שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי תרבות הצריכה?
בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.
המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.
הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.
אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.
תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.
תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.
הנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/VD9ARL4xLR0
החומרנות בעולם המערבי:
https://youtu.be/0Co1Iptd4p4
התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:
https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng
ראו את התוצאות:
https://youtu.be/v-7v2WGiTe8
וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):
https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
איך התפתחה תרבות הצריכה המודרנית?
לוגואים, פרסומות, מיתוג, מודעות, קמפיינים, באנרים, ג'ינגלים או שלטי פרסום - היום יום שלנו מוצף בהזמנות לצרוך, לקנות, לרכוש בעלות או להשקיע במוצרים ושירותים שיהפכו אותנו מאושרים ואת חיינו נוחים יותר. בחברה המודרנית אם אתה צורך - משמע אתה קיים!
על זה מתבססת תרבות הצריכה (Consumer culture) של ימינו, תופעה צעירה יחסית שמעולם לא התקיימה לפני העידן המודרני. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד בחלקים הפחות מבוססים שבו, כל כך עסוק בקניות ובזבזן בצריכה.
חשבו על זה לרגע. עד לפס הייצור והייצור ההמוני שהפך את התעשייה למובילת הכלכלה, האדם קנה. אבל בדרך כלל הוא קנה לצרכיו.
ההיסטוריה הקצרה של תרבות הצריכה המודרנית מראה שהכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. היציאה מעידן קשה של מיתון וכלכלת מלחמה מצומצמת, שהיא עצמה באה אחרי שפל עולמי גדול, הייתה הדרגתית אבל הרימה את הכלכלה לגבהים שהמין האנושי לא הכיר לפני כן.
הייצור המלחמתי של המלחמה העולמית כולה הופנה באחת לפסי ייצור שלמים של מוצרי נוחות, פנאי וסטטוס (אלה שמדגימים לשכנים כמה אנחנו מצליחים ויכולים להרשות לעצמנו).
גם היכולת הכלכלית של הציבור במדינות רבות צמחה פלאים. הרדיו ואחריו הטלוויזיה החלו לפרסם מוצרים וחוויות והדמיון אחז בעגלת הקניות. לפתע המוצרים שקנית הפכו לפחות מאלה שאתה צריך באמת ויותר מאלה שמפגינים מי אתה וכמה אתה מצליח.
אנשים החלו לפתע להפגין עושר והמוצרים שהם קנו הפכו למוצרים ממותגים. חלק משמעותי מעלות המוצר שקנית היה שווי הלוגו שיש עליו.
מצליח, מעריך איכות, לא מתפשר, בעל יכולת - לא פעם, יותר משהוא מעיד על איכות המוצר, המותג שמייצר אותו ומתנוסס עליו העיד עליך כבעליו.
בואכה המילניום החדש, האינטרנט הביא את הצריכה בעולם החופשי לגבהים חדשים. העולם שבו אנו חיים החל מציע כמות אדירה של מוצרים וכמעט בלי חשבון. המין האנושי עתיר רצונות והוא רוצה הרבה מהם, שיגיעו בזול, מיידית ובלי להמתין. שהכל יהיה בידינו - כאן ועכשיו.
די מהר התפתחה הגלובליזציה והפכה את העולם כולו לשוק אחד גדול. החברות כבר לא מייצרות לכלכלה ספציפית או אפילו למדינות האזור. תאגידים בינלאומיים מייצרים כשהשוק שלהם הוא בפשטות כל העולם. גם אתה הצרכן חושק במשהו, נכנס לאינטרנט, משווה בין המחירים שלו ברשתות שליד הבית או באתרי מכירה ענקיים כמו אמזון ואיביי, מציץ לרגע בשלל שווקים מקוונים מסין, מזמין וממתין שהשליח יביא אל סף ביתך.
הרשתות החברתיות הכניסו את השיווק לעידן בו הרזולוציה היא ברמת היחיד. היכולת של בינה מלאכותית וספציפית הלמידה העמוקה, ללמוד את חשקיו ותחומי העניין של כל משתמש וגולש מביאים לכך שלכל אדם מותאמים הפרסומות, הפוסטים והמוצרים שהוא רואה, מה שמגדיל את המכירות בטירוף. כשהתאגיד נותן לך בחינם, אתה הופך למוצר והדאטה שנאסף עליך הוא שמאפשר לדייק את מה שתראה ואפילו את המחירים שתראה לכל מוצר שגילית בו עניין. ספוילר: הם בדרך כלל יהיו גבוהים יותר כשהאלגוריתם מבין שגילית בהם עניין.
לדת הקניות והשופינג יש גם חגים משלה. חגי הצרכנות הולכים ומתרבים. אם פעם היו חגי תשרי ופסח ליהודים וכריסטמס וה-New Year לכל שאר העולם, היום הצטרפו עוד המון "חגי קניות" לדת הרשת. ביניהם יהיו יום הרווקים הסיני, הסופר מאנדיי, סאמר סייל, יום האהבה, הפי וונלטיינ'ז דיי ובטח כבר יש שניים שלושה חדשים שלא הזכרנו.
בולמוס הצריכה לא עושה סימנים שהוא ייעלם בקרוב. אפילו משבר האקלים ומצבו המחמיר ומכמיר הלב של כדור הארץ לא מדגדג לו את כרטיס האשראי. אלה אנחנו שמשלמים ונמשיך לשלם את המחיר של הצריכה הזו והוא לא יהיה בכסף - הוא יהיה הרבה יותר יקר.
כך נוצרה הצריכה הלא-נשלטת והחומרנות בעולם המודרני:
https://youtu.be/iFlMQAppIpg
התוצאה ברורה - מעולם לא היה המין האנושי בבולמוס כזה של קניות:
https://youtu.be/2zf9HaWwaLI
מה גורם לנו לקנות כל כך הרבה?
https://youtu.be/KtWlmbDsx-U
כך התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
וסרט תיעודי על היווצרות תרבות הצריכה שגורמת לנו לרכוש עוד ועוד מוצרים מיותרים (מתורגם):
https://youtu.be/Y-Unq3R--M0?long=yes
מהי מלכודת הצריכה של ימינו?
כולנו רוצים את המכשיר הכי חדש, הכי מעודכן, הכי גדול או הכי קטן וקומפקטי, עם הפיצ'רים הכי מתקדמים, ההרחבות הכי מגניבות והיכולות ששום מכשיר אחר לא יעקוף. אבל הפלא ופלא - שוב ושוב אנחנו מתאכזבים ומגלים שזה קרה לנו שוב... רק הגענו הביתה וכבר המכשיר החדש שקנינו הוא ישן, כי יצא דגם חדש!
במילים אחרות - קרה לכם ודאי שנקלעתם לתסכול על שהמכשיר היוקרתי שקניתם לא מזמן התגלה במהירות כמיושן ולא נחשק? - זה לא במקרה כך - מלכודת הצריכה (Consumer culture) של ימינו היא תופעה צעירה יחסית. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד החלקים העשירים שבו, כל כך בזבזן בצריכה.
הכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. הבום הכלכלי שחווה העולם המערבי הביא כסף רב לידיהם של ציבורים גדולים והם החלו לקנות. בתחילה הם היו מהוססים, מוציאים פה ושם, אך מנסים לשמור חיסכון לימים קשים. בהמשך הם החלו לצרוך יותר ויותר והחל בולמוס צרכני כמותו לא הכיר המין האנושי מעולם. אמריקה הובילה במירוץ הצריכה הזה, אבל מדינות רבות נגררו אחריה, במה שנדמה כמסע תענוגות, שלא לומר מסע קניות מטורף...
וכך אנחנו חיים היום בעולם שיש בו המון מוצרים. אבל המכשיר שעד לפני זמן קצר היה מושא חלומותינו והאמנו שהוא עתיד לשנות את חיינו ושהאושר שיביא איתו ימלא את ימינו, מסתבר שהוא אשליה אחת גדולה ויש טובים, חדישים ונוצצים ממנו ושהם בהישג ידינו. רק עוד כמה דולרים והאושר כולו שלנו...
אז הבנתם ודאי כבר שהאושר הוא בסך הכל מניפולציה אינסופית של פרסומות מתוחכמות, עם דימויים וצלילים מלהיבים וקריינים שכל מילה שלהם נכתבה על ידי פסיכולוגים ומומחי שיווק ואשליה. ודאי הפנמתם שהכל הוא חלק מתרמיות פרסומיות שנועדו לגרום לנו להרגיש כך. כי היצרנים מספרים סיפורים יפים ואנחנו באמת יכולים שלא לקנות. הרי מרבית הפיצ'רים החדשים לא באמת נחוצים, לעתים אף מיותרים וחלקם ממש פוגעים במה שהמכשיר הקודם עשה כל כך טוב...
אל המלכודת הזו של הצריכה, תתפלאו, אנו נכנסים מרצוננו. האמת כה שקופה, עד שמי שלא מבין אותה הוא ככל הנראה תמים במיוחד, או שבוחר ורוצה להיות חלק מהמירוץ הבלתי מושג אל האושר הצרכני שלא באמת קיים.
הנה מלכודת הצריכה המיישנת את כל מה שחדש במהירות:
https://youtu.be/uNbgQxmcYQY
האם זה הפתרון לאובססיה הזו, של צריכה שאין לה שובע? (עברית)
https://youtu.be/D7VlC76_RZ4
יש אנשים שיצאו ממירוץ הצריכה המטורף (עברית):
https://youtu.be/UQGJ7LI5ABM
וזו ההמלצה הפשוטה ביותר שתאפשר לנו לחמוק ממלכודת הצריכה המטורפת (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
מהו מותג ואיך הוא מוכר יותר?
מותג (Brand) אינו לוגו או שם של חברה אלא משהו חמקמק יותר. זה מעין התרשמות קולקטיבית של רבים, מהמוצר או המוצרים של היצרן.
זכיר, עקבי, חושב לטווח ארוך, בולט מההמון ושומר על קשר עם לקוחותיו - מותג מצליח מקפיד על הדברים האלה. אבל לפני הכל, הוא גורם לנו להתחבר אליו כי הוא מגדיר השתייכות לקבוצה.
כשאנו שותים קפה בסטארבקס, אנו יודעים שגם אם הקפה אצל המתחרים טעים יותר, נמשיך לשתות אותו כאן, כי אנו רוצים להמשיך ולהיות חלק מהקבוצה של אוהבי סטארבקס. כך אנו בוחרים גם את הג'ינס שלנו, את המכונית, את המחשב שלנו, את מנוע החיפוש באינטרנט ואת הטלפון הנייד שלנו.
מחקרים מוצאים שאנו גם מגדירים את עצמנו לא מעט, בזכות המותגים שאנו רוכשים. מה שמסביר לא מעט, אגב, למה אנחנו נוטים לסלוח לחולשות של המותג שאנו אוהבים ולקטול את אלו של המתחרים.
מדובר על השפעה חברתית. זו תופעה דומה ללחץ חברתי, אבל שקטה, מאוד יעילה ומכניסה המון כסף למותגים. יצרניות המותגים מגייסות לא פעם מובילי דעה, כמו בלוגרים, אושיות רשת, כוכבים, או יוטיוברים מובילים, שמחזקים את המודעות והאהדה למותגים שלהם וכך מייצרים את קהל נאמני-המותג.
זו גם הסיבה שמותג ממהר להיפטר מפרזנטור או פרזנטורית שלו, שמייצגים נאמנה את המותג ואף מגדילים בזכות הערכים שלהם את יוקרת המותג בעיני קהל היעד, ברגע שבו נוצר סדק ולו גם קל, ביוקרת הפרזנטור או בזיהויו עם הערכים הללו.
המדהים הוא שהמותגים המצליחים, בעיקר מותגי האופנה אבל לא רק הם, הצליחו ליצור את העסקה המושלמת. הצרכנים מוכנים לשלם לא פעם הון עתק עבור המותג היקר, שמצדו מגדיל את שם ובולטות שמו על המוצרים. חישבו על כך - הקונים מתהדרים בקניית המותג, בעוד שהם סוג של פראיירים גדולים - הם שילמו המון כסף רק כדי להיות שלטי פרסומת ניידים של המותג שרכשו.
מצד שני, ניסיון להקים בישראל, למשל, רשת מסחר חסכונית ללא מותגים, כשל לחלוטין. לסניפי רשת הקניות "אחד" שהבטיחה מוצרים זולים, ללא המותגים היקרים, הקונים פשוט לא הגיעו והיא נאלצה לסגור. נראה שבתת-ההכרה שלנו, גם אם לא נרצה להודות בכך, אנו משוכנעים שלמותג יש הצדקה ושקניה יקרה יותר של מותג מפורסם, מבטיחה מוצר טוב יותר.
הנה המותג ועוצמתו המסחרית:
https://youtu.be/9iqo8N7clEE
המותג הוא חלק מהותי בהצלחה של חברת Apple (עברית):
https://youtu.be/YdsuxW-g_F4
ילדים הם צרכני מותגי אלקטרוניקה:
https://youtu.be/bErm6mriNEc
לא מעט מותגים קטנים בונים את עצמם על קשר מיטבי עם הלקוח:
https://youtu.be/3DD8SXMEuGg
המחקר הישראלי שמצא שהמותג משפיע על ההתנהגות (עברית):
https://youtu.be/PHrTJRG3sKc
ובחיוך - חקיין צלילי האופנועים של המותגים המובילים בעולם:
https://youtu.be/mwpKwowBuro
איך חנויות ואתרי שיווק מעודדים קניות אימפולסיביות?
מכירים את בלבול החושים שמתלווה לגלישה אל אתר קניות באינטרנט או לביקור בקניון עשיר באפשרויות קנייה? שמתם לב איך לפתע משתבשים לכם בסופרמרקט לא פעם כושר השיפוט והשליטה העצמית שלכם בארנק או בכרטיס האשראי?
זה לא קורה לכם או להורים שלכם במקרה. מדענים יודעים להעריך ש-50% מהרכישות שלנו הן כאלה שלא תכננו מראש. זה נתון מדהים שזכה לשם "קניות דחפים" (Impulse buying). רכישות כאלה מייצרות רווחים עצומים למוכרים, כי הן מפתות את הצרכן או הצרכנית להתעלם מרשימת הקניות שלהם ומרגע שהרשימה נפרצת קל הרבה יותר למכור לך שטויות.
כך שכדאי לדעת שקניות לא מתוכננות, או רכישות אימפולסיביות כאלה, נוצרות במכוון על ידי מומחי הרשתות והאתרים הללו. הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים במוח שלנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא התכוונו מראש. הדופמין נותן לנו הרגשה נהדרת ומאוד מטעה. פרטים על כך עוד רגע.
אבל איך זה מצליח להם?
אז מדובר במה שנקרא "אפקט גרואן" (Gruen effect). זה מתייחס לקנייה בולמוסית של מוצרים שלא תיכננו לקנות ברשימת הקניות שלנו. דברים שקנינו מבלי להתכוון מראש ובהחלטה רגעית, בלי לחשוב.
אותן קניות אימפולסיביות שהזכרנו הן חלק משמעותי בתרבות הצריכה המטורפת של העולם השבע, זו שקיבלה גם את המנוי הסרקסטי של "תרבות השפע". למה סרקסטי? - כי מרבית "פורצי רשימת הקניות" הללו אינם אנשים אמידים. הם קונים המון דברים מיותרים ולא מעט בשל כך גם נכנסים לאוברדרפט ולחובות בחשבון הבנק והאשראי שלהם.
"אפקט גרואן" נקרא על שמו של אדריכל הקניון הראשון, ויקטור גרואן, הידוע כמי שייסד ב-1959 את הקניון הראשון בארה"ב.
האפקט כאפקט פסיכולוגי פועל בכניסה של אדם לחנות, בין אם פיזית ובין בכניסה וירטואלית לאתר המוכר מוצרים, כי אין הבדל פסיכולוגי בכניסה אליהם. מאיקאה ועד אמזון - חברות מסחר מתקדמות יודעות לייצר אותו היטב.
יש גם קניה רגשית (Emotional shopping), שבה אנו קונים כדי לפצות את עצמנו על תסכול, עצב, דכאון וכדומה.
בין אם יש לנו כסף למימון הקניות המיותרות ובין אם לא - החומרנות הזו שבה אנו קונים דברים שאיננו זקוקים להם היא בעיה. הקניות הללו הן אחת הסיבות למצבים כלכליים קשים אצל משפחות רבות ויחידים בעולם המודרני ובמיוחד במדינות המפותחות. הם אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שאנשים חיים על המינוס ולא מצליחים לחיות לפי הכנסותיהם. זו גם הסיבה שארגוני צרכנות ומחוקקים בלא מעט מדינות, חוקקו חוקים המאפשרים ביטול קניות באינטרנט והחזרת או החלפת מוצרים בחנויות רגילות.
אבל לא סתם זה קורה. השופינג המלהיב, התזזיתי, מייצר הדופמין וזה שאין לו סוף, מתנהל לא רק במרחבי הקניון או בין מסכי המוצרים של אמזון או עלי אקספרס. השופינג הזה הוא חלק מתרבות שפע, או לפחות כך היא נקראת כי השפע שאנו חשים הוא די אשלייה במרבית המקרים. יש שפע - הוא פשוט לא נחלתם של רובנו. השופינג הזה הוא חלק מקדחת קניות אנושית, קניות שברובן אינן נחוצות ומייצרות זבל בכמויות, זיהום אוויר מטורף, עקירת יערות, הרס משאבי טבע יקרים מפז וחשובים גם לקיומנו על כדור הארץ. ניצול של עובדים במדינות עניות, סחר לא הוגן ועוד המון דברים מעוותים.
הנה הקניות של ההזדמנות או הקניה הרגשית, שמנסה לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו או לפצות על דיכאון או עצב:
https://youtu.be/cF2UzT0TCBA
כך נראית הקנייה האימפולסיבית:
https://youtu.be/L3caFkCaUaY
קונים אונליין בקלות ובזול, הדופמין עולה, ההתרגשות גואה ואז...
https://youtu.be/_qWHJ29-s4U
זהו אפקט גרואן שמסביר את הקניות האימפולסיביות:
https://youtu.be/plyZzgAsODc
כך מייצרת איקאה מכירות מטורפות של דברים שלא התכוונו לקנות:
https://youtu.be/WYKUJgMRQ7A
זו הדרך בה תוכלו להמנע מקניות אימפולסיביות:
https://youtu.be/FY6pCHkeED4
משהו על חומרנות ומה המחיר שאנו באמת משלמים עליה:
https://youtu.be/VPjkhhDaeYE
ולסיום, חיוך על קניות וחומרנות:
https://youtu.be/8EPu2gNJI9I
מי המציא את הברקוד?
כולנו מכירים ודאי את הברקוד, אותו קוד קווים מודרני שמאפשר סריקה של קניות בקופת המוצרים, במהירות וביעילות, על ידי סורק אופטי מיוחד. את הרעיון של הדפסה של סדרת פסים רחבים ודקים על מוצרי צריכה, הגה צעיר אמריקני בשם ג'וזף וודלנד. כבר כחניך צעיר בצופים הוא למד את קוד האיתות של שפת מורס. שנים אחר-כך, יהיו הנקודות והקווים של שפת המורס ההשראה להמצאת הברקוד.
הכל החל כשוודלנד חיפש אמצעי יעיל לקידוד מידע של מוצרים, עבור מנהל רשת המרכולים המקומית של הקמפוס שבו למד. וודלנד יש על חוף הים וחשב על הנושא ובתוך כדי כך הוא גרר את אצבעותיו בביטול על חול הים. 4 האצבעות הללו יצרו פסים על החול והוא הבין שקווים רחבים וקווים צרים יוכלו להוות קוד, ממש כמו הקווים והנקודות של שפת מורס.
כשהוא חשב על הקופאי שיסרוק את הקוד שעל המוצר, הבזיק במוחו רעיון - בעזרת ארבע האצבעות הוא צייר מיד מעגל שלם. זה היה הברקוד המקורי, שהצורה העגולה שלו, שמזכירה לוח מטרה עם פסים בעובי משתנה, נועדה לאפשר סריקה בלי להתחשבב בכיוון שבו יחזיק הקופאי את המוצר.
וודלנד פיתח את הרעיון ביחד עם חברו ללימודים ברנרד סילבר והם רשמו פטנט על קוד ויזואלי שהוא מעין "מורס של המספרים" בשנת 1948. אך השניים לא הצליחו להפוך את הברקוד למסחרי והם מכרו את הפטנט לחברה אחרת עבור 15 אלף דולרים בלבד. רק בשנת 1971, משפג הפטנט של השניים, פותח הברקוד המלבני שאנו מכירים, על ידי חברת IBM. הוא זכה לשם "ברקוד אוניברסלי" (universal product code או בקיצור UPC).
כיום מופיע הברקוד על כמעט כל מוצר שנמכר במדינות המפותחות.
הנה ממציא הברקוד:
https://youtu.be/KnK2QoAH6wQ
וכך פועל הברקוד:
https://youtu.be/e6aR1k-ympo
מי חיה שנה שלמה מבלי להוציא כסף?
במשך שנה שלמה, החליטה הגרמנייה בת ה-30 גרטה טוברט לחיות בלי כסף לחלוטין. הכל החל כשהחליטה לבחון האם וכיצד ניתן יהיה לשרוד בעולם כשהמערכת הכלכלית תתרסק. במשך שנה שלמה חיה גרטה "כמו האדם הניאנדרטלי" - היא נמנעה מכל ההרגלים של תרבות הצריכה - לא השתמשה בשמפו, בקרמים שונים ואפילו לא במשחת שיניים. לטענתה, היא למדה לחיות בלעדיהם.
את בגדיה החליפה הענייה מבחירה בחנויות לבגדים מיד שנייה. אוכל, בעיקר ירקות, היא נהגה לגדל בגינות קהילתיות, מהסוג שיש גם בשכונות רבות בישראל. אפילו לחופשה בברצלונה הצליחה להגיע בטרמפים (יותר מ-1500 קילומטרים!) וכמובן שלא הזיק לה המראה הבלונדיני המצודד שלה.. בברצלונה, אגב, היא לא נכנסה לבית מלון אלא לבית נטוש שגרים בו חסרי בית..
סיפורה של גרטה חשוב במסר החינוכי שבו, שמלמד שאיננו צריכים כל כך הרבה כדי לחיות ושצריכת יתר אינה האפשרות היחידה בחיים המודרניים.
הנה גרטה מתארת את חייה הצנועים ללא כסף:
https://youtu.be/wmHTLCkkHVc
עשו זאת אחרים, כמו הזוג השווייצרי שחי ללא כסף בחווה שלו:
https://youtu.be/cEA8agfQMwQ
או מארק בויל שחי כך באידאולוגיה:
https://youtu.be/PDSCxtY11dA
וסרט תיעודי על זוג שחי על דולר אחד ליום במשך חודש בנפאל:
https://youtu.be/on-0PYf-m9s?long=yes
מהו הפרסום ואיך הוא מוכר?
פרסום (Advertising) הוא הצגה וקידום מכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות, במדינות השונות המיועדות לפרסום.
פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום. כי פרסום ייעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע, עבור חברות מסחריות.
למעשה, מטרתו המרכזית של הפרסום תהיה להגדיל את המכירות של מוצרי או שירותי החברות שהוא מפרסם.
הטכניקות המשמשות את הפרסומאים הן שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה של קהל היעד - לקנות את המוצר, לצרוך את השירות, או לתמוך ברעיון ולמשל להצביע בבחירות עבור מי שמייצג אותו בפוליטיקה.
מקור המילה פרסום, אגב, הוא מהמילה היוונית פַּרהֶסְיָה (parresia), שמשמעותה להודיע בציבור או ברבים.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת הפך עולם הפרסום לענף כלכלי חזק ומרשים. עד כדי כך גדלו תקציבי הפרסום והכניסו סכומי עתק, עד שבאינטרנט היה שלב בו דיברו על "כלכלת החינם", כשמה שהחל באתרים ובתוכנות חינמיות יפלוש לעולם הצרכנות ושאפילו טיסות יינתנו בחינם ומומנו מהכנסות פרסום.
ברחוב, בתקשורת, בקולנוע ובעיתון - בחיים ובתרבות הפופולרית הפרסום הוא כבר מזמן חלק מהיום יום והפרסומות ממלאות את יומו של כל אדם בחברה המודרנית.
אבל השינוי שעובר עולם הפרסום המאה ה-21 ובמיוחד הכלכלה שלו, הוא שינוי טקטוני, כלומר עצום, מרשים ובעל כיוון ברור. כי מאז תחילת המאה ה-21 הפרסום עובר יותר ויותר לזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט.
הפרסום במנועי חיפוש, באתרים וברשתות חברתיות ואפשרויות הפילוח עד לרמה של פרסומות מותאמות לכל אדם ואדם בנפרד - כל אלה משיגים תוצאות למפרסמים ומחייבים את הפרסומאים להעברת מרבית תקציבי הפרסום לפרסום דיגיטלי, פרסום ברשת.
כל אלה הופכים את הפרסום באונליין למשמעותי יותר ויותר, בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם ומתדלדל בהכנסותיו.
בהתאם לכך, גם תקציבי הפרסום בפרינט צנחו משמעותית, לעומת היקפי הפרסום בדיגיטל, שהתחזקו מאוד ועם הזמן אף עקפו את אלה שמופנים לפרסום בטלוויזיה.
מהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
סוגי פרסום:
https://youtu.be/Qc0DW5gj7LY
איך פרסום עובד?
https://youtu.be/zQptrlOFMDw
פילוח ומיקוד - הפרסום במדיה החברתית הפך בשנים האחרונות למוצלח במיוחד:
https://youtu.be/HC-tgFdIcB0
תולדות הפרסום:
https://youtu.be/7d3VAYGnXjY
אחד הקמפיינים הידועים בתולדות הפרסום:
https://youtu.be/q3mlO2bzHV8
וביקורת פרסומות קטלנית על קמפיין פרסומי של בנק (עברית):
https://youtu.be/EF9N1F1RLWI?long=yes
למה מוצרים מסוימים בחנויות הם כל כך זולים?
אוקיי. הבנו. אתם לא מבינים איך זה שמוצרים מסוימים מתומחרים זול מאוד ביחס לחנויות אחרות או למוצרים נחותים משמעותית מהם, שעולים יותר.
אז מה בעצם הסיבה לכך?
זה תמחור בגישה שנקראת Loss leader pricing strategy שגיליתם במו קמצנותכם... מדובר בהוזלה של מוצרי מפתח מסוימים כדי למשוך לקוחות אל החנות. במילים אחרות, זוהי הנחה במוצרים הללו, שנועדה לתת ללקוח תחושה שהמחירים במקום זולים ממקומות אחרים.
זה גם ההגיון בפרסום של מבצעים, פרסום שברור לכל אחד שהוא עולה המון כסף. הרי בעלי העסק משלמים הרבה כסף כדי לפרסם כמויות אדירות של מוצרים הנמכרים בהנחה משמעותית, או אפילו בהפסד, כי לא פעם המחיר של המוצרים שבמבצע נמוך מהמחיר שהחנות קונה בו את המוצרים. אז איך הם מרוויחים מזה?
ובכן, ככל שיותר אנשים יגיעו לחנות לרכוש את המוצרים שבמבצע, הסיכוי גדול ואפילו גדול מאוד שהם יקנו מוצרים נוספים. ההרגשה שהחנות הזו זולה להן, גם אם לא חקרו אותה במציאות או באופן מדעי (כמה כבר משווים מחירים ממש?) תביא אותם לקנות גם את שאר הסל במוצרים ממנה. הרווחים על המוצרים הנוספים הללו, שרובם לא יהיו בהנחה ואולי אף יתומחרו במחיר גבוה ממחיר השוק, "יפצו" את החנויות שמוזילות ועושות מבצעים. הם יכניסו להם הרבה יותר כסף.
יש רשתות שהפכו את זה לדגל שלהן והמבצעים שלהן הפכו אותן לעשירות ומרוויחות במיוחד. אם תרצו, תוכלו לשאול את אבא ואימא על "העוף בשקל", הסמל המסחרי הבלתי מעורער של רשת "רמי לוי". את העוף הוא מוכר בשקל ואת ההפסד עליו הוא מכסה ומרוויח ממוצרים אחרים, שאינם זולים כל כך כמוהו.
הנה המחירים הלא הגיוניים וההסבר שלהם (עברית):
https://youtu.be/NEoaePzDhGc
רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):
http://youtu.be/t3v-fBnzQns
והסבר מקיף באנגלית:
https://youtu.be/LkYG47JzS0Q
בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.
המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.
הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.
אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.
תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.
תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.
הנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/VD9ARL4xLR0
החומרנות בעולם המערבי:
https://youtu.be/0Co1Iptd4p4
התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:
https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng
ראו את התוצאות:
https://youtu.be/v-7v2WGiTe8
וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):
https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
לוגואים, פרסומות, מיתוג, מודעות, קמפיינים, באנרים, ג'ינגלים או שלטי פרסום - היום יום שלנו מוצף בהזמנות לצרוך, לקנות, לרכוש בעלות או להשקיע במוצרים ושירותים שיהפכו אותנו מאושרים ואת חיינו נוחים יותר. בחברה המודרנית אם אתה צורך - משמע אתה קיים!
על זה מתבססת תרבות הצריכה (Consumer culture) של ימינו, תופעה צעירה יחסית שמעולם לא התקיימה לפני העידן המודרני. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד בחלקים הפחות מבוססים שבו, כל כך עסוק בקניות ובזבזן בצריכה.
חשבו על זה לרגע. עד לפס הייצור והייצור ההמוני שהפך את התעשייה למובילת הכלכלה, האדם קנה. אבל בדרך כלל הוא קנה לצרכיו.
ההיסטוריה הקצרה של תרבות הצריכה המודרנית מראה שהכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. היציאה מעידן קשה של מיתון וכלכלת מלחמה מצומצמת, שהיא עצמה באה אחרי שפל עולמי גדול, הייתה הדרגתית אבל הרימה את הכלכלה לגבהים שהמין האנושי לא הכיר לפני כן.
הייצור המלחמתי של המלחמה העולמית כולה הופנה באחת לפסי ייצור שלמים של מוצרי נוחות, פנאי וסטטוס (אלה שמדגימים לשכנים כמה אנחנו מצליחים ויכולים להרשות לעצמנו).
גם היכולת הכלכלית של הציבור במדינות רבות צמחה פלאים. הרדיו ואחריו הטלוויזיה החלו לפרסם מוצרים וחוויות והדמיון אחז בעגלת הקניות. לפתע המוצרים שקנית הפכו לפחות מאלה שאתה צריך באמת ויותר מאלה שמפגינים מי אתה וכמה אתה מצליח.
אנשים החלו לפתע להפגין עושר והמוצרים שהם קנו הפכו למוצרים ממותגים. חלק משמעותי מעלות המוצר שקנית היה שווי הלוגו שיש עליו.
מצליח, מעריך איכות, לא מתפשר, בעל יכולת - לא פעם, יותר משהוא מעיד על איכות המוצר, המותג שמייצר אותו ומתנוסס עליו העיד עליך כבעליו.
בואכה המילניום החדש, האינטרנט הביא את הצריכה בעולם החופשי לגבהים חדשים. העולם שבו אנו חיים החל מציע כמות אדירה של מוצרים וכמעט בלי חשבון. המין האנושי עתיר רצונות והוא רוצה הרבה מהם, שיגיעו בזול, מיידית ובלי להמתין. שהכל יהיה בידינו - כאן ועכשיו.
די מהר התפתחה הגלובליזציה והפכה את העולם כולו לשוק אחד גדול. החברות כבר לא מייצרות לכלכלה ספציפית או אפילו למדינות האזור. תאגידים בינלאומיים מייצרים כשהשוק שלהם הוא בפשטות כל העולם. גם אתה הצרכן חושק במשהו, נכנס לאינטרנט, משווה בין המחירים שלו ברשתות שליד הבית או באתרי מכירה ענקיים כמו אמזון ואיביי, מציץ לרגע בשלל שווקים מקוונים מסין, מזמין וממתין שהשליח יביא אל סף ביתך.
הרשתות החברתיות הכניסו את השיווק לעידן בו הרזולוציה היא ברמת היחיד. היכולת של בינה מלאכותית וספציפית הלמידה העמוקה, ללמוד את חשקיו ותחומי העניין של כל משתמש וגולש מביאים לכך שלכל אדם מותאמים הפרסומות, הפוסטים והמוצרים שהוא רואה, מה שמגדיל את המכירות בטירוף. כשהתאגיד נותן לך בחינם, אתה הופך למוצר והדאטה שנאסף עליך הוא שמאפשר לדייק את מה שתראה ואפילו את המחירים שתראה לכל מוצר שגילית בו עניין. ספוילר: הם בדרך כלל יהיו גבוהים יותר כשהאלגוריתם מבין שגילית בהם עניין.
לדת הקניות והשופינג יש גם חגים משלה. חגי הצרכנות הולכים ומתרבים. אם פעם היו חגי תשרי ופסח ליהודים וכריסטמס וה-New Year לכל שאר העולם, היום הצטרפו עוד המון "חגי קניות" לדת הרשת. ביניהם יהיו יום הרווקים הסיני, הסופר מאנדיי, סאמר סייל, יום האהבה, הפי וונלטיינ'ז דיי ובטח כבר יש שניים שלושה חדשים שלא הזכרנו.
בולמוס הצריכה לא עושה סימנים שהוא ייעלם בקרוב. אפילו משבר האקלים ומצבו המחמיר ומכמיר הלב של כדור הארץ לא מדגדג לו את כרטיס האשראי. אלה אנחנו שמשלמים ונמשיך לשלם את המחיר של הצריכה הזו והוא לא יהיה בכסף - הוא יהיה הרבה יותר יקר.
כך נוצרה הצריכה הלא-נשלטת והחומרנות בעולם המודרני:
https://youtu.be/iFlMQAppIpg
התוצאה ברורה - מעולם לא היה המין האנושי בבולמוס כזה של קניות:
https://youtu.be/2zf9HaWwaLI
מה גורם לנו לקנות כל כך הרבה?
https://youtu.be/KtWlmbDsx-U
כך התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
וסרט תיעודי על היווצרות תרבות הצריכה שגורמת לנו לרכוש עוד ועוד מוצרים מיותרים (מתורגם):
https://youtu.be/Y-Unq3R--M0?long=yes
כולנו רוצים את המכשיר הכי חדש, הכי מעודכן, הכי גדול או הכי קטן וקומפקטי, עם הפיצ'רים הכי מתקדמים, ההרחבות הכי מגניבות והיכולות ששום מכשיר אחר לא יעקוף. אבל הפלא ופלא - שוב ושוב אנחנו מתאכזבים ומגלים שזה קרה לנו שוב... רק הגענו הביתה וכבר המכשיר החדש שקנינו הוא ישן, כי יצא דגם חדש!
במילים אחרות - קרה לכם ודאי שנקלעתם לתסכול על שהמכשיר היוקרתי שקניתם לא מזמן התגלה במהירות כמיושן ולא נחשק? - זה לא במקרה כך - מלכודת הצריכה (Consumer culture) של ימינו היא תופעה צעירה יחסית. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד החלקים העשירים שבו, כל כך בזבזן בצריכה.
הכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. הבום הכלכלי שחווה העולם המערבי הביא כסף רב לידיהם של ציבורים גדולים והם החלו לקנות. בתחילה הם היו מהוססים, מוציאים פה ושם, אך מנסים לשמור חיסכון לימים קשים. בהמשך הם החלו לצרוך יותר ויותר והחל בולמוס צרכני כמותו לא הכיר המין האנושי מעולם. אמריקה הובילה במירוץ הצריכה הזה, אבל מדינות רבות נגררו אחריה, במה שנדמה כמסע תענוגות, שלא לומר מסע קניות מטורף...
וכך אנחנו חיים היום בעולם שיש בו המון מוצרים. אבל המכשיר שעד לפני זמן קצר היה מושא חלומותינו והאמנו שהוא עתיד לשנות את חיינו ושהאושר שיביא איתו ימלא את ימינו, מסתבר שהוא אשליה אחת גדולה ויש טובים, חדישים ונוצצים ממנו ושהם בהישג ידינו. רק עוד כמה דולרים והאושר כולו שלנו...
אז הבנתם ודאי כבר שהאושר הוא בסך הכל מניפולציה אינסופית של פרסומות מתוחכמות, עם דימויים וצלילים מלהיבים וקריינים שכל מילה שלהם נכתבה על ידי פסיכולוגים ומומחי שיווק ואשליה. ודאי הפנמתם שהכל הוא חלק מתרמיות פרסומיות שנועדו לגרום לנו להרגיש כך. כי היצרנים מספרים סיפורים יפים ואנחנו באמת יכולים שלא לקנות. הרי מרבית הפיצ'רים החדשים לא באמת נחוצים, לעתים אף מיותרים וחלקם ממש פוגעים במה שהמכשיר הקודם עשה כל כך טוב...
אל המלכודת הזו של הצריכה, תתפלאו, אנו נכנסים מרצוננו. האמת כה שקופה, עד שמי שלא מבין אותה הוא ככל הנראה תמים במיוחד, או שבוחר ורוצה להיות חלק מהמירוץ הבלתי מושג אל האושר הצרכני שלא באמת קיים.
הנה מלכודת הצריכה המיישנת את כל מה שחדש במהירות:
https://youtu.be/uNbgQxmcYQY
האם זה הפתרון לאובססיה הזו, של צריכה שאין לה שובע? (עברית)
https://youtu.be/D7VlC76_RZ4
יש אנשים שיצאו ממירוץ הצריכה המטורף (עברית):
https://youtu.be/UQGJ7LI5ABM
וזו ההמלצה הפשוטה ביותר שתאפשר לנו לחמוק ממלכודת הצריכה המטורפת (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
מותג (Brand) אינו לוגו או שם של חברה אלא משהו חמקמק יותר. זה מעין התרשמות קולקטיבית של רבים, מהמוצר או המוצרים של היצרן.
זכיר, עקבי, חושב לטווח ארוך, בולט מההמון ושומר על קשר עם לקוחותיו - מותג מצליח מקפיד על הדברים האלה. אבל לפני הכל, הוא גורם לנו להתחבר אליו כי הוא מגדיר השתייכות לקבוצה.
כשאנו שותים קפה בסטארבקס, אנו יודעים שגם אם הקפה אצל המתחרים טעים יותר, נמשיך לשתות אותו כאן, כי אנו רוצים להמשיך ולהיות חלק מהקבוצה של אוהבי סטארבקס. כך אנו בוחרים גם את הג'ינס שלנו, את המכונית, את המחשב שלנו, את מנוע החיפוש באינטרנט ואת הטלפון הנייד שלנו.
מחקרים מוצאים שאנו גם מגדירים את עצמנו לא מעט, בזכות המותגים שאנו רוכשים. מה שמסביר לא מעט, אגב, למה אנחנו נוטים לסלוח לחולשות של המותג שאנו אוהבים ולקטול את אלו של המתחרים.
מדובר על השפעה חברתית. זו תופעה דומה ללחץ חברתי, אבל שקטה, מאוד יעילה ומכניסה המון כסף למותגים. יצרניות המותגים מגייסות לא פעם מובילי דעה, כמו בלוגרים, אושיות רשת, כוכבים, או יוטיוברים מובילים, שמחזקים את המודעות והאהדה למותגים שלהם וכך מייצרים את קהל נאמני-המותג.
זו גם הסיבה שמותג ממהר להיפטר מפרזנטור או פרזנטורית שלו, שמייצגים נאמנה את המותג ואף מגדילים בזכות הערכים שלהם את יוקרת המותג בעיני קהל היעד, ברגע שבו נוצר סדק ולו גם קל, ביוקרת הפרזנטור או בזיהויו עם הערכים הללו.
המדהים הוא שהמותגים המצליחים, בעיקר מותגי האופנה אבל לא רק הם, הצליחו ליצור את העסקה המושלמת. הצרכנים מוכנים לשלם לא פעם הון עתק עבור המותג היקר, שמצדו מגדיל את שם ובולטות שמו על המוצרים. חישבו על כך - הקונים מתהדרים בקניית המותג, בעוד שהם סוג של פראיירים גדולים - הם שילמו המון כסף רק כדי להיות שלטי פרסומת ניידים של המותג שרכשו.
מצד שני, ניסיון להקים בישראל, למשל, רשת מסחר חסכונית ללא מותגים, כשל לחלוטין. לסניפי רשת הקניות "אחד" שהבטיחה מוצרים זולים, ללא המותגים היקרים, הקונים פשוט לא הגיעו והיא נאלצה לסגור. נראה שבתת-ההכרה שלנו, גם אם לא נרצה להודות בכך, אנו משוכנעים שלמותג יש הצדקה ושקניה יקרה יותר של מותג מפורסם, מבטיחה מוצר טוב יותר.
הנה המותג ועוצמתו המסחרית:
https://youtu.be/9iqo8N7clEE
המותג הוא חלק מהותי בהצלחה של חברת Apple (עברית):
https://youtu.be/YdsuxW-g_F4
ילדים הם צרכני מותגי אלקטרוניקה:
https://youtu.be/bErm6mriNEc
לא מעט מותגים קטנים בונים את עצמם על קשר מיטבי עם הלקוח:
https://youtu.be/3DD8SXMEuGg
המחקר הישראלי שמצא שהמותג משפיע על ההתנהגות (עברית):
https://youtu.be/PHrTJRG3sKc
ובחיוך - חקיין צלילי האופנועים של המותגים המובילים בעולם:
https://youtu.be/mwpKwowBuro
תרבות הצריכה
מכירים את בלבול החושים שמתלווה לגלישה אל אתר קניות באינטרנט או לביקור בקניון עשיר באפשרויות קנייה? שמתם לב איך לפתע משתבשים לכם בסופרמרקט לא פעם כושר השיפוט והשליטה העצמית שלכם בארנק או בכרטיס האשראי?
זה לא קורה לכם או להורים שלכם במקרה. מדענים יודעים להעריך ש-50% מהרכישות שלנו הן כאלה שלא תכננו מראש. זה נתון מדהים שזכה לשם "קניות דחפים" (Impulse buying). רכישות כאלה מייצרות רווחים עצומים למוכרים, כי הן מפתות את הצרכן או הצרכנית להתעלם מרשימת הקניות שלהם ומרגע שהרשימה נפרצת קל הרבה יותר למכור לך שטויות.
כך שכדאי לדעת שקניות לא מתוכננות, או רכישות אימפולסיביות כאלה, נוצרות במכוון על ידי מומחי הרשתות והאתרים הללו. הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים במוח שלנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא התכוונו מראש. הדופמין נותן לנו הרגשה נהדרת ומאוד מטעה. פרטים על כך עוד רגע.
אבל איך זה מצליח להם?
אז מדובר במה שנקרא "אפקט גרואן" (Gruen effect). זה מתייחס לקנייה בולמוסית של מוצרים שלא תיכננו לקנות ברשימת הקניות שלנו. דברים שקנינו מבלי להתכוון מראש ובהחלטה רגעית, בלי לחשוב.
אותן קניות אימפולסיביות שהזכרנו הן חלק משמעותי בתרבות הצריכה המטורפת של העולם השבע, זו שקיבלה גם את המנוי הסרקסטי של "תרבות השפע". למה סרקסטי? - כי מרבית "פורצי רשימת הקניות" הללו אינם אנשים אמידים. הם קונים המון דברים מיותרים ולא מעט בשל כך גם נכנסים לאוברדרפט ולחובות בחשבון הבנק והאשראי שלהם.
"אפקט גרואן" נקרא על שמו של אדריכל הקניון הראשון, ויקטור גרואן, הידוע כמי שייסד ב-1959 את הקניון הראשון בארה"ב.
האפקט כאפקט פסיכולוגי פועל בכניסה של אדם לחנות, בין אם פיזית ובין בכניסה וירטואלית לאתר המוכר מוצרים, כי אין הבדל פסיכולוגי בכניסה אליהם. מאיקאה ועד אמזון - חברות מסחר מתקדמות יודעות לייצר אותו היטב.
יש גם קניה רגשית (Emotional shopping), שבה אנו קונים כדי לפצות את עצמנו על תסכול, עצב, דכאון וכדומה.
בין אם יש לנו כסף למימון הקניות המיותרות ובין אם לא - החומרנות הזו שבה אנו קונים דברים שאיננו זקוקים להם היא בעיה. הקניות הללו הן אחת הסיבות למצבים כלכליים קשים אצל משפחות רבות ויחידים בעולם המודרני ובמיוחד במדינות המפותחות. הם אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שאנשים חיים על המינוס ולא מצליחים לחיות לפי הכנסותיהם. זו גם הסיבה שארגוני צרכנות ומחוקקים בלא מעט מדינות, חוקקו חוקים המאפשרים ביטול קניות באינטרנט והחזרת או החלפת מוצרים בחנויות רגילות.
אבל לא סתם זה קורה. השופינג המלהיב, התזזיתי, מייצר הדופמין וזה שאין לו סוף, מתנהל לא רק במרחבי הקניון או בין מסכי המוצרים של אמזון או עלי אקספרס. השופינג הזה הוא חלק מתרבות שפע, או לפחות כך היא נקראת כי השפע שאנו חשים הוא די אשלייה במרבית המקרים. יש שפע - הוא פשוט לא נחלתם של רובנו. השופינג הזה הוא חלק מקדחת קניות אנושית, קניות שברובן אינן נחוצות ומייצרות זבל בכמויות, זיהום אוויר מטורף, עקירת יערות, הרס משאבי טבע יקרים מפז וחשובים גם לקיומנו על כדור הארץ. ניצול של עובדים במדינות עניות, סחר לא הוגן ועוד המון דברים מעוותים.
הנה הקניות של ההזדמנות או הקניה הרגשית, שמנסה לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו או לפצות על דיכאון או עצב:
https://youtu.be/cF2UzT0TCBA
כך נראית הקנייה האימפולסיבית:
https://youtu.be/L3caFkCaUaY
קונים אונליין בקלות ובזול, הדופמין עולה, ההתרגשות גואה ואז...
https://youtu.be/_qWHJ29-s4U
זהו אפקט גרואן שמסביר את הקניות האימפולסיביות:
https://youtu.be/plyZzgAsODc
כך מייצרת איקאה מכירות מטורפות של דברים שלא התכוונו לקנות:
https://youtu.be/WYKUJgMRQ7A
זו הדרך בה תוכלו להמנע מקניות אימפולסיביות:
https://youtu.be/FY6pCHkeED4
משהו על חומרנות ומה המחיר שאנו באמת משלמים עליה:
https://youtu.be/VPjkhhDaeYE
ולסיום, חיוך על קניות וחומרנות:
https://youtu.be/8EPu2gNJI9I
כולנו מכירים ודאי את הברקוד, אותו קוד קווים מודרני שמאפשר סריקה של קניות בקופת המוצרים, במהירות וביעילות, על ידי סורק אופטי מיוחד. את הרעיון של הדפסה של סדרת פסים רחבים ודקים על מוצרי צריכה, הגה צעיר אמריקני בשם ג'וזף וודלנד. כבר כחניך צעיר בצופים הוא למד את קוד האיתות של שפת מורס. שנים אחר-כך, יהיו הנקודות והקווים של שפת המורס ההשראה להמצאת הברקוד.
הכל החל כשוודלנד חיפש אמצעי יעיל לקידוד מידע של מוצרים, עבור מנהל רשת המרכולים המקומית של הקמפוס שבו למד. וודלנד יש על חוף הים וחשב על הנושא ובתוך כדי כך הוא גרר את אצבעותיו בביטול על חול הים. 4 האצבעות הללו יצרו פסים על החול והוא הבין שקווים רחבים וקווים צרים יוכלו להוות קוד, ממש כמו הקווים והנקודות של שפת מורס.
כשהוא חשב על הקופאי שיסרוק את הקוד שעל המוצר, הבזיק במוחו רעיון - בעזרת ארבע האצבעות הוא צייר מיד מעגל שלם. זה היה הברקוד המקורי, שהצורה העגולה שלו, שמזכירה לוח מטרה עם פסים בעובי משתנה, נועדה לאפשר סריקה בלי להתחשבב בכיוון שבו יחזיק הקופאי את המוצר.
וודלנד פיתח את הרעיון ביחד עם חברו ללימודים ברנרד סילבר והם רשמו פטנט על קוד ויזואלי שהוא מעין "מורס של המספרים" בשנת 1948. אך השניים לא הצליחו להפוך את הברקוד למסחרי והם מכרו את הפטנט לחברה אחרת עבור 15 אלף דולרים בלבד. רק בשנת 1971, משפג הפטנט של השניים, פותח הברקוד המלבני שאנו מכירים, על ידי חברת IBM. הוא זכה לשם "ברקוד אוניברסלי" (universal product code או בקיצור UPC).
כיום מופיע הברקוד על כמעט כל מוצר שנמכר במדינות המפותחות.
הנה ממציא הברקוד:
https://youtu.be/KnK2QoAH6wQ
וכך פועל הברקוד:
https://youtu.be/e6aR1k-ympo
במשך שנה שלמה, החליטה הגרמנייה בת ה-30 גרטה טוברט לחיות בלי כסף לחלוטין. הכל החל כשהחליטה לבחון האם וכיצד ניתן יהיה לשרוד בעולם כשהמערכת הכלכלית תתרסק. במשך שנה שלמה חיה גרטה "כמו האדם הניאנדרטלי" - היא נמנעה מכל ההרגלים של תרבות הצריכה - לא השתמשה בשמפו, בקרמים שונים ואפילו לא במשחת שיניים. לטענתה, היא למדה לחיות בלעדיהם.
את בגדיה החליפה הענייה מבחירה בחנויות לבגדים מיד שנייה. אוכל, בעיקר ירקות, היא נהגה לגדל בגינות קהילתיות, מהסוג שיש גם בשכונות רבות בישראל. אפילו לחופשה בברצלונה הצליחה להגיע בטרמפים (יותר מ-1500 קילומטרים!) וכמובן שלא הזיק לה המראה הבלונדיני המצודד שלה.. בברצלונה, אגב, היא לא נכנסה לבית מלון אלא לבית נטוש שגרים בו חסרי בית..
סיפורה של גרטה חשוב במסר החינוכי שבו, שמלמד שאיננו צריכים כל כך הרבה כדי לחיות ושצריכת יתר אינה האפשרות היחידה בחיים המודרניים.
הנה גרטה מתארת את חייה הצנועים ללא כסף:
https://youtu.be/wmHTLCkkHVc
עשו זאת אחרים, כמו הזוג השווייצרי שחי ללא כסף בחווה שלו:
https://youtu.be/cEA8agfQMwQ
או מארק בויל שחי כך באידאולוגיה:
https://youtu.be/PDSCxtY11dA
וסרט תיעודי על זוג שחי על דולר אחד ליום במשך חודש בנפאל:
https://youtu.be/on-0PYf-m9s?long=yes
פרסום (Advertising) הוא הצגה וקידום מכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות, במדינות השונות המיועדות לפרסום.
פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום. כי פרסום ייעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע, עבור חברות מסחריות.
למעשה, מטרתו המרכזית של הפרסום תהיה להגדיל את המכירות של מוצרי או שירותי החברות שהוא מפרסם.
הטכניקות המשמשות את הפרסומאים הן שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה של קהל היעד - לקנות את המוצר, לצרוך את השירות, או לתמוך ברעיון ולמשל להצביע בבחירות עבור מי שמייצג אותו בפוליטיקה.
מקור המילה פרסום, אגב, הוא מהמילה היוונית פַּרהֶסְיָה (parresia), שמשמעותה להודיע בציבור או ברבים.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת הפך עולם הפרסום לענף כלכלי חזק ומרשים. עד כדי כך גדלו תקציבי הפרסום והכניסו סכומי עתק, עד שבאינטרנט היה שלב בו דיברו על "כלכלת החינם", כשמה שהחל באתרים ובתוכנות חינמיות יפלוש לעולם הצרכנות ושאפילו טיסות יינתנו בחינם ומומנו מהכנסות פרסום.
ברחוב, בתקשורת, בקולנוע ובעיתון - בחיים ובתרבות הפופולרית הפרסום הוא כבר מזמן חלק מהיום יום והפרסומות ממלאות את יומו של כל אדם בחברה המודרנית.
אבל השינוי שעובר עולם הפרסום המאה ה-21 ובמיוחד הכלכלה שלו, הוא שינוי טקטוני, כלומר עצום, מרשים ובעל כיוון ברור. כי מאז תחילת המאה ה-21 הפרסום עובר יותר ויותר לזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט.
הפרסום במנועי חיפוש, באתרים וברשתות חברתיות ואפשרויות הפילוח עד לרמה של פרסומות מותאמות לכל אדם ואדם בנפרד - כל אלה משיגים תוצאות למפרסמים ומחייבים את הפרסומאים להעברת מרבית תקציבי הפרסום לפרסום דיגיטלי, פרסום ברשת.
כל אלה הופכים את הפרסום באונליין למשמעותי יותר ויותר, בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם ומתדלדל בהכנסותיו.
בהתאם לכך, גם תקציבי הפרסום בפרינט צנחו משמעותית, לעומת היקפי הפרסום בדיגיטל, שהתחזקו מאוד ועם הזמן אף עקפו את אלה שמופנים לפרסום בטלוויזיה.
מהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
סוגי פרסום:
https://youtu.be/Qc0DW5gj7LY
איך פרסום עובד?
https://youtu.be/zQptrlOFMDw
פילוח ומיקוד - הפרסום במדיה החברתית הפך בשנים האחרונות למוצלח במיוחד:
https://youtu.be/HC-tgFdIcB0
תולדות הפרסום:
https://youtu.be/7d3VAYGnXjY
אחד הקמפיינים הידועים בתולדות הפרסום:
https://youtu.be/q3mlO2bzHV8
וביקורת פרסומות קטלנית על קמפיין פרסומי של בנק (עברית):
https://youtu.be/EF9N1F1RLWI?long=yes
אוקיי. הבנו. אתם לא מבינים איך זה שמוצרים מסוימים מתומחרים זול מאוד ביחס לחנויות אחרות או למוצרים נחותים משמעותית מהם, שעולים יותר.
אז מה בעצם הסיבה לכך?
זה תמחור בגישה שנקראת Loss leader pricing strategy שגיליתם במו קמצנותכם... מדובר בהוזלה של מוצרי מפתח מסוימים כדי למשוך לקוחות אל החנות. במילים אחרות, זוהי הנחה במוצרים הללו, שנועדה לתת ללקוח תחושה שהמחירים במקום זולים ממקומות אחרים.
זה גם ההגיון בפרסום של מבצעים, פרסום שברור לכל אחד שהוא עולה המון כסף. הרי בעלי העסק משלמים הרבה כסף כדי לפרסם כמויות אדירות של מוצרים הנמכרים בהנחה משמעותית, או אפילו בהפסד, כי לא פעם המחיר של המוצרים שבמבצע נמוך מהמחיר שהחנות קונה בו את המוצרים. אז איך הם מרוויחים מזה?
ובכן, ככל שיותר אנשים יגיעו לחנות לרכוש את המוצרים שבמבצע, הסיכוי גדול ואפילו גדול מאוד שהם יקנו מוצרים נוספים. ההרגשה שהחנות הזו זולה להן, גם אם לא חקרו אותה במציאות או באופן מדעי (כמה כבר משווים מחירים ממש?) תביא אותם לקנות גם את שאר הסל במוצרים ממנה. הרווחים על המוצרים הנוספים הללו, שרובם לא יהיו בהנחה ואולי אף יתומחרו במחיר גבוה ממחיר השוק, "יפצו" את החנויות שמוזילות ועושות מבצעים. הם יכניסו להם הרבה יותר כסף.
יש רשתות שהפכו את זה לדגל שלהן והמבצעים שלהן הפכו אותן לעשירות ומרוויחות במיוחד. אם תרצו, תוכלו לשאול את אבא ואימא על "העוף בשקל", הסמל המסחרי הבלתי מעורער של רשת "רמי לוי". את העוף הוא מוכר בשקל ואת ההפסד עליו הוא מכסה ומרוויח ממוצרים אחרים, שאינם זולים כל כך כמוהו.
הנה המחירים הלא הגיוניים וההסבר שלהם (עברית):
https://youtu.be/NEoaePzDhGc
רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):
http://youtu.be/t3v-fBnzQns
והסבר מקיף באנגלית:
https://youtu.be/LkYG47JzS0Q
מהו מיתוג?
מיתוג (Branding) הוא האופן בו חברה מסחרית מציגה לעולם את הזהות שלה, את איכות מוצריה ואת הערכים שהיא מייצגת.
מיתוג יוצר מוניטין למוצרים או השירותים, של החברה וקושר אותם לעסק איכותי וטוב. אם המיתוג של העסק הוא כבעל מוצרים איכותיים ויקרים, לקוחות שרוצים יוקרה ואיכות יהפכו את מוצריו למועדפים שלהם.
עסק שמיתג את מוצריו כבטיחותיים ואמינים, יזכה לתדמית כזו ואנשים שוחרי בטיחות ואמינות לא רק שיקנו את מוצריו, הם גם יהללו את התכונות הללו ויביאו לו לקוחות נוספים.
עסקים שממתגים את עצמם כ"נותנים תמורה טובה למחיר", שזה כינוי מהלל למוצרים זולים, יביאו אליהם לקוחות שמחפשים מוצרים טובים במחיר שווה לכל נפש. עסקי חנויות הסטוקים שפורחים בשנים האחרונות עובדים בדיוק על המיתוג הזה.
בקיצור, כל עסק רוצה או צריך לרצות למתג את עצמו, כך שיכירו אותו, שיידעו מה הוא מייצר, מה האיכות של המוצרים ובמה הוא מצטיין.
ככל שהמיתוג יהיה רציני, אמין ומושקע יותר, בית העסק ירוויח ויזכה לקהל לקוחות נאמן ומתרחב.
יש גם מיתוג עצמי, בו מציגים אנשים את הזהות שלהם עצמם לעולם שמסביב. זה תחום נפרד, שפועל בדרכים דומות למיתוג עסקי, אבל בו מנהלים אנשי קריירה את המוניטין שלהם עצמם.
הנה סרטון על המותג והמיתוג:
https://youtu.be/BXynUVY0Mro
עוד על מיתוג:
https://youtu.be/uaGotppPsCs
תולדות המושג והרעיון של מיתוג:
https://youtu.be/gboouzuLkR4
דוגמה יפה לאיך מיתוג עובד (עברית):
https://youtu.be/tF7aG1W63rw
והסבר של מומחה:
https://youtu.be/sO4te2QNsHY
מיתוג (Branding) הוא האופן בו חברה מסחרית מציגה לעולם את הזהות שלה, את איכות מוצריה ואת הערכים שהיא מייצגת.
מיתוג יוצר מוניטין למוצרים או השירותים, של החברה וקושר אותם לעסק איכותי וטוב. אם המיתוג של העסק הוא כבעל מוצרים איכותיים ויקרים, לקוחות שרוצים יוקרה ואיכות יהפכו את מוצריו למועדפים שלהם.
עסק שמיתג את מוצריו כבטיחותיים ואמינים, יזכה לתדמית כזו ואנשים שוחרי בטיחות ואמינות לא רק שיקנו את מוצריו, הם גם יהללו את התכונות הללו ויביאו לו לקוחות נוספים.
עסקים שממתגים את עצמם כ"נותנים תמורה טובה למחיר", שזה כינוי מהלל למוצרים זולים, יביאו אליהם לקוחות שמחפשים מוצרים טובים במחיר שווה לכל נפש. עסקי חנויות הסטוקים שפורחים בשנים האחרונות עובדים בדיוק על המיתוג הזה.
בקיצור, כל עסק רוצה או צריך לרצות למתג את עצמו, כך שיכירו אותו, שיידעו מה הוא מייצר, מה האיכות של המוצרים ובמה הוא מצטיין.
ככל שהמיתוג יהיה רציני, אמין ומושקע יותר, בית העסק ירוויח ויזכה לקהל לקוחות נאמן ומתרחב.
יש גם מיתוג עצמי, בו מציגים אנשים את הזהות שלהם עצמם לעולם שמסביב. זה תחום נפרד, שפועל בדרכים דומות למיתוג עסקי, אבל בו מנהלים אנשי קריירה את המוניטין שלהם עצמם.
הנה סרטון על המותג והמיתוג:
https://youtu.be/BXynUVY0Mro
עוד על מיתוג:
https://youtu.be/uaGotppPsCs
תולדות המושג והרעיון של מיתוג:
https://youtu.be/gboouzuLkR4
דוגמה יפה לאיך מיתוג עובד (עברית):
https://youtu.be/tF7aG1W63rw
והסבר של מומחה:
https://youtu.be/sO4te2QNsHY
למה מכוניות אמריקאיות הן כל כך גדולות?
מכוניות אמריקאיות היו במשך שנים רבות מכוניות ענק, במיוחד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הן היו יקרות לתחזוקה, צרכו דלק בטירוף, פגעו בסביבה ועלו הרבה יותר, אבל הייתה סיבה להתלהבות האמריקאית מהן והיא קשורה גם להיסטוריה וגם לפסיכולוגיה של ארצות הברית כאומה.
מכוניות הענק של אמריקה בשנות החמישים היו סוג של השתקפות של ארצות הברית של אותה תקופה. אחרי מלחמת העולם השנייה זו הייתה אמריקה חזקה, מנצחת ובעלת צמיחה כלכלית עצומה. החלום האמריקאי מומש אז באופן מלא וארצות הברית צעדה אל שגשוג ופריחה כלכלית שאולי מעולם לא נהנתה ממנה.
המכוניות האמריקאיות העצומות היו גם שיקוף אז - של הגודל, גם הפיזי וגם התדמיתי, שארצות הברית חוותה אז. זה היה פחות מעשור אחרי שאמריקה ניצחה את המשטרים הפשיסטיים של היטלר ויפן, בנוקאאוט גרעיני. היא הפכה בבת אחת לאימפריה עולמית והמכוניות הללו, באופן מוצדק או לא, היו ההוכחה שהיא נתנה לעצמה לעוצמתה כמובילת העולם החופשי.
הנה פרסומות למכוניות אמריקאיות בשנות ה-50:
https://youtu.be/wGhho4WYtVw
המכונית הגדולה היא חלק משנות החמישים:
https://youtu.be/9rTTesS5wTE
תרבות המכוניות של שנות החמישים:
https://youtu.be/7f-9otKq1I8
וזה חוזר:
https://youtu.be/Y4NdDkXku4c
ובימינו, כשהדלק שובר שיאים במחיריו (עברית):
https://youtu.be/2NJyL8Rs294
מכוניות אמריקאיות היו במשך שנים רבות מכוניות ענק, במיוחד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הן היו יקרות לתחזוקה, צרכו דלק בטירוף, פגעו בסביבה ועלו הרבה יותר, אבל הייתה סיבה להתלהבות האמריקאית מהן והיא קשורה גם להיסטוריה וגם לפסיכולוגיה של ארצות הברית כאומה.
מכוניות הענק של אמריקה בשנות החמישים היו סוג של השתקפות של ארצות הברית של אותה תקופה. אחרי מלחמת העולם השנייה זו הייתה אמריקה חזקה, מנצחת ובעלת צמיחה כלכלית עצומה. החלום האמריקאי מומש אז באופן מלא וארצות הברית צעדה אל שגשוג ופריחה כלכלית שאולי מעולם לא נהנתה ממנה.
המכוניות האמריקאיות העצומות היו גם שיקוף אז - של הגודל, גם הפיזי וגם התדמיתי, שארצות הברית חוותה אז. זה היה פחות מעשור אחרי שאמריקה ניצחה את המשטרים הפשיסטיים של היטלר ויפן, בנוקאאוט גרעיני. היא הפכה בבת אחת לאימפריה עולמית והמכוניות הללו, באופן מוצדק או לא, היו ההוכחה שהיא נתנה לעצמה לעוצמתה כמובילת העולם החופשי.
הנה פרסומות למכוניות אמריקאיות בשנות ה-50:
https://youtu.be/wGhho4WYtVw
המכונית הגדולה היא חלק משנות החמישים:
https://youtu.be/9rTTesS5wTE
תרבות המכוניות של שנות החמישים:
https://youtu.be/7f-9otKq1I8
וזה חוזר:
https://youtu.be/Y4NdDkXku4c
ובימינו, כשהדלק שובר שיאים במחיריו (עברית):
https://youtu.be/2NJyL8Rs294
מה השינוי שהתרחש בכלכלת סין?
במהלך שנות ה-80 התרחש שינוי שהחל בסין ומשנה את העולם כולו. זה קרה כשמנהיגה של סין דנג שיאו פינג הכריז "להתעשר זה נהדר" ופתח את סין למערב ולתרבות הצריכה.
במהלך השנים שעברו מאז הפכה סין, הקומוניסטית לשעבר, למעצמה כלכלית מובילה בעולם, בעלת כלכלה עצומה ומלאת חיים, שהשתנתה לבלי הכר.
השינויים הללו יצרו בסין מגוון של ביטויים. מתרבות צריכה מערבית, דרך תהליך מואץ של תיעוש, עיור חסר תקדים שבו גדלה האוכלוסיה העירונית בסין כמעט פי 4, מעמד חדש של מיליונרים ועשירים רבים ועוד שלל שינויים שהפכו את סין לשחקן החזק בתעשייה העולמית. מנגד, גם צבאה הפך לגדול ותקציבו שני רק לתקציב הצבא האמריקאי.
הנה סיפורה של הכלכלה הסינית:
https://youtu.be/3nN3NlxqCKw
כך צמח הפלא הכלכלי של סין - הסבר היסטורי קצר:
http://youtu.be/MBK9ZpenAmM
ומה ישראלים יכולים להרוויח מזה:
http://youtu.be/1wTJUftUiWM
כיום חווה סין האטה מסוימת בצמיחה הכלכלית המרשימה שלה:
http://youtu.be/kI2dND33sYs
ובחיוך, שיר שמתאר את כל ההיסטוריה של סין, עד לשלב הנוכחי:
http://youtu.be/fCH7B9m4A4M
במהלך שנות ה-80 התרחש שינוי שהחל בסין ומשנה את העולם כולו. זה קרה כשמנהיגה של סין דנג שיאו פינג הכריז "להתעשר זה נהדר" ופתח את סין למערב ולתרבות הצריכה.
במהלך השנים שעברו מאז הפכה סין, הקומוניסטית לשעבר, למעצמה כלכלית מובילה בעולם, בעלת כלכלה עצומה ומלאת חיים, שהשתנתה לבלי הכר.
השינויים הללו יצרו בסין מגוון של ביטויים. מתרבות צריכה מערבית, דרך תהליך מואץ של תיעוש, עיור חסר תקדים שבו גדלה האוכלוסיה העירונית בסין כמעט פי 4, מעמד חדש של מיליונרים ועשירים רבים ועוד שלל שינויים שהפכו את סין לשחקן החזק בתעשייה העולמית. מנגד, גם צבאה הפך לגדול ותקציבו שני רק לתקציב הצבא האמריקאי.
הנה סיפורה של הכלכלה הסינית:
https://youtu.be/3nN3NlxqCKw
כך צמח הפלא הכלכלי של סין - הסבר היסטורי קצר:
http://youtu.be/MBK9ZpenAmM
ומה ישראלים יכולים להרוויח מזה:
http://youtu.be/1wTJUftUiWM
כיום חווה סין האטה מסוימת בצמיחה הכלכלית המרשימה שלה:
http://youtu.be/kI2dND33sYs
ובחיוך, שיר שמתאר את כל ההיסטוריה של סין, עד לשלב הנוכחי:
http://youtu.be/fCH7B9m4A4M
מהו הפרסום הסמוי?
במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".
ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.
בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.
בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...
באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.
לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...
זהו הפרסום הסמוי (עברית):
https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s
ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:
https://youtu.be/wACBAu9coUU
מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!
https://youtu.be/iY56r2qj8f8
הסבר של עולם מיקום המוצרים:
https://youtu.be/pqf-WVgoq9E
דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:
https://youtu.be/jyo-y3xorAc
וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:
https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".
ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.
בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.
בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...
באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.
לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...
זהו הפרסום הסמוי (עברית):
https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s
ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:
https://youtu.be/wACBAu9coUU
מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!
https://youtu.be/iY56r2qj8f8
הסבר של עולם מיקום המוצרים:
https://youtu.be/pqf-WVgoq9E
דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:
https://youtu.be/jyo-y3xorAc
וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:
https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
מהו שיווק?
שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.
השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.
בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.
בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.
#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.
ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.
כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.
לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.
משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.
מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.
#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.
קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.
אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.
מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.
#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:
פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.
יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.
קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.
מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.
מה זה שיווק בדקה וחצי:
https://youtu.be/6a9yU87MwLI
מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
על עולם השיווק למבוגרים יותר:
https://youtu.be/rWhvuK5hhRw
שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):
https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM
וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/11H87AJ55eI
שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.
השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.
בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.
בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.
#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.
ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.
כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.
לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.
משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.
מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.
#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.
קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.
אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.
מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.
#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:
פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.
יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.
קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.
מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.
מה זה שיווק בדקה וחצי:
https://youtu.be/6a9yU87MwLI
מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
על עולם השיווק למבוגרים יותר:
https://youtu.be/rWhvuK5hhRw
שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):
https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM
וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/11H87AJ55eI
למה מעצבים לוֹגוֹ?
אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.
הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.
זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.
בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.
במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.
כך מעצבים לוגו:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
הנה סודות מרתקים בלוגואים ידועים:
https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4
והמשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:
https://youtu.be/UKc271fj2ok
אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.
הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.
זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.
בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.
במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.
כך מעצבים לוגו:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
הנה סודות מרתקים בלוגואים ידועים:
https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4
והמשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:
https://youtu.be/UKc271fj2ok
מהן סדנאות היזע של העולם השלישי?
סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.
המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.
הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.
השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.
האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?
הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:
https://youtu.be/CCrUZuyZHyk
מצגת וידאו על הדרך בה אקטיביסטים נלחמים בהם (עברית):
https://youtu.be/Vaydha20UUA
הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:
https://youtu.be/WY4FeUYMFzM
מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:
https://youtu.be/R3Mb2byzJBs
וסדנאות היזע שבסין:
https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes
סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.
המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.
הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.
השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.
האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?
הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:
https://youtu.be/CCrUZuyZHyk
מצגת וידאו על הדרך בה אקטיביסטים נלחמים בהם (עברית):
https://youtu.be/Vaydha20UUA
הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:
https://youtu.be/WY4FeUYMFzM
מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:
https://youtu.be/R3Mb2byzJBs
וסדנאות היזע שבסין:
https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes
