» «
פיתות
איך אופים פיתות?



זה מתחיל מקמח ומים ומכונה שמייצרת מהם בצק. להכנת הפיתות במאפיה נשקל כל גוש בצק אוטומטית. המטרה היא שהוא יהיה בדיוק בכמות הדרושה להכנת הפיתה ממנו.

אחרי שגושי הבצק נשקלים הם נכנסים למיתקן שמכין מהם כדורים, בגודל קבוע של בצק. להכנת הפיתות הם מוכנסים למכונה נוספת, שמשטחת את כדורי הבצק לעיגולים שטוחים בצורת פיתות.

מכאן מכניסים האופים את כדורי הבצק המושטחים לאפייה בתנור. שם הם נאפים ומתנפחים. כשהאופה מוציא את הפיתות החמות מהתנור אז ברור שהכל מוכן.

בתיאבון!


הנה הכנת הפיתות במאפייה (עברית):

http://youtu.be/c96nOswarYQ


אפיית פיתות במצרים:

https://youtu.be/mhzvhZPThMI


וכך אופים פיתות בבית:

https://youtu.be/NPiA69p4gqE
פיתה
מה גאוני כל כך בפיתה?



הפיתה (Pitta) היא אחת ההמצאות העתיקות והמוצלחות של המטבח המזרחי, מטבח שלא חסרים בו מאכלים מצוינים.

הפיתה מאוד פופולרית במזרח התיכון. למעשה, היא הבסיס לסוג של סנדביץ' מזרחי עתיק, אולי אף יותר קדום גם מהסנדוויץ' המוכר בעולם, זה שהומצא באנגליה, על פי האגדה בידי הלורד סנדוויץ', ומבוסס על הרעיון לפיו תוחבים דברי מאכל שונים, אל בין פרוסות לחם.

ועדיין - רבים לא מודעים לחוכמת ההמצאה ואפילו הגאונות שבפיתה. כי איפה שהוא בימי קדם, מישהו מבחין שבזמן האפיה ב"טאבון", אותו תנור הפחמים המשמש במזרח התיכון לאפייה כבר אלפי שנים, פיסות בצק נוטות להתנפח.

מכאן קצרה הדרך לרעיון מהפכני. אם בתוך הבצק האפוי נפער חלל אוויר שכזה, הבה נתייחס אליו כמעין "כיס" וננסה לדחוף לתוכו כמה מרכיבי מזון משלימים.

לחתוך, לדחוף ולהגיש.

ההצלחה הייתה אז מן הסתם מסחררת. אם עד אז שימשה הפיתה לבציעת חתיכות ממנה, שבאמצעותן לכדו בקיפול חתיכות מזון, או ל"ניגוב" של מאכלים כגון החימצה, אותו מאכל שאנו מכירים בתור "חומוס", עכשו הוסיפו הטבח או הטבחית האלמוניים את האפשרות להפוך את הפיתה ל"כיס אוכל".

כיס אוכל נייד, רך, לא דולף (כמעט) וטעים להפליא.

וכך, ניכר היתרון העצום של הפיתה העתיקה על פני שיטות אחרות. למעשה, עד ימינו לא מצאו פתרון טוב ממנה, שיאפשר להכניס בו מיקס של דברי מאכל, המשלימים זה את זה ויוצרים ארוחה ניידת, מספקת וטעימה. עם השנים נוצרו אמנם רעיונות ושיטות חדשות לשימוש בה, כמו הגלגול של פיתה ל"לאפה" או הפיתה שהופכת לפיצה על ידי הוספת מרכיבים מעל הבצק והכנסתו לטאבון, אבל עדיין - שיטת כיס המזון היא הגדולה האמיתית של הפיתה המזרחית.


הנה השימוש הקלאסי בפיתה (עברית):

https://youtu.be/u1_8ll0-4QU


הפיתה מאחסנת כמה מהמעדנים של המזרח, כמו הסביח (עברית):

https://youtu.be/hF_IymZCmxs


אחד המאכלים הנפוצים בתוכה - המיקס של ה"פיתה פלאפל" (עברית):

https://youtu.be/O5nwvhiCvfk

ולשם שינוי מאכל שהוא לא בתוך הפיתה אלא עליה - ה"פיצה פיתה":

https://youtu.be/_WWnKYTT7Eo


וממשרד החיוך - מה קורה כשמרשים לך להביא פיתה מהבית (עברית):

https://youtu.be/3z-xOz16kwY
לאפה
איך אופים לאפה או פיתות עיראקיות של לאפה?



הפיתה העיראקית, הידועה כיום כ"לאפה", היא לחם שטוח ודק, שאופים כמעין משטח בצק עגול. מרכיביה הם קמח ומים בלבד, עם מעט מלח. נוהגים להניח עליה פלאפל או שווארמה וסלטים שונים, כולל חומוס ולאבנה, ולכרוך אותם בתוכה, למעין גליל שבתוכו האוכל.

היום אפיית פיתות גדולות מתבצעת במאפיה, אבל במקור נהגו לאפות את הלאפה בטאבון, שהוא תנור עשוי אבן, שמוסק לחום גבוה ובתוכו אש גלויה.

במרבית המאפיות ושל ימינו מכינים אפילו את ה"פיתות בעבודת יד" בעזרת טכנולוגיה. מכונה גדולה מייצרת כמות גדולה של פיתות בשעה. המכונה מכינה את הבצק ממרכיביו ואז חותכת לחתיכות בצק בגודל קבוע. מכונה נוספת מרדדת ומשטחת את הבצק לפיתה גדולה ואז הפיתות מוכנסות לתנור, לאפיה.

מקורה של הלאפה לא ברור אבל נראה שהיא נוצרה איפה שהוא במרחב של המזרח התיכון, חצי האי הערבי או מערב אסיה. כיום ישנן שתי גרסאות של הלאפה:

הפיתה העיראקית מעט יותר עבה ויש בה גם שמרים.

הפיתה הדרוזית, שמקורה בעדה הדרוזית, היא הדקה מהשתיים. זוהי פיתה שטוחה וגדולה יותר, ללא שמרים, שאופים אותה בטאבון או על משטח מתכת עגול שמעמידים על המדורה ושמו סאג'. כיום היא נפוצה בכל המטבח המזרחי והים-תיכוני.

המילה המקורית ללאפה היא "אישתנור" עם וריאציות כמו עֵישתנור ואשתנור. זו מילה שבאה מהשפה המצרית ופירושה "לחם תנור". הדוגלים בהגייה הירושלמית של "אֵשְׁתָנוּר" קושרים אותה לאש ולחום הרב שיוצאים מהטאבון.


הנה אפיית הפיתות של הלאפה:

http://youtu.be/x11bCVZrzeE


והכנת אשתנור, הלאפה המצרית, על ידי הבדואים במצרים:

https://youtu.be/5KTH_eqGroM
אוכל רחוב
מה הקסם של אוכל רחוב?



דוכני רחוב (Street food) הם דוכנים ומזנונים המציעים אוכל זול, שנאכל בעמידה, תוך כדי הליכה, או בישיבה קצרה של מספר דקות.

לא פעם האוכל שנמכר בהם הוא אוכל מקומי וייחודי, אך כיום ניתן למצוא בכל העולם דוכני ומזנונים אוכל רחוב פופולרי, עם מאכלים שהפכו כבר בינלאומיים. כך נמכרים בכל העולם פיצה איטלקית, קרפ צרפתי, שווארמה טורקית וכדומה.

למטיילים מהווים הדוכנים הללו קודם כל פתרון זול לבילויים בחו"ל, לאכילה מהירה ולא מחייבת בימים של סיורים ורצון לראות ולגמוע מהחוויות בטיול בעולם.

אבל יש שם עוד משהו. בעולם שהפך כל כך גלובלי, עם מסעדות שגם המחירים וגם האוכל נוטים להיות כל כך יקרים ועשויים, רבים מוצאים את עצמם נהנים הכי הרבה מהפשוט והמנחם שבאוכל העממי.

בעולם כזה מציעים מאכלי הרחוב משהו אותנטי יותר, שמקרב למקומיים האמיתיים ומאפשר להתחבר אליהם קצת יותר ובאמת.

מאכלי הרחוב הם עממיים, איכותיים יותר כי הם פונים למקומיים ואת אלה קשה יותר למרוח. מרביתם מבוססים על מתכונים שאיש לא רושם ושחלקם הגדול עובר בירושה, דור אחרי דור.

הדוכנים האלה עוברים סוג של ברירה טבעית. כל דוכן שהכין אוכל לא טעים, לא איכותי ולא משביע רצון - פשוט ייסגר כי לא יהיו לו מספיק לקוחות מקומיים והם אלה שמאפשרים לך לשרוד בתקופה שאין תיירים.

רבים מהמאכלים הללו בעולם תוכלו לראות בתגית "מאכלי רחוב".


הנה הקסם של דוכני אוכל רחוב:

https://youtu.be/lZGnEC8y158


דוכן עוף עם אורז ונודלס עם מישלן בגרושים:

https://youtu.be/90IJanuV_0M


דוכן פאד תאי בבנגקוק תאילנד:

https://youtu.be/5YM56jWINsk


תירס בצד הדרך בהודו:

https://youtu.be/01jSw0GOerM


האם גם לארץ יגיע ה"פוד טראק" מאמריקה (עברית):

https://youtu.be/eIKov_XltIk


ולנו יש פלאפל - ללא ספק אוכל הרחוב הפופולרי במזרח התיכון (עברית):

https://youtu.be/zWpqusURdwI

פיתות

לחם
איך מייצרים לחם?



זה מתחיל משדות החיטה והדגנים שישמשו לייצור הבצק, עם כל מיני תוספות או בלי. כשהחיטה מגיעה לטחנת הקמח, טוחנים את הדגן לקמח דק מאד. הוא נארז ונשלח למאפיות. מהקמח הזה ייצרו בהמשך את הבצק ללחם.

אחרי שהאופה לש את הקמח, עם מים ושמרים, נוצר בצק. מהבצק הזה, שיתפח ויהפוך אוורירי, ניתן יהיה לקלוע את החלה או להכין את גושי הבצק לצורת הלחם, הלחמניות ושאר המאפים.

כשהן מוכנות בתבניות, יוכנסו כיכרות הלחם אל התנור וייאפו למשך זמן מספיק, עד שיהפכו ללחם חם וטרי.

כשיראו בתנור כיכרות לחם חומים וחמים, יוציאו אותן האופים מהתנור, יארזו בארגזים וישלחו אותן לחנויות. יש מהם שיבצעו פיסה של לחם טרי וחמים לאכילה, או יגישו לשולחן את הלחמים הטריים וטעימים כל כך.

בתיאבון!


הנה פס ייצור של מאפייה גדולה (עברית):

https://youtu.be/goitik-o8d8


תהליך ייצור הלחם במאפייה בישראל (עברית):

https://youtu.be/uHyrHSfFaqI


כך יוצרים את הקמח:

https://youtu.be/y8vLjPctrcU


איך להכין לחמניות בבית (עברית):

https://youtu.be/KWVbDNBnPqE


וייצור לחם במפעלי הלחם הגדולים:

https://youtu.be/9wlJbsNBUgc?t=89&long=yes
פלאפל
מי המציא את הפלאפל?



בניגוד לתחושתם של רבים, ישראל אינה מולדת הפלאפל. הפלאפל הומצא ככל הנראה על ידי הקופטים במצרים, בעת שנזקקו למנה עיקרית, במקום מנת הבשר שנמנעה מהם בחגים מסוימים, לפי אמונתם. זה קרה ככל הנראה בין המאות ה-3 ל-7 לספירה והקופטים השתמשו בפול מצרי להכנת הפלאפל שלהם.

ממצרים התפשט המאכל הטעים והפשוט להכנה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל של היום, סוריה ולבנון. במקומות אלה החלו להכינו מגרגרי חומוס דווקא.

אם יש תרומה ישראלית בנושא הפלאפל, ניתן לשער שבאה לידי ביטוי בהכנסת קציצות הפלאפל אל תוך הפיתה. זהו מנהג שהחל כפי הנראה בשנות ה-50 דווקא בישראל הקטנה, עת אנשים רבים נזקקו למזון מהיר וזול שניתן לקחת. כך שבאופן מסוים הפלאפל הוא בכל זאת גם אוכל ישראלי.


הנה הפלאפל הלאומי (עברית):

https://youtu.be/zWpqusURdwI


סרטון על מוכר הפלאפל (עברית):

https://youtu.be/vUC5sYIwRxo


בישראל הפלאפל הפך כמעט דת (עברית):

http://youtu.be/f31Fq2uTiFg?t=6s


כמה דברים שלא ידעתם על המאכל הלאומי של ישראל (עברית):

https://youtu.be/O5nwvhiCvfk


על הוויכוח לגבי מקורו של הפלאפל:

http://youtu.be/DEtGtEqCgTA


יש מי שמשלב פלאפל עם פיתה תימנית (עברית):

https://youtu.be/2EHcLMwDogc


איך מכינים פלאפל בבית? (עברית)

https://youtu.be/sgLibb93mps


בחיוך - הפלאפל הכי מקצועי בסביבה (עברית)

https://youtu.be/lo43jpDD7WE


ועוד אוכל רחוב ישראלי (עברית):

https://youtu.be/H59sVeCGMME?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.