» «
טייס אוטומטי
למה הומצא הטייס האוטומטי?



טייס אוטומטי נועד להטיס את המטוס ממקום למקום ולדאוג לבדוק את כל נתוני הטיסה ולנהל את הטיסה לפיהם, בצורה הטובה ביותר. הטכנולוגיה הזו במיוחד יעילה בטיסות ארוכות. כשרוצים להפעילו, לוחצים הטייסים על שני כפתורי ניווט, והמטוס יטוס עד ליעד, כשהוא שומר על גובה, כיוון וכדומה. בכל רגע שבו ירצה הטייס להחזיר לעצמו את השליטה במטוס, הוא מנתק את הטייס האוטומטי וחוזר להטיסו בעצמו.

הטייס האוטומטי הראשון פותח על-ידי תאגיד "ספרי" (Sperry) ב-1912. לורנס ספרי (בנו של הממציא האמריקאי אלמר ספרי) הציג אותו לציבור שנתיים מאוחר יותר והמחיש את אמינות המצאתו בכך שטס במטוס כשידיו מורמות והטייס האוטומטי שולט בהיגוי.


בעברית - האם הטייס האוטומטי מנבא את המטוס האוטונומי, שיטיס את עצמו ללא טייס?

https://youtu.be/seGcEaulB9A


כך מתבצעת הנחתת מטוס בעזרת הטייס האוטומטי:

http://youtu.be/8K62MuaT9mU


סרטון של טיסה עם טייס אוטומטי בפעולה:

https://youtu.be/9NFq2eZSDJE


הנה הטייס האוטומטי של המכונית של טסלה:

https://youtu.be/7quu551ehc0
מדחף
איך מניע המדחף את המטוס?



אחת התופעות המרתקות בהנדסה היא של מטוסים במשקל אדיר, שטסים באוויר, במטוסים חזקים זה בזכות הכוח שיוצר זרם הסילון שנפלט מהמנועים הסילוניים החדישים והחזקים כל כך.

במטוסים קטנים או ישנים יותר, בעיקר אלו שלפני מלחמת העולם השנייה, הייתה זו תנועת האוויר שמייצרים המַדְחֵפים שלהם, שהחזיקה אותם באוויר.

אבל מהו המַדְחֵף? איך הוא מצליח לייצר כוח כה גדול עד שמטוסים במשקל חצי טון נשארים בזכותו באוויר ולא נופלים?

המדחף, באנגלית פרופלור (Propeller) או הרוטור במסוקים, הוא מנגנון המחובר למנוע וכולל להבים או מעין כנפיים שצורתם מיוחדת. בסיבוביהם המהירים יכולים הלהבים לייצר זרם אוויר כה חזק עד כדי כך שהם דוחפים את המטוס קדימה.

אפשר לראות במדחף סוג של כנף שמסתובבת ומייצרת את מה שהציפורים מייצרות בנפנוף כנפיהן והוא "עילוי קדימה". כוח העילוי הזה הוא שדוחף את המטוס קדימה.

למעשה, תפקיד המדחף הוא להפוך את התנועה הסיבובית של המנוע לתנועת דחף של המטוס. את המדחף מרכיבים כמה להבים, שניים או יותר, כשכל להב היא כנף מסתובבת שיוצרת זרימה של אוויר בכיוון הטיסה - לפי מהירות סיבוב המדחף.

זרימת האוויר הזו יוצרת שני כוחות: כוח עילוי אופקי, שמחזיק את המטוס באוויר וכוח דחף הדוחף אותו קדימה. שני הכוחות הללו מתגברים על שני כוחות שלכאורה מונעים מהמטוס לטוס. הראשון הוא כוח הכבידה שדווקא מושך אותו לאדמה והשני - כוח הגרר, שמתנגד לתנועה שלו קדימה.

אגב, לכל להב יש פיתול בקצהו. זאת כדי למנוע את שבירתו בקצה הלהב, בשל האופן בו משתנה כוח העילוי בחלקים השונים של הלהב.


מטוסי הפרופלור כיום הם נדירים מאוד, בעיקר כי הם איטיים:

https://youtu.be/gkGEeLr7yEo


הכוחות הפועלים על המטוס, כשהמדחף אחראי לכוח שדוחף אותו קדימה:

https://youtu.be/wFTHh-6jIT8


את המדחף החליף עם השנים מנוע הסילון (עברית):

https://youtu.be/fP8892AsAiM


וכך פועל המדחף גם בצוללות:

https://youtu.be/ON_irzFAU9c
הנחתת מטוס
איך להנחית מטוס?



לטוס כולנו יודעים בתור נוסעים. אך מה יקרה אם נצטרך פעם להנחית מטוס שמשהו קרה לטייס שלו?

ברור ששום סרטון הדרכה באינטרנט לא יוכל ללמד אותך להטיס מטוס או אפילו להנחית אותו, אבל אם אין ברירה אז כל דבר הוא טוב יותר מכלום. לכן צורפו הסרטונים הבאים, שמנסים לסייע בהדרכה להנחתת מטוסים.


הנה נוסע פשוט שהצליח להנחית מטוס (עברית):

https://youtu.be/2ZaXd2-ZNQY


סרטון הדרכה להנחתת מטוס:

http://youtu.be/BRRHoSXDhCA


חחחח
מטוס מזג אוויר
מה עושה מטוס מזג האוויר?



מטוסי מזג אוויר או "ציידי הוריקנים" (Hurricane Hunters) הם מטוסים המאפשרים לחקור תופעות מזג אוויר שונות. מטוסי מזג אוויר מצוידים במכשירי מעקב, רדארים ומחשבים משוכללים והם מסוגלים לטוס לעין הסערה, כגון מרכז סערת ההוריקן שבה, למרבה הפליאה, ממש שקט.

בכך מאפשרים מטוסי מזג האוויר לחוקרים למדוד גורמים שונים כמו לחץ הרוחות ומהירותן. כך ניתן לחזות את התקדמות והתפתחות הסופות ומידת הנזק שהן עלולות לחולל. פעמים רבות נתונים אלה מאפשרים להזהיר את התושבים, באותם אזורים שבהם הסערה צפויה לפגוע. כך ניתן למנוע אסונות כבדים בנפש ולהקטין את הנזקים ברכוש.


הנה מטוס מזג האוויר שיוצא לטוס לתוך עין הסערה:

https://youtu.be/a-SnxC-BkPo


ומטוס "צייד הוריקנים" נוסף שטס לתוך הסערה:

https://youtu.be/MqzmrqRPyPQ

תעופה

אנדריי טופולב
מי היה גאון המטוסים הרוסיים טופולב?



אנדריי טופולב היה מהנדס מטוסים רוסי, שהתמחה בפיתוח מפציצים. במהלך הקריירה שלו, שנמשכה 64 שנים, הוא תכנן ופיתח מעל 100 מטוסים שונים. במיוחד ידוע טופולב במפציצים הכבדים שפיתח לחיל האוויר של ברית המועצות.

ברבות השנים פיתח טופולב מטוסים רבים ומעולים, ביניהם יש לציין את הטופולב ANT-4, שהיה המטוס עשוי המתכת הראשון בעולם. המטוס הזה פתח עידן חדש בעולם התעופה ובמיוחד בפיתוח מפציצים. הטופולב ANT-20 הרוסי היה המטוס הגדול של תקופתו וכלל 8 מנועים!

מטוס נוסף שלו, הטופולב ANT-25, היה מטוס בעל מנוע יחיד והוא יועד לטווחים ארוכים. הוא השיג את שיא המרחק, כשחצה בשנת 1937 את הקוטב הצפוני מברית המועצות ועד ליבשת אמריקה - מרחק של 11,500 קילומטרים.


הנה שיאן המרחקים שהוא פיתח - מטוס טופולב ANT-25:

http://youtu.be/Q3wrqAKlNJ4


והטופולב ANT-20 הענקי של טופולב:

http://youtu.be/8QLpyNT3lB8
סקיילון
מה החידוש של מטוס החלל סקיילון?



כבר משחר התעופה והרבה לפני ששוגר הלוויין הראשון בשנת 1957, ליווה את מדעני החלל החלום ליצור מטוס חלל שיוכל לטוס אל החלל פעמים רבות וללא צורך במאייצים רקטיים, שיאפשרו לו לברוח מהאטמוספרה. מאז, יותר מ-50 שנה מאז הטיסה המאויישת הראשונה לחלל, עדיין לא הצליחו לייצר כלי טיס שכזה.

אולי מטוס החלל סקיילון הוא שיגשים את החלום הזה. במקום מנוע סילון, כמו שיש למטוסים המשוכללים היום, יש למטוס המהיר הזה, שמהירותו המרבית היא פי 5 ממהירות הקול, מנוע רקטי על-קולי חדשני שנקרא סאבר (SABRE). מנוע זה הוא לא רק מהיר וחזק במיוחד, אלא גם חסכוני מאד ועשוי להקטין את צריכת הדלק בעולם התעופה ביותר מ-10%. יש לו גם מערכת קירור שפותרת את בעיית ההתחממות של מנועים חזקים הפועלים בגבול החלל. כדי לקרר את הטמפרטורה, שיכולה להגיע ל-1000 מעלות צלזיוס, יצרו המנדסים רשת של צינורות דקיקים, באורך כולל של 50 קילומטרים, שמקררים את המנוע במהירות עצומה ומונעים את היווצרות מעטפת הקרח המוכרת ממערכות קירור שכאלה.

התוצאה מבטיחה להיות מטוס שיתפקד היטב הן באטמוספירה והן בגבול החלל. יכולתו של הסקיילון לטוס בקלות בגבול החלל תאפשר לו להציב לוויינים במסלול נמוך בחלל בקלות, במהירות ובזול מכל שיטת שיגור שמשמשת כיום להצבת לוויינים בחלל.

אמנם הסקיילון נמצא בפיתוח מתקדם, אך הצפי הוא שהוא יהפוך למטוס מסחרי רק אחרי שנת 2020. הוא זכה לשמו ממגדל שהוקם בלונדון ונהרס בשנה שלאחר מכן, מגדל שנקרא סקיילון.


הנה מטוס החלל המכונה סקיילון:

http://youtu.be/_pDz0p75yg8


ועוד ממטוס החלל העתידני, שמגיע לפי 5 ממהירות הקול:

http://youtu.be/k_BvzoiuoN8
סטיב פוסט
מי המיליארדר סטיב פוסט ששבר שיאי טיס ונעלם?



האדם הראשון שטס טיסת יחיד מסביב העולם בכדור פורח היה המיליארדר האמריקאי ההרפתקן וחובב הטיס סטיב פוסט (Steve Fossett). כבר מנעוריו הוא אהב הרפתקאות ואתגרים, כשטיפס על הרים ונהג לצאת לשחיות ארוכות בים הפתוח. בבגרותו הפך פוסט לאדם עשיר במסחר בורסאי בשווקים הפיננסיים ואז החל להגשים חלומות אתגריים.

הטיסה המופלאה על הכדור הפורח התרחשה בשנת 2002. אבל היא הייתה רק הישג אחד מרבים של פוסט, שכן הוא היה טייס שהחזיק בלא פחות מ-116 שיאים עולמיים בכדורים פורחים, מפרשיות, דאונים ומטוסים!

אבל בספטמבר 2007 הכל הסתיים עבור האיש האמיץ ושובר השיאים הנועז. בעת שטס במטוסו מעל מדינת נבאדה שבארצות הברית, נעלם פוסט והחל מסע ארוך ומורכב למצוא אותו. רק בשנה שאחריה נמצאו שרידי מטוסו של פוסט ואחדות מעצמותיו.


הנה מפעל חייו של סטיב פוסט, הטייס ששבר מעל 100 שיאי תעופה:

https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ


פוסט אחרי חציית האוקיינוס השקט לבדו בכדור פורח:

https://youtu.be/Xb-2a5eWHbo


הקפת העולם על ידיו בדאון "גלובל פרייר" ('Global Flyer'):

https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ?t=1m29s


קדימון לתכנית על אובדן מטוסו, החיפושים ומציאת שרידיו של המיליארדר הטייס:

https://youtu.be/UprV0hdyYkQ


ומציאת מטוסו ב-2008:

https://youtu.be/jBgfZ2qNosY
צפלין
מה הייתה ספינת האוויר או הצפלין?



צפלין (Zeppelin) הוא שמה בגרמנית של ספינת אוויר קלה מהאוויר, שפותחה על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין.

למה ספינת אוויר? - כי הצפלינים הללו היו גם בממדים וגם בפינוקים והטיסה בהם ממש כמו ספינת נוסעים המשייטת בים.

הצפלין נבנה בתחילת המאה ה-20 והיווה את הבסיס לכלי הטיס הקשיחים, שאינם בלון. גם כיום, ספינות אוויר רבות נקראות עדיין צפלין.

מתחילת המאה ה-20 שימשו הצפלינים לתחבורה אזרחית ולצרכים צבאיים. בטיסות אזרחיות וכדי להקטין את הסיכון, עלו הנוסעים אל ספינת האוויר, מתוך סירות באגם.

תאי הנוסעים מוקמו מתחת לספינת האוויר. למעשה, הצפלינים היו לכלי הטיס הראשון בהיסטוריה ששימש לתחבורה ציבורית אווירית והם טסו מארץ לארץ ולמרחקים הולכים וגדלים.

עוד לפני מלחמת העולם הראשונה הפעילו צפלינים לטיסות סדירות באירופה. מהרצון להגיע ולראות מקומות רחוקים ותרבויות אחרות, גם לסיור וצילום מעל ארץ ישראל הגיע הצפלין. עם הזמן הפעילו צפלינים בטיסות ארוכות, אפילו לאמריקה.

במלחמת העולם עשה הצבא הגרמני שימוש רב בצפלינים, לתצפיות ריגול והפצצות. הוא היה כלי חדשני ומרשים מאד, אם כי הרבה פחות חזק מהטנקים, שגם הם הופיעו במלחמה זו בפעם הראשונה.

בשנת 1937 ולאחר שגם כך ירד השימוש בצפלין לטיסות מסחריות, אירע "אסון ההינדנבורג" שהביא לקיצו הסופי של עידן הצפלין. האסון התרחש בעת הנחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית, כשהצפלין הנאצי נשרף לגמרי ו-35 מנוסעיו ואנשי הצוות שלו נהרגו. קראו על האסון באאוריקה בתגית "אסון הינדנבורג".


הנה ספינות האוויר וההיסטוריה שלהן:

https://youtu.be/LyaYaFzSPac


טיסת צפלין מעל גרמניה בשנת 1929, מעל שרידי הערים שנפגעו במלחמת העולם הראשונה:

http://youtu.be/tpSPEc3ZTKE


מטוסים אמריקאים מקבלים את פניו של הגרף פרדיננד פון צפלין, בטיסה על הצפלין שהמציא:

https://youtu.be/VG_wnJeH0fk


סופו של עידן, כשהצפלין הינדנבורג מגיע לאמריקה ומתרחש אסון ההינדנבורג:

http://youtu.be/CgWHbpMVQ1U


וסיפורו של הצפלין ההיסטורי (עברית):

https://youtu.be/ddL2i1wAg1g?long=yes


אנשי סילון
מיהם אנשי הסילון?



"איש הסילון" (Jetman) הוא פעלולן שטס באוויר כשהוא חגור בחגורות סילון וטס בטיסת יחיד. חגורת הסילון פותחה במקור עבור אסטרונאוטים לצורך מילוי של משימות בחלל, אך בשנים האחרונות היא הפכה לאחד המכשירים הפופולאריים אצל חובבי התעופה האתגרית.

לאחרונה הוצג מבצע מעורר התפעלות. המבצע הזה תוכנן במשך חודשים, כשצמד טייסים, אנשי סילון החגורים בחגורות סילון, ליוו מטוס נוסעים ענקי מסוג A380 בשמי דובאיי.

לטיסה ה"קלה" הזו נדרשו חודשים של הכנה ותכנון קפדני עם טייסי המטוס, בעיקר כדי להגיע לתיאום ושיתוף פעולה מושלם. הסיבה העיקרית היא בטיחות אנשי הסילון וצוות טייסי ונוסעי המטוס.


איב רוסי, איש הסילון הוותיק, שמתאר את הטיסה על הסילון האישי:

https://youtu.be/HZRp6iRjnhQ


כאן לקט טיסות על הסילון הצמוד שלו במקומות בעולם:

https://youtu.be/x2sT9KoII_M


ההכנות המקדימות והסיורים לתכנון טיסה מעל לקניון הגדול:

https://youtu.be/n4CX-8Eo_6I


ואנשי הסילון טסים ליד מטוס הנוסעים:

https://youtu.be/_VPvKl6ezyc
מה הייתה הטיסה לשומקום?



בשנות ה-90 יצאה חברת התעופה הישראלית "אל על" בקמפיין שנקרא "טיסה לשום מקום". הרעיון היה מבריק בפשטותו - מטוס אל על המריא בכל יום לטיסה מעל ים התיכון, שנמשכה כשעתיים ובמהלכה הוגשה ארוחה מושקעת והוקרן סרט. לאחר החוויה שב המטוס ונחת בנתב"ג.

המדהים הוא שעבור רוב הנוסעים הטיסה הייתה רק חלק קטן מהחווייה. הם הרי ביקרו קודם בקודש הקודשים של הנסיעה לחו"ל, שבמקרה הזה כלל לא הייתה.. הם ביקרו לפני הטיסה בדיוטי פרי ורכשו מוצרים כרצונם. כך שלאחר הטיסה ירדו הנוסעים מהטיסה, אספו את הטובין שרכשו קודם לכן ב-Duty Free ונסעו הביתה שבעים ומרוצים...

הטיסות הללו טסו מלאות, הייתה הרשמה לטיסות רבות מראש. ישראלים רבים מצאו שזול יותר לטוס בטיסה כזו בשביל הקניות הזולות בדיוטי פרי. המוצרים, קשה להאמין, זולים יותר עם עלות הטיסה, מאשר רכישה שלהם בחנויות הרגילות בארץ..

אבל אז חוקקה הכנסת חוק שהביא לכך שהמבצע של טיסה לשום מקום בוטל. החוק החדש סגר את הפרצה כיוון שקבע שפטור ממכס יינתן רק למי שהיה מחוץ למדינת ישראל למשך 48 שעות לפחות.


לצערנו אין סרטון של הטיסה לשומקום.
מי המציא את הקופסה השחורה למטוסים?


את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה לו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ומכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים, למשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה.

וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.

אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל.

ועדיין, רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה קצת מדהים, אבל עדיין לא הרשים את הפקידים...

רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.

מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.

המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.

כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. ומה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?

בשנות ה-60 אוסטרליה הייתה הראשונה שחייבה כל מטוס נוסעים להתקין ולשאת קופסה שחורה. זאת אחרי שמטוס נוסעים הולנדי F27 של חברת טראנס אייר אוסטרליה התרסק באחת מהמדינות שלה.


הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה (עברית):

https://youtu.be/a5y-RMMUYdY


על המצאת הקופסה השחורה באנגלית:

https://youtu.be/xyfhbWT2gzU


וכך חוקרים התרסקויות של מטוסים (עברית):

https://youtu.be/xFYUveGqVlo
מהו גלשן אוויר?



גלשן אוויר (hang glider), שיש המכנים "גלשון אוויר", הוא מתקן תעופה ספורטיבי לא ממונע. הוא מציע שילוב של תחביב לשעות הפנאי וספורט תחרותי. גולשים מיומנים יודעים לספר שגלישה אווירית בגלשון האוויר היא החוויה הקרובה ביותר למעוף הציפור.

גלשן האוויר בנוי משלד אלומיניום קל ובדים המתוחים עליו. הגולש תלוי על המתקן בעזרת רתמה המחוברת לשלד הגלשן. השליטה בכיוון המעוף של גלשן האוויר מתבצעת על ידי הטיית הגוף ימינה ושמאלה, בעוד שהאטה והאצה של המהירות מתבצעת על ידי תנועת הגוף של הגולש קדימה ואחורה.

בגלישה האווירית ניתן לגמוע מרחקים גדולים מאד. אם בתחילת עידן גלשני האוויר ניתן היה לגלוש רק במורד, כיום עושים גולשי אוויר מיומנים מרחקים של מאות קילומטרים בגלישה אווירית אחת. בישראל למשל, גמא גולש מרחק של 200 קילומטרים בתוך 6 שעות גלישה, מאופקים ועד לעיר אילת. גלישה כזו נקראת "קרוס" (מלשון Cross Country, שהיא "חוצה המדינה"). לטיסות כאלה נדרשת בדרך כלל המראה בגרירה, שמתבצעת על ידי גרירה של הגלשן באמצעות כלי רכב. הרכב הממונע מאפשר לגולש להמריא ולטפס לגובה ואז להשתחרר ולגלוש הלאה באופן עצמאי.

גולשי אוויר מיומנים יודעים לנצל את ה"תרמיקות", שהם זרמי אוויר חמים העולים למעלה, בכדי להגיע לגובה רב. גולש אוויר ישראלי הגיע לגובה של כמעט 5 קילומטרים במעוף שכזה.


הנה גלשן אוויר בגלישה בהרים:

https://youtu.be/S2b4IL1or7I


מעל הים:

https://youtu.be/9URS7fLd_K4


גולש אווירי שהחליט לנחות על דאון:

https://youtu.be/OIk0XzAfbs0


והפעלולן בוב ווילס שחיבר אופנוע לגלשן אוויר ובדק אם יצליח לגלוש עם משקל כזה:

https://youtu.be/lLygZUrLv9M
מה הסכנה למטוס שפוגע בו ברק?



מדענים מעריכים ש-8 מיליון ברקים מתרחשים בכל יום בעולם. האם ברק שפוגע במטוס יכול להזיק ליושבים בו?

ובכן לא. מסתבר מהמון ניסויים שהברקים עוברים על גוף המטוס ולא מצליחים לחדור פנימה ולהזיק ליושביו או לגרום לשריפה מסוכנת.

מסתבר שגם במטוסים שבנויים מהרבה חומרים שאינם מתמודדים טוב עם ברק כזה, גם בהם המטוס שורד ללא קושי פגיעה של ברק.


הנה סרטון על הסכנות מהברקים למטוסים באוויר:

http://youtu.be/m37z5R2rJ5E
מה זה רחפן?



הרחפן, (Drone) בעברית תקנית "רב-להב", הוא מעין הליקופטר זעיר ולא מאוייש, בעל 4 מנועים, המרחף באוויר ויכול לצלם, לעקוב, להעביר דברים לא כבדים וכדומה.

רחפן יכול להיות עצמאי ומתוכנת מראש, כמו רחפני התובלה שחברות שונות שבראשן חברת המסחר האלקטרוני אמזון מתכננות להעביר באמצעותם את המוצרים שנרכשו מהם אל בית הלקוח.

רוב הרחפנים בימינו הם רחפנים שמופעלים בשלט רחוק. כך יכול המפעיל לשחק בלהטיס אותם בתור שעשוע, או להפעילם ממוקד שליטה, לצורך מעקבים, משימות ריגול, צילום ואף חבלה.


הנה תולדות הרחפן המודרני (עברית):

https://youtu.be/O5hVwPjjGHo


רחפן בעבודה (עברית):

http://youtu.be/6WKOCWNRO-8?t=17s


המראות שהוא יכול לתעד:

https://youtu.be/WHnOTKUX_X0


כך מטיסים את הרחפן עם שלט רחוק:

https://youtu.be/XdlmoLAbbiQ


המשטרה משתמשת ברחפנים לאכיפת החוק (עברית):

https://youtu.be/2nv4NS3wPEM


ארכיאולוגים חוקרים קווי מתאר של אתרי עתיקות (עברית):

https://youtu.be/r1RY8kM8eKQ


מראות מהרחפן ב-360 מעלות:

http://youtu.be/TyvgldPagxU?qr=yes


והרצאת טד על רחפני העתיד (מתורגם):

https://youtu.be/RCXGpEmFbOw?long=yes
מהו כיסא מפלט ואיך הוא פועל?



עם המצאת מטוסי הסילון החליטו המהנדסים שטייס שמטוסו נפגע לא חייב להתרסק עימו. המצאת כיסא המפלט (מושב המפלט) איפשרה לטייסים להיזרק עם כסא הטייס שלהם מהמטוס ולצנוח בביטחה אל הקרקע.

לכיסא המפלט יש מנגנון אוטומטי שמשחרר את הכיסא, כשהטייס צונח באוויר. אחרי זמן מה גם נפתח המצנח האוטומטי והטייס ממשיך לצנוח למטה בביטחון מוחלט. בשל העובדה שהם חשופים להתקפות והסיכוי לפגיעה בהם גבוה יותר, מטוסי קרב מצוידים כיום כמעט תמיד בכיסאות מפלט.


כך פועל כיסא המפלט או מושב המפלט:

http://youtu.be/_E5QSvxbnmw


והנה דרך הפעולה של כיסא מפלט מודרני:

http://youtu.be/e-RcMEDLu7Y
מיהו היונק המעופף?



היונקים היחידים שיש להם כנפיים ומסוגלים לעוף כמו עופות הם העטלפים (Bats). לעטלף אין נוצות כמו עוף, אלא כנפיים מעור מתוח, שמתוחות בין אצבעותיו.

העטלף חי פעמים רבות במושבה, מושבת עטלפים, שהיא קבוצה ענקית של עטלפים החיים ביחד.

המקום הטוב ביותר לצפות בעטלפים יהיו המערות שבהן הם שוכנים. אבל אפשר לראותם גם מתחת לאבנים גדולות, בין מבנים, בבארות נטושות, בתוך חורי עצים, בסדקי סלעים ובמקומות מסתור נוספים.

במהלך עונת החורף עוברים העטלפים לשנת חורף וקצב פעימות הלב שלהם יורד ל-10 פעימות בדקה.

עם מעל 1,000 מינים ברחבי העולם, העטלפים נחשבים לסדרה השנייה בגודלה במחלקת היונקים. הם מהווים כחמישית ממיני היונקים בעולם וניתן למצוא אותם בכל היבשות, למעט אנטרקטיקה. ואגב, עם 33 מיני העטלפים שבה, ישראל היא "מעצמת עטלפים" שבה העטלפים מהווים שליש מיונקי ישראל.

תדמיתית, יחסי הציבור של העטלף די גרועים. זה מתחיל מסיפורי הערפדים נסוח דרקולה, שלרובם אין כל קשר למציאות, ועד לעובדה שככל הידוע עטלפים (או מרק עטלף...) הם שגרמו למגפת האבולה.

אנשים פוחדים ושונאים את העטלפים ולא בצדק. כי העטלף הוא מדביר המזיקים המצטיין של הטבע והוא מאוד מסייע לאדם בכך. במרבית המקרים הוא גם יצור לחלוטין לא מזיק לאדם.

חובבי קומיקס וילדים רבים חבים לעטלפים גם את באטמן, איש העטלף וגיבור-העל מהקומיקס והסרטים המפורסמים. גם בצה"ל שלנו, יחידות צבאיות שונות מתהדרות בעטלף, כסמל היחידה שלהן, כולל הקומנדו הימי והיחידה נגד מטוסים.


הנה סיפורם של העטלפים (עברית):

https://youtu.be/B0S3FjGW3yI


העטלפים נפלאים, בניגוד לשם הערפדי שיצא להם (מתורגם):

https://youtu.be/Z8wLQ3NCBgg


מה שומר עליהם ממחלות נוראות? (מתורגם)

https://youtu.be/XiBXhCr_Jpw


על העטלפים הגדולים בעולם:

http://youtu.be/5FK9tWT5pA4


ומעוף העטלף בהילוך איטי:

http://youtu.be/Upq7LyhCGXE
איך מטוסים טסים ולא נופלים?



עקרונות אווירודינמיים שונים עובדים כדי לאפשר למטוס להישאר באוויר. נהוג לומר שכוח העילוי הוא שמחזיק את המטוס באוויר, אבל יש ויכוחים לגבי איך הדברים עובדים בדיוק. בכל מקרה ניתן לומר שצורתה של כנף המטוס תורמת לכוח העילוי, יהיה אשר יהיה ההסבר לאופן שבו הוא פועל.

הסבר אחד של כוח העילוי הפועל על כלי טיס הוא שהחלק הקדמי של כנף המטוס מפצל את האוויר לשניים. עד שהאוויר ייפגש שוב, בחלק האחורי של הכנף, יווצרו הבדלי לחץ אוויר בין האוויר שמעל הכנף וזה שמתחתיה.

הפרשי לחץ אלו הם הגורמים להיווצרות כוח עילוי. הוא שמחזיק את המטוס באוויר.

יש הסבר שנאחז בעיקרון ברנולי כדי לומר שמהירות הגבוהה של האוויר שמעל לכנף גורמת לירידת לחץ האוויר שם ולהיווצרות של כוח עילוי המחזיק את המטוס.

חוקרים אחרים גורסים שמה שגורם למעשה למטוס להישאר באוויר ולא ליפול הוא "אפקט קואנדה". אפקט זה מצביע על הנטייה של האוויר (כמו גם מים) להיצמד לפני השטח של כל משטח שהוא זורם על פניו. כך דוחף לדבריהם הקימור של כנף המטוס, את האוויר כלפי מטה ובזכות הדחיפה הנגדית של האוויר בחזרה את הכנף, מחזיקות הכנפיים את המטוס באוויר.

יש עוד הסברים אבל נעצור כאן הפעם.


הנה כוח העילוי שמחזיק את המטוס באוויר (מתורגם):

https://youtu.be/uJKv5yfecHY


צורת הכנפיים יעילה מאוד בניצול כוח העילוי לצורך החזקת המטוס באוויר. בהרבה מטוסים היא עובדת גם כשהמטוס הפוך (עברית):

https://youtu.be/e-zSVhCCUng


הנה 4 הכוחות שפועלים על המטוס והאווירודינמיות שמקנה לו את יכולת הטיסה (מתורגם):

https://youtu.be/Gg0TXNXgz-w


וכוח העילוי שמסייע להחזיק את המטוס באוויר:

https://youtu.be/MvFKUiW8-tY


למה משתמשים במסוקים?



מסוק או הליקופטר (Helicopter) הוא כלי טיס שיכול להמריא ולנחות בכל מקום, ללא צורך בשדה תעופה. למסוק יש כנפיים מסתובבות מעליו וכך הוא יכול לטוס באוויר למעלה ולמטה. כושר התמרון שלו וההגעה לכל פינה הוא התכונה הכי חשובה של המסוק ובזכותה הוא מצוין גם לשימושים צבאיים וגם למגוון צרכים אזרחיים.

המסוק משמש לנשיאה של אנשים וציוד גם בצבא וגם לצרכים אזרחיים, כמו העברת עובדים למקומות מבודדים והובלת אספקה לאתרי עבודה רחוקים ועוד. ישנם מסוקים המשמשים למרדפים ומעקב, כמו מסוק המשטרה, למשל, שמדווח על פקקי תנועה ומאפשר לשדר ברדיו מידע על דרכים פנויות שכדאי לנהגים לנסוע בהן.

לצורכי הצבא פותחו מסוקי תקיפה, המצוידים בתותחים מיוחדים ובשלל כלי נשק שהותקנו עליהם. מסוקי התקיפה הם כלי נשק אוויריים לכל דבר, שיכולת התמרון שלהם וכוח האש המסיבי מסייעים ללוחמה מדויקת באויב.


הנה המסוק המודרני:

http://youtu.be/PN1BV11hVzI


דגמי מסוקים מוקדמים:

https://youtu.be/OVmB2cAqGi4


כך מטיסים הליקופטר:

http://youtu.be/x8tslDHX4jg


יש טייסי מסוקים שיודעים לעשות עם המסוק פעלולים מדהימים:

https://youtu.be/xtZpcUj_wqQ


מסוק לאדם אחד, שפותח לפני המון שנים:

https://youtu.be/1oYS_5SgU_0


וההליקופטרים המהירים ביותר:

https://youtu.be/z4-UYWaSxPQ?long=yes


בואו לטוס במסוק מעל העיר האוסטרלית סידני:

https://youtu.be/Po9PYGw0X28?qr=yes
מהו בית קברות למטוסים?



בתי הקברות למטוסים הם מקומות שבהם חונים מטוסים ישנים, שיצאו מכלל שימוש. מקומות כאלה נועדו פעמים רבות לאיחסון של שלדי המטוסים הללו, עד להחלטה לגבי עתידם. לעיתים קרובות ינצלו חלקים מהם לצרכים שונים של הצבא, כמו פירוק ומכירה של חלפים, אספקת חומרים למיחזור או אפילו מכירה לצבאות זרים.

חלק מהמטוסים עשויים לשמש בנסיבות של מלחמה, ככלי טיס פעילים. הם נשמרים למקרה שהצבא יצטרך ואז יוכנו במהירות למלחמה וייכנסו לפעילות. העובדה שבית הקברות למטוסים יהיה לרוב במדבר היבש, היא כדי למנוע חלודה ונזקים שגורמת הלחות למטוסים.


הנה בית קברות למטוסים של חיל האויר האמריקאי, רבים מהמטוסים ישופצו ויחזרו לשירות:

https://youtu.be/mYsOFXnfsCU


תמונות מהאוויר:

http://youtu.be/VK-HB95ZP3I


בית קברות למטוסים באנגליה:

https://youtu.be/ZN5VgxgAuO4


רוכב האופנוע רובי מדיסון, שמשתמש במטוסים הישנים שבבית הקברות הזה לצרכי ספורט:

http://youtu.be/_VHaQeY88po?t=1m32s


מיחזור של מטוסים כאלה:

http://youtu.be/UEPDgSUCVbw


איך יודעים מתי מטוסים צריכים לפרוש לבתי קברות למטוסים? (עברית)

https://youtu.be/Lw-Unl0OVOw


וכתבת טלוויזיה על ההמראה האחרונה של מטוס אל בית הקברות למטוסים:

https://youtu.be/AKzM9R21LZc?long=yes
מהי נחיתת אונס?



נחיתת אונס, או בשמה הנוסף "נחיתת חירום" (Emergency landing) היא מצב שבו מטוס נאלץ לנחות מיידית ולא כפי שתכנן או אפילו שלא בהכרח בשדה תעופה. הסיבה לנחיתה כזו היא לרוב סכנה מיידית או סכנה המתגלה לבטיחות הנוסעים והצוות.

מטרת נחיתת החירום היא להנחית את המטוס על הקרקע בצורה הכי בטוחה שניתן. ברור שנחיתות אונס הן עניין מפחיד ומלחיץ, אך מטרתן היא שמירה על חיי ובריאות הנוסעים והן צעד בטיחות הכרחי שמטרתו להציל חיים.

מרבית נחיתות החירום מסתיימות בהצלחה, כשהסיכון לפציעה או מוות במהלכן הוא נמוך יחסית.


#גורמים לנחיתת חירום
הסיבות לנחיתת אונס היא יכולות להיות כמה. לדוגמה:

בעיות מכניות - למשל תקלת מנוע, נזק מבני או בעיות טכניות אחרות המחייבות נחיתת חירום.

תנאי מזג אוויר - תנאי מזג אוויר קשים, כמו סערה משמעותית שעלולה להפוך את המשך הטיסה למסוכן.

מצב חירום רפואי - נוסע או איש צוות חולים באורח קשה עלולים להביא את הטייס למצב בו הוא ייאלץ להנחית את המטוס בהקדם האפשרי.

איומים ביטחוניים - חטיפת מטוס או איום ביטחוני אחר עלולים גם הם להוביל לנחיתת חירום.

#נהלים
במצב בו נחיתת חירום היא הכרחית, ישנה סדרת נהלים לפיהם הטייסים יפעלו, במטרה להבטיח את בטיחות הנוסעים וכל מי שעל המטוס. נהלים כאלה משתנים בהתאם לנסיבות וביניהם למשל:

הכרזת מצב חירום לפיקוח הטיסה.

מציאת אתר נחיתה מתאים - כמו שדה תעופה, שדה שטוח, כביש סלול או אפילו גוף מים כמו אגם.

הכנת המטוס לנחיתה - בצעדים כמו שחרור דלק (למניעת שריפה לאחר התרסקות של המטוס במקרה של נחיתה לא מוצלחת, או פריסת כנפיים וגלגלי נחיתה.

נהלים - לביצוע של נהלי נחיתת חירום המשתנים לפי סוג המטוס.


הנה ניתוח של נחיתת אונס מוצלחת:

https://youtu.be/HD6SoffTYzg


נחיתת חירום אמיתית מתוך תא הטייס:

https://youtu.be/RKTnT1rVmQo


נחיתת האונס הכי מוצלחת שיש:

https://youtu.be/JItbos1tYZs


ואוסף של נחיתות חירום שונות:

https://youtu.be/o0mBGnzTbDY?long=yes
למה נועד סימולטור הטיסה?



סימולטור הטיסה הוא מתקן המדמה נהיגה במטוס והתמודדות עם מצבים ותרחישים הדומים לאלה שחווה טייס במציאות. כמו רוב הסימולטורים מסוגו, גם סימולטור הטיסה משמש לצורכי אימון והדרכה של טייסים. כיום מחוייבים טייסי קרב רבים בעולם, כולל אלה של חיל האוויר הישראלי, בתרגול קבוע באמצעות סימולטורים כאלה. חלק מההטמעה של מטוסים חדשים או מערכות טכנולוגיות מתקדמות מלווה כמעט תמיד בתרגולי סימולטורים כאלה.

גם טייסי חברות תעופה מסחריות, כמו אל על, עוברים הכשרה באמצעות סימולטורי טיסה ומתרגלים תרחישים שונים, מספר פעמים בשנה. בצורה כזו יכולות חברות התעופה לשפר את איכות הטייסים ויכולותיהם, מבלי לסכן מטוסים וכמובן נוסעים.

בשנים האחרונות, בזכות התפתחות המחשב, נוצרו גם סימולטורים שנועדו לבידור מסחרי להמונים. מתקנים כאלה נועדו להרחיב את החוויה של משחקי המחשב שמאפשרים הטסה מדומה של מטוסים ומסוקים ואף לתרגל קרבות אוויר.


הנה סימולטור הטיסה של בואינג:

https://youtu.be/OdDWz6Oh_Sk


כך מתאמן טייס בסימולטור טיסה:

http://youtu.be/YvBUbQbHdOI


הנה משחק מחשב שהוא סימולטור טיסה לחובבים:

http://youtu.be/cYyuZcKpdEs


והנה בחור שהצליח ללמוד לטוס כמעט רק בעזרת הסימולטור:

http://youtu.be/XF93ht9EuQg


והנה הסימולטורים השונים שצה"ל מפעיל כדי להכשיר את החיילים, כולל סימולטורי טיסה משוכללים:

http://youtu.be/R36v0iN4_Rw
איך יובילו מטענים באוויר בעתיד?
מה סיפורו של מטוס הביון הוקאיי?
איך פועל מטוס תדלוק?
איך שבר צ'אק ייגר את מחסום הקול?
לאן טס המטוס החשמלי?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.