שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד באמנות המוסיקה?
המוסיקה (Music) היא מהאמנויות הקדומות והמרתקות שיצר המין האנושי. היא קיימת בכל תרבות ידועה, בכל יבשת ובכל תקופה היסטורית.
אנתרופולוגים מצאו עדויות לכלי נגינה בני יותר מ-40,000 שנה, דוגמת חלילים שנחצבו מעצם גף של נשר הגריפון (griffon vulture) ומשנהב ממותה, שנמצאו במערות באזור גרמניה של היום, מה שמהווה הוכחה לכך שהמוסיקה היא אחת מצורות הביטוי הקדומות ביותר בתולדות המין האנושי.
בהגדרתה הפשוטה ביותר, מוסיקה היא ארגון של קולות בזמן. שני המרכיבים הבסיסיים שלה הם גובה הצליל (pitch) וקצב (rhythm). מעליהם נבנות שכבות מורכבות יותר,, כמו מלודיה (melody), הרמוניה (harmony) ותיזמור (orchestration).
המוח האנושי מגיב למוסיקה בצורה עמוקה ומיידית. מחקר מ-2011 של החוקרת ואלורי סאלימפור (Valorie Salimpoor) הראה שברגעי השיא הרגשיים של המוסיקה המוח משחרר דופמין (dopamine), אותם רגעים שגורמים לעור לסמור. זה מסביר מדוע מוסיקה טובה ממש מרגישה לנו כמו פרס לנשמה.
מה שמייחד את המוסיקה מכל אמנות אחרת הוא הקיום שלה רק בממד הזמן. ציור תלוי על קיר וניתן לחזור אליו כל אימת שנרצה, בעוד שיר קיים רק בזמן שהוא מתנגן. זה מעמיד אותם קרוב יותר לשיחה מאשר לחפץ.
בשל האופי הערטילאי שלה וביחס לאמנויות אחרות יש למוסיקה מעמד של אמנות-על. הצליל המוגדר, שהוא חומר הגלם שלה, מתקיים לא במציאות, אלא רק באמנות. מכאן שהצליל שונה מהצבע והצורה הקיימים בטבע ממילא ושהם מהווים את חומרי הגלם ה"ארציים" של האמנויות האחרות, הן האמנויות הפלסטיות.
מבקר המוסיקה והתיאורטיקן הגרמני אדוארד הנסליק (Eduard Hanslick) טען שמוסיקה היא "צורות הנעות בצלילים", כלומר שהיופי שלה טמון בתנועה עצמה.
המוסיקה גם חוצה שפות. ניסויים פסיכולוגיים שונים הראו שאנשים ממגוון תרבויות ללא קשר ביניהן חווים רגשות דומים בקטעי מוסיקה זהים, אפילו כשהם לא מכירים את הז'אנר. מוסיקה עצובה נשמעת עצובה גם לאוזן שלא הורגלה בה. זו תכונה שנדירה מאוד בעולם האמנות. פרופסור דליה כהן הייתה אומרת שאלו חלק מהסכמות הטבעיות.
יש במוסיקה עוד משהו מדהים: היא עובדת בשתי רמות בו-זמנית. האחת רגשית וגופנית ובה הלב פועם בקצב עולה, הגוף מתחיל לזוז ועולה תחושת רטט. האחרת היא אינטלקטואלית, בה המוח עוקב אחרי מבנה הרמוניה ומזהה מוטיבים חוזרים.
גדול מלחיני הבארוק יוהאן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ידוע כקומפוזיטור שעבד על שתי הרמות גם יחד: מוסיקה מרגשת ובה בעת מדויקת ומתמטית כמו שעון, מה שמראה גם דגלס היפשטטר בספרו הנודע "גדל, אשר, באך".
שתי אנקדוטות ממחישות את הכוח יוצא הדופן הזה של "אמנות המוזות". לודביג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) היה חרש לגמרי כשהלחין את הסימפוניה התשיעית (Symphony No. 9), אחת היצירות האהובות בתולדות המוסיקה. בהופעת הבכורה שנערכה ב-7 במאי 1824 בווינה, הוא לא שמע דבר מהתגובות הנלהבות של הקהל, עד שהסולנית קרוליין אונגר (Caroline Unger) סובבה אותו לכיוון הקהל והוא חווה את הקהל המתפעם מההישג הבלתי נתפס שביצירה הסימפונית שלראשונה שולבה בשירת מקהלה מרטיטה.
סיפור שונה לגמרי קרה עם וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart). בגיל 14 הוא שמע ברומא את ה"מיזררה" (Miserere) של גרגוריו אלגרי (Gregorio Allegri), יצירת המקהלה הנודעת שהוותיקן אסר בצו רשמי לשכפל. מוצרט בעל הזיכרון המדהים (רק אחד מכשרונותיו הבלתי נתפסים) שב הביתה באותו ערב ורשם את היצירה מהזיכרון ובמדויק.
המוסיקה גם לא דורשת מכשיר. הקול האנושי הוא הכלי הקדום ביותר, כלי שיש לכולם גישה אליו ללא אימון מיוחד. זה מסביר מדוע שירה מתקיימת בכל מעגלי החיים השונים - בשירי ערש, שירי משחק, שירי חגים, שירי עבודה, בטקסי נישואין, לידה, קבורה וקרב בכל תרבות שנחקרה אי-פעם.
הנה המוסיקה:
https://youtu.be/ftlUJ_e2HTM
מקור של המושג מוסיקה ביוון העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/-1aAunaw1GA
חשבתם שמוסיקה זה רק לבני אדם? (עברית)
https://youtu.be/Cobq9IpEsTk
הנה פסנתרן שמדגים בנגינה 350 שנה של מוסיקה:
https://youtu.be/sAfmDnkJD60
ביצוע נהדר שמדגים את הסגנונות המשתנים של 2000 השנה האחרונות בתולדות המוסיקה:
https://youtu.be/qOZb7KeJUQ8
וגם במוסיקה לפעמים נופלים... (פספוסים)
https://youtu.be/hnh52MgLNw0?long=yes
מה עושים בחדר חזרות?
חדר חזרות (Rehearsal room) הוא חלל אקוסטי ומאובזר, שבו מתאמנים מוסיקאים, להקות ואמנים, יוצרים מוסיקה ומכינים חומרים להופעות, הקלטות או לתרגול והשראה משותפת.
חדרי חזרות כאלה מבודדים מרעש כדי לאפשר עבודה אינטנסיבית מבלי להפריע לסביבה או להיות מופרעים ברעשים מבחוץ.
חדר חזרות אופייניי מצויד בדרך כלל במגברי גיטרות, פסנתר, מערכת תופים, הגברה וציוד נוסף לפי הצורך.
המשתמשים העיקריים הם להקות, הרכבים מוסיקליים מכל הסוגים, לעיתים גם חבורות זמר, מקהלות או קבוצות תיאטרון לתרגול קולי ולעתים גם תלמידי מוסיקה או מוסיקאים וזמרים בודדים.
התחום העיקרי של חדרי חזרות הוא מוסיקה, אך יש חדרי חזרות משמשים גם לאמנויות במה אחרות, כמו תיאטרון או מחול, בהתאם לאופי החדר והציוד שבו.
הנה הביטלס בחדר חזרות מתרגלים את "Don’t Let Me Down":
https://youtu.be/385eTo76OzA
ג'יין בורדו עם רונה קינן בחדר חזרות:
https://youtu.be/hfIa-iBYwKQ
בואו לחזרה עם בוב דילן:
https://youtu.be/di6wU11_4Wg
וחזר-הוט לתכנית טלוויזיה בחדר חזרות לתנועה:
https://youtu.be/IPNCAoXrKOc
איך מת לולי ממקל הניצוח שלו?
המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו.
לא מאמינים? - אז באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה ולהקיש בקול את הפעמות המוסיקליות. הנקישות הללו על הארץ סייעו לתת קצב לנגנים.
אבל לרוע מזלו של ז'אן בטיסט לולי, פעם הוא פגע בכף רגלו, בעת שהקיש עם המקל הגדול על הרצפה. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לו לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו בכף הרגל גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר בהיסטוריה - אדם שהרג את עצמו בעבודה.
אגב, שנים ספורות בלבד אחרי מותו גילו מדענים עד כמה חשוב הטיפול המיידי בזיהום של פצעים, ועד כמה מסוכן זה לא לטפל במה שהמבוגרים קוראים "אינפקציה", בעברית זיהום. כי פציעה שלא מטופלת ועוברת חיטוי ששומר מזיהום חמור, עלולה להביא את הפצוע די מהר, ובמקרה של פציעה חמורה אף בוודאות, לסכנת חיים ואפילו למוות, כמו במקרה של לולי.
הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:
http://youtu.be/u8RJvzOj7PM
איך קוראים מוסיקה מתווים?
קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:
לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.
הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).
זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.
הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):
http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s
החמשה משמשת לכתיבת תווים:
https://youtu.be/OcRdtEGVENo
תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:
https://youtu.be/ydmRhwVmx6w
היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM
וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:
https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk
איך מקליטים שיר?
לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.
קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.
אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.
הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:
http://youtu.be/7BxNeryN6WY
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
להקת "קווין" באולפן ההקלטות:
https://youtu.be/-OGd4gplxQM
אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:
https://youtu.be/HQoOfiLz1G4
כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:
https://youtu.be/E6BxAtc5cd0
כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:
https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk
כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:
https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes
וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:
https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes
מהי דינמיקה במוסיקה?
כל מוסיקאי יודע שלנגן או לשיר אפשר בעוצמות שונות של צליל. אפשר לנגן חזק מאוד או לשיר חלש, יש קצת חזק או חלש מאוד, יש הולך ומתחזק ויש שנחלש בהדרגה - מוסיקה היא אומנות דינמית משתנה לאורך זמן הביצוע. זוהי הדינמיקה (Dynamics).
במוסיקה מציעה הדינמיקה את מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. סימנים אלו הם אוסף של הוראות שמסבירות למבצע את החוזק הנדרש של הביצוע בכל שלב ואת אופן הנגינה או השירה שלו.
הזמרת או הנגן, מבצעי המוסיקה, מקבלים מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך המדויקת שקבע המלחין או המעבד המוסיקלי לנגן את המוסיקה.
#הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו או קרשצ'נדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.
בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או
פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.
הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:
https://youtu.be/YQ7zA2_um8s
בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:
https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko
וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:
https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
מה זה דואט?
דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.
הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:
https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y
דואט גיטרות:
https://youtu.be/PT9hvyDvKHA
דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:
https://youtu.be/8WqSOXpacjE
ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:
https://youtu.be/C97H_HvBjPA
דואט של דואה ליפה עם הראפר DaBaby:
https://youtu.be/TUVcZfQe-Kw
ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:
https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
איזה כלי נגינה נראה ככלי לאפיית פיתות?
תוף המתכת שנקרא "הנג" (Hang) ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.
זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.
הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:
https://youtu.be/U7qXqnHUkag
תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:
https://youtu.be/8nEZpJL-b2A
דואט יפה של שני נגנים פאנטם:
http://youtu.be/xk3BvNLeNgw
ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:
http://youtu.be/Z_DhNLCyVss
למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:
https://youtu.be/a32Bd1F7y9g
וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:
https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs
מי הלהקה שמיישנת שירים?
בדרך כלל אמנים אוהבים לחדש שירים ישנים. אבל ה"בייסבולס" היא להקה שעושה ההיפך - היא לוקחת להיטים מהשנים האחרונות ו"מיישנת" אותם, כלומר הופכת אותם לבעלי צליל של פעם.. ביצוע השירים של ימינו בסגנון הרוק של שנות ה-50-60 מצליחה להם מאד ובצדק - אירופה כולה אוהבת את מה שהם עושים לשירים שכולם מכירים מהרדיו והיוטיוב, את העיבודים המצויינים והביצועים הגבריים.
הם יודעים את כל הטריקים של פעם, ממקצבי הרוקאבילי, דרך נענועי אגן הירכיים, בגדי תסרוקות והמבטים של הרוקרים הקשוחים, שירת דוו-אפ, קונטרבאס אקוסטי וזמרה בסגנון אלביס פרסלי. ואגב, הם קוראים לסגנון שלהם “voc ‘n’ roll”, שזה משהו כמו "שירה ונענוע" אבל בטון מגניב..
בכל מקרה, אי אפשר לקחת מהם את ההצלחה האדירה שלהם באירופה ובמיוחד במדינות סקנדינביה וקצת במולדת שלהם גרמניה.
הנה הבייסבולס עם הסטייל המדהים של פעם לשירים מודרניים יותר:
https://youtu.be/CwPJtYIzzKA
בקליפ שנראה כמו קליפ מהסיקסטיז לשיר "מטריה" של ריהאנה:
https://youtu.be/DM2177pHMT0
היא עצמה באותו השיר:
https://youtu.be/462PvcFUHR8?t=1m16s
ועוד שיר שיפתיע אתכם:
https://youtu.be/_CnJpaOSbZI
המוסיקה (Music) היא מהאמנויות הקדומות והמרתקות שיצר המין האנושי. היא קיימת בכל תרבות ידועה, בכל יבשת ובכל תקופה היסטורית.
אנתרופולוגים מצאו עדויות לכלי נגינה בני יותר מ-40,000 שנה, דוגמת חלילים שנחצבו מעצם גף של נשר הגריפון (griffon vulture) ומשנהב ממותה, שנמצאו במערות באזור גרמניה של היום, מה שמהווה הוכחה לכך שהמוסיקה היא אחת מצורות הביטוי הקדומות ביותר בתולדות המין האנושי.
בהגדרתה הפשוטה ביותר, מוסיקה היא ארגון של קולות בזמן. שני המרכיבים הבסיסיים שלה הם גובה הצליל (pitch) וקצב (rhythm). מעליהם נבנות שכבות מורכבות יותר,, כמו מלודיה (melody), הרמוניה (harmony) ותיזמור (orchestration).
המוח האנושי מגיב למוסיקה בצורה עמוקה ומיידית. מחקר מ-2011 של החוקרת ואלורי סאלימפור (Valorie Salimpoor) הראה שברגעי השיא הרגשיים של המוסיקה המוח משחרר דופמין (dopamine), אותם רגעים שגורמים לעור לסמור. זה מסביר מדוע מוסיקה טובה ממש מרגישה לנו כמו פרס לנשמה.
מה שמייחד את המוסיקה מכל אמנות אחרת הוא הקיום שלה רק בממד הזמן. ציור תלוי על קיר וניתן לחזור אליו כל אימת שנרצה, בעוד שיר קיים רק בזמן שהוא מתנגן. זה מעמיד אותם קרוב יותר לשיחה מאשר לחפץ.
בשל האופי הערטילאי שלה וביחס לאמנויות אחרות יש למוסיקה מעמד של אמנות-על. הצליל המוגדר, שהוא חומר הגלם שלה, מתקיים לא במציאות, אלא רק באמנות. מכאן שהצליל שונה מהצבע והצורה הקיימים בטבע ממילא ושהם מהווים את חומרי הגלם ה"ארציים" של האמנויות האחרות, הן האמנויות הפלסטיות.
מבקר המוסיקה והתיאורטיקן הגרמני אדוארד הנסליק (Eduard Hanslick) טען שמוסיקה היא "צורות הנעות בצלילים", כלומר שהיופי שלה טמון בתנועה עצמה.
המוסיקה גם חוצה שפות. ניסויים פסיכולוגיים שונים הראו שאנשים ממגוון תרבויות ללא קשר ביניהן חווים רגשות דומים בקטעי מוסיקה זהים, אפילו כשהם לא מכירים את הז'אנר. מוסיקה עצובה נשמעת עצובה גם לאוזן שלא הורגלה בה. זו תכונה שנדירה מאוד בעולם האמנות. פרופסור דליה כהן הייתה אומרת שאלו חלק מהסכמות הטבעיות.
יש במוסיקה עוד משהו מדהים: היא עובדת בשתי רמות בו-זמנית. האחת רגשית וגופנית ובה הלב פועם בקצב עולה, הגוף מתחיל לזוז ועולה תחושת רטט. האחרת היא אינטלקטואלית, בה המוח עוקב אחרי מבנה הרמוניה ומזהה מוטיבים חוזרים.
גדול מלחיני הבארוק יוהאן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ידוע כקומפוזיטור שעבד על שתי הרמות גם יחד: מוסיקה מרגשת ובה בעת מדויקת ומתמטית כמו שעון, מה שמראה גם דגלס היפשטטר בספרו הנודע "גדל, אשר, באך".
שתי אנקדוטות ממחישות את הכוח יוצא הדופן הזה של "אמנות המוזות". לודביג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) היה חרש לגמרי כשהלחין את הסימפוניה התשיעית (Symphony No. 9), אחת היצירות האהובות בתולדות המוסיקה. בהופעת הבכורה שנערכה ב-7 במאי 1824 בווינה, הוא לא שמע דבר מהתגובות הנלהבות של הקהל, עד שהסולנית קרוליין אונגר (Caroline Unger) סובבה אותו לכיוון הקהל והוא חווה את הקהל המתפעם מההישג הבלתי נתפס שביצירה הסימפונית שלראשונה שולבה בשירת מקהלה מרטיטה.
סיפור שונה לגמרי קרה עם וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart). בגיל 14 הוא שמע ברומא את ה"מיזררה" (Miserere) של גרגוריו אלגרי (Gregorio Allegri), יצירת המקהלה הנודעת שהוותיקן אסר בצו רשמי לשכפל. מוצרט בעל הזיכרון המדהים (רק אחד מכשרונותיו הבלתי נתפסים) שב הביתה באותו ערב ורשם את היצירה מהזיכרון ובמדויק.
המוסיקה גם לא דורשת מכשיר. הקול האנושי הוא הכלי הקדום ביותר, כלי שיש לכולם גישה אליו ללא אימון מיוחד. זה מסביר מדוע שירה מתקיימת בכל מעגלי החיים השונים - בשירי ערש, שירי משחק, שירי חגים, שירי עבודה, בטקסי נישואין, לידה, קבורה וקרב בכל תרבות שנחקרה אי-פעם.
הנה המוסיקה:
https://youtu.be/ftlUJ_e2HTM
מקור של המושג מוסיקה ביוון העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/-1aAunaw1GA
חשבתם שמוסיקה זה רק לבני אדם? (עברית)
https://youtu.be/Cobq9IpEsTk
הנה פסנתרן שמדגים בנגינה 350 שנה של מוסיקה:
https://youtu.be/sAfmDnkJD60
ביצוע נהדר שמדגים את הסגנונות המשתנים של 2000 השנה האחרונות בתולדות המוסיקה:
https://youtu.be/qOZb7KeJUQ8
וגם במוסיקה לפעמים נופלים... (פספוסים)
https://youtu.be/hnh52MgLNw0?long=yes
חדר חזרות (Rehearsal room) הוא חלל אקוסטי ומאובזר, שבו מתאמנים מוסיקאים, להקות ואמנים, יוצרים מוסיקה ומכינים חומרים להופעות, הקלטות או לתרגול והשראה משותפת.
חדרי חזרות כאלה מבודדים מרעש כדי לאפשר עבודה אינטנסיבית מבלי להפריע לסביבה או להיות מופרעים ברעשים מבחוץ.
חדר חזרות אופייניי מצויד בדרך כלל במגברי גיטרות, פסנתר, מערכת תופים, הגברה וציוד נוסף לפי הצורך.
המשתמשים העיקריים הם להקות, הרכבים מוסיקליים מכל הסוגים, לעיתים גם חבורות זמר, מקהלות או קבוצות תיאטרון לתרגול קולי ולעתים גם תלמידי מוסיקה או מוסיקאים וזמרים בודדים.
התחום העיקרי של חדרי חזרות הוא מוסיקה, אך יש חדרי חזרות משמשים גם לאמנויות במה אחרות, כמו תיאטרון או מחול, בהתאם לאופי החדר והציוד שבו.
הנה הביטלס בחדר חזרות מתרגלים את "Don’t Let Me Down":
https://youtu.be/385eTo76OzA
ג'יין בורדו עם רונה קינן בחדר חזרות:
https://youtu.be/hfIa-iBYwKQ
בואו לחזרה עם בוב דילן:
https://youtu.be/di6wU11_4Wg
וחזר-הוט לתכנית טלוויזיה בחדר חזרות לתנועה:
https://youtu.be/IPNCAoXrKOc
המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו.
לא מאמינים? - אז באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה ולהקיש בקול את הפעמות המוסיקליות. הנקישות הללו על הארץ סייעו לתת קצב לנגנים.
אבל לרוע מזלו של ז'אן בטיסט לולי, פעם הוא פגע בכף רגלו, בעת שהקיש עם המקל הגדול על הרצפה. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לו לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו בכף הרגל גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר בהיסטוריה - אדם שהרג את עצמו בעבודה.
אגב, שנים ספורות בלבד אחרי מותו גילו מדענים עד כמה חשוב הטיפול המיידי בזיהום של פצעים, ועד כמה מסוכן זה לא לטפל במה שהמבוגרים קוראים "אינפקציה", בעברית זיהום. כי פציעה שלא מטופלת ועוברת חיטוי ששומר מזיהום חמור, עלולה להביא את הפצוע די מהר, ובמקרה של פציעה חמורה אף בוודאות, לסכנת חיים ואפילו למוות, כמו במקרה של לולי.
הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:
http://youtu.be/u8RJvzOj7PM
קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:
לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.
הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).
זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.
הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):
http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s
החמשה משמשת לכתיבת תווים:
https://youtu.be/OcRdtEGVENo
תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:
https://youtu.be/ydmRhwVmx6w
היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM
וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:
https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk
מוסיקה
לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.
קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.
אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.
הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:
http://youtu.be/7BxNeryN6WY
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
להקת "קווין" באולפן ההקלטות:
https://youtu.be/-OGd4gplxQM
אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:
https://youtu.be/HQoOfiLz1G4
כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:
https://youtu.be/E6BxAtc5cd0
כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:
https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk
כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:
https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes
וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:
https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes
כל מוסיקאי יודע שלנגן או לשיר אפשר בעוצמות שונות של צליל. אפשר לנגן חזק מאוד או לשיר חלש, יש קצת חזק או חלש מאוד, יש הולך ומתחזק ויש שנחלש בהדרגה - מוסיקה היא אומנות דינמית משתנה לאורך זמן הביצוע. זוהי הדינמיקה (Dynamics).
במוסיקה מציעה הדינמיקה את מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. סימנים אלו הם אוסף של הוראות שמסבירות למבצע את החוזק הנדרש של הביצוע בכל שלב ואת אופן הנגינה או השירה שלו.
הזמרת או הנגן, מבצעי המוסיקה, מקבלים מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך המדויקת שקבע המלחין או המעבד המוסיקלי לנגן את המוסיקה.
#הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו או קרשצ'נדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.
בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או
פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.
הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:
https://youtu.be/YQ7zA2_um8s
בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:
https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko
וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:
https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.
הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:
https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y
דואט גיטרות:
https://youtu.be/PT9hvyDvKHA
דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:
https://youtu.be/8WqSOXpacjE
ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:
https://youtu.be/C97H_HvBjPA
דואט של דואה ליפה עם הראפר DaBaby:
https://youtu.be/TUVcZfQe-Kw
ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:
https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
תוף המתכת שנקרא "הנג" (Hang) ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.
זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.
הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:
https://youtu.be/U7qXqnHUkag
תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:
https://youtu.be/8nEZpJL-b2A
דואט יפה של שני נגנים פאנטם:
http://youtu.be/xk3BvNLeNgw
ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:
http://youtu.be/Z_DhNLCyVss
למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:
https://youtu.be/a32Bd1F7y9g
וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:
https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs
בדרך כלל אמנים אוהבים לחדש שירים ישנים. אבל ה"בייסבולס" היא להקה שעושה ההיפך - היא לוקחת להיטים מהשנים האחרונות ו"מיישנת" אותם, כלומר הופכת אותם לבעלי צליל של פעם.. ביצוע השירים של ימינו בסגנון הרוק של שנות ה-50-60 מצליחה להם מאד ובצדק - אירופה כולה אוהבת את מה שהם עושים לשירים שכולם מכירים מהרדיו והיוטיוב, את העיבודים המצויינים והביצועים הגבריים.
הם יודעים את כל הטריקים של פעם, ממקצבי הרוקאבילי, דרך נענועי אגן הירכיים, בגדי תסרוקות והמבטים של הרוקרים הקשוחים, שירת דוו-אפ, קונטרבאס אקוסטי וזמרה בסגנון אלביס פרסלי. ואגב, הם קוראים לסגנון שלהם “voc ‘n’ roll”, שזה משהו כמו "שירה ונענוע" אבל בטון מגניב..
בכל מקרה, אי אפשר לקחת מהם את ההצלחה האדירה שלהם באירופה ובמיוחד במדינות סקנדינביה וקצת במולדת שלהם גרמניה.
הנה הבייסבולס עם הסטייל המדהים של פעם לשירים מודרניים יותר:
https://youtu.be/CwPJtYIzzKA
בקליפ שנראה כמו קליפ מהסיקסטיז לשיר "מטריה" של ריהאנה:
https://youtu.be/DM2177pHMT0
היא עצמה באותו השיר:
https://youtu.be/462PvcFUHR8?t=1m16s
ועוד שיר שיפתיע אתכם:
https://youtu.be/_CnJpaOSbZI
מהי ההיסטוריה של הווידאו קליפ?
זה היה בשנת 1981. ערוץ טלוויזיה חדש הפציע והבטיח לשדר 24 שעות ביממה רק מוסיקה. היום איש לא היה עושה עניין מערוץ שכזה, אבל בשביל בני הנוער של התקופה זה היה חידוש מסעיר. סוף סוף הם יוכלו לשמוע רק את השירים שהם אוהבים, מבלי שכל מיני מגישים נפוחים יישבו ויקשקשו להם ביניהם...
הקליפ הראשון ששודר בערוץ ה-MTV החדש היה "Video Killed the Radio Star". זה היה שיר של להקה בשם "הבאגלז", שיצא לאור שנתיים לפני כן. השיר אמנם היה סתמי אבל הוא סימן את המהפכה. באופן סרקסטי משהו הוא עסק בשדרן רדיו שהופיע בטלוויזיה וגילה שהיא הרסה לו את הקריירה.
זה בדיוק מה שקרה ללא מעט אמנים בעידן הווידאו קליפים - ההופעה והלבוש, הבימוי והסיפור שהציעו הקליפים, הפכו משמעותיים מאד, לא פעם אפילו יותר מהאיכות המוסיקלית של השיר שבוצע בו. הרבה זמרים נהנו מהמיקוד בצד הוויזואלי. היו שפחות הצליחו לצלול את המדיום החדש הזה.
בכל מקרה, ערוץ MTV עשה מהפכה עצומה בטלוויזיה. כל להיט שיצא מאז הופק ביחד עם וידאו קליפ מושקע, גם בכסף אבל גם ביצירתיות, צוותי צילום מקצועיים וסיפורים מצולמים שבהם לא פעם ההרגשה הייתה שהשיר הוא רק תירוץ.
אבל כל זה היסטוריה, כי היום גם MTV מרבה בדיבורים ונאבק באינטרנט, שמשדר מצידו קליפים מתי שרק רוצים ולפי בחירתכם. מה שאפשר לכנות בפראפראזה על השיר ההוא "אינטרנט קילד דה MTV סטאר"...
שוטים ארוכים, קלוז אפים והעמדות גאומטריות - קליפ אופייני מהסיסקטיז:
https://youtu.be/Mb3iPP-tHdA
היו גם רעיונות יצירתיים יותר אך נדירים, כמו הקליפ האייקוני הזה של דילן:
https://youtu.be/MGxjIBEZvx0
שימוש באנימציה היה רק בקליפים של הגדולים והעשירים:
https://youtu.be/m2uTFF_3MaA
בסוונטיז יהיו יותר קליפים סתמיים כמו ההשתטות בקליפ הזה:
https://youtu.be/z0qW9P-uYfM
השיר Video Killed the Radio Star שפתח את שידורי ה-MTV באייטיז:
http://youtu.be/W8r-tXRLazs
עלילה של ממש - מייקל ג'קסון שהעלה את הקליפ של "מותחן" כיתה:
http://youtu.be/sOnqjkJTMaA
והיום אמנים משלמים מאות אלפי דולרים על קליפ טוב, כמו כאן:
https://youtu.be/BPNTC7uZYrI
זה היה בשנת 1981. ערוץ טלוויזיה חדש הפציע והבטיח לשדר 24 שעות ביממה רק מוסיקה. היום איש לא היה עושה עניין מערוץ שכזה, אבל בשביל בני הנוער של התקופה זה היה חידוש מסעיר. סוף סוף הם יוכלו לשמוע רק את השירים שהם אוהבים, מבלי שכל מיני מגישים נפוחים יישבו ויקשקשו להם ביניהם...
הקליפ הראשון ששודר בערוץ ה-MTV החדש היה "Video Killed the Radio Star". זה היה שיר של להקה בשם "הבאגלז", שיצא לאור שנתיים לפני כן. השיר אמנם היה סתמי אבל הוא סימן את המהפכה. באופן סרקסטי משהו הוא עסק בשדרן רדיו שהופיע בטלוויזיה וגילה שהיא הרסה לו את הקריירה.
זה בדיוק מה שקרה ללא מעט אמנים בעידן הווידאו קליפים - ההופעה והלבוש, הבימוי והסיפור שהציעו הקליפים, הפכו משמעותיים מאד, לא פעם אפילו יותר מהאיכות המוסיקלית של השיר שבוצע בו. הרבה זמרים נהנו מהמיקוד בצד הוויזואלי. היו שפחות הצליחו לצלול את המדיום החדש הזה.
בכל מקרה, ערוץ MTV עשה מהפכה עצומה בטלוויזיה. כל להיט שיצא מאז הופק ביחד עם וידאו קליפ מושקע, גם בכסף אבל גם ביצירתיות, צוותי צילום מקצועיים וסיפורים מצולמים שבהם לא פעם ההרגשה הייתה שהשיר הוא רק תירוץ.
אבל כל זה היסטוריה, כי היום גם MTV מרבה בדיבורים ונאבק באינטרנט, שמשדר מצידו קליפים מתי שרק רוצים ולפי בחירתכם. מה שאפשר לכנות בפראפראזה על השיר ההוא "אינטרנט קילד דה MTV סטאר"...
שוטים ארוכים, קלוז אפים והעמדות גאומטריות - קליפ אופייני מהסיסקטיז:
https://youtu.be/Mb3iPP-tHdA
היו גם רעיונות יצירתיים יותר אך נדירים, כמו הקליפ האייקוני הזה של דילן:
https://youtu.be/MGxjIBEZvx0
שימוש באנימציה היה רק בקליפים של הגדולים והעשירים:
https://youtu.be/m2uTFF_3MaA
בסוונטיז יהיו יותר קליפים סתמיים כמו ההשתטות בקליפ הזה:
https://youtu.be/z0qW9P-uYfM
השיר Video Killed the Radio Star שפתח את שידורי ה-MTV באייטיז:
http://youtu.be/W8r-tXRLazs
עלילה של ממש - מייקל ג'קסון שהעלה את הקליפ של "מותחן" כיתה:
http://youtu.be/sOnqjkJTMaA
והיום אמנים משלמים מאות אלפי דולרים על קליפ טוב, כמו כאן:
https://youtu.be/BPNTC7uZYrI
מי הייתה קלרה רוקמור, אמנית הטרמין הדגולה?
קלרה רוקמור (Clara Rockmore) הייתה נגנית אמריקנית ממוצא יהודי שנולדה בליטא. במקור היא הייתה כנרת, נגנית כינור מוכשרת, אך לאחר שחלתה בדלקת פרקים, היא נאלצה להפסיק לנגן בכינור. השינוי חל כשהכירה את הכלי האלקטרוני הקסום טרמין. היא הפכה לנגנית הראשונה שביצעה בנגינה בו רפרטואר מוסיקלי שלם.
הטרמין, כלי חדש בימיה ולא מוכר, הפך לא מעט בזכותה מקוריוז לכלי נגינה מוכר. הוא היה כלי הנגינה הראשון שהנגינה בו התבצעה ללא מגע. בכך הוא היה כלי נגינה מתאים לרוקמור החולה. הטרמין היה כלי נגינה חדשני, הראשון במה שתהיה בעתיד משפחת כלים מפוארת, משפחת הכלים האלקטרוניים.
כך הפכה רוקמור לנגנית מעולה בטרמין שלה. כשידה האחת שולטת בגובה הצליל והשנייה משנה את עוצמת הצליל, היא החלה לבצע את הרפרטואר הקלאסי שהיא כל כך הכירה מהכינור. די מהר היא הפכה לאגדה מוסיקלית-טכנולוגית שרבים באו לשמוע.
יכולותיה המוסיקליות חיפו על הצליל החדשני והמרתיע יחסית של הטרמין, שקשה היה להגדירו ככלי חביב על שוחרי המוסיקה הקלאסית. הם, מסתבר, באו בשבילה והעריכו את האישה שלא ויתרה למחלתה והמשיכה עם המוסיקה בכל מחיר.
הנה קלרה רוקמור מנגנת בטרמין:
https://youtu.be/pSzTPGlNa5U
הנה מנגינה יהודית בביצועה:
https://youtu.be/zvCrZSM3F2Q
ו"הבנרה" של ראוול:
https://youtu.be/uuKBPEDU-W0
קלרה רוקמור (Clara Rockmore) הייתה נגנית אמריקנית ממוצא יהודי שנולדה בליטא. במקור היא הייתה כנרת, נגנית כינור מוכשרת, אך לאחר שחלתה בדלקת פרקים, היא נאלצה להפסיק לנגן בכינור. השינוי חל כשהכירה את הכלי האלקטרוני הקסום טרמין. היא הפכה לנגנית הראשונה שביצעה בנגינה בו רפרטואר מוסיקלי שלם.
הטרמין, כלי חדש בימיה ולא מוכר, הפך לא מעט בזכותה מקוריוז לכלי נגינה מוכר. הוא היה כלי הנגינה הראשון שהנגינה בו התבצעה ללא מגע. בכך הוא היה כלי נגינה מתאים לרוקמור החולה. הטרמין היה כלי נגינה חדשני, הראשון במה שתהיה בעתיד משפחת כלים מפוארת, משפחת הכלים האלקטרוניים.
כך הפכה רוקמור לנגנית מעולה בטרמין שלה. כשידה האחת שולטת בגובה הצליל והשנייה משנה את עוצמת הצליל, היא החלה לבצע את הרפרטואר הקלאסי שהיא כל כך הכירה מהכינור. די מהר היא הפכה לאגדה מוסיקלית-טכנולוגית שרבים באו לשמוע.
יכולותיה המוסיקליות חיפו על הצליל החדשני והמרתיע יחסית של הטרמין, שקשה היה להגדירו ככלי חביב על שוחרי המוסיקה הקלאסית. הם, מסתבר, באו בשבילה והעריכו את האישה שלא ויתרה למחלתה והמשיכה עם המוסיקה בכל מחיר.
הנה קלרה רוקמור מנגנת בטרמין:
https://youtu.be/pSzTPGlNa5U
הנה מנגינה יהודית בביצועה:
https://youtu.be/zvCrZSM3F2Q
ו"הבנרה" של ראוול:
https://youtu.be/uuKBPEDU-W0
מהו מרווח השטן שאסרו פעם בהלחנה?
מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.
זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.
מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".
להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.
את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?
הנה המחשה תיאטרלית של הטריטון וההתנגדות הדתית והתרבותית אליו בימי הביניים:
https://youtu.be/9hUfI0uQbS0
המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:
http://youtu.be/oDweyxD2FtA
"עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, קטע שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:
http://youtu.be/de3cONeaR_8
ומצגת וידאו נהדרת על טריטון בתיאוריה של המוזיקה:
https://youtu.be/JJIO-Jr0E8o
מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.
זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.
מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".
להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.
את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?
הנה המחשה תיאטרלית של הטריטון וההתנגדות הדתית והתרבותית אליו בימי הביניים:
https://youtu.be/9hUfI0uQbS0
המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:
http://youtu.be/oDweyxD2FtA
"עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, קטע שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:
http://youtu.be/de3cONeaR_8
ומצגת וידאו נהדרת על טריטון בתיאוריה של המוזיקה:
https://youtu.be/JJIO-Jr0E8o
מהו הקול הגבוה של גברים?
מהו קול הקונטרה טנור?
קונטרה-טנור הוא קול שירה של גברים, שנשמע כמו שירה נשית. הקול הזה נולד בכנסייה הנוצרית, בתקופת הרנסננס. הכנסייה הקתולית שאסרה על נשים לשיר בכנסיות, מצאה אז נערים וגברים ששרו במקום הקולות הנשיים במוסיקה הדתית.
הנה קטע מהפסיון למתיאוס של באך בביצוע של זמר קונטרה טנור:
http://youtu.be/UxNQlgsNa3A?t=1m12s
קונטרה-טנור הוא קול שירה של גברים, שנשמע כמו שירה נשית. הקול הזה נולד בכנסייה הנוצרית, בתקופת הרנסננס. הכנסייה הקתולית שאסרה על נשים לשיר בכנסיות, מצאה אז נערים וגברים ששרו במקום הקולות הנשיים במוסיקה הדתית.
הנה קטע מהפסיון למתיאוס של באך בביצוע של זמר קונטרה טנור:
http://youtu.be/UxNQlgsNa3A?t=1m12s
איך מנגנים על כוסות יין?
כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.
השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".
הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":
https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188
כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.
השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".
הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":
https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188
מה מיוחד במוסיקה הקלאסית?
מוסיקה קלאסית (Classical Music) היא מוסיקת קונצרטים אמנותית ומוסיקה דתית שאופיה נקבע באירופה בימי הביניים, בתקופת הרנסאנס ובעת החדשה. היא נחשבת לאחת מהאמנויות הוותיקות ביותר שעדיין חיות ונושמות בעולם המודרני.
את המוסיקה הזו יש להבדיל מהמוסיקה העממית, הטקסית או הצבאית של אותן תקופות מסגנונות המוסיקה הקלה של המאה ה-20 ואחריה.
ואגב, לא להתבלבל גם עם המובן הצר יותר של המושג - עם המוסיקה האמנותית הספציפית ממנה - שנכתבה בתקופה הקלאסית, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18.
ההיסטוריה שלה מתפרסת על פני יותר מאלף שנה, מהשירה הגרגוריאנית (Gregorian Chant) של ימי הביניים, דרך פריחת הרנסנס (Renaissance), ועד ליצירות הסימפוניות המורכבות של המאה ה-19.
מוסיקה זו נבדלה מכל מה שהיה לפניה ובא אחריה, בין השאר בזכות שיטת התיווי הייחודית שהחלה להתפתח בה, החל מהמאה ה-16. שיטת תיווי זו, ביחד עם סט של מונחים והוראות ביצוע שונות שיתוווספו לה עם השנים, בעולמות המקצב, הדינמיקה (עוצמה), הטמפו (מהירות), משקל מוסיקלי ועוד, יוצרים זהות כמעט מושלמת בין האופן שבו כתב אותה המלחין לאופן ביצוע היצירות הקלאסיות עד ימינו.
התחלות המוסיקה הקלאסית המערבית כפי שאנו מכירים אותה נעוצות בתקופת הבארוק (Baroque), שהתפתחה בין השנים 1600 עד 1750 - עידן של קישוטים מפולפלים, קצב מדויק ומבנה מוסיקלי קפדני. יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) הוא השם הגדול ביותר של התקופה ויצירותיו עדיין מנוגנות בכל העולם ונחשבות לפסגות הבארוק.
בתקופה הקלאסית (Classical Period) שתגיע בהמשך, בין 1750 ל-1830, יככב וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart), ילד פלא מוכשר מלידה, שעד מותו בגיל 35 ילחין למעלה מ-600 יצירות מדהימות ואיכותיות במיוחד.
התקופה הרומנטית (Romantic Period) שתבאה אחריה, בין 1830 ל-1900, תפתח את שערי הרגש. לודוויג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) הגדול, מי שהחל את דרכו בסוף התקופה הקלאסית, נחשב לגשר חי בין שתי התקופות. העובדה שהשלים את הסימפוניה התשיעית שלו ב-1824 כשהיה חרש לחלוטין היא אחד מפלאי המוסיקה הזו.
לקראת ובמהלך המאה ה-20 התפצלה המוסיקה הקלאסית לזרמים נועזים ושוברי מסורת, כמו האימפרסיוניזם (Impressionism) של קלוד דביסי (Claude Debussy) וחבריו, האקספרסיוניזם (Expressionism) והדודקפוניה של ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg), בהמשך תבוא מוסיקה מינימליסטית (Minimalism) של מלחינים כמו פיליפ גלאס (Philip Glass) וסטיב רייך ועוד.
המוסיקה הקלאסית שורדת מאות רבות של שנים כי היא פונה לרגשות אוניברסליים שאינם תלויים בתרבות או בשפה ושומרת על המסורת וב בזמן יודעת להשתנות. גם תעשיית הקולנוע עזרה לה להישאר רלוונטית, שכן קטעים של בטהובן, באך, מוצרט ואחרים מלווים סצנות מסרטים ואפילו פרסומות עד היום.
הכירו את העולם הקלאסי של המוסיקה בתגית "מוסיקה קלאסית".
הנה דרך מיוחדת ונפלאה להציג את תולדות המוסיקה הקלאסית בשירה (מתורגם):
https://youtu.be/5S5wiYzlrwo
פרסומת לערוץ טלוויזיה קלאסי המעבירה מעט מרגעי ההנאה שלה:
https://youtu.be/rIdlkDsHuF8
מסתבר שמוסיקה קלאסית היא מוסיקה מעולה לליווי של עבודה (עברית):
https://youtu.be/fDX12sr6cRg
שילוב מרהיב בין עשרות מנגינות קלסיות:
https://youtu.be/7OYkWSW7u4k
הנה תולדות המוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/azsVGPB1d5I?long=yes
הנה המוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/nFZEly1F2FA?long=yes
הרצאת טד על האופן הלא נכון בו תופסים את המוסיקה הקלאסית (מתורגם):
https://youtu.be/acNGOQO7URc?long=yes
עוד הרצאת טד נפלאה על המוסיקה הזו (מתורגם):
https://youtu.be/r9LCwI5iErE?long=yes
וארבע וחצי שעות של 50 היצירות הכי אהובות במוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/ZKFwQFBwQFU?long=yes
מוסיקה קלאסית (Classical Music) היא מוסיקת קונצרטים אמנותית ומוסיקה דתית שאופיה נקבע באירופה בימי הביניים, בתקופת הרנסאנס ובעת החדשה. היא נחשבת לאחת מהאמנויות הוותיקות ביותר שעדיין חיות ונושמות בעולם המודרני.
את המוסיקה הזו יש להבדיל מהמוסיקה העממית, הטקסית או הצבאית של אותן תקופות מסגנונות המוסיקה הקלה של המאה ה-20 ואחריה.
ואגב, לא להתבלבל גם עם המובן הצר יותר של המושג - עם המוסיקה האמנותית הספציפית ממנה - שנכתבה בתקופה הקלאסית, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18.
ההיסטוריה שלה מתפרסת על פני יותר מאלף שנה, מהשירה הגרגוריאנית (Gregorian Chant) של ימי הביניים, דרך פריחת הרנסנס (Renaissance), ועד ליצירות הסימפוניות המורכבות של המאה ה-19.
מוסיקה זו נבדלה מכל מה שהיה לפניה ובא אחריה, בין השאר בזכות שיטת התיווי הייחודית שהחלה להתפתח בה, החל מהמאה ה-16. שיטת תיווי זו, ביחד עם סט של מונחים והוראות ביצוע שונות שיתוווספו לה עם השנים, בעולמות המקצב, הדינמיקה (עוצמה), הטמפו (מהירות), משקל מוסיקלי ועוד, יוצרים זהות כמעט מושלמת בין האופן שבו כתב אותה המלחין לאופן ביצוע היצירות הקלאסיות עד ימינו.
התחלות המוסיקה הקלאסית המערבית כפי שאנו מכירים אותה נעוצות בתקופת הבארוק (Baroque), שהתפתחה בין השנים 1600 עד 1750 - עידן של קישוטים מפולפלים, קצב מדויק ומבנה מוסיקלי קפדני. יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) הוא השם הגדול ביותר של התקופה ויצירותיו עדיין מנוגנות בכל העולם ונחשבות לפסגות הבארוק.
בתקופה הקלאסית (Classical Period) שתגיע בהמשך, בין 1750 ל-1830, יככב וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart), ילד פלא מוכשר מלידה, שעד מותו בגיל 35 ילחין למעלה מ-600 יצירות מדהימות ואיכותיות במיוחד.
התקופה הרומנטית (Romantic Period) שתבאה אחריה, בין 1830 ל-1900, תפתח את שערי הרגש. לודוויג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) הגדול, מי שהחל את דרכו בסוף התקופה הקלאסית, נחשב לגשר חי בין שתי התקופות. העובדה שהשלים את הסימפוניה התשיעית שלו ב-1824 כשהיה חרש לחלוטין היא אחד מפלאי המוסיקה הזו.
לקראת ובמהלך המאה ה-20 התפצלה המוסיקה הקלאסית לזרמים נועזים ושוברי מסורת, כמו האימפרסיוניזם (Impressionism) של קלוד דביסי (Claude Debussy) וחבריו, האקספרסיוניזם (Expressionism) והדודקפוניה של ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg), בהמשך תבוא מוסיקה מינימליסטית (Minimalism) של מלחינים כמו פיליפ גלאס (Philip Glass) וסטיב רייך ועוד.
המוסיקה הקלאסית שורדת מאות רבות של שנים כי היא פונה לרגשות אוניברסליים שאינם תלויים בתרבות או בשפה ושומרת על המסורת וב בזמן יודעת להשתנות. גם תעשיית הקולנוע עזרה לה להישאר רלוונטית, שכן קטעים של בטהובן, באך, מוצרט ואחרים מלווים סצנות מסרטים ואפילו פרסומות עד היום.
הכירו את העולם הקלאסי של המוסיקה בתגית "מוסיקה קלאסית".
הנה דרך מיוחדת ונפלאה להציג את תולדות המוסיקה הקלאסית בשירה (מתורגם):
https://youtu.be/5S5wiYzlrwo
פרסומת לערוץ טלוויזיה קלאסי המעבירה מעט מרגעי ההנאה שלה:
https://youtu.be/rIdlkDsHuF8
מסתבר שמוסיקה קלאסית היא מוסיקה מעולה לליווי של עבודה (עברית):
https://youtu.be/fDX12sr6cRg
שילוב מרהיב בין עשרות מנגינות קלסיות:
https://youtu.be/7OYkWSW7u4k
הנה תולדות המוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/azsVGPB1d5I?long=yes
הנה המוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/nFZEly1F2FA?long=yes
הרצאת טד על האופן הלא נכון בו תופסים את המוסיקה הקלאסית (מתורגם):
https://youtu.be/acNGOQO7URc?long=yes
עוד הרצאת טד נפלאה על המוסיקה הזו (מתורגם):
https://youtu.be/r9LCwI5iErE?long=yes
וארבע וחצי שעות של 50 היצירות הכי אהובות במוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/ZKFwQFBwQFU?long=yes
מהו סיבוב ההופעות המצליח בהיסטוריה?
כשחושבים על סיבובי ההופעות הגדולים של שנות ה-80, קל להתבלבל. U2 עם "The Joshua Tree", מייקל ג'קסון עם "Bad", מדונה וברוס ספרינגסטין - כולם עלו על במות ענקיות באיצטדיונים ומכרו כרטיסים במאות מיליונים.
אבל התואר של סיבוב ההופעות המכניס ביותר באייטיז שייך ללהקה אחת: פינק פלויד. סיבוב ההופעות שלהם מסוף אותו עשור "A Momentary Lapse of Reason Tour", הכניס כ-135 מיליון דולר.
אך שני עשורים אחר כך, כשהלהקה היא כבר אחרי השיא שלה, היה סיבוב ההופעות של להקת הרוק U2 לסיבוב ההופעות המרוויח ביותר בהיסטוריה.
הסיבוב שהפך את U2 לשיאנית עולמית בהכנסות נקרא 360° Tour, משנת 2009 עד 2011. הוא כלל במה ענקית וחדשנית אז, שהקיפה את הלהקה מכל הצדדים, כך שהקהל עמד מסביב ב-360 מעלות.
הבמה המוצלחת הזו עלתה מיליונים לבנייה והייתה הגדולה בהיסטוריה באותה תקופה ומהיקרות ביותר, אך היא הצליחה להפוך את הסיבוב להצלחה פיננסית מדהימה.
זה יהיה אז לשיא עולמי שיחזיק מעמד 8 שנים. ב-110 ההופעות של הסיבוב מכרה הלהקה 7.3 מיליון כרטיסים והכניסה כ-736 מיליון דולר. כל הופעה שלה משכה קהל ממוצע של 66,000 איש והכניסה 6.7 מיליון דולר.
רק ב-2019 יעקוף סיבוב ההופעות של אד שירן את U2 עם הסיבוב שלו שנקרא "÷ Tour" (ה-Divide Tour) ויכניס כשיאן ההכנסות בכל הזמנים הכנסות של כ-775 מיליון דולר.
בהמשך תגיע טיילור סוויפט ותכניס סכומים בלתי נתפסים במונחי העבר - של מעל 2 מיליארד דולר בסיבוב שלה The Eras Tour עם 149 הופעות בשנים 2023-2024.
מסיבוב ההופעות The Eras Tour של סוויפט:
https://youtu.be/KudedLV0tP0
מצגת וידאו של ה-Divide Tour של אד שירן:
https://youtu.be/p6bT0u9nLdY
סיבוב 360° Tour של U2:
https://youtu.be/Eo8I3UQbW8s
והגודל של ההופעה בסדרה, בצילום מכיוון הקהל:
http://youtu.be/91ngUVw5wlY
כשחושבים על סיבובי ההופעות הגדולים של שנות ה-80, קל להתבלבל. U2 עם "The Joshua Tree", מייקל ג'קסון עם "Bad", מדונה וברוס ספרינגסטין - כולם עלו על במות ענקיות באיצטדיונים ומכרו כרטיסים במאות מיליונים.
אבל התואר של סיבוב ההופעות המכניס ביותר באייטיז שייך ללהקה אחת: פינק פלויד. סיבוב ההופעות שלהם מסוף אותו עשור "A Momentary Lapse of Reason Tour", הכניס כ-135 מיליון דולר.
אך שני עשורים אחר כך, כשהלהקה היא כבר אחרי השיא שלה, היה סיבוב ההופעות של להקת הרוק U2 לסיבוב ההופעות המרוויח ביותר בהיסטוריה.
הסיבוב שהפך את U2 לשיאנית עולמית בהכנסות נקרא 360° Tour, משנת 2009 עד 2011. הוא כלל במה ענקית וחדשנית אז, שהקיפה את הלהקה מכל הצדדים, כך שהקהל עמד מסביב ב-360 מעלות.
הבמה המוצלחת הזו עלתה מיליונים לבנייה והייתה הגדולה בהיסטוריה באותה תקופה ומהיקרות ביותר, אך היא הצליחה להפוך את הסיבוב להצלחה פיננסית מדהימה.
זה יהיה אז לשיא עולמי שיחזיק מעמד 8 שנים. ב-110 ההופעות של הסיבוב מכרה הלהקה 7.3 מיליון כרטיסים והכניסה כ-736 מיליון דולר. כל הופעה שלה משכה קהל ממוצע של 66,000 איש והכניסה 6.7 מיליון דולר.
רק ב-2019 יעקוף סיבוב ההופעות של אד שירן את U2 עם הסיבוב שלו שנקרא "÷ Tour" (ה-Divide Tour) ויכניס כשיאן ההכנסות בכל הזמנים הכנסות של כ-775 מיליון דולר.
בהמשך תגיע טיילור סוויפט ותכניס סכומים בלתי נתפסים במונחי העבר - של מעל 2 מיליארד דולר בסיבוב שלה The Eras Tour עם 149 הופעות בשנים 2023-2024.
מסיבוב ההופעות The Eras Tour של סוויפט:
https://youtu.be/KudedLV0tP0
מצגת וידאו של ה-Divide Tour של אד שירן:
https://youtu.be/p6bT0u9nLdY
סיבוב 360° Tour של U2:
https://youtu.be/Eo8I3UQbW8s
והגודל של ההופעה בסדרה, בצילום מכיוון הקהל:
http://youtu.be/91ngUVw5wlY
איך שילב גרשווין את הג'אז עם הקלאסי?
לא רבים יודעים שג'ורג' גרשווין (George Gershwin), המלחין היהודי האמריקני הגדול, נזרק מבית הספר. הוא התקשה בלימודים ולא היה טעם בכך. תחושת הכישלון אולי תלווה אותו שנים רבות בהמשך, אבל בגיל הזה הוא גם התיישב על הפסנתר שקנו לאחיו, התלמיד המצטיין איירה, האחד שמצטיין בלימודים.
וגרשווין התמכר די מהר והצטיין בנגינה על כלי הנגינה הזה. הוא כל כך הבריק בנגינת הפסנתר ובלחנים שהוא המציא שכבר בגיל 16 הוא כתב להיט ענקי בשם "סוואני" (Swanee), שהפך אותו למיליונר הצעיר ביותר של ברודווי.
גרשווין המוכשר לא נח לרגע והחל לכתוב, ביחד עם איירה גרשווין, אחיו המצטיין בכתיבת מילים לפזמונים, מאות להיטי ברודווי מעולים. הם הפכו לצמד החם של ברודווי - שני יצרני שירים שתפקדו כמו מפעל משוכלל לכתיבת שירים.
אבל הוא רצה יותר. הנוסחה של מחזות הזמר של ברודווי, הקומדיות הקלילות ודי מטופשות, שבה שלט כל כך טוב, עייפה אותו. נמאס לו קצת מהשירים הקלילים, העלילה המטופשת, ההומור העממי, הריקודים, הדמויות השטוחות והסוף הטוב. הוא רצה לעשות אמנות של ממש.
לכן הוא מנסה ללמוד אצל מלחינים גדולים. כשהוא מבקר בפאריס ומבקש ללמוד אצל מוריס ראוול, עונה לו המלחין הצרפתי הנודע שמתפעל ממנו "למה לך להיות ראוול השני, אם אתה יכול להיות גרשווין הראשון?"
כשהוא פונה, לאחר סירובו של ראוול, לאיגור סטרווינסקי כדי ללמוד אצלו כמה שיעורים, שואל אותו המלחין הרוסי כמה כסף הוא הרוויח בשנה שעברה. כשג'ורג מספר לו שהרוויח 200 אלף דולר, עונה לו סטרווינקי "אם כך אולי זה אני שצריך ללמוד אצלך..."
אז גרשווין כותב את האופרה "פורגי ובס", יצירה שהייתה ההיפך הגמור ממחזות הזמר, המיוזיקלס של בברודווי. זו יצירה עמוקה, כואבת, מוסיקלית להפליא ורצינית בנושאים שבהם עסקה, על דמויות שוליים בחברה, עברייניות ומלאות רגש וכאב.
זו גם הפעם הראשונה ששחקנים וזמרים שחורים מופיעים על הבמה בברודווי. עד אז הופיעו בתפקידי שחורים שחקנים לבנים שפניהם נצבעו בשחור...
אז גם כאן גרשווין הצטיין. המוסיקה שלו שילבה קלאסיקה אופראית לכל דבר, קלאסיקה מהעולם הסימפוני שמעולם לא למד באופן מסודר, עם מרכיבים של ג'אז, שבהם שלט היטב, אולי טוב מכל יוצר לבן אחר באותה תקופה.
המוסיקליות המדהימה שלו שילבה בקלות מפתיעה ובאופן זורם ומוצלח, שני סגנונות שנראה היה שהם רחוקים כמרחק מזרח ממערב.
את המוסיקה שלו הוא לא כתב כדי שתצליח ולא מיסחר אותה למען ההצלחה. להיפך, הוא כתב מוסיקה שהאמין בה ואז השקיע הרבה מכספו הפרטי כדי להפיק אותה ולהצליח.
הצלחת המוסיקה הזו הפתיעה גם אותו. היא לא באה מיד כי בברודווי היו הרבה יותר מצליחות ממנה. כדי לא להרתיע את הקהל, אפילו לא פרסמו מראש שמדובר באופרה...
אבל די מהר כך הצליחה פורגי ובס. מהאופרה הזו ועד לשירי האהבה, עם הכשרון המוסיקלי שלו וכתיבת המילים השנונה של איירה אחיו, השניים יצרו כמה מהשירים היפים והטובים בתולדות הג'אז.
ובסופו של דבר הפך גרשווין עצמו, זה שנזרק מבית הספר וכשל בלימודים, לאחד מגדולי המלודיסטים של המאה ה-20 וגם ליוצר רציני של אופרה, זו שלדעת רבים היא האופרה הטובה ביותר שנכתבה במאה ה-20.
הנה מעט על מקורות המוסיקה של ג'ורג' גרשווין (עברית):
https://youtu.be/w-nznS0FXKc
קיצור תולדות חייו והקריירה של גרשווין:
https://youtu.be/yUgJLw5pdXk
מנגן בפסנתר בסרט מ-1913:
https://youtu.be/YrhZp7N2pVg
"זה לא בהכרח כך" של ג'ורג' ואיירה גרשווין:
https://youtu.be/kP5O_NUhrK0
הנה הזמרת אלה פיצ'גרלד בשיר "קיץ" מהאופרה "פורגי ובס":
https://youtu.be/u2bigf337aU
חייהם של הגרשווינים, בחיוך:
https://youtu.be/_BQk1j2Cqys
והפסנתרן לאנג לאנג בביצוע של הרפסודיה בנוסח בלוז, שמכילה מוטיבים יהודיים ברורים:
https://youtu.be/ss2GFGMu198?long=yes
לא רבים יודעים שג'ורג' גרשווין (George Gershwin), המלחין היהודי האמריקני הגדול, נזרק מבית הספר. הוא התקשה בלימודים ולא היה טעם בכך. תחושת הכישלון אולי תלווה אותו שנים רבות בהמשך, אבל בגיל הזה הוא גם התיישב על הפסנתר שקנו לאחיו, התלמיד המצטיין איירה, האחד שמצטיין בלימודים.
וגרשווין התמכר די מהר והצטיין בנגינה על כלי הנגינה הזה. הוא כל כך הבריק בנגינת הפסנתר ובלחנים שהוא המציא שכבר בגיל 16 הוא כתב להיט ענקי בשם "סוואני" (Swanee), שהפך אותו למיליונר הצעיר ביותר של ברודווי.
גרשווין המוכשר לא נח לרגע והחל לכתוב, ביחד עם איירה גרשווין, אחיו המצטיין בכתיבת מילים לפזמונים, מאות להיטי ברודווי מעולים. הם הפכו לצמד החם של ברודווי - שני יצרני שירים שתפקדו כמו מפעל משוכלל לכתיבת שירים.
אבל הוא רצה יותר. הנוסחה של מחזות הזמר של ברודווי, הקומדיות הקלילות ודי מטופשות, שבה שלט כל כך טוב, עייפה אותו. נמאס לו קצת מהשירים הקלילים, העלילה המטופשת, ההומור העממי, הריקודים, הדמויות השטוחות והסוף הטוב. הוא רצה לעשות אמנות של ממש.
לכן הוא מנסה ללמוד אצל מלחינים גדולים. כשהוא מבקר בפאריס ומבקש ללמוד אצל מוריס ראוול, עונה לו המלחין הצרפתי הנודע שמתפעל ממנו "למה לך להיות ראוול השני, אם אתה יכול להיות גרשווין הראשון?"
כשהוא פונה, לאחר סירובו של ראוול, לאיגור סטרווינסקי כדי ללמוד אצלו כמה שיעורים, שואל אותו המלחין הרוסי כמה כסף הוא הרוויח בשנה שעברה. כשג'ורג מספר לו שהרוויח 200 אלף דולר, עונה לו סטרווינקי "אם כך אולי זה אני שצריך ללמוד אצלך..."
אז גרשווין כותב את האופרה "פורגי ובס", יצירה שהייתה ההיפך הגמור ממחזות הזמר, המיוזיקלס של בברודווי. זו יצירה עמוקה, כואבת, מוסיקלית להפליא ורצינית בנושאים שבהם עסקה, על דמויות שוליים בחברה, עברייניות ומלאות רגש וכאב.
זו גם הפעם הראשונה ששחקנים וזמרים שחורים מופיעים על הבמה בברודווי. עד אז הופיעו בתפקידי שחורים שחקנים לבנים שפניהם נצבעו בשחור...
אז גם כאן גרשווין הצטיין. המוסיקה שלו שילבה קלאסיקה אופראית לכל דבר, קלאסיקה מהעולם הסימפוני שמעולם לא למד באופן מסודר, עם מרכיבים של ג'אז, שבהם שלט היטב, אולי טוב מכל יוצר לבן אחר באותה תקופה.
המוסיקליות המדהימה שלו שילבה בקלות מפתיעה ובאופן זורם ומוצלח, שני סגנונות שנראה היה שהם רחוקים כמרחק מזרח ממערב.
את המוסיקה שלו הוא לא כתב כדי שתצליח ולא מיסחר אותה למען ההצלחה. להיפך, הוא כתב מוסיקה שהאמין בה ואז השקיע הרבה מכספו הפרטי כדי להפיק אותה ולהצליח.
הצלחת המוסיקה הזו הפתיעה גם אותו. היא לא באה מיד כי בברודווי היו הרבה יותר מצליחות ממנה. כדי לא להרתיע את הקהל, אפילו לא פרסמו מראש שמדובר באופרה...
אבל די מהר כך הצליחה פורגי ובס. מהאופרה הזו ועד לשירי האהבה, עם הכשרון המוסיקלי שלו וכתיבת המילים השנונה של איירה אחיו, השניים יצרו כמה מהשירים היפים והטובים בתולדות הג'אז.
ובסופו של דבר הפך גרשווין עצמו, זה שנזרק מבית הספר וכשל בלימודים, לאחד מגדולי המלודיסטים של המאה ה-20 וגם ליוצר רציני של אופרה, זו שלדעת רבים היא האופרה הטובה ביותר שנכתבה במאה ה-20.
הנה מעט על מקורות המוסיקה של ג'ורג' גרשווין (עברית):
https://youtu.be/w-nznS0FXKc
קיצור תולדות חייו והקריירה של גרשווין:
https://youtu.be/yUgJLw5pdXk
מנגן בפסנתר בסרט מ-1913:
https://youtu.be/YrhZp7N2pVg
"זה לא בהכרח כך" של ג'ורג' ואיירה גרשווין:
https://youtu.be/kP5O_NUhrK0
הנה הזמרת אלה פיצ'גרלד בשיר "קיץ" מהאופרה "פורגי ובס":
https://youtu.be/u2bigf337aU
חייהם של הגרשווינים, בחיוך:
https://youtu.be/_BQk1j2Cqys
והפסנתרן לאנג לאנג בביצוע של הרפסודיה בנוסח בלוז, שמכילה מוטיבים יהודיים ברורים:
https://youtu.be/ss2GFGMu198?long=yes
