» «
תומאס אלווה אדיסון
איך נזרק אדיסון הממציא הגדול מבית ספר?



אדיסון (Edison) היה מגדולי הממציאים בכל הזמנים. הוא היה לא רק ממציא גאון, אלא גם איש עסקים מבריק ואדם שניהל מערכת ענקית של פיתוח עסקי להמצאות שהמציא.

אבל לא כולם יודעים שמי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים, תומאס אלווה אדיסון, סולק בגיל 7 מבית הספר. זה קרה מכיוון שהמורים סברו שאין סיכוי שיקלוט את החומר הלימודי בכיתה. היום כנראה שהיו שולחים אותו לאבחון ומאתרים קשיי למידה, אבל אז ההחלטות היו ברורות והממציא הדגול נזרק הביתה. אימו נטלה עליה את מלאכת ההוראה שלו ונראה שהיא די הצליחה. זה היה כנראה ה-"Home schooling" המוצלח בהיסטוריה.

אדיסון, מי שיהפוך לממציא, יזכה בהמשך חייו לכינוי "הקוסם ממנלו פארק" וירשום לא פחות מ-1,093 פטנטים ברחבי העולם, יפתח את הנורה החשמלית השימושית הראשונה בעולם. זו תהיה ההמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.

עוד לפני כן, הוא המציא המצאות בתחום הטלגרף וגם אחרי הנורה הוא ימציא עוד המצאות רבות, כולל הפונוגרף שיהפוך להמצאה החדשנית והחשובה ביותר בתחום המוסיקה והסאונד. ביצועים יפים למי שבית הספר לא מצא כמספיק טוב ללמוד בו...

ואכן, צחוק הגורל הוא שמי שסולק מבית הספר הפך לממציא שיצר המצאות רבות מכל ממציא אחר. כבר בחייו הוא הפך הממציא הגדול והמפורסם בעולם. בין המצאותיו היו נורת החשמל והפונוגרף, מקליט המוסיקה הראשון.

אבל אדיסון לא למד רק מדעים בבית. הוא היה גם בעל חוש עיסקי מפותח, לא פחות מכשרון ההמצאה ופיתוח המוצרים שלו. הוא רשם מעל אלף פטנטים על שמו והאמירה המפורסמת שזוכרים לו היא "אם לא אוכל למכור את זה - איני רוצה להמציא את זה!". ואכן, המצאותיו הפכו למוצרים נמכרים ופופולאריים בכל העולם - עוד הוכחה שפיתוח טכנולוגי וחדשנות הם עניין עסקי, כמעט כמו טכנולוגי.

כך הפך התלמיד המתקשה אדיסון, לממציא המפורסם ביותר בכל הזמנים, איש לומד ומגלה כל העת.


הנה סרטון על חייו של אדיסון:

http://youtu.be/ZlxVDdBtFQQ


אדיסון והמצאתו הגדולה - הנורה החשמלית:

http://youtu.be/9MPCKWREnIo


ותכנית טלוויזיה על גדול הממציאים, תומאס אלווה אדיסון:

https://youtu.be/Oi5O3T1h8xc?long=yes
פונוגרף
מי המציא מכשיר ואמר עליו שאין בו צורך?



"לפונוגרף אין שום ערך מסחרי" אמר הממציא שלו, תומאס אלווה אדיסון בשנת 1880..

כשאדיסון המציא את מכשיר הפונוגרף, הוא לא ידע שהוא עושה מהפכה באמנות המוסיקה. ההמצאה הזו שלו הייתה מה שיוליד את אחת התעשיות המעניינות והמהנות שידע האדם - תעשיית המוסיקה בכלל והמוסיקה הפופולארית בפרט.

כשהאיש המציא את הפונוגרף, המכשיר הראשון שאיפשר להקליט ולהפיץ מוסיקה להמונים, הוא לא הבין מיד את האפשרויות הגלומות בו. הרי זה היה המכשיר הראשון בסדרה של מכשירים להאזנה למוסיקה. אחריו בסדרה מפוארת זו, יבואו בין השאר גם הפטיפון, הרשמקול, נגן הדיסקים ונגני הקבצים שאנו מכירים כיום.


הנה סרטון שמציג את הפונוגרף של פעם:

http://youtu.be/hECqrKxV1h8
אדיסון וטסלה
על מה רבו הממציאים אדיסון וטסלה?



המחלוקת בין אדיסון המפורסם, שרצה להשליט את השימוש בזרם הישר ברשתות העירוניות והתעשייתיות, לבין טסלה, שהגיע מאירופה להצטרף אליו, אך צידד בזרם חילופין, היתה חריפה.

שורשי הריב בין שני הממציאים הגאונים היו נעוצים בריב אישי בין שניהם. הוא נולד כאשר אדיסון ניצל את טסלה, שעבד אצלו לאחר שהגיע מסרביה לאמריקה, כדי לפתור בעיה שהוא עצמו לא הצליח לפתור. אך אדיסון סרב לשלם לו על כך, כפי שהתחייב לפני כן. טסלה מחה על אי הצדק והניצול ופוטר. הוא הקים את החברה שלו ופיתח את הפתרון שלו, זה של זרם החליפין.

כמובן שהנימוק שהכריע בויכוח בין שתי השיטות שהציעו השניים למערכת החשמל של אמריקה היה טכנולוגי. אם במעגל חשמלי יש מתח בגודל מסוים, נניח 10 וולט, שבא להאיר נורת חשמל אחת שצריכתו 10 ואט אחד (נוסחת חוק אום), עצמת הזרם החולף בו היא אמפר אחד. אם נוסיף נורה נוספת במקביל לקודמת תוכפל הצריכה ל 20 וואט, ויזרום זרם בעצמה של 2 אמפר. ככל שנוסיף צרכנים יגדל הזרם והחוט המוליך את החשמל ברשת יצטרך להיות עבה (ויקר יותר). על פי תכנית אדיסון ידרשו תחנות כוח בכל רחוב ורובע בעיר. לעומתה אפשרה היכולת שהציע טסלה, להגביר את המתח של זרם חילופין, להעלות את המתח. בכך ניתן היה להקטין מאד את עובי החוטים המוליכים ולהעביר חשמל ממפלי מים לאזורים מיושבים. לאדיסון לא הייתה תשובה לאתגר הזה, והויכוח הוכרע לטובת טסלה.


הנה סיפור המאבק שבין שני גאוני החשמל וההמצאה, אדיסון וטסלה:

https://www.youtube.com/watch?v=ZInLPe_bezQ


ראפ מחוייך על המאבק הזה:

https://youtu.be/gJ1Mz7kGVf0


וסרט ארוך על המאבק בין ניקולה טסלה לאדיסון:

https://youtu.be/7zOo0YaurNQ?long=yes
קינטוסקופ
מה היה הקינטוסקופ שבו הציצו וצפו בסרטים?



קינטוסקופ (Kinetoscope) הוא מכשיר שבו אפשר היה לצפות בתמונות נעות מבעד לעינית שמוצבת בראשו. ניתן להגדיר את הקינטוסקופ כסוג של מציג סרטים אישי קדום. זהו, אם תרצו, האייפוד הראשון בהיסטוריה...

זה היה בסוף המאה ה-19, ממש בעשור האחרון של המאה. ממציא הקינטוסקופ, תומאס אלווה אדיסון רב הפעלים, שילב את כל הפיתוחים שנוצרו לפניו בתחום (הפנקיסטוסקופ, הסטרובוסקופ, הזואיטרופ, אקדח התמונות והצילום הרציף שפיתח מאיברידג') ויצר בשנת 1891 מתחמי קינטוסקופים - אולמות לצפיה אישית בסרטונים.

במתחמים הללו ביקרו אנשים, שלשלו מטבעות לשורת מכשירי קינטוסקופ והציצו אליהם כדי לצפות בסרטונים קצרים שצולמו באולפן של אדיסון, סרטים שהציגו תנועה.

זו הייתה מהפכה מוחלטת וקפיצה אדירה למה שיהיה הקולנוע. אמנם החוויה היא לאדם בודד אבל היא הייתה חדשנית ומהנה מאד. 3 שנים לאחר הצגתם לציבור, כבר ניתן היה לקנות קינטוסקופים מחברת אדיסון. האייפוד הראשון כבר אמרנו?


הנה סיפורו של מכשיר הקינטוסקופ:

https://youtu.be/sfI0NVC0hLU


סרטון מתקופת אדיסון שמראה כיצד השתמשו בקינטוסקופ ומה ראו בו:

http://youtu.be/zxuW9NmFZtQ


הקינטוסקופ של אדיסון:

http://youtu.be/SRIjUYh3MEs


כמה סרטונים שהוצגו בקינטוסקופים של אדיסון:

http://youtu.be/686Y7bZYavA

אדיסון

פונוגרף
מה היה הפונוגרף?



הפונוגרף היה מכשיר ההקלטה הראשון בהיסטוריה. הוא היה המכשיר הראשון שהביא את המוסיקה להמונים. מרבית מכשירי הפונוגרף הם מתחילת המאה ה-20.

את הפונוגרף המציא אדיסון בשנת 1877. הוא מצא דרך לקבע את קולו על גבי גליל מתכת, על ידי חיבור של שפופרת דיבור (מיקרופון) למחט דקה, שרעד כל פי הדיבור וחרתה קווים על הגליל. כשסובב את הגליל, ניתן היה לשמוע את הצלילים שהוקלטו, דרך מחט שחוברה לרמקול. שיר הילדים המפורסם "למרי יש טלה קטן" היה הראשון שהוקלט כך.

לפני שהחל להפיץ את הפונוגרף, אדיסון עוד הספיק להוסיף כמה שכלולים, כמו שופר גדול שחובר אל הרמקול כדי לחזק את עוצמת הקול, שעווה החליפה את הבדיל שעל הגליל והמנואלה, אותה ידית שסובבה את הגליל, הוחלפה בקפיץ.

אבל זמן לא רב אחר-כך, יצא לשוק הגרמופון שפותח בידי ממציא יהודי גאון בשם אמיל ברלינר. הגרמופון אמנם דמה לפונוגרף, אך הוא עלה עליו כמעט בכל דבר. את הגליל המסורבל החליף התקליט, שהיה מעין דסקית רחבה ושטוחה. התקליט היה הרבה יותר זול לייצור המוני והוא החליף במהירות את הגליל והפונוגרף של אדיסון.


הנה צליליו של פונוגרף עתיק:

https://youtu.be/pJsBmOZuuq4


הנה תולדות הפונוגרף מסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/Wmg0BD_rR6Y


בעליו הגאה של פונוגרף:

https://youtu.be/hECqrKxV1h8


ואספן נלהב של פונוגרפים מנגנים:

https://youtu.be/E_tSqgV2_qI
AC/DC
מה ההבדל בין זרם ישר וזרם חילופין?



ודאי ראיתם פעם את הצירוף AC/DC. לא, הכוונה היא לא ללהקת הרוק בשם זה, אלא לסימון שמופיע על מתקני חשמל ושעל שמו נקראת גם הלהקה.

מתקני החשמל שאנו מכירים מופעלים או על ידי זרם ישר (DC) או על ידי זרם חילופין (AC).

זרם ישר הוא זרם שאנו שואבים מסוללה, שלה שני קטבים – מינוס (-) ופלוס (+). בראשון יש עודף אלקטרונים, שאם מחבר מוליך חשמל – חוט מתכת או אף מים – האלקטרונים עוברים לאורכו של סליל חוטים לכיוון של הקוטב השני שבו יש חסר אלקטרונים, ובדרכם מפעילים נורת חשמל או תנור, או מכשיר רדיו. הממציא המפורסם אדיסון המציא את נורת החשמל והרבה מכשירי חשמל, שכולם פועלים בזרם ישר.

הממציא טסלה, צעיר מאדיסון, עבד על היחס שבין שדה מגנטי למעגל חשמלי. מתצפית שסליל דומה המתקרב למגנט, נוצר בו לרגע, זרם חשמלי. הוא ניחש שכמעגל חשמלי מסתובב בשדה המגנטי, יופיעו בו הבזקי חשמל. תדירות המבזקים תלויה במהירות הסיבובים. הוא גם גילה שהאלקטרונים נעים בכיוון אחד בהבזק ראשון, ועם הסיבוב נעים בכיוון שונה. לזרם החולף בסליל המוליך קרא זרם חילופין, והמייצר אותו הוא גנרטור.

עוד גילוי חשוב: אם נעביר זרם חילופין בסליל ששדה מגנטי, נוצרת השראה מגנטית, שמעבירה חשמל לסליל שני, המבודד ממנו. המכשיר הזה נקרא שנאי. אם בסליל השני יש פי שתיים כריכות מהראשון, יהיה המתח החשמלי שיופק בו כפול.

כמובן ש-AC הוא סוג החשמל שאנו משתמשים בו ברשת החשמל הביתית והתעשייתית. המתח בסוללה פשוטה הוא 1.5 וולט ואילו ברשת הביתית הוא 220 וולט, שזהו פי 150 כמעט (בארה"ב משתמשים בדרך כלל במתח ביתי של 110 וולט, ובישראל 220 וולט (שם מספר התנודות לשנייה הוא 60, לעומת 50 אצלנו).

כיום מערכת החשמל הנוצר בתחנות כוח חשמלית, משם הוא מועבר מרשת בין-עירונית, מתחנות רוח ומפלי מים במתח עילי של עד ל- 220,000 וולט, פי אלף מהמתח הביתי, בחוטי נחושת בעובי לא גדול, ולהנמיכו באמצעות שנאי, למתח הביתי.

הזרם הישר עדיף במכוניות, שם יש דינמו המייצר חשמל מתנועת המנוע ומצבר שצובר את החשמל ומאפשר להפעיל את המכונית בזמן אחר. עד כאן בינתיים.


הנה ההבדל בין זרם ישר וחילופי:

https://www.youtube.com/watch?v=BcIDRet787k


סיפור התחרות שבין שני הגאונים – אדיסון וטסלה, על השיטה הרצויה:

https://www.youtube.com/watch?v=ZInLPe_bezQ?long=yes


וסיפורו של טסלה הגאון שהמציא את מערכת החשמל שלנו ועוד המון המצאות:

https://youtu.be/mCQZO7J8FaI?long=yes
נורת החשמל
מי המציא את נורת החשמל?



נורת החשמל, או נורת הלהט, הומצאה בידי תומאס אלווה אדיסון. הוא עבד על המנורה שתחליף את עששית הנפט במשך שנים ולא הצליח. הרי כבר שנת 1800 הצליחו לפתח נורת חשמל, אבל האור שהן הפיצו היה דל יחסית והנורות "נגמרו" בתוך זמן קצר, בשל התלהטות פיסות הפחם שהובילה להתפוררות מהירה.

את המשימה לייצר נורה חשמלית שלא תישרף במהירות נטל על עצמו הממציא אדיסון, אחרי המון אחרים שנכשלו. הוא ניסה עוד ועוד חומרים כחומרי בעירה שיפיקו אור למשך זמן רב, אך לא צלח. מי שהסיסמה שלו הייתה "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפי דרכים שלא עובדות", המשיך לחפש. פריצת דרך חשובה חלה כשתומס אדיסון גילה שבסביבה נטולת חמצן מחזיק תיל פחם מעמד עד 40 שעות שימוש.

אבל התפנית האמיתית הגיעה כשאדיסון גילה שסיבי במבוק מצופים בפחם הם חומר-בעירה מעולה בנורה החשמלית. כשחיבר את סיבי הבמבוק המצופים לסביבה נטולת חמצן הוא הצליח לפתח נורות שהחזיקו מעמד כ- 1,500 שעות שימוש, לפני שנשרפו כליל. נורות הלהט של אדיסון היו הצלחה מסחרית מדהימה. פרט משעשע - לכל עמודי התאורה ברחובות הוסיפו אז הודעות עם הכיתוב "לא להדליק עם גפרור!".

אדיסון לא הבין מיד עד כמה המצאת הנורה החשמלית עתידה לשנות את החברה המודרנית ועד כמה היא תפתח את הכלכלה והתעשייה בעולם, כמו גם של המדע והחברה. אבל זה לא הפריע לו לפתח די מהר מפעלים לייצור חשמל ומגוון המצאות שמתבססות ומייעלות את השימוש בנורה החשמלית. זו תהיה ההמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.

אגב, אחת הנורות שיצר אדיסון בשנת 1880, לאחר ניסיונות רבים שנכשלו, עדיין דולקת במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון. כמובן שזו הייתה נורה שחוט הלהט שלה הוא מבמבוק מצופה פחם.


הנה סרטון על המצאת נורת הליבון:

http://youtu.be/9MPCKWREnIo


ההיסטוריה יודעת לספר סודות לא ידועים, על ממציאים אחרים שקדמו לאדיסון:

http://youtu.be/-Q4rQDN6Z4s


הנה סקירה של התפתחות הנורות החשמליות מאז אדיסון ועד היום:

http://youtu.be/afp8IRUUJUo
Intel Edison
מהו אדיסון, המחשב בגודל של בול?



המחשב הזעיר "אדיסון" (Intel Edison) הוא מחשב בגודל של בול, או כרטיס מחשב מסוג SD. הוא כל כך קטן שקשה להאמין שמדובר במחשב שלם וניתן לקנות אותו תמורת 50 דולר בלבד.

מדובר במחשב למייקרים, חובבי מחשבים שיכולים להשתמש בו כדי לפתח יכולות מתקדמות כמעט בכל מכשיר חשמלי. כמו מחשב הרספברי פיי, גם כאן הרעיון הוא לשבץ את המחשב הזעיר ביישומי מחשוב לביש או בפיתוחים בתחום ה"אינטרנט של הדברים" (IOT). הוא כה קטן שכבר שילבו אותו מפתחים בעולם בקסדות, בבגדים ממוחשבים, במכשירי מטבח שצויידו ביכולות מחשוב ועוד.

המחשב הזעיר הזה מבוסס על שבבי קווארק, שגם הם פותחו על ידי יצרנית אדיסון, חברת "אינטל". מובנים כבר בתוכו 2 מעבדים, אינטרנט אלחוטי WiFi, תקשורת Bluetooth וזיכרון מלא. מידותיו ביחס ל-Raspberry Pi הן כרבע מגודלו והוא כולל מרכיבי תקשורת מגוונים, חזקים ומהירים ממנו.

גם אדיסון, כמו הרספברי פיי האנגלי וארדואינו של אינטל (שבתוכו משובץ אדיסון לא פעם), הוא עוד חוליה בשוק המתפתח במהירות עצומה, של מכשירים חכמים ומחוברים לרשת, שאינם מחשבים רגילים.


הנה סרטון על מחשב האדיסון:

http://youtu.be/0UjUcfPdbu8


הסבר טכני:

http://youtu.be/lDKM7UKUL5A


רובוטים שעובדים על אדיסון:

http://youtu.be/CkADr_rbZuA


רובוטי עכביש שפועלים על מחשב האדיסון:

https://youtu.be/3NeJisPvHcU


כך שולב האדיסון בגיקון, מפגש המייקרים היצירתי:

http://youtu.be/_53eOfPllwQ


אמיל ברלינר
איך הומצא הגרמופון ומי בעצם המציא אותו?



הדיסקים, נגני האייפוד וה-mp של ימינו חייבים תודה לפונוגרף של אדיסון. אבל את הגרמופון ייצר לראשונה מישהו אחר.. הפונוגרף לא היה המכשיר הראשון שאיפשר להקליט קולות ולהשמיעם שוב. הוא היה הבסיס לתקליטים שעליהם הוקלטו שירים, דיבורים ונאומים. התקליטים הללו נמכרו לאנשים שקנו פונוגרף כדי להשמיעם בביתם שוב ושוב.

רבים חושבים שתומאס אלווה אדיסון הוא שהמציא גם את הגרמופון. זו טעות.. הגרמופון, נגן תקליטים שטוחים, היה מכשיר אחר מהפונוגרף של אדיסון. ממציא יהודי בשם אמיל ברלינר, הוא שיצר את מכשיר הגרמופון שניגן את התקליטים השטוחים הראשונים. ברלינר נולד בגרמניה והיגר לארצות הברית בגיל 19. הממציא היהודי המוכשר הקים את חברת גרמופון האמריקאית ובגאונות עסקית בלתי נתפשת הצליח לגרום לכל העולם לקרוא לכל המכשירים מסוג זה "גרמופונים". הוא גם הקים עם אחיו שנשאר בגרמניה את חברת "דויטשה גרמופון". זו הייתה החברה הראשונה בעולם שייצרה תקליטים. היא נחשבת עד היום לאחת מחברות התקליטים הטובות בעולם.

התקליטים השטוחים של ברלינר, כמו הגרמופון שלו, התחרו שנים רבות בפונוגרף שהמציא וייצר תומאס אדיסון. ברלינר ניצח ואדיסון עבר גם הוא לייצר תקליטים שטוחים. ברלינר נחשב עד היום לאבי תעשיית התקליטים המודרנית.

אז את הגרמופון לא אדיסון המציא, אלא מישהו אחר, צנוע ומוכר הרבה פחות, אבל מוכשר מאד גם הוא.


הנה ההקלטה הראשונה בהיסטוריה על תקליט של גרמופון:

http://youtu.be/uu9b_h6DLxM


הנה תקליט שמושמע על גרמופון של ברלינר משנת 1898:

http://youtu.be/c6fkaUNv85E


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.