שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו סולם צלזיוס ואילו עוד סולמות קיימים?
סולם צלזיוס מתייחס לנקודת ההיתוך ולנקודת הרתיחה של מים. ב-0 מעלות צלזיוס המים מותכים והופכים ממוצק (קרח) לנוזל. נקודת הרתיחה בסולם צלזיוס היא 100 מעלות צלזיוס ובנקודה זו המים הופכים לגז. הסולם הונהג על ידי המדען השוודי אנדרס צלזיוס בשנת 1724.
יש סולמות נוספים, שהונהגו על ידי חוקרים אחרים. האירי ויליאם תומסון שכונה "לורד קלווין" הנהיג את סולם המעלות קלווין. סולם זה מתחיל מהטמפרטורה הנמוכה ביותר שחומר יכול להגיע אליה וכך 0 בסולם קלווין הוא מינוס 273 של סולם צלזיוס. סולם פרנהייט שהנהיג מדען גרמני בשם דניאל פרנהייט התייחס לנקודת ההיתוך של מי מלח...
ראומיר הצרפתי ביסס את סולן המעלות ראומיר על המים אך החלוקה בין נקודות ההיתוך והרתיחה היא של 80 מעלות בלבד, לעומת 100 של צלזיוס. גם הסקוטי ויליאן רנקין היה חייב ליצור סולם מעלות משלו, סולם רנקין. הוא מתחיל מהאפס המוחלט, הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית. משתמשים בו בעיקר מהנדסים.
הנה סרטון על סולם צלזיוס וסולם פרנהייט:
https://youtu.be/-G9FdNqUVBQ
אחד מעמיק יותר:
https://youtu.be/H83CpUMIoxA
סיפורו של סולם הפרנהייט וכיצד הוא נולד:
https://youtu.be/LgrXd0NM2y8
ועוד על סולם פרנהייט:
https://youtu.be/1TV6JFxMEcI
האם צפרדע אכן תתן לעצמה להתבשל במים רותחים?
האגדה מספרת שצפרדע (Frog) לא תתנגד להתבשל במים רותחים, בתנאי שהם יילכו ויתבשלו בהדרגה. האם זה נכון?
ההסבר של המומחים הוא שאם תכניסו צפרדע אל תוך קערה מלאה במים פושרים, הצפרדע לא תחוש בהבדל, גם כשתחממו את המים לאט. במקום לברוח מהם, היא תתרגל בהדרגה לעלייה המתונה בטמפרטורה ומבלי משים תהפוך לחלק ממרק צפרדעים, שהיא בו בתפקיד התוכן.
אז שנים מתבשל לנו המיתוס שצפרדעים הן כל כך מטומטמות עד שאם המים יילכו ויורתחו בהדרגה, הן תישארנה עד מוות בתוכם. ברור לנו הרי שהצפרדעים המסכנות, מין מטופש של בעלי חיים, יעדיפו להתפלש בחמימות שתלך ותגבר במים, מאשר לנסות לצאת מהמים שבקערה, אל הלא נודע.
האמת מעט שונה. בניגוד לבני אדם, שברובם יהססו מלזוז בעקבות "הגבינה שזזה להם", (כלומר השינוי בחייהם) ויינעלו על אזור הנוחות והשיכנוע העצמי ש"יהיה בסדר", הצפרדעים יעשו פעולה אחרת לחלוטין.
זה הרגע שלכם ללמוד מה הן באמת עושות ומי בעל החיים המטומטם, בהשוואה שבינינו לבין הצפרדעים...
הנה מיתוס הצפרדע המתבשלת במים רותחים:
https://youtu.be/128fp0rqfbE
ניסוי הצפרדע במים הרותחים:
https://youtu.be/eyDhPfczLiw
וזה ניסוי אמיתי? - גם אם לא, הוא עדיין המחשה מצוינת לטמטום שבתגובת המין האנושי להתחממות הגלובלית למשל, או לנאציזם ולכל מיני שינויים שמתרחשים לאט:
https://youtu.be/bSpOzssCGmk
אז איזו אגדה הייתה באמת? (עברית)
https://youtu.be/vcseJL8gLjU
והרצאת טד בה מעודדת המרצה שלא להינעל על אזור הנוחות, כשצריך לקפוץ החוצה:
https://youtu.be/wsByfmzTjvE?long=yes
איך גייזר נוצר?
הגייזר (Geyser) הוא מעיין של מים חמים, המתפרץ כל כמה זמן ומעלה לאוויר עמוד של מים חמים וקיטור.
הגייזר נוצר מאנרגיה שנוצרת בעמקי האדמה ויוצאת החוצה בלחץ גדול. המזרקה הזו של הגייזר, היא לוהטת ורועשת מאוד והיא מרשימה מאוד לצפות בה.
#אבל איך הגייזר נוצר ממש?
אז ראשית, בואו נבין מהי מגמה. מדובר בסלעים במצב נוזלי, כלומר מותכים. כי חשוב לדעת - כמו הרבה מוצקים שמתחממים לטמפרטורות גבוהות והופכים לנוזל, גם הסלע מותך העומק האדמה והופך בחום העצום שבה לנוזל.
המגמה, כלומר הסלע הנוזלי והלוהט בחום רב, נמצאת בדרך כלל בעומק האדמה. כשהיא נחשפת לאוויר זה בדרך כלל בהתפרצות געשית, כמו בהרי געש שמהם היא פורצת ושוטפת בלבה רותחת. כללית, אנו יודעים לומר שככל שמעמיקים בתוך פנים אדמת כדור הארץ, כל הסלעים מותכים לנוזל ולוהטים בטמפרטורות מטורפות.
נחזור לגייזר. הוא נוצר במקומות שבהם יש מגמה רותחת, שנמצאת די סמוך לפני האדמה. כמובן שהסמוך הזה הוא יחסי, כי העומק של המגמה שיוצרת גייזרים יכול להגיע גם לכמה קילומטרים בעומק האדמה.
כך או כך, דמיינו כמות של מי גשם ושלג, שחלחלו לעומק האדמה ומגיעים לאזורים תת-קרקעיים שבהם נמצאת המגמה הרותחת. המים הללו מתחממים מאוד, עוברים בהרבה את טמפרטורת הרתיחה שאנו מכירים - בגובה פני הים היא תהיה 100 מעלות צלסיוס. אבל מפני שהמים הללו נמצאים בין שכבות הסלע, הם לא סתם רותחים, אלא נוצר בהם לחץ גדול מאוד של אדים כלואים.
ככל שהמים מתחממים עוד ועוד, הולך וגובר הלחץ הזה, עד לנקודה שבה לחץ קיטור שיוצרים המים הוא כה גדול, עד שהם מוצאים נקודה חלשה בשכבות הסלע והאדמה, ממנה הם יכולים להתפרץ החוצה.
כך שהצירוף של חום גבוה במים ונקבים וסדקים בסלעים, שדרכם עובר הקיטור עתיד לחולל את הגייזר - התפרצות "הידרו-תרמית".
כי כמו בקומקום רותח או בסיר לחץ - כשתיווצר ההתפרצות של המים הלוהטים ("הידרו-תרמית" - מים חמים), היא תכיל מים בצורת קיטור, כלומר לחץ שנוצר במים רותחים פלוס. בשל החום העצום של המגמה הלוהטת שבסמוך לה היו המים, יש קיטור שמתפרץ.
זהו הגייזר. המים הלוהטים מתפרצים כקיטור החוצה מהאדמה, יוצרים מזרקת מים גבוהה, שלא פעם מגיעה לגובה של עשרות ואף מאות מטרים.
התפרצות הגייזר היא גם הרגע שבו הגייזר דועך. כי כשהלחץ משתחרר, התהליך במעמקי האדמה מתחיל שוב. המים יתחממו, עד לרגע בו לחץ המים שוב יגבר והגייזר יתפרץ שוב.
השם גייזר, אגב, בא מהשפה האיסלנדית ופירושו "להתפרץ" או "לנבוע". באיסלנד יש גייזרים שמתפרצים כל מספר דקות או שעות ואנשים עומדים וממתינים להתפרצות הבאה והלא פעם מדויקת, על השעון. אם כי העוצמתיים, המעניינים והמרשימים יותר הם דווקא הגייזרים שמתפרצים באופן לא סדיר, לעתים רק אחת לכמה שנים.
הנה היווצרות הגייזר:
http://youtu.be/X4zA_YPCyHs
מהו הקומקום עם הציפור?
הקומקום הכי מפורסם בעולם הוא כנראה קומקום הציפור (Whistling Tea Kettle), או בשמו המדויק קומקום 9093. זהו קומקום בצורת חרוט עם מכסה מעוגל, שתוכנן בשנות ה-80 של המאה הקודמת. סמלו של קומקום הנירוסטה המפורסם הזה הוא זרבובית הציפור עשוית הפלסטיק שבקצהו. הציפור שורקת כשהמים רותחים.. הקומקום נחשב ליצירת אמנות של ממש והוא רב המכר הגדול ביותר של חברת מוצרי המטבח המעוצבים "אלסי".
הקומקום התכתב בצורתו עם סגנון האר דקו, שהיה פופולארי חצי מאה לפני כן. הציפור האדומה והשורקת הייתה הקריצה ההומוריסטית והפוסט-מודרניסטית, במובן של העדפת הצורה על פני התפקוד של החפץ, שכן היא אינה הכרחית לקומקום.
את הקומקום תכנן מייקל גרייבס, מהאדריכלים המצליחים במאה ה-20 ומי שהבניינים המצועצעים והאסתטיים שתכנן לא התקרבו לפרסום שבו הוא זכה על הקומקום עם הציפור. בין המבנים המפורסמים שלו היו מלונות שתכנן בדיסניוורלד שבפלורידה ובניין פורטלנד האייקוני, שבזכות עיצובו נמנעה הריסתו בשנים האחרונות, על אף שנדרשים כמעט 100 מיליון דולר כדי לשפצו.
מעט לפני מותו, לחגיגות ה-30 של הקומקום, עיצב גרייבס את הציפור מחדש - בצורת דרקון. אבל הדרקון הזה היה שונה כמובן, שכן במקום אש הוא הוציא קיטור..
הנה קומקום הציפור של מייקל גרייבס:
https://youtu.be/CMZebr8Ue50
מעצב שעבד על עיצוב הקומקום עם גרייבס:
https://youtu.be/sksELwqi1C0
ומוצרים אחרים שעיצב גרייבס ובתוכם גם קומקום התה השורק:
https://youtu.be/muUN9Tuiyr4
מהו תה?
התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.
"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.
בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני
בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.
התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.
עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.
הנה תולדות התה (מתורגם):
https://youtu.be/LaLvVc1sS20
התה בתרבות האנושית:
https://youtu.be/jEAjp9_u-yU
ומצגת וידאו של תולדות התה:
https://youtu.be/lFVC7AnVulI
מה הקסם של תה הפרחים הסיני?
תה הפרחים הסיני, הוא תה פורח, תה עשוי מעלי תה ופרחים מיובשים שנקטפו בזמן פריחה (Blooming Tea) ונקשרו לזר בעבודת יד.
מה הקשר בין זר פרחים לתה?
אז הפרחים ועלי התה השונים נאספו ונכרכו על ידי אנשי מקצוע המתמחים בכך, לאגודה של פרחים מיובשים וקשורים ביחד. ביחד הם יוכנסו למים רותחים ויציעו חליטה נפלאה.
תה הפריחה הזה הוא חוויה של טעם מראה וניחוח. כל שצריך לעשות כדי ללגום ממנו ביום קר הוא להכניס את הפקעת המכורכת יחדיו אל המים ולקבל מופע של כמה דקות, בו הפרחים הולכים ונפתחים ויוצרים זר נהדר, מהביל, מרהיב וססגוני בתוך המים.
הניחוח מסגיר את המגוון שיוצר הרמוניה של טעמים. אגב, יש אסופות פרחים מותאמים ושונים, שמהן ניתן לבחור את תעם הפה הפורח שאתם מעדיפים. כעבור 5 דקות או יותר ניתן לשתות את התה הטעים.
בין הפרחים מככבים היביסקוס, חרצית ויסמין.
הנה תה הפרחים הסיני:
https://youtu.be/nrNPwytgLHc
והסבר על תה הפריחות הסיני (עברית):
https://youtu.be/Zbe9arVhs0c?t=3m19s&end=4m10s
איך נולדו שקיקי התה?
האגדה מספרת שאת שקיקי התה אנו חייבים לאחת הטעויות המוצלחות בהיסטוריה. הסיפור התרחש לכאורה בתחילת המאה ה-20, כשכמה מלקוחותיו של תומאס סאליבן, סוחר תה מניו-יורק, קיבלו ממנו דוגמאות תה ששלח להם בשקיקי משי קטנים. חלקם סברו שמדובר ברעיון חדשני והחליטו לטבול את השקיקים הממולאים בכוסות מים רותחים ולשתות. כשסיפרו לסאליבן על ההנאה שלהם מהשיטה ש"המציא", הוא הבין שבעוד שהוא רק ארז את הדוגמאות בשקיקים, הם טבלו אותם כמו שהם ונהנו. מכאן ועד לאריזה בשקיקי נייר הייתה הדרך קצרה.
אבל בעוד סאליבן ארז שקיקי תה גדולים בהרבה, מי שיצרו את שקיקי התה האישיים לטבילה וגם רשמו על עליהם פטנט, הן שתי נשים חרוצות ורציניות מוויסקונסין, רוברטה לוסון ומרי מולרן, שהיו הראשונות לשווק את התה כך.
כך או כך, הופעת שקיקי התה הוזילה את מחירי התה והפכה את המשקה לפופולרי מתמיד. לראשונה ניתן היה לשתות תה, ללא צורך לחלוט אותו בכלים מיוחדים וזה מה שהפך את התה למשקה להמונים ולמעשה למשקה החם השני בפופולריות בעולם (אחרי הקפה).
הנה הסיפור האמיתי של המצאת שקיקי תה:
https://youtu.be/BpRCyLi5UXw
רבים מכינים שקיקי תה של תה מובחר או תערובות תה בעצמם:
https://youtu.be/o7TsDhi3qHU
כמה חם על פני השמש?
החום על פני השמש הוא בלתי נסבל. הטמפרטורה על פני השמש מגיעה ל-6000 מעלות, שזה בערך פי 150 מהטמפרטורה ביום חמסין על פני כדור הארץ ופי 100 מהחום של מים רותחים.
שום יצור חי לא מסוגל לשרוד אפילו לשניה על אדמת השמש. ואגב, אם יש לכם תכניות לנסיעה לשמש וחשבתם לחפש מחסה מהחום מתחת לפני הקרקע, אולי כדאי לחשוב שוב. ככל שמעמיקים לחפור בשמש העניין רק מתחמם. בלב השמש ממש הטמפרטורה מגיעה ל-15 מיליון מעלות!
בדרך כלל השמש מעניקה ואחראית לחיים השלווים בכדור הארץ. האור והחום שהיא פולטת מעניקים לנו חיים ובלעדיהם לא היינו כאן. אבל סערות איומות שמתרחשות בה וכרוכות בהתלקחויות סולריות ובקיא של קרינה ופלזמה בכל כיוון אפשרי ולא צפוי, עלולים לפגוע בכדור הארץ ולהשפיע על המין האנושי, עד כדי כיליון.
הנה סיפורה של השמש והחום שעל פניה (מתורגם):
https://youtu.be/zNErWK3cPXI
פני השמש המבעבעות וההתפרצויות שמתרחשות בה מעת לעת (ללא מילים):
https://youtu.be/GrnGi-q6iWc
וסערות השמש הנוראות שמשפיעות על כוכבי מערכת השמש באופן דרמטי (מתורגם):
https://youtu.be/oHHSSJDJ4oo?long=yes
איך פועלת מכונת קפה?
מכונת קפה, או מכונת אספרסו, היא מכשיר שבאמצעותו ניתן להכין במהירות סוגי קפה שונים ואיכותיים. זה מקור השם "אספרסו", שפירושו "מהר" או "בלחץ".
למעשה מכונת הקפה היא מערכת מאפשרת מיצוי של הקפה דרך זרם מים רותחים ותחת לחץ גבוה (של 9 באר - מידת לחץ מקובלת למדידה). כך מקבלים בכוס חומרים לא מסיסים ושומנים טבעיים, שהם המייצרים את הקפה בעל הטעם העשיר והסירופי של מכונת האספרסו.
מיכל החימום של המים במכונת הקפה הוא שמביא אותם לטמפרטורה של לפחות 93 מעלות. טמפרטורה גבוהה זו היא שמרתיחה את מי הקפה ומייצרת את הקיטור שמשמש להקצפת החלב לקפה הפוך, הקפוצ'ינו וכדומה.
מאז המאה ה-19, בה זכה הקפה לפופולריות עצומה באירופה, חלמו ממציאים להמציא מכונה שתהיה מסוגלת להכין כוסות קפה בודדות. החלום הזה הוגשם רק במאה שאחריה, לאחר מלחמת העולם השנייה. מאז מכינים את האספרסו בעיקר בצורה אחת - במכונת הקפה שפותחה לשם כך.
כך פועלת מכונת קפה:
https://youtu.be/soatcoKlK18
הסבר טכני של פעולת מכונת קפה:
https://youtu.be/IIFUZZ9ygUs
מסתבר שאם חום ולחץ הם שיוצרים קפה טוב אז אפשר ללחוץ לבד:
https://youtu.be/NnpDLhp_ntg
קבלו ביקורת מצחיקה וצינית של פרסומת מגוחכת למכונת קפה (עברית):
https://youtu.be/g76GUs-SSss?long=yes
וכל סוגי הקפה מוסברים - אחד אחד:
https://youtu.be/epMDcqKoQys?long=yes
סולם צלזיוס מתייחס לנקודת ההיתוך ולנקודת הרתיחה של מים. ב-0 מעלות צלזיוס המים מותכים והופכים ממוצק (קרח) לנוזל. נקודת הרתיחה בסולם צלזיוס היא 100 מעלות צלזיוס ובנקודה זו המים הופכים לגז. הסולם הונהג על ידי המדען השוודי אנדרס צלזיוס בשנת 1724.
יש סולמות נוספים, שהונהגו על ידי חוקרים אחרים. האירי ויליאם תומסון שכונה "לורד קלווין" הנהיג את סולם המעלות קלווין. סולם זה מתחיל מהטמפרטורה הנמוכה ביותר שחומר יכול להגיע אליה וכך 0 בסולם קלווין הוא מינוס 273 של סולם צלזיוס. סולם פרנהייט שהנהיג מדען גרמני בשם דניאל פרנהייט התייחס לנקודת ההיתוך של מי מלח...
ראומיר הצרפתי ביסס את סולן המעלות ראומיר על המים אך החלוקה בין נקודות ההיתוך והרתיחה היא של 80 מעלות בלבד, לעומת 100 של צלזיוס. גם הסקוטי ויליאן רנקין היה חייב ליצור סולם מעלות משלו, סולם רנקין. הוא מתחיל מהאפס המוחלט, הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית. משתמשים בו בעיקר מהנדסים.
הנה סרטון על סולם צלזיוס וסולם פרנהייט:
https://youtu.be/-G9FdNqUVBQ
אחד מעמיק יותר:
https://youtu.be/H83CpUMIoxA
סיפורו של סולם הפרנהייט וכיצד הוא נולד:
https://youtu.be/LgrXd0NM2y8
ועוד על סולם פרנהייט:
https://youtu.be/1TV6JFxMEcI
האגדה מספרת שצפרדע (Frog) לא תתנגד להתבשל במים רותחים, בתנאי שהם יילכו ויתבשלו בהדרגה. האם זה נכון?
ההסבר של המומחים הוא שאם תכניסו צפרדע אל תוך קערה מלאה במים פושרים, הצפרדע לא תחוש בהבדל, גם כשתחממו את המים לאט. במקום לברוח מהם, היא תתרגל בהדרגה לעלייה המתונה בטמפרטורה ומבלי משים תהפוך לחלק ממרק צפרדעים, שהיא בו בתפקיד התוכן.
אז שנים מתבשל לנו המיתוס שצפרדעים הן כל כך מטומטמות עד שאם המים יילכו ויורתחו בהדרגה, הן תישארנה עד מוות בתוכם. ברור לנו הרי שהצפרדעים המסכנות, מין מטופש של בעלי חיים, יעדיפו להתפלש בחמימות שתלך ותגבר במים, מאשר לנסות לצאת מהמים שבקערה, אל הלא נודע.
האמת מעט שונה. בניגוד לבני אדם, שברובם יהססו מלזוז בעקבות "הגבינה שזזה להם", (כלומר השינוי בחייהם) ויינעלו על אזור הנוחות והשיכנוע העצמי ש"יהיה בסדר", הצפרדעים יעשו פעולה אחרת לחלוטין.
זה הרגע שלכם ללמוד מה הן באמת עושות ומי בעל החיים המטומטם, בהשוואה שבינינו לבין הצפרדעים...
הנה מיתוס הצפרדע המתבשלת במים רותחים:
https://youtu.be/128fp0rqfbE
ניסוי הצפרדע במים הרותחים:
https://youtu.be/eyDhPfczLiw
וזה ניסוי אמיתי? - גם אם לא, הוא עדיין המחשה מצוינת לטמטום שבתגובת המין האנושי להתחממות הגלובלית למשל, או לנאציזם ולכל מיני שינויים שמתרחשים לאט:
https://youtu.be/bSpOzssCGmk
אז איזו אגדה הייתה באמת? (עברית)
https://youtu.be/vcseJL8gLjU
והרצאת טד בה מעודדת המרצה שלא להינעל על אזור הנוחות, כשצריך לקפוץ החוצה:
https://youtu.be/wsByfmzTjvE?long=yes
הגייזר (Geyser) הוא מעיין של מים חמים, המתפרץ כל כמה זמן ומעלה לאוויר עמוד של מים חמים וקיטור.
הגייזר נוצר מאנרגיה שנוצרת בעמקי האדמה ויוצאת החוצה בלחץ גדול. המזרקה הזו של הגייזר, היא לוהטת ורועשת מאוד והיא מרשימה מאוד לצפות בה.
#אבל איך הגייזר נוצר ממש?
אז ראשית, בואו נבין מהי מגמה. מדובר בסלעים במצב נוזלי, כלומר מותכים. כי חשוב לדעת - כמו הרבה מוצקים שמתחממים לטמפרטורות גבוהות והופכים לנוזל, גם הסלע מותך העומק האדמה והופך בחום העצום שבה לנוזל.
המגמה, כלומר הסלע הנוזלי והלוהט בחום רב, נמצאת בדרך כלל בעומק האדמה. כשהיא נחשפת לאוויר זה בדרך כלל בהתפרצות געשית, כמו בהרי געש שמהם היא פורצת ושוטפת בלבה רותחת. כללית, אנו יודעים לומר שככל שמעמיקים בתוך פנים אדמת כדור הארץ, כל הסלעים מותכים לנוזל ולוהטים בטמפרטורות מטורפות.
נחזור לגייזר. הוא נוצר במקומות שבהם יש מגמה רותחת, שנמצאת די סמוך לפני האדמה. כמובן שהסמוך הזה הוא יחסי, כי העומק של המגמה שיוצרת גייזרים יכול להגיע גם לכמה קילומטרים בעומק האדמה.
כך או כך, דמיינו כמות של מי גשם ושלג, שחלחלו לעומק האדמה ומגיעים לאזורים תת-קרקעיים שבהם נמצאת המגמה הרותחת. המים הללו מתחממים מאוד, עוברים בהרבה את טמפרטורת הרתיחה שאנו מכירים - בגובה פני הים היא תהיה 100 מעלות צלסיוס. אבל מפני שהמים הללו נמצאים בין שכבות הסלע, הם לא סתם רותחים, אלא נוצר בהם לחץ גדול מאוד של אדים כלואים.
ככל שהמים מתחממים עוד ועוד, הולך וגובר הלחץ הזה, עד לנקודה שבה לחץ קיטור שיוצרים המים הוא כה גדול, עד שהם מוצאים נקודה חלשה בשכבות הסלע והאדמה, ממנה הם יכולים להתפרץ החוצה.
כך שהצירוף של חום גבוה במים ונקבים וסדקים בסלעים, שדרכם עובר הקיטור עתיד לחולל את הגייזר - התפרצות "הידרו-תרמית".
כי כמו בקומקום רותח או בסיר לחץ - כשתיווצר ההתפרצות של המים הלוהטים ("הידרו-תרמית" - מים חמים), היא תכיל מים בצורת קיטור, כלומר לחץ שנוצר במים רותחים פלוס. בשל החום העצום של המגמה הלוהטת שבסמוך לה היו המים, יש קיטור שמתפרץ.
זהו הגייזר. המים הלוהטים מתפרצים כקיטור החוצה מהאדמה, יוצרים מזרקת מים גבוהה, שלא פעם מגיעה לגובה של עשרות ואף מאות מטרים.
התפרצות הגייזר היא גם הרגע שבו הגייזר דועך. כי כשהלחץ משתחרר, התהליך במעמקי האדמה מתחיל שוב. המים יתחממו, עד לרגע בו לחץ המים שוב יגבר והגייזר יתפרץ שוב.
השם גייזר, אגב, בא מהשפה האיסלנדית ופירושו "להתפרץ" או "לנבוע". באיסלנד יש גייזרים שמתפרצים כל מספר דקות או שעות ואנשים עומדים וממתינים להתפרצות הבאה והלא פעם מדויקת, על השעון. אם כי העוצמתיים, המעניינים והמרשימים יותר הם דווקא הגייזרים שמתפרצים באופן לא סדיר, לעתים רק אחת לכמה שנים.
הנה היווצרות הגייזר:
http://youtu.be/X4zA_YPCyHs
הקומקום הכי מפורסם בעולם הוא כנראה קומקום הציפור (Whistling Tea Kettle), או בשמו המדויק קומקום 9093. זהו קומקום בצורת חרוט עם מכסה מעוגל, שתוכנן בשנות ה-80 של המאה הקודמת. סמלו של קומקום הנירוסטה המפורסם הזה הוא זרבובית הציפור עשוית הפלסטיק שבקצהו. הציפור שורקת כשהמים רותחים.. הקומקום נחשב ליצירת אמנות של ממש והוא רב המכר הגדול ביותר של חברת מוצרי המטבח המעוצבים "אלסי".
הקומקום התכתב בצורתו עם סגנון האר דקו, שהיה פופולארי חצי מאה לפני כן. הציפור האדומה והשורקת הייתה הקריצה ההומוריסטית והפוסט-מודרניסטית, במובן של העדפת הצורה על פני התפקוד של החפץ, שכן היא אינה הכרחית לקומקום.
את הקומקום תכנן מייקל גרייבס, מהאדריכלים המצליחים במאה ה-20 ומי שהבניינים המצועצעים והאסתטיים שתכנן לא התקרבו לפרסום שבו הוא זכה על הקומקום עם הציפור. בין המבנים המפורסמים שלו היו מלונות שתכנן בדיסניוורלד שבפלורידה ובניין פורטלנד האייקוני, שבזכות עיצובו נמנעה הריסתו בשנים האחרונות, על אף שנדרשים כמעט 100 מיליון דולר כדי לשפצו.
מעט לפני מותו, לחגיגות ה-30 של הקומקום, עיצב גרייבס את הציפור מחדש - בצורת דרקון. אבל הדרקון הזה היה שונה כמובן, שכן במקום אש הוא הוציא קיטור..
הנה קומקום הציפור של מייקל גרייבס:
https://youtu.be/CMZebr8Ue50
מעצב שעבד על עיצוב הקומקום עם גרייבס:
https://youtu.be/sksELwqi1C0
ומוצרים אחרים שעיצב גרייבס ובתוכם גם קומקום התה השורק:
https://youtu.be/muUN9Tuiyr4
רתיחה
התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.
"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.
בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני
בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.
התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.
עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.
הנה תולדות התה (מתורגם):
https://youtu.be/LaLvVc1sS20
התה בתרבות האנושית:
https://youtu.be/jEAjp9_u-yU
ומצגת וידאו של תולדות התה:
https://youtu.be/lFVC7AnVulI
תה הפרחים הסיני, הוא תה פורח, תה עשוי מעלי תה ופרחים מיובשים שנקטפו בזמן פריחה (Blooming Tea) ונקשרו לזר בעבודת יד.
מה הקשר בין זר פרחים לתה?
אז הפרחים ועלי התה השונים נאספו ונכרכו על ידי אנשי מקצוע המתמחים בכך, לאגודה של פרחים מיובשים וקשורים ביחד. ביחד הם יוכנסו למים רותחים ויציעו חליטה נפלאה.
תה הפריחה הזה הוא חוויה של טעם מראה וניחוח. כל שצריך לעשות כדי ללגום ממנו ביום קר הוא להכניס את הפקעת המכורכת יחדיו אל המים ולקבל מופע של כמה דקות, בו הפרחים הולכים ונפתחים ויוצרים זר נהדר, מהביל, מרהיב וססגוני בתוך המים.
הניחוח מסגיר את המגוון שיוצר הרמוניה של טעמים. אגב, יש אסופות פרחים מותאמים ושונים, שמהן ניתן לבחור את תעם הפה הפורח שאתם מעדיפים. כעבור 5 דקות או יותר ניתן לשתות את התה הטעים.
בין הפרחים מככבים היביסקוס, חרצית ויסמין.
הנה תה הפרחים הסיני:
https://youtu.be/nrNPwytgLHc
והסבר על תה הפריחות הסיני (עברית):
https://youtu.be/Zbe9arVhs0c?t=3m19s&end=4m10s
האגדה מספרת שאת שקיקי התה אנו חייבים לאחת הטעויות המוצלחות בהיסטוריה. הסיפור התרחש לכאורה בתחילת המאה ה-20, כשכמה מלקוחותיו של תומאס סאליבן, סוחר תה מניו-יורק, קיבלו ממנו דוגמאות תה ששלח להם בשקיקי משי קטנים. חלקם סברו שמדובר ברעיון חדשני והחליטו לטבול את השקיקים הממולאים בכוסות מים רותחים ולשתות. כשסיפרו לסאליבן על ההנאה שלהם מהשיטה ש"המציא", הוא הבין שבעוד שהוא רק ארז את הדוגמאות בשקיקים, הם טבלו אותם כמו שהם ונהנו. מכאן ועד לאריזה בשקיקי נייר הייתה הדרך קצרה.
אבל בעוד סאליבן ארז שקיקי תה גדולים בהרבה, מי שיצרו את שקיקי התה האישיים לטבילה וגם רשמו על עליהם פטנט, הן שתי נשים חרוצות ורציניות מוויסקונסין, רוברטה לוסון ומרי מולרן, שהיו הראשונות לשווק את התה כך.
כך או כך, הופעת שקיקי התה הוזילה את מחירי התה והפכה את המשקה לפופולרי מתמיד. לראשונה ניתן היה לשתות תה, ללא צורך לחלוט אותו בכלים מיוחדים וזה מה שהפך את התה למשקה להמונים ולמעשה למשקה החם השני בפופולריות בעולם (אחרי הקפה).
הנה הסיפור האמיתי של המצאת שקיקי תה:
https://youtu.be/BpRCyLi5UXw
רבים מכינים שקיקי תה של תה מובחר או תערובות תה בעצמם:
https://youtu.be/o7TsDhi3qHU
החום על פני השמש הוא בלתי נסבל. הטמפרטורה על פני השמש מגיעה ל-6000 מעלות, שזה בערך פי 150 מהטמפרטורה ביום חמסין על פני כדור הארץ ופי 100 מהחום של מים רותחים.
שום יצור חי לא מסוגל לשרוד אפילו לשניה על אדמת השמש. ואגב, אם יש לכם תכניות לנסיעה לשמש וחשבתם לחפש מחסה מהחום מתחת לפני הקרקע, אולי כדאי לחשוב שוב. ככל שמעמיקים לחפור בשמש העניין רק מתחמם. בלב השמש ממש הטמפרטורה מגיעה ל-15 מיליון מעלות!
בדרך כלל השמש מעניקה ואחראית לחיים השלווים בכדור הארץ. האור והחום שהיא פולטת מעניקים לנו חיים ובלעדיהם לא היינו כאן. אבל סערות איומות שמתרחשות בה וכרוכות בהתלקחויות סולריות ובקיא של קרינה ופלזמה בכל כיוון אפשרי ולא צפוי, עלולים לפגוע בכדור הארץ ולהשפיע על המין האנושי, עד כדי כיליון.
הנה סיפורה של השמש והחום שעל פניה (מתורגם):
https://youtu.be/zNErWK3cPXI
פני השמש המבעבעות וההתפרצויות שמתרחשות בה מעת לעת (ללא מילים):
https://youtu.be/GrnGi-q6iWc
וסערות השמש הנוראות שמשפיעות על כוכבי מערכת השמש באופן דרמטי (מתורגם):
https://youtu.be/oHHSSJDJ4oo?long=yes
מכונת קפה, או מכונת אספרסו, היא מכשיר שבאמצעותו ניתן להכין במהירות סוגי קפה שונים ואיכותיים. זה מקור השם "אספרסו", שפירושו "מהר" או "בלחץ".
למעשה מכונת הקפה היא מערכת מאפשרת מיצוי של הקפה דרך זרם מים רותחים ותחת לחץ גבוה (של 9 באר - מידת לחץ מקובלת למדידה). כך מקבלים בכוס חומרים לא מסיסים ושומנים טבעיים, שהם המייצרים את הקפה בעל הטעם העשיר והסירופי של מכונת האספרסו.
מיכל החימום של המים במכונת הקפה הוא שמביא אותם לטמפרטורה של לפחות 93 מעלות. טמפרטורה גבוהה זו היא שמרתיחה את מי הקפה ומייצרת את הקיטור שמשמש להקצפת החלב לקפה הפוך, הקפוצ'ינו וכדומה.
מאז המאה ה-19, בה זכה הקפה לפופולריות עצומה באירופה, חלמו ממציאים להמציא מכונה שתהיה מסוגלת להכין כוסות קפה בודדות. החלום הזה הוגשם רק במאה שאחריה, לאחר מלחמת העולם השנייה. מאז מכינים את האספרסו בעיקר בצורה אחת - במכונת הקפה שפותחה לשם כך.
כך פועלת מכונת קפה:
https://youtu.be/soatcoKlK18
הסבר טכני של פעולת מכונת קפה:
https://youtu.be/IIFUZZ9ygUs
מסתבר שאם חום ולחץ הם שיוצרים קפה טוב אז אפשר ללחוץ לבד:
https://youtu.be/NnpDLhp_ntg
קבלו ביקורת מצחיקה וצינית של פרסומת מגוחכת למכונת קפה (עברית):
https://youtu.be/g76GUs-SSss?long=yes
וכל סוגי הקפה מוסברים - אחד אחד:
https://youtu.be/epMDcqKoQys?long=yes
איך פועל מנוע סילון?
מנוע הסילון (Jet Engine) הוא אמצעי ההנעה של המטוס המודרני. המנוע הוא חלק מהמטוס. בעת שסילון הגזים החמים יוצא ממנו ונע לאחור, הוא גורם למנוע לנוע לכוון הפוך ממנו, כלומר קדימה. כך המטוס שאליו מחובר המנוע נע קדימה.
למנוע הסילון יש 5 חלקים עיקריים ובהם מתקיים התהליך שיוצר את סילון האוויר האחורי, אותו סילון אוויר הדוחף או מניע את המטוס קדימה. 5 השלבים של ההנעה הסילונית הם: הכונס, המדחס, תא השרפה, הטורבינה והנחיר.
זה עובד כך:
כשהמנוע עובד, נכנס אוויר דרך הכונס אל המנוע. כשמטוס מגביה טוס, נכנס למנוע אוויר דליל יותר. משום כך דוחס המדחס את האוויר, בכדי להפוך אותו לדחוס יותר. המדחס גם מאט את תנועת זרם האוויר שנכנס אל המנוע. האטת האוויר נובעת מכך שכשהמטוס טס במהירויות גבוהות, יש להאט את האוויר הנכנס למנוע, כך שהלהבה שבתא השרפה תתקיים בצורה יציבה. לאחר שהמדחס דחס את האוויר, הנפח שלו קטן משמעותית וכך הוא זורם במהירות אטית שבה הלהבה יציבה יותר בתא השרפה. אגב, פעולת הדחיסה גם מחממת את האוויר ומכאן שהוא נכנס אל תא השרפה כשהוא כבר מחומם.
מהמדחס יוצא האוויר אל תא השרפה. מכיוון שהשרפה מתרחשת רק בין דלק גזי לחמצן גזי, יש להפוך את הנפט לאדים לשם בערה. לשם כך מרוסס האוויר הדחוס בדלק סילוני - ממש כמו הנפט שבתנורי הנפט הביתיים שפעם היו נפוצים ברבים מבתי ישראל בחורף.
תהליך השרפה משחרר חום רב, שמגיע בקלות לטמפרטורה של 1500 מעלות צלזיוס ויותר. כדי למנוע בטמפרטורה כה גבוהה מהמטוס להישרף מהחום העצום הזה, מקררים אותו. זה נעשה על ידי הזרמת חלק מהאוויר שנלקח מהמדחס אל מחוץ לקירות תא השרפה לצורכי קירור. כשהאוויר מוזרם עד קצה תא השרפה הוא מקרר את גזי הסילון שנפלטים ממנו וזאת בכדי שהטורבינה לא תימס מהחום העצום.
בתחילה מוציאה הטורבינה מזרם האוויר, אנרגיה מספקת להפעלת המדחס (לשניים ציר משותף). כל שאר האנרגיה שנוצרת במטוס מניעה את המטוס.
לבסוף ייצא סילון הגזים החמים מהמנוע דרך הנחיר, שהוא החלק הפולט את הגזים הרותחים.
כך פועל מנוע הסילון:
https://youtu.be/eA699AKxT7s
בעברית על המבער האחורי, שהוא מנוע סילון אימתני, בהזרקת דלק מתפרצת (עברית):
https://youtu.be/12lNzR9JpOs
עוד הסבר לדרך פעולתו של מנוע הסילון:
https://youtu.be/kz5kv0RfeUc
כך בונים מטוס שמדגים כיצד דוחף את המטוס קדימה סילון האוויר היוצא מאחור (עברית):
https://youtu.be/Re6cgaFn3wE
ופעולתו של מנוע הסילון האמיתי:
https://youtu.be/KjiUUJdPGX0
מנוע הסילון (Jet Engine) הוא אמצעי ההנעה של המטוס המודרני. המנוע הוא חלק מהמטוס. בעת שסילון הגזים החמים יוצא ממנו ונע לאחור, הוא גורם למנוע לנוע לכוון הפוך ממנו, כלומר קדימה. כך המטוס שאליו מחובר המנוע נע קדימה.
למנוע הסילון יש 5 חלקים עיקריים ובהם מתקיים התהליך שיוצר את סילון האוויר האחורי, אותו סילון אוויר הדוחף או מניע את המטוס קדימה. 5 השלבים של ההנעה הסילונית הם: הכונס, המדחס, תא השרפה, הטורבינה והנחיר.
זה עובד כך:
כשהמנוע עובד, נכנס אוויר דרך הכונס אל המנוע. כשמטוס מגביה טוס, נכנס למנוע אוויר דליל יותר. משום כך דוחס המדחס את האוויר, בכדי להפוך אותו לדחוס יותר. המדחס גם מאט את תנועת זרם האוויר שנכנס אל המנוע. האטת האוויר נובעת מכך שכשהמטוס טס במהירויות גבוהות, יש להאט את האוויר הנכנס למנוע, כך שהלהבה שבתא השרפה תתקיים בצורה יציבה. לאחר שהמדחס דחס את האוויר, הנפח שלו קטן משמעותית וכך הוא זורם במהירות אטית שבה הלהבה יציבה יותר בתא השרפה. אגב, פעולת הדחיסה גם מחממת את האוויר ומכאן שהוא נכנס אל תא השרפה כשהוא כבר מחומם.
מהמדחס יוצא האוויר אל תא השרפה. מכיוון שהשרפה מתרחשת רק בין דלק גזי לחמצן גזי, יש להפוך את הנפט לאדים לשם בערה. לשם כך מרוסס האוויר הדחוס בדלק סילוני - ממש כמו הנפט שבתנורי הנפט הביתיים שפעם היו נפוצים ברבים מבתי ישראל בחורף.
תהליך השרפה משחרר חום רב, שמגיע בקלות לטמפרטורה של 1500 מעלות צלזיוס ויותר. כדי למנוע בטמפרטורה כה גבוהה מהמטוס להישרף מהחום העצום הזה, מקררים אותו. זה נעשה על ידי הזרמת חלק מהאוויר שנלקח מהמדחס אל מחוץ לקירות תא השרפה לצורכי קירור. כשהאוויר מוזרם עד קצה תא השרפה הוא מקרר את גזי הסילון שנפלטים ממנו וזאת בכדי שהטורבינה לא תימס מהחום העצום.
בתחילה מוציאה הטורבינה מזרם האוויר, אנרגיה מספקת להפעלת המדחס (לשניים ציר משותף). כל שאר האנרגיה שנוצרת במטוס מניעה את המטוס.
לבסוף ייצא סילון הגזים החמים מהמנוע דרך הנחיר, שהוא החלק הפולט את הגזים הרותחים.
כך פועל מנוע הסילון:
https://youtu.be/eA699AKxT7s
בעברית על המבער האחורי, שהוא מנוע סילון אימתני, בהזרקת דלק מתפרצת (עברית):
https://youtu.be/12lNzR9JpOs
עוד הסבר לדרך פעולתו של מנוע הסילון:
https://youtu.be/kz5kv0RfeUc
כך בונים מטוס שמדגים כיצד דוחף את המטוס קדימה סילון האוויר היוצא מאחור (עברית):
https://youtu.be/Re6cgaFn3wE
ופעולתו של מנוע הסילון האמיתי:
https://youtu.be/KjiUUJdPGX0
