האם אפשר לגנוב שקט, כמו שגונבים מנגינה או מילים ומפרים זכויות יוצרים? - מסתבר שלדעת בית המשפט זה בהחלט אפשרי. בשנת 2002 נתבע המפיק והמוסיקאי האנגלי מייק באט באחד המשפטים המטומטמים בהיסטוריה של האמנות ובכלל.

מדובר היה בתביעה שהוגשה על ידי בית ההוצאה לאור וחברת התקליטים של המלחין הנודע והאוונגארדיסט, פורץ הדרך, המלחין המודרני ג'ון קייג'. אותו קייג', דמות חשובה מאד במוסיקה המודרנית, נפטר 10 שנים לפני כן, בשנת 1992. אבל בעלי הזכויות על הקלטותיו ויצירותיו תבעו את באט, מכיוון שהוא "כתב" קטע שקט בן דקה, שנשמע כמו חלק מ-4:33, יצירתו המפורסמת ומעוררת המחלוקת של ג'ון קייג (תוכלו להכיר אותה בתגית "4:33").

את הקטע הוא סיפק ללהקה שלה הפיק אלבום שנתיים לפני כן, להקת "The Planets". בשיר "A One Minute Silence", שהם "ביצעו" באלבום. הם בעצם לא ניגנו או שרו דבר. רק שתקו במשך דקה...

היצירה המקורית כללה בעצם 3 דקות ו-33 שניות של דממה מוחלטת. המוסיקאי או ההרכב המבצע את היצירה פשוט לא עושים דבר במשך 4 וחצי דקות ועוד 3 שניות. הרעיון של קייג', אגב, אינו טיפשי. הוא טען שהשקט מאפשר למאזין לשמוע את רעשי הסביבה וזו בעצם המוסיקה הייחודית, בביצוע חד-פעמי, שחווים המאזינים.

נחזור לבית המשפט. ראשית, את השופט לא הטרידה העובדה ששקט היה קיים תמיד בעולם, לפחות באותם רגעים שהילדים של השכנים הולכים לישון... הוא אכן ראה היגיון בתביעה שמפקיעה את השקט מהציבור, לטובת המלחין הראשון שהגה את הרעיון הגאוני מכולם - לרשום יצירה שלמה שהדממה בה מככבת באופן בלעדי בתור יצירתו שלו. מצד שני, היה היגיון גם בטענת התובעים, שקייג' היה הראשון לחשוב על יצירה שכולה שקט ושבשמה הוגדר משך זמן השקט.

באט לא טיפש. ענייני זכויות יוצרים מצליחים לא פעם לצאת משליטה ואף לרושש את הנתבעים, אם בית המשפט יחליט להרשיעם (ראו בתגית "זכויות יוצרים"). הוא החליט להגיע לפשרה עם התובעים והסכים לשלם להם פיצוי כספי נאות, בכדי להביא לסיום הפרשה. לא ברור בכמה כסף התבטא הפיצוי, אבל ברור הוא שהתובעים מצידם, יותר משמחו להגדיר בחסות בית משפט את זכות היוצרים שלהם, על זמן השקט המוקלט ועל היות הקונספט שלהם.

קונספט? - כן, שהרי היצירה 4:33 עצמה היא יצירה קונספטואלית, כלומר שהרעיון בה הוא העניין ולאו דווקא התווים הלא-קיימים שאין או יש בה.

ובאט שמח לסכם אז ש"זה היה אחד העימותים המשפטיים הכי משעשעים שבהם השתתפתי. בטוחני שג'ון קייג' היה מאשר (אם היה חי...) שהשקט שלנו הוא מקורי לגמרי ואינו גנוב מהשקט שלו".


הנה 4:33 של קייג' בביצוע של תזמורת:

https://youtu.be/Oh-o3udImy8


הנה להקת "The Planets" בשירם "A One Minute Silence". שימו לב מי חתום בתור המחברים וכמה נגנים דרושים כדי לבצע את השקט הזה:

https://youtu.be/1Xc2LM8hutU


הפלאנטס עשו עיבודים גם לאחרים - כמו רודריגו:

https://youtu.be/J4qUEw9KOf8


והנה שיר אחר של מייק באט, בביצוע של קייטי מלואה הנפלאה, כדי שתהיו משוכנעים שהוא גם מוזיקאי מדהים בפני עצמו:

https://youtu.be/8wCiQnKi1q4

נגנים בעיר הגדולה חשים לא פעם רדופים. האימונים והתרגילים שהם צריכים לנגן בכל יום מפריעים ויוצאים לשכנים ולבני הבית מהאוזניים, תרתי משמע..

חברת ימהה (Yamaha), יצרנית כלי הנגינה המצליחה מיפאן, החליטה בשנות ה-90 לתקוף את הבעיה מכיוון טכנולוגי. מהנדסיה החלו לבנות כלי נגינה שקטים. אלו כלי נגינה שכמעט ולא מייצרים רעש כלפי חוץ ולמעט המנגן, איש כמעט ולא שומע אותם.

בתחילה יצאו לשוק כלי נשיפה שקטים ממתכת, כמו חצוצרות וטרומבונים. בהמשך נוספו גם כלי מיתר, ביניהם כינור וצ'לו שקטים וגיטרות שקטות. כך הלך התחום והתפתח, כשהוא פותר את הבעיה לנגנים ועל הדרך מציע להם גם כלים עם צליל חדיש ושונה מעט מזה של הכלים האקוסטיים הוותיקים.

הכלים החרישיים לא טובים רק לאימון ותרגול בנגינה. הם גם כלים מעולים להופעות ולהקלטות באולפן, במיוחד בתחומים של מוסיקה קלה ומוסיקה פופולארית. עיצובם המיוחד מקנה להם מראה של כלים עתידניים ומיוחדים והם גם מצטלמים מצויין בהופעות חיות ובמופעי טלוויזיה.


הכלים המעוצבים בעיצוב עתידני נראים מצוין באולפן:

https://youtu.be/mM__oKiTXAg


הנה הגיטרה השקטה:

https://youtu.be/AeVktLtkd80


פסנתר שקט:

https://youtu.be/D4Vlchuckk4


הנה גיטרה חרישית לעומק:

https://youtu.be/zv6VmUyTF04


והנה גיטרה עם גיטרה באס שקטה:

https://youtu.be/JfnlK3cWZxE


הנה חצוצרה שקטה:

https://youtu.be/fBN39jmFEfA


וקליפ עם צ'לו שקט שמצטלם נהדר:

https://youtu.be/DRVvFYppU0w


כיום יש מתחרים נוספים לחברת Yamaha, שמייצרים כלים שקטים ומעוצבים היטב:

https://youtu.be/ieSwa5IVQxA


בכל מקרה, הכלים השקטים משתלבים מצוין עם כלים מסורתיים:

https://youtu.be/AlGfWiueEx8

מקורות הפנטומימה (Mime) הם בעולם הקדום, לפחות במאה ה-4 לפני הספירה, כשהפנטומימה שימשה לצורכי פולחן וביטוי של אמונה ופחד מאלילים קדומים. החיקויים שעשו אז הקדמונים בעזרתה היו של בעלי חיים וכוחות טבע שונים.

הירוגליפים מצריים, אותן כתובות בכתב חרטומים שהותירו אנשי מצרים העתיקה, מעידים על מופעי פנטומימה שהתקיימו בתרבות המצרית הקדומה.

התרבות הרומית הותירה גם היא עדויות על מופעי פנטומימה שנקראו "מימוס" (ביוונית "חיקוי" או "חקיין"). כמו בתאטרון היווני והרומי, גם במופעי הפנטומימה הללו שלבו הרומאים שלל מסכות ותפאורה. פריצת מחסום השפה אצל קהל הצופים, בני הלאומים השונים, הפך את הצגות המימוס הרומיות למצליחות ביותר ברחבי האימפריה הרומית.

גם בתאטרון הדתי של ימי הבינים המשיכה אמנות הפנטומימה להצליח מאוד. שחקנים הרבו להופיע אז בדמויות של שדים ורוחות רעות. הפנטומימה תפסה חלק גם בהצגות ה"קומדיה דל ארטה", שהתפתחה בהמשך באיטליה.

בשנות העשרים של המאה ה-20, הכניס אטיין דקרו, עוד ענק פנטומימה, את האשליות הפיזיות ללקסיקון של הפנטומימה. הוא תרם לאמנות הזו את מה שיהפכו לקלישאות פנטומימה, דוגמת "משיכת החבל", ה"הליכה נגד הרוח" ו"קיר". אשליות אלה הומצאו על ידו במקור כתרגילי שליטה בגוף, עבור שחקנים ופנטומימאים מתחילים. עם השנים פיתחו אותם דקרו ופנטומימאי דגול נוסף בשם ז'אן-לואי בארו, לכדי מה שייחשב לאמנות הפנטומימה המודרנית.

בהמשך המאה ה-20 הביא הפנטומימאי מרסל מרסו את הפנטומימה הקלאסית לפופולרית ומצליחה מאוד. הקריירה שלו כפנטומימאי זינקה לאחר מלחמת העולם השנייה, כשהוא הצטרף לקבוצה של ז'אן לואי בארו וזכה בתפקיד ארלקינו במופע הפנטומימה "בפטיסט". הופעתו של מרסו זיכתה אותו בכל כך הרבה שבחים עד שיצא לקריירה משלו וזכה עם השנים להיחשב כגדול הפנטומימאים במאה ה-20.

מרסו, חבר אישי של צ'ארלי צ'פלין ומי שהעריץ אותו מילדות, הקים את בית הספר היוקרתי לפנטומימה (International School of Mimodrama of Paris) והפך אותו למוביל בכל העולם. הוא היה עם הזמן גם להשראה לכוכב הפופ מייקל ג'קסון ולאחד ממוריו. ג'קסון, מי שנחשב בסוף המילניום ל"מלך הפופ", סיפר פעם שאת ההשראה להליכת הירח המפורסמת שלו הוא קיבל ממרסו.


הנה תולדות הפנטומימה:

https://youtu.be/HK8d3RPqweY


הפנטומימאי הנודע מרסל מרסו עמד בגבורה מול הנאצים:

https://youtu.be/MrFW5FwwkfI


ולא להתבלבל עם תולדות הפנטומימה האנגלית, שהיא ממש לא בשתיקה:

https://youtu.be/FmiA0a-4zy8


וסיפור האמנות הזו של האנגלים:

https://youtu.be/CnRi3exkrZE

מוצרט, מגדולי המלחינים בהיסטוריה, אמר פעם ש"המוסיקה אינה בתווים, אלא בשקט שביניהם." ואכן, מוסיקאים תמיד יספרו לכם עד כמה ההפסקות שבין הצלילים חשובות ומשמעותיות, בין אם הן כתובות ובין אם הן מבוצעות ב"פרייזינג" ובנשימות שבין השירה, או הנגינה.

אבל המלחין ג'ון קייג' הגדיל לעשות בתחום הזה, יש שיאמרו אפילו הגזים... הוא יצר את יצירתו המודרנית 4:33, שבה הנגנים לא עושים דבר, במשך 4 דקות ו-33 שניות. נסביר שוב - הנגנים (או הזמרים, אגב) נדרשים על ידי המלחין שלא לנגן או לשיר דבר, במשך כל זמן היצירה. המוסיקה היא מה ששומעים בינתיים...

אבל תאמרו שאם לא מנגנים או שרים, הרי שאין מוסיקה בעצם. ובכן, קייג' הלחין את היצירה המיוחדת הזו, בניסיון לגרום למאזינים להקשיב לשקט, או בעצם להיעדרו של השקט - לרעשי הרקע והסביבה שאנו שומעים, כשהמוסיקאים לא מנגנים.

בעצם קייג' הצביע ביצירה זו על אי קיומה של הדממה. הטענה שלו היא שגם כשאין מוזיקה ביצירה, המוזיקה בכל זאת קיימת - בקולות הקהל, בגשם שעל גג האולם, בשברירי שיחות ואפילו ברעשים של חוסר הנוחות של המאזינים... כשאנו שומעים את השקט, הוא מכריח אותנו להיות מודעים לזה שאין מוזיקה, אבל יש רעשים שגם הם סוג של מוזיקה. טפשי? גאוני? אולי לא ואולי לא. מעניין? - בטוח שכן!


הנה ביצוע של 4:33 על ידי תזמורת סימפונית באנגליה:

https://youtu.be/-umW268nusc


וביצוע לפסנתר של 4:33 בידי הפסנתרן הישראלי אריה ורדי:

http://youtu.be/dGCZ7iKSZIM

פנטומימה (Pantomime) היא מופע במה, הצגה ללא מילים המייצרת סוג של תאטרון המתנהל בשתיקה. הדגש בו הוא על בלעדיות של התנועה בהעברת המסר האמנותי.

הפנטומימה מתבססת בעיקר על מחוות, תנועות גוף ומימיקה, כלומר הבעות פנים. בפנטומימה המסורתית יש שפת מחוות, עם משמעות לכל תנועה, לכל מחווה ולכל הבעת פנים. פירוש המחוות הללו משתנה אמנם בין תרבויות ומקומות בעולם, אך כוחה של אמנות הפנטומימה הוא בהיותה מובנת בכל העולם ולא תלויה בשפת הדיבור של הקהלים בכל ארץ וארץ.

הפנטומימאים משתמשים גם בתלבושות, אביזרים ומסכות. מטרתם של אלו היא הרחבה של הביטוי האמנותי וסיוע לצופים להבין את התנועות והתיאורים של האמן על הבמה.

הפירוש של "פנטומימה" הוא הבעות גוף, כשמקור המילה הוא בשפה היוונית, בה "מימוס" הוא "חקיין", ו"פנטוס" הוא "הכול". מכאן שפנטומימה היא "אדם שמחקה הכול".


הנה עולם הפנטומימה (עברית):

https://youtu.be/p_7cVocUCm0


מרסל מרסו הפנטומימאי הנודע:

https://youtu.be/XEsfpRrfXf4


פנטומימאים בפעילות:

https://youtu.be/LDN0fxGByko


מחוות זעירות ותנועות קלות מייצרות הומור (ללא מילים):

https://youtu.be/SLLXRoXKmIM


שיעור פנטומימה למתחילים (עברית):

https://youtu.be/fu_Gqdj95b0


ומרצה שמתחיל הרצאה בצורה מיוחדת:

https://youtu.be/nVRco_eLjdc?long=yes

זיהום רעש היא אחת הבעיות של החיים בעידן המודרני. החוקרים גורסים שרעש בעוצמה של מעל 60 דציבל מתחיל להפריע ולהטריד את מנוחתנו. מכשירים שונים ורעשי פיתוח ובניה גורמים למגוון רעשים שמקיפים אותנו ומטרידים בהתמדה. לעיתים קרובות נראה שאין מה לעשות בעניין, אבל מסתבר שיש.

למשל אוזניות שמבטלות חלק גדול מהרעש שחודר מבחוץ. שיטת הפאזה ההפוכה מאפשרת לבטל את הרעש זה ברובו.


הנה בעיית זיהום הרעש והאפשרויות המוכרות להתמודדות:

http://youtu.be/z7Dckph9Dhk

שיטת הפאזה ההפוכה לביטול רעשים:

http://youtu.be/VTx4JgYsW5s


השיטה הפיזיקלית לביטול רעשים:

http://youtu.be/Ien0UI8QTSo


ומסעדה שמותחת את הסועדים שלה במגפונים:

http://youtu.be/vlF_c6wdcCk

כמו שיש מגבר, כדי שיגביר את הצליל, לפעמים היינו רוצים שיהיה גם "משקט" - מעין מתקן פלא שישתיק את הצלילים והרעשים שמסביבנו.

חברת "סילנטיום" עושה בדיוק את זה - היא מפתחת רכיב שיודע להשתיק רעשי רקע ולאפשר לכם לעבוד או לנוח באזורים רועשים.


הנה הדגמה של הטכנולוגיה להשתקת רעשים:

http://youtu.be/RzwU1PCabsQ


השימושים של הטכנולוגיה הזו:

http://youtu.be/6AHC35EMax0


השבב של Silentium ANC מודגם במהלך תערוכה רועשת:

http://youtu.be/dSIEfkSviXI


ואין שיר מתאים מזה כדי לחוות את השקט הטכנולוגי הזה (עברית):

https://youtu.be/MY_KmIxfiQA

התִּנְשֶׁמֶת (Barn owl) היא דורס הלילה הידוע כמדביר ביולוגי מצטיין, בעיקר של העדפה ברורה שלה לאכילת מכרסמים, דוגמת המריון והנברן. במהלך עונת קינון בודדת, צד זוג תנשמות אחד בסביבות 2,000 מכרסמים. זאת משום שהמזון המועדף על התנשמות הוא מכרסמים.

התנשמת היא מהמוכרים שבדורסי הלילה גם בישראל וגם בעולם, ומהנפוצים שבהם. היא מקננת בעיקר בסמוך לבתי מגורים ולבניינים. לא פעם מוצאים את הקן שלה בסמוך לעליות גג, לאסמים ולמבנים נטושים, כמו גם ליד ובמערות, בארות ומחסות שבסלע.

את טרפהּ מאתרת התנשמת בעזרת השמיעה החדה, האופיינית לה. שמיעה מצוינת זו מתאפשרת תודות לאוזניים הא-סימטריות שלה, שביחד עם מבנה הפנים המיוחד שלה, המשמש לה כרפלקטור לריכוז גלי הקול, הופכים לכלי צייד מעולים. תעופה שקטה במיוחד, תודות לכנפיים גדולות וגוף קטן, מאפשרת לה ציד מהיר וחרישי.

התנשמת מטילה 4 עד 8 ביצים, על פי השפע של המזון הזמין לה. כך גם נקבע מספר מחזורי הקינון שלה בשנה.


הנה התנשמת ממתינה:

https://youtu.be/IqGl30FgBUA


כנפיים גדולות וגוף קטן מאפשרים לה תעופה שקטה לטרף:

https://youtu.be/d_FEaFgJyfA


מתפתחת ורוכשת את יכולת התעופה השקטה, שמאפיינת אותה:

https://youtu.be/3C7do93-GB8


כך מצילים תנשמות במצוקה (עברית):

https://youtu.be/QK1lFSKR5EQ?long=yes


וההדברה הביולוגית של התנשמת (עברית):

https://youtu.be/Ga4ZKMUVNmo?long=yes

מגדלי השתיקה (Zoroastrian Towers of Silence), או מגדלי הדממה, הם מגדלים שטוחים שנקראו דאכמות והוקמו במדבר, לטיהור גופות המתים. הם משמשים את מאמיני דת הזרתוסטרא לטיפול בגופות המתים שלהם.

דת הזרטוסטרא רואה בגופה דבר טמא. המסורת הזורואסטרית הקדומה גורסת שכשהגוף מפסיק לחיות הוא יש חשש שיזהמו אותו שדים והוא יאבד את הטהרה. לכן, הם לא קוברים את הגופה, שורפים אותה, או כל פתרון אחר שיטמא את העולם. במקום זה, הם חושפים את מתיהם לעופות הדורסים, שיאכלו את הבשר עד שהעצמות יתפוררו התפוררות מוחלטת וכך לא יטמאו את העולם.

מדובר במסורת בת מעל 3.000 שנה, שגם אם היא נראית כעומדת להיעלם, היא לפחות שרדה עד ימינו. על ראשי הגבעות נבנו מבנים רחבים שהגג השטוח שלהם שימש להשכבת המתים ולטיפול בגופות לפני קבורתם.

מכל מקום, על גגות המגדלים השטוחים הונחו אז גופות הנפטרים, בכדי שנשרים ועופות טרף אחרים יאכלו אותם והשמש תעשה את השאר. הגופות הונחו בשלושה מעגלים: במעגל החיצוני הונחו הגברים, באמצעי גופות נשים ובמעגל הפנימי ביותר גופות של ילדים.

הגופות נשארו שם עד שמהגופות נותרו רק העצמות הלבנות והלגמרי חשופות. אז הן נשמרות בגלוסקמות שבתוך המגדלים.

מגדלי השתיקה העתיקים הוקמו במקומות שונים באסיה, בהם התפשטה הזורואסטריאניות והשתרשה. באיראן למשל, הקימו אותם מאמיני דת הזרתוסטרא, בעיקר בעיר יזד. אבל הדכמות הללו הן לא יחודיות לאיראן. אפשר לראות אותם גם במקומות נוספים במזרח התיכון ועד לפאתי בומביי שבהודו

כיום הטקסים הללו הוצאו באיראן מחוץ לחוק והמגדלים הם רק אטרקציה לתיירים חובבי מסתורין וטקסים קדומים. בארצות אחרות מצאו פתרון להתדלדלות ציפורי הטרף והם מגדלים ציפורים שיעשו את התפקיד המסורתי הזה. יש מקומות שמראות גדולות מרכזות את קרני השמש בגופות ומאיצות את התפוררותן ובארצות מערביות שורפים את המת בחשמל, שאינו מקודש כמו האש ולכן מותר

את הכינוי "מגדלי שתיקה" באנגלית קיבלו המגדלים הללו בשנת 1832 ממתרגם בהודו, שתרגם עבור הממשל הבריטי.


הנה מבט מקרוב על מגדלי שתיקה של העיר יזד:

https://youtu.be/l1XnTAMPSPI?end=1m06s


הסבר המנהג הזורואסטרי:

https://youtu.be/X66_FYieUO0


מהאוויר:

https://youtu.be/-Xudm53td6s


ביקור בתוך מגדל שתיקה זרתוסטרי:

https://youtu.be/y80E67kh6uY


וסרטון תיעודי על מגדלי השתיקה ביזד באיראן:

https://youtu.be/M7aixQnz-AM?long=yes

הייתם פעם במסיבה שנסגרה בגלל הרעש? קרה שלא אהבתם את המוסיקה? או שהיא הייתה חזקה לכם? או חלשה?

מסיבת אוזניות (Silent disco) היא מסיבה שאין בה רמקולים. במקום המוסיקה מהרמקולים, מצוידים כל המשתתפים בה בזוג אוזניות אלחוטיות, שאליהן משודרת המוסיקה לריקודים. מסיבות כאלה חביבות על שוחרי איכות הסביבה, שמעדיפים לצמצם כך את "זיהום הרעש" שגורמות מסיבות הרמקולים הרועשות. במסיבות הפתוחות שבחופי גואה בהודו, מקיימים כבר שנים מסיבות כאלה, בשל ההגבלות שהטילה הממשלה על עריכת מסיבות ורעש במקומות פתוחים.

מסיבת הריקודים באוזניות משודרת רק אליהן ובמרבית המקרים לא שומעים מסביב דבר. המעניין הוא שבמסיבה כזו ניתן לשדר לאוזניות במספר ערוצים שונים. כך יכולים לשמוע הרוקדים בטווח השידור מוסיקה שונה, שמשודרת ממספר די ג'ייז שונים. וכך במסיבה אחת ניתן לרקוד בו-זמנית גם טראנס, גם היפ הופ וגם דאבסטפ. כל משתתף יכול להחליש ולחזק כרצונו את המוסיקה באוזניות שלו ולבחור איזו מוסיקה לרקוד ולשמוע - הכל בלחיצה על כפתור באוזניות.

היתרון שבמסיבות אוזניות הוא היכולת לקיימן גם בנסיבות שבהן רעש יפריע לאנשים מסביב. כך הן למשל מאפשרות לקיים מסיבות רחוב נטולות רעש שמתקיימות גם בשעות שבהן רעש פומבי ומוסיקה רועשת עלולים להפריע. הפסקת השימוש במערכות הגברה וברמקולים רועשים היא ברכה גם לשוחרי בריאות, שאינם מעוניינים לפגוע בשמיעה של המשתתפים.

כבר בשנת 1969 חזה סרט מדע-בדיוני פיני את מסיבות האוזניות. הסרט ששמו "Ruusujen Aika" היה הראשון להציג את מה שנחשב מסיבת האוזניות הראשונה אי-פעם.

בישראל מתקיימות לעיתים מסיבות רחוב כמסיבות אוזניות. הן פותרות את בעיית הרעש ולא פעם מהוות פיתרון מצוין להעדפות הסגנון השונות של משתתפים אקראיים ברחוב.


הנה מסיבת האזניות, רק שימו לב שהמוסיקה נוספה רק לסרטון בלבד כי במציאות שומעים דממה:

https://youtu.be/CSUmopDW1GE


די ג'יי מסביר כיצד מפעילים מסיבת אוזניות:

https://youtu.be/ejOWd6QUSaA


הרוקדים מתלוננים שהמסיבה הזו היא לא חברתית:

https://youtu.be/zQUTxirnl4M


ובחיוך - כך היא נשמעת:

http://youtu.be/2v33W2h8HJI