שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה מוחמד מייסד האיסלאם?
הנביא מֻחַמַּד הוא מייסד דת האיסלאם. במסורת המוסלמית רואים בו את אחרון הנביאים, מנביאי היהדות ועד אליו. הוא נולד בעיר מכה שבמחוז חיג'אז בשנת 570 לספירה, בחצי האי ערב (סעודיה של היום). בגיל 20 הוא נישא לאלמנה בעלת עסקי מסחר גדולים ואת השיירות שלה הוא החל להנהיג ברחבי המדבר. כשהיה בן 40 התגלה אליו המלאך גבריאל והוא החל להאמין באללה. בהדרגה הוא החל לסחוף מאמינים ולצבור כוח.
מוחמד קרא לדת שהקים "אסלאם" שפירושה "התמסרות לאל". הוא הפך את הכעבה של מכה, מבנה בצורת קובייה שרבים עבדו בו את אליליהם, למקום תפילה לאללה. מלחמות קשוחות התנהלו בין אנשיו לעובדי האלילים והוא איסלם אותם בהמוניהם. גם את שבטי היהודים שבחצי האי הערבי הכניע ואת הנשים והילדים איסלם.
מוחמד עשה הסכם חשוב עם יהודי שבט ח'יבר. לפי ההסכם הובטח שהשלטון המוסלמי יהיה סובלני כלפי היהודים, בעוד הם יכירו בעליונות המוסלמים וישלמו להם מסים מיוחדים. הסדר זה מוחמד ציווה להמשיך גם אחרי מותו והוא חלק מהסיבה שבארצות המוסלמיות חיו היהודים בביטחון יחסי, עד עידן הציונות והמאבק על ארץ ישראל.
הנה יצירת דת האיסלאם בידי מוחמד והקידמה שהוא יביא לעולם (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
סרט ארוך לילדים על מייסד האיסלאם מוחמד והדת שהקים (עברית):
https://youtu.be/qZ2p2LnGO4E?long=yes
ותכנית חינוכית על הנביא המוסלמי (עברית):
https://youtu.be/4_IhwxLd6V4?long=yes
מיהו אל-ח'ואריזמי ממציא האלגוריתם?
מה מיוחד במסגד הוורוד בשיראז?
"המסגד הוורוד" בשיראז הוא מסגד מוסלמי ששמו האמיתי הוא מסגד נאסר א-דין מולכ, או נאזיר אל-מולק (Nasir al Mulk). זהו מבנה אדריכלי מרהיב ביופיו, שאת הגוון הוורוד שלו מעניקים לו האריחים הוורודים שעל קירותיו.
המסגד הזה נבנה בסוף המאה ה-19, בשנת 1888 ליתר דיוק. מעצביו יצרו בו חלונות עם ויטראז'ים יפהפיים. הוויטראז'ים הללו הם שהפכו את המסגד הזה לכל כך מפורסם בעולם. האור העובר דרכם יוצר בחלל הפנימי של המסגד ובאולמות התפילה שבו, צבעוניות מרהיבה ויפה להפליא.
כמובן שגם שאר העיצוב במסגד הזה הוא נפלא, אבל מאותם חלונות צבעוניים נכנסות קרני השמש פנימה והופכות את הצבעים בחלל הכנסייה לחגיגה כה מרהיבה של צבעים, עד שזה המראה הכי בולט כאן.
אם בכנסיות הנוצריות מהווים הוויטראז'ים מעין תמונות צבעוניות, כאן הם התאורה של המסגד כולו והדבר הדומיננטי ביותר מבחינה עיצובית, לפחות כשמדובר בעיצוב הפנימי שלו. גודלם והאור הרב שעובר דרכם, מקנים למסגד אווירה של קדושה גדולה ויופי שקשה לתאר במילים.
הנה המסגד הוורוד הקסום:
https://youtu.be/hacZAPnk240
סיפורו של "המסגד הוורוד":
https://youtu.be/eWRkhKNCdOI
ועוד מבט אל היופי הזה:
https://youtu.be/tkCeqvypbtY
מהי אמנות דקורטיבית או האמנות הקישוטית?
אמנות קישוטית, או אמנות דקורטיבית (Decorative art), היא אמנות עתיקה של קישוט כלים וחפצים שונים. אמנות זו אפשרה לקשט כדים, תכשיטים, כלי חרס, סירים, רהיטים ועוד.
אמנות דקורטיבית היוותה את אחת מצורות האמנות והאסתטיקה הראשונות והנפוצות בעת העתיקה.
ביוון העתיקה נהגו לקשט כדים וכלי חרס בציורי אלים וגיבורים, בגווני אדום ושחור. היוונים והרומאים הפכו את עיטור העמודים לשיטה אמנותית משוכללת.
דורות אחר-כך הגיעו המוסלמים, שהדת אוסרת עליהם לצייר במסגדים, לרמה גבוהה מאד של קישוט ועיטור בנייני הפאר ומסגדי התפילה שלהם, בצורות גאומטריות ועיטורי פרחים.
במאה ה-20 תחזור האמנות הזו בדמות סגנון ה'אר-דקו' (Art-Deco), האמנות העיטורית החדשה והמרשימה.
הנה אמנות הקישוט של האמפורות ביוון העתיקה:
https://youtu.be/WU1AGu_C6bQ
כך יצרו את האמפורות וקשטו אותן:
https://youtu.be/FpLPx_Akl7Y
העיקר והמרכז של האמנות האסלאמית הם העיטור והתבניות המחזוריות:
https://youtu.be/8ZaujMJjpHE
ודוגמאות לאמנות איסלאמית:
https://youtu.be/pUm5k56zBHs
מתי היה תור הזהב של האיסלאם?
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
מהי אדריכלות מורית?
האדריכלות המורית (Moorish architecture) היא גרסה עתיקה של ארכיטקטורה מוסלמית, מבית הכובשים המוסלמים של ספרד בימי הביניים, אלו שבאו מצפון אפריקה, כבשו ושלטו ביד רמה, בספרד של ימי הביניים. עם הכיבוש הזה של ספרד, הם הותירו השפעות רבות על סגנונה ועל האדריכלות של הממלכה הספרדית.
מאפייני האדריכלות המורית באים, בין היתר, לידי ביטוי בכיפות גדולות, קשתות מחודדות, קשתות פרסה, שימוש בסימטריה ובצורות גיאומטריות וצבעים עזים. יש בבנייה הזו גם לא מעט חצרות גדולות, שלא פעם מעוצבות בצורה של גן מוסלמי, הכולל תעלות מים, מזרקות וקולונדות עמודים מסביבן.
באירופה בולטת הארכיטקטורה האיסלאמית המורית, במיוחד בערים ספרדיות מהעת העתיקה. אחת מהן היא גרנדה, שם נבנו ארמון אלהמברה המורי. אדריכלות מורית בולטת גם בעיר קורדובה, זו שהייתה בירת אנדלוסיה המוסלמית בשנים 1036-751.
אותו מתחם האלהמברה שבעיר גרנדה, הוא מתחם שנבנה על אחת הגבעות שמקיפות את גרנדה. הוא כולל ארמונות ומבצרים מהמאות ה-13 וה-14 והוא מורכב ממבוכי פטיו, גנים יפים להפליא, שלל כיפות וקשתות המעוטרות באריחים ססגוניים ועוד.
דוגמאות לאדריכלות של המורים באי מלטה:
https://youtu.be/Wqor7zgsFN8
במרוקו:
https://youtu.be/0kkMpRcR4VU
כך הביאו המורים את האדריכלות שלהם לאנדלוסיה ולאירופה:
https://youtu.be/rYEMexhrBdI
ארמון אלהמברה בגרנדה שבדרום ספרד בנוי באדריכלות מורית:
https://youtu.be/bPccCA1BvhU
על יופיו והאדריכלות המופלאה שלו (מתורגם):
https://youtu.be/sxVUJ38XmdM
גני הארמון המורי המרשים ביותר בעולם:
https://youtu.be/r3fbDWxbzfk
ודוגמאות מרתקות לאדריכלות מורית במיטבה:
https://youtu.be/-ocAbCYAwL4?long=yes
מה מיוחד באדריכלות איסלאמית?
אדריכלות איסלאמית (Islamic architecture) היא סגנון התכנון והעיצוב הייחודי של המוסלמים. מדובר בסגנון שהאסתטיקה שלו שונה מאד מזו הנוצרית, למשל, המתבססת על הרבה יצירות אמנות שמציגות קדושים אנושיים, בציור, בפסל ובמסכה.
דת האסלאם הגבילה את המאמינים בעיצוב מסגדים שאוסר מאז ומתמיד על פסל ותמונה. כך התפתחה האדריכלות האסלאמית, כסגנון שנמנע ממרכיבים שכאלה והשתמש דווקא בקישוטים ועיטורים במבנים, שהתבססו על צורות גאומטריות וצורות מהטבע.
במקום תמונות ופסלים, משתמשים באדריכלות האיסלאמית במרכיבים קישוטיים רבים במבנה. ביניהם ניתן למצוא מרכיבים כמו כיפות, קשתות, משרביות, מעקות מגולפים, קרניזים וכדומה. כך מספקים את הרצון לקשט את המבנה, באמצעות פריטים אדריכליים שונים, שאינם מנוגדים לאיסורי הדת.
הנה האדריכלות האיסלאמית והגאומטריה שמככבת בה (מתורגם):
https://youtu.be/pg1NpMmPv48
כך אדריכלות משקפת מאבקי כוח על שליטה באיסלאם (עברית):
https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8
וליד האדריכלות יש גם את ההנדסה והצד הכספי של המבנים המפוארים הללו (עברית):
https://youtu.be/Q_zGNzcMGEs
מתי כתב אבן חלף אל-מוראדי את "ספר הסודות"?
אִבְּן ח'לף אל-מוראדי (Ibn Khalaf al-Muradi) היה מדען ומהנדס מבריק שפעל בטולדו שבספרד המוסלמית במאה ה-11. הוא היה חלק מתור הזהב של התרבות האנדלוסית, תקופה של פריחה תרבותית, מדעית ואמנותית יוצאת דופן, שהניבה תגליות רבות, המצאות מרתקות, תיעודים רפואיים פורצי דרך וספרות עילית ויצירות אדריכליות מרהיבות.
אל-מוראדי נודע בזכות ספרו "ספר הסודות", בערבית "כתאב אל-אסראר". הספר הוא אחד המקורות החשובים להבנת ההתפתחות הטכנולוגית בעולם המוסלמי של ימי הביניים.
הספר, ששמו המלא הוא "ספר הסודות על תוצאות המחשבות", מהווה עד היום את אחת העדויות הכתובות והמצוירות המוקדמות ביותר שתיעדו ותיארו מכונות עתיקות ומורכבות. זהו כתב יד חשוב במיוחד בתחום ההיסטוריה של המדע והוצג בו ידע רב שמעולם לא נחקר או נחשף לפני כן.
מי שחקר את הספר, תרגם אותו לראשונה בהיסטוריה ופרסם אותו, היה מרכז המחקר Leonardo3. במקום גם שוחזרו המכונות שתיאר אל מוראדי בספר והוצגו לציבור.
בספרו תיעד אל-מוראדי מכונות ומתקנים הידראוליים שהיו בשימוש בתקופתו. התיעוד שלו כולל תיאורים של שעוני מים, ברמות שונות של תחכום וגלגלי שיניים, מכונות להעלאת מים מבארות, שעון שמש נייד ואוניברסלי, מנגנוני השקיה, מכונות מלחמה, צעצועים ומכשירים מכניים קטנים וגדולים ועוד. כולם תוארו כשהם מלווים באיורים שעזרו להבין את אופן פעולתם.
מה שמייחד את עבודתו הוא שהוא לא רק תיאר את המכונות הקיימות, אלא גם הציע רעיונות לשיפורן ולפיתוח מנגנונים חדשים, אותם פרסם בספר הסודות שלו.
חשיבותו להיסטוריה של המדע והטכנולוגיה היא רבה. דרך כתביו אנו לומדים על רמת הידע הטכנולוגי המתקדם שהיה קיים בעולם המוסלמי של ימי הביניים. ספרו שימש השראה למהנדסים וממציאים בדורות הבאים והוא מהווה חלק חשוב בשרשרת המסירה של הידע המדעי והטכנולוגי מהעת העתיקה ועד ימינו.
העולם המוסלמי בתקופתו של אל-מוראדי היה מרכז של חדשנות וידע. בעוד שבאזורים רבים באירופה של ימי הביניים היה הידע המדעי מוגבל יחסית, בערי האסלאם פרחו המדעים והטכנולוגיה. מדענים ומהנדסים כמו אל-מוראדי תרמו תרומה משמעותית להתפתחות הידע האנושי, ועבודתם השפיעה על התפתחות הטכנולוגיה במשך דורות רבים.
למרות חשיבותו ההיסטורית, יש לציין שחלק מהפרטים על חייו ועבודתו של אל-מוראדי אינם ידועים בוודאות מוחלטת. עם זאת, ברור שהוא היה אחד המדענים והמהנדסים החשובים של תקופתו, וכתביו מספקים לנו חלון הצצה נדיר לעולם הטכנולוגי המתקדם של ספרד המוסלמית במאה ה-11.
הנה סיפורו של אל מוראדי וספר הסודות שלו:
https://youtu.be/HDjXXKO0298
על גדולתו של ספר הסודות שכתב - בערבית:
https://youtu.be/1znfJl1f7f8
וסרטון תיעודי על ספר הסודות:
https://youtu.be/TtoQW3J1MMQ?long=yes
איך נולדה האמנות האיסלאמית?
האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.
ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.
בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".
את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.
עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".
את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.
לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.
האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.
עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".
הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):
https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes
הנביא מֻחַמַּד הוא מייסד דת האיסלאם. במסורת המוסלמית רואים בו את אחרון הנביאים, מנביאי היהדות ועד אליו. הוא נולד בעיר מכה שבמחוז חיג'אז בשנת 570 לספירה, בחצי האי ערב (סעודיה של היום). בגיל 20 הוא נישא לאלמנה בעלת עסקי מסחר גדולים ואת השיירות שלה הוא החל להנהיג ברחבי המדבר. כשהיה בן 40 התגלה אליו המלאך גבריאל והוא החל להאמין באללה. בהדרגה הוא החל לסחוף מאמינים ולצבור כוח.
מוחמד קרא לדת שהקים "אסלאם" שפירושה "התמסרות לאל". הוא הפך את הכעבה של מכה, מבנה בצורת קובייה שרבים עבדו בו את אליליהם, למקום תפילה לאללה. מלחמות קשוחות התנהלו בין אנשיו לעובדי האלילים והוא איסלם אותם בהמוניהם. גם את שבטי היהודים שבחצי האי הערבי הכניע ואת הנשים והילדים איסלם.
מוחמד עשה הסכם חשוב עם יהודי שבט ח'יבר. לפי ההסכם הובטח שהשלטון המוסלמי יהיה סובלני כלפי היהודים, בעוד הם יכירו בעליונות המוסלמים וישלמו להם מסים מיוחדים. הסדר זה מוחמד ציווה להמשיך גם אחרי מותו והוא חלק מהסיבה שבארצות המוסלמיות חיו היהודים בביטחון יחסי, עד עידן הציונות והמאבק על ארץ ישראל.
הנה יצירת דת האיסלאם בידי מוחמד והקידמה שהוא יביא לעולם (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
סרט ארוך לילדים על מייסד האיסלאם מוחמד והדת שהקים (עברית):
https://youtu.be/qZ2p2LnGO4E?long=yes
ותכנית חינוכית על הנביא המוסלמי (עברית):
https://youtu.be/4_IhwxLd6V4?long=yes
מיהו ממציא האלגוריתם?
כל מי שמתחבר היום לאינטרנט ודאי יתעניין לדעת שחוקר ערבי מהמאה ה-9 הוא שהמציא את אחד הכלים החשובים בעידן המחשבים המודרניים של המאה ה-21.
קראו לו מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (Muhammad ibn Musa al-Khwarizmi) או בקיצור אל-ח'ואריזמי (al-Khwarizmi). שיבוש או פישוט שמו לשפות אירופאיות הפך את אל-ח'ואריזמי לשם "אל-גוריתם", שבימינו הוא כבר מילה אחת והיא "אלגוריתם".
הוא היה אחד מגדולי החוקרים במדע המוקדם. אמנם שפת אימו הייתה פרסית אך עבודתו המדעית נכתבה בערבית, שפת המדע בתקופתו. ספריו המתורגמים ללטינית היו מהמשפיעים והחשובים במדע האירופי וספר האלגברה שכתב היה מספרי הלימוד והמחקר החשובים באוניברסיטאות אירופה עד המאה ה-16.
מתמטיקאי, אסטרונום וגיאוגרף, אל-חואריזמי נולד בשנת 780 בערך בעיר חיווה שבאוזבקיסטן של היום. משם עברה משפחתו להתגורר באזור בגדאד, שם פעל אל-ח'ואריזמי כל חייו ופרסם את רוב כתביו.
אז מי ששיבוש שמו בתרגום ללטינית הפך לאחד המושגים החשובים בתחום המחשב המודרני - מושג האלגוריתם, הוא גם זה שפיתח את תורת האלגברה, עוד מילה שנולדה משיבוש השם של ספרו "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה"). גם כאן הפך "אל ג'אבר" ל"אלגברה".
אל-ח'ואריזמי הוא שהפיץ את השימוש בספרה אפס ותרם בכך תרומה עצומה לשימוש בספרות המוכרות לנו כספרות החשבון. כן, ספרות החשבון שמשמשות אותנו הן הספרות ההודיות-ערביות שהחליפו את הספרות הרומיות העתיקות.
כגיאוגרף פעיל הוא שכלל את מחקריו של תלמי היווני ובהמשך יצר את מפת העולם הראשונה, בעזרת 70 גאוגרפים שעבדו תחתיו.
כאסטרונום חקר אל חואריזמי את האצטרולב ושעון השמש. לאות כבוד קראו על שמו את מכתש "אל-ח'ואריזמי" שעל הירח.
הנה סיפורו של ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/oRkNaF0QvnI
תולדות חייו של חוואריזמי:
https://youtu.be/oyhOlGsDXP8
הוא גם המציא את האלגברה:
https://youtu.be/Ok5BGimzUkg
אל חוואריזמי הוא רק אחד מגדולי המדע המוסלמי:
https://youtu.be/s_Z3fbDw838
מצגת על ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/bNttn4oy3YU
הרצאת וידאו קצרה על האיש:
https://youtu.be/Ar7CNsJUm58
ודוגמה לאלגוריתם שפותר בעיה של שידוך בין שני צדדים, אלגוריתם השידוך היציב (עברית):
https://youtu.be/-sdjDmS-hCw
כל מי שמתחבר היום לאינטרנט ודאי יתעניין לדעת שחוקר ערבי מהמאה ה-9 הוא שהמציא את אחד הכלים החשובים בעידן המחשבים המודרניים של המאה ה-21.
קראו לו מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (Muhammad ibn Musa al-Khwarizmi) או בקיצור אל-ח'ואריזמי (al-Khwarizmi). שיבוש או פישוט שמו לשפות אירופאיות הפך את אל-ח'ואריזמי לשם "אל-גוריתם", שבימינו הוא כבר מילה אחת והיא "אלגוריתם".
הוא היה אחד מגדולי החוקרים במדע המוקדם. אמנם שפת אימו הייתה פרסית אך עבודתו המדעית נכתבה בערבית, שפת המדע בתקופתו. ספריו המתורגמים ללטינית היו מהמשפיעים והחשובים במדע האירופי וספר האלגברה שכתב היה מספרי הלימוד והמחקר החשובים באוניברסיטאות אירופה עד המאה ה-16.
מתמטיקאי, אסטרונום וגיאוגרף, אל-חואריזמי נולד בשנת 780 בערך בעיר חיווה שבאוזבקיסטן של היום. משם עברה משפחתו להתגורר באזור בגדאד, שם פעל אל-ח'ואריזמי כל חייו ופרסם את רוב כתביו.
אז מי ששיבוש שמו בתרגום ללטינית הפך לאחד המושגים החשובים בתחום המחשב המודרני - מושג האלגוריתם, הוא גם זה שפיתח את תורת האלגברה, עוד מילה שנולדה משיבוש השם של ספרו "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה"). גם כאן הפך "אל ג'אבר" ל"אלגברה".
אל-ח'ואריזמי הוא שהפיץ את השימוש בספרה אפס ותרם בכך תרומה עצומה לשימוש בספרות המוכרות לנו כספרות החשבון. כן, ספרות החשבון שמשמשות אותנו הן הספרות ההודיות-ערביות שהחליפו את הספרות הרומיות העתיקות.
כגיאוגרף פעיל הוא שכלל את מחקריו של תלמי היווני ובהמשך יצר את מפת העולם הראשונה, בעזרת 70 גאוגרפים שעבדו תחתיו.
כאסטרונום חקר אל חואריזמי את האצטרולב ושעון השמש. לאות כבוד קראו על שמו את מכתש "אל-ח'ואריזמי" שעל הירח.
הנה סיפורו של ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/oRkNaF0QvnI
תולדות חייו של חוואריזמי:
https://youtu.be/oyhOlGsDXP8
הוא גם המציא את האלגברה:
https://youtu.be/Ok5BGimzUkg
אל חוואריזמי הוא רק אחד מגדולי המדע המוסלמי:
https://youtu.be/s_Z3fbDw838
מצגת על ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/bNttn4oy3YU
הרצאת וידאו קצרה על האיש:
https://youtu.be/Ar7CNsJUm58
ודוגמה לאלגוריתם שפותר בעיה של שידוך בין שני צדדים, אלגוריתם השידוך היציב (עברית):
https://youtu.be/-sdjDmS-hCw
"המסגד הוורוד" בשיראז הוא מסגד מוסלמי ששמו האמיתי הוא מסגד נאסר א-דין מולכ, או נאזיר אל-מולק (Nasir al Mulk). זהו מבנה אדריכלי מרהיב ביופיו, שאת הגוון הוורוד שלו מעניקים לו האריחים הוורודים שעל קירותיו.
המסגד הזה נבנה בסוף המאה ה-19, בשנת 1888 ליתר דיוק. מעצביו יצרו בו חלונות עם ויטראז'ים יפהפיים. הוויטראז'ים הללו הם שהפכו את המסגד הזה לכל כך מפורסם בעולם. האור העובר דרכם יוצר בחלל הפנימי של המסגד ובאולמות התפילה שבו, צבעוניות מרהיבה ויפה להפליא.
כמובן שגם שאר העיצוב במסגד הזה הוא נפלא, אבל מאותם חלונות צבעוניים נכנסות קרני השמש פנימה והופכות את הצבעים בחלל הכנסייה לחגיגה כה מרהיבה של צבעים, עד שזה המראה הכי בולט כאן.
אם בכנסיות הנוצריות מהווים הוויטראז'ים מעין תמונות צבעוניות, כאן הם התאורה של המסגד כולו והדבר הדומיננטי ביותר מבחינה עיצובית, לפחות כשמדובר בעיצוב הפנימי שלו. גודלם והאור הרב שעובר דרכם, מקנים למסגד אווירה של קדושה גדולה ויופי שקשה לתאר במילים.
הנה המסגד הוורוד הקסום:
https://youtu.be/hacZAPnk240
סיפורו של "המסגד הוורוד":
https://youtu.be/eWRkhKNCdOI
ועוד מבט אל היופי הזה:
https://youtu.be/tkCeqvypbtY
אמנות קישוטית, או אמנות דקורטיבית (Decorative art), היא אמנות עתיקה של קישוט כלים וחפצים שונים. אמנות זו אפשרה לקשט כדים, תכשיטים, כלי חרס, סירים, רהיטים ועוד.
אמנות דקורטיבית היוותה את אחת מצורות האמנות והאסתטיקה הראשונות והנפוצות בעת העתיקה.
ביוון העתיקה נהגו לקשט כדים וכלי חרס בציורי אלים וגיבורים, בגווני אדום ושחור. היוונים והרומאים הפכו את עיטור העמודים לשיטה אמנותית משוכללת.
דורות אחר-כך הגיעו המוסלמים, שהדת אוסרת עליהם לצייר במסגדים, לרמה גבוהה מאד של קישוט ועיטור בנייני הפאר ומסגדי התפילה שלהם, בצורות גאומטריות ועיטורי פרחים.
במאה ה-20 תחזור האמנות הזו בדמות סגנון ה'אר-דקו' (Art-Deco), האמנות העיטורית החדשה והמרשימה.
הנה אמנות הקישוט של האמפורות ביוון העתיקה:
https://youtu.be/WU1AGu_C6bQ
כך יצרו את האמפורות וקשטו אותן:
https://youtu.be/FpLPx_Akl7Y
העיקר והמרכז של האמנות האסלאמית הם העיטור והתבניות המחזוריות:
https://youtu.be/8ZaujMJjpHE
ודוגמאות לאמנות איסלאמית:
https://youtu.be/pUm5k56zBHs
תרבות האיסלאם
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
האדריכלות המורית (Moorish architecture) היא גרסה עתיקה של ארכיטקטורה מוסלמית, מבית הכובשים המוסלמים של ספרד בימי הביניים, אלו שבאו מצפון אפריקה, כבשו ושלטו ביד רמה, בספרד של ימי הביניים. עם הכיבוש הזה של ספרד, הם הותירו השפעות רבות על סגנונה ועל האדריכלות של הממלכה הספרדית.
מאפייני האדריכלות המורית באים, בין היתר, לידי ביטוי בכיפות גדולות, קשתות מחודדות, קשתות פרסה, שימוש בסימטריה ובצורות גיאומטריות וצבעים עזים. יש בבנייה הזו גם לא מעט חצרות גדולות, שלא פעם מעוצבות בצורה של גן מוסלמי, הכולל תעלות מים, מזרקות וקולונדות עמודים מסביבן.
באירופה בולטת הארכיטקטורה האיסלאמית המורית, במיוחד בערים ספרדיות מהעת העתיקה. אחת מהן היא גרנדה, שם נבנו ארמון אלהמברה המורי. אדריכלות מורית בולטת גם בעיר קורדובה, זו שהייתה בירת אנדלוסיה המוסלמית בשנים 1036-751.
אותו מתחם האלהמברה שבעיר גרנדה, הוא מתחם שנבנה על אחת הגבעות שמקיפות את גרנדה. הוא כולל ארמונות ומבצרים מהמאות ה-13 וה-14 והוא מורכב ממבוכי פטיו, גנים יפים להפליא, שלל כיפות וקשתות המעוטרות באריחים ססגוניים ועוד.
דוגמאות לאדריכלות של המורים באי מלטה:
https://youtu.be/Wqor7zgsFN8
במרוקו:
https://youtu.be/0kkMpRcR4VU
כך הביאו המורים את האדריכלות שלהם לאנדלוסיה ולאירופה:
https://youtu.be/rYEMexhrBdI
ארמון אלהמברה בגרנדה שבדרום ספרד בנוי באדריכלות מורית:
https://youtu.be/bPccCA1BvhU
על יופיו והאדריכלות המופלאה שלו (מתורגם):
https://youtu.be/sxVUJ38XmdM
גני הארמון המורי המרשים ביותר בעולם:
https://youtu.be/r3fbDWxbzfk
ודוגמאות מרתקות לאדריכלות מורית במיטבה:
https://youtu.be/-ocAbCYAwL4?long=yes
אדריכלות איסלאמית (Islamic architecture) היא סגנון התכנון והעיצוב הייחודי של המוסלמים. מדובר בסגנון שהאסתטיקה שלו שונה מאד מזו הנוצרית, למשל, המתבססת על הרבה יצירות אמנות שמציגות קדושים אנושיים, בציור, בפסל ובמסכה.
דת האסלאם הגבילה את המאמינים בעיצוב מסגדים שאוסר מאז ומתמיד על פסל ותמונה. כך התפתחה האדריכלות האסלאמית, כסגנון שנמנע ממרכיבים שכאלה והשתמש דווקא בקישוטים ועיטורים במבנים, שהתבססו על צורות גאומטריות וצורות מהטבע.
במקום תמונות ופסלים, משתמשים באדריכלות האיסלאמית במרכיבים קישוטיים רבים במבנה. ביניהם ניתן למצוא מרכיבים כמו כיפות, קשתות, משרביות, מעקות מגולפים, קרניזים וכדומה. כך מספקים את הרצון לקשט את המבנה, באמצעות פריטים אדריכליים שונים, שאינם מנוגדים לאיסורי הדת.
הנה האדריכלות האיסלאמית והגאומטריה שמככבת בה (מתורגם):
https://youtu.be/pg1NpMmPv48
כך אדריכלות משקפת מאבקי כוח על שליטה באיסלאם (עברית):
https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8
וליד האדריכלות יש גם את ההנדסה והצד הכספי של המבנים המפוארים הללו (עברית):
https://youtu.be/Q_zGNzcMGEs
אִבְּן ח'לף אל-מוראדי (Ibn Khalaf al-Muradi) היה מדען ומהנדס מבריק שפעל בטולדו שבספרד המוסלמית במאה ה-11. הוא היה חלק מתור הזהב של התרבות האנדלוסית, תקופה של פריחה תרבותית, מדעית ואמנותית יוצאת דופן, שהניבה תגליות רבות, המצאות מרתקות, תיעודים רפואיים פורצי דרך וספרות עילית ויצירות אדריכליות מרהיבות.
אל-מוראדי נודע בזכות ספרו "ספר הסודות", בערבית "כתאב אל-אסראר". הספר הוא אחד המקורות החשובים להבנת ההתפתחות הטכנולוגית בעולם המוסלמי של ימי הביניים.
הספר, ששמו המלא הוא "ספר הסודות על תוצאות המחשבות", מהווה עד היום את אחת העדויות הכתובות והמצוירות המוקדמות ביותר שתיעדו ותיארו מכונות עתיקות ומורכבות. זהו כתב יד חשוב במיוחד בתחום ההיסטוריה של המדע והוצג בו ידע רב שמעולם לא נחקר או נחשף לפני כן.
מי שחקר את הספר, תרגם אותו לראשונה בהיסטוריה ופרסם אותו, היה מרכז המחקר Leonardo3. במקום גם שוחזרו המכונות שתיאר אל מוראדי בספר והוצגו לציבור.
בספרו תיעד אל-מוראדי מכונות ומתקנים הידראוליים שהיו בשימוש בתקופתו. התיעוד שלו כולל תיאורים של שעוני מים, ברמות שונות של תחכום וגלגלי שיניים, מכונות להעלאת מים מבארות, שעון שמש נייד ואוניברסלי, מנגנוני השקיה, מכונות מלחמה, צעצועים ומכשירים מכניים קטנים וגדולים ועוד. כולם תוארו כשהם מלווים באיורים שעזרו להבין את אופן פעולתם.
מה שמייחד את עבודתו הוא שהוא לא רק תיאר את המכונות הקיימות, אלא גם הציע רעיונות לשיפורן ולפיתוח מנגנונים חדשים, אותם פרסם בספר הסודות שלו.
חשיבותו להיסטוריה של המדע והטכנולוגיה היא רבה. דרך כתביו אנו לומדים על רמת הידע הטכנולוגי המתקדם שהיה קיים בעולם המוסלמי של ימי הביניים. ספרו שימש השראה למהנדסים וממציאים בדורות הבאים והוא מהווה חלק חשוב בשרשרת המסירה של הידע המדעי והטכנולוגי מהעת העתיקה ועד ימינו.
העולם המוסלמי בתקופתו של אל-מוראדי היה מרכז של חדשנות וידע. בעוד שבאזורים רבים באירופה של ימי הביניים היה הידע המדעי מוגבל יחסית, בערי האסלאם פרחו המדעים והטכנולוגיה. מדענים ומהנדסים כמו אל-מוראדי תרמו תרומה משמעותית להתפתחות הידע האנושי, ועבודתם השפיעה על התפתחות הטכנולוגיה במשך דורות רבים.
למרות חשיבותו ההיסטורית, יש לציין שחלק מהפרטים על חייו ועבודתו של אל-מוראדי אינם ידועים בוודאות מוחלטת. עם זאת, ברור שהוא היה אחד המדענים והמהנדסים החשובים של תקופתו, וכתביו מספקים לנו חלון הצצה נדיר לעולם הטכנולוגי המתקדם של ספרד המוסלמית במאה ה-11.
הנה סיפורו של אל מוראדי וספר הסודות שלו:
https://youtu.be/HDjXXKO0298
על גדולתו של ספר הסודות שכתב - בערבית:
https://youtu.be/1znfJl1f7f8
וסרטון תיעודי על ספר הסודות:
https://youtu.be/TtoQW3J1MMQ?long=yes
האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.
ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.
בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".
את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.
עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".
את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.
לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.
האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.
עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".
הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):
https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes
מה גדולתו של ההיסטוריון הערבי אבן חלדון?
במרחב הרוחני של העולם האסלאמי הימי-ביניימי, זרח כוכבו של אבן חלדון (1332-1406), הוגה רב-תחומי, מהפכני, ששינה את הבנת ותפיסת מדע ההיסטוריה לחלוטין.
גאון מבריק זה, שנולד בטוניס שבצפון אפריקה, יצר מהפכה מחשבתית שהקדימה את זמנה בהבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים. כי בניגוד להיסטוריונים בני זמנו שראו בהיסטוריה רצף אירועים מקריים, הוא הציג תפיסה מערכתית וכוללנית.
אבן חלדון ראה בהיסטוריה רקמה חיה של תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשתנים באופן דינמי. חדשנית במיוחד הייתה אז תאוריית "העסביה" שהגה, בערבית: הסולידריות החברתית. היא הסבירה כיצד קבוצות חברות מתפתחות במעגלים - הן מתחילות בחברה נוודית, הופכות למדינה מאורגנת ומשם מתחילות תהליך של התפוררות ולאחריו התחדשות.
כחוקר רב-תחומי, אבן חלדון חרג הרבה מעבר לגבולות ההיסטוריוגרפיה המסורתית. הוא עסק בגאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה ופילוסופיה. הוא מהראשונים שחקרו כיצד משפיע האקלים על חברות, דפוסי הגירה, והאופן שבו סביבה מעצבת תרבויות. תובנותיו בתחומים אלו היו כה מתקדמות וחדשניות עד שרבים רואים בו אבי הסוציולוגיה המודרנית.
אחת מהתאוריות המרתקות והמפורסמות ביותר שלו עסקה במנהיגות ובהעברת הכוח השלטוני בין דורות. במילים פשוטות, הניתוח המעניין והתקף כמעט תמיד שלו לגבי מנהיגות הוא שבשלטון ובתי המלוכה "האבא בונה והבן הורס".
כלומר, אבן חלדון הבחין בדפוס מעניין של דעיכת כוח שלטוני - מנהיגים מייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ ומסירות, בעוד בניהם, הגדלים בתנאי רווחה, מאבדים את החספוס והרעב שאפיין את הדור הראשון. הוא תיאר מחזור טבעי שבו דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק.
תאוריית אבן חלדון על מנהיגות ועברתה מדור לדור היא אחת התובנות המרכזיות בספרו המונומנטלי "אל-מוקדמה", "המוקדמה", שהוא מבוא מקיף להיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה.
בכתביו הוא גם הגדיר דפוס מעניין וחוזר בהעברת כוח שלטוני בין אבות לבנים, דפוס שמשקף את מה שהוא קרא לו "עסביה", שמשמעותו, כאמור, היא סולידריות חברתית.
#עסביה
אבן חלדון הבחין כי לעתים קרובות, בנים של מנהיגים מצליחים נוטים להיות חלשים יותר מאבותיהם. הוא הסביר זאת בכך שהדור השני, שגדל בתנאי רווחה ונוחות, חסר את התכונות החיוניות שאפיינו את האב המייסד - כגון חריצות, משמעת עצמית וכוח רוח.
לדידו, המנהיגים המייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ, מסירות ותושייה. בניהם, שנולדים לתוך פריבילגיות ועושר, מאבדים את החספוס והרעב שהניעו את אביהם. הם נעשים רכים, מפונקים ופחות מוכשרים למאבק ולבנייה.
אם להעמיק יותר אז אבן חלדון ראה בתהליך זה מעין מחזור טבעי: דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק. זוהי תובנה סוציולוגית עמוקה שהקדימה את זמנה, והיום רואים אותה כמעט כחוק היסטורי בהתפתחות של שושלות שלטוניות.
במהלך חייו המרתקים, שירת אבן חלדון בחצרות של שליטים שונים בצפון אפריקה והגיע אפילו לפגישה עם טימור לנג, המנהיג המונגולי החזק. ניסיונו האישי איפשר לו להעשיר את תפיסותיו ההיסטוריות והחברתיות.
מורשתו של אבן חלדון חוצה תרבויות וזמנים. הוגים כמו קארל מרקס מצאו השראה רבה בגישתו החדשנית. הוא היה מדען חברתי שבמקום לראות את ההיסטוריה כרשימת תאריכים ועובדות יבשות, ראה אותה כמערכת חיה ודינמית, כשדבר קשור בדבר.
יכולתו לראות רחוק מעבר לזמנו הפכה את אבן ח'לדון להוגה רב-ממדי שהקדים את תקופתו בהבנת המורכבות האנושית.
הנה סיפורו של איבן חאלדון:
https://youtu.be/DZQ93lTI2vU
מיהו אבי הכלכלה המודרנית? - האם הוא או אדם סמית'?
https://youtu.be/8baR8u-Wf3A
סרטון על חייו של גאון ההיסטוריה המוסלמי:
https://youtu.be/2UwnrZi_bFw?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריון האיסלאמי הגדול:
https://youtu.be/yqvmMFJQtm0?long=yes
במרחב הרוחני של העולם האסלאמי הימי-ביניימי, זרח כוכבו של אבן חלדון (1332-1406), הוגה רב-תחומי, מהפכני, ששינה את הבנת ותפיסת מדע ההיסטוריה לחלוטין.
גאון מבריק זה, שנולד בטוניס שבצפון אפריקה, יצר מהפכה מחשבתית שהקדימה את זמנה בהבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים. כי בניגוד להיסטוריונים בני זמנו שראו בהיסטוריה רצף אירועים מקריים, הוא הציג תפיסה מערכתית וכוללנית.
אבן חלדון ראה בהיסטוריה רקמה חיה של תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשתנים באופן דינמי. חדשנית במיוחד הייתה אז תאוריית "העסביה" שהגה, בערבית: הסולידריות החברתית. היא הסבירה כיצד קבוצות חברות מתפתחות במעגלים - הן מתחילות בחברה נוודית, הופכות למדינה מאורגנת ומשם מתחילות תהליך של התפוררות ולאחריו התחדשות.
כחוקר רב-תחומי, אבן חלדון חרג הרבה מעבר לגבולות ההיסטוריוגרפיה המסורתית. הוא עסק בגאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה ופילוסופיה. הוא מהראשונים שחקרו כיצד משפיע האקלים על חברות, דפוסי הגירה, והאופן שבו סביבה מעצבת תרבויות. תובנותיו בתחומים אלו היו כה מתקדמות וחדשניות עד שרבים רואים בו אבי הסוציולוגיה המודרנית.
אחת מהתאוריות המרתקות והמפורסמות ביותר שלו עסקה במנהיגות ובהעברת הכוח השלטוני בין דורות. במילים פשוטות, הניתוח המעניין והתקף כמעט תמיד שלו לגבי מנהיגות הוא שבשלטון ובתי המלוכה "האבא בונה והבן הורס".
כלומר, אבן חלדון הבחין בדפוס מעניין של דעיכת כוח שלטוני - מנהיגים מייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ ומסירות, בעוד בניהם, הגדלים בתנאי רווחה, מאבדים את החספוס והרעב שאפיין את הדור הראשון. הוא תיאר מחזור טבעי שבו דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק.
תאוריית אבן חלדון על מנהיגות ועברתה מדור לדור היא אחת התובנות המרכזיות בספרו המונומנטלי "אל-מוקדמה", "המוקדמה", שהוא מבוא מקיף להיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה.
בכתביו הוא גם הגדיר דפוס מעניין וחוזר בהעברת כוח שלטוני בין אבות לבנים, דפוס שמשקף את מה שהוא קרא לו "עסביה", שמשמעותו, כאמור, היא סולידריות חברתית.
#עסביה
אבן חלדון הבחין כי לעתים קרובות, בנים של מנהיגים מצליחים נוטים להיות חלשים יותר מאבותיהם. הוא הסביר זאת בכך שהדור השני, שגדל בתנאי רווחה ונוחות, חסר את התכונות החיוניות שאפיינו את האב המייסד - כגון חריצות, משמעת עצמית וכוח רוח.
לדידו, המנהיגים המייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ, מסירות ותושייה. בניהם, שנולדים לתוך פריבילגיות ועושר, מאבדים את החספוס והרעב שהניעו את אביהם. הם נעשים רכים, מפונקים ופחות מוכשרים למאבק ולבנייה.
אם להעמיק יותר אז אבן חלדון ראה בתהליך זה מעין מחזור טבעי: דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק. זוהי תובנה סוציולוגית עמוקה שהקדימה את זמנה, והיום רואים אותה כמעט כחוק היסטורי בהתפתחות של שושלות שלטוניות.
במהלך חייו המרתקים, שירת אבן חלדון בחצרות של שליטים שונים בצפון אפריקה והגיע אפילו לפגישה עם טימור לנג, המנהיג המונגולי החזק. ניסיונו האישי איפשר לו להעשיר את תפיסותיו ההיסטוריות והחברתיות.
מורשתו של אבן חלדון חוצה תרבויות וזמנים. הוגים כמו קארל מרקס מצאו השראה רבה בגישתו החדשנית. הוא היה מדען חברתי שבמקום לראות את ההיסטוריה כרשימת תאריכים ועובדות יבשות, ראה אותה כמערכת חיה ודינמית, כשדבר קשור בדבר.
יכולתו לראות רחוק מעבר לזמנו הפכה את אבן ח'לדון להוגה רב-ממדי שהקדים את תקופתו בהבנת המורכבות האנושית.
הנה סיפורו של איבן חאלדון:
https://youtu.be/DZQ93lTI2vU
מיהו אבי הכלכלה המודרנית? - האם הוא או אדם סמית'?
https://youtu.be/8baR8u-Wf3A
סרטון על חייו של גאון ההיסטוריה המוסלמי:
https://youtu.be/2UwnrZi_bFw?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריון האיסלאמי הגדול:
https://youtu.be/yqvmMFJQtm0?long=yes
