אחד המחזות היפים בטבע הוא זה של ריקודי החיזור (Courtship dance) של בעלי החיים.

מחרקים ועד עופות הריקודים הללו נפוצים ומתקיימים בטבע. ללא ספק המרשימים והמיוחדים ביותר הם הריקודים של הציפורים המחזרות. הריקודים האלה מתקיימים במהלך טקס החיזור, כשהזכר מנסה להרשים את הנקבה ולהוכיח את היכולת שלו ואת היותו בריא ומוצלח. בכך הוא משדר לנקבה שיהיה כדאי לה להעמיד צאצאים דווקא איתו.

מבין הריקודים של טקס החיזור בטבע יש כמה בולטים. למשל הריקוד בו חושף הזכר את כנפיו הססגוניות, או זה שבו הוא מנסה להרשים את הנקבה בכך שהוא רוקד מסביבה.

אבל יש עוד והוא לא פחות מעניין. ממש כמו אצל בני האדם, עם הטנגו, הוואלס או הסלסה, גם אצל החרקים והעופות יש ריקודי חיזור משותפים לשני בני הזוג. וממש כמו שהריקוד מעורר ריגוש אצל בני הזוג האנושיים, כך מחזק גם התיאום של תנועות הזכר והנקבה בטבע את התיאום בין בני הזוג בבשלותם המינית. כל תנועה מחזקת את הגירוי. בסופו של ריקוד כזה מוכנים בני הזוג להזדווגות.

ראו מגוון של ריקודים כאלה בתגית "ריקודי חיזור".


הנה ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:

https://youtu.be/KW8GX2n4qbY


גם עקרבים בוחרים בני זוג לפי ריקוד החיזור:

https://youtu.be/x4kAnM_2FAo


ריקודי החיזור הנהדרים של ציפור גן העדן:

https://youtu.be/nPhVOZiPokA


גחליליות במסיבת טבע:

https://youtu.be/Z7VZlaHWR1s


ועכבישים רוקדים:

https://youtu.be/xYIUFEQeh3g

הטווס (Peacock) הוא עוף שהזכרים שלו הם בעלי זנב מהודר הנפרש כמניפה וציצית ראש מרהיבה ביופיה. מטרת הזנב המפואר של הזכר היא להציגו בפני הנקבות בתקופת הרבייה ולנסות ולמשוך אותן אליו. הצרה היא שהן לא תמיד מתרשמות והוא צריך להמשיך ולהפגין את הזנב המהודר הזה שוב ושוב, לנקבות שונות. כך הוא זוכה להפרות כמה מהן בכל עונה.

דוגמת ה"עיניים" הצבעונית שנראית על זנב הטווס הפרוש משמשת כהרתעה לבעלי חיים שעלולים לתקוף אותו וכמובן גם כקישוט שירשים את הנקבות. בכלל, צריך לומר שחוקרים מצאו שהטווס לא מסתיר את עצמו וחושף את עצמו כך, כיוון שבין השאר הוא מראה בכך לנקבה שאינו פוחד מפני טורפים והוא אמיץ מספיק כדי להגן על הגוזלים שלו. בכך הוא גם מרתיע תוקפים אפשריים, שמתרשמים מההכבדה שנטל על עצמו בחשיפה הזו. החוקר הישראלי אמוץ זהבי, שגילה את העקרון החשוב הזה, קורא לו "עיקרון ההכבדה".

הטווסים חיים עד 20 שנים והם בונים את הקן שלהם על הקרקע דווקא.

שני סוגי טווסים קיימים. אחד מהם הוא הטווס ההודי, שמוצאו מהיבשת ההודית ובה הוא נחשב ציפור לאומית. השני הוא הטווס הירוק. מוצאו מהארצות תאילנד, מיאנמר, מלזיה וקמבודיה ובהן הוא נמצא בסכנת הכחדה.


הנה סרטון על הטווסים (עברית):

http://youtu.be/Z7MpgY6yJDc


הריקוד המפואר של הטווס:

https://youtu.be/qDvFdj-pFMc


הטווסים הלבנים:

https://youtu.be/JU97siDMx_8


הטווס הכחול ההודי:

https://youtu.be/jz-tjJhFH1k


ועוד מהטווסים המפוארים בריקוד חיזור מרהיב במיוחד:

https://youtu.be/TTwT1-TpFhE

אחת השיטות של הציפורים להעביר מידע, היא באמצעות התנהגות. למשל טקסי חיזור או ריקודי חיזור שהזכרים משקיעים בהם רבות.

בעזרת הריקוד מעבירים הזכרים לנקבות מסרים על כוונותיהם. לעיתים קרובות הם גם מתקשטים בצבעים עשירים ומסוגננים, שמסכנים אותם.

מחוץ לזה שהריקוד הוא מסר לנקבה שאומר "קחי אותי", הסיכון העצמי שבצבעוניות הגדולה רבה ובריקודים הללו הוא שהזכר יכול להכביד על עצמו בסכנה, כלומר הוא יוכל להגן על הגוזלים שלו. זהו "עיקרון ההכבדה" שהתגלה במחקרים החשובים של אמוץ זהבי, חוקר ישראלי שזכה בזכותם לפרסום עולמי.


הנה ריקוד הזכר של ציפור גן-העדן:

https://youtu.be/IPfW7iolmgc


ריקודי החיזור המפורסמים של הפלמינגו הם המוניים:

https://youtu.be/KW8GX2n4qbY


גם אצל עגור קנדי הריקודים קולחים:

https://youtu.be/a_O40AC9EpM


מין אחר:

https://youtu.be/ZbRrxw-H6xA

איש לא יודע עדיין מה הסוד וכיצד הוא מתנהל, מה החוקים או הדרך שבה מתואם ריקוד החיזור המרהיב של הפלמינגו (Flamingo), אבל ברור שהוא אחד מריקודי החיזור המופלאים של הטבע.

מדובר בטקס חיזור שבניגוד למקובל בטבע, הוא אינו זוגי, אלא קבוצתי - של זכרים בלבד. לא בסתם קבוצה מדובר - ריקוד החיזור של הפלמינגו הוא ריקוד מרהיב ביופיו, שבו רוקדים ביחד אלפי זכרים של פלמינגו, בתנועות טקסיות שבהן הם מחפשים בין המון הנקבות את בת הזוג המתאימה. קריאות קולניות מלוות את המחול, שבסופו יבחרו בני הזוג אחד את השני ויבלו את כל חייהם מעתה ביחד.

באופן מדהים, שהוא לא פחות מפלא, מהריקוד הזה לא ייצא אף אחד מהם ללא בן זוג. כולם ימצאו להם בן זוג ויזדווגו, בדרך לדור חדש של צאצאים. לאחר מכן הם יבנו ביחד את הקן, בשביל הצאצאים שלהם ויישארו יחד, עד סוף ימיהם.

אגב, את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.


הנה ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:

https://youtu.be/KW8GX2n4qbY

ריקודי חיזור בטבע הם די נפוצים. מעופות דורסים ועד יענים, תיקנים וזבובים ואפילו דגים - נראה שכולם רוקדים!

אבל אצל העגורים הריקוד הוא ממש דרך חיים. טקס החיזור הריקודי שלהם הוא של זוגות עגורים, הרוקדים בתוך מחול משותף והמוני של זוגות שונים. החל מהריקוד הראשון בני הזוג יבלו את כל חייהם ביחד והריקוד יהפוך לחלק מהבילוי הקבוע שלהם, לאורך כל ימות השנה.

בנוסף לריקודי החיזור הזוגיים בעונת החיזור, רוקדים העגורים בקבוצות משפחתיות ובקבוצות של המשפחה המורחבת. יש חוקרים שרואים בריקוד בצוותא אמצעי שמחזק את הקשרים המשפחתיים שלהם, קצת כמו שבני האדם רוקדים בשמחות..


הנה העגורים המרקדים:

http://youtu.be/-o4xsvE1p-g


באלט של עגורים:

http://youtu.be/M8qprOG2LxY


וריקוד זוגי:

http://youtu.be/a_O40AC9EpM?t=8s


ריקוד עם רעש, מעין מועדון ריקודים עגורי:

http://youtu.be/yXUlP4ybLXQ?t=1m27s


ועגורים מרקדים ביפאן:

http://youtu.be/yslOGXjWo-k?t=18s

ריקוד החיזור של עכביש הטווס קצת מזכיר ריקוד של מכשף או אליל שבטי אקזוטי, אבל כמו הרבה בעלי חיים שמחזרים בריקוד, כולל בני אדם, העכביש הזעיר הזה, בסך הכל 4 מילימטרים גודלו, מנסה למשוך את תשומת ליבה של הנקבה.

בכדי למשוך נקבות בעונות הזדווגות, מרבים עכבישי טווס מרבים להשתמש ברגליהם ובגבם, במעין ריקוד מפתה. העכביש הטווסי מאד משתדל לרקוד בצורה מרשימה, כי אם זה לא יצליח לו, די סביר שהוא ייטרף בידי הנקבה או שייאלץ לנוס ממנה בצורה די משפילה..


הנה ריקוד החיזור של עכביש הטווס עם מוסיקה:

http://youtu.be/d_yYC5r8xMI


תצפית מקרוב:

https://youtu.be/AOAfXUshpVY


והסבר מקיף על הרקדן העכבישי:

http://youtu.be/9GgAbyYDFeg

כמו מינים רבים, גם זכרי העדניים, ציפור גן עדן (Birds of Paradise), מחזרים אחרי הנקבות על ידי כך שהם רוקדים ריקודים מרשימים ופורשים נוצות צבעוניות ומרהיבות לכל עבר. אבל זכרי ציפור גן העדן גם נתלים במהופך על ענפי העצים ומרשימים אותן בתנוחות שמעידות על כוח ויכולת. הנקבה מביטה בהצגה ולבסוף מחליטה אם לבחור בזכר או להמשיך ולחפש...

ניתן להניח שגם התנהגות זכרי ציפור גן עדן מוסברת באמצעות עקרון ההכבדה. לצד הריקודים המרשימים, שמנסים ללכוד את תשומת לב הנקבה, פורשים הזכרים את כנפיהן הצבעוניות, כשהם משדרים לנקבה על יכולות ההישרדות שלהם למול טורפים אפשריים. הנקבות בוחרות באמיצים שבהם, מתוך הנחה לא מודעת שאלו יקנו לצאצאים יכולות הישרדות גבוהות יותר.

ציפור גן העדן שלעתים נקראת גם בת-עדן היא ציפור שיר שנוצותיה יפות וססגוניות מאד. היא מצויה בפפואה גינאה החדשה, באיי אינדונזיה ובצפון אוסטרליה.


הנה אורחות חייה של ציפור גן העדן:

https://youtu.be/YTR21os8gTA


נקבה צופה בזכר שרוקד ומתהפך ואז מחליטה:

http://youtu.be/IPfW7iolmgc


חיזוריה של ציפור גן העדן:

http://youtu.be/u5MuKBjGvDk


התחרות קשה:

https://youtu.be/BF19aR6mwfI


ואצל מינים רבים של ציפור גן העדן משמשים הריקודים וההצגות שהזכר עושה לנקבה:

https://youtu.be/DU-V3OYwwQU

במיני ציפורים רבות ניכרים ריקודי חיזור מרהיבים. הזכרים, ברצונם למשוך את הנקבות, מייצרים תצוגות חיזור מרהיבות ומשוכללות. תצוגות החיזור האלה דומות לריקודים ומייצרות גם צווחות או המיות, שאנו מכנים שירה.

כשהם מצליחים, מושכים ריקודי החיזור המורכבים הללו ושירת הזכרים את הנקבות והם יבלו איתן את חייהם.

החיזור של הקוליברי (Hummingbird), המוכר בתור "יונק הדבש", הוא יפה במיוחד. הריקוד הזה, של הקוליברי, הוא אמנות של ממש. ביחד עם ריקוד החיזור, מבצע בו הזכר גם שירה ומעוף ראווה מקסימים המעידים בפני הנקבה על יכולותיו הפיזיות.


הנה החיזור של יונק הדבש:

https://youtu.be/eh4YU_Ix8pQ


ואחרי החתונה? - צמד יונקי דבש בזמן האוכל:

http://youtu.be/b31CAYF2fIA

טבלן מצויץ (Great crested grebe) הוא אחד העופות המלהיבים שיש. זהו עוף מים ממשפחת הטבלניים, שחי בנהרות, נחלים, מאגרי מים, ימים או אגמים.

מדובר באחת מציפורי המים האלגנטיות שיש. יש לו גוף דמוי סירה, רגלים קבועות ומותאמות לשחיה וצלילה וקרומי שחייה גדולים.

גם אצל הטבלן המצויץ, כמו אצל שאר הטבלניים, לבוש החורף והקיץ משתנים. בלבוש הקיץ שלו משחירה כיפת הראש ומתרחבות ומתארכות לכיוון העורף הציציות שבאזור צידי הראש. מסביב לצוואר שלו מתפתח צווארון בגווני זהוב-חלודה.

צבעיו משתנים לקראת עונת הקינון ועימם מבצעים בני הזוג את ריקודי החיזור הנפלאים שלהם. הסינכרון בין הזכר והנקבה, במהלך הריקוד, מסייע להם בזיהוי ההתאמה ביניהם.

גם ההורות של הטבלן המצויץ היא משהו מיוחד. בתחילה מגדלים הזכר והנקבה את גוזליהם ביחד. אחד שומר על הגוזלים, כשהשני יוצא לצוד ולהביא לכולם. אחרי מספר שבועות כאלו, כשהגוזלים גדלים מעט, בני הזוג מתפצלים וכל אחד מהם שומר על אחד מגוזליו.

כמו טבלנים אחרים, גם הטבלן המצויץ מגדל את הגוזלים שלו על גבו, כשהוא שוחה בדומה לברווזים. את צאצאיהם מגדלים ההורים על גבם, כשהם משייטים על פני המים. תוך כדי כך הם גם מלמדים אותם לשחות.

המיוחד והייחודי בטבלנים המצוייצים זה שהם מסוגלים לצלול אל תוך המים, כדי לצוד סרטנים, חסרי חוליות מימיים ודגים, כשהגוזל שלהם על גבם. כך לומד הצאצא הצעיר באמת, כיצד צדים בעומק המים.


הנה טבלן מצויץ מגדל את הגוזלים על גבו ועל המים:

https://youtu.be/nSRVfgXPQf0


כך הגוזל מטפס אל גב אביו:

https://youtu.be/jW7bFpaBSWc


ריקוד החיזור המסונכרן של הזוג מראה להם האם הם מתאימים:

https://youtu.be/06OSZMF-8NU


עוד ריקוד חיזור:

https://youtu.be/L7-JDRubBok


והרגלי האוכל של בטבלנים המצוייצים וצאצאיהם הקטנים:

https://youtu.be/vbfYEK0Y3iE?long=yes

החיזור של ציפורי פריגט הוא אחד המוזרים והיפים בטבע. אם הטווסים מרשימים את הנקבות באמצעות מניפת הנוצות הססגונית שלהם, הפריגט מרשים את הנקבה על ידי ניפוח כיס עור מגרונו לגודל ענקי. כדי להשלים את הרושם שהוא עושה, הוא גם פורש את כנפיו, מנפח את הנוצות, משמיע קולות תקתוק חזקים ונראה גדול ומרשים.

כיס העור האדום נמצא מתחת לגרונו והוא מתנפח לגודל מרשים, שחושף אותו לפגיעה. כך מראה זכר הפריגט לנקבה שהוא אמיץ מספיק להבליט את עצמו והוא בעל יכולת הישרדות. הדבר נועד לעזור לנקבה לבחור מבין כל הזכרים את הזכר המתאים ביותר - אותו זכר שיסתכן כדי להשיג מזון אבל יוכל לשרוד ולא יהפוך לטרף וכך יהיה הורה לצאצאיה לאורך זמן. זה נקרא "עיקרון ההכבדה".


הנה מחול החיזור של הפריגט:

http://youtu.be/7xldqzxwUK0


עוד ריקוד חיזור נוסף ונפוח במיוחד:

http://youtu.be/LWOgCHT1Hr0


חבורת זכרים ונקבות בחיזור מתקתק:

http://youtu.be/8Z--z5oCK94


זכרים מתנפחים ומתחרים מי ימשוך את תשומת לב הנקבות:

http://youtu.be/woZIhsO2RZU


וזכר בודד מתרגל את החיזור:

http://youtu.be/LobtqbavZck

ריקוד העקרבים המפורסם הוא אחת הדוגמאות הטובות בטבע לטריפת בני זוג ולאופן שבו בעלי חיים מודעים לזהירות הנדרשת מהזדווגות עם בעלי עוקץ.

העקרב הזכר משאיר על הקרקע נרתיק זרע שאותו צריכה הנקבה להפרות. אך הוא חושש שתפרש את החיזור וההכוונה שלו לנרתיק הזרע כתקיפה ותעקוץ אותו.

לכן תופס הזכר את צבתות הנקבה ובו בזמן מכוון אותה אל שק הזרע. כך נראים השניים כאילו הם רוקדים ריקוד זוגי, שמזכיר ריקוד של בני זוג אנושיים.


הנה ריקוד החיזור של העקרבים:

http://www.youtube.com/watch?v=UX-jk1H2aDM

"ריקוד החיזור המכושף" של נחש הקרוי "כרכן הקרניים" (Rat Snake) הוא שמו של ריקוד מהפנט, שנראה כמו חיזור של נחשים, אבל הוא כלל אינו כזה ומסתיים לרוב במוות.

השם השגוי שנתנו ההודים לטקס המוזר שהנחשים הללו מבצעים, בא מאמונה עתיקה שמחול הנחשים הקסום הוא מעין ריקוד מקודש של האלים מהמיתולוגיה ההינדית.

כי כרכני הקרניים הרוקדים, הם למעשה שני זכרים שמנהלים קרב לחיים ולמוות. בסופו של המאבק המרשים והמפותל הזה יובהר מיהו הזכר החזק והשולט מבין השניים. המנצח במאבק שיכול להימשך שעה, יוביל את הלהקה שבה הם חיים.

כרכן הקרניים מגיע לגודל של 3 מטרים וחי במזרח הרחוק ובמרכז אסיה. על אף שהוא מבהיל את המקומיים, במיוחד בריקודיו שדומים לאלה של הקוברה, הוא אינו מסוכן לבני אדם וטורף בעיקר מכרסמים וחיות קטנות.


הנה ריקוד החיזור המכושף:

http://youtu.be/2fggr_aY9EQ


הריקוד המפותל מקרוב יותר:

http://youtu.be/FqO0MvNkg2w


ריקוד מכושף בסרי לנקה:

http://youtu.be/RCCE8OZDCEY


וריקוד ארץ ישראלי, של צפעים הנלחמים ביניהם:

https://youtu.be/QdU3X_G1dYU

בני שבט המסאי (Maasai people) מטנזניה שבאפריקה הם מהשבטים הקדומים של אפריקה.

המסאים, כמו שבטים נוספים באפריקה, ידועים כלוחמים אמיצים וחסרי פחד.

המסאי חיים לפי המסורת שלהם, בכפרים פשוטים ובבקתות עשויות בוץ וגללי בקר מחוזקים בעץ. מרבית הכלכלה שלהם מתבססת על צאן ובקר. אבל בצד זה הם גם מתפרנסים מאירוח תיירים, הבאים להכירם ולצפות בתרבות המיוחדת שלהם.

כי מה שממש מעניין בבני המסאי הוא הריקוד המסורתי שלהם. המסאים ידועים בלבוש האדום שלהם ובריקוד הקפיצות הייחודי שלהם.

עבור הגברים הצעירים של המסאים, הריקוד הזה הוא חלק מרכזי בטקס ההתבגרות שלהם, טקס מעבר מקובל בשבט. באמצעות הקפיצות הגבוהות של הריקוד, הכוללות זינוקים באוויר, מעמידה ישרה, מפגינים הצעירים הלהוטים להראות את גבריותם, את הזריזות והכוח הפיזי שלהם.


הנה ריקוד הקפיצות של המסאים:

http://youtu.be/CMQO4D7EdzA


מסאים מחזרים בריקוד:

https://youtu.be/nY-EXKzaLqc


ריקוד החיזור של הלוחמים המסאים. מי שקופץ גבוה זוכה בכלה:

http://youtu.be/ljPmDXs3cP0


והמוסיקה השבטית:

https://youtu.be/ufOoNQZXIAM

ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?

כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.

הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.

יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.

על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.

כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...


#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".

"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".

אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.

הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.

יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.

נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.

זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.

אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.


הנה הכחל בארוחה ובמעופו:

https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc


שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):

https://youtu.be/ByNuRXml63M


משחר לטרף:

https://youtu.be/dxfIKcE4bz0


מביא מתנה:

https://youtu.be/5aJT1U--5xg


גוזלי הכחל גדלים:

https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48


הכחל מקרוב:

https://youtu.be/hbnXdJP4igE


ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:

https://youtu.be/V4QsRYVMuU0