אבן חול צבעונית נוצרת בשכבות של סלע, כשכל שכבה היא בצבע אחר. לרוב נראה את החולות הצבעוניים במעין חלון גאולוגי שמציג בשכבות צבעוניות את החול עתיר המינרלים שנטמע במשך מיליוני שנים.

איך מתקבלים צבעי החול השונים? - את צבע החול קובעת כמות המינרלים שיש בו, במיוחד כמות הברזל שבו. כשהברזל בא במגע עם האוויר ומתחמצן, גרגירי הקוורץ מקבלים גוון מסוים, המשתנה בהתאם לכמות הברזל שבחול.

בכל תקופה משתנה כמות החמצן שבאוויר והחול ששקע באותה התקופה מקבל צבע שונה מצבעי התקופות האחרות.


הנה הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:

http://youtu.be/4vrhxa0yt5k


ועבודתם של אמני החול הצבעוני ואמנות החול הצבעוני שלהם:

http://youtu.be/0c8NGE4ZKLE

בעולם יש אינספור מיני פרחים, מכל מין, סוג וצבע. אבל כיצד כל פרח יש לו צבע או צבעים משלו?

ובכן, בכל פרח יש "צבען" שצובע אותו בצבע או גוון משלו. הצבענים הללו אופייניים, כל אחד לסוג או זן אחר של פרחי בר.

הצבענים, שנקראים בשפה המדעית "פיגמנטים", הם אחרים במיני הפרחים או בסוגיהם השונים. לכן גם צבעיהם של הפרחים מגוונים ושונים זה מזה.


הנה צבעי הפרחים בהולנד, ממלכת פרחים עולמית:

http://youtu.be/qKQRcy0CgQw?t=2s


ומתערוכת הפרחים השנתית של הולנד, קוקנהוף:

http://youtu.be/44k4d3JeKBE

צבעי עונות השנה משתנים בעיקר בשל השינוי בקרני השמש והאור שהן מביאות. בעוד שבעונת הקיץ הגוונים בהירים, כי השמש חזקה וקופחת מלמעלה, בעונת הסתיו הגוונים כהים, בשל העננות הרבה.

גם החורף האפלולי הוא בגלל שהשמש רחוקה ולא נראית כמעט מבין העננים. באביב היא חוזרת בחזרה ושולחת את קרני האור שלה על הפריחה שלאחר החורף. התוצאה היא שלל צבעים משכרים.


להמחשת הצבעים של העונות, הנה סרטון שמציג עץ אחד לאורך שנה שלימה:

https://youtu.be/NK8WWcXB4j0


חילופי העונות המרהיבים בחבל טוסקנה היפה שבאיטליה:

https://youtu.be/5QCD26MpTeE


וכל העונות בזו אחר זו:

https://youtu.be/10Jzw1hjOv4

דמיינו אזור טבעי של גבעות חוליות וצבועות במגוון טבעי וססגוני של צבעים, ביניהם אדום, סגול, צהוב, ירוק, כחול ועוד.

אופייה הוולקני של אדמת האי, שבאזור הכפר שאמארל שבאי מאוריציוס, הוא שמייצר את “שבעת הצבעים של שמראל” (Seven coloured earth).

מדובר באחת מתופעות הטבע המיוחדות והמרהיבות באי והיא תוצאה של תופעה גאולוגית נדירה ומעניינת. התקררות בזמנים שונים של סלע וולקני, שחלקים ממנו התקררו בטמפרטורות שונות, יצרו שונות בקרקע הסלעית המחזירה צבעים שונים בזוויות השמש השונות.

התהליך הגאולוגי שיצר קרקע צבעונית שהיא סלעית ולא חולית מביא לכך שמי הגשמים ששוטפים את גבעות שבע החולות הצבעוניים לא משנים את צבעי האדמה והיא לא עוברת תהליכי ארוזיה.

גם המבקרים בגבעות שבע החולות הצבעוניות לא הורסים את היופי הזה. למעשה, אין להם נגיעה לקרקע עצמה והם מהלכים על מסלולי עץ מוגבהים, שנבנו מעל הגבעות ומאפשרים תצפית מעולה בתצורות הצבע הנפלאות, אך כזו המשמרת את היופי הייחודי ללא פגיעה בו.

עדות לעמידות הקרקע בפני מים מפלי שאמארל הסמוכים למקום וניתן לראותם מהתצפית הסמוכה לגבעות הצבע שבמקום.

אגב, עוצמת הצבעים בסרטים ובתמונות השונות נובעים גם מהשעה ביום וזווית השמש בה צולם כל תצלום וגם מפילטרים שבהם משתמשים צלמים מקצועיים לא פעם ומחזקים את הצבעים בצילום.


הנה הסבר על גבעות שבע החולות הצבעוניים:

https://youtu.be/PbiXaHwaIlU


בלוגרים בטיול:

https://youtu.be/WGV-IXAYBYk


תמונות מהמקום:

https://youtu.be/N9qS8SQHLWY


וביקור בקרקע שבעת הצבעים:

https://youtu.be/EF3kc-2rYok

אולי תהיתם פעם כיצד זה שהצבע הכחול (Blue), ללא ספק אחד הצבעים האהובים על רובנו, כמעט ולא נמצא בטבע. למעט השמיים כמובן.

אז אמנם יש את פרחי הנמופילה ואת פרג ההימלאיה התכולים, באוויר מתעופפים בני משפחת הפרפרים הכחליליים והשפיריות הכחולות, ביערות הגשם תיבהלו מנחש האלמוגים הכחול ובים תמצאו גם את מדוזת האורליה הכחולה, לצד דגים בתרניים ולובסטרים כחולים, יש אפילו צפרדע עץ וצפרדע חץ הרעל שהן כחולות, אבל אין עוד הרבה כאלה. כי אין הרבה בעלי חיים, צמחים ואפילו לא פרחים המתהדרים בצבע הכחול.

גם בין גווני העיניים, נדיר הצבע הכחול מאוד. ואגב, אם תחפשו מאכלים כחולים בין המזון שאנו אוכלים, גם אותם תתקשו מאד למצוא.

אז מה הסיפור של הכחול? איך זה שהוא הצבע הכי נפקד בעולם שמסביבנו? איך זה שצבע אחד ודווקא לא בהכרח מהבעייתיים מבחינת הישרדות או אבולוציה, לא נמצא הרבה בעולם הטבע ובממלכת החי?

או שמא הוא כן בעייתי? - אז כן. אמנם השמיים והים כחולים וזה המון, לפחות מבחינת המקום הפיזי שהם תופסים במרחב שמסביבנו, אבל לבעלי חיים וצמחים, או בכלל לתרכובות שלא סופגות אור כחול, אלא משקפות אותו, יהיה קשה יותר להתקיים, ואורגניזמים כחולים שכאלה יצרכו הרבה יותר אנרגיה.

בנוסף, צמחים בעלי צבע כחול יצטרכו תנאים בסיסיים, שנדירים למדי בטבע, ביחס לתנאים חומציים. אז מכאן שהאבולוציה, שנותנת יתרון לשורדים המוצלחים, היא שמסבירה מדוע כה מעט בעלי חיים וצומח הם כחולים.


ראו את ההסבר להיעדרו היחסי של הצבע הכחול:

https://youtu.be/3g246c6Bv58


זה יצר כמובן בעיה לציירים שנזקקו לו בעבר מהטבע:

https://youtu.be/v2JZDdKtZ0Q


מצד שני יש מי שמתחבר לכחול באופן טבעי (עברית):

https://youtu.be/QvSzsGEvsQ4


וההיסטוריה של המין האנושי עם הצבע הכחול ולמה כחול כל כך אהוב היום:

https://youtu.be/lZa71DFWsPQ?long=yes

אבן חול צבעונית נוצרת בשכבות של סלע, כשכל שכבה היא בצבע אחר. אמני החול יודעים לשלב את אבן החול הצבעוני בתוך בקבוקים בצורות אמנותיות מרשימות במיוחד. המומחיות של מילוי הבקבוקים בשכבות רבות של צבע עוברת מאב לבן ודורשת כשרון וידע של ממש.

היכולת של האמנים באשר לציורי החול שבצד הבקבוק משתנה מאמן לאמן. רבים מהם מסוגלים לצייר ציפורים או מרכיבים פשוטים יחסית. אך האמנים המעולים מסוגלים לצייר דמויות, ציפורים, עצים, בעלי חיים ואפילו דיוקנאות של אנשים.


כך יוצר אמן חול צבעוני מירדן:

https://youtu.be/xvgSFxbeZ2k?si=GipIF0ptNFVZNqLa


אמן חולות צבעוניים ממלא את הבקבוקים באבן החול:

https://youtu.be/2rRcpvOtoDQ


מומחה בעבודה:

https://youtu.be/2ozEEGog8XQ


עוד מאמני החול הצבעוני, בעת מילוי הבקבוקים:

http://youtu.be/0c8NGE4ZKLE


יש מי שמשתמשים בחול מלאכותי באמנות הבקבוקים:

https://youtu.be/BRrTVaHrbAQ


וכך תעשו את זה גם אתם (עברית):

https://youtu.be/_L5nxGOpj9A?long=yes

החול מקורו בסלעים ואבנים שנשחקו ורוסקו לפירורים זעירים. צבעו של החול, שבא לא פעם מאבן חול, נקבע על ידי המינרלים שמהם הורכב הסלע המרוסק ושממנו נוצר החול.

כמו הסלעים, גם החול מורכב ממינרלים שונים, שהעירבוב שלהם מנפיק לחול את צבעו המיוחד. כך יוצא שחול ים בא מאזורים טרופיים, מאבן גיר, או מקונכיות לבנות ואלמוגים, נגרס לפירורים קטנטנים ולבנים. חול הים שבא מאזורים אחרים בעולם בא מתרכובות שכוללות מתכת וזה מקנה לו גוון צהבהב יותר.

מינרלים אחרים יוצרים צבעים וגוונים נוספים, כמו למשל גוון אדום, שבא מתחמוצת של ברזל, ירוק שבא ממינרל הכולל נחושת, כתום מסלע הכולל גופרית וצהוב מהמנגן שבמינרל שממנו נוצר החול. 


הנה עיצוב מחול צבעוני:

https://youtu.be/kUmDaPid-Rk


הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:

http://youtu.be/4vrhxa0yt5k


כמעט כל החולות הצבעוניים שאתם רואים הם מלאכותיים וצבועים:

https://youtu.be/N_vn-scKhug


וכך הם יוצרים את הרכבי החול הנפלאים הללו:

https://youtu.be/6DvHi-UugWg

לטוקן הססגוני-מקור יש את המקור הכי צבעוני בטבע. המקור הצבעוני הזה שלו אינו רק יפה ומלא בצבעים - הוא גם מעניין מבחינת מבנהו.

אמנם המקור של הטוקן הססגוני נראה גדול וכבד אבל הוא אינו כזה. המקור שלו הוא קל מאוד. בדומה לטוקנים אחרים במשפחה שלו, מקורו עשוי מעצם חלולה שמסביבה יש קרטין.

כיום הפך מקורו של הטוקן הזה למוקד מחקר, שנועד ללמוד את מבנה המקור הזה ולסייע למהנדסים לבנות מטוסים חזקים וקלים יותר בעתיד.


הנה מקורו הססגוני של הטוקן:

http://youtu.be/XrQ2vhBKI0c


וקריאתו של הטוקן ססגוני-המקור בטבע:

http://youtu.be/9LX0aVFvy8s

נשרון מלכותי (King vulture) הוא העוף הדורס הכי צבעוני שיש. ראשו וצווארו של עוטים צבעים עזים ומנוגדים בצבע אדום, ערמוני, כחלחל, לבן ושחור.

הנשרון המלכותי הוא הצבעוני היחיד מבני משפחת הקונדוריים, הנשרים של יבשת אמריקה, או בשמם הציורי - "הנשרים של העולם החדש". כל שאר בני המשפחה הם כהים בגווניהם.


הנה סרטון על הדורס הצבעוני ביותר - הנשרון המלכותי:

http://youtu.be/_yllQwGMbi0


ותצפית על הדורס הכי צבעוני בטבע:

http://youtu.be/koHfO2y1zq4

הזיקית (Chameleon) משנה את צבע העור שלה, בהתאם לסביבה בה היא נמצאת. היא עושה זאת כדי להסוות את עצמה מפני טורפים. יכולתה להחליף צבעים מאפשרת לה להתמזג היטב ברקע שבו היא נמצאת וכך לא רק להגן על עצמה אלא גם להתגנב בעצמה אל הטרף שבו היא מעוניינת.

הציד של הזיקית מתבצע באמצעות הלשון הארוכה והמהירה שלה. זו נשלחת במהירות הבזק אל החרק שבו היא מעוניינת ולרוב לא מותירה לו שום סיכוי.

הזיקית גם מסוגלת להביט בכל אחת מעיניה לכיוון אחר לחלוטין. שלא כמו כל היונקים האחרים, יש לה שתי עיניים עצמאיות לחלוטין זו מזו ולא נדיר לראות זיקית שעין אחת שלה מביטה קדימה והעין השנייה לצד או אפילו לאחור.

אבל נחזור לצבעים שלה - איך הזיקית מחליפה צבעים כל כך מהר?

בעורה של הזיקית יש תאים קטנים עם פיגמנטים בכמה צבעים והאור משתקף בהם על פי המצב. כשהזיקית משנה מצב רוח או מבחינה בשוני של הגוונים שבהם היא נמצאת, המיקום של הפיגמנטים על עור הזיקית משתנה והצבע הכללי שלה מתאים את עצמו לצבע המשטח שעליו או לידו הזיקית נמצאת.


הנה הסבר על הזיקית (עברית):

https://youtu.be/gRazRR0yqXk


הזיקית המופלאה וצבעיה:

https://youtu.be/KJtaIqahi3I


הזיקית כשהיא צדה באמצעות הלשון:

https://youtu.be/ySCV23UIe_Y


ההסבר החדש לשינוי הצבעים שלה:

https://youtu.be/SQggDnScsvI


ותת גוונים מדהימים והחלפת צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo

המדבר הצבוע הוא אזור מדברי ענק בצפון אריזונה שבארצות הברית. שמו של המדבר הצבוע ניתן לו בזכות נופיו הצבעוניים. השם הוענק לו על ידי המתיישבים הספרדיים שנהגו לכנותו כך.

צבעי המדבר נוצרו בזכות שכבות סלע שונות, שמכילות תרכובות ברזל ומגנזיום מגוונות. תרכובות אלה הן שיוצרות את הפיגמנטים לצבעי המדבר השונים.


הנה המדבר הצבוע באריזונה:

http://youtu.be/MWPSFDqx1Hc


מצגת וידאו מהמדבר הצבוע של אריזונה:

http://youtu.be/eRaMdDajk5U


ושיר הלל לנופי המדבר הצבועים:

http://youtu.be/wvgLJJjp_3Y

כתום, צהוב, אדום או אפור - אם באביב ובקיץ עלי העצים הם ירוקים, בסתיו משתנים צבעיהם והם הופכים צהובים, כתומים או אדומים.

אך מדוע משתנים צבעי העלים בסתיו? מה גורם להם לצבוע את עצמם בשלל גוונים? - התשובה היא שבעונה זו, בה האור מתמעט, לא נוצר כלורופיל. הוא החומר שצובע אותם בירוק. בהיעדרו - מתגלים הגוונים הנוספים של העלים והם נעשים ססגוניים ונהדרים.

בואו נדבר על הכלורופיל. צבעם הירוק של העלים נובע מאור השמש. בתהליך הפוטוסינתזה, שמזין את הצמחים מאור שמש והאנרגיה שבו, מיוצר בין השאר החומר שנקרא כלורופיל. הוא כל כך דומיננטי בעלים ובצמחים, עד שהוא צובע אותם בירוק ומאפיל על הגוונים האחרים שלהם.

בעונת הסתיו האפלולית יותר, לקראת החורף, הולך ומתמעט האור. משום כך מפסיקה בהדרגה הפוטוסינתזה והולך ונחלש ייצור הכלורופיל בצמח. בהדרגה מפנה הצבע הירוק את מקומו בעלים, לצבעיהם האחרים - צהוב, כתום, חום, אדום, סגול ואפילו ורוד.

הצבעים הללו היו על העלים גם קודם, אך בגלל הכלורופיל הם לא בלטו. אחראי להם הגלוקוז, שנותר בעלים בסתיו, גם לאחר שהפוטוסינתזה פסקה. כך הופך צבעם של העלים לאדום, חום, צהוב וכו'.

בהמשך השנה, בחורף, יש מעט מאד אור והרבה עננים. אז העצים נחים, לא מתפתחים וניזונים בעיקר מהעודפים שצברו בקיץ. בחלק מהעצים נושרים מעלים לחלוטין ואינם עוד על הענפים. העצים ממתינים לצמיחה מחודשת של העלים, שתבוא באביב.


כך משתנים צבעי העלים שבעצים:

https://youtu.be/UuTrDnzmMxY


הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:

https://youtu.be/IPvbl1mu7kM


לשינוי של צבע העלים בסתיו:

http://youtu.be/9mPwXC_ep4k


הנה ממגוון צבעי העלים המגוונים ביפאן:

https://youtu.be/GymDc0mavfE

אקליפטוס הקשת (Rainbow Eucalyptus) או בשמו המדעי אקליפטוס האיים, הוא אחד העצים הצבעוניים והיפים בעולם. יופיו נובע מהצבעים הרבים שבגזע שלו. אין עץ אחר בעולם שצבעיו כה מגוונים וססגוניים.

אקליפטוס האיים שיכול להגיע עד 60 מטר גובה הוא עץ האקליפטוס היחיד שגדל בחצי הצפוני של כדור הארץ. הוא גדל בעיקר בפיליפינים, אינדונזיה ופפואה גינאה החדשה.

הדבר המיוחד בו הוא הפסים הצבעוניים שמכסים את הגזע שלו. במהלך תקופות שונות בשנה, משיר העץ חלקים מקליפת הגזע שלו ובכל פעם מתגלה צבע נוסף. כך הופך גזע העץ למגוון מהמם של צבעים יפים, מעונות השנה השונות.

מה סודם של שלל צבעיו המרהיבים של הגזע באקליפטוס הקשת? - ובכן, המחקר מראה שהעץ הזה עובר מחזורים של השלת קליפת הגזע ובכל שכבת קליפה כזו משתלט פיגמנט אחר, כלומר צִבְעָן בצבע שונה. כל קליפה חדשה היא שקופה בהתחלה ועם הזמן מתמלאת בצבענים שנקראים טאנינים ומופרשים כדי להגן על העץ בכל עונה מזיהומים, פטריות וחיידקים שונים.

צבעי אקליפטוס הקשת מתחילים את השנה בגוון ירוק ובהמשך מתגלה הכחול, אחרי זמן מה צבע ורוד, אז כתום ולקראת סוף השנה הגזע מקבל צבע חום ערמוני.


הנה סיפורו של אקליפטוס הקשת אחרי שפלש להוואי:

https://youtu.be/K6pOntcgkZw


אקליפטוס הקשת במיטבו:

http://www.youtube.com/watch?v=wwXSHKdDM7Y


הגזע של אקליפטוס הקשת:

http://youtu.be/nunORA0yrTk


ומצגת וידאו של צבעיו המיוחדים של האקליפטוס הצבעוני:

https://youtu.be/1WppUe6vP-I

הזיקיות הצבעוניות שחיות באיי מדגסקר הן מהיפות שבזיקיות העולם וגם הצבעוניות שבהן. המין שלהן הוא זיקית נמרית. תושבי האיים הללו חוששים מאד מהזיקית הנמרית ואינם נוגעים בה. גבר שנגע בזיקית לא יגע באישה במשך 3 ימים ונשים כלל אינן נוגעות בהן!

האמונות התפלות בקשר לזיקית הזו רבות. מי שימית זיקית נמרית, מאמינים המקומיים, יביא על עצמו ועל משפחתו מזל רע ושלל צרות קשות. תיירים במדגסקר, שאינם מצטיינים בנהיגה זהירה, לא יעזו לדרוס זיקית ויעדיפו להמתין וליצור פקק תנועה ענקי, עד שהזיקית הצבעונית תחצה את הכביש..

התושבים שמאמינים שהזיקית הנמרית היא ארסית ומסוכנת אבל היא אינה ארסית ואין שום סכנה בה.



הנה סרטון על הזיקית הצבעונית של האי מדגסקר:

http://youtu.be/JZpLHnBWz9s#t=28?t=24s

כמו שהקשת בענן מופיעה לרוב אחרי הגשם, לא פעם מופיעה קשת צבעים מעל מפל מים. הסיבה היא שקרני האור של השמש נשברות ברסס המפל, אותן מיליארדי טיפות מים שניתזות מהמפל. שבירת קרני השמש בטיפול הללו מחזירה את האור כשהוא מפורק לכל הצבעים שבו.

אם כך למה אין תמיד קשת מעל למפל? - הסיבה היא שהשמש צריכה להיות נמוכה בשמיים כדי שנראה קשת. רק כשהיא נמוכה, וזה קורה בעיקר בבוקר ובערב, הקשת הזו תוכל להופיע.


הנה המראה המדהים של הקשת והמפל, במבט מלמעלה:

https://youtu.be/ZkjoWuZL-RM


קלוז אפ:

https://youtu.be/ufwesp8qRKI


קשת צבעונית מעל למפלי האיגואסו:

https://youtu.be/bgtU6Z1VeCI


והקשת מעל למפלי ויקטוריה:

https://youtu.be/_9h6JOXz1iE?t=8s

הר ויניקונקה (Vinicunca), או הר צבעי הקשת (Rainbow Mountain), הוא הר יפהפה וצבעוני להפליא, המהווה חלק מרכס הרי האנדים, נמצא באזור קוסקו שבדרום פרו ומכיל כמעט את כל צבעי הקשת.

ההר, המתנשא לגובה של 5,200 מטר, הוא הר מסולע ומאוד עתיק מבחינה גאולוגית. שכבות הסלע הצבעוניות שבו הן כמעט אנכיות ויש בהן גם סוגי סלע ייחודיים.

ההר, שבעומק רכס ההרים המרשים של האנדים הפרואנים, מזכיר לרבים את החול הצבעוני שממלא את בקבוקוני הזכוכית הססגוניים לתיירים. אך בניגוד לחול המלאכותי שממלא אותם כיום (במקור היה זה אכן חול צבעוני טבעי), כאן כל הגוונים הפסטליים שמעטרים את ההר הם פאר היצירה של הטבע עצמו.

הר הריינבואו, כלומר "הר הקשת", כמו שמכנים את הר ויניקונקה, הוא רק שם אחד. יש גם את "הר שבעת הצבעים", רמז לעושר הצבעים שלו.

בנוסף להר ויניקונקה יש עוד הרים צבעוניים בקוסקו. הבולט שבהם הוא הר הקשת פאלקויו, שמבקרים בו הרבה פחות מכ-1000 המבקרים ביום של הר ויניקונקה, אך הוא יפה לא פחות. הר פאלקויו הרבה פחות ידוע אבל מי שמגיעים,

המדהים הוא ש"הר הקשת", המתפאר בסקלת צבעים נדירה שקשה למצוא כמותה בעולם, מהווה אטרקציה תיירותית ייחודית, שהתגלתה לתיירים רק בשנת 2015. לאנשי האזור, לעומת זאת, הוא היה מוכר מאז ומתמיד - ובעיקר לתושבי הכפרים הקטנים שבסביבה.

האוכלוסייה המקומית, שפוגשים בסמוך להר, מורכבת, רובה ככולה, מרועי צאן ובעיקר לאמות ואלפקות. נדיר למצוא כיום בעולם קהילות כאלה, המתקיימות מרעיית צאן בלבד.

בכדי לקבל מוצרי מזון בתמורה לתוצרים השונים שהם מפיקים מהאלפקות והצאן, מקיימים תושבי המקום סחר חליפין עם קהילות חקלאיות השוכנות באזור הנמוך יותר בהרים.

הנה סיפורו של הר ויניקונקה:
https://www.youtube.com/watch?v=1T9dBNkiTvw
הר ריינבואו מהאוויר:
https://www.youtube.com/watch?v=1I81pjE3o4c


הסבר לצבעי ההר:
https://www.youtube.com/watch?v=eSfDLNaPL2U

מצגת וידאו של ויניקונקה והר נוסף מבין ההרים הצבעוניים של קוסקו:
https://www.youtube.com/watch?v=bEu2OA5_qOY

וההר הוא רק הפנינה של אזור מרהיב:
https://www.youtube.com/watch?v=gNfthVQGin4

חלזונות הגדלים בים, מסוג ארגמונים, הם המקור לצבע ארגמן (purple), האדום כהה של העת העתיקה. בעולם העתיק למדו שכשהוא מאוים, מפריש חלזון הארגמון נוזל גוף סגול-אדום חזק, בגוון סגול אבל אדמדם.

צבע הארגמן היה בימי קדם כל כך יקר, עד שרק מלכים, בני אצולה וכוהנים יכולים היו ללבוש בגדים שצבועים בו. זה לא רק צבעו היפה אלא גם העובדה שהוא כמעט ולא דוהה, שהפך אותו כה נחשק באותם ימים.

הרבה מהצבעים הללו נוצרו ממש כאן, באזורנו, על חופי הים התיכון. האנשים שזו הייתה מלאכתם נהגו לשבור בפטיש את השריון של החלזונות ולהניח להם להגיר את הצבע הנדיר. זה היה תהליך איטי, יקר מאד.

עוד מימי הפיניקים עשו זאת בערי חוף עתיקות בחופי לבנון וגם בעיר העתיקה אפולוניה (ליד חופי הרצליה של היום. גם בה גידלו את חלזונות הארגמונים והפיקו מהם צבעים לצביעת הבדים.

בימי קדם גידלו את החלזונות הללו גם באיי אכזיב הקטנים, האיים היחידים של ישראל. היתרון שבאיים המבודדים, כבתי גידול לחלזונות, היה רב. לכן הפיקו בהם את צבעי הארגמן והתכלת, ששווקו לכל העולם העתיק.


הנה הדרך העתיקה ליצור צבע ארגמן סגול:

https://youtu.be/ZLCO11LF4i8


כאן יצרו בימי קדם את הצבע הסגול ארגמן:

https://youtu.be/Nm_B4qj31Jk


לא רק סגול - המקור האבוד לצבע התכלת של פתיל הציצית היהודית והצמח שהחליף אותו לא פעם (עברית):

https://youtu.be/sn_Sbevlaqc


בטוניס עדיין יש מי שמייצר צבע סגול כמו הפיניקים שבעבר יצרו אותו מחלזונות:

https://youtu.be/XNx3a6h70h0

הפלמינגו (Flamingo) המצוי, בעברית שקיטן מצוי, נולד לבן או מעט אפור. אבל אנחנו מכירים אותו בדרך כלל בצבע הגזר הזה, מעין ורוד כתום כזה. אפילו את שמו "פלמינגו" הוא קיבל מהמילה "להבה" בפורטוגזית, ממש על שם הצבע האופייני הזה.

אז איך זה בדיוק קורה ומאיפה הוא מקבל את הגוון המיוחד שלו?

גוזלי פלמינגו נולדים עם נוצות אפורות-לבנות ומקור ישר, רחוק מהתדמית הצבעונית שכל כך מזוהה איתם. התשובה לשאלה איך הם הופכים לוורודים נמצאת בצלחת האוכל שלהם. זה אגב בדיוק כמו שצבע עורנו מושפע גם הוא ממה שאנחנו אוכלים.

הפלמינגו, שיש מהם 6 מינים ברחבי העולם, ניזונים מאצות זעירות, פלנקטון מיקרוסקופי, חסילונים ורודים שהם סרטני שרימפס ימי קטנטנים המכונים ארטמיה (Artemia) ומיקרו-אורגניזמים נוספים החיים במים מלוחים או בביצות.

כל אלה מכילים פיגמנטים טבעיים בשם קרוטנואידים (carotenoids). אלה אותם חומרים שנותנים לגזר את צבעו הכתום ולעגבניות את הגוון האדום שלהם.

כשהוא אוכל, המקור המעוקל של הפלמינגו פועל כמסננת מתוחכמת: שוב ושוב ה הפלמינגו דוחף את חלקו התחתון של המקור אל מתחת למים הרדודים, אוסף כמה ליטרים של מים כל פעם ובולע כך מאות שרימפסים ומיקרו-אורגניזמים בכל ארוחה.

מערכת העיכול של הפלמינגו מפרקת את הקרוטנואידים, בעיקר בטא-קרוטן (beta-carotene) וקנתקסנתין (canthaxanthin). החומרים הללו מופצים מיד לאחר מכן דרך מחזור הדם אל הנוצות, המקור והרגליים.

תהליך צבירת הצבע הוא איטי: גוזל צעיר עשוי להישאר אפור עד גיל שנתיים, לפעמים 3 שנים, עד שהוא מגיע לשיא הצבע.

בגני חיות רבים התגלתה בעבר בעיה תזונתית. הפלמינגו שלא קיבלו תזונה עשירה מספיק בקרוטנואידים החווירו בהדרגה ואף הלבינו לחלוטין. כדי למנוע זאת, מוסיפים כיום בגני חיות תוספי מזון מיוחדים כמו תוסף צבע או ירקות עשירים בבטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה, הכל כדי שהפלמינגו ישמרו על הצבע האופייני שלהם.

בחברת הפלמינגו משמשת עוצמת הגוון מעין סמן חברתי הכרחי. בטקסי החיזור, זכרים ונקבות מחזרים אחרי בני זוג עם נוצות ורודות עזות, שכן הצבע שלהם מעיד על יכולת מעולה למצוא מזון.

והאמת שכבר במהלך גידול הגוזלים מפרישים ההורים מהוושט שלהם חלב יבול (crop milk), נוזל מזין שמכיל חלק מהפיגמנטים הוורודים שלהם. בתקופה זו צבעם של ההורים דוהה זמנית, כשהגוזלים מקבלים את מנת הצבע הראשונה שלהם.


הנה סרטון על הפלמינגו:

https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s


כך הוא נולד ונעשה ורוד:

https://youtu.be/zhVPoll3LUA


רציתם את זה בקצרה? - הגדילו למסך מלא:

https://youtu.be/JyuYvwUNczk

על דרך המשי, בצפון סין, חזו מובילי השיירות והסוחרים כבר בזמנים עברו, באחד מפלאי הטבע הגיאולוגיים המיוחדים בעולם. מדובר בהרים שנראים כאילו נצבעו ביד אמן, פסים פסים של גווני החולות הצבעוניים במגוון שאין לו אח ורע בעולם.

לפני 700 שנה כבר התפעל מהם מרקו פולו שהגיע בטיוליו עד כאן. ההרים הצבעוניים, המכונים "הרי הקשת" (Rainbow mountains), נמצאים ליד העיר ז'אנג יה שבמחוז גואנסו (Guansu). הם נראים ממש כאילו מישהו שפך שם את כל בקבוקי החול הצבעוניים שבעולם.

הנוף המצוקי באזור מורכב משכבות אדמה בצבעים שונים ומהפנטים בשלל צבעים. בניגוד לאתרי חול צבעוני רבים בעולם, שבהם יש מגוון מוגבל יחסית של צבעים, בהרי הקשת מדובר בעשרות פסים רבים של צבעים שונים ומגוונים להפליא.

ההרים שעברו במהלך של מיליוני שנים רעידות אדמה ותזוזות רבות, מציגים פסים מקבילים של אינספור גוונים, מהאדום השולט באזור ועד לגווני חום, צהוב, שמנת, אפור ועוד. כל צבע נוצר ממינרל אחר. אנשי הפארק הגיאולוגי שהוקם במקום ממליצים על צפייה בנוף המיוחד הזה לקראת שקיעה, כשהצבעים לא מוארים בשמש עוצמתית וגווניהם מקבלים משנה יופי.


הנה סיפורם של הרי הקשת בסין:

https://youtu.be/1UTHVjFioWM


פשר הצבעים שנוצרו בהרי הקשת של סין:

http://youtu.be/gldJ7-SFyUU


הדרכה בסינית למקום:

http://youtu.be/2ZRizkSqxHM


סדרת תמונות של הנוף הצבעוני של ההרים הללו:

http://youtu.be/5qnu8XrgpJA


מצגת וידאו של הרי הקשת:

https://youtu.be/1giofdfiuDw


ותמונות ללא מילים:

http://youtu.be/tF-ufYRv5Jk

"החוף האדום" שנמצא באי הורמוז (Red beach Hormuz Island) באיראן, ידוע גם בכינוי "החוף המדמם" (bloody beach). החוף הזה הוא תוצר של תופעת טבע מרהיבה של חול אדום כדם הנסחף מהצוקים של האי, היישר אל מימי המפרץ הפרסי.

אחת לזמן יורדים גשמים כבדים באי האיראני הזה על החול והצוקים הצבעוניים שלו. המים הזורמים מלמעלה למטה, מההרים אל הים, יוצרים שיטפון. כך הם מזרימים איתם לים את אדמת האזור, שצבעה אדום. הצבע הזה הוא תוצאה של ריכוזים גבוהים של תחמוצת ברזל.

בכך צובעת האדמה האדומה שנסחפה את מימיו של אחד החופים באי בגוון אדום עמוק ועז שהקנה לו את הכינוי "החוף האדום".

כבר שנים רבות שתושבים ומבקרים באי הורמוז שבאיראן נדהמים כשגשם כבד הופך תוך לילה את רצועת החוף לאדומה כדם. כיום הופך החול בצבע ארגמן לוהט שזורם אל המים והופך אותם לאדומים למחזה ויראלי באינטרנט וברשתות החברתיות וצובר לו מעריצים.


#ההסבר המדעי
ההשפעה הזו של צביעת המים באדום אינה מזיקה והיא זמנית. היא נעוצה בגיאולוגיה הייחודית והעשירה במינרלים של סלעי הצוקים שבאי הורמוז.

הגאולוגים מסבירים את התופעה של החוף המאדים בשינוי הצבע הדרמטי שנגרם בו מסחיפה מהגבעות שבאי אל מימי החוף, סחיפת אדמה עשירה בתחמוצת ברזל ובמיוחד ב"המטיט", מינרל נפוץ של תחמוצת ברזל (Fe₂O₃) המשמש כמקור עיקרי לכריית ברזל ולייצור פלדה.

זהו מחזה טבעי ודרמטי שכמו מיליוני שנים אחורה עתיד להמשיך ולהתרחש באי הורמוז, בכל פעם שגשמים כבדים יסחפו את האדמה האדומה אל מימי קו החוף של החוף האדום המפורסם.


הנה סיפורו של החוף המופלא בצבעו:

https://youtu.be/0sxn2Ur69s4


הנהר האדום (ללא מילים):

https://youtu.be/N9zA4El4QXo


סיפורו של חוף רובי האדום:

https://youtu.be/PmPNu5iJx8A


מצגת וידאו של הים האדום:

https://youtu.be/TOP-yr44mLw


עוד ממראה הזרימה האדומה (ללא מילים):

https://youtu.be/_i7zBdKCAHo


טיול בחוף המדמם (ללא מילים):

https://youtu.be/8xRdnOPe0GI


ומראה החוף (ללא מילים):

https://youtu.be/mQohQ3wvMrQ