מה קורה עם המזוודה שלנו אחרי שאנו נפרדים ממנה?
כשאנו נפרדים מהמזוודות שלנו בשדה התעופה לא בדיוק ברור לנו לאיפה הן נלקחות ומה הן עוברות בדרך למסוע בנמל התעופה שביעד. ואכן, הדרך שהמזוודות והתיקים שלנו עוברים היא מרתקת במיוחד.
זה מתחיל ברגע שבו משחררים את ידית המזוודה ליד דלפק הצ'ק-אין. מכאן היא יוצאת למסע מרתק שמתחיל במסוע גומי שמוביל אותה אל עומק תשתית שדה התעופה, שם ממתינה לה מערכת לוגיסטית ענקית.
המסוע הראשון מעביר את המזוודה לאזור סריקת הביטחון, שם מכשירי רנטגן מתקדמים בודקים את תכולתה. אם מתגלה משהו חשוד, המזוודה מופנית לבדיקה ידנית של צוות הביטחון. אחרת היא ממשיכה במסעה אל מערכת מיון אוטומטית המבוססת על ברקודים. סורק קורא את תווית הטיסה המודבקת עליה והמחשב מיד מזהה את יעד המזוודה.
בשדות תעופה מודרניים, המזוודות נעות במהירות של עד 10 מטרים לשנייה במערכת מסועים מתחת לקרקע שאורכה קילומטרים. חברת ונדרלנד (Vanderlande) פיתחה מערכות שמשתמשות במפנים אוטומטיים הפועלים באמצעות תאים פוטו-אלקטריים שמכוונים כל מזוודה למסלול הנכון בהתאם ליעד וזמן ההמראה.
למשל, בשדה התעופה סטנסטד (Stansted) בבריטניה, ולאחר שדרוג של 70 מיליון פאונד, הותקן מסלול מסועים שאורכו 2.4 קילומטרים, הארוך בעולם. המזוודות נעות על המסלול במהירות של 5 מטרים לשנייה, כשהזמן מרגע הצ'ק-אין עד לטעינה במטוס הוא רק 6 דקות.
כשהמזוודה מגיעה לאזור המיועד למטוס שלך, עובדי הקרקע טוענים אותה על עגלת בגאז' (baggage cart) שנוסעת אל המטוס. שם היא נכנסת לתא המטען דרך דלתות מיוחדות בגוף המטוס. הצוות מסדר אותה בקפידה בהתאם למרכז הכובד של המטוס.
לפעמים המזוודות מגיעות ליעד לפני הנוסעים. במקרים של טיסות חיבור צמודות, צוות הקרקע משתמש במסלול עדיפות מיוחד כדי להבטיח שהמזוודה תספיק לעלות על הטיסה הבאה. לפי נתוני SITA לשנת 2024, כ-6.3 מזוודות לכל 1,000 נוסעים מתעכבות או מטופלות בצורה לא נכונה, אך רובן מתאחדות עם בעליהן תוך זמן קצר הודות למערכות מעקב מתקדמות. 74% מהמזוודות המטופלות בצורה לא נכונה הן פשוט מאחרות, כשרק 8% מהן אובדות או נגנבות. כל השאר ניזוקות או נפגעות בדרך.
כשאנו נפרדים מהמזוודות שלנו בשדה התעופה לא בדיוק ברור לנו לאיפה הן נלקחות ומה הן עוברות בדרך למסוע בנמל התעופה שביעד. ואכן, הדרך שהמזוודות והתיקים שלנו עוברים היא מרתקת במיוחד.
זה מתחיל ברגע שבו משחררים את ידית המזוודה ליד דלפק הצ'ק-אין. מכאן היא יוצאת למסע מרתק שמתחיל במסוע גומי שמוביל אותה אל עומק תשתית שדה התעופה, שם ממתינה לה מערכת לוגיסטית ענקית.
המסוע הראשון מעביר את המזוודה לאזור סריקת הביטחון, שם מכשירי רנטגן מתקדמים בודקים את תכולתה. אם מתגלה משהו חשוד, המזוודה מופנית לבדיקה ידנית של צוות הביטחון. אחרת היא ממשיכה במסעה אל מערכת מיון אוטומטית המבוססת על ברקודים. סורק קורא את תווית הטיסה המודבקת עליה והמחשב מיד מזהה את יעד המזוודה.
בשדות תעופה מודרניים, המזוודות נעות במהירות של עד 10 מטרים לשנייה במערכת מסועים מתחת לקרקע שאורכה קילומטרים. חברת ונדרלנד (Vanderlande) פיתחה מערכות שמשתמשות במפנים אוטומטיים הפועלים באמצעות תאים פוטו-אלקטריים שמכוונים כל מזוודה למסלול הנכון בהתאם ליעד וזמן ההמראה.
למשל, בשדה התעופה סטנסטד (Stansted) בבריטניה, ולאחר שדרוג של 70 מיליון פאונד, הותקן מסלול מסועים שאורכו 2.4 קילומטרים, הארוך בעולם. המזוודות נעות על המסלול במהירות של 5 מטרים לשנייה, כשהזמן מרגע הצ'ק-אין עד לטעינה במטוס הוא רק 6 דקות.
כשהמזוודה מגיעה לאזור המיועד למטוס שלך, עובדי הקרקע טוענים אותה על עגלת בגאז' (baggage cart) שנוסעת אל המטוס. שם היא נכנסת לתא המטען דרך דלתות מיוחדות בגוף המטוס. הצוות מסדר אותה בקפידה בהתאם למרכז הכובד של המטוס.
לפעמים המזוודות מגיעות ליעד לפני הנוסעים. במקרים של טיסות חיבור צמודות, צוות הקרקע משתמש במסלול עדיפות מיוחד כדי להבטיח שהמזוודה תספיק לעלות על הטיסה הבאה. לפי נתוני SITA לשנת 2024, כ-6.3 מזוודות לכל 1,000 נוסעים מתעכבות או מטופלות בצורה לא נכונה, אך רובן מתאחדות עם בעליהן תוך זמן קצר הודות למערכות מעקב מתקדמות. 74% מהמזוודות המטופלות בצורה לא נכונה הן פשוט מאחרות, כשרק 8% מהן אובדות או נגנבות. כל השאר ניזוקות או נפגעות בדרך.
