כשרוצים לדבר על תחרויות הזויות בעולם, תחרות גלגול הגבינות (Cheese Rolling) באנגליה תופסת מקום של כבוד.

בתחרות הזו מגלגלים המתחרים במורד גבעת קופר האנגלית גבינה גדולה, כשהמתחרים רודפים אחריה במורד. הראשון שחוצה את קו הסיום - הוא המנצח.

כמובן שמרבית המשתתפים מחליקים במהלך הריצה במורד ומשלימים את התחרות בנפילה חופשית ומהירה, או לפחות בגלגול ארוך במורד הגבעה.

בשנים האחרונות ומחשש לפציעות, הוחלט להחליף את הגבינה המסורתית בגלגל עשוי ספוג, שמשקלו קטן והוא הופך את הריצה במורד הגבעה לבטוחה יותר. זה קרה לאחר שהמשטרה איימה על יצרני הגבינות שישלמו את מחיר הפציעות הרבות במרדף אחרי גלגל הגבינה הכבד, שגולש במהירות במורד.

אבל התחרות לא נשארה רק בגלוצ'סטרשיר האנגלית. גם בקנדה התקנאו המקומיים, במיוחד אלו שבעיר וויסלר (Whistler) שבמחוז בריטיש קולומביה, היא קולומביה הבריטית.

כדי לעודד צריכה של מוצרי חלב, מארגנות כבר מספר שנים יצרניות החלב המקומיות תחרות דומה. אצלם זה כבר הפך ל"פסטיבל גלגול הגבינה".

וכך, כבר בפסטיבל הראשון השתתפו שם 10,000 מתחרים, שהתחרו על המקום הראשון במרדף אחר גליל הגבינה שהושלך מראש הר בלאקקומב (Blackcomb Mountain).


הנה סיפור תחרות גלגול הגבינות בגלוצ'סטרשיר:

https://youtu.be/cvuktushEhY


תחרות הגלגול של הגבינה בגבעת קופר (Cooper's Hill):

https://youtu.be/KEh3wz-92i4


בגלוצ'סטר:

https://youtu.be/dtvG9XDtjv4


גלגול גבינות עם מכוניות צעצוע ברדנק:

https://youtu.be/Fbja3JSDftw


ופספוסים:

https://youtu.be/7PNkDIAqtLk

אם אמא או אבא מבקשים שתוציאו את הכלב לטיול, יתכן שכדאי לכם לחשוב פעמיים, לפני שאתם אומרים שאתם עסוקים.. בעת שטיילו עם הכלב בחצר ביתם, הבחינו בני הזוג בדבר מה נוצץ שמבצבץ מתוך האדמה.

כשהזוג מקליפורניה שבארה"ב החל לחפור, הוא שלף מהאדמה שמונה קופסאות מתכת. התדהמה הייתה גדולה משהתגלה שהקופסאות הישנות הכילו אוצר של מטבעות נדירים מתקופת "הבהלה לזהב".

האוצר הוטמן באדמה כפי הנראה במאה ה-19 והכיל מעל 1400 מטבעות זהב. הערך הנקוב של המטבעות הוא בסביבות 27 אלף דולר, אך בשל גילם ומצבם המעולה של המטבעות ההיסטוריים הללו, טוענים המומחים שניתן יהיה למכור אותם ביותר מ-10 מיליון דולר.

זהו אוצר המטבעות הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.


הנה סיפור מציאת האוצר בחצר הבית:

https://youtu.be/5w_AWFSwgnc


ודיווח על האוצר שנמצא על ידי הזוג:

http://youtu.be/tfrVfMn6NY4


זה לא מקרה יחיד של זוג שמוצא אוצר בחצר, הנה כספת שנמצאה כך:

https://youtu.be/8DXZkIx8nsI


ועוד אוצרות בחצרות:

https://youtu.be/v5YLaLByWxc?long=yes

החייל היפני היראו אונודה (Hiroo Onoda) הוא גיבורו של אחד הסיפורים המשונים ומעוררי הדימיון של מלחמת העולם השנייה. הוא מראה על כוחה של הפקודה בצבא הקיסרי של יפאן ועל הכבוד שרוחשים חיילים להן.

שנת 1944, מלחמת העולם השנייה בעיצומה והצבא היפני שולח סגן צעיר בשם היראו אונודה לאי לובאנג שבפיליפינים. הוא מקבל הוראות להצטרף לחבורת לוחמים שמנהלת שם לוחמת גרילה נגד הצבא האמריקאי.

לפני צאתו פוקדים עליו לעשות כל שביכולתו על מנת לסכל פלישה של האויב אל האי, כולל הריסתו של מסלול ההמראה והנחיתה שבאי והמזח שמותקן במפרץ שבו. מפקדיו מבהירים לו שאין להיכנע בשום תנאי וגם לא לשים קץ לחייו.

אבל כשהוא מגיע לאי, מסרבים הקצינים שנמצאים בו כבר ושהיו בכירים ממנו, לאפשר לו לבצע את ההוראות שקיבל. הדבר מקל על צבא ארצות הברית והפיליפינים לכבוש את האי.

האי נכבש בסוף פברואר 1945. בקרבות נהרגו או נכנעו כמעט כל החיילים היפנים שהיו באי, למעט אונודה ועוד 3 חיילים נוספים, ששרדו את הקרבות. הם עברו להסתתר ולהילחם בצבא ואחרי שנים בפיליפינים המקומיים וכך נהגו במשך עשרות שנים. החיים בג'ונגל לא אפשרו להם הרבה פינוקים והם התקיימו בעיקר על אגוזי קוקוס ובננות. פה ושם הרגו פרה של איכר מקומי ואכלו את בשרה.

במהלך השנים ניסו היפנים שוב ושוב להודיע לחיילים הנותרים שמלחמה הסתיימה. הם עשו זאת באמצעות כרוזים שנזרקו ממטוסים אל הג'ונגלים. אבל החיילים המבודדים חשבו שהמדובר התעמולה של האוייב וסרבו להאמין. אפילו כרוזים עם תמונות בני המשפחה שלהם לא שינו את דעתם...

במהלך השנים החבורה הצטמצמה. אחד מהם פרש מהם לאחר ריב וחודשים אחר כך שוכנע להניח את נשקו. הוא עתיד להיות מקור המידע של היפנים על כך שיש מי שחי עדיין באי. חבריו האחרים של אונודה נורו בעימותים עם מקומיים ומשלחות חיפוש ולבסוף הוא היחיד שנשאר.

בשנת 1974 פגש אונודו תרמילאי יפני שחיפש אחריו והלה ניסה לשכנע אותו שהמלחמה כבר הסתיימה מזמן. אבל אונודה הודיע שיאמין רק לקצין גבוה ממנו. המטייל חזר ליפן ודאג להביא את מפקדו הפנסיונר של אונודה. השניים נפגשו ביערות ואונודה ההמום שב ליפן. הוא הוכרז כגיבור מלחמה והפך דמות נערצת ביפאן.

סיפורו המרגש הביא לכך שהוא קיבל חנינה על כל הרג אזרחים שבהם נלחם במהלך השנים, מתוך מחשבה שהוא עדיין במלחמה.

אבל נסיונותיו של אונודה להשתלב מחדש בחברה המודרנית של יפאן, לא ממש צלחו. בשלב כלשהו הוא בחר בחיים פשוטים ועבר לחיות בחווה מבודדת בברזיל, בה חי עד סוף חייו.


הנה סיפורו של אונודה:

https://youtu.be/0XI3sJlk8yo


סקירה קצרה:

https://youtu.be/DcqijLE8w20


סרטון תיעודי על אונודה הנשכח:

https://youtu.be/xZYE62fmh60?long=yes


והרצאת וידאו עם סיפורו של החייל שנשכח:

https://youtu.be/U6rOSe3EsdM?long=yes

עד לחיסולו בשנת 2015 ובמשך 20 שנה, הוא היה מאתרי התיירות הדוחים בעולם. רבים ממש נגעלו ממנו, אבל עם הפרסום שלו זכה קיר המסטיקים הלעוסים (Gum wall) בסיאטל, אי אפשר היה להתווכח...

את המסטיק הראשון הדביקו על הקיר, הממוקם בקצה שוק האיכרים הוותיק 'פייק פלייס'. המדביקים הראשונים היו, ככל הנראה, אנשים שהמתינו בתור כלשהו. זמן עבר והשמועה פרשה לה כנפיים. תיירים רבים שהגיעו לעיר, פנו אל הקיר, כדי להצטלם לידו ולהוסיף אליו את המסטיק שלהם.

הרעיון לגמרי תפס אצל הלועסים ובהדרגה התמלא הקיר באינספור מסטיקים. מומחים העריכו שעם השנים הודבקו אליו כמיליון מסטיקים.

על אף הפרסום העולמי של האטרקציה שהוא הפך, החליטו בשלב מסוים, בעיריית סיאטל, שיש להסיר את שכבות המסטיקים הצבעוניים שעל הקיר והקירות הסמוכים לו. לאחר שאפשרה במשך שנים רבות לתושביה ואורחיה לעשות דבר כל כך יוצא דופן ולא חינוכי, החליטה הנהגת העיר לעצור את העניין. ברוב קולות הוחלט שהמסטיקים יוסרו. לאחר שהודיעה על כך, נתנה מועצת העיר לתושבים מספר שבועות של צילומים אחרונים וקצת הפגנות והפועלים יצאו לדרך.

את מיליון המסטיק הצבעוניים שהודבקו במהלך השנים, ניקו בעזרת קיטורית משוכללת. הקיטורית הזו היא מעין רובה שיורה על הקיר קיטור בחום של כ-140 מעלות צלזיוס וגורם למסטיקים לנשור ממנו במהירות. ההסרה התבצעה במהירות וכותל המסטיקים הגדול בעולם הפך להיסטוריה.


כך נראה קיר המסטיקים של סיאטל:

https://youtu.be/qtvfhz9F9o4


קוסמים עשו איתו טריקים:

https://youtu.be/JBwwFMqNLKw


כך ניקו אותו:

https://youtu.be/lVl4T3QVhdo


והכל התחיל מהתחלה:

https://youtu.be/xKjAGHfTiGU

מאד נדיר שצדפת מאכל תכיל בתוכה פנינה. אבל זה בדיוק מה שקרה לבריטי אחד שקנה שתי צדפות. בתוך אחת מהן הוא הרגיש משהו קשה. זו הייתה פנינה עגולה ועדינה.

בית העסק שמכר לו את הפנינים אמר שב-80 השנים שהם עוסקים בתחום, הם מעולם לא שמעו על פנינה כזו, שנמצאה בצדפות מסוג זה.

אמריקאי שעד במנהטן מצא פנינה כזו ב-2019 ולפניו הייתה זו גם אמריקנית שמצאה פנינה כזו בצדפות מאכל וגילתה שהסיכוי למצוא פנינה שכזו הוא בערך אחד לשני מיליון!

אז אכן - זה אפשרי למצוא פנינה בצדפות מאכל, גם אם זה מאוד נדיר.


הנה אמריקאי עם פנינה שמצא בשעת הסעודה:

https://youtu.be/oHwnnEry7eM

לאישה המכנה עצמה "הדוכסית", גברת כריס ווטסון מלאס וגאס, ציפורניים באורך כולל של 6 מטרים! ניתן לשער שלשלוח מסרון או לכתוב מייל בסמארטפון שלה היא די מתקשה..


הנה סרטון של האישה עם הציפורניים הארוכות בעולם:

http://youtu.be/qcDrZZsWDEA

הגשם החורפי לא כל כך נעים לכם? - תוכלו להתנחם בכך שבכוכב HD 189733b, שנמצא "בקושי" 67 שנות-אור מאיתנו, הגשם שיורד הוא גשם שעשוי מזכוכית!

ואולי גשם הזכוכית הוא עוד החלק הטוב בעניין, כי הטמפרטורה הרגילה בכוכב הזה היא בסביבות 1000 מעלות צלזיוס...


הנה גשם הזכוכיות של הכוכב המכונה HD 189733b:

http://youtu.be/5im3kr7vhN4


וסיפורו של הכוכב הלוהט הזה:

http://youtu.be/aouVdHK2u68

מהדיונות של מדבר נמיב, שחוצה את נמיביה שבאפריקה ועד מקומות באירופה, כמו העיירה גלוצ'סטר, אפשר לחוות בשנים האחרונות משחק חדש ומשעשע, שגם מצטלם נהדר לרשתות החברתיות המתבקשות של ימינו.

מדובר בתחרות הבאולינג האנושי (Human Bowling), מעין תחרות כדורת מגודלת ומשעשעת, שנערכת במורדות גבעה או דיונת חול.

מדובר בעשרה פיני באולינג ענקיים, שיש להפיל באמצעות כדורי ענק, שבתוך כל אחד מהם מצוי אדם.

חברי כל צוות מחליטים לפני הכל, על הזווית בה יכוון את הכדור לנפילה. בהמשך נכנס אחד מחברי הצוות אל הכדור הענק ומתחיל להתגלגל במורד הגבעה ומנסה ולהפיל כמה שיותר מאותם פינים.

לאחר מכן הצוותים צריכים למצוא את הרמז המסתתר מתחת לאחד מעשרת פיני הענק הללו של הבאולינג האנושי.

זהו משחק הבאולינג המלהיב ומהנה שייצא לכם לראות. בדיונות החול העצומות של מדבר נמיב הפך המשחק ללהיט תיירות ולמוקד משיכה לתיירים חובבי אקסטרים.


הנה הבאולינג האנושי:

https://youtu.be/qPKKtvkVAjY


יש כאלה שהופכים את זה למשחק כדורגל התנגשויות:

https://youtu.be/f92yfPFl9NY


הגרסה משעשעת של DevinSuperTramp, שיצר הצלם וחובב האקסטרים המלהיב, בחסות חברת גרנולה:

https://youtu.be/8qmmC5g-1xQ


ואנשים שפשוט נהנים מהחווייה:

https://youtu.be/jHzdyjrhNEw?long=yes

זהו ללא ספק השיא העולמי בבקבוקים ששטו על פני המים במשך הזמן הרב ביותר. הגלויה בבקבוק נמשתה מהים הבלטי, על ידי דייגים, לאחר לא פחות מ-101 שנים. ההודעה נשלחה בידי הגרמני ריכרד פלאטס שכתב והכניס לתוכו פתק ב-17 למאי 1913. זה היה שנה לפני מלחמת העולם הראשונה.

לצערו הוא מת ב"מלחמה הגדולה", כפי שמלחמת העולם הראשונה כונתה אז.

להודעה שנשלחה מדנמרק על גבי גלויה, צורפו שני בולים גרמנים. השולח ביקש בה לשלוח את הגלויה אל הכתובת שלו בברלין.


הנה סיפורו של הבקבוק שהוטל לים לפני יותר מ-100 שנים:

http://youtu.be/WGcmv0QascU

הסיפור הלא-יאומן של כיבוש ירושלים במלחמת העולם הראשונה נשמע כבדייה מגוחכת, אבל הוא כולו אמת. ההיסטוריה, המעט מביכה לצבא הבריטי המנצח, יודעת לספר שירושלים נכנעה לא פחות מ-4 פעמים לבריטים, שאפילו לא ירה בדרך להשגת השליוה בה.

בפעם הראשונה הכניעה הייתה לצמד עובדי מטבח נבוכים, שמצאו עצמם מקבלים את השליטה על עיר הקודש, זו שעליה נלחמו צבאות רבים במהלך ההיסטוריה. זהו הסיפור כולו וגם אם הוא נשמע לכם כאגדה, כל פרט בו מתועד ומוכח.

הכל החל כשעוד בלילה של ה-8 בדצמבר נס הצבא העותמאני מהעיר הקדושה. כשעלה השחר של ה-9 לחודש ומחשש להרס והרג, אסף ראש העיר את מכובדי העיר וכולם צעדו אל עבר המחנה הבריטי, כשבידיהם דגל לבן לכניעה.

באיזור שכונת רוממה של היום, בסביבות כיכר אלנבי, פגשה המשלחת בשני חיילים שנשלחו על ידי מפקדם לחפש ביצים. הם ניסו להיכנע להם, אבל תורני המטבח משכו בכתפיהם כלא מאמינים והמשיכו בציד החביתות שלהם.

לפי הסיפור (שלגביו אין בהירות אם לא מדובר היה בשני הטבחים הקודמים) המשיכו חברי משלחת הכניעה לחפש למי להכנע ופגשו בשני סמלי סיור ונכנעו להם. הסמלים הצטלמו עם המכובדים וברישומי ההיסטוריה הצבאית זה נחשב לטקס הכניעה הרשמי הראשון.

כשדיווחו הסמלים למפקדם, הגנרל ווטסון, הוא חשב שלא מכובד שעיר כה חשובה תיכנע למפקדים זוטרים. הוא הזדרז לקיים טקס כניעה נוסף ו"מכובד", בו הוא עצמו יקבל רשמית את כתב הכניעה.

אבל אז קיבל הודעה על הכניעה המייגו'ר הגנרל ג'ון שיי, סגנו של אלנבי, המפקד העליון של הצבא הבריטי במערכה על פלשתינה. מתוך דאגה שיוודע בלונדון שמפקד זוטר הכניע את עיר הקודש, הוא ביטל את שתי הכניעות הקודמות וקיים טקס נוסף, רשמי, שבו העיר ירושלים נכנעה לו עצמו, בתור קצין גבוה.

יומיים חולפים ולחזית הירושלמית מגיע מפקד המערכה כולה, הגנרל אלנבי האגדי. הוא ממהר לקיים... אתם כבר מבינים - טקס כניעה נוסף, רביעי במספר. הרי לא יאה שירושלים תיכנע לסגן של המפקד...

טקס הכניעה לאלנבי התקיים מיד עם כניסת הגנרל לעיר, בבוקר ה-11 בדצמבר, דרך שער יפו.

כמובן שבתמונות שפורסמו בלונדון ובדיווחי העיתונות צוין רק שהעיר נכנעה לאלנבי.

הערבים ראו באלנבי את "אל-נאבי", הנביא והמשחרר של ירושלים מעול הקלגס התורכי. אבל ההיסטוריונים תיעדו כל פרט בכניעה הסדרתית של העיר הקדושה בעולם, כניעה שהתבצעה כמעט בכל דרג אפשרי בצבא הבריטי, שמצדו לא ירה אפילו כדור אחד כדי לכבוש את העיר הקדושה בעולם.


הנה סיפור סאגת הכניעות ועל המפקד העות'מני הקודם חוסייני, ששילם בחייו על יוהרה וריבוי הטקסים של הבריטים (עברית):

https://youtu.be/qWcGc7DAMgQ


שחזור הטקס וסיפור שני הטקסים האחרונים - של סגנו של אלנבי ואלנבי עצמו (עברית):

https://youtu.be/eFoCF5Xlz3Y


אלנבי נכנס לירושלים ב-11 לדצמבר 1917 (עברית):

https://youtu.be/zw-d07p_FTw


והעיר ירושלים בשנת 1918:

http://youtu.be/8k82FgJ8VZk

אחת לזמן רב נראה הירח גדול במיוחד. זו תופעה שנקראת סוּפֶּרמוּן והיא מרתקת ומרשימה מאד.

דמיינו את הירח הגדול ביותר, הבוהק ביותר והקרוב ביותר לכדור הארץ, מזה 68 שנים. לא צריך דבר כדי לראותו, מספיק להרים מבט אל השמים ולהביט בו, רצוי בעת שהוא עולה במזרח.

ואכן, אחת לכ-70 שנה מתרחשת תופעה שנקראת "סופר מון" (Supermoon), זהו מופע ירח מלא, המשתלב עם מיקום הירח בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. הבנתם נכון - מדובר במצב שבו הירח מלא והוא גם מצוי בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ על מסלולו, או לפחות בקרבת נקודה זו.

ב"סופר מון" נותן הירח מופע מרהיב, שבו הוא נראה גדול ב-14%, ביחס לירח המלא שנמצא בנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ, ובהיר ממנו ב-30%. יפה במיוחד לראות את זריחת הירח בסופר-מון, כשרואים אותו ביחס למבנים ועצים ונוצרת אשליה אופטית ש"מגדילה" אותו עוד יותר.

הכי טוב לחזות בתופעת הסוּפֶּרמוּן, בסמוך לשעת שקיעת החמה. ב-14 לנובמבר 2016 זה היה בערך מ-16:45 ואילך.

ה"סופרמון" האחרון שלפני כן נצפה בפעם האחרונה בחודש ינואר 1948, כשהפעם הבאה שבה הוא יתרחש תהיה בשנת 2034. כמובן ש"סופר מונים" קטנים מעט יותר, מתרחשים בכל שנה.

המושג "סופר מון" עצמו, הגיע בכלל מעולם האסטרולוגיה ולא מהאסטרונומים.


הנה הסבר של תופעת הסופר מון:

https://youtu.be/1MPmdJ6mGQ4


וכך משתלב הירח המלא עם מיקום הירח בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ:

https://youtu.be/vD8ArCYtl2w

טירת ת'ורנווד (Thornewood Castle), שבמדינת וושינגטון האמריקאית, היא טירה אנגלית בת מאות שנים, שפורקה והועברה בשלמותה לצפון-מערב ארצות הברית. שם הוקמה מחדש, אבן אחר אבן.

מדובר באיש עסקים אמריקאי, בשם צ'סטר ת'ורן, שקנה טירה אליזבתנית בת 400 שנה מווילס, שבאי הבריטי. הוא דאג שהטירה תפורק ללבנים בודדות. הללו סומנו היטב, נארזו והועברו על גבי אוניה לעיר טקומה שבצפון מדינת וושינגטון. זו הייתה מתנה לאשתו אן ת'ורן. הטירה נבנתה מחדש, במשך 3 שנים, על גדות אגם טקומה.

שם היא עמדה משנת 1911 ושימשה את הגברת אן ת'ורן לאירוח של אורחים רמי מעלה ומפורסמים, משחקנים ומוסיקאים ועד לנשיאים אמריקאים כמו טדי רוזוולט. הללו אהבו את הגנים בסגנון אנגלי של הטירה ואת הנוף הקסום, של האגם הסמוך ושל פסגתו הרחוקה של הר ראנייר.

שנים עברו וכיום משמשת הטירה כמלון בוטיק יוקרתי וכאתר מבוקש לחתונות יוקרה, של אצולת המדינה הצפון מערבית של ארצות הברית.


הנה סיפורה של טירת ת'ורנווד:

https://youtu.be/9StG4qcP5-w


כך הפכה טירת ת'ורנווד לאתר חתונות ומלון:

https://youtu.be/l04RguGIybs


וחתונה מודרנית בטירת ת'ורנווד:

https://youtu.be/1XCZgsOba7s

עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.

באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".

פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".

מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.

בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.


הנה עץ באובב ענקי:

http://youtu.be/yRML4skuJvw


עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


ובאובב במדגסקר - בתלת מימד:

http://youtu.be/JEDwGZdvUug

אלמנה שחורה (Black widow) הוא מין של עכביש ארסי ומסוכן מאד. שמו של העכביש הזה, או ליתר דיוק לעכבישה שלו, ניתן לו בשל העובדה שנקבת האלמנה השחורה, הגדולה משמעותית מהזכר, הורגת אותו לאחר ההזדווגות.

זו הסיבה שמכנים אותה לא פעם "גברת מוות". מעכבישה זו נוצר בתרבות המערבית הדימוי של האלמנה השחורה כרוצחת סדרתית וטורפת גברים. אגב, המעניין הוא שנקבות מרבית מיני העכבישים עושות בדיוק את אותו הדבר...

במציאות מדובר בעכביש ארסי שהארס הקטלני שלו שימש כבר בימי קדם את האינדיאנים, שמשחו אותו על ראשי החיצים שלהם. הם השתמשו בהם בציד ובהגנה על השבט והארס עשה מבחינתם פלאים והכניע חיות או את האויב.

גם במאה ה-20 מצאו לאלמנה השחורה שימושים חשובים. קורי העכביש החזקים והדקיקים של ה"אלמנה" שימשו במלחמת העולם השנייה לייצור של כוונות וצלבי כיוון של טלסקופים, משקפות ומכשירי מדידה מדויקים.

בתרבות משתמשים לא פעם באלמנה השחורה לצרכים שונים, מסיפורים, סרטים, משחקי מחשב ועד דימויים שונים. למשל משחק ארקייד מצליח של חברת אטארי, שהשתמש באלמנה השחורה כדי לאפשר לשחקנים להגן על הרשת שטוותה האלמנה, מחרקים פולשים. על שמה גם נקראה דמות הקומיקס של חברת מארוול לגיבורת-על נשית ומיומנת בלוחמה. קיראו עליה באאוריקה בתגית "האלמנה השחורה".


הנה האלמנה השחורה:

https://youtu.be/wcdKlgFOPsQ


קרב בין שניים מהארסיים שיש, עקרב צהוב ואלמנה שחורה - מי ינצח לדעתכם?

https://youtu.be/1-7HEhf3tw8


מישהו שמסתכן ונותן לאלמנה שחורה לטייל על ידיו. אתם לא תנהגו כך, נכון?

http://youtu.be/r4OftWZn5BU


הרפתקן שמחפש לפגוש את האלמנה השחורה בטבע:

https://youtu.be/Q7HXfgZ2Qmw


ודיון על האלמנות השחורות:

http://youtu.be/W42xShK0h8o

הבננה (Banana duct taped to wall) שנמכרה במוזיאון במיאמי היא אחת היצירות המעניינות ביותר של האמנות העכשווית. היצירה נוצרה בידי אמן בשם מאוריציו קאטאלן (Maurizio Cattelan), אמן מצוין שנתן לה בתבונה והומור לא קטן את השם "הקומדיאן" (The Comedian).

היצירה הזו נתלתה באירוע התערוכה העצום Art Basel, שמתקיים במיאמי בכל שנה ושיש לו שם עולמי. באירוע הזה מוצגות מאות ואף אלפי יצירות, חלקן ענקיות, מושקעות, עתירות כשרון ותחכום בהרבה מבננה על קיר. בכל זאת, בתוך שעות ספורות הפכה הבננה על הקיר לסנסציה מטורפת. ההמונים שהגיעו לתערוכה נהרו לחדרון שבו היא הוצגה והצטלמו איתה בהמוניהם.

כמובן שהאינסטגרם והרשתות החברתיות האחרות עשו את עבודתן ורבים נוספים נהרו לראות את הפלא. בננה שתלויה על קיר ונמכרת ב-5 עותקים, 2 מהם ב-120 אלף דולר, השלישי ב-150 אלף ועוד שני עותקים מיוחדים שמר האמן לאנשים מיוחסים ששילמו סכומים לא ידועים אבל ככל הנראה גבוהים עוד יותר.

הצלחה מסחררת ליצירה שכל ילד יכול היה ליצור, לא? - כן. אבל אף אחד לא חשב עליה קודם ואיש לא היה מספיק מכובד ונחשב כאמן, כדי לקבל במה מכובדת כל כך ליצירה שכזו.

אבל רגע, מה קנו הרוכשים? - נתחיל במה שהם לא קנו. זו לא הבננה ולא סרט ההדבקה שחיבר אותה אל הקיר שהם קנו. הם אמנם קיבלו אותם כשקנו את היצירה, אבל את המחיר העצום הם שילמו עבור הרעיון שעומד מאחורי היצירה המשונה והמדליקה הזו. הם קיבלו תעודת מקור של היצירה, המאשרת שזו אינה סתם בננה ושסרט ההדבקה אינו סתם סרט הדבקה. התעודה מוכיחה שהם קנו את הרעיון מהמקור שלו - האמן היוצר עצמו. מבחינתם זה שווה בהחלט 150 אלף דולר. היצירה המדוברת כל כך היא שלהם ולא של אחרים.

בעתיד, אגב, הייו בטוחים ששווייה של הבננה יעלה ויאמיר עוד יותר.

אגב, הסיפור לא הסתיים בכך. במהלך התערוכה הסיר אמן מיצג אמריקני ממוצא גיאורגי, ששמו דיוויד דטונה, את הבננה מהקיר ואכל אותה. הנהלת התערוכה היוקרתית והנחשבת שמה בננה חדשה על הקיר וגרשה אותו מהתערוכה אך לא נקטה נגדו צעדים, מכיוון שהוא הבהיר שאכילת הבננה הייתה מיצג אמנותי שלו.

הצעדים שלא ננקטו כנגד האמן הרעב הוכיחו שאכן היצירה היקרה היא ממש לא הבננה וסרט ההדבקה שלה, אלא הרעיון שעומד מאחריה והעניין שהם עוררו. מכאן שכל בננה וכל סרט הדבקה יוכלו להחליף מבחינת בעלי היצירה, את הבננה המקורית, כמו שכל שחקן טוב יכול לשחק את "רומיאו ויוליה" וכל כנר איכותי יכול לנגן את הקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון.

אז בתיאבון ואת הקליפות... אולי תשמרו ויום אחד תעשו מהן יצירה?


הנה דיווח על היצירה ועל אכילת הבננה:

https://youtu.be/RV3yyjw0OQ0


תגובות המבקרים ליצירה:

https://youtu.be/WsXmohQcbtQ


האמן "הרעב" שאכל את הבננה במוזיאון:

https://youtu.be/jp5B7llEGGQ


וסיפור הבננה שנמכרה במיאמי:

https://youtu.be/so8sB25IL4o?long=yes

אמנות אוכל, או אמנות מזון (food art) היא שימוש במצרכי מזון שונים כדי ליצור פסלים ועבודות אמנות. מעבודות אמנות בשוקולד, שמציגות שוקולד בצורת קוביות דומינו, לבני לגו, גולגולות וכלי עבודה ועד פיסול בירקות, וציור מורכב מסוגי מזון המסודרים על גבי מגשים בצורה מופתית.

האמנות הזו היא אמנות של הרגע, כיוון שהיא מתכלה ואינה שורדת לזמן רב, אבל אמנות האוכל מצטלמת יפה ונראית מצויין בזכרונות המצולמים שפזורים ברחבי האינטרנט.


הנה כמה עבודות אמנות כאלה:

http://youtu.be/X3vlRtpMZGo


כך יוצרים אותן:

https://youtu.be/Ta7JF78UOn0


אוסף ענקי של עבודות אמנות מזון:

https://youtu.be/MzMCNLUveiQ


וכמו שלניוז יש פייק ניוז הנה פייק אמנות אוכל, או לפחות פייק אוכל משעשע:

https://youtu.be/EWEl8-PHhMI

במסגרת פסטיבל אמנות במחוז אגואדה בפורטוגל, קבוצת Sextafeira Produções הפורטוגלית החליטה לכסות רחוב שלם במטריות מכל הצבעים. כך הרחוב גם מוצל ונעים יותר וגם צבעוני ואמנותי מאד!

האמנים קראו לפרויקט המרהיב שלהם פרויקט "שמי המטרייה" והוא כבר זכה לחיקויים במקומות שונים בעולם וברחובות הערים, כולל בירושלים.


הנה סרטון על הרחוב שכולו מכוסה במטריות:

http://youtu.be/IjzYAvZW3QI


גם באנטליה שבתורכיה גנבו את הרעיון:

http://youtu.be/Xr36izk8il8


והנה עוד רחוב, הפעם בבלגיה, שעשו בו מטריות:

http://youtu.be/MURsMTpHesw

לאחר בדיקת החוקרים נראה שפרלאד ג'אני (Prahlad Jani), או פראהד ג'אני, הודי קשיש ומאמין הינדו ברטריאני, לא אכל דבר, מגיל 20 ועד מותו בגיל 90, במשך 70 שנה.

הוא ניהל את חייו בגישה נדירה ומרתקת שנקראת "פראנה". לפיה ניתן לקיים חיים המבוססים על אנרגיה ולא על מזון.

פראהד גאני, ההינדו הזקן, נלקח למעבדה וצולם במשך 10 ימים ברצף של 24 שעות ביממה. הרופאים המופתעים אישרו שאכן הוא אינו נוכל והוא מתקיים ללא צרכים בסיסיים והכרחיים של בני אדם.

הבריטריאני הרזה, לא אכל, לא שתה ולא עשה את צרכיו עד יום מותו במאי 2020, מעל 70 שנה ללא אוכל ועם מעט מאוד מים!


הנה סרטון על פרלאד ג'אני (מתורגם):

http://youtu.be/EE36ddpx6XU


סיפור מותו של ההינדו ג'אני:

https://youtu.be/hZDgBoAkj-A


הבריטריאן שחי בצום מתמיד:


https://youtu.be/FGF7EY2Ucm8


וניסוי שנעשה כדי להוכיח שניתן להתקיים ללא מזון במשך זמן רב (עברית):

http://youtu.be/rF-Yq2vHTEQ?long=yes

חצי מיליון חלקים של לגו הספיקו לצעיר הרומני ראול אואידה כדי לבנות מכונית שנוסעת במהירות של כמעט 30 קילומטרים לשעה. המכונית, שהיא בגודל של מכונית נוסעים רגילה, מופעלת באמצעות לחץ אוויר.

את המכונית, שבנויה מכ-500 אלף לבני וחלקי לגו שונים, בנה ראודה במימון המונים שסייע לו להגשים את המיזם המשונה.

ראודה התפרסם ברשת במיזם קודם שלו, שבו הוא הטיס בעזרת בלון הליום קיט לגו של מעבורת חלל, לגובה של 35 קילומטרים, וצילם את ה"מעבורת" טסה על רקע כדור הארץ. סרטון המעבורת עשויית לבני הלגו, המרחפת בשולי החלל ומעל כדור הארץ, הוא שכנע אנשים לסייע לו.

את פרויקט "מכונית הלגו" שנולד בתחילת שנת 2012 הוא החליט לבצע "כי זה מגניב..."

במשך מספר חודשים הוא רק הכין את סדנת העבודה שבה המכונית תיבנה על ידו. הוא הציב בה מנופים שבנה למכונית הכבדה ואף בנה דגם קטן של מכונית הלגו, כדי לוודא שתכניתו נכונה. כשהחל לבנות את המכונית האמיתית הוא גילה שהוא בונה כלי רכב במשקל של חצי טון.

המנוע עצמו נבנה גם הוא מלבני ויחידות לגו. יש בו 256 בוכנות ומכיוון שהוא פועל על אוויר דחוס, החלק היחידי במנוע שאינו עשוי מלגו, הוא מכל האוויר הדחוס. באופן טבעי גם הצמיגים ומיסבי הגלגלים האחוריים אינם עשויים לבני לגו.

מכונית הלגו שלו אולי לא נסעה רחוק, אבל הגיעה מאד רחוק. לאחר שבראיונות עיתונאיים הצהיר שהוא מעוניין לבנות מיזם חדשני וגדול, שלא קשור בלגו, ראול אואידה הוזמן להגר לאוסטרליה. למותר לציין שהוא הביא איתו את המכונית שלו.


הנה סרטון של מכונית הלגו שבנה ראול אואידה:

http://youtu.be/xM_zHkUVA-M


סרטון פרסומי קצר על מכונית הלגו המדהימה הזו:

http://youtu.be/_ObE4_nMCjE


ראודה גם בנה מעין מעבורת חלל עשויה מלגו והטיס אותה אל החלל:

https://youtu.be/bluQ4eOeBwo

על פי התכניות הייתה העיר הסינית אורדוס אמורה להפוך לעיר הייטק סינית, מקום שבו יועסקו מיליונים בעבודה עבור חברות הייטק גדולות. העיר נבנתה באזור אוטונומי מונגולי שבצפון סין ובינתיים הכל עובד לפי התכניות. למעט פרט קטן... בעיר אין כמעט תושבים. ברובע קנגבאשי, למשל, שנבנה בעיר, תוכננו לחיות כמיליון תושבים. נבנו בו גורדי שחקים עם מקום לאלפי משפחות, אך הוא ריק מאדם.

ואכן, בין המחזות המדהימים של סין המודרנית, מעצמת בנייה וטכנולוגיה שלא תאומן, ניתן לראות בה עשרות ערי רפאים (Ghost cities) ענקיות. אלה ערים שלמות ונטושות, שממתינות כבר שנים לדיירים, שלא ברור אם יגיעו אי פעם לאייש את מיליוני הדירות החדשות הללו.

גורדי השחקים הנטושים מאפיינים ערים רבות נוספות, כמו עיר הנמל הצפונית טיאנג'ין (Tianjin), שקו הרקיע שלה מלא בגורדי שחקים חדשים אך ללא דיירים. העיר שנמצאת רחוק מהעיר הגדולה הקרובה, מלאה במגדלים מודרניים שדלתות הזכוכית שלהן סגורות ומלאות אבק, המרמז על זה שמאז שהסתיימה הבנייה מעטים מאד ביקרו בהם, אם בכלל. המטרופולין העצוב הזה מלא גם במבנים שבנייתם הופסקה, לאחר שהבינו שההמונים אינם מתכוונים להגיע אליה בקרוב, אם בכלל. עיר רפאים נוספת היא העיר העצומה קנגבאשי (Ordos Kangbashi).

לראות ולקנא - בישראל חסרות עשרות אלפי דירות מגורים והמחירים בשמיים, בעוד שבסין של סוף 2018 יש 50 מיליון דירות ריקות הממתינות לדיירים, כחמישית מסך הדירות במדינה הענקית הזו.


הנה סרטון מתורגם לעברית על ערי הרפאים בסין:

https://youtu.be/vZdBeczDLpA


עוד על ערי הרפאים של סין:

https://youtu.be/qAMWPQM2SI0


אפילו באנגולה בנו חברות סיניות ערי ענק שיש בהן תושבים ספורים, כמו העיר עם 20 אלף דירות ריקות:

https://youtu.be/V8HyDGCNxpo


וסרט תיעודי על ערי הרפאים הסיניות:

http://youtu.be/V3XfpYxHKCo?t=34s?long=yes

בעולם מרותקים רבים מהמחשבה ומהאמונה המיסטית באפשרות של גלגול נשמות ותפקידה הרוחני והחברתי.

אחד מסיפורי גלגול הנשמות המרתקים ביותר בהיסטוריה הוא סיפורה המדהים של ילדה הודית צעירה ושמה שאנטי דווי (Shanti Devi), שבשנות ה-30 של המאה הקודמת "נזכרה" בחיים קודמים שאותם חייתה.

כשהייתה בת 4 החלה שאנטי הצעירה, ילידת העיר דלהי ומי שעתידה לזכות בפרסום עולמי, לספר להוריה על זכרונות מחייה הקודמים, מגלגול אחר. היא אמרה להם שביתה האמיתי נמצא בעיר מתורה (Mathura). בבית ההוא, במרחק של כ-150 קילומטרים מדלהי, חי לדבריה בעלה.

בתחילה לא ייחסו הוריה חשיבות של ממש ל"דמיונות" שלה. בגיל 6 היא ברחה מביתם בניסיון להגיע לבדה למתורה. לאחר שבריחתה לא צלחה, היא מספרת בבית הספר שהייתה בעבר אישה נשואה ונפטרה 10 ימים לאחר לידת בנה.

בשלב הזה סיפור הלידה מחדש של שאנטי דווי מדהים את בני המשפחה והם שמים לב שהיא מספרת פרטים רבים שניתן לבדוק. היא זיהתה את עצמה כלוגדי דווי ושיתפה זיכרונות עקביים ומפורטים ממה שהיו אמורים להיות חייה הקודמים.

הסיפוריה על בעלה ועל החוויות המשותפות שלהם התרכזו בעיר מתורה, עיר אמיתית ואפילו לא רחוקה מדי, שהיא כילדה מעולם לא ביקרה בה.

די מהר עשה לו הסיפור כנפיים והגיע אל מנהיג הודו, מהטמה גנדי. הוא התרשם מהעניין והורה על חקירתו, מה שהוביל להקמת ועדה שתחקור את העניין, תאמת את הפרטים שמסרה ותבדוק אפשרות שמדובר ברמאות.

ממצאי אותה ועדה ביססו את טענותיה של שאנטי. נמצא שרבים מהפרטים שסיפקה שאנטי דבי היו מדוייקים, מה שהזמין מחקרים נוספים.

בציבוריות ההודית רבים נדהמו מכך שהיא מסרה פרטים אישיים וסודיים, שלא יתכן שילדה בת ארבע תדע על אנשים זרים בעיר רחוקה.

עד היום הסיפור של שאנטי דווי נתפס כאחד המקרים המסתוריים שתועדו אי פעם - מקרה של זיכרון חיי עבר ואולי גלגול נשמות. מאז נמשך גם הדיון על הקשר שבין גופו של אדם לנשמתו והאפשרות של גלגול נשמות מאדם לאדם.

בסוף שנות ה-50 סיפרה שאנטי, שלא נישאה מעולם, את סיפורה. היא חזרה על כך בריאיון עם עיתונאים, באמצע שנות ה-80.

בסוף חייה ועד מעט לפני מותה ב=1987, ראיין את שאנטי סופר שוודי שפרסם בשנת 1994 ספר על סיפור חייה. באותו ראיון היא תיארה גם את חוויית סף המוות שחוותה בתור לודגי דווי.


#מהממצאים שנחקרו בעניין?
המסקנה של ועדת החקירה פה אחד הייתה ששאנטי דווי היא גלגול נשמתה של לוגדי דווי המתה. הנה העובדות הידועות על מה שאישר את הטענה:

הוריה של שאנטי זלזלו כשהיא סיפרה להוריה כשהייתה בגיל 4 שביתה ובית בעלה מהחיים הקודמים הוא בעיר מתורה, כ-150 קילומטר מביתם בניו דלהי. שנתיים אחר כך היא נכשלת בניסיון בריחה למתורה ובבית הספר היא מספרת שהייתה אישה נשואה ומתה 10 ימים אחרי לידת בנה.

למנהל בית הספר שלה ולמורתה היא אמרה ששמו של בעלה הסוחר מהחיים ההם הוא "קדר נת'". היא גם ידעה לומר להם לא מעט מילים ושמות בדיאלקט של מתורה, כאלו שהיא מעולם לא שמעה כילדה.

אחרי שמנהל בית ספרה איתר את הסוחר ממתורה ששמו קדר נת, מי שאישר שאשתו אכן הלכה לעולמה 10 ימים לאחר לידת הבן, הוא מזר את שמה לודגי דווי. אותו סוחר הגיע לדלהי כשהוא מתחזה לאחיו. אבל שאנטי דווי מיד זיהתה אותו וסיפרה לו פרטים אינטימיים על חייו עם אשתו. קדר השתכנע לחלוטין והודה שלדעתו שאנטי היא גלגול הנשמה של אשתו המנוחה.

ב-15 בנובמבר 1935 הוסעה שאנטי לעיר מתורה, בידי הוועדה שמונתה בידי מהטמה גנדי וחקרה את נכונות טענותיה. שם היא זיהתה בשמם בני משפחה מחייה הקודמים. לפני שובה לבית הוריה בניו דלהי, היא גם גילתה שבעלה לא קיים את ההבטחה שנתן לה ערב מותה, שלעולם הוא לא יישא אישה אחרת.


הנה סיפורה של שאנטי דווי:

https://youtu.be/4EYQoBgKlsQ


שנטי דווי בזקנתה:

https://youtu.be/K3ZOmkuyxpw


וסרטון ארוך ומקיף יותר על הילדה ההודית שחוותה גלגול נשמות:

https://youtu.be/J7IK6OoU6SI?long=yes