שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד צ'ארלס מנסון נכשל במוסיקה והקים כת רצחנית?
תודות לסמים ולגזענות, זכתה בסוף שנות השישים אמריקה בשטן שכולו שלה, מלאך מוות שעיניו מזרות אימה ומעשיו איומים. קראו לו צ'ארלס מנסון והוא היה מנהיג כת "משפחת מנסון", שרצחה בסוף שנות ה-60 לא פחות מ-9 בני אדם ובו בזמן רצחה את רוח ההיפים, האהבה ודור הפרחים.
הסיפור שלו מתחיל בילדות קשה ובתנאי משפחה איומים. מי שהיה תינוק לא רצוי לאם אלכוהוליסטית בת 16, הפך פושע כבר בגיל צעיר. בבגרותו, הוא נכלא כמה פעמים ובשלב מסוים אף רצה להישאר בכלא, כי חש שזה המקום שבו הוא לפחות קיבל יחס כלשהו.
כשיצא מהכלא, באמריקה ההיפית של סוף שנות ה-60, הוא הגיע לסן פרנסיסקו. זה היה ב-1967 כשהוא הקים קומונה של 20 צעירות היפיות, שנסחפו אחריו אל "קיץ של אהבה". בהדרגה נוספו לקומונה שלו גם גברים, שהעריצו את אישיותו.
הוא חלם להפוך לזמר, אבל עכשיו הוא הפך לגורו של קומונת ילדי פרחים, צעירה ומלאת חיים. מצויד בידע שרכש בכלא, על דת הסיינטולוגיה ועל קבוצה דתית בשם "כנסיית התהליך", שסגדה למשיח ולשטן, מנסון הפך את קבוצת המאמינות שלו למשפחה, שהוא העומד בראשה. הם הסתובבו באוטובוס ישן שעוצב בשלל צבעים, כמקובל אצל ההיפים. הם חיו בשיתוף מלא, כולל הכל - מזון, כסף, מין ואהבה.
אבל בהדרגה הלכו מעשיו ומעשי המאמינים הצעירים והמסונוורים שלו והחמירו. מנסון הגזען ראה חזיונות אפוקליפטיים והאמין שאוטוטו צפויה מלחמת גזעים בארה"ב. הוא חש שהשחורים של אמריקה עומדים לטבוח בתושבים הלבנים ולהשתלט על אמריקה. בהוראתו של מנסון, נערכה "משפחת מנסון" ליום הדין המתקרב, ביצירת אלבום מוסיקלי שמטרתו לשנות את האנושות. מנסון גם אגר נשק ותכנן להתחבא עם "בני המשפחה" במקלט שהכינו במדבר, כך שלאחר המלחמה, שבה ישמידו השחורים את הלבנים, תוכל משפחת מנסון לשלוט בעולם, כי השחורים ש"אינם בנויים לשלוט" יבקשו מהם לעשות זאת...
באביב 1968 התחבר מנסון עם דניס וילסון מה"הביץ' בויז" ווילסון שילם את ההוצאות של ה"משפחה" ואף עזר לו להקליט שניים משיריו. אבל מהר מאד גילו הוא והמפיק שלו , טרי מלצ'ר, עם מי הם הסתבכו וניתקו איתו את הקשר. הניתוק הזה יעלה לאמריקה ביוקר...
וכך הגיעו לשורת מעשי רצח מהאכזריים והקשים בתולדות אמריקה. בחודש אוגוסט 1969 קיבלו כמה מבני "משפחת מנסון" הוראות ברורות מהמנהיג לרצוח את טרי מלצ'ר, המפיק שניתק את קשריו עם מנסון. הם לא ידעו שהוא מכר את ביתו לבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהיה באותה עת בחו"ל. בבית הם רצחו 5 אנשים, באכזריות בלתי נתפסת, ביניהם אשתו ההרה של הבמאי, השחקנית שרון טייט. כשחזרו הרוצחים, כעס מנסון על שההתקפה הייתה מלוכלכת מדי ולקח אותם למחרת ל"חוויה מתקנת" בבית של זוג אקראי בלוס אנג'לס, לנו ורוזמרי לה ביאנקה, שנרצחו באופן חולני ואכזרי לא פחות.
למשטרה לא היה קצה חוט, אבל סוזאן אטקינס, אחת מה"בנות", סיפרה למישהי על הרציחות והמשטרה עצרה את כל המעורבים ואת מנסון, שלא השתתף אבל היה השולח. במשפט מנסון לא התרגש ונשא נאומים על משנתו המעוותת. מי שהיה לאחד מסמלי הרוע הכי גדולים שידעה אמריקה מאז ומתמיד, גם הוסיף קעקוע של צלב קרס על מצחו והדגיש בכך את השתייכותו לעולם השטני שמחוץ לחברת בני-האנוש.
בסופו של המשפט הארוך והיקר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נפסק גזר דין מוות על כל הנאשמים, אך שנה לאחר מכן בוטל עונש המוות בקליפורניה והעונש הומר במאסר עולם. הוא יבלה את כל חייו בכלא. אגב, זה לא הפריע לו להתראיין המון פעמים ולהטיף מתוך הכלא לגזענות ולשנאה, להפוך לאסיר הכי אהוד בארה"ב, לקבל יותר מכתבים מכל אסיר אחר אי-פעם ולהתחתן עם צעירונת בת 28. רק באמריקה!
הנה סיפורו של הרוצח הסדרתי שמעולם לא רצח במו ידיו:
https://youtu.be/kM1PBeImyOw
כך שכנע מנסון את מאמיניו לעשות כרצונו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
על המסר "הלטר סקלטר", בתרגום חופשי "בלגן" או "תוהו ובוהו":
https://youtu.be/5TtQqbuLxrc
מתוך סרט על בנות החבורה הרצחנית:
https://youtu.be/zMXnAcdv1OI
שתיים מחבורתו מעידות אחרי שנים על האירועים שעברו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
כמה עובדות על מנסון:
https://youtu.be/lQqcVeu5mHc
וסרט תיעודי על חבורת מנסון והפשעים האיומים שעשו:
https://youtu.be/v4qZB2ytq10?long=yes
מהו החטא הקדמון בדתות השונות?
החטא הקדמון (Original sin) הוא מושג דתי חשוב, במיוחד בנצרות המערבית. הוא מתאר את החטא הבסיסי, הראשוני, זה שבעקבותיו נענש העולם עד ימינו. מדובר ב"חטא עץ הדעת", המסופר בתחילת ספר בראשית.
החטא הקדמון הוא אכילת התפוח האסור מעץ הדעת. מבחינת הדת, זו לא האכילה שחמורה כל כך. החטא הוא בהפרת דבר האל, בבחירה שיכולים אדם וחוה היו לעשות, אבל לא עמדו ביצר. בעקבות אותו החטא סולקו השניים מגן העדן ולפי הנצרות הוא ממשיך לרדוף אותנו כבני אדם, דור אחרי דור. החטא הקדמון רודף אותנו וכל אחד מאיתנו, לפי הדת הזו, צריך לעמוד בפניו ובפני הפיתויים יום יום.
חלק מהטבע האנושי, לפי האמונה הזו, הוא להתפתות לרוע. זה החטא הקדמון שרודף אותנו.
#הסיפור המקראי
הפרטים מתחילים בהכנסת אדם לגן עדן. עצים רבים, יפים וטובים למאכל היו בגן ואדם הצטווה בידי אלוהים לאכול מכולם, מלבד אחד. אכילה מעץ הדעת טוב ורע, הוא הוזהר בידי האל, תביא למותו.
הציווי האלוהי החד משמעי לא הותיר ספק ואסר על אדם וחווה את אכילת פירות עץ הדעת שבמרכז גן העדן. אך הנחש בגן העדן, היה הערמומי מכל חיות השדה. הוא פיתה ושידל את חוה, לאכול מעץ הדעת והיא בתורה פיתתה את אדם.
לאחר שעברו השניים על הצו, הם רכשו דעת. לפתע הבינו שהם ערומים, התביישו והחלו לכסות את עצמם בחגורות. כששמעו את קולו של אלוהים המתהלך בגן, הם הסתתרו ממנו ומצא אותם, בכל זאת אלוהים אתם יודעים, הם נענשו עם הנחש על החטאים הללו.
כך קלל ה' את האדם ואת אשתו בקללות שהשפיעו על המין האנושי כולו. במקום מוות הוא גזר קללות, כמו זו שהלידה תהיה כרוכה בעצב, או שהגבר ישלוט באישה וכן הלאה.
#מה לומדים מזה?
לפי הנצרות וגם מעט ביהדות, אותו החטא, של אכילת פרי עץ הדעת בידי אדם וחוה ובניגוד לציווי של אלוהים, מסמל עיקרון שעתיד ללוות את המין האנושי לאורך הדורות. החטא הזה הוא התשוקה הראשונית שיש לכל אדם ובכל אדם, משיכה ופיתוי לרע ולחטא. עד שטעמו מהפרי האסור, האמונה גורסת שאדם וחוה לא ידעו רוע. היום אנו יודעים שהרוע הוא יצר, דחף בסיסי ואנושי, שמצוי בכל אחד מאיתנו. הדת גורסת שעל המאמין להיאבק בו כדי להיות ראוי לעולם הבא ולגן העדן.
הדת גרסה שחטא עץ הדעת אינו חשוב רק בקיומו הראשוני. החטא הקדמון יכול להשתנות בפרטים אבל העיקרון נשאר - אנו נולדים עם החטא שכבר טבוע בדנ"א הרוחני שלנו ועם החטא שירשנו מאדם הראשון.
כך שמאז אדם וחווה ובשל חטאו של אדם, ששוכנע על ידי חווה לאכול מפרי עץ הדעת, עובר החטא הקדמון לנצח, מדור לדור. הרוע והחטא חוזרים על עצמם וההתמודדות של האדם, עם הרע ששוכן בו ביחד עם הטוב, לא מסתיימת.
ואנו אומרים - דת או לא דת, פשוט השתדלו לבחור בטוב תמיד, כי אדם לא ייבחן דווקא בדתיות שלו או במילוי מצוות של דת כלשהי, אלא בהיותו אדם טוב, מוסרי, שאינו מזיק או פוגע באחרים ובטח לא בכוונה.
דווקא הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" שלכאורה בא מהדת ומרבי עקיבא אינו דתי. הוא כולו אומר הומניות ואהבת אדם ומתאים לכל אדם, חילוני או דתי, מאמין או אתאיסט. הדת או כל בחירה רוחנית אחרת יבואו כאופציה לגיטימית, אבל רק אחריו. קודם כל חשוב להיות בני אדם.
הנה סיפורם של אדם וחווה והסדר החברתי במיתוסים קדומים (מתורגם):
https://youtu.be/PBbTkzakiM8?long=yes
אנשי דת נוצרים מסבירים לנוצרי את החטא הטמון בכל אחד מרגע לידתו:
https://youtu.be/MCgkVCgEC70
וגרסתם של נוצרים או משיחיים לגבי החטא הקדמון (עברית):
https://youtu.be/yWg6ay0CQVk
מי הקולנוענית שמכרה את נפשה לשטן?
בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.
דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.
לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.
לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.
אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.
גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.
בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.
בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.
אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.
ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.
כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".
לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.
בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.
מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.
וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:
https://youtu.be/LgBliZmpJFg
סיפור החיבור שלה עם היטלר:
https://youtu.be/UhKSUa-SMk0
ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:
https://youtu.be/A8mSFJDf_7U
עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:
https://youtu.be/2AucSaE80B0
והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:
https://youtu.be/URflja3pE3Q
מה הוחלט בועידת ואנזה?
ועידת וָאנְזֶה (Wannsee Conference) הייתה הרגע ההיסטורי, שבו עברה המפלגה הנאצית מרצח המוני של יהודים על ידי אנטישמים במדים, לרצח-עם שיטתי, אכזרי ובהיקפים בלתי נתפסים, שיקבל את השם חסר התקדים "שואה".
הוועידה התקיימה בווילה ואנזה שליד ברלין, על שפת אגם קסום, אל מול נוף פסטורלי ושליו. זה היה ב-20 בינואר 1942, יום בו התכנסו נציגים בכירים מה-אס אס, מהמפלגה הנאצית, וממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי לדון בייעול של התכנית המפלצתית שזכתה לכותרת "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית". ההחלטה על ביצוע הפתרון הסופי התקבלה כבר ב-1941 והדיון בווילה ואנזה נועד לתאם את הביצוע. המשתתפים היו בכירים בדרג הביצועי והמנהלי.
שתי מטרותיו של הבכיר הנאצי היידריך בוועידה היו גם לקבל הכרה רשמית במעמדו כאחראי הראשי לגירוש יהודי אירופה, שלמעשה ברור שמדובר בהשמדתם, וגם לתאם ולערב את הגופים השונים במשרדי הממשלה, המפלגה וב-SS, בביצוע רצח העם המתוכנן. כל מטרותיו הושגו וכל המשתתפים הבטיחו שיתוף פעולה מלא של הגופים שאותם ייצגו ושבראשם עמדו.
כך, הפכה כל הנהגת המשטר הנאצי לשותפה לפשע המלחמה החמור בהיסטוריה האנושית. אגב, מי שכתב את פרוטוקול הוועידה כאן היה אדולף אייכמן.
הדיון כאן היה על נושאים מיוחדים, שבראשם נושא הגירוש ולמעשה החיסול של "בני התערובת", מי שהיו יהודים בחציים, או בני זוג שאחד מהם הוא יהודי. החלטה בנושא לא התקבלה כאן והיא נדחתה לישיבה אחרת.
בהכנה לוועידה הכין אייכמן רשימה של מספר היהודים בכל מדינות אירופה שכבשו או תכננו הנאצים לכבוש. היו בה מעל ל-2 מיליון יהודים בפולין ו-5 מיליון יהודים בברית המועצות והיו בה 11 מיליון יהודים שהנאצים תכננו להשמיד.
הנוכחים דנו בביצוע ההנחייה של היטלר לגרש את כל יהודי אירופה למזרח אירופה. אין בפרוטוקול דיבור גלוי על השמדה אלא על מה שהוגדר על ידי הנאצים כעבודת כפייה שבה, הם קיוו, ימותו מרבית היהודים. בישיבה נרמז שאין להשאיר בחיים איש מהיהודים הנותרים, כדי שלא יוותר גרעין להתחדשות של העם היהודי.
פרוטוקול הוועידה שוכפל ונשלח לכל המשתתפים. לקראת סוף המלחמה, השמידו כולם את העותקים שבידיהם. בארכיון משרד החוץ הגרמני נמצא בשנת 1947, עותק שנותר ולא הושמד, מכיוון שבעליו היה בכלא בסוף המלחמה ולא יכול היה להשמידו.
כך התגלו עובדת קיומה ותוכנה של הוועידה עם התוצאות הנוראות והאכזריות ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה האנושית כולה - הוועידה שיצרה שואה.
סיפורה של ועידת ואנזה (מתורגם):
https://youtu.be/7E_P1OBEDAw
הסבר על תוכן הישיבה (עברית):
https://youtu.be/yBTbIbjpy48
השיחה הקובעת בוועידה (מתורגם):
https://youtu.be/G0J8hsvc5Fs
ונקודת המפנה האיומה:
https://youtu.be/Nx5iWBC-bzg
קווים לדמותו של השטן?
השָׂטָן (Satan) הוא דמות מיתולוגית של רשע ומתנגד לאלוהים, עם יסודות בכל הדתות המונותאיסטיות וביטויים מעט שונים אך דומים בבסיס. מפני שהוא מסיט את האדם מדרך הישר, משמעות השם "שטן" היא "הסוטה מהדרך".
לפי הדת היהודית והנצרות השטן הוא מלאך שסרח. במקור הוא נברא כמלאך טוב אבל הוא סרח וחטא. בעברית השטן מסמל את מי שמתנגד לסדר האלוהי, מתנגד למעשה הבריאה ומהווה את אויב האנושות.
השטן שביהדות היה פעם "בעל זבוב", מקביל ללוציפר הנוצרי, איבליס שבקוראן, או אלשיטאן ועזאזיל המוסלמי.
יש טענה שאל היהדות השטן הגיע בזמן שהיהודים גלו לבבל ופגשו בדתות מהמזרח, בהן היה הרעיון של השטן כבר קיים. בשלל הגרסאות שלו הוא מוזכר בתנ"ך, בברית החדשה וגם בקוראן.
ועדיין קיימים הבדלים מסוימים בכל זאת - אם ביהדות הוא מלאך שעדיין סר למרותו של אלוהים, בנצרות מופיע לוציפר, השטן בשבילכם, כמקור הרוע בעולם. השטן הנוצרי הוא שד רשע שמורד באל ובאנושות, נלחם באלוהים על נפשות המאמינים ומנסה לנצחו ולשלוט בעולם במקומו. מזכיר סרטים הוליוודיים? - עכשיו אתם מבינים את המקור.
מבחינה חיצונית, השטן עשוי להופיע בשלל צורות ומופעים - עם קלשון, עם קרניים, או בתור שד, רוח רפאים ואפילו אל של ממש, שיש לו תפיסות מנוגדות לאל הטוב והמוסרי ולמצוותיו. הקולנוע, אגב, יצייר כמעט תמיד את השטן כשד אדום ובעל קרני תיש גדולות על מצחו.
אגב, לשטן אין בלעדיות על הרוע. מטפורית אפשר לומר שקצת ממנו מצוי בכל אחד מאיתנו. גם המחקר וגם הדתות מכירים בכך שיש בכל אדם מאיתנו ולאורך ההיסטוריה משיכה מסוימת למוות ולאלימות.
הפסיכולוגים ידברו על התוקפנות שבאדם. החברה האנושית והנורמות החברתיות, עם החוקים, הנוהגים, הנימוס והאהבה יעשו פלאים בריכוך והמעטת ביטויי התוקפנות הזו, אבל יהיו שאצלם זה לא יעבוד.
נוכל לקרוא להם פושעים, שטנים או שדים בתחפושת אדם, אבל רצוי שנכיר בכך שהשטן הוא גם קצת בתוכנו. זיגנונד פרויד, ענק הפסיכולוגיה, אמר פעם ש"השטן הוא עדיין הטובה שבאמתלות כדי לזכות את אלוהים מאשמה"...
הנה תולדות השטן (מתורגם):
https://youtu.be/5_To7wO0Exo
על כת השטן:
https://youtu.be/ovhdu1kbKao
סרט תיעודי על מושג השטן והתפתחות האמונה בשטן:
https://youtu.be/bBoJFc1aQq4?long=yes
והאם בישראל פעלה כת השטן? (עברית)
https://youtu.be/dZS5nf-yOtg?ling.yes
מה היה ציד המכשפות?
זה לא קרה בימי הביניים האפלים, אלא דווקא בתקופת הרנסאנס מלאת ההשראה והתגליות, במהלך שיא של כ-200 שנה, הלכה והתחזקה תופעה איומה וחשוכה בתולדות אירופה. זה היה ציד מכשפות (Witch hunt) אכזרי וקשה, תופעה איומה של רדיפת בני אדם, לרוב נשים, שנחשדו כעוסקים בכישוף.
אמנם האשמות בכישוף היו כבר בימי הביניים דרך ל"חיסול חשבונות" בין אנשים שרבו זה עם זה, שכנים שמאסו במישהי שמתנהגת באופן מוזר או שונה מהמקובל וכדומה. האמונה הייתה ונשארה שהמכשפות זכו לכוחות מהשטן, בזכות עסקה שעשו אתו ושהן מקיימות טקסים אכזריים ומסוכנים.
תיאורים איומים שהופיעו ב“פטיש המכשפות”, ספרו המצליח של אינקוויזיטור גרמני נלהב, הלהיטו את הציבור אז. המצאת הדפוס הפכה את הספר לאחד הלהיטים הספרותיים הראשונים וההדים שלו הגיעו אפילו למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היו בספר כל החומרים שנדרשו כדי לעורר את הדמיון. תיאורי מכשפות שחוגגות עם השטן ונשבעות לו אמונים, סיפורים על אכילת תינוקות של שכנים ועוד. כולם נחשפו אז לפחד האיום מכוחות הרוע. מי שנהג באופן שונה מהמקובל, ששכניו שנאו אותו או שסתם הריח רע, יכול היה בקלות להיות מואשם בכישוף ולעלות על המוקד. במיוחד אם היה אישה.
בין המאות 15-17, שבהן הגיע טירוף המכשפות לשיאו, הומתו מעל 100 אלף בני אדם, רובם נשים, בעוון כישוף. רדיפות, עינויים קשות והוצאות להורג אפיינו את אבחון המכשפות של העת ההיא. שומות על הגוף נחשבו למשל סימן לכישוף.
מבחני המכשפות היו נחשבים היום ציניים במיוחד ואופיינו בכך שהסתיימו תמיד במוות. אם מכשפה שהושלכה מהצוק אל הנהר טבעה ומתה, היא נמצאה זכאית. אם הצליחה להיחלץ - היא הועלתה על המוקד כמכשפה. כך גם על המוקד - מי שנשרפה חיה התגלתה כזכאית לאחר מותה, מה שממש עזר לאיכות החיים שלה.. בריחה מהמוקד לעומת זאת, סימנה אותה סופית כמכשפה והיא הייתה נתפסת ומוצאת להורג בהצלחה.
דוגמאות לא חסרות. בשני כפרים גרמניים הועלו אז על המוקד, בתוך שנה בלבד, מעל 1,500 "מכשפות". גם בשווייץ התבצע ציד מכשפות נרחב, אולי הגדול ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה. במהלך 200 השנים הללו הוצאו שם להורג מעל 3500 "מכשפות".
היו לציד המכשפות האירופי סיבות שונות, החל ממאבקים בין זרמים בנצרות ועד לתנועת נגד שנלחמה במדע המתפתח ומאיים להפוך את העולם למשכיל יותר, חכם ומפוכח מהבטחות הדת הלא-ממומשות. האפיפיור כתב אז על "גברים ונשים שמוסרים עצמם לשדים ועושים מעשי כישוף שמזיקים לאדם, לחיות המשק ולתנובת השדות."
באמריקה כמעט ולא רדפו מכשפות, אם כי מפורסם המקרה של 1692 במשפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס. ובכל זאת חזרו בארצות הברית, מאות שנים אחר-כך, להשתמש במושג "ציד מכשפות". זה היה כהתייחסות למקארתיזם, אותה רדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים.
הנה ההיסטוריה של המכשפות (מתורגם):
https://youtu.be/7x5KesH3dzM
ציד המכשפות בשווייץ, שהיה מהנרחבים באירופה:
https://youtu.be/otKUMO6nSps
הסבר על ציד המכשפות (עברית):
http://youtu.be/LmAPKEe2AnI
הנה קדימון לסרט "הנזל וגרטל" שבו הם נלחמים במכשפות:
https://youtu.be/9246msCh7x4
משפטי סאלם המפורסמים, בעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
כך רואים ב"זהו זה" בחיוך את המכשפות שמעל לתל אביב (עברית):
http://youtu.be/40ptUaKlgSY
בחיוך מריר - כך "נזכרת" חבורת הליצנים של מונטי פייטון את ציד המכשפות של ימי הביניים:
https://youtu.be/zrzMhU_4m-g
וסרט תיעודי על ציד המכשפות המטורף באיים הבריטיים:
https://youtu.be/MBBHfZwjxYY?long=yes
מהי תופעת הליצנים הרוצחים?
זו אחת התופעות מעוררות החלחלה של השנים האחרונות שבשנת 2016 הפכה לטרפת של ממש. הליצנים הרוצחים (Killer clowns) הם תופעה שנולדה בעיירה גרינוויל, בדרום קרוליינה שבארצות הברית. מדובר באנשים, בדרך כלל גברים, שמפחידים אנשים עם סכינים ומשורים חשמליים, כשהם מחופשים לליצנים.
די מהר התפזר העניין לארצות שונות בעולם. גם בקנדה, באוסטרליה ובניו-זילנד מדווחים רבים על ליצנים מפחידים שכאלה. לא ברור מה מניע את הליצנים המפחידים הללו. יש הסבורים שמדובר במתיחה שיזמו אנשים מכל העולם באינטרנט, אחרים משערים שזהו קמפיין שיצא משליטה, סוג של מסע יחסי ציבור לסרט אימה בשם "31" שבמרכזו ליצנים רצחניים, משחק מחשב מפחיד שייצא בעתיד הקרוב או מחווה לספר "זה", של סטיבן קינג, שעסק ביצור מחופש לליצן שחי בביוב...
הפסיכולוגים, אגב, טוענים שיותר סביר שמדובר באדם אחד שהחל להתחפש ולהפחיד אנשים וכל השאר הם חקיינים משועממים ואנשים שרוצים לצבור צפיות לסרטוניהם המחליאים באתרים כמו יוטיוב.
מה שבטוח, הסרטונים האלה מופצים ברשת האינטרנט ומושכים מיליוני צפיות. במקביל הם גורמים לילדים הצופים בהם לחרדות וסיוטים קשים. הפחד מליצנים, קולרופוביה, הוא תופעה ותיקה וידועה בתרבות הפופולארית.
אחת התוצאות של התופעה העולמית המתרחבת כל כך היא שאנשים המתפרנסים מהופעות כליצנים הפסיקו כמעט לעבוד, בגלל הפחד הגואה מליצנים. אפילו רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, הפסיקה להשתמש בדמות הליצן האהובה שלה, רונלד מקדונלד.
כך או כך, במקומות רבים הפכו הרודפים לנרדפים. משטרת אוסטרליה הזהירה גברים שיתלבשו כליצנים מהאשמתם בפלילים, במקומות רבים הם הוזהרו שיהפכו לקורבנות של התארגנויות אזרחים שמאיימות לתקוף אותם ולעשות בהם לינץ'.
ומילה לילדים שבו: אל תאמינו שליצנים הם רעים. יש אנשים רעים בכל מקום ובכל תחום ולמזלנו הם מעטים ביחס לטוב שיש בקרב בני האדם. מרבית הליצנים בעולם הם אנשים נהדרים, שמשמחים ומסייעים לאנשים לצחוק ולהיות בריאים. אז זכרו שאין רע בליצנים - הרע הוא רק בבני אדם רעים.
הנה סיבות הפחד שלנו מליצנים וההפיכה שלו לכלי הפחדה (עברית):
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
כך מדווחת תופעת הליצנים הרוצחים:
https://youtu.be/RZTo5CGTSAY
עוד דיווח על ליצן רוצח בפלורידה:
https://youtu.be/oRJGZNrAgGY
ליצנים רוצחים גורמים לפגיעה קשה בפרנסה של הליצנים המקצועיים:
https://youtu.be/FjmbFh40xp8
וכתבת טלוויזיה על התופעה החולנית של הליצנים הרוצחים:
https://youtu.be/Z_djVzU_cnk?long=yes
מי הייתה חנה ארנדט?
חנה ארנדט הייתה הפילוסופית היהודית הגדולה במאה ה-20 וללא ספק מהפילוסופים המעניינים במאות האחרונות. רוב עיסוקה היה בשואה ובמשמעות הפילוסופית שלה, בהתנהגות האנשים וברעיונות שבאו לידי ביטוי באירוע חסר תקדים זה בהיסטוריה האנושית.
בצל משפט אייכמן, אותו סיקרה, היא השמיעה וכתבה רעיונות שנשמעו מחרידים ללא מעט אנשים בתקופתה. יכול היה להשתמע מהם שכל אדם, בנסיבות מסוימות, היה יכול להיות משתף פעולה עם הרוע המוחלט של הנאצים ולבצע פשעי מלחמה. אנשים ואישים תקפו אותה, החרימו אותה, כעסו עליה ללא גבול, וביקרו קשות את רעיונותיה הפילוסופיים ודעותיה.
וכאילו לא הספיקה הביקורת שספגה על ספרה על אייכמן ועל "הבנאליות של הרוע", רעיון שניתן לקרוא בו בתגית "הבנאליות של הרוע", היא גם ביקרה בחומרה את שיתוף הפעולה של מנהיגי היהודים עם הנאצים והרגיזה רבים מהיהודים בארצות הברית ובעולם.
היא הייתה פליטה סדרתית. בתחילה ברחה מגרמניה לצרפת ואז, כשהנאצים כבשו את צרפת, היא נמלטה שוב - לארצות הברית. שם מצאה בית, גם פיזי וגם חברתי. ארצות הברית נדמתה לחלום בעיניה - מקום פלורליסטי, חופשי והפוך מכל מה שהכירה באירופה של השנים האחרונות דאז.
אך גם חולשותיה של חנה ארנדט לא היו תמיד פשוטות. היא הייתה בן-אדם, חכם אבל אנושי. היא ביקרה קשות את היידגר, הפילוסוף הגרמני הידוע, ששיתף פעולה עם הנאצים. בכל זאת סלחה לו והפכה למקדמת הספרים שלו בארצות הברית.
ככל שעברו השנים ועל אף החרם שעשו עליה יהודי ארצות הברית, ההערכה אליה הלכה עם הזמן וגדלה. לא ליברלית, לא מרכסיסטית, לא קפיטליסטית ולא כל כיוון מוכר - היא לא נמנתה על שום אסכולה, אלא הייתה פילוסופית בעלת מחשבה עצמאית משלה, הוגה שעסקה רוב חייה בשואה ובמחשבה על פליטים ופליטות, על רוע, אשמה ואחריות. ארנדט הפכה את חוויותיה האישיות כפליטה למרכז חייה הפילוסופיים והטביעה חותם במחשבה על האירוע הבלתי נתפס בהיסטוריה.
הנה סקירה על חנה ארנדט ועל סרט שעשו עליה (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
קדימון לסרט תיעודי שנעשה על ארנדט:
https://youtu.be/-Bd6JqZmQbw
קדימון הסרט על ארנדט (מתורגם):
https://youtu.be/KcrmiwnjrnI
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
מהו סיפור יוסף וכתונת הפסים?
את יוסף, בן הזקונים של יעקב ורחל, אהב אביו מאד, מה שמאד הרגיז את אחיו המקנאים של יוסף. יוסף קיבל מאביו כתונת פסים. יוסף, שהיה בעל חלומות, תמיד מספר עליהם, מה שמרגיז את האחים ומגדיל את שנאתם כלפיו. הוא חולק עם אחיו ואביו את חלומותיו, שבהם הם משתחווים לו, כמו אלומות בשדה וככוכבים בשמיים. אביו נוזף בו, מנסה לפייס את בניו האחרים, אך זוכר את הדברים.
יום אחד נשלח יוסף על ידי יעקב, אל אחיו הרועים בשכם. שנאת האחים אל יוסף גדולה. הם מפשיטים אותו מכתונת הפסים, משליכים אותו לבור ומחליטים למכור אותו לישמעאלים. לפני שהוא נמכר, לוקחים האחים את כותנתו של יוסף ומכתימים אותה בדמה של עז ששחטו. הם מביאים לאביהם את כתונת יוסף המגואלת הדם ויעקב מזהה את הכותנת ומניח שחיה רעה טרפה את בנו האהוב.
אבל הסיפור לא מסתיים כאן. בהמשך הובא יוסף למצרים ונמכר לעבדות אצל פוטיפר, סריסו של פרעה. בעזרת פתרון החלומות מצליח יוסף להגיע למעמד בכיר מאד במצרים. שנים אחר-כך, כשבאים אחיו למצרים בגלל הרעב בארץ ישראל, הוא מגלה להם מיהו ומציל את כל משפחתו מהרעב. הוא מביא אותם לחיות בביטחון לידו, בארץ גושן שבמצרים.
הנה סיפור יוסף וכתונת הפסים (עברית):
https://youtu.be/NbG52_sln1c
שיר מתוך המחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" (עברית):
https://youtu.be/oqv9Sor1JYg
בואו נעבור על הצחוק (עברית):
https://youtu.be/zQgRy_zVjHE
וכל המחזמר שמוקדש ל"יוסף וכתונת הפסים המשגעת" (עברית):
https://youtu.be/Py9H07UmBUo?long=yes
תודות לסמים ולגזענות, זכתה בסוף שנות השישים אמריקה בשטן שכולו שלה, מלאך מוות שעיניו מזרות אימה ומעשיו איומים. קראו לו צ'ארלס מנסון והוא היה מנהיג כת "משפחת מנסון", שרצחה בסוף שנות ה-60 לא פחות מ-9 בני אדם ובו בזמן רצחה את רוח ההיפים, האהבה ודור הפרחים.
הסיפור שלו מתחיל בילדות קשה ובתנאי משפחה איומים. מי שהיה תינוק לא רצוי לאם אלכוהוליסטית בת 16, הפך פושע כבר בגיל צעיר. בבגרותו, הוא נכלא כמה פעמים ובשלב מסוים אף רצה להישאר בכלא, כי חש שזה המקום שבו הוא לפחות קיבל יחס כלשהו.
כשיצא מהכלא, באמריקה ההיפית של סוף שנות ה-60, הוא הגיע לסן פרנסיסקו. זה היה ב-1967 כשהוא הקים קומונה של 20 צעירות היפיות, שנסחפו אחריו אל "קיץ של אהבה". בהדרגה נוספו לקומונה שלו גם גברים, שהעריצו את אישיותו.
הוא חלם להפוך לזמר, אבל עכשיו הוא הפך לגורו של קומונת ילדי פרחים, צעירה ומלאת חיים. מצויד בידע שרכש בכלא, על דת הסיינטולוגיה ועל קבוצה דתית בשם "כנסיית התהליך", שסגדה למשיח ולשטן, מנסון הפך את קבוצת המאמינות שלו למשפחה, שהוא העומד בראשה. הם הסתובבו באוטובוס ישן שעוצב בשלל צבעים, כמקובל אצל ההיפים. הם חיו בשיתוף מלא, כולל הכל - מזון, כסף, מין ואהבה.
אבל בהדרגה הלכו מעשיו ומעשי המאמינים הצעירים והמסונוורים שלו והחמירו. מנסון הגזען ראה חזיונות אפוקליפטיים והאמין שאוטוטו צפויה מלחמת גזעים בארה"ב. הוא חש שהשחורים של אמריקה עומדים לטבוח בתושבים הלבנים ולהשתלט על אמריקה. בהוראתו של מנסון, נערכה "משפחת מנסון" ליום הדין המתקרב, ביצירת אלבום מוסיקלי שמטרתו לשנות את האנושות. מנסון גם אגר נשק ותכנן להתחבא עם "בני המשפחה" במקלט שהכינו במדבר, כך שלאחר המלחמה, שבה ישמידו השחורים את הלבנים, תוכל משפחת מנסון לשלוט בעולם, כי השחורים ש"אינם בנויים לשלוט" יבקשו מהם לעשות זאת...
באביב 1968 התחבר מנסון עם דניס וילסון מה"הביץ' בויז" ווילסון שילם את ההוצאות של ה"משפחה" ואף עזר לו להקליט שניים משיריו. אבל מהר מאד גילו הוא והמפיק שלו , טרי מלצ'ר, עם מי הם הסתבכו וניתקו איתו את הקשר. הניתוק הזה יעלה לאמריקה ביוקר...
וכך הגיעו לשורת מעשי רצח מהאכזריים והקשים בתולדות אמריקה. בחודש אוגוסט 1969 קיבלו כמה מבני "משפחת מנסון" הוראות ברורות מהמנהיג לרצוח את טרי מלצ'ר, המפיק שניתק את קשריו עם מנסון. הם לא ידעו שהוא מכר את ביתו לבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהיה באותה עת בחו"ל. בבית הם רצחו 5 אנשים, באכזריות בלתי נתפסת, ביניהם אשתו ההרה של הבמאי, השחקנית שרון טייט. כשחזרו הרוצחים, כעס מנסון על שההתקפה הייתה מלוכלכת מדי ולקח אותם למחרת ל"חוויה מתקנת" בבית של זוג אקראי בלוס אנג'לס, לנו ורוזמרי לה ביאנקה, שנרצחו באופן חולני ואכזרי לא פחות.
למשטרה לא היה קצה חוט, אבל סוזאן אטקינס, אחת מה"בנות", סיפרה למישהי על הרציחות והמשטרה עצרה את כל המעורבים ואת מנסון, שלא השתתף אבל היה השולח. במשפט מנסון לא התרגש ונשא נאומים על משנתו המעוותת. מי שהיה לאחד מסמלי הרוע הכי גדולים שידעה אמריקה מאז ומתמיד, גם הוסיף קעקוע של צלב קרס על מצחו והדגיש בכך את השתייכותו לעולם השטני שמחוץ לחברת בני-האנוש.
בסופו של המשפט הארוך והיקר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נפסק גזר דין מוות על כל הנאשמים, אך שנה לאחר מכן בוטל עונש המוות בקליפורניה והעונש הומר במאסר עולם. הוא יבלה את כל חייו בכלא. אגב, זה לא הפריע לו להתראיין המון פעמים ולהטיף מתוך הכלא לגזענות ולשנאה, להפוך לאסיר הכי אהוד בארה"ב, לקבל יותר מכתבים מכל אסיר אחר אי-פעם ולהתחתן עם צעירונת בת 28. רק באמריקה!
הנה סיפורו של הרוצח הסדרתי שמעולם לא רצח במו ידיו:
https://youtu.be/kM1PBeImyOw
כך שכנע מנסון את מאמיניו לעשות כרצונו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
על המסר "הלטר סקלטר", בתרגום חופשי "בלגן" או "תוהו ובוהו":
https://youtu.be/5TtQqbuLxrc
מתוך סרט על בנות החבורה הרצחנית:
https://youtu.be/zMXnAcdv1OI
שתיים מחבורתו מעידות אחרי שנים על האירועים שעברו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
כמה עובדות על מנסון:
https://youtu.be/lQqcVeu5mHc
וסרט תיעודי על חבורת מנסון והפשעים האיומים שעשו:
https://youtu.be/v4qZB2ytq10?long=yes
החטא הקדמון (Original sin) הוא מושג דתי חשוב, במיוחד בנצרות המערבית. הוא מתאר את החטא הבסיסי, הראשוני, זה שבעקבותיו נענש העולם עד ימינו. מדובר ב"חטא עץ הדעת", המסופר בתחילת ספר בראשית.
החטא הקדמון הוא אכילת התפוח האסור מעץ הדעת. מבחינת הדת, זו לא האכילה שחמורה כל כך. החטא הוא בהפרת דבר האל, בבחירה שיכולים אדם וחוה היו לעשות, אבל לא עמדו ביצר. בעקבות אותו החטא סולקו השניים מגן העדן ולפי הנצרות הוא ממשיך לרדוף אותנו כבני אדם, דור אחרי דור. החטא הקדמון רודף אותנו וכל אחד מאיתנו, לפי הדת הזו, צריך לעמוד בפניו ובפני הפיתויים יום יום.
חלק מהטבע האנושי, לפי האמונה הזו, הוא להתפתות לרוע. זה החטא הקדמון שרודף אותנו.
#הסיפור המקראי
הפרטים מתחילים בהכנסת אדם לגן עדן. עצים רבים, יפים וטובים למאכל היו בגן ואדם הצטווה בידי אלוהים לאכול מכולם, מלבד אחד. אכילה מעץ הדעת טוב ורע, הוא הוזהר בידי האל, תביא למותו.
הציווי האלוהי החד משמעי לא הותיר ספק ואסר על אדם וחווה את אכילת פירות עץ הדעת שבמרכז גן העדן. אך הנחש בגן העדן, היה הערמומי מכל חיות השדה. הוא פיתה ושידל את חוה, לאכול מעץ הדעת והיא בתורה פיתתה את אדם.
לאחר שעברו השניים על הצו, הם רכשו דעת. לפתע הבינו שהם ערומים, התביישו והחלו לכסות את עצמם בחגורות. כששמעו את קולו של אלוהים המתהלך בגן, הם הסתתרו ממנו ומצא אותם, בכל זאת אלוהים אתם יודעים, הם נענשו עם הנחש על החטאים הללו.
כך קלל ה' את האדם ואת אשתו בקללות שהשפיעו על המין האנושי כולו. במקום מוות הוא גזר קללות, כמו זו שהלידה תהיה כרוכה בעצב, או שהגבר ישלוט באישה וכן הלאה.
#מה לומדים מזה?
לפי הנצרות וגם מעט ביהדות, אותו החטא, של אכילת פרי עץ הדעת בידי אדם וחוה ובניגוד לציווי של אלוהים, מסמל עיקרון שעתיד ללוות את המין האנושי לאורך הדורות. החטא הזה הוא התשוקה הראשונית שיש לכל אדם ובכל אדם, משיכה ופיתוי לרע ולחטא. עד שטעמו מהפרי האסור, האמונה גורסת שאדם וחוה לא ידעו רוע. היום אנו יודעים שהרוע הוא יצר, דחף בסיסי ואנושי, שמצוי בכל אחד מאיתנו. הדת גורסת שעל המאמין להיאבק בו כדי להיות ראוי לעולם הבא ולגן העדן.
הדת גרסה שחטא עץ הדעת אינו חשוב רק בקיומו הראשוני. החטא הקדמון יכול להשתנות בפרטים אבל העיקרון נשאר - אנו נולדים עם החטא שכבר טבוע בדנ"א הרוחני שלנו ועם החטא שירשנו מאדם הראשון.
כך שמאז אדם וחווה ובשל חטאו של אדם, ששוכנע על ידי חווה לאכול מפרי עץ הדעת, עובר החטא הקדמון לנצח, מדור לדור. הרוע והחטא חוזרים על עצמם וההתמודדות של האדם, עם הרע ששוכן בו ביחד עם הטוב, לא מסתיימת.
ואנו אומרים - דת או לא דת, פשוט השתדלו לבחור בטוב תמיד, כי אדם לא ייבחן דווקא בדתיות שלו או במילוי מצוות של דת כלשהי, אלא בהיותו אדם טוב, מוסרי, שאינו מזיק או פוגע באחרים ובטח לא בכוונה.
דווקא הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" שלכאורה בא מהדת ומרבי עקיבא אינו דתי. הוא כולו אומר הומניות ואהבת אדם ומתאים לכל אדם, חילוני או דתי, מאמין או אתאיסט. הדת או כל בחירה רוחנית אחרת יבואו כאופציה לגיטימית, אבל רק אחריו. קודם כל חשוב להיות בני אדם.
הנה סיפורם של אדם וחווה והסדר החברתי במיתוסים קדומים (מתורגם):
https://youtu.be/PBbTkzakiM8?long=yes
אנשי דת נוצרים מסבירים לנוצרי את החטא הטמון בכל אחד מרגע לידתו:
https://youtu.be/MCgkVCgEC70
וגרסתם של נוצרים או משיחיים לגבי החטא הקדמון (עברית):
https://youtu.be/yWg6ay0CQVk
בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.
דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.
לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.
לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.
אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.
גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.
בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.
בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.
אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.
ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.
כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".
לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.
בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.
מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.
וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:
https://youtu.be/LgBliZmpJFg
סיפור החיבור שלה עם היטלר:
https://youtu.be/UhKSUa-SMk0
ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:
https://youtu.be/A8mSFJDf_7U
עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:
https://youtu.be/2AucSaE80B0
והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:
https://youtu.be/URflja3pE3Q
ועידת וָאנְזֶה (Wannsee Conference) הייתה הרגע ההיסטורי, שבו עברה המפלגה הנאצית מרצח המוני של יהודים על ידי אנטישמים במדים, לרצח-עם שיטתי, אכזרי ובהיקפים בלתי נתפסים, שיקבל את השם חסר התקדים "שואה".
הוועידה התקיימה בווילה ואנזה שליד ברלין, על שפת אגם קסום, אל מול נוף פסטורלי ושליו. זה היה ב-20 בינואר 1942, יום בו התכנסו נציגים בכירים מה-אס אס, מהמפלגה הנאצית, וממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי לדון בייעול של התכנית המפלצתית שזכתה לכותרת "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית". ההחלטה על ביצוע הפתרון הסופי התקבלה כבר ב-1941 והדיון בווילה ואנזה נועד לתאם את הביצוע. המשתתפים היו בכירים בדרג הביצועי והמנהלי.
שתי מטרותיו של הבכיר הנאצי היידריך בוועידה היו גם לקבל הכרה רשמית במעמדו כאחראי הראשי לגירוש יהודי אירופה, שלמעשה ברור שמדובר בהשמדתם, וגם לתאם ולערב את הגופים השונים במשרדי הממשלה, המפלגה וב-SS, בביצוע רצח העם המתוכנן. כל מטרותיו הושגו וכל המשתתפים הבטיחו שיתוף פעולה מלא של הגופים שאותם ייצגו ושבראשם עמדו.
כך, הפכה כל הנהגת המשטר הנאצי לשותפה לפשע המלחמה החמור בהיסטוריה האנושית. אגב, מי שכתב את פרוטוקול הוועידה כאן היה אדולף אייכמן.
הדיון כאן היה על נושאים מיוחדים, שבראשם נושא הגירוש ולמעשה החיסול של "בני התערובת", מי שהיו יהודים בחציים, או בני זוג שאחד מהם הוא יהודי. החלטה בנושא לא התקבלה כאן והיא נדחתה לישיבה אחרת.
בהכנה לוועידה הכין אייכמן רשימה של מספר היהודים בכל מדינות אירופה שכבשו או תכננו הנאצים לכבוש. היו בה מעל ל-2 מיליון יהודים בפולין ו-5 מיליון יהודים בברית המועצות והיו בה 11 מיליון יהודים שהנאצים תכננו להשמיד.
הנוכחים דנו בביצוע ההנחייה של היטלר לגרש את כל יהודי אירופה למזרח אירופה. אין בפרוטוקול דיבור גלוי על השמדה אלא על מה שהוגדר על ידי הנאצים כעבודת כפייה שבה, הם קיוו, ימותו מרבית היהודים. בישיבה נרמז שאין להשאיר בחיים איש מהיהודים הנותרים, כדי שלא יוותר גרעין להתחדשות של העם היהודי.
פרוטוקול הוועידה שוכפל ונשלח לכל המשתתפים. לקראת סוף המלחמה, השמידו כולם את העותקים שבידיהם. בארכיון משרד החוץ הגרמני נמצא בשנת 1947, עותק שנותר ולא הושמד, מכיוון שבעליו היה בכלא בסוף המלחמה ולא יכול היה להשמידו.
כך התגלו עובדת קיומה ותוכנה של הוועידה עם התוצאות הנוראות והאכזריות ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה האנושית כולה - הוועידה שיצרה שואה.
סיפורה של ועידת ואנזה (מתורגם):
https://youtu.be/7E_P1OBEDAw
הסבר על תוכן הישיבה (עברית):
https://youtu.be/yBTbIbjpy48
השיחה הקובעת בוועידה (מתורגם):
https://youtu.be/G0J8hsvc5Fs
ונקודת המפנה האיומה:
https://youtu.be/Nx5iWBC-bzg
רוע
השָׂטָן (Satan) הוא דמות מיתולוגית של רשע ומתנגד לאלוהים, עם יסודות בכל הדתות המונותאיסטיות וביטויים מעט שונים אך דומים בבסיס. מפני שהוא מסיט את האדם מדרך הישר, משמעות השם "שטן" היא "הסוטה מהדרך".
לפי הדת היהודית והנצרות השטן הוא מלאך שסרח. במקור הוא נברא כמלאך טוב אבל הוא סרח וחטא. בעברית השטן מסמל את מי שמתנגד לסדר האלוהי, מתנגד למעשה הבריאה ומהווה את אויב האנושות.
השטן שביהדות היה פעם "בעל זבוב", מקביל ללוציפר הנוצרי, איבליס שבקוראן, או אלשיטאן ועזאזיל המוסלמי.
יש טענה שאל היהדות השטן הגיע בזמן שהיהודים גלו לבבל ופגשו בדתות מהמזרח, בהן היה הרעיון של השטן כבר קיים. בשלל הגרסאות שלו הוא מוזכר בתנ"ך, בברית החדשה וגם בקוראן.
ועדיין קיימים הבדלים מסוימים בכל זאת - אם ביהדות הוא מלאך שעדיין סר למרותו של אלוהים, בנצרות מופיע לוציפר, השטן בשבילכם, כמקור הרוע בעולם. השטן הנוצרי הוא שד רשע שמורד באל ובאנושות, נלחם באלוהים על נפשות המאמינים ומנסה לנצחו ולשלוט בעולם במקומו. מזכיר סרטים הוליוודיים? - עכשיו אתם מבינים את המקור.
מבחינה חיצונית, השטן עשוי להופיע בשלל צורות ומופעים - עם קלשון, עם קרניים, או בתור שד, רוח רפאים ואפילו אל של ממש, שיש לו תפיסות מנוגדות לאל הטוב והמוסרי ולמצוותיו. הקולנוע, אגב, יצייר כמעט תמיד את השטן כשד אדום ובעל קרני תיש גדולות על מצחו.
אגב, לשטן אין בלעדיות על הרוע. מטפורית אפשר לומר שקצת ממנו מצוי בכל אחד מאיתנו. גם המחקר וגם הדתות מכירים בכך שיש בכל אדם מאיתנו ולאורך ההיסטוריה משיכה מסוימת למוות ולאלימות.
הפסיכולוגים ידברו על התוקפנות שבאדם. החברה האנושית והנורמות החברתיות, עם החוקים, הנוהגים, הנימוס והאהבה יעשו פלאים בריכוך והמעטת ביטויי התוקפנות הזו, אבל יהיו שאצלם זה לא יעבוד.
נוכל לקרוא להם פושעים, שטנים או שדים בתחפושת אדם, אבל רצוי שנכיר בכך שהשטן הוא גם קצת בתוכנו. זיגנונד פרויד, ענק הפסיכולוגיה, אמר פעם ש"השטן הוא עדיין הטובה שבאמתלות כדי לזכות את אלוהים מאשמה"...
הנה תולדות השטן (מתורגם):
https://youtu.be/5_To7wO0Exo
על כת השטן:
https://youtu.be/ovhdu1kbKao
סרט תיעודי על מושג השטן והתפתחות האמונה בשטן:
https://youtu.be/bBoJFc1aQq4?long=yes
והאם בישראל פעלה כת השטן? (עברית)
https://youtu.be/dZS5nf-yOtg?ling.yes
זה לא קרה בימי הביניים האפלים, אלא דווקא בתקופת הרנסאנס מלאת ההשראה והתגליות, במהלך שיא של כ-200 שנה, הלכה והתחזקה תופעה איומה וחשוכה בתולדות אירופה. זה היה ציד מכשפות (Witch hunt) אכזרי וקשה, תופעה איומה של רדיפת בני אדם, לרוב נשים, שנחשדו כעוסקים בכישוף.
אמנם האשמות בכישוף היו כבר בימי הביניים דרך ל"חיסול חשבונות" בין אנשים שרבו זה עם זה, שכנים שמאסו במישהי שמתנהגת באופן מוזר או שונה מהמקובל וכדומה. האמונה הייתה ונשארה שהמכשפות זכו לכוחות מהשטן, בזכות עסקה שעשו אתו ושהן מקיימות טקסים אכזריים ומסוכנים.
תיאורים איומים שהופיעו ב“פטיש המכשפות”, ספרו המצליח של אינקוויזיטור גרמני נלהב, הלהיטו את הציבור אז. המצאת הדפוס הפכה את הספר לאחד הלהיטים הספרותיים הראשונים וההדים שלו הגיעו אפילו למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היו בספר כל החומרים שנדרשו כדי לעורר את הדמיון. תיאורי מכשפות שחוגגות עם השטן ונשבעות לו אמונים, סיפורים על אכילת תינוקות של שכנים ועוד. כולם נחשפו אז לפחד האיום מכוחות הרוע. מי שנהג באופן שונה מהמקובל, ששכניו שנאו אותו או שסתם הריח רע, יכול היה בקלות להיות מואשם בכישוף ולעלות על המוקד. במיוחד אם היה אישה.
בין המאות 15-17, שבהן הגיע טירוף המכשפות לשיאו, הומתו מעל 100 אלף בני אדם, רובם נשים, בעוון כישוף. רדיפות, עינויים קשות והוצאות להורג אפיינו את אבחון המכשפות של העת ההיא. שומות על הגוף נחשבו למשל סימן לכישוף.
מבחני המכשפות היו נחשבים היום ציניים במיוחד ואופיינו בכך שהסתיימו תמיד במוות. אם מכשפה שהושלכה מהצוק אל הנהר טבעה ומתה, היא נמצאה זכאית. אם הצליחה להיחלץ - היא הועלתה על המוקד כמכשפה. כך גם על המוקד - מי שנשרפה חיה התגלתה כזכאית לאחר מותה, מה שממש עזר לאיכות החיים שלה.. בריחה מהמוקד לעומת זאת, סימנה אותה סופית כמכשפה והיא הייתה נתפסת ומוצאת להורג בהצלחה.
דוגמאות לא חסרות. בשני כפרים גרמניים הועלו אז על המוקד, בתוך שנה בלבד, מעל 1,500 "מכשפות". גם בשווייץ התבצע ציד מכשפות נרחב, אולי הגדול ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה. במהלך 200 השנים הללו הוצאו שם להורג מעל 3500 "מכשפות".
היו לציד המכשפות האירופי סיבות שונות, החל ממאבקים בין זרמים בנצרות ועד לתנועת נגד שנלחמה במדע המתפתח ומאיים להפוך את העולם למשכיל יותר, חכם ומפוכח מהבטחות הדת הלא-ממומשות. האפיפיור כתב אז על "גברים ונשים שמוסרים עצמם לשדים ועושים מעשי כישוף שמזיקים לאדם, לחיות המשק ולתנובת השדות."
באמריקה כמעט ולא רדפו מכשפות, אם כי מפורסם המקרה של 1692 במשפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס. ובכל זאת חזרו בארצות הברית, מאות שנים אחר-כך, להשתמש במושג "ציד מכשפות". זה היה כהתייחסות למקארתיזם, אותה רדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים.
הנה ההיסטוריה של המכשפות (מתורגם):
https://youtu.be/7x5KesH3dzM
ציד המכשפות בשווייץ, שהיה מהנרחבים באירופה:
https://youtu.be/otKUMO6nSps
הסבר על ציד המכשפות (עברית):
http://youtu.be/LmAPKEe2AnI
הנה קדימון לסרט "הנזל וגרטל" שבו הם נלחמים במכשפות:
https://youtu.be/9246msCh7x4
משפטי סאלם המפורסמים, בעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
כך רואים ב"זהו זה" בחיוך את המכשפות שמעל לתל אביב (עברית):
http://youtu.be/40ptUaKlgSY
בחיוך מריר - כך "נזכרת" חבורת הליצנים של מונטי פייטון את ציד המכשפות של ימי הביניים:
https://youtu.be/zrzMhU_4m-g
וסרט תיעודי על ציד המכשפות המטורף באיים הבריטיים:
https://youtu.be/MBBHfZwjxYY?long=yes
זו אחת התופעות מעוררות החלחלה של השנים האחרונות שבשנת 2016 הפכה לטרפת של ממש. הליצנים הרוצחים (Killer clowns) הם תופעה שנולדה בעיירה גרינוויל, בדרום קרוליינה שבארצות הברית. מדובר באנשים, בדרך כלל גברים, שמפחידים אנשים עם סכינים ומשורים חשמליים, כשהם מחופשים לליצנים.
די מהר התפזר העניין לארצות שונות בעולם. גם בקנדה, באוסטרליה ובניו-זילנד מדווחים רבים על ליצנים מפחידים שכאלה. לא ברור מה מניע את הליצנים המפחידים הללו. יש הסבורים שמדובר במתיחה שיזמו אנשים מכל העולם באינטרנט, אחרים משערים שזהו קמפיין שיצא משליטה, סוג של מסע יחסי ציבור לסרט אימה בשם "31" שבמרכזו ליצנים רצחניים, משחק מחשב מפחיד שייצא בעתיד הקרוב או מחווה לספר "זה", של סטיבן קינג, שעסק ביצור מחופש לליצן שחי בביוב...
הפסיכולוגים, אגב, טוענים שיותר סביר שמדובר באדם אחד שהחל להתחפש ולהפחיד אנשים וכל השאר הם חקיינים משועממים ואנשים שרוצים לצבור צפיות לסרטוניהם המחליאים באתרים כמו יוטיוב.
מה שבטוח, הסרטונים האלה מופצים ברשת האינטרנט ומושכים מיליוני צפיות. במקביל הם גורמים לילדים הצופים בהם לחרדות וסיוטים קשים. הפחד מליצנים, קולרופוביה, הוא תופעה ותיקה וידועה בתרבות הפופולארית.
אחת התוצאות של התופעה העולמית המתרחבת כל כך היא שאנשים המתפרנסים מהופעות כליצנים הפסיקו כמעט לעבוד, בגלל הפחד הגואה מליצנים. אפילו רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, הפסיקה להשתמש בדמות הליצן האהובה שלה, רונלד מקדונלד.
כך או כך, במקומות רבים הפכו הרודפים לנרדפים. משטרת אוסטרליה הזהירה גברים שיתלבשו כליצנים מהאשמתם בפלילים, במקומות רבים הם הוזהרו שיהפכו לקורבנות של התארגנויות אזרחים שמאיימות לתקוף אותם ולעשות בהם לינץ'.
ומילה לילדים שבו: אל תאמינו שליצנים הם רעים. יש אנשים רעים בכל מקום ובכל תחום ולמזלנו הם מעטים ביחס לטוב שיש בקרב בני האדם. מרבית הליצנים בעולם הם אנשים נהדרים, שמשמחים ומסייעים לאנשים לצחוק ולהיות בריאים. אז זכרו שאין רע בליצנים - הרע הוא רק בבני אדם רעים.
הנה סיבות הפחד שלנו מליצנים וההפיכה שלו לכלי הפחדה (עברית):
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
כך מדווחת תופעת הליצנים הרוצחים:
https://youtu.be/RZTo5CGTSAY
עוד דיווח על ליצן רוצח בפלורידה:
https://youtu.be/oRJGZNrAgGY
ליצנים רוצחים גורמים לפגיעה קשה בפרנסה של הליצנים המקצועיים:
https://youtu.be/FjmbFh40xp8
וכתבת טלוויזיה על התופעה החולנית של הליצנים הרוצחים:
https://youtu.be/Z_djVzU_cnk?long=yes
חנה ארנדט הייתה הפילוסופית היהודית הגדולה במאה ה-20 וללא ספק מהפילוסופים המעניינים במאות האחרונות. רוב עיסוקה היה בשואה ובמשמעות הפילוסופית שלה, בהתנהגות האנשים וברעיונות שבאו לידי ביטוי באירוע חסר תקדים זה בהיסטוריה האנושית.
בצל משפט אייכמן, אותו סיקרה, היא השמיעה וכתבה רעיונות שנשמעו מחרידים ללא מעט אנשים בתקופתה. יכול היה להשתמע מהם שכל אדם, בנסיבות מסוימות, היה יכול להיות משתף פעולה עם הרוע המוחלט של הנאצים ולבצע פשעי מלחמה. אנשים ואישים תקפו אותה, החרימו אותה, כעסו עליה ללא גבול, וביקרו קשות את רעיונותיה הפילוסופיים ודעותיה.
וכאילו לא הספיקה הביקורת שספגה על ספרה על אייכמן ועל "הבנאליות של הרוע", רעיון שניתן לקרוא בו בתגית "הבנאליות של הרוע", היא גם ביקרה בחומרה את שיתוף הפעולה של מנהיגי היהודים עם הנאצים והרגיזה רבים מהיהודים בארצות הברית ובעולם.
היא הייתה פליטה סדרתית. בתחילה ברחה מגרמניה לצרפת ואז, כשהנאצים כבשו את צרפת, היא נמלטה שוב - לארצות הברית. שם מצאה בית, גם פיזי וגם חברתי. ארצות הברית נדמתה לחלום בעיניה - מקום פלורליסטי, חופשי והפוך מכל מה שהכירה באירופה של השנים האחרונות דאז.
אך גם חולשותיה של חנה ארנדט לא היו תמיד פשוטות. היא הייתה בן-אדם, חכם אבל אנושי. היא ביקרה קשות את היידגר, הפילוסוף הגרמני הידוע, ששיתף פעולה עם הנאצים. בכל זאת סלחה לו והפכה למקדמת הספרים שלו בארצות הברית.
ככל שעברו השנים ועל אף החרם שעשו עליה יהודי ארצות הברית, ההערכה אליה הלכה עם הזמן וגדלה. לא ליברלית, לא מרכסיסטית, לא קפיטליסטית ולא כל כיוון מוכר - היא לא נמנתה על שום אסכולה, אלא הייתה פילוסופית בעלת מחשבה עצמאית משלה, הוגה שעסקה רוב חייה בשואה ובמחשבה על פליטים ופליטות, על רוע, אשמה ואחריות. ארנדט הפכה את חוויותיה האישיות כפליטה למרכז חייה הפילוסופיים והטביעה חותם במחשבה על האירוע הבלתי נתפס בהיסטוריה.
הנה סקירה על חנה ארנדט ועל סרט שעשו עליה (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
קדימון לסרט תיעודי שנעשה על ארנדט:
https://youtu.be/-Bd6JqZmQbw
קדימון הסרט על ארנדט (מתורגם):
https://youtu.be/KcrmiwnjrnI
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
את יוסף, בן הזקונים של יעקב ורחל, אהב אביו מאד, מה שמאד הרגיז את אחיו המקנאים של יוסף. יוסף קיבל מאביו כתונת פסים. יוסף, שהיה בעל חלומות, תמיד מספר עליהם, מה שמרגיז את האחים ומגדיל את שנאתם כלפיו. הוא חולק עם אחיו ואביו את חלומותיו, שבהם הם משתחווים לו, כמו אלומות בשדה וככוכבים בשמיים. אביו נוזף בו, מנסה לפייס את בניו האחרים, אך זוכר את הדברים.
יום אחד נשלח יוסף על ידי יעקב, אל אחיו הרועים בשכם. שנאת האחים אל יוסף גדולה. הם מפשיטים אותו מכתונת הפסים, משליכים אותו לבור ומחליטים למכור אותו לישמעאלים. לפני שהוא נמכר, לוקחים האחים את כותנתו של יוסף ומכתימים אותה בדמה של עז ששחטו. הם מביאים לאביהם את כתונת יוסף המגואלת הדם ויעקב מזהה את הכותנת ומניח שחיה רעה טרפה את בנו האהוב.
אבל הסיפור לא מסתיים כאן. בהמשך הובא יוסף למצרים ונמכר לעבדות אצל פוטיפר, סריסו של פרעה. בעזרת פתרון החלומות מצליח יוסף להגיע למעמד בכיר מאד במצרים. שנים אחר-כך, כשבאים אחיו למצרים בגלל הרעב בארץ ישראל, הוא מגלה להם מיהו ומציל את כל משפחתו מהרעב. הוא מביא אותם לחיות בביטחון לידו, בארץ גושן שבמצרים.
הנה סיפור יוסף וכתונת הפסים (עברית):
https://youtu.be/NbG52_sln1c
שיר מתוך המחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" (עברית):
https://youtu.be/oqv9Sor1JYg
בואו נעבור על הצחוק (עברית):
https://youtu.be/zQgRy_zVjHE
וכל המחזמר שמוקדש ל"יוסף וכתונת הפסים המשגעת" (עברית):
https://youtu.be/Py9H07UmBUo?long=yes
מהי הבנאליות של הרוע?
היה זה "הבנאליות של הרוע" (the Banality of Evil), שם ספרה של חנה ארנדט (Hannah Arendt), שעסק בשגרתיות של הרוע הנאצי ובחיבור הבלתי נתפס בין אנשים רגילים לנאציזם.
עד משפט אייכמן נדמה היה לרבים שכשמדובר בנאצים, הם היו מפלצות אדם, חיות פרא או כל דבר שאינו בני אדם רגילים. הספר הזה חשף מצב דברים שונה בתכלית ויש שיאמרו אפילו הפוך.
כשאייכמן, סגנו של היטלר, נתפס ונשפט בישראל, הגיעה ארנדט לסקר את המשפט מטעם עיתון אמריקאי. בשורת כתבות מעולות היא פרסמה את התרשמותה מהמשפט ומהעדויות שהושמעו בו. כשמדובר בנאצים, היא טענה, הם היו אנשים רגילים, פקידים, עם חיי משפחה והלך מחשבה רגיל, שעבדו בעבודה שקוראים לה מוות. מוות יזום ומכוון. קריירה.
הכעס על ארנדט היה עצום. רבים התקוממו כנגד המחשבה שאנשים רגילים כמוהם, עם שולחנות כתיבה וציפיות לקידום, הם ששימשו כרוצחים ומארגני רצח-עם. קשה היה לדמיין שאותם אנשים סיימו את יום העבודה שלהם, בו שלחו אלפי אנשים אחרים אל מותם או לעינויי תופת, ושבו הביתה לשחק עם הילדים או לאכול ארוחת ערב משפחתית שלווה. אבל בלתי נתפס ככל שזה יהיה - כך בדיוק נהגו המוני המרצחים ופקידי הרצח של גרמניה והמדינות ששיתפו עמה פעולה בפשעים נגד האנושות.
זה היה עוד יותר מקומם להבין מדבריה שכל אדם, בנסיבות מסוימות, עלול להגיע למצב שכזה. כיום הטענה מקובלת יותר וחוקרים רבים חיוו את דעתם על נכונותה, אבל ארנדט היא הראשונה שהעזה לומר את מה שצריך היה לומר - על כל עם להיזהר מהפאשיזם ומהשנאה, מהגזענות והאלימות, מההתנשאות והמגלומניה. ראינו כבר אז לאן הן מובילות.
הנה דוגמה למכתביו של הימלר, סגנו של היטלר, מ"נסיעות עבודה" שלו (מתורגם):
https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo
הסבר מפורט על הבנאליות של הרוע (עברית):
https://youtu.be/q2NiWfvUQwk
קדימון סרט שנעשה על ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם לסערה (מתורגם):
https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw
דיון על הסרט ועל טיעוניה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
מדוע כה חשוב להבין שמדובר באנשים רגילים? (מתורגם):
https://youtu.be/ZJUZBGlIKyc?long=yes
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
היה זה "הבנאליות של הרוע" (the Banality of Evil), שם ספרה של חנה ארנדט (Hannah Arendt), שעסק בשגרתיות של הרוע הנאצי ובחיבור הבלתי נתפס בין אנשים רגילים לנאציזם.
עד משפט אייכמן נדמה היה לרבים שכשמדובר בנאצים, הם היו מפלצות אדם, חיות פרא או כל דבר שאינו בני אדם רגילים. הספר הזה חשף מצב דברים שונה בתכלית ויש שיאמרו אפילו הפוך.
כשאייכמן, סגנו של היטלר, נתפס ונשפט בישראל, הגיעה ארנדט לסקר את המשפט מטעם עיתון אמריקאי. בשורת כתבות מעולות היא פרסמה את התרשמותה מהמשפט ומהעדויות שהושמעו בו. כשמדובר בנאצים, היא טענה, הם היו אנשים רגילים, פקידים, עם חיי משפחה והלך מחשבה רגיל, שעבדו בעבודה שקוראים לה מוות. מוות יזום ומכוון. קריירה.
הכעס על ארנדט היה עצום. רבים התקוממו כנגד המחשבה שאנשים רגילים כמוהם, עם שולחנות כתיבה וציפיות לקידום, הם ששימשו כרוצחים ומארגני רצח-עם. קשה היה לדמיין שאותם אנשים סיימו את יום העבודה שלהם, בו שלחו אלפי אנשים אחרים אל מותם או לעינויי תופת, ושבו הביתה לשחק עם הילדים או לאכול ארוחת ערב משפחתית שלווה. אבל בלתי נתפס ככל שזה יהיה - כך בדיוק נהגו המוני המרצחים ופקידי הרצח של גרמניה והמדינות ששיתפו עמה פעולה בפשעים נגד האנושות.
זה היה עוד יותר מקומם להבין מדבריה שכל אדם, בנסיבות מסוימות, עלול להגיע למצב שכזה. כיום הטענה מקובלת יותר וחוקרים רבים חיוו את דעתם על נכונותה, אבל ארנדט היא הראשונה שהעזה לומר את מה שצריך היה לומר - על כל עם להיזהר מהפאשיזם ומהשנאה, מהגזענות והאלימות, מההתנשאות והמגלומניה. ראינו כבר אז לאן הן מובילות.
הנה דוגמה למכתביו של הימלר, סגנו של היטלר, מ"נסיעות עבודה" שלו (מתורגם):
https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo
הסבר מפורט על הבנאליות של הרוע (עברית):
https://youtu.be/q2NiWfvUQwk
קדימון סרט שנעשה על ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם לסערה (מתורגם):
https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw
דיון על הסרט ועל טיעוניה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
מדוע כה חשוב להבין שמדובר באנשים רגילים? (מתורגם):
https://youtu.be/ZJUZBGlIKyc?long=yes
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
מהי הבנאליות של הבנאליות של הרוע?
הסופרלטיבים שקשרו כולם באמן המפורסם ביותר בעולם, שהוא גם הכי חברתי ואולי האמן האנונימי ביותר בהיסטוריה אינם סבירים. האיש נערץ כול כך, מוחמא כל כך וקשה להפריז בחשיבות של מה שהוא עושה והיצירתיות שבה הוא עושה את זה.
אבל לא כולם יודעים על טוב ליבו של האיש והמכחול. ביום ה-29 של מבצע ניו יורק של בנקסי הותיר האמן האנונימי הנודע תמונה מטורפת של חייל נאצי היושב על ספסל ומתבונן בנוף רגוע ושליו.
לעבודה הזו הוא קרא באתר שלו "הבנאליות של הבנאליות של הרוע" (The banality of the banality of evil). בכך הוא כיוון למושג "הבנאליות של הרוע", בו התייחסה חנה ארנדט (Hannah Arendt) לכך שגם מפלצות אדם חיות חיים של אנשים רגילים. בסוף יום העבודה הזוועתי שלהם, אמרה חנה ארנדט, מדובר בבני אדם כמונו, שמתרגשים מאמנות, טבע ויופי ומשחקים עם הילדים שלהם באהבה. תוכלו לקרוא על זה בתגית "הבנאליות של הרוע".
הסיפור העוד יותר מעניין שמאחורי הציור הוא שבנקסי עשה פה תרגיל נפלא בטוב לב. הוא קנה בגרושים ציור ראליסטי. מקום הקנייה היה חנות צדקה שמוכרת דברים שנתרמו לה מיד שנייה. זו חנות יד שניה, אחת מרשת חנויות כאלה בעיר, שהקים ארגון למאבק באיידס (HIV) לחסרי בית. בנקסי שמע שלרשת הזו יש צרות כלכליות והיא עלולה להיסגר.
במעשה שנחשב מבחינת בנקסי בתור ונדליזם אמנותי, הוא הוסיף על הציור שרכש את דמותו המצויירת של קצין אס אס נאצי רגוע ויצר את היצירה המעניינת והמרגיזה הזו. האיש עם הג'וב השטני יושב ומתמלא מהנוף הנפלא שמולו.
בנקסי אלוף בצייר דברים מרגיזים. אבל יש בהם תמיד שנינות ותחכום שמוגשים בפשטות שובת לב.
בכל מקרה, את הציור הוא תרם בחזרה לחנות שבה קנה אותה. מנהלי החנות העבירו אותו למכירה פומבית. הוא נמכר במחיר של 615 אלף דולר והכסף נתרם לטובת פעילות העזרה להומלסים ניו יורקרים שחולים באיידס.
אז זהו ציור שמאחוריו גם סיפור נהדר של טוב הלב של האמן. אפשר היה לקרוא לו "הבנאליות של הטוב לב", אבל זה כבר בנאלי להמשיך ולהתעסק במילה הזו כאן ועדיף פשוט למחוא כפיים לאמן שהוא גם וכנראה לפני הכל בן אדם.
הנה סיפורו של הציור על הנאצי מול הנוף השליו:
https://youtu.be/bXc4XGmlSiU?t=127s
הציור מוצג בחנות בערב היום ה-29:
https://youtu.be/yXzGRZn2Wx8
מכתבי סגנו של היטלר לאשתו הם דוגמה מצוינת לבנאליות של הרוע (מתורגם):
https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo
ןעל ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם בשעתו לסערה (מתורגם):
https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw
הסופרלטיבים שקשרו כולם באמן המפורסם ביותר בעולם, שהוא גם הכי חברתי ואולי האמן האנונימי ביותר בהיסטוריה אינם סבירים. האיש נערץ כול כך, מוחמא כל כך וקשה להפריז בחשיבות של מה שהוא עושה והיצירתיות שבה הוא עושה את זה.
אבל לא כולם יודעים על טוב ליבו של האיש והמכחול. ביום ה-29 של מבצע ניו יורק של בנקסי הותיר האמן האנונימי הנודע תמונה מטורפת של חייל נאצי היושב על ספסל ומתבונן בנוף רגוע ושליו.
לעבודה הזו הוא קרא באתר שלו "הבנאליות של הבנאליות של הרוע" (The banality of the banality of evil). בכך הוא כיוון למושג "הבנאליות של הרוע", בו התייחסה חנה ארנדט (Hannah Arendt) לכך שגם מפלצות אדם חיות חיים של אנשים רגילים. בסוף יום העבודה הזוועתי שלהם, אמרה חנה ארנדט, מדובר בבני אדם כמונו, שמתרגשים מאמנות, טבע ויופי ומשחקים עם הילדים שלהם באהבה. תוכלו לקרוא על זה בתגית "הבנאליות של הרוע".
הסיפור העוד יותר מעניין שמאחורי הציור הוא שבנקסי עשה פה תרגיל נפלא בטוב לב. הוא קנה בגרושים ציור ראליסטי. מקום הקנייה היה חנות צדקה שמוכרת דברים שנתרמו לה מיד שנייה. זו חנות יד שניה, אחת מרשת חנויות כאלה בעיר, שהקים ארגון למאבק באיידס (HIV) לחסרי בית. בנקסי שמע שלרשת הזו יש צרות כלכליות והיא עלולה להיסגר.
במעשה שנחשב מבחינת בנקסי בתור ונדליזם אמנותי, הוא הוסיף על הציור שרכש את דמותו המצויירת של קצין אס אס נאצי רגוע ויצר את היצירה המעניינת והמרגיזה הזו. האיש עם הג'וב השטני יושב ומתמלא מהנוף הנפלא שמולו.
בנקסי אלוף בצייר דברים מרגיזים. אבל יש בהם תמיד שנינות ותחכום שמוגשים בפשטות שובת לב.
בכל מקרה, את הציור הוא תרם בחזרה לחנות שבה קנה אותה. מנהלי החנות העבירו אותו למכירה פומבית. הוא נמכר במחיר של 615 אלף דולר והכסף נתרם לטובת פעילות העזרה להומלסים ניו יורקרים שחולים באיידס.
אז זהו ציור שמאחוריו גם סיפור נהדר של טוב הלב של האמן. אפשר היה לקרוא לו "הבנאליות של הטוב לב", אבל זה כבר בנאלי להמשיך ולהתעסק במילה הזו כאן ועדיף פשוט למחוא כפיים לאמן שהוא גם וכנראה לפני הכל בן אדם.
הנה סיפורו של הציור על הנאצי מול הנוף השליו:
https://youtu.be/bXc4XGmlSiU?t=127s
הציור מוצג בחנות בערב היום ה-29:
https://youtu.be/yXzGRZn2Wx8
מכתבי סגנו של היטלר לאשתו הם דוגמה מצוינת לבנאליות של הרוע (מתורגם):
https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo
ןעל ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם בשעתו לסערה (מתורגם):
https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw
מה היה הפתרון הסופי?
"הפתרון הסופי" (Final Solution) היה התוכנית הנאצית להשמדת העם היהודי בשטחי הכיבוש של הנאצים, או פתרון בעיית "השאלה היהודית", כמו שכינו זאת הנאצים.
ההחלטה על צורת יישומו של הפתרון הסופי. התקבלה בוועידה שהתקיימה ב"וילה ואנזה" בברלין, ב-20 בינואר 1942. את יישום הפתרון הסופי הוביל, בהוראת היטלר אך באכזריות רבה וביעילות שלא תאומן, ריינהרד היידריך. הוא היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך וסגנו של הימלר, מפקד ה-SS. היידריך היה גם מי שכינס את אותה "ועידת ואנזה", בהשתתפות פקידים ראשיים במשטר הנאצי וכדי לתאם את חלוקת התפקידים והסמכויות, במהלך ביצוע הפתרון הסופי.
אותו היידריך פירש את הוראת היטלר בצורה האכזרית ביותר והחל בחיסול עשרות אלפי יהודים בפולין הכבושה. הוא יצר את הקונספט של "בורות המוות", בהם נרצחו רבים ביריות ונפלו במותם ונקברו, באותם בורות שחפרו לעצמם בהוראת הנאצים.
לאחר שהמחתרת הצ'כית התנקשה והרגה את היידריך, המשיך הימלר את מעשיו של סגנו המת והצמיח את החיסולים שהנהיג היידריך, למה שיהפוך להיות השואה ויימדד במספרים מבהילים של רצח 6 מיליון יהודים, רובם במחנות ריכוז והשמדה, במה שיהיה לרצח העם הגדול בהיסטוריה.
כך התחיל הפתרון הסופי (מתורגם):
https://youtu.be/u_W5Fdw3c4c
כך הוא התפתח (מתורגם):
https://youtu.be/aLt1guCS3oI
כך החל הרצח השיטתי (מתורגם):
https://youtu.be/Tcs_9mpc8ug
וסרט תיעודי על הפתרון הסופי בימיו האחרונים של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/PrfewO4DHpU?long=yes
"הפתרון הסופי" (Final Solution) היה התוכנית הנאצית להשמדת העם היהודי בשטחי הכיבוש של הנאצים, או פתרון בעיית "השאלה היהודית", כמו שכינו זאת הנאצים.
ההחלטה על צורת יישומו של הפתרון הסופי. התקבלה בוועידה שהתקיימה ב"וילה ואנזה" בברלין, ב-20 בינואר 1942. את יישום הפתרון הסופי הוביל, בהוראת היטלר אך באכזריות רבה וביעילות שלא תאומן, ריינהרד היידריך. הוא היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך וסגנו של הימלר, מפקד ה-SS. היידריך היה גם מי שכינס את אותה "ועידת ואנזה", בהשתתפות פקידים ראשיים במשטר הנאצי וכדי לתאם את חלוקת התפקידים והסמכויות, במהלך ביצוע הפתרון הסופי.
אותו היידריך פירש את הוראת היטלר בצורה האכזרית ביותר והחל בחיסול עשרות אלפי יהודים בפולין הכבושה. הוא יצר את הקונספט של "בורות המוות", בהם נרצחו רבים ביריות ונפלו במותם ונקברו, באותם בורות שחפרו לעצמם בהוראת הנאצים.
לאחר שהמחתרת הצ'כית התנקשה והרגה את היידריך, המשיך הימלר את מעשיו של סגנו המת והצמיח את החיסולים שהנהיג היידריך, למה שיהפוך להיות השואה ויימדד במספרים מבהילים של רצח 6 מיליון יהודים, רובם במחנות ריכוז והשמדה, במה שיהיה לרצח העם הגדול בהיסטוריה.
כך התחיל הפתרון הסופי (מתורגם):
https://youtu.be/u_W5Fdw3c4c
כך הוא התפתח (מתורגם):
https://youtu.be/aLt1guCS3oI
כך החל הרצח השיטתי (מתורגם):
https://youtu.be/Tcs_9mpc8ug
וסרט תיעודי על הפתרון הסופי בימיו האחרונים של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/PrfewO4DHpU?long=yes
מיהי מדוזה המיתולוגית?
מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.
על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.
פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.
כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.
כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s
כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:
https://youtu.be/eFGJaVR16lg
קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:
https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE
כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:
https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0
ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):
https://youtu.be/pjrkuESzd7c
מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.
על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.
פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.
כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.
כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s
כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:
https://youtu.be/eFGJaVR16lg
קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:
https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE
כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:
https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0
ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):
https://youtu.be/pjrkuESzd7c
מיהם הקו קלוקס קלאן?
קו קלוקס קלאן (Ku Klux Klan או בקיצור KKK) הוא ארגון ידוע לשמצה ורווי שנאה וגזענות שהתפתח בארצות הברית. חברי הארגון, לבנים אמריקאיים ושמרנים, מזוהים במצעדי הלפידים המאיימים שלהם, שהם עורכים בלילות כשהם עטויים בברדסים לבנים ובמעשי אלימות ופשע כנגד שחורים ובני מיעוטים.
חברי הארגון הגזעני "קו קלוקס קלאן" דגלו תמיד בעליונות הגזע הלבן. הארגון המוכר נוסד בשנת 1915, אך השתמש בשם של ארגון קודם בעל שם זהה, שפעל במאה ה-19. בארגון הראשון פעלו לבנים מהדרום, שזה עתה הובס במלחמת האזרחים האמריקאית. אז הם התנגדו לשיקום שכפה הצפון המנצח על הדרום והתמקדו במעשי טרור ורצח של אלפים מתושבי הצפון שהגיעו לסחור ולשקם את דרום ארה"ב ושל עבדים שזה עתה שוחררו מהעבדות.
הארגון החדש, שהוקם בהשראת הסרט הגזעני והחשוב "הולדתה של אומה", היה זהיר יותר אך עדיין מזוהה באנטישמיות שלו. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בשיא כוחו, הגיע הארגון למיליוני חברים ול-15 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בארה"ב ובהדרגה הוסיפו חברי ה-KKK לרשימת השנואים שלהם גם את הקתולים והמהגרים לארה"ב. אך במהלך "השפל הגדול" ומלחמת העולם השנייה הקו קלוקס קלאן הלך והדרדר, בין השאר בגלל תמיכת חלק ממנהיגיו בהיטלר ובאידיאולוגיה הנאצית.
כיום ישנן בארה"ב "קבוצות שנאה" רבות המזהות עצמן כ-KKK, אך הן פועלות עצמאית ואף מפוצלות ביניהן.
הנה הולדת הקו קלוקס קלאן:
https://youtu.be/5CTG58jIlNA
בסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?":
https://youtu.be/VoIebIKNS4s
הקו קלוקס קלאן היום:
https://youtu.be/5VzKRI7JbVk
וכתבת טלוויזיה על האפרו-אמריקאי שהצליח להידבר איתם וליצור קשר טוב (עברית):
https://youtu.be/e1DRs3G7mko?long=yes
קו קלוקס קלאן (Ku Klux Klan או בקיצור KKK) הוא ארגון ידוע לשמצה ורווי שנאה וגזענות שהתפתח בארצות הברית. חברי הארגון, לבנים אמריקאיים ושמרנים, מזוהים במצעדי הלפידים המאיימים שלהם, שהם עורכים בלילות כשהם עטויים בברדסים לבנים ובמעשי אלימות ופשע כנגד שחורים ובני מיעוטים.
חברי הארגון הגזעני "קו קלוקס קלאן" דגלו תמיד בעליונות הגזע הלבן. הארגון המוכר נוסד בשנת 1915, אך השתמש בשם של ארגון קודם בעל שם זהה, שפעל במאה ה-19. בארגון הראשון פעלו לבנים מהדרום, שזה עתה הובס במלחמת האזרחים האמריקאית. אז הם התנגדו לשיקום שכפה הצפון המנצח על הדרום והתמקדו במעשי טרור ורצח של אלפים מתושבי הצפון שהגיעו לסחור ולשקם את דרום ארה"ב ושל עבדים שזה עתה שוחררו מהעבדות.
הארגון החדש, שהוקם בהשראת הסרט הגזעני והחשוב "הולדתה של אומה", היה זהיר יותר אך עדיין מזוהה באנטישמיות שלו. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בשיא כוחו, הגיע הארגון למיליוני חברים ול-15 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בארה"ב ובהדרגה הוסיפו חברי ה-KKK לרשימת השנואים שלהם גם את הקתולים והמהגרים לארה"ב. אך במהלך "השפל הגדול" ומלחמת העולם השנייה הקו קלוקס קלאן הלך והדרדר, בין השאר בגלל תמיכת חלק ממנהיגיו בהיטלר ובאידיאולוגיה הנאצית.
כיום ישנן בארה"ב "קבוצות שנאה" רבות המזהות עצמן כ-KKK, אך הן פועלות עצמאית ואף מפוצלות ביניהן.
הנה הולדת הקו קלוקס קלאן:
https://youtu.be/5CTG58jIlNA
בסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?":
https://youtu.be/VoIebIKNS4s
הקו קלוקס קלאן היום:
https://youtu.be/5VzKRI7JbVk
וכתבת טלוויזיה על האפרו-אמריקאי שהצליח להידבר איתם וליצור קשר טוב (עברית):
https://youtu.be/e1DRs3G7mko?long=yes
