מהי תסמונת המתחזה?
תסמונת המתחזה (Imposter Syndrome) היא תחושה מוכרת לכל מי שזכה פעם בהצלחה ותהה בליבו אם הוא באמת ראוי לה. לא חסרים מקרים, למשל, שאישה זוכה למחמאות, פרגון ואפילו העלאות בשכר ועדיין חשה לא ראויה, שזו בדיוק תסמונת המתחזה.
את המונח טבעו בשנת 1978 שתי פסיכולוגיות אמריקאיות, פּוֹלין רוז קְלנס (Pauline Clance) וסוזאן אַיימְס (Suzanne Imes), שחקרו 150 נשים מצליחות ומוכשרות באקדמיה וגילו תופעה משונה.
הנשים הללו, למרות הצלחותיהן המרשימות, האמינו שהן לא חכמות מספיק או ראויות להצלחתן ושהמחמאות שהן מקבלות חסרות חשיבות. הישגיהן, שהן חשו שהושגו שלא בצדק, יוחסו על ידן למזל, לצירופי מקרים או לעזרה מאחרים.
כישלונות נטו להדהד בהם זמן רב וביקורות הותירו אצלן צלקות רגשיות. במקום להכיר בכישוריהן, הן חיו בפחד תמידי שמישהו יחשוף אותן כמתחזות, או כמי שהצליחו לעבוד על כולם ולרמות את המערכת.
אגב, נכון יותר לקרוא לזה "תופעת המתחזה", כי כשאין הפרעה, אבחנה או טיפול, זו לא באמת תסמונת במובן הקליני. והתופעה הזו יותר נפוצה משנדמה והיא מתבטאת בדרכים שונות. יש מי שעובדים כמו מכונות כדי להסתיר את ההוכחות שהם חסרי יכולת. אחרים דוחים משימות מפחד שייכשלו ויחשפו את עצמם. רבים מתקשים לקבל מחמאות ומפקפקים באמינותן.
מחקרים מראים שמדובר בתופעה נפוצה שרבים חווים במהלך חייהם. המחקר מלמד, אגב, שלא מדובר במאפיין תמידי אלא בתופעה שמופיעה מעת לעת. כ-70% מאיתנו חווים את תופעת המתחזים בשלב זה או אחר בחייהם.
סינדרום ההתחזות נתפש אצל רבים כתופעה נשית ולצד סקסיזם מערכתי יש הרואים בה סיבה משמעותית לאחוז הכל כך נמוך של נשים בתפקידי ניהול. יתכן שאחרי הכל נכונה הקלישאה שלא היה מזיק לנשים מעט נרקיסיזם, דוגמת זה שמצוידים בו הגברים...
ואם נשים חוות את תופעת ההתחזות יותר מגברים, ודאי גם מיעוטים אתניים ולצידם גם מי שהיו הראשונים במשפחתם להגיע להישגים משמעותיים. מכל מקום, התופעה שכיחה במיוחד בעולמות האקדמיה, טכנולוגיה, רפואה ועריכת דין.
הסיבות לסינדרום ההתחזות מורכבות. מחינוך משפחתי שדורש פרפקציוניזם, השוואות חברתיות תמידיות ועד תרבות תחרותית - כל אלה יכולים לפתח את התחושה. סטריאוטיפים חברתיים השוללים מנשים מקצועיות עלולים להחמירה עוד יותר.
בכל מקרה, חברות טכנולוגיה מובילות החלו להכיר בבעיה ולפתח דרכי התמודדות עבור עובדיהן. הפמיניסטיות, מנגד, תולות בה את האשמה לשימור פערי השכר וטענות תקרת הזכוכית. מנגד, לא מעט אנשים מצליחים, שסבלו בתקופות שונות מתופעת המתחזה, גורסים שדווקא החשש "להיחשף כמתחזים" הוא זה שהניע אותם להישגים ודרבן אותם להצטיין.
כך או כך, התמודדות עם התופעה דורשת זיהוי הדפוסים השליליים, תיעוד הצלחות והישגים וחיפוש משוב מאנשים מהימנים. הכרת העובדה שתחושות כאלה נפוצות כבר מהווה צעד ראשון לעבר הקלה והבנה עמוקה יותר של הערך האמיתי שלנו.
תסמונת המתחזה (Imposter Syndrome) היא תחושה מוכרת לכל מי שזכה פעם בהצלחה ותהה בליבו אם הוא באמת ראוי לה. לא חסרים מקרים, למשל, שאישה זוכה למחמאות, פרגון ואפילו העלאות בשכר ועדיין חשה לא ראויה, שזו בדיוק תסמונת המתחזה.
את המונח טבעו בשנת 1978 שתי פסיכולוגיות אמריקאיות, פּוֹלין רוז קְלנס (Pauline Clance) וסוזאן אַיימְס (Suzanne Imes), שחקרו 150 נשים מצליחות ומוכשרות באקדמיה וגילו תופעה משונה.
הנשים הללו, למרות הצלחותיהן המרשימות, האמינו שהן לא חכמות מספיק או ראויות להצלחתן ושהמחמאות שהן מקבלות חסרות חשיבות. הישגיהן, שהן חשו שהושגו שלא בצדק, יוחסו על ידן למזל, לצירופי מקרים או לעזרה מאחרים.
כישלונות נטו להדהד בהם זמן רב וביקורות הותירו אצלן צלקות רגשיות. במקום להכיר בכישוריהן, הן חיו בפחד תמידי שמישהו יחשוף אותן כמתחזות, או כמי שהצליחו לעבוד על כולם ולרמות את המערכת.
אגב, נכון יותר לקרוא לזה "תופעת המתחזה", כי כשאין הפרעה, אבחנה או טיפול, זו לא באמת תסמונת במובן הקליני. והתופעה הזו יותר נפוצה משנדמה והיא מתבטאת בדרכים שונות. יש מי שעובדים כמו מכונות כדי להסתיר את ההוכחות שהם חסרי יכולת. אחרים דוחים משימות מפחד שייכשלו ויחשפו את עצמם. רבים מתקשים לקבל מחמאות ומפקפקים באמינותן.
מחקרים מראים שמדובר בתופעה נפוצה שרבים חווים במהלך חייהם. המחקר מלמד, אגב, שלא מדובר במאפיין תמידי אלא בתופעה שמופיעה מעת לעת. כ-70% מאיתנו חווים את תופעת המתחזים בשלב זה או אחר בחייהם.
סינדרום ההתחזות נתפש אצל רבים כתופעה נשית ולצד סקסיזם מערכתי יש הרואים בה סיבה משמעותית לאחוז הכל כך נמוך של נשים בתפקידי ניהול. יתכן שאחרי הכל נכונה הקלישאה שלא היה מזיק לנשים מעט נרקיסיזם, דוגמת זה שמצוידים בו הגברים...
ואם נשים חוות את תופעת ההתחזות יותר מגברים, ודאי גם מיעוטים אתניים ולצידם גם מי שהיו הראשונים במשפחתם להגיע להישגים משמעותיים. מכל מקום, התופעה שכיחה במיוחד בעולמות האקדמיה, טכנולוגיה, רפואה ועריכת דין.
הסיבות לסינדרום ההתחזות מורכבות. מחינוך משפחתי שדורש פרפקציוניזם, השוואות חברתיות תמידיות ועד תרבות תחרותית - כל אלה יכולים לפתח את התחושה. סטריאוטיפים חברתיים השוללים מנשים מקצועיות עלולים להחמירה עוד יותר.
בכל מקרה, חברות טכנולוגיה מובילות החלו להכיר בבעיה ולפתח דרכי התמודדות עבור עובדיהן. הפמיניסטיות, מנגד, תולות בה את האשמה לשימור פערי השכר וטענות תקרת הזכוכית. מנגד, לא מעט אנשים מצליחים, שסבלו בתקופות שונות מתופעת המתחזה, גורסים שדווקא החשש "להיחשף כמתחזים" הוא זה שהניע אותם להישגים ודרבן אותם להצטיין.
כך או כך, התמודדות עם התופעה דורשת זיהוי הדפוסים השליליים, תיעוד הצלחות והישגים וחיפוש משוב מאנשים מהימנים. הכרת העובדה שתחושות כאלה נפוצות כבר מהווה צעד ראשון לעבר הקלה והבנה עמוקה יותר של הערך האמיתי שלנו.
