זה היה בבוקר יום ששי, בשנת 1975, כשמצאו את כוכב-העל הצרפתי-ישראלי מייק ברנט (Mike Brant) מת על המדרכה, ברחוב ארלנז'ה בפאריס. הוא היה בן 28 במותו. איש לא הבין כיצד אדם במעמדו מוותר על הכל וקופץ אל מותו. רבים מהמעריצים שלו סברו שהוא נרצח. העיתונים בצרפת התמלאו בהשערות ורעיונות. היו שחשדו במוסד הישראלי, אחרים חשדו בשייך סעודי מסתורי, אבל לאיש לא היה מושג מה קרה שם. האמת, חשוב לומר, מעולם לא התגלתה.

כמה חודשים לפני כן, בשנות השבעים של המאה הקודמת, היה מייק ברנט התגשמות החלום של כל צעיר או צעירים ישראליים ששואפים להתפרסם. הוא התחיל כמשה ברנד, ילד חיפאי מהעיר התחתית, בן להורים ניצולי שואה. הוא נולד במחנה מעצר לעולים בקפריסין, לשם הועברו הוריו מספינת המעפילים, על ידי הבריטים.

כבר בבית הספר התגלה משה כבעל קול ערב במיוחד. אחר-כך, כבחור צעיר הוא היה לזמר מצוין. הוא כיכב בבתי מלון ובמועדונים בעיר טהרן, בירת איראן. היה בו משהו מיוחד שחיכה להתפרץ...

ואכן, כשהוא רק הגיע לפאריס בירת צרפת, חסר פרוטה אבל עם חלום, הוא התגלה כמעט מיד. בהופעת טלוויזיה אחת הוא כבש את לבבות ההמונים. בלי לדעת צרפתית, הפך משה למייק ברנט ולכוכב ענק. היה לו כל מה שצריך. הוא היה זמר מוכשר ויפה עד כאב, אבל הכי חשוב - פרפורמר לא רגיל שההצלחה זינקה עליו מכל עבר. לא היה זמר ישראלי לפניו או אחריו, שהצליח כל כך בעולם. לא היה עוד מקרה כזה, של כוכב צרפתי שלא ידע מילה בצרפתית אבל כל צרפת ידעה את שמו ואת שיריו.

אבל בפנים הוא הלך ונסדק. מייק היה רגיש ושברירי. נראה שהוא לא עמד בלחצים שיצרה ההצלחה ומצבו הנפשי היה בקריסה מוחלטת. איש לא הכין אותו להצלחה כה גדולה והוא לא עמד בכמויות המעריצים, לחצי ההופעות והכסף הרב שלפתע התגלגל משיריו ואליו. משה ברנד הפך לקרבן של כישרונו והצלחתו המדהימים של הכוכב מייק ברנט. וכך, למרות שהוא הכריז בראיונות שהוא מתחרט על ניסיון קודם כושל שלו להתאבד, הגיע המוות הטרגי שלו והפתיע את כולם. יהי זכרו ברוך!


כך זוכרים את מייק ברנט עד היום (עברית):

https://youtu.be/ue4popq6QMs


ובהופעה בטלוויזיה הצרפתית:

https://youtu.be/5pNDd_Dbfu4


עם הזמרת היווניה ננה מושקורי:

https://youtu.be/RCaMvoBYQyM


הוא שר גם בספרדית:

https://youtu.be/OGwQPtgc72c


געגועי המעריצים שלו (עברית):

https://youtu.be/Hfn5M2rjhSY


סרט שנעשה על הקריירה של מייק ברנט וסופה הטרגי (עברית):

http://youtu.be/hPGn5H1eMfw


ראיון עם אחיו, שמספר על מייק הפרטי והזמר (עברית):

https://youtu.be/7Yk7igmCYh0?t=50s&end=5m29s


ותכנית טלוויזיה בעברית שמוקדשת לו (עברית):

https://youtu.be/wMwCK1Ta9PI?long=yes

מדליקים נר, לוקחים משפך ומחזיקים אותו כך שהמוסיקה תושמע בצידו הרחב, בעוד שצידו הצר יופנה אל הנר. כשנדליק את המוסיקה - הנר יכבה.

למה זה קורה? - גלי הקול של המוסיקה מרעידים את האוויר. הרי זה בעצם הקול, או הרעש שאני שומעים - תנודות באוויר שיוצר מקור הקול.

כך יוצא שכשמרבית האוויר ממוקד באמצעות המשפך אל להבת הנר, הוא מצליח לכבות אותה!


הנה סרטון הניסוי:

http://youtu.be/enFrNe2kZp8

קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:

לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.

הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).

זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.


הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):

http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s


תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:

https://youtu.be/ydmRhwVmx6w


היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:

https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM


וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:

https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk

כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.

השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".


הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:

http://youtu.be/lAEXH9DAH98


ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":

https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188

בקליבלנד, אוהיו שבארצות הברית נמצא מוזיאון למוזיקת רוק שנוסד בשנת 1983 וכולל גם ארגון מוסיקלי יוקרתי. שמו הוא היכל התהילה של הרוקנרול (Rock and Roll Hall Of Fame).

המוזיאון של היכל התהילה של הרוקנרול מציג את תולדות מוסיקת הרוק נ' רול. ניתן למצוא בו מגוון גדול של פריטים ומידע על גדולי הרוק, כולל להקות, זמרים, יוצרים ונגנים הקשורים במוסיקת הרוק ואישים שונים שהשפיעו על מוסיקת הרוק, או שתרמו בקטגוריות נוספות מתחומים המלווים את תעשיית הרוק.

מאז שנת 1986, אחת לשנה, מכריז היכל התהילה על הנבחרים להיכנס בשעריו, להיכל התהילה של הרוק. מדי שנה בוחרים מומחי רוק 5 אמנים או הרכבים להיכנס לפנתאון של הרוק.

אמן שנבחר להיכנס להיכל חייב להיות מי שפועל או פעל בעבר מעל ל-25 שנה, מאז יצירתו הראשונה, או יציאת האלבום הראשון שלו או שלה לאור.

מהביטלס אל הסטונז, אלביס, דילן או ספרינסטין - בין האמנים שנבחרו להיכל התהילה של הרוק תמצאו כל אגדת רוק שבתגית "אגדות רוק", כמעט כל להקה שמוצגת באאוריקה בתגית "להקות" ומרבית הזמרים והזמרות שכאן.


הנה ההיכל:

https://youtu.be/ngPCdTXzu88


מבפנים:

https://youtu.be/D0-ofYdLbhk


התצוגה של אלביס פרסלי בהיכל:

https://youtu.be/Bg7hoON9b1M


הביטלס נכנסים ב-1988 ושאר עולם הרוק עוזר להם:

https://youtu.be/UCIZaU08aVQ

דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.


הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:

https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y


דואט גיטרות:

https://youtu.be/PT9hvyDvKHA


דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:

https://youtu.be/8WqSOXpacjE


ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:

https://youtu.be/v35YhhzCrYk


ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:

https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes

דינמיקה (Dynamics) במוסיקה היא מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. הדינמיקה מהווה, למעשה, אוסף של הוראות לגבי חוזקו של הצליל ואופן הנגינה שלו.

הנגן, מבצע המוסיקה, מקבל מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך לנגן את המוסיקה.

הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.

פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.

מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.

מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.

פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.

פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.

קרשנדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.

דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.

ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.

בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או

פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.

פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.

פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.


הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:

https://youtu.be/YQ7zA2_um8s


בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:

https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko


וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:

https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes

אריק איינשטיין היה גדול זמרי ישראל. הוא ליווה את הציבור הישראלי במשך מעל 50 שנה והיה לאגדה מהלכת בחייו. איינשטיין נחשב כמי שהעביר את המוסיקה הישראלית מעידן השירים הרוסיים לסגנונות של המוסיקה הקלה המודרנית והרוק הבינלאומי. בצד אלה, הוא גם טיפח את האהבה לשירים הישנים והטובים, בשרשרת אלבומים שיצר של "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה".

חייו המוסיקליים של אריק איינשטיין החלו בלהקת הנח"ל ובתוך שנים אחדות הוא היה לזמר הנערץ בישראל. בהמשך השנים הוא היה גם לשחקן אהוד. בשיתוף הפעולה שלו עם אורי זוהר, במסגרות כמו "לול" ובמספר סרטי קולנוע פופולאריים וחדשניים, הוא היה לאגדה. אבל ככל שהפך אריק לפסקול של החיים בישראל וככל שמעמדו הפך בלתי נתפס, הוא הלך והסתגר, סרב להופיע, מיעט בראיונות והסתגר בביתו. על אף צניעותו וחוסר שיתוף הפעולה שלו עם התקשורת, אלבומיו הצליחו לאורך השנים מאד, בין השאר כיוון ששיתף פעולה עם מוסיקאים מצוינים, שתמיד ידע לזהות.

בשנים האחרונות לחייו הפך אריק איינשטיין מסוגר עוד יותר ואף סרב להגיע לקבל את פרס ישראל, בתואנה שהוא מעדיף להישאר בבית..

אריק איינשטיין היה סמל לכישרון ואיכות מהרמה הראשונה, בצד ענווה ודרך ארץ נדירים.


הנה סיפורו של אריק איינשטיין (עברית):

https://youtu.be/UTNhHfGaR80


חייו של אריק (עברית):

http://youtu.be/ONMMl2wMNTA


גדול הגעגוע לאיש (עברית):

https://youtu.be/6HhfYUNjVns


קליפ עם אנימציה של אריק (עברית):

http://youtu.be/UfbW4JI4JAk


הופעות בטלוויזיה עם ליפסינק בלבד (עברית):

https://youtu.be/mLTzwrK1VyE


איינשטיין מבקר בטקסטים חדים את העיתונאים הלא אחראיים (עברית):

https://youtu.be/kU2bMx5RRYs


ראיון עם הכנות וחוש ההומור המדהים של איינשטיין על חרדת ההופעות שלו (עברית):

https://youtu.be/DX6xmKBChuA


ומפגין את הכישרון הקומי הנפלא שלו (עברית):

https://youtu.be/Zw1p213qb0M

סיבוב ההופעות של להקת הרוק U2 נחשב לסיבוב ההופעות המרוויח ביותר בהיסטוריה. סיבוב ההופעות של הלהקה המצליחה הזו משנות ה-80 של המאה הקודמת, הכניס סכום של 900 מיליון דולר - מעל מיליארד דולר במונחים של היום!


הנה הסיפור של להקת U2 בכמה דקות:

http://youtu.be/bUy3xZ9Xy_E


הגודל של הופעה בסדרה, בצילום מכיוון הקהל:

http://youtu.be/91ngUVw5wlY


ושיר מתוך ההופעות של סיבוב ההופעות ורטיגו של להקת U2:

http://youtu.be/4TKrbBiZAeY

המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו.

לא מאמינים? - אז באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה ולהקיש בקול את הפעמות המוסיקליות. הנקישות הללו על הארץ סייעו לתת קצב לנגנים.

אבל לרוע מזלו של ז'אן בטיסט לולי, פעם הוא פגע בכף רגלו, בעת שהקיש עם המקל הגדול על הרצפה. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לו לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו בכף הרגל גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר בהיסטוריה - אדם שהרג את עצמו בעבודה.

אגב, שנים ספורות בלבד אחרי מותו גילו מדענים עד כמה חשוב הטיפול המיידי בזיהום של פצעים, ועד כמה מסוכן זה לא לטפל במה שהמבוגרים קוראים "אינפקציה", בעברית זיהום. כי פציעה שלא מטופלת ועוברת חיטוי ששומר מזיהום חמור, עלולה להביא את הפצוע די מהר, ובמקרה של פציעה חמורה אף בוודאות, לסכנת חיים ואפילו למוות, כמו במקרה של לולי.


הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:

http://youtu.be/u8RJvzOj7PM

"פטר והזאב" (Peter and the Wolf) היא יצירה מוסיקלית המיועדת לילדים על פי אגדת עם, מאת המלחין הרוסי סרגיי פרוקופייב. המלחין כתב את הסיפור והלחן לבקשת ידידה שלו שרצתה להעלות הצגת ילדים בתאטרון שלה.

מה שמיוחד ביצירה אינו עלילת הסיפור, אלא דווקא כלי הנגינה המשתתפים בסיפור. כל דמות בסיפור מיוצגת על ידי כלי נגינה מסוים וכך במהלך שמיעת הסיפור לומדים להכיר את הכלים השונים: חליל, אבוב, חצוצרה, טרומבון, מצלתיים ועוד ועוד.

ליצירה ולסיפור היו גם גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות רבות, חלק מהן גם בעברית.


קונצרט של הפילהרמונית עם יצחק פרלמן כמספר:

https://www.youtube.com/watch?v=TWT5pgujz0A


גרסת הסרט המצויר של הסיפור:

https://youtu.be/EvyN2-f0omE


ועוד גרסה נוספת מצוירת:

https://youtu.be/hNT4SWGxPwc


קטע ישן מאד ובו מצולם המלחין עצמו מנגן ומתראיין על עבודתו (ברוסית):

https://www.youtube.com/watch?v=zA82T3wFyi8

לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.

קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.

אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.


הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:

http://youtu.be/7BxNeryN6WY


כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:

https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q


להקת "קווין" באולפן ההקלטות:

https://youtu.be/-OGd4gplxQM


אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:

https://youtu.be/HQoOfiLz1G4


כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:

https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s


סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:

https://youtu.be/E6BxAtc5cd0


כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:

https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk


כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:

https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes


וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:

https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes

יוצרת הג'אז המרתקת עזיזה מוסטפא זאדה (Aziza Mustafa Zadeh) היא מוסיקאית ממוצא אזרי, שמשלבת ג'אז עם מוסיקה מגוונת והשפעות שונות, מהמוסיקה הקלאסית ועד האוונגארד (מוסיקה נסיונית, חוקרת). היא נגנית וירטואוזית בפסנתר וזמרת מצוינת בעלת מנעד קולי גדול.

מוסטפא זאדה היא מהיוצרים הצעירים המעניינים כיום בעולם הג'אז, בעיקר בכך שהיא מגדילה את השפה המוסיקלית שלו ומביאה אליה חומרים חדשים. זהו תחום שהתחיל בסגנון הפיוז'ן, שבו חלחלו רעיונות והשפעות מכל רחבי העולם והסגנונות המוסיקליים אל תוך מוסיקת הג'אז.


הנה "ריקוד האש" של שלישיית עזיזה מוסטפא זאדה:

https://youtu.be/JA13_DAGA1g


שרה א-אקפלה עם בובי מקפרין:

https://youtu.be/kh06AO4D858


וקטע סולו אוריינטלי של עזיזה מוסטפא זאדה וההרכב כולו שמצטרף:

https://youtu.be/44kGvt8DyCc

תיבת נגינה (Music Box) היא מכשיר שמשמיע מוסיקה מרגיעה ונעימה. בתרבות האירופית היא מתחברת לילדים קטנים ותינוקות והרבה לחנים מפורסמים הונצחו בתיבות נגינה שידעו להפיק אותם בלבד.

בלב תיבת הנגינה יש מתקן המשמיע מוסיקה בעזרת מנגנון מכני. בלב המנגנון נמצא תוף מתכת, גליל מסתובב שממנו בולטים זיזים רבים.

מנוע תיבת הנגינה מבוסס לרוב על קפיץ נמתח. בתיבות נגינה קטנות יש ידית שכל עוד מסובבים המוסיקה נמשכת, או שכמה סיבובים של הידית "מותחים" את המנגנון ומאפשרים לו לפעול לאחר מכן בעצמו, תוך שחרור איטי של המתיחה.

בזכות סיבוב התוף, אותו גליל מתכתי עם הזיזים הזעירים, פורטים הזיזים על שורה של מפרטים, שכל אחד מהם משמיע צליל אחר. סידור הזיזים נבנה מראש בתהליך הייצור של תיבת הנגינה, כך שהתיבה תנגן תמיד את אותו לחן שנבחר בשבילה. כל תיבת נגינה מנגנת מנגינה אחת בלבד.

מרבית תיבות הנגינה מכוסות במכסה שמונע את הנגינה כשהוא סגור. פתיחת המכסה משחררת את הקפיץ, מסובבת את תוף הזיזים והמוסיקה מתחילה לנגן. יש תיבות נגינה משוכללות ביותר, המניעות דמויות שונות או מנגנונים מורכבים שיוצרים ומציגים מעין "עולם זעיר" וכדומה.


כך פועלת תיבת הנגינה:

https://youtu.be/FJ-HbfV2pq8


תיבת נגינה ברחוב באמסטרדם:

https://youtu.be/0oKVcPKwV_8


תיבת נגינה עם אפשרות להחלפת מנגינות:

https://youtu.be/Lw1nm5c93Eo


היצירה הנהדרת "סונטת ליל ירח" של בטהובן בתיבת נגינה:

https://youtu.be/HsdTd8Qa0kM


תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:

https://youtu.be/h68mHPzeHu4


והמנגנון הטכנולוגי של תיבת הנגינה:

https://youtu.be/D70DKI-rkZY

בין "ביבופ רקיד" ל"שיבה למקורות", ז'אנר הג'אז "הארד-בופ" (Hard bop) הוא סוגת ג'אז, ז'אנר שנולד מהביבופ, שמתפתח באמצע שנות ה-50 ונותר פופולרי עד אמצע שנות ה-60.

הארד בופ בא לפתור את בעיית הפופולריות של הביבופ, שאם אפשר לומר את זה בעדינות, לא הייתה בשמיים. הרי הרכבי הביבופ די "עפו על עצמם" ומאוד נהנו מהמוסיקה שהם ביצעו על הבמה, אבל הקהל התחבר פחות. יש שיאמרו אפילו "הרבה פחות"...

על הביבופ היו שאמרו אז ש"הביבופ יותר סגר מועדונים מאשר פתח..." כלומר, הסגנון המורכב, הווירטואוזי והמאוד מתוחכם הזה, מבית היוצר של צ'ארלי פרקר ודיזי גילספי, ייצר אמנם צבע ייחודי, אמנותי, עם מרכיב קצב מהיר וחזק במיוחד, אבל לא דיבר אל הקהל של הג'אז כמו שהתחבב על מי שביצעו את הג'אז.

אז במקום השכלתנות של הביבופ, שהיה בה משהו לבן, נולד ההארד בופ. זה היה ז'אנר שאפיינה אותו מוסיקה יותר תקשורתית, ישירה, חסכונית בצלילים, מעובדת יותר, גרובית, רקידה ולא פחות חשוב - נגישה ומעניינת למאזינים.

גם ההרכב גדל. את ההארד בופ ביצעו בהרכבים מעט יותר גדולים מהקומבו האופייני של רביעיות הביבופ, מה שתמיד מוסיף עניין לקהל.

גם המוסיקה ב"הרד בופ" מעובדת יותר, מנוגנת באווירה בלוזית משהו, יותר שחורה ולא מעט בהשפעת ההתעוררות של מחאות השחורים בארצות הברית באותה תקופה. היא הכילה מרכיבים מוסיקליים שמזכירים מרכיבי גוספל מהכנסיות של השחורים באמריקה וגם מרכיבים קליטים ורקידים שבאים מסגנונות "שחורים", כמו ה-Fאנק, רית'ם אנד בלוז וממוסיקת ה"סול" המתפתחת אז.

ועדיין, בהארד בופ היו עדיין גם מרכיבי ג'אז שבאו מהביבופ סטייל צ'ארלי פרקר ודיזי גילספי. החיבור הזה ביניהם ובין הבלוזיות השחרחרה מעניק להרד בופ צבע ייחודי, שגם משתלב יפה במרכיב הקצב הדומיננטי מאוד שהוריש לו הביבופ.


#מי מניעים את הז'אנר?
הדמות המרכזית שמניעה את סוגת ההארד בופ החדשה הוא המתופף ארט בלייקי (Art Blakey), הנחשב לדמות המשמעותית שהובילה את הסגנון. הוא נחשב לאחד מהמתופפים המשפיעים בתולדות הג'אז ומנהיג ההרכב מיתולוגי של "הג'אז מסנג'רס של ארט בלייקי". אומרים שנסיעה שלו ב-1948 לאפריקה חשפה אותו למקצבים פוליריתמיים ששינו את האופן בו הוא ניגן. אותה השפעה אפריקאית, ביחד עם הבלוז, הרית'ם אנד בלוז והביבופ, הם שהחלו טת המסע להארד בופ, שהוא היה מאבותיו.

חשוב לציין גם את הוראס סילבר, מהמוסיקאים המרכזיים בהארד בופ. הוא ניגן בהרכב הראשון של המסנג'רס ועם הזמן הקים הרכב משלו.

בנוסף לבלייקי ולסילבר, משתתפים בחגיגת ההארד בופ גם דקסטר גורדון, לי מורגן, קליפורד בראון, האנק מובלי, בני גולסון, פרדי האברד, ג'ון קולטריין, מקס רוץ', סוני רולינס ואחרים.

חברת התקליטים שהכי מזוהה עם ההארד בופ הייתה "בלו-נוט".


עיבוד אופייני להארד בופ של "צ'יז קייק" של דקסטר גורדון:

https://youtu.be/ZOs43uxpbqk


המסנג'רס של ארט בלייקי ב"דת דר":

https://youtu.be/EfGDTGBHM9M


"וויספר נוט" שלהם מעובד מ-1958:

https://youtu.be/JN6vCdmOV-Q


הוראס סילבר:

https://youtu.be/dCFPP1ERil0


דקסטר גורדון ב"ליידי בירד":

https://youtu.be/r0vhqDCy9eQ


ו"סוויט האני בי" של לי מורגן:

https://youtu.be/21OET-loXCY

המילה "מפתח" בעולם המוסיקה מתייחסת לסימן המופיע בתחילת שורת תווים. הוא מסמן את אחד התווים, במקרה של סול את התו סול, ולפיו יודע הנגן כיצד לפרש את התווים שלפניו. המפתח מציין את גובה הצלילים הבאים אחריו. המפתח הוא תמיד הסימן הראשון, לפני שאר הוראות הניגון, ובלעדיו אי אפשר לדעת איך לנגן את התווים.

מפתח סול הוא מפתח הסופרן, אזור הצלילים הגבוהים. זהו המפתח הנפוץ ביותר בשימוש, מכיוון שיש הרבה כלי נגינה שיכולים לנגן רק צלילים גבוהים. למשל: חליל, כינור, גיטרה, חצוצרה ועוד רבים. בפסנתר למשל, שבו ניתן לנגן גם צלילים נמוכים מאד, משתמשים גם במפתח פה.


הנה הסבר על המשמעות של מפתח סול בנגינה (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=bsE1VCizEFM


וכך לומדים לצייר מפתח סול (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=rt7dz-JYY_Y

לעיתים מייחסים בטעות את החמשה לנזיר הנוצרי שהיה גם מורה למוסיקה, גווידו ד'ארצו (גווידו מהעיר האיטלקית ארצו). אבל זוהי טעות. גווידו הוא אמנם מי שנתן שמות לתווים במאה ה-11. השמות ניתנו על פי מילות שיר התפילה "המנון ליוחנן המטביל". כל שורה בשיר החלה בהברה אחרת, שנלקחה בתור שם הצליל שבו היא החלה. הצלילים בהמנון הזה היו בסדר עולה, על פי הסדר בסולם. וכך היו ההברות הראשונות בשוות השיר לשמות הצלילים בסולם: אוּט, רֶה, מִי וכן הלאה. שם הצליל אוּט הוחלף בהמשך ל-do מהמילה Domine (אלוהים) - הוא הצליל דו.

גווידו, אגב, גם המציא עוד שיטה מבריקה להוראת שירה. היא זכתה לכינוי "היד הגווידויאנית", שבעזרתה לימד ואימן את תלמידיו לשיר תווים. המורה הרים את כף ידו ובאצבעו נהג להצביע על מקומות שונים בכף היד וכך סימל לתלמידים תווים שונים לשירה, ללא צורך ברישום של המנגינה.

תווים הם סדרת סימנים וסמלים ושיטה שבעזרתה יחלו עם הזמן לרשום את צלילי המוסיקה. רישום התווים, בדרך אל החמשה המוסיקלית, הלך והתפתח בהדרגה, כשנדרשה שיטה טובה יותר משינון והעברה בעל-פה של מנגינות. אז גווידו אמנם נתן לתווים את שמם, אבל בהתפתחות חמשת התווים, אותה שורה בת 5 קווים שעליה כותבים את התווים המוסיקליים, שם היה גווידו רק אחד התורמים לפיתוח שיטת הרישום המוכרת לנו.

בימי הביניים המוקדמים, במשך מאות שנים, נהגו לרשום את המנגינות בכנסייה באמצעות נוימות. הנוימות, בדומה לטעמי המקרא היהודיים, היו סימנים קבועים שהופיעו מעל הברות ומילים בשיר. כל נוימה סימנה כיצד לשיר את ההברה או המילה שמתחתיה. במאה ה-10 החלו לרשום את הנוימות בגבהים שונים מעל למילים, כשהגובה סימן את הגובה המשתנה שבו יש לשיר את הנוימה. במאה ה-11 הוסיפו שני קווים מאוזנים שעל גבם רשמו את הנוימות. קווים אלה הורו את הגובה המוחלט של הצלילים, לרוב ביחס לצלילים דו ופה.

גווידו ד'ארצו תרם צבעים לשני הקווים הללו. את הקו של הצליל דו הוא ייצג בצבע צהוב, בעוד הקו של הצליל פה נצבע באדום. הקווים הנוספים של שורת התווים התווספו אחריו ורק כשהנוימות פינו את מקומן לרישום תווים מדויקים, תו אחד לצליל אחד. בתחילה התרחבה השורה ל-4 קווים ובהמשך תולדות המוסיקה נוסף קו חמישי והחמשה התקבעה על 5 קווים ובצורה שאותה אנו מכירים היום.


הנה סיפור חייו ופועלו של ממציא התווים גווידו ד'ארצו:

https://youtu.be/l-JMX7tVqog


התפתחות כתב התווים ותרומתו של גווידו ד'ארצו לתהליך:

http://youtu.be/LxkstaYPztM


ספר שמספר על המצאותיו המוסיקליות של גידו ד'ארצו:

http://youtu.be/XBPVpJOFO-s


היד של גווידו ד'ארצו יכולה לסמן גם היום למקהלה כיצד ומה לשיר:

http://youtu.be/MmR716ZTqL8


כך משתמשים ביד הגווידואית:

https://youtu.be/eBq-S_QdU2U


ובחיוך - כשהאמריקאים החלו לקרוא לתווים על שם אותיות ה-ABC, הם לא שיערו שיקרה להם האסון של יניביזם (עברית):

https://youtu.be/4LPeRNLW13c

הגיטרה (Guitar) היא מכלי הנגינה המצליחים ביותר שיש. אבל במהלך השנים יצרו בוני כלים מוכשרים הרבה שילובים בין הגיטרה וטכניקת הנגינה בגיטרה, עם כלים וצורות נגינה אחרות.

גיטרת נבל (Harp Guitar), למשל, היא גיטרה שמשלבת גיטרה עם סוג של מיתרי נבל. לעיתים הגיטרות המוזרות ובעלות הצלילים העשירים הללו צויידו במיתרים רבים מהרגיל, כמו במקרה של גיטרת המלחמה (War Guitar).

לעיתים בכלל מפיקים את הצלילים בצורה אחרת. כמו במקרה של הקיטרה (Kitara), שהיא שילוב של גיטרה עם סינטסייזר ונגינה ללא מיתרים, אלא עם מגע על צוואר דיגיטלי המצויד בחיישנים.


הנה גיטרת הא-שם בת 17 מיתרים, חלקם נפרטים כסוג של נבל וחלקם בפריטה:

https://youtu.be/MouKtmpJ7dI


גיטרה גיטלר מטיטניום:

http://youtu.be/2eEB-vJic_o


גיטרת המלחמה:

http://youtu.be/FE9o0kT11Xw


גיטרת נבל:

https://youtu.be/XWDt_3n-X0k


קיטרה שהיא גיטרה דיגיטלית:

http://youtu.be/Md7qnLYtxqw

הנגינה בכינור אינה דבר קל. את זה יספר לכם כל מי שלמד פעם כינור, גם אם עזב אחרי מספר שיעורים.. רובוט הכינור שחשפה חברת טויוטה היפנית בשנת 2007 הוא רובוט שמסוגל לנגן בכינור. אמנם רמת הנגינה שלו אינה גבוהה במיוחד, אבל הוא בהחלט מרשים ביכולות שאליהן הגיע כמכונה לומדת ומדגים לאיזו רמה ניתן להגיע עם רובוט מודרני.

קצת מצחיק שהרובוט הזה קצת לועג למשפט האלמותי של ממציא המושג "רובוט", הסופר קארל צ'אפק, שכתב "אל לה למכונת העבודה לרצות לנגן בכינור"..

הרובוט המנגן בכינור יודע לנגן גם בחצוצרה ובעתיד הנראה לעין רובוטים יוכלו לנגן ברמה גבוהה הרבה יותר ובכלים נוספים. בעזרת האינטיליגנציה המלאכותית הם יצליחו ודאי להגיע ללמידה קרובה עוד יותר ללמידה האנושית ולהגיע לרמת ביצוע יפה ביותר.


הנה סיפורו של הרובוט המנגן כינור:

https://youtu.be/IW9Mk0Wf3kQ


קטע יפני מביצועיו:

https://youtu.be/eXNhs9q-p_Y


ב"קונצרט" מול קהל:

https://youtu.be/49u8n27zrSQ


ועוד מיכולותיו:

https://youtu.be/yhGg6WhmBJI

הזמרת מדונה (Madonna), או בשמה המלא מדונה אסתר לואיז צ'יקונה היא מהזמרות המצליחות בכל הזמנים. מעבר להיותה זמרת, מלחינה, שחקנית, רקדנית, סופרת, מפיקה וסמל אופנה היא גם אשת עסקים מצוינת, שניווטה הן את הקריירה האמנותית שלה בהצלחה מרשימה והן את השקעותיה להצלחות מרהיבות בתחום העסקים.

מדונה שהתפרסמה בתחילת שנות השמונים, הפכה עם השנים לאייקון עולמי והכינוי "מלכת הפופ" הולם את מעמדה ואת השיאים שהשיגה, כש-43 משיריה, שיא עולמי, טיפסו לצמרת מצעד הדאנס של המגזין המוסיקלי הנחשב "Billboard".


הנה סיפור הקריירה של מדונה:

https://youtu.be/rbMwwgJuvZk


על הצלחותיה העסקיות והאמנותיות:

http://youtu.be/vRxRi8TVRhk?t=8s


והשיר "פרוזן" שבו הראתה בזמנו שוב את הכישרון האדיר שמניע אותה כל כך הרבה שנים:

https://youtu.be/MDM0yAJjlBo

הוא כתב כמה מהוואלסים המוכרים בעולם, עשה לביתו עד רמה של ארמון וכונה בתולדות המוסיקה "מלך הוואלס", אבל סיפורו של יוהן שטראוס השני הוא הרבה יותר מזה.

מילדות ידע יוהן שאביו, מוסיקאי ומנצח תזמורת בעצמו, לא רצה שיהיה מוסיקאי. אבל הוא רצה רק מוסיקה. והמוסיקה, עוד נראה בהמשך, גם היא בחרה בו. שכן הוא היה גאון מוסיקלי ובעל יכולות מטורפות בכל צדדי ותחומי העיסוק המוסיקלי - הלחנה, עיבוד, תיזמור וניצוח.

סיפורו של יוהן שטראוס הבן (Johann Strauss II) הוא מרתק. אביו, גם שמו יוהן שטראוס וליתר דיוק יוהן שטראוס הראשון, לא רצה שהוא יהיה מלחין. אבל יוהאן הצעיר עמד על דעתו ועמד בפני אביו, המוסיקאי הדגול.

הוא החליט שיהיה גם יהיה מוסיקאי. האם יצליח?

האב רצה שבנו ילמד משפטים או יעסוק בבנקאות. אבל הבן אהב מוסיקה. הוא התעקש ובניגוד לרצונו של אביו, החל את הקריירה שלו.

ההמשך הוא יהיה למנצח ומלחין מצליח בעצמו, אבל בשלב הזה מנסה האב הנעלב להקשות עליו. הוא מדבר על ליבם של בכירים ב"תעשייה", שלא יעסיקו את בנו והפסיק לחלוטין לדבר איתו.

אבל הבן הנחוש נעשה עוד יותר נחוש. הוא כותב כאן, מחליף מנצח שם, מעבד למישהו ומלחין לאציל אחר. מחיריו זולים והתמורה למשלמים מעולה. הקריירה שלו הולכת ונוסקת.

בהדרגה כל וינה מדברת עליו. די מהר שטראוס הבן הפך למלחין אהוד ולאיש מקצוע מוערך. כמו רוק סטאר של ימינו, כולם רוצים לשמוע ולרקוד את הוואלסים שלו והוא כבר הכי פופולארי בווינה של אותם זמנים.

שטראוס הבן הלחין מעל 400 ואלסים וינאיים ולמעשה הוא הפך את הוואלס מריקוד עממי ופשוט לריקוד אופנתי, נוצץ ואהוב על האצולה הווינאית.

ואלס הופך אצלו לאמנות. צורה אמנותית של מוסיקה קלסית. שופן ייקח את זה עוד יותר לשם והוא עצמו יכתוב יצירות נהדרות נוספות שאינן דווקא ואלס.

הצלחתו היא אמנם למורת רוחו של אביו, שרצה בשבילו עתיד בטוח והצלחה כלכלית, אבל עכשיו הוא רואה כיצד משיג הבן את מה שהוא עצמו רצה בשבילו - גם הצלחה כלכלית אדירה במונחי תקופתם ועדיין דרך המוסיקה שהבן כל כך אהב.

ואתם? - אל תתנו לאף אחד לשתול לכם חלומות משלו. עשו את מה שליבכם מכוון אליו והצטיינו במה שאתם אוהבים. כי הלב, לפני חשבון הבנק שלכם ואפילו לפני תבונת המבוגרים, הלב יודע שאם תעשו את מה שאתם חולמים לעשות, אם תגשימו את רצונותיכם שלכם ותלכו עם הברק בעיניים והנחישות לממש את מה שזיהיתם אצלכם - אז תהיו מעולים ותביאו ערך לעולם וסביר להניח שגם לעצמכם!


הנה סיפורו של יוהן שטראוס הבן:

https://youtu.be/TvV3izf56vg


קחו 10 נקודות בחייו של הגאון המוסיקלי הגדול הזה:

https://youtu.be/RiEJruLNoE4


והפתיחה העטלף של שטראוס:

https://youtu.be/GE167aOj_qI?long=yes