוצרות שעטנז, מעין מיקס של מרכיבים לא-קשורים, שיוצרים אמירה אמנותית שלימה.

טכניקת הקולאז' באמנות נולדה עוד לפני כן, אבל רק לאחר שאמני קוביזם כמו פיקאסו ובראק החלו להשתמש בה, במאה ה-20, היא הפכה לפופולארית בעולם האמנות. בהמשך השתלבה טכניקה זו בעבודות של אמני הדאדא שמרדו בעולם האמנות המסורתי ולכן הטכניקה התאימה להם היטב.

גם הסוריאליסטים, שחיפשו דרכים ליצור עולמות לא הגיוניים מחומרים שמסביבם, מצאו בקולז' טכניקה מצוינת לכך.


הנה סיפורה של האנה הוך, אחת מאמניות הקולאז' פורצות הדרך, מתנועת הדאדא (עברית):

https://youtu.be/MlQYCSSyHSg


מעשה הקולאז' של אמן הדאדא מסן, כפי שמציג אותו הקריין בלעג מסוים:

https://youtu.be/iKoRWBSXRec


מספר אמני קולאז' גדולים:

https://youtu.be/wuM8x5kpBIs


כך יוצרים קולאז' אמנותי:

https://youtu.be/nYKhQL2EFCA


מפגש עם אמנית קולאז' עכשווית:

https://youtu.be/-1LXmez45dI


ככה גם אתם יכולים לגזור וליצור קולאז' מטורף:

https://youtu.be/eLLFviC0zT8


וקליפ עם וידאו קולאז' המפורסם שעשו אמנים ישראליים לשיר Up & up של קולדפליי:

https://youtu.be/BPNTC7uZYrI

זה היה בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. תושבי העיר מינכן, עיר שהוכתרה על ידי היטלר כבירת האמנות הגרמנית, הוכרחו לשלם 10 פני ולהיכנס לתערוכה בה יצפו בעבודות של יהודים וקומוניסטים.

התערוכה עסקה במה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst) או "אמנות דגנרטיבית". היא נועדה להציג את מה שבעיני הנאצים נחשב לאמנות מושחתת, מנוונת וסוטה. אמנות שמראה גרמנים לא יפים, לא הגרמנים ה"ארים", לא בלונדינים, עם עיניים כחולות, גבוהים ומרשימים כמו שהיטלר וגבלס תיארו בתעמולה שלהם.

למעשה נועדה התערוכה להכפיש את האמנות המודרנית ולגרום לאמנים היוצרים אותה להתיישר עם האמנות היפה בעיני הנאצים, האמנות "הנכונה" בעיני היטלר.

בין המושמצים על ידי הנאצים, אגב, היו כמה מהשמות הגדולים של אמנות המאה ה-20, כולל אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, וסילי קנדינסקי ומארק שאגאל.

השמות הללו גם מבהירים מהם הזרמים המודרניסטיים שבהם ראו היטלר ונאמניו אמנות מנוונת - פוביזם, אקספרסיוניזם, דאדא, סוריאליזם, קוביזם ו"האובייקטיביות החדשה".

הנאצים, שרצו להשליט מדיניות תרבותית אחידה, העריצו את האמנות הקלאסית, בנוסח היווני והרומי שלה. במסעם להשליט את האסתטיקה הזו על גרמניה כולה, הם רצו לטהר את המוזיאונים מ"האמנות המנוונת" (Decadent art), או "האמנות הדגנרטיבית" כפי שכינו אותה. הם הפכו את התערוכה לתערוכה נודדת, שעברה מעיר לעיר ברחבי הרייך השלישי.

התערוכה הזו לא הייתה האקט היחיד של הנאצים כנגד האמנות המודרנית, שעליה השתלטו לדבריהם היהודים. הם הוקיעו את האמנות הזו במגוון דרכים אחרות, החריבו יצירות מודרניות ובזזו רבות אחרות.

אבל צחוק הגורל הוא שהתערוכה המקורית, שנאסר על ילדים לצפות בה, בשל "המוסריות הירודה" שהנאצים ראו בה, דווקא חשפה קהל עצום בגרמניה, לאמנות המודרנית ובדיעבד השיגה את ההיפך ממה שהתכוונה. האוצרים בתערוכה הצמידו לכל יצירה תווית שמסבירה אותה ובדיעבד עשו מלאכה מצוינת לקידום ההבנה והאימוץ של המודרניזם. אז בפראפרזה על המשפט הידוע "כך חולף טמטום עולם!"


הנה סיפור התיעוב שחשו היטלר והנאצים כלפי האמנות המודרנית:

https://youtu.be/_0Rm9uZSyvQ


תערוכה של אמנות דגנרטית, כפי שכינו אותה הנאצים:

https://youtu.be/xmyynpSHx_4