מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.

זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.

מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".

להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.

את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?


הנה המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:

http://youtu.be/oDweyxD2FtA


הנה "עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:

http://youtu.be/de3cONeaR_8


וההסבר בתיאוריה של המוזיקה:

http://youtu.be/xxte2S_zW20

סיבוב ההופעות של להקת הרוק U2 נחשב לסיבוב ההופעות המרוויח ביותר בהיסטוריה. סיבוב ההופעות של הלהקה המצליחה הזו משנות ה-80 של המאה הקודמת, הכניס סכום של 900 מיליון דולר - מעל מיליארד דולר במונחים של היום!


הנה הסיפור של להקת U2 בכמה דקות:

http://youtu.be/bUy3xZ9Xy_E


הנה הגודל של הופעה בסדרה, בצילום מכיוון הקהל:

http://youtu.be/91ngUVw5wlY


והנה שיר מתוך ההופעות של סיבוב ההופעות ורטיגו של להקת U2:

http://youtu.be/4TKrbBiZAeY

דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.


הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:

https://youtu.be/kDAMRMQr48g


דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דידו וכוכב הראפ אמינם:

https://youtu.be/8WqSOXpacjE


דואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:

https://youtu.be/v35YhhzCrYk


ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:

https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes

אריק איינשטיין היה גדול זמרי ישראל. הוא ליווה את הציבור הישראלי במשך מעל 50 שנה והיה לאגדה מהלכת בחייו. איינשטיין נחשב כמי שהעביר את המוסיקה הישראלית מעידן השירים הרוסיים לסגנונות של המוסיקה הקלה המודרנית והרוק הבינלאומי. בצד אלה, הוא גם טיפח את האהבה לשירים הישנים והטובים, בשרשרת אלבומים שיצר של "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה".

חייו המוסיקליים של אריק איינשטיין החלו בלהקת הנח"ל ובתוך שנים אחדות הוא היה לזמר הנערץ בישראל. בהמשך השנים הוא היה גם לשחקן אהוד. בשיתוף הפעולה שלו עם אורי זוהר, במסגרות כמו "לול" ובמספר סרטי קולנוע פופולאריים וחדשניים, הוא היה לאגדה. אבל ככל שהפך אריק לפסקול של החיים בישראל וככל שמעמדו הפך בלתי נתפס, הוא הלך והסתגר, סרב להופיע, מיעט בראיונות והסתגר בביתו. על אף צניעותו וחוסר שיתוף הפעולה שלו עם התקשורת, אלבומיו הצליחו לאורך השנים מאד, בין השאר כיוון ששיתף פעולה עם מוסיקאים מצוינים, שתמיד ידע לזהות.

בשנים האחרונות לחייו הפך אריק איינשטיין מסוגר עוד יותר ואף סרב להגיע לקבל את פרס ישראל, בתואנה שהוא מעדיף להישאר בבית..

אריק איינשטיין היה סמל לכישרון ואיכות מהרמה הראשונה, בצד ענווה ודרך ארץ נדירים.


הנה סרט על חייו של אריק איינשטיין:

http://youtu.be/ONMMl2wMNTA


והנה קליפ עם אנימציה של אריק:

http://youtu.be/UfbW4JI4JAk


וראיון עם חוש ההומור המדהים של איינשטיין וחרדת ההופעות שלו:

http://youtu.be/ERGiY6rNEgU

ג'ון קייג' הוא אולי המלחין האמריקאי החשוב ביותר במאה ה-20. הוא היה חדשן בלתי רגיל ותרם או היה חלוץ במגוון זרמים של המוסיקה המודרנית, כולל המינימליזם, המוסיקה הקונספטואלית, המוסיקה האקראית ועוד. קראו מעט על עבודותיו ופריצות הדרך המוסיקליות שלו באאוריקה בתגית "ג'ון קייג'".


הנה סרטון קצר על ג'ון קייג' והמוסיקה שלו:

http://youtu.be/KoRNWFVPaas


הנה אריה שכתב ג'ון קייג' - יצירה לקול יחיד:

http://youtu.be/8UGKgNDVYNc

הפסנתר (Piano) הוא כלי נגינה שמכיל בדרך כלל 88 קלידים. כל קליד מחובר לפטיש קטן, באמצעות מנוף זעיר. לחיצה על הקליד גורמת למנוף להניע את הפטיש, שמכה במיתר מתכת שבתוך הפסנתר.

ככל שהלחיצה על הקליד תהיה חזקה, היא תגרום לפטיש להכות חזק יותר במיתר והצליל יהיה חזק יותר. זו הסיבה שהפסנתר יוצר מוסיקה כל כך רגישה, חלשה וחזקה, או כמו שקוראים לו באיטלקית 'פיאנו-פורטה' (חלש-חזק).

אגב, לכל קליד מיתר משלו בתוך הפסנתר וכל מיתר הוא באורך שונה גם בעובי משלו. כך נוצרים הגבהים השונים של הצלילים: דו, רה, מי וכדומה.


הנה סרטון שמציג את פעולת הפסנתר באנימציה:

https://youtu.be/vFXBIFyG4tU


כך פועל פסנתר כנף:

http://youtu.be/I6SvIbKIWPQ


והנה סרטון שמראה באנימציה פשוטה את דרך הפעולה של הפטישים המחוברים לקלידי הפסנתר:

http://youtu.be/xr21z1CZ54I


יש פסנתרים חשמליים שלכל קליד יש משקל, כמו בפסנתר האקוסטי (הרגיל), אך הוא מייצר את הצליל באופן דיגיטלי:

https://youtu.be/N9PSzBX_nzM

קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:

לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.

הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).

זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.


הנה סרטון על עולם התווים:

http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s

הנה הקטע "River Flows In You", בצירוף תווים המוצגים בצורה אינטראקטיבית בסנכרון עם המנגינה:

https://www.youtube.com/watch?v=H7SHSVFiW9Y

והקטע "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:

https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM

וסרטון אומנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:

https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk

לודביג ון בטהובן היה בן לאב שיכור שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן. לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד.

בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.


הנה סיפור ההתחרשות והשיאים של בטהובן, שהתרחשו באותו הזמן:

http://youtu.be/zAxT0mRGuoY


ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן:

http://youtu.be/MHaqlirfvOU


פרטיטורה בכתב ידו:

https://youtu.be/Jw3X9m7S8GY


הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:

https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA


"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:

https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU


הנה Fur Elise בפסנתר בליווי תזמורת:

https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g


הסימפוניה התשיעית:

https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M


סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:

https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA


סרט תיעודי על לודוויג ואן בטהובן:

https://youtu.be/28Jc8qVYu-0?long=yes


ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:

https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes

לא ממש. ברוב המקרים הקלטה של שיר באולפן היא תהליך שבו מקליטים בכל פעם נגן אחר ולאט לאט בונים את השיר כולו. קוראים לתהליך "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.

אולפן ההקלטות עצמו הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים.


הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד?

http://youtu.be/7BxNeryN6WY


ראו וידאו שמציג איך מקליט בחור אחד שיר שלם על טאבלט, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:

http://youtu.be/ISiMRbkrDyw


כך תוכלו להקליט שירים אונליין:

https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk


וכך תוכלו ממש לעשות דברים משוכללים בפרימיום של תוכנת ujam:

https://youtu.be/98mF6BfS4DQ

הטרובדורים היו הזמרים של ימי הביניים. הם הופיעו בטירות של האצילים ונהגו לבדר את האצילים ואורחיהם בטירה. פעמים רבות הם שרו בזמן הארוחה, שכן הייתה אמונה רווחת בימי הביניים שהמוסיקה עוזרת לעיכול בשעת האוכל.

הטרובדורים היו זמרים ומשוררים שהחלו לפעול במאה ה-11, בחבל פרובאנס שבצרפת. הם נהגו לשיר וללוות את עצמם בלאוטה, קתרוס או נבל, לעיתים בהרכב ולרוב לבד. איש לא יודע כיצד נשמעו הטרובדורים בדיוק. להקות מעטות בעולם מנסות לשחזר את הצליל המשוער שלהם ואת צורת ההופעה שהייתה נהוגה אז.

בכל ארץ קראו להם אחרת. בצרפת הם כונו "טרוברים" ובגרמניה "מינזינגרים". עד היום נוהגים לכנות בשם זה זמרים בודדים, השרים בליווי כלי נגינה אקוסטיים בלבד ובשירתם שמים דגש על שירים סיפוריים.

חשוב לדעת שהטרובדורים לא היו זמרים ונגנים נודדים דווקא. המוזיקאי הנודד בימי הביניים נקרא דווקא "מינסטרל" או "ז'ונגלר". הוא היה לרוב עני ונחשב לפשוט שבמוסיקאים. לעומתו היו הטרובדור והטרובר משוררים ומלחינים אצילים או מוסיקאים בכירים, שפעלו בחצרות האצילים. הם היו האליטה המוסיקלית של ימי הביניים.


הנה הרכב שמבצע את שירי הטרובדורים של ימי הביניים:

http://youtu.be/7gPf24lXa7A


טרובדור במוסיקת נבל מימי הביניים:

https://youtu.be/ZvaRMZPROSo


ומוסיקת טרובדורים לגיטרה:

http://youtu.be/lEqaCvxrl-s


הרכב של כלי נגינה שמרחיב את מושג הטרובדורים:

http://youtu.be/A9Mb2OBGF7Y

להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.

להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!


הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:

http://youtu.be/gToWQGedLHU


להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:

http://youtu.be/nDLrpG0DCqI


נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:

https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM


ואיש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:

http://youtu.be/uXMuWi0dUBc

המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו. באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה. הדפיקות סייעו לתת קצב לנגנים. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר.


הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:

http://youtu.be/u8RJvzOj7PM

דינמיקה (Dynamics) במוסיקה היא מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. הדינמיקה מהווה, למעשה, אוסף של הוראות לגבי חוזקו של הצליל ואופן הנגינה שלו.

הנגן, מבצע המוסיקה, מקבל מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך לנגן את המוסיקה.

הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.

בנוסף יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.



הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:

https://youtu.be/YQ7zA2_um8s


בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:

https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko


והנה סרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:

https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes

דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שפרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. הדיסקו היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה. הוא התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ונשמה (Soul).

אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הלך הדיסקו ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי. מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים שלו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוז, טכנו והיפ הופ, כללה סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זה היה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.

אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם נעלמו כשהסגנון ירד. הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן ילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין בנד".

גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו חיל והרבה כסף.

מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.


הנה להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:

http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y


ואותו שיר עשור לפני כן בתור שיר נשמה:

http://youtu.be/c56Sj7kMbLk


אבל הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:

http://youtu.be/xxrVjBKPSHw


הנה ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:

http://youtu.be/wPlV2dzXWCw


להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם לדיסקו:

http://youtu.be/WGU_4-5RaxU


ולהקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה ספקית להיטי דיסקו בכמויות:

http://youtu.be/xFrGuyw1V8s


סרט הדיסקו "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה:

https://youtu.be/FCF6xqG2N7k


עוד להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:

http://youtu.be/JlzlNpttvVM


קבלו סרט תיעודי על הדיסקו:

https://youtu.be/4zQpMnU6N4o?long=yes

יוצרת הג'אז המרתקת עזיזה מוסטפא זאדה היא מוסיקאית ממוצא אזרי, שמשלבת ג'אז עם מוסיקה מגוונת והשפעות שונות, מהמוסיקה הקלאסית ועד האוונגארד (מוסיקה נסיונית, חוקרת). היא נגנית וירטואוזית בפסנתר וזמרת מצוינת בעלת מנעד קולי גדול.

מוסטפא זאדה היא מהיוצרים הצעירים המעניינים כיום בעולם הג'אז, בעיקר בכך שהיא מגדילה את השפה המוסיקלית שלו ומביאה אליה חומרים חדשים. זהו תחום שהתחיל בסגנון הפיוז'ן, שבו חלחלו רעיונות והשפעות מכל רחבי העולם והסגנונות המוסיקליים אל תוך מוסיקת הג'אז.


הנה "ריקוד האש" של שלישיית עזיזה מוסטפא זאדה:

https://youtu.be/JA13_DAGA1g


ביצוע בנגינה ושירה של עזיזה מוסטפא זאדה ל"טייק פייב":

http://youtu.be/nG7-nTalse4


וקטע סולו של עזיזה מוסטפא זאדה:

https://youtu.be/fbfGTwcsuV4?t=56s


ועוד אחד:

https://youtu.be/0TWwfHW69Fs

מדליקים נר, לוקחים משפך ומחזיקים אותו כך שהמוסיקה תושמע בצידו הרחב מוזיקה, בעוד שצידו הצר יופנה אל הנר. כשנדליק את המוסיקה - הנר יכבה.

למה זה קורה? - גלי הקול של המוסיקה מרעידים את האוויר וכשמרבית האוויר ממוקד אל להבת הנר, הוא מצליח לכבות אותה!


הנה סרטון הניסוי:

http://youtu.be/enFrNe2kZp8

כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.

השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".


הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:

http://youtu.be/lAEXH9DAH98

בקליבלנד, אוהיו שבארצות הברית נמצא מוזיאון למוזיקת רוק שנוסד בשנת 1983 וכולל גם ארגון מוסיקלי יוקרתי. שמו הוא היכל התהילה של הרוקנרול (Rock and Roll Hall Of Fame).

המוזיאון של היכל התהילה של הרוקנרול מציג את תולדות מוסיקת הרוק נ' רול. ניתן למצוא בו מגוון גדול של פריטים ומידע על גדולי הרוק, כולל להקות, זמרים, יוצרים ונגנים הקשורים במוסיקת הרוק ואישים שונים שהשפיעו על מוסיקת הרוק, או שתרמו בקטגוריות נוספות מתחומים המלווים את תעשיית הרוק.

מאז שנת 1986, אחת לשנה, מכריז היכל התהילה על הנבחרים להיכנס בשעריו, להיכל התהילה של הרוק. מדי שנה בוחרים מומחי רוק 5 אמנים או הרכבים להיכנס לפנתאון של הרוק.

אמן שנבחר להיכנס להיכל חייב להיות מי שפועל או פעל בעבר מעל ל-25 שנה, מאז יצירתו הראשונה, או יציאת האלבום הראשון שלו או שלה לאור.

מהביטלס אל הסטונז, אלביס, דילן או ספרינסטין - בין האמנים שנבחרו להיכל התהילה של הרוק תמצאו כל אגדת רוק שבתגית "אגדות רוק", כמעט כל להקה שמוצגת באאוריקה בתגית "להקות" ומרבית הזמרים והזמרות שכאן.


הנה ההיכל:

https://youtu.be/ngPCdTXzu88


מבפנים:

https://youtu.be/D0-ofYdLbhk


התצוגה של אלביס פרסלי בהיכל:

https://youtu.be/Bg7hoON9b1M


הביטלס נכנסים ב-1988 ושאר עולם הרוק עוזר להם:

https://youtu.be/UCIZaU08aVQ

לעיתים מייחסים בטעות את החמשה לנזיר הנוצרי שהיה גם מורה למוסיקה, גווידו ד'ארצו (גווידו מהעיר האיטלקית ארצו). אבל זוהי טעות. גווידו הוא אמנם מי שנתן שמות לתווים במאה ה-11. השמות ניתנו על פי מילות שיר התפילה "המנון ליוחנן המטביל". כל שורה בשיר החלה בהברה אחרת, שנלקחה בתור שם הצליל שבו היא החלה. הצלילים בהמנון הזה היו בסדר עולה, על פי הסדר בסולם. וכך היו ההברות הראשונות בשוות השיר לשמות הצלילים בסולם: אוּט, רֶה, מִי וכן הלאה. שם הצליל אוּט הוחלף בהמשך ל-do מהמילה Domine (אלוהים) - הוא הצליל דו.

גווידו, אגב, גם המציא עוד שיטה מבריקה להוראת שירה. היא זכתה לכינוי "היד הגווידויאנית", שבעזרתה לימד ואימן את תלמידיו לשיר תווים. המורה הרים את כף ידו ובאצבעו נהג להצביע על מקומות שונים בכף היד וכך סימל לתלמידים תווים שונים לשירה, ללא צורך ברישום של המנגינה.

תווים הם סדרת סימנים וסמלים ושיטה שבעזרתה יחלו עם הזמן לרשום את צלילי המוסיקה. רישום התווים, בדרך אל החמשה המוסיקלית, הלך והתפתח בהדרגה, כשנדרשה שיטה טובה יותר משינון והעברה בעל-פה של מנגינות. אז גווידו אמנם נתן לתווים את שמם, אבל בהתפתחות חמשת התווים, אותה שורה בת 5 קווים שעליה כותבים את התווים המוסיקליים, שם היה גווידו רק אחד התורמים לפיתוח שיטת הרישום המוכרת לנו.

בימי הביניים המוקדמים, במשך מאות שנים, נהגו לרשום את המנגינות בכנסייה באמצעות נוימות. הנוימות, בדומה לטעמי המקרא היהודיים, היו סימנים קבועים שהופיעו מעל הברות ומילים בשיר. כל נוימה סימנה כיצד לשיר את ההברה או המילה שמתחתיה. במאה ה-10 החלו לרשום את הנוימות בגבהים שונים מעל למילים, כשהגובה סימן את הגובה המשתנה שבו יש לשיר את הנוימה. במאה ה-11 הוסיפו שני קווים מאוזנים שעל גבם רשמו את הנוימות. קווים אלה הורו את הגובה המוחלט של הצלילים, לרוב ביחס לצלילים דו ופה.

גווידו ד'ארצו תרם צבעים לשני הקווים הללו. את הקו של הצליל דו הוא ייצג בצבע צהוב, בעוד הקו של הצליל פה נצבע באדום. הקווים הנוספים של שורת התווים התווספו אחריו ורק כשהנוימות פינו את מקומן לרישום תווים מדויקים, תו אחד לצליל אחד. בתחילה התרחבה השורה ל-4 קווים ובהמשך תולדות המוסיקה נוסף קו חמישי והחמשה התקבעה על 5 קווים ובצורה שאותה אנו מכירים היום.



הנה התפתחות כתב התווים ותרומתו של גווידו ד'ארצו לתהליך:

http://youtu.be/LxkstaYPztM


ספר שמספר על המצאותיו המוסיקליות:

http://youtu.be/XBPVpJOFO-s


והיד של גווידו ד'ארצו יכולה לסמן גם היום למקהלה כיצד ומה לשיר:

http://youtu.be/MmR716ZTqL8

מהו קול הקונטרה טנור?


קונטרה-טנור הוא קול שירה של גברים, שנשמע כמו שירה נשית. הקול הזה נולד בכנסייה הנוצרית, בתקופת הרנסננס. הכנסייה הקתולית שאסרה על נשים לשיר בכנסיות, מצאה אז נערים וגברים ששרו במקום הקולות הנשיים במוסיקה הדתית.


הנה קטע מהפסיון למתיאוס של באך בביצוע של זמר קונטרה טנור:

http://youtu.be/UxNQlgsNa3A?t=1m12s

זה קרה בקיץ 1965, כשההודעה נפלה על הממלכה הבריטית, כרעם ביום בהיר.. מסתבר שחברי הלהקה הפוחזת "הביטלס", הצעירים שגדלו בעיר התעשייתית המפוחמת ליברפול, שאין בינה לבין אצילות דבר, עומדים להפוך לחברים במסדר האבירות של האימפריה הבריטית ולקבל מדליות מהמלכה.

ההלם בקרב האנגלים הנפוחים שכבר נמנו על מסדר האבירות היה גדול. איש מבין מקבלי תואר ה-MBE בעבר לא שש להימצא ביחד עם חברי להקת הקצב הרעשנית, "חבורת הפראים" הרוקיסטית, כוכבי הפופ עם התספורות הארוכות, שאיש לא יכול לשמוע הופעות שלהם בגלל הצרחות ושאין להם בדל של השכלה בקורות החיים.. היו כאלה שהרחיקו לכת והחזירו במחאה את המדליות שלהם לבית המלוכה.

"תראה כמה דולרים הבאנו מאמריקה" הטעים רינגו, כשנשאל על ידי עיתונאי כיצד זכו הביטלס בכבוד. ואכן, הביטלס היו אחד מענפי היצוא הריווחיים של בריטניה באותה תקופה והכניסו כסף רב לממלכה המאוחדת באותן שנים..

ג'ון לנון, סרקסטי כהרגלו, היה עוד יותר ציני ואמר ש"רבים ממי שקיבלו את התואר בעבר, זכו בו על שהרגו אנשים במלחמה, בעוד הביטלס זוכים בו מפני שהם מבדרים אנשים, מכאן שהביטלס ראויים לו יותר"..

אותו לנון, שוחר השלום ומי שיכתוב את "תנו צ'אנס לשלום" ואת השיר "דמיין", על עולם בלי מלחמות, יחזיר כמה שנים לאחר מכן את המדליה, במחאה על התערבות בריטניה במלחמה לא לה בביאפרה שבאפריקה..

וכך התייצבו "ארבעת המופלאים" באוקטובר של אותה שנה בארמון בקינגהם, לטקס שבו יקבלו את המדליה מהמלכה אליזבט. בחוץ הייתה התגודדות של אלפי מעריצים ובעיקר מעריצות צווחות על שערי הארמון, כשהם מטפסים על פנסי רחוב ועל השערים הגדולים. מאות שוטרים ניסו לשמור על הסדר ולא ממש הצליחו. לונדון נראתה כמו שמעולם לא נראתה עד אז. היה מי שהעיר שהמחזה מזכיר את הבסטיליה בתקופת המהפכה הצרפתית..

לאחר תדרוך קצר שבו למדו כיצד לנהוג ליד המלכה, הוכנסו חברי הביטלס לאולם הכס והוזמנו אחד אחד אל המלכה. הם היו נרגשים כמו ילדים ועשו את כל מה שהתבקשו. בראיונות שלאחר מכן הם סיפרו על מבוכה והתרגשות שממש הוציאה להם את המילים והשנינות מהפה. כל אחד קד קידה, נשאל שאלה בריטית מנומסת, ענה בקצרה ופסע אחורה מבלי להסתובב ולהראות את גבו למלכת בריטניה, כדי לקוד שוב בפני המלכה.

הארבעה הנרגשים זכו בכבוד שעד אז קיבלו מעטים ומיוחסים בממלכה. חמש שנים לפני כן, כשהופיעו תמורת פרוטות בהמבורג וניסו להתקיים על המוסיקה שלהם, איש לא היה מאמין שהצעירים שהשכלתם התיכונית הייתה מחוררת לגמרי, לא שירתו בצבא או למדו מעולם באוניברסיטה ואפילו תווים לא יודעים, יזכו לכבוד המלכים הזה. אין ספק שההיסטוריה וההיסטריה נפגשות לעיתים ומזמנות הפתעות מרגשות..


הנה דיווח בטלוויזיה על הטקס אצל המלכה:

https://youtu.be/i4_74XhHmlM


הביטלס מספרים על המפגש שלהם עם המלכה:

http://youtu.be/P54A3u2HMMU


ראיון על ההפתעה שחשו כשקיבלו את ההודעה על תואר האבירות:

http://youtu.be/kEz93dEkbBQ


הנה תגובות הציבור לקבלת ה-MBE:
http://youtu.be/urgucKzmlgg


כך דווח ביום הטקס:

http://youtu.be/vo0WNrhyho4


ובקטע מראיון בו התוודו "ארבעת המופלאים" שהיו נבוכים כשהמלכה שאלה אותם שאלות:

http://youtu.be/lMAK8fqqqNg


והמעבר מהערצת ההמונים לאחר הטקס אל הנסיעה למהרישי בהודו:

http://youtu.be/KskTxSTCvxY