שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד באמנות המוסיקה?
המוסיקה (Music) היא מהאמנויות הקדומות והמרתקות שיצר המין האנושי. היא קיימת בכל תרבות ידועה, בכל יבשת ובכל תקופה היסטורית.
אנתרופולוגים מצאו עדויות לכלי נגינה בני יותר מ-40,000 שנה, דוגמת חלילים שנחצבו מעצם גף של נשר הגריפון (griffon vulture) ומשנהב ממותה, שנמצאו במערות באזור גרמניה של היום, מה שמהווה הוכחה לכך שהמוסיקה היא אחת מצורות הביטוי הקדומות ביותר בתולדות המין האנושי.
בהגדרתה הפשוטה ביותר, מוסיקה היא ארגון של קולות בזמן. שני המרכיבים הבסיסיים שלה הם גובה הצליל (pitch) וקצב (rhythm). מעליהם נבנות שכבות מורכבות יותר,, כמו מלודיה (melody), הרמוניה (harmony) ותיזמור (orchestration).
המוח האנושי מגיב למוסיקה בצורה עמוקה ומיידית. מחקר מ-2011 של החוקרת ואלורי סאלימפור (Valorie Salimpoor) הראה שברגעי השיא הרגשיים של המוסיקה המוח משחרר דופמין (dopamine), אותם רגעים שגורמים לעור לסמור. זה מסביר מדוע מוסיקה טובה ממש מרגישה לנו כמו פרס לנשמה.
מה שמייחד את המוסיקה מכל אמנות אחרת הוא הקיום שלה רק בממד הזמן. ציור תלוי על קיר וניתן לחזור אליו כל אימת שנרצה, בעוד שיר קיים רק בזמן שהוא מתנגן. זה מעמיד אותם קרוב יותר לשיחה מאשר לחפץ.
בשל האופי הערטילאי שלה וביחס לאמנויות אחרות יש למוסיקה מעמד של אמנות-על. הצליל המוגדר, שהוא חומר הגלם שלה, מתקיים לא במציאות, אלא רק באמנות. מכאן שהצליל שונה מהצבע והצורה הקיימים בטבע ממילא ושהם מהווים את חומרי הגלם ה"ארציים" של האמנויות האחרות, הן האמנויות הפלסטיות.
מבקר המוסיקה והתיאורטיקן הגרמני אדוארד הנסליק (Eduard Hanslick) טען שמוסיקה היא "צורות הנעות בצלילים", כלומר שהיופי שלה טמון בתנועה עצמה.
המוסיקה גם חוצה שפות. ניסויים פסיכולוגיים שונים הראו שאנשים ממגוון תרבויות ללא קשר ביניהן חווים רגשות דומים בקטעי מוסיקה זהים, אפילו כשהם לא מכירים את הז'אנר. מוסיקה עצובה נשמעת עצובה גם לאוזן שלא הורגלה בה. זו תכונה שנדירה מאוד בעולם האמנות. פרופסור דליה כהן הייתה אומרת שאלו חלק מהסכמות הטבעיות.
יש במוסיקה עוד משהו מדהים: היא עובדת בשתי רמות בו-זמנית. האחת רגשית וגופנית ובה הלב פועם בקצב עולה, הגוף מתחיל לזוז ועולה תחושת רטט. האחרת היא אינטלקטואלית, בה המוח עוקב אחרי מבנה הרמוניה ומזהה מוטיבים חוזרים.
גדול מלחיני הבארוק יוהאן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ידוע כקומפוזיטור שעבד על שתי הרמות גם יחד: מוסיקה מרגשת ובה בעת מדויקת ומתמטית כמו שעון, מה שמראה גם דגלס היפשטטר בספרו הנודע "גדל, אשר, באך".
שתי אנקדוטות ממחישות את הכוח יוצא הדופן הזה של "אמנות המוזות". לודביג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) היה חרש לגמרי כשהלחין את הסימפוניה התשיעית (Symphony No. 9), אחת היצירות האהובות בתולדות המוסיקה. בהופעת הבכורה שנערכה ב-7 במאי 1824 בווינה, הוא לא שמע דבר מהתגובות הנלהבות של הקהל, עד שהסולנית קרוליין אונגר (Caroline Unger) סובבה אותו לכיוון הקהל והוא חווה את הקהל המתפעם מההישג הבלתי נתפס שביצירה הסימפונית שלראשונה שולבה בשירת מקהלה מרטיטה.
סיפור שונה לגמרי קרה עם וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart). בגיל 14 הוא שמע ברומא את ה"מיזררה" (Miserere) של גרגוריו אלגרי (Gregorio Allegri), יצירת המקהלה הנודעת שהוותיקן אסר בצו רשמי לשכפל. מוצרט בעל הזיכרון המדהים (רק אחד מכשרונותיו הבלתי נתפסים) שב הביתה באותו ערב ורשם את היצירה מהזיכרון ובמדויק.
המוסיקה גם לא דורשת מכשיר. הקול האנושי הוא הכלי הקדום ביותר, כלי שיש לכולם גישה אליו ללא אימון מיוחד. זה מסביר מדוע שירה מתקיימת בכל מעגלי החיים השונים - בשירי ערש, שירי משחק, שירי חגים, שירי עבודה, בטקסי נישואין, לידה, קבורה וקרב בכל תרבות שנחקרה אי-פעם.
הנה המוסיקה:
https://youtu.be/ftlUJ_e2HTM
מקור של המושג מוסיקה ביוון העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/-1aAunaw1GA
חשבתם שמוסיקה זה רק לבני אדם? (עברית)
https://youtu.be/Cobq9IpEsTk
הנה פסנתרן שמדגים בנגינה 350 שנה של מוסיקה:
https://youtu.be/sAfmDnkJD60
ביצוע נהדר שמדגים את הסגנונות המשתנים של 2000 השנה האחרונות בתולדות המוסיקה:
https://youtu.be/qOZb7KeJUQ8
וגם במוסיקה לפעמים נופלים... (פספוסים)
https://youtu.be/hnh52MgLNw0?long=yes
מהו סיבוב ההופעות המצליח בהיסטוריה?
סיבוב ההופעות של להקת הרוק U2 נחשב לסיבוב ההופעות המרוויח ביותר בהיסטוריה. סיבוב ההופעות של הלהקה המצליחה הזו משנות ה-80 של המאה הקודמת, הכניס סכום של 900 מיליון דולר - מעל מיליארד דולר במונחים של היום!
הנה הסיפור של להקת U2 בכמה דקות:
http://youtu.be/bUy3xZ9Xy_E
הגודל של הופעה בסדרה, בצילום מכיוון הקהל:
http://youtu.be/91ngUVw5wlY
ושיר מתוך ההופעות של סיבוב ההופעות ורטיגו של להקת U2:
http://youtu.be/4TKrbBiZAeY
מהי דינמיקה במוסיקה?
דינמיקה (Dynamics) במוסיקה היא מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. הדינמיקה מהווה, למעשה, אוסף של הוראות לגבי חוזקו של הצליל ואופן הנגינה שלו.
הנגן, מבצע המוסיקה, מקבל מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך לנגן את המוסיקה.
הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.
בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או
פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.
הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:
https://youtu.be/YQ7zA2_um8s
בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:
https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko
וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:
https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
מה זה דואט?
דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.
הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:
https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y
דואט גיטרות:
https://youtu.be/PT9hvyDvKHA
דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:
https://youtu.be/8WqSOXpacjE
ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:
https://youtu.be/C97H_HvBjPA
דואט של דואה ליפה עם הראפר DaBaby:
https://youtu.be/TUVcZfQe-Kw
ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:
https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
איך מת לולי ממקל הניצוח שלו?
המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו.
לא מאמינים? - אז באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה ולהקיש בקול את הפעמות המוסיקליות. הנקישות הללו על הארץ סייעו לתת קצב לנגנים.
אבל לרוע מזלו של ז'אן בטיסט לולי, פעם הוא פגע בכף רגלו, בעת שהקיש עם המקל הגדול על הרצפה. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לו לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו בכף הרגל גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר בהיסטוריה - אדם שהרג את עצמו בעבודה.
אגב, שנים ספורות בלבד אחרי מותו גילו מדענים עד כמה חשוב הטיפול המיידי בזיהום של פצעים, ועד כמה מסוכן זה לא לטפל במה שהמבוגרים קוראים "אינפקציה", בעברית זיהום. כי פציעה שלא מטופלת ועוברת חיטוי ששומר מזיהום חמור, עלולה להביא את הפצוע די מהר, ובמקרה של פציעה חמורה אף בוודאות, לסכנת חיים ואפילו למוות, כמו במקרה של לולי.
הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:
http://youtu.be/u8RJvzOj7PM
איך קוראים מוסיקה מתווים?
קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:
לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.
הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).
זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.
הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):
http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s
החמשה משמשת לכתיבת תווים:
https://youtu.be/OcRdtEGVENo
תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:
https://youtu.be/ydmRhwVmx6w
היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM
וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:
https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk
מה עושים בחדר חזרות?
חדר חזרות (Rehearsal room) הוא חלל אקוסטי ומאובזר, שבו מתאמנים מוסיקאים, להקות ואמנים, יוצרים מוסיקה ומכינים חומרים להופעות, הקלטות או לתרגול והשראה משותפת.
חדרי חזרות כאלה מבודדים מרעש כדי לאפשר עבודה אינטנסיבית מבלי להפריע לסביבה או להיות מופרעים ברעשים מבחוץ.
חדר חזרות אופייניי מצויד בדרך כלל במגברי גיטרות, פסנתר, מערכת תופים, הגברה וציוד נוסף לפי הצורך.
המשתמשים העיקריים הם להקות, הרכבים מוסיקליים מכל הסוגים, לעיתים גם חבורות זמר, מקהלות או קבוצות תיאטרון לתרגול קולי ולעתים גם תלמידי מוסיקה או מוסיקאים וזמרים בודדים.
התחום העיקרי של חדרי חזרות הוא מוסיקה, אך יש חדרי חזרות משמשים גם לאמנויות במה אחרות, כמו תיאטרון או מחול, בהתאם לאופי החדר והציוד שבו.
הנה הביטלס בחדר חזרות מתרגלים את "Don’t Let Me Down":
https://youtu.be/385eTo76OzA
ג'יין בורדו עם רונה קינן בחדר חזרות:
https://youtu.be/hfIa-iBYwKQ
בואו לחזרה עם בוב דילן:
https://youtu.be/di6wU11_4Wg
וחזר-הוט לתכנית טלוויזיה בחדר חזרות לתנועה:
https://youtu.be/IPNCAoXrKOc
איך מקליטים שיר?
לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.
קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.
אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.
הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:
http://youtu.be/7BxNeryN6WY
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
להקת "קווין" באולפן ההקלטות:
https://youtu.be/-OGd4gplxQM
אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:
https://youtu.be/HQoOfiLz1G4
כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:
https://youtu.be/E6BxAtc5cd0
כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:
https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk
כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:
https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes
וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:
https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes
איך שילב גרשווין את הג'אז עם הקלאסי?
לא רבים יודעים שג'ורג' גרשווין (George Gershwin), המלחין היהודי האמריקני הגדול, נזרק מבית הספר. הוא התקשה בלימודים ולא היה טעם בכך. תחושת הכישלון אולי תלווה אותו שנים רבות בהמשך, אבל בגיל הזה הוא גם התיישב על הפסנתר שקנו לאחיו, התלמיד המצטיין איירה, האחד שמצטיין בלימודים.
וגרשווין התמכר די מהר והצטיין בנגינה על כלי הנגינה הזה. הוא כל כך הבריק בנגינת הפסנתר ובלחנים שהוא המציא שכבר בגיל 16 הוא כתב להיט ענקי בשם "סוואני" (Swanee), שהפך אותו למיליונר הצעיר ביותר של ברודווי.
גרשווין המוכשר לא נח לרגע והחל לכתוב, ביחד עם איירה גרשווין, אחיו המצטיין בכתיבת מילים לפזמונים, מאות להיטי ברודווי מעולים. הם הפכו לצמד החם של ברודווי - שני יצרני שירים שתפקדו כמו מפעל משוכלל לכתיבת שירים.
אבל הוא רצה יותר. הנוסחה של מחזות הזמר של ברודווי, הקומדיות הקלילות ודי מטופשות, שבה שלט כל כך טוב, עייפה אותו. נמאס לו קצת מהשירים הקלילים, העלילה המטופשת, ההומור העממי, הריקודים, הדמויות השטוחות והסוף הטוב. הוא רצה לעשות אמנות של ממש.
לכן הוא מנסה ללמוד אצל מלחינים גדולים. כשהוא מבקר בפאריס ומבקש ללמוד אצל מוריס ראוול, עונה לו המלחין הצרפתי הנודע שמתפעל ממנו "למה לך להיות ראוול השני, אם אתה יכול להיות גרשווין הראשון?"
כשהוא פונה, לאחר סירובו של ראוול, לאיגור סטרווינסקי כדי ללמוד אצלו כמה שיעורים, שואל אותו המלחין הרוסי כמה כסף הוא הרוויח בשנה שעברה. כשג'ורג מספר לו שהרוויח 200 אלף דולר, עונה לו סטרווינקי "אם כך אולי זה אני שצריך ללמוד אצלך..."
אז גרשווין כותב את האופרה "פורגי ובס", יצירה שהייתה ההיפך הגמור ממחזות הזמר, המיוזיקלס של בברודווי. זו יצירה עמוקה, כואבת, מוסיקלית להפליא ורצינית בנושאים שבהם עסקה, על דמויות שוליים בחברה, עברייניות ומלאות רגש וכאב.
זו גם הפעם הראשונה ששחקנים וזמרים שחורים מופיעים על הבמה בברודווי. עד אז הופיעו בתפקידי שחורים שחקנים לבנים שפניהם נצבעו בשחור...
אז גם כאן גרשווין הצטיין. המוסיקה שלו שילבה קלאסיקה אופראית לכל דבר, קלאסיקה מהעולם הסימפוני שמעולם לא למד באופן מסודר, עם מרכיבים של ג'אז, שבהם שלט היטב, אולי טוב מכל יוצר לבן אחר באותה תקופה.
המוסיקליות המדהימה שלו שילבה בקלות מפתיעה ובאופן זורם ומוצלח, שני סגנונות שנראה היה שהם רחוקים כמרחק מזרח ממערב.
את המוסיקה שלו הוא לא כתב כדי שתצליח ולא מיסחר אותה למען ההצלחה. להיפך, הוא כתב מוסיקה שהאמין בה ואז השקיע הרבה מכספו הפרטי כדי להפיק אותה ולהצליח.
הצלחת המוסיקה הזו הפתיעה גם אותו. היא לא באה מיד כי בברודווי היו הרבה יותר מצליחות ממנה. כדי לא להרתיע את הקהל, אפילו לא פרסמו מראש שמדובר באופרה...
אבל די מהר כך הצליחה פורגי ובס. מהאופרה הזו ועד לשירי האהבה, עם הכשרון המוסיקלי שלו וכתיבת המילים השנונה של איירה אחיו, השניים יצרו כמה מהשירים היפים והטובים בתולדות הג'אז.
ובסופו של דבר הפך גרשווין עצמו, זה שנזרק מבית הספר וכשל בלימודים, לאחד מגדולי המלודיסטים של המאה ה-20 וגם ליוצר רציני של אופרה, זו שלדעת רבים היא האופרה הטובה ביותר שנכתבה במאה ה-20.
הנה מעט על מקורות המוסיקה של ג'ורג' גרשווין (עברית):
https://youtu.be/w-nznS0FXKc
קיצור תולדות חייו והקריירה של גרשווין:
https://youtu.be/yUgJLw5pdXk
מנגן בפסנתר בסרט מ-1913:
https://youtu.be/YrhZp7N2pVg
"זה לא בהכרח כך" של ג'ורג' ואיירה גרשווין:
https://youtu.be/kP5O_NUhrK0
הנה הזמרת אלה פיצ'גרלד בשיר "קיץ" מהאופרה "פורגי ובס":
https://youtu.be/u2bigf337aU
חייהם של הגרשווינים, בחיוך:
https://youtu.be/_BQk1j2Cqys
והפסנתרן לאנג לאנג בביצוע של הרפסודיה בנוסח בלוז, שמכילה מוטיבים יהודיים ברורים:
https://youtu.be/ss2GFGMu198?long=yes
המוסיקה (Music) היא מהאמנויות הקדומות והמרתקות שיצר המין האנושי. היא קיימת בכל תרבות ידועה, בכל יבשת ובכל תקופה היסטורית.
אנתרופולוגים מצאו עדויות לכלי נגינה בני יותר מ-40,000 שנה, דוגמת חלילים שנחצבו מעצם גף של נשר הגריפון (griffon vulture) ומשנהב ממותה, שנמצאו במערות באזור גרמניה של היום, מה שמהווה הוכחה לכך שהמוסיקה היא אחת מצורות הביטוי הקדומות ביותר בתולדות המין האנושי.
בהגדרתה הפשוטה ביותר, מוסיקה היא ארגון של קולות בזמן. שני המרכיבים הבסיסיים שלה הם גובה הצליל (pitch) וקצב (rhythm). מעליהם נבנות שכבות מורכבות יותר,, כמו מלודיה (melody), הרמוניה (harmony) ותיזמור (orchestration).
המוח האנושי מגיב למוסיקה בצורה עמוקה ומיידית. מחקר מ-2011 של החוקרת ואלורי סאלימפור (Valorie Salimpoor) הראה שברגעי השיא הרגשיים של המוסיקה המוח משחרר דופמין (dopamine), אותם רגעים שגורמים לעור לסמור. זה מסביר מדוע מוסיקה טובה ממש מרגישה לנו כמו פרס לנשמה.
מה שמייחד את המוסיקה מכל אמנות אחרת הוא הקיום שלה רק בממד הזמן. ציור תלוי על קיר וניתן לחזור אליו כל אימת שנרצה, בעוד שיר קיים רק בזמן שהוא מתנגן. זה מעמיד אותם קרוב יותר לשיחה מאשר לחפץ.
בשל האופי הערטילאי שלה וביחס לאמנויות אחרות יש למוסיקה מעמד של אמנות-על. הצליל המוגדר, שהוא חומר הגלם שלה, מתקיים לא במציאות, אלא רק באמנות. מכאן שהצליל שונה מהצבע והצורה הקיימים בטבע ממילא ושהם מהווים את חומרי הגלם ה"ארציים" של האמנויות האחרות, הן האמנויות הפלסטיות.
מבקר המוסיקה והתיאורטיקן הגרמני אדוארד הנסליק (Eduard Hanslick) טען שמוסיקה היא "צורות הנעות בצלילים", כלומר שהיופי שלה טמון בתנועה עצמה.
המוסיקה גם חוצה שפות. ניסויים פסיכולוגיים שונים הראו שאנשים ממגוון תרבויות ללא קשר ביניהן חווים רגשות דומים בקטעי מוסיקה זהים, אפילו כשהם לא מכירים את הז'אנר. מוסיקה עצובה נשמעת עצובה גם לאוזן שלא הורגלה בה. זו תכונה שנדירה מאוד בעולם האמנות. פרופסור דליה כהן הייתה אומרת שאלו חלק מהסכמות הטבעיות.
יש במוסיקה עוד משהו מדהים: היא עובדת בשתי רמות בו-זמנית. האחת רגשית וגופנית ובה הלב פועם בקצב עולה, הגוף מתחיל לזוז ועולה תחושת רטט. האחרת היא אינטלקטואלית, בה המוח עוקב אחרי מבנה הרמוניה ומזהה מוטיבים חוזרים.
גדול מלחיני הבארוק יוהאן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ידוע כקומפוזיטור שעבד על שתי הרמות גם יחד: מוסיקה מרגשת ובה בעת מדויקת ומתמטית כמו שעון, מה שמראה גם דגלס היפשטטר בספרו הנודע "גדל, אשר, באך".
שתי אנקדוטות ממחישות את הכוח יוצא הדופן הזה של "אמנות המוזות". לודביג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) היה חרש לגמרי כשהלחין את הסימפוניה התשיעית (Symphony No. 9), אחת היצירות האהובות בתולדות המוסיקה. בהופעת הבכורה שנערכה ב-7 במאי 1824 בווינה, הוא לא שמע דבר מהתגובות הנלהבות של הקהל, עד שהסולנית קרוליין אונגר (Caroline Unger) סובבה אותו לכיוון הקהל והוא חווה את הקהל המתפעם מההישג הבלתי נתפס שביצירה הסימפונית שלראשונה שולבה בשירת מקהלה מרטיטה.
סיפור שונה לגמרי קרה עם וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart). בגיל 14 הוא שמע ברומא את ה"מיזררה" (Miserere) של גרגוריו אלגרי (Gregorio Allegri), יצירת המקהלה הנודעת שהוותיקן אסר בצו רשמי לשכפל. מוצרט בעל הזיכרון המדהים (רק אחד מכשרונותיו הבלתי נתפסים) שב הביתה באותו ערב ורשם את היצירה מהזיכרון ובמדויק.
המוסיקה גם לא דורשת מכשיר. הקול האנושי הוא הכלי הקדום ביותר, כלי שיש לכולם גישה אליו ללא אימון מיוחד. זה מסביר מדוע שירה מתקיימת בכל מעגלי החיים השונים - בשירי ערש, שירי משחק, שירי חגים, שירי עבודה, בטקסי נישואין, לידה, קבורה וקרב בכל תרבות שנחקרה אי-פעם.
הנה המוסיקה:
https://youtu.be/ftlUJ_e2HTM
מקור של המושג מוסיקה ביוון העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/-1aAunaw1GA
חשבתם שמוסיקה זה רק לבני אדם? (עברית)
https://youtu.be/Cobq9IpEsTk
הנה פסנתרן שמדגים בנגינה 350 שנה של מוסיקה:
https://youtu.be/sAfmDnkJD60
ביצוע נהדר שמדגים את הסגנונות המשתנים של 2000 השנה האחרונות בתולדות המוסיקה:
https://youtu.be/qOZb7KeJUQ8
וגם במוסיקה לפעמים נופלים... (פספוסים)
https://youtu.be/hnh52MgLNw0?long=yes
סיבוב ההופעות של להקת הרוק U2 נחשב לסיבוב ההופעות המרוויח ביותר בהיסטוריה. סיבוב ההופעות של הלהקה המצליחה הזו משנות ה-80 של המאה הקודמת, הכניס סכום של 900 מיליון דולר - מעל מיליארד דולר במונחים של היום!
הנה הסיפור של להקת U2 בכמה דקות:
http://youtu.be/bUy3xZ9Xy_E
הגודל של הופעה בסדרה, בצילום מכיוון הקהל:
http://youtu.be/91ngUVw5wlY
ושיר מתוך ההופעות של סיבוב ההופעות ורטיגו של להקת U2:
http://youtu.be/4TKrbBiZAeY
דינמיקה (Dynamics) במוסיקה היא מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. הדינמיקה מהווה, למעשה, אוסף של הוראות לגבי חוזקו של הצליל ואופן הנגינה שלו.
הנגן, מבצע המוסיקה, מקבל מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך לנגן את המוסיקה.
הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.
בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או
פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.
הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:
https://youtu.be/YQ7zA2_um8s
בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:
https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko
וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:
https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.
הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:
https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y
דואט גיטרות:
https://youtu.be/PT9hvyDvKHA
דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:
https://youtu.be/8WqSOXpacjE
ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:
https://youtu.be/C97H_HvBjPA
דואט של דואה ליפה עם הראפר DaBaby:
https://youtu.be/TUVcZfQe-Kw
ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:
https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
מוסיקה
המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו.
לא מאמינים? - אז באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה ולהקיש בקול את הפעמות המוסיקליות. הנקישות הללו על הארץ סייעו לתת קצב לנגנים.
אבל לרוע מזלו של ז'אן בטיסט לולי, פעם הוא פגע בכף רגלו, בעת שהקיש עם המקל הגדול על הרצפה. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לו לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו בכף הרגל גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר בהיסטוריה - אדם שהרג את עצמו בעבודה.
אגב, שנים ספורות בלבד אחרי מותו גילו מדענים עד כמה חשוב הטיפול המיידי בזיהום של פצעים, ועד כמה מסוכן זה לא לטפל במה שהמבוגרים קוראים "אינפקציה", בעברית זיהום. כי פציעה שלא מטופלת ועוברת חיטוי ששומר מזיהום חמור, עלולה להביא את הפצוע די מהר, ובמקרה של פציעה חמורה אף בוודאות, לסכנת חיים ואפילו למוות, כמו במקרה של לולי.
הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:
http://youtu.be/u8RJvzOj7PM
קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:
לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.
הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).
זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.
הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):
http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s
החמשה משמשת לכתיבת תווים:
https://youtu.be/OcRdtEGVENo
תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:
https://youtu.be/ydmRhwVmx6w
היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM
וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:
https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk
חדר חזרות (Rehearsal room) הוא חלל אקוסטי ומאובזר, שבו מתאמנים מוסיקאים, להקות ואמנים, יוצרים מוסיקה ומכינים חומרים להופעות, הקלטות או לתרגול והשראה משותפת.
חדרי חזרות כאלה מבודדים מרעש כדי לאפשר עבודה אינטנסיבית מבלי להפריע לסביבה או להיות מופרעים ברעשים מבחוץ.
חדר חזרות אופייניי מצויד בדרך כלל במגברי גיטרות, פסנתר, מערכת תופים, הגברה וציוד נוסף לפי הצורך.
המשתמשים העיקריים הם להקות, הרכבים מוסיקליים מכל הסוגים, לעיתים גם חבורות זמר, מקהלות או קבוצות תיאטרון לתרגול קולי ולעתים גם תלמידי מוסיקה או מוסיקאים וזמרים בודדים.
התחום העיקרי של חדרי חזרות הוא מוסיקה, אך יש חדרי חזרות משמשים גם לאמנויות במה אחרות, כמו תיאטרון או מחול, בהתאם לאופי החדר והציוד שבו.
הנה הביטלס בחדר חזרות מתרגלים את "Don’t Let Me Down":
https://youtu.be/385eTo76OzA
ג'יין בורדו עם רונה קינן בחדר חזרות:
https://youtu.be/hfIa-iBYwKQ
בואו לחזרה עם בוב דילן:
https://youtu.be/di6wU11_4Wg
וחזר-הוט לתכנית טלוויזיה בחדר חזרות לתנועה:
https://youtu.be/IPNCAoXrKOc
לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.
קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.
אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.
הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:
http://youtu.be/7BxNeryN6WY
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
להקת "קווין" באולפן ההקלטות:
https://youtu.be/-OGd4gplxQM
אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:
https://youtu.be/HQoOfiLz1G4
כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:
https://youtu.be/E6BxAtc5cd0
כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:
https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk
כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:
https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes
וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:
https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes
לא רבים יודעים שג'ורג' גרשווין (George Gershwin), המלחין היהודי האמריקני הגדול, נזרק מבית הספר. הוא התקשה בלימודים ולא היה טעם בכך. תחושת הכישלון אולי תלווה אותו שנים רבות בהמשך, אבל בגיל הזה הוא גם התיישב על הפסנתר שקנו לאחיו, התלמיד המצטיין איירה, האחד שמצטיין בלימודים.
וגרשווין התמכר די מהר והצטיין בנגינה על כלי הנגינה הזה. הוא כל כך הבריק בנגינת הפסנתר ובלחנים שהוא המציא שכבר בגיל 16 הוא כתב להיט ענקי בשם "סוואני" (Swanee), שהפך אותו למיליונר הצעיר ביותר של ברודווי.
גרשווין המוכשר לא נח לרגע והחל לכתוב, ביחד עם איירה גרשווין, אחיו המצטיין בכתיבת מילים לפזמונים, מאות להיטי ברודווי מעולים. הם הפכו לצמד החם של ברודווי - שני יצרני שירים שתפקדו כמו מפעל משוכלל לכתיבת שירים.
אבל הוא רצה יותר. הנוסחה של מחזות הזמר של ברודווי, הקומדיות הקלילות ודי מטופשות, שבה שלט כל כך טוב, עייפה אותו. נמאס לו קצת מהשירים הקלילים, העלילה המטופשת, ההומור העממי, הריקודים, הדמויות השטוחות והסוף הטוב. הוא רצה לעשות אמנות של ממש.
לכן הוא מנסה ללמוד אצל מלחינים גדולים. כשהוא מבקר בפאריס ומבקש ללמוד אצל מוריס ראוול, עונה לו המלחין הצרפתי הנודע שמתפעל ממנו "למה לך להיות ראוול השני, אם אתה יכול להיות גרשווין הראשון?"
כשהוא פונה, לאחר סירובו של ראוול, לאיגור סטרווינסקי כדי ללמוד אצלו כמה שיעורים, שואל אותו המלחין הרוסי כמה כסף הוא הרוויח בשנה שעברה. כשג'ורג מספר לו שהרוויח 200 אלף דולר, עונה לו סטרווינקי "אם כך אולי זה אני שצריך ללמוד אצלך..."
אז גרשווין כותב את האופרה "פורגי ובס", יצירה שהייתה ההיפך הגמור ממחזות הזמר, המיוזיקלס של בברודווי. זו יצירה עמוקה, כואבת, מוסיקלית להפליא ורצינית בנושאים שבהם עסקה, על דמויות שוליים בחברה, עברייניות ומלאות רגש וכאב.
זו גם הפעם הראשונה ששחקנים וזמרים שחורים מופיעים על הבמה בברודווי. עד אז הופיעו בתפקידי שחורים שחקנים לבנים שפניהם נצבעו בשחור...
אז גם כאן גרשווין הצטיין. המוסיקה שלו שילבה קלאסיקה אופראית לכל דבר, קלאסיקה מהעולם הסימפוני שמעולם לא למד באופן מסודר, עם מרכיבים של ג'אז, שבהם שלט היטב, אולי טוב מכל יוצר לבן אחר באותה תקופה.
המוסיקליות המדהימה שלו שילבה בקלות מפתיעה ובאופן זורם ומוצלח, שני סגנונות שנראה היה שהם רחוקים כמרחק מזרח ממערב.
את המוסיקה שלו הוא לא כתב כדי שתצליח ולא מיסחר אותה למען ההצלחה. להיפך, הוא כתב מוסיקה שהאמין בה ואז השקיע הרבה מכספו הפרטי כדי להפיק אותה ולהצליח.
הצלחת המוסיקה הזו הפתיעה גם אותו. היא לא באה מיד כי בברודווי היו הרבה יותר מצליחות ממנה. כדי לא להרתיע את הקהל, אפילו לא פרסמו מראש שמדובר באופרה...
אבל די מהר כך הצליחה פורגי ובס. מהאופרה הזו ועד לשירי האהבה, עם הכשרון המוסיקלי שלו וכתיבת המילים השנונה של איירה אחיו, השניים יצרו כמה מהשירים היפים והטובים בתולדות הג'אז.
ובסופו של דבר הפך גרשווין עצמו, זה שנזרק מבית הספר וכשל בלימודים, לאחד מגדולי המלודיסטים של המאה ה-20 וגם ליוצר רציני של אופרה, זו שלדעת רבים היא האופרה הטובה ביותר שנכתבה במאה ה-20.
הנה מעט על מקורות המוסיקה של ג'ורג' גרשווין (עברית):
https://youtu.be/w-nznS0FXKc
קיצור תולדות חייו והקריירה של גרשווין:
https://youtu.be/yUgJLw5pdXk
מנגן בפסנתר בסרט מ-1913:
https://youtu.be/YrhZp7N2pVg
"זה לא בהכרח כך" של ג'ורג' ואיירה גרשווין:
https://youtu.be/kP5O_NUhrK0
הנה הזמרת אלה פיצ'גרלד בשיר "קיץ" מהאופרה "פורגי ובס":
https://youtu.be/u2bigf337aU
חייהם של הגרשווינים, בחיוך:
https://youtu.be/_BQk1j2Cqys
והפסנתרן לאנג לאנג בביצוע של הרפסודיה בנוסח בלוז, שמכילה מוטיבים יהודיים ברורים:
https://youtu.be/ss2GFGMu198?long=yes
איפה התרחשה מהפכת הציפורנים?
מוסיקה היא אחד הדברים החשובים בתרבות של פורטוגל. לכן לא פלא שבפורטוגל התרחשה בשנת 1974 אחת המהפכות הקסומות בתולדות האומות, מהפכה שהאות לתחילתה היה שיר פופ.
קראו לה "מהפכת הציפורנים" (Carnation Revolution). היא החלה, כמה משעשע, כשהסתיים הביצוע של השיר הפורטוגלי "אחרי הפרידה" (E depois do adeus) בשידור הרדיו של תחרות הזמר הבינלאומית "אירוויזיון".
ממש כשהשיר הסתיים החלה המהפכה והאגדה מספרת שנערה ניגשה לחייל, כשהיא אוחזת פרח ציפורן בידה ונעצה את הפרח בקנה הרובה שלו, מזמינה אותו למהפכה שקטה ולא אלימה. וכך, במהפכה שבה כמעט ולא הייתה שפיכות דמים או פעולות אלימות, הפכה הרודנות בפורטוגל לדמוקרטיה. במהלך המהפכה נשאו החיילים פרחי ציפורן בקני הרובים שאחזו וסימנו כך לציבור שלא ינהגו באלימות ולא יגנו על הדיקטטור קייטנו. למעשה אפשרו החיילים לבצע את המהפכה ולמרוד בעריצות שחנקה את המדינה.
עד היום נחשב ה-25 באפריל ליום המהפכה של פורטוגל, מהחגים החשובים של פורטוגל ויום שמח במיוחד. הסמל של היום הזה, מיותר לציין, הוא פרח הציפורן.
הנה סיפור מהפכת הציפורנים:
https://youtu.be/exCsdnfmZMg?t=3m34s
הנה סרטון ערוך מיום המהפכה:
https://youtu.be/GQWgz7P0ueA
קטעי טלוויזיה ממהפכת הציפורנים:
https://youtu.be/NWuw1sSqHjk
וקדימון לסרט על מהפכת הציפורנים:
https://youtu.be/O2MJxj06kho
מוסיקה היא אחד הדברים החשובים בתרבות של פורטוגל. לכן לא פלא שבפורטוגל התרחשה בשנת 1974 אחת המהפכות הקסומות בתולדות האומות, מהפכה שהאות לתחילתה היה שיר פופ.
קראו לה "מהפכת הציפורנים" (Carnation Revolution). היא החלה, כמה משעשע, כשהסתיים הביצוע של השיר הפורטוגלי "אחרי הפרידה" (E depois do adeus) בשידור הרדיו של תחרות הזמר הבינלאומית "אירוויזיון".
ממש כשהשיר הסתיים החלה המהפכה והאגדה מספרת שנערה ניגשה לחייל, כשהיא אוחזת פרח ציפורן בידה ונעצה את הפרח בקנה הרובה שלו, מזמינה אותו למהפכה שקטה ולא אלימה. וכך, במהפכה שבה כמעט ולא הייתה שפיכות דמים או פעולות אלימות, הפכה הרודנות בפורטוגל לדמוקרטיה. במהלך המהפכה נשאו החיילים פרחי ציפורן בקני הרובים שאחזו וסימנו כך לציבור שלא ינהגו באלימות ולא יגנו על הדיקטטור קייטנו. למעשה אפשרו החיילים לבצע את המהפכה ולמרוד בעריצות שחנקה את המדינה.
עד היום נחשב ה-25 באפריל ליום המהפכה של פורטוגל, מהחגים החשובים של פורטוגל ויום שמח במיוחד. הסמל של היום הזה, מיותר לציין, הוא פרח הציפורן.
הנה סיפור מהפכת הציפורנים:
https://youtu.be/exCsdnfmZMg?t=3m34s
הנה סרטון ערוך מיום המהפכה:
https://youtu.be/GQWgz7P0ueA
קטעי טלוויזיה ממהפכת הציפורנים:
https://youtu.be/NWuw1sSqHjk
וקדימון לסרט על מהפכת הציפורנים:
https://youtu.be/O2MJxj06kho
מיהו הזמר בובי מקפרין שהוא כלי נגינה?
בובי מקפרין הוא מוזיקאי ג'אז שנחשב לזמר וירטואוז. הוא להטוטן של קולות, מוסיקלי להפליא ויכול להפיק מקולו צלילים נמוכים וגבוהים, שנשמעים לא-פעם כאילו הם מושרים בו-זמנית.
הוא מצליח גם להפיק בזמן השירה מגוון של אפקטים קוליים, שמזכירים כלי נגינה. הוא יודע לשחק בקול המיוחד שלו בתווים וסולמות ולעבור בקלילות מקול הפלסטו הגבוה אל קול הבס החם ובחזרה.
את כל אלה מצליח מקפרין לעטוף בקולות הקשה על הגוף, שהוא מפיק בידיו וחזהו ומקצבי פה מדהימים, שהם אולי ההורים של הביטבוקסינג המוכר כיום ופופולארי בעולם כולו.
גם אם הוא הרבה להופיע עם הרכבים ומוסיקאים מעולים, הבולט בהם הוא צ'יק קוריאה, לא פעם נשמע בובי מקפרין ממש כהרכב מוסיקלי שלם גם לבדו. המוסיקליות המדהימה שלו מאפשרת לו לבצע קטעים מורכבים להפליא, לאלתר בשירה ללא הכנה מראש ולדלג מסגנון לסגנון בקלות רבה.
הנה בובי מקפרין שר כלי נגינה בהופעה:
https://youtu.be/_4BhsYbXwf4
כאן הוא מלווה בנגינה בקולו את הקהל המזמר:
https://youtu.be/pO_LV-yInc8
היצירתיות שלו מאפשרת לו להפעיל את הקהל לשיר איתו בדרך מיוחדת במינה:
https://youtu.be/xPYyZofrEBQ
בובי מקפרין בלהיטו הגדול מ-1988 "Don't Worry Be Happy" שבו הוא שר את כל התפקידים:
https://youtu.be/d-diB65scQU
עם צ'יק קוריאה ב"ארמנדו'ז רומבה":
https://youtu.be/FprooG46jMI
ושעה שלמה שבה בובי והתזמורת הפילהרמונית הישראלית עושים פלאים:
https://youtu.be/NjR_brUhYNs
בובי מקפרין הוא מוזיקאי ג'אז שנחשב לזמר וירטואוז. הוא להטוטן של קולות, מוסיקלי להפליא ויכול להפיק מקולו צלילים נמוכים וגבוהים, שנשמעים לא-פעם כאילו הם מושרים בו-זמנית.
הוא מצליח גם להפיק בזמן השירה מגוון של אפקטים קוליים, שמזכירים כלי נגינה. הוא יודע לשחק בקול המיוחד שלו בתווים וסולמות ולעבור בקלילות מקול הפלסטו הגבוה אל קול הבס החם ובחזרה.
את כל אלה מצליח מקפרין לעטוף בקולות הקשה על הגוף, שהוא מפיק בידיו וחזהו ומקצבי פה מדהימים, שהם אולי ההורים של הביטבוקסינג המוכר כיום ופופולארי בעולם כולו.
גם אם הוא הרבה להופיע עם הרכבים ומוסיקאים מעולים, הבולט בהם הוא צ'יק קוריאה, לא פעם נשמע בובי מקפרין ממש כהרכב מוסיקלי שלם גם לבדו. המוסיקליות המדהימה שלו מאפשרת לו לבצע קטעים מורכבים להפליא, לאלתר בשירה ללא הכנה מראש ולדלג מסגנון לסגנון בקלות רבה.
הנה בובי מקפרין שר כלי נגינה בהופעה:
https://youtu.be/_4BhsYbXwf4
כאן הוא מלווה בנגינה בקולו את הקהל המזמר:
https://youtu.be/pO_LV-yInc8
היצירתיות שלו מאפשרת לו להפעיל את הקהל לשיר איתו בדרך מיוחדת במינה:
https://youtu.be/xPYyZofrEBQ
בובי מקפרין בלהיטו הגדול מ-1988 "Don't Worry Be Happy" שבו הוא שר את כל התפקידים:
https://youtu.be/d-diB65scQU
עם צ'יק קוריאה ב"ארמנדו'ז רומבה":
https://youtu.be/FprooG46jMI
ושעה שלמה שבה בובי והתזמורת הפילהרמונית הישראלית עושים פלאים:
https://youtu.be/NjR_brUhYNs
איזה כלי נגינה נראה ככלי לאפיית פיתות?
תוף המתכת שנקרא "הנג" (Hang) ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.
זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.
הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:
https://youtu.be/U7qXqnHUkag
תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:
https://youtu.be/8nEZpJL-b2A
דואט יפה של שני נגנים פאנטם:
http://youtu.be/xk3BvNLeNgw
ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:
http://youtu.be/Z_DhNLCyVss
למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:
https://youtu.be/a32Bd1F7y9g
וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:
https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs
תוף המתכת שנקרא "הנג" (Hang) ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.
זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.
הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:
https://youtu.be/U7qXqnHUkag
תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:
https://youtu.be/8nEZpJL-b2A
דואט יפה של שני נגנים פאנטם:
http://youtu.be/xk3BvNLeNgw
ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:
http://youtu.be/Z_DhNLCyVss
למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:
https://youtu.be/a32Bd1F7y9g
וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:
https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs
האם ילדים יכולים לנגן כמו מבוגרים?
ילדים מוכשרים במיוחד למוסיקה הם אינם תופעה חדשה. מוצרט כתב סימפוניה בגיל 6, שופן והפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) ניגנו פסנתר בקונצרטים של ממש באותו גיל ושירלי טמפל זכתה באוסקר.
ילד פלא סיני אינו דבר יוצא דופן. לדברי פרופסור אריה ורדי, הפסנתרן הישראלי המפורסם, ילדים פסנתרנים בסין מנגנים בגיל צעיר ברמה גבוהה מאד. לכבודם נפתחה בבייג'ינג שבסין, בשנת 2016, תחרות רובינשטיין לילדים, שנועדה למי שגילם עד גיל 18.
אבל איך זה קורה? - אמנם אפשרי שילדים ינגנו בווירטואוזיות וברמה גבוהה, אבל לרוב מדובר בתופעות נדירות יחסית מאצל מבוגרים. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו ובגיל כה מוקדם הם ההתפתחות הגופנית של ילד הפלא, הזמן שהוא מקדיש לתרגול וניסיונו המוסיקלי והכללי.
ההתפתחות הגופנית שלהם היא אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדים ילדים בהקשר לנגינה ברמה כהגבוהה של מוסיקה. רבים מכלי הנגינה מחייבים את הילד למיומנות ושליטה פיזית ברמה כה גבוהה, במיוחד לילדים הגדלים ומתפתחים עדיין. האצבעות גמישות והחזקות הנדרשות לנגינה בפסנתר או בגיטרה, כמו גם הקואורדינציה הפיזית והסיבולת הנדרשים לנגינה בתופים וכך הלאה.
גם הזמן שהילדים מקדישים לתרגול ושליטה בכלי הם גורמים חשובים בהצלחתם להגיע לרמה כה גבוהה של נגינה. גם מבלי להיכנס לפירוט מוגזם, ברור שלילד אין את הזמן הנדרש על מנת לתרגל כמו מבוגרים שזה מקצועם והקריירה שלהם. גם ההזדמנויות להופיע או ללמוד ממוסיקאים מנוסים אינן רבות אצלם. מכאן סביר שיידרש להם זמן רב יותר על מנת לפתח את המיומנויות והטכניקה הנחוצות כדי לנגן בווירטואוזיות המדוברת.
ועדיין, היו מקרים, גם אם נדירים יחסית, של ילדים שהגיעו לרמת ביצוע ושליטה יוצאת דופן בכלי הנגינה שלהם. כולם ניחנו ללא ספק בכישרון וזיקה טבעית למוסיקה, שבזכותם הגיעו לרמה גבוהה של מיומנות, על אף שנאלצו להקדיש פחות זמן ממבוגרים מקצועיים לתרגול וחסרו את הניסיון שהיה לאותם מבוגרים מקצועיים.
אך ההכשרה המוקדמת והאינטנסיבית שהם קיבלו במוסיקה, סייעה לילדי הפלא הללו לפתח את כשרונם באופן מהיר ויסודי מבני גילם, כאלו שחסרו את התכונות הנדרשות או שפשוט לא עשו זאת.
כך שגם אם זה פחות נפוץ שילדים ינגנו ברמה כה גבוהה ובנגינה כה וירטואוזית, זה עדיין אפשרי, במיוחד אם עומדים להם ההתפתחות הגופנית, זמן התרגול והניסיון, לצד כישרון נדיר ומעט דחיפה מההורים.
הכירו כמה ילדים כאלה בתגית "ילדי פלא".
ילד הפלא הישראלי בן ה-10 שמנגן ומלחין כמו מקצוען:
https://youtu.be/4-HMPr648d0
הנה הפסנתרן בן 4:
https://youtu.be/omuYi2Vhgjo
הנה פסנתרנית בת 6 שלא רק שמנגנת נפלא, היא גם מחברת מוסיקה יפהפיה:
https://youtu.be/vUx4t4W4eVY
גיטריסטית חשמלית בת 10 מהודו:
https://youtu.be/Cyo_U8sgPFY
להקת ילדים Graystones בני 12 בשיר של Sade:
https://youtu.be/pKNcDDCg_k8
ועוד ילד שמנגן שופן:
https://youtu.be/hIngPGtPYGI
ילדים מוכשרים במיוחד למוסיקה הם אינם תופעה חדשה. מוצרט כתב סימפוניה בגיל 6, שופן והפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) ניגנו פסנתר בקונצרטים של ממש באותו גיל ושירלי טמפל זכתה באוסקר.
ילד פלא סיני אינו דבר יוצא דופן. לדברי פרופסור אריה ורדי, הפסנתרן הישראלי המפורסם, ילדים פסנתרנים בסין מנגנים בגיל צעיר ברמה גבוהה מאד. לכבודם נפתחה בבייג'ינג שבסין, בשנת 2016, תחרות רובינשטיין לילדים, שנועדה למי שגילם עד גיל 18.
אבל איך זה קורה? - אמנם אפשרי שילדים ינגנו בווירטואוזיות וברמה גבוהה, אבל לרוב מדובר בתופעות נדירות יחסית מאצל מבוגרים. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו ובגיל כה מוקדם הם ההתפתחות הגופנית של ילד הפלא, הזמן שהוא מקדיש לתרגול וניסיונו המוסיקלי והכללי.
ההתפתחות הגופנית שלהם היא אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדים ילדים בהקשר לנגינה ברמה כהגבוהה של מוסיקה. רבים מכלי הנגינה מחייבים את הילד למיומנות ושליטה פיזית ברמה כה גבוהה, במיוחד לילדים הגדלים ומתפתחים עדיין. האצבעות גמישות והחזקות הנדרשות לנגינה בפסנתר או בגיטרה, כמו גם הקואורדינציה הפיזית והסיבולת הנדרשים לנגינה בתופים וכך הלאה.
גם הזמן שהילדים מקדישים לתרגול ושליטה בכלי הם גורמים חשובים בהצלחתם להגיע לרמה כה גבוהה של נגינה. גם מבלי להיכנס לפירוט מוגזם, ברור שלילד אין את הזמן הנדרש על מנת לתרגל כמו מבוגרים שזה מקצועם והקריירה שלהם. גם ההזדמנויות להופיע או ללמוד ממוסיקאים מנוסים אינן רבות אצלם. מכאן סביר שיידרש להם זמן רב יותר על מנת לפתח את המיומנויות והטכניקה הנחוצות כדי לנגן בווירטואוזיות המדוברת.
ועדיין, היו מקרים, גם אם נדירים יחסית, של ילדים שהגיעו לרמת ביצוע ושליטה יוצאת דופן בכלי הנגינה שלהם. כולם ניחנו ללא ספק בכישרון וזיקה טבעית למוסיקה, שבזכותם הגיעו לרמה גבוהה של מיומנות, על אף שנאלצו להקדיש פחות זמן ממבוגרים מקצועיים לתרגול וחסרו את הניסיון שהיה לאותם מבוגרים מקצועיים.
אך ההכשרה המוקדמת והאינטנסיבית שהם קיבלו במוסיקה, סייעה לילדי הפלא הללו לפתח את כשרונם באופן מהיר ויסודי מבני גילם, כאלו שחסרו את התכונות הנדרשות או שפשוט לא עשו זאת.
כך שגם אם זה פחות נפוץ שילדים ינגנו ברמה כה גבוהה ובנגינה כה וירטואוזית, זה עדיין אפשרי, במיוחד אם עומדים להם ההתפתחות הגופנית, זמן התרגול והניסיון, לצד כישרון נדיר ומעט דחיפה מההורים.
הכירו כמה ילדים כאלה בתגית "ילדי פלא".
ילד הפלא הישראלי בן ה-10 שמנגן ומלחין כמו מקצוען:
https://youtu.be/4-HMPr648d0
הנה הפסנתרן בן 4:
https://youtu.be/omuYi2Vhgjo
הנה פסנתרנית בת 6 שלא רק שמנגנת נפלא, היא גם מחברת מוסיקה יפהפיה:
https://youtu.be/vUx4t4W4eVY
גיטריסטית חשמלית בת 10 מהודו:
https://youtu.be/Cyo_U8sgPFY
להקת ילדים Graystones בני 12 בשיר של Sade:
https://youtu.be/pKNcDDCg_k8
ועוד ילד שמנגן שופן:
https://youtu.be/hIngPGtPYGI
מה מיוחד במוסיקה הקלאסית?
מוסיקה קלאסית (Classical Music) היא מוסיקת קונצרטים אמנותית ומוסיקה דתית שאופיה נקבע באירופה בימי הביניים, בתקופת הרנסאנס ובעת החדשה. היא נחשבת לאחת מהאמנויות הוותיקות ביותר שעדיין חיות ונושמות בעולם המודרני.
את המוסיקה הזו יש להבדיל מהמוסיקה העממית, הטקסית או הצבאית של אותן תקופות מסגנונות המוסיקה הקלה של המאה ה-20 ואחריה.
ואגב, לא להתבלבל גם עם המובן הצר יותר של המושג - עם המוסיקה האמנותית הספציפית ממנה - שנכתבה בתקופה הקלאסית, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18.
ההיסטוריה שלה מתפרסת על פני יותר מאלף שנה, מהשירה הגרגוריאנית (Gregorian Chant) של ימי הביניים, דרך פריחת הרנסנס (Renaissance), ועד ליצירות הסימפוניות המורכבות של המאה ה-19.
מוסיקה זו נבדלה מכל מה שהיה לפניה ובא אחריה, בין השאר בזכות שיטת התיווי הייחודית שהחלה להתפתח בה, החל מהמאה ה-16. שיטת תיווי זו, ביחד עם סט של מונחים והוראות ביצוע שונות שיתוווספו לה עם השנים, בעולמות המקצב, הדינמיקה (עוצמה), הטמפו (מהירות), משקל מוסיקלי ועוד, יוצרים זהות כמעט מושלמת בין האופן שבו כתב אותה המלחין לאופן ביצוע היצירות הקלאסיות עד ימינו.
התחלות המוסיקה הקלאסית המערבית כפי שאנו מכירים אותה נעוצות בתקופת הבארוק (Baroque), שהתפתחה בין השנים 1600 עד 1750 - עידן של קישוטים מפולפלים, קצב מדויק ומבנה מוסיקלי קפדני. יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) הוא השם הגדול ביותר של התקופה ויצירותיו עדיין מנוגנות בכל העולם ונחשבות לפסגות הבארוק.
בתקופה הקלאסית (Classical Period) שתגיע בהמשך, בין 1750 ל-1830, יככב וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart), ילד פלא מוכשר מלידה, שעד מותו בגיל 35 ילחין למעלה מ-600 יצירות מדהימות ואיכותיות במיוחד.
התקופה הרומנטית (Romantic Period) שתבאה אחריה, בין 1830 ל-1900, תפתח את שערי הרגש. לודוויג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) הגדול, מי שהחל את דרכו בסוף התקופה הקלאסית, נחשב לגשר חי בין שתי התקופות. העובדה שהשלים את הסימפוניה התשיעית שלו ב-1824 כשהיה חרש לחלוטין היא אחד מפלאי המוסיקה הזו.
לקראת ובמהלך המאה ה-20 התפצלה המוסיקה הקלאסית לזרמים נועזים ושוברי מסורת, כמו האימפרסיוניזם (Impressionism) של קלוד דביסי (Claude Debussy) וחבריו, האקספרסיוניזם (Expressionism) והדודקפוניה של ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg), בהמשך תבוא מוסיקה מינימליסטית (Minimalism) של מלחינים כמו פיליפ גלאס (Philip Glass) וסטיב רייך ועוד.
המוסיקה הקלאסית שורדת מאות רבות של שנים כי היא פונה לרגשות אוניברסליים שאינם תלויים בתרבות או בשפה ושומרת על המסורת וב בזמן יודעת להשתנות. גם תעשיית הקולנוע עזרה לה להישאר רלוונטית, שכן קטעים של בטהובן, באך, מוצרט ואחרים מלווים סצנות מסרטים ואפילו פרסומות עד היום.
הכירו את העולם הקלאסי של המוסיקה בתגית "מוסיקה קלאסית".
הנה דרך מיוחדת ונפלאה להציג את תולדות המוסיקה הקלאסית בשירה (מתורגם):
https://youtu.be/5S5wiYzlrwo
פרסומת לערוץ טלוויזיה קלאסי המעבירה מעט מרגעי ההנאה שלה:
https://youtu.be/rIdlkDsHuF8
מסתבר שמוסיקה קלאסית היא מוסיקה מעולה לליווי של עבודה (עברית):
https://youtu.be/fDX12sr6cRg
שילוב מרהיב בין עשרות מנגינות קלסיות:
https://youtu.be/7OYkWSW7u4k
הנה תולדות המוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/azsVGPB1d5I?long=yes
הנה המוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/nFZEly1F2FA?long=yes
הרצאת טד על האופן הלא נכון בו תופסים את המוסיקה הקלאסית (מתורגם):
https://youtu.be/acNGOQO7URc?long=yes
עוד הרצאת טד נפלאה על המוסיקה הזו (מתורגם):
https://youtu.be/r9LCwI5iErE?long=yes
וארבע וחצי שעות של 50 היצירות הכי אהובות במוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/ZKFwQFBwQFU?long=yes
מוסיקה קלאסית (Classical Music) היא מוסיקת קונצרטים אמנותית ומוסיקה דתית שאופיה נקבע באירופה בימי הביניים, בתקופת הרנסאנס ובעת החדשה. היא נחשבת לאחת מהאמנויות הוותיקות ביותר שעדיין חיות ונושמות בעולם המודרני.
את המוסיקה הזו יש להבדיל מהמוסיקה העממית, הטקסית או הצבאית של אותן תקופות מסגנונות המוסיקה הקלה של המאה ה-20 ואחריה.
ואגב, לא להתבלבל גם עם המובן הצר יותר של המושג - עם המוסיקה האמנותית הספציפית ממנה - שנכתבה בתקופה הקלאסית, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18.
ההיסטוריה שלה מתפרסת על פני יותר מאלף שנה, מהשירה הגרגוריאנית (Gregorian Chant) של ימי הביניים, דרך פריחת הרנסנס (Renaissance), ועד ליצירות הסימפוניות המורכבות של המאה ה-19.
מוסיקה זו נבדלה מכל מה שהיה לפניה ובא אחריה, בין השאר בזכות שיטת התיווי הייחודית שהחלה להתפתח בה, החל מהמאה ה-16. שיטת תיווי זו, ביחד עם סט של מונחים והוראות ביצוע שונות שיתוווספו לה עם השנים, בעולמות המקצב, הדינמיקה (עוצמה), הטמפו (מהירות), משקל מוסיקלי ועוד, יוצרים זהות כמעט מושלמת בין האופן שבו כתב אותה המלחין לאופן ביצוע היצירות הקלאסיות עד ימינו.
התחלות המוסיקה הקלאסית המערבית כפי שאנו מכירים אותה נעוצות בתקופת הבארוק (Baroque), שהתפתחה בין השנים 1600 עד 1750 - עידן של קישוטים מפולפלים, קצב מדויק ומבנה מוסיקלי קפדני. יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) הוא השם הגדול ביותר של התקופה ויצירותיו עדיין מנוגנות בכל העולם ונחשבות לפסגות הבארוק.
בתקופה הקלאסית (Classical Period) שתגיע בהמשך, בין 1750 ל-1830, יככב וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart), ילד פלא מוכשר מלידה, שעד מותו בגיל 35 ילחין למעלה מ-600 יצירות מדהימות ואיכותיות במיוחד.
התקופה הרומנטית (Romantic Period) שתבאה אחריה, בין 1830 ל-1900, תפתח את שערי הרגש. לודוויג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) הגדול, מי שהחל את דרכו בסוף התקופה הקלאסית, נחשב לגשר חי בין שתי התקופות. העובדה שהשלים את הסימפוניה התשיעית שלו ב-1824 כשהיה חרש לחלוטין היא אחד מפלאי המוסיקה הזו.
לקראת ובמהלך המאה ה-20 התפצלה המוסיקה הקלאסית לזרמים נועזים ושוברי מסורת, כמו האימפרסיוניזם (Impressionism) של קלוד דביסי (Claude Debussy) וחבריו, האקספרסיוניזם (Expressionism) והדודקפוניה של ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg), בהמשך תבוא מוסיקה מינימליסטית (Minimalism) של מלחינים כמו פיליפ גלאס (Philip Glass) וסטיב רייך ועוד.
המוסיקה הקלאסית שורדת מאות רבות של שנים כי היא פונה לרגשות אוניברסליים שאינם תלויים בתרבות או בשפה ושומרת על המסורת וב בזמן יודעת להשתנות. גם תעשיית הקולנוע עזרה לה להישאר רלוונטית, שכן קטעים של בטהובן, באך, מוצרט ואחרים מלווים סצנות מסרטים ואפילו פרסומות עד היום.
הכירו את העולם הקלאסי של המוסיקה בתגית "מוסיקה קלאסית".
הנה דרך מיוחדת ונפלאה להציג את תולדות המוסיקה הקלאסית בשירה (מתורגם):
https://youtu.be/5S5wiYzlrwo
פרסומת לערוץ טלוויזיה קלאסי המעבירה מעט מרגעי ההנאה שלה:
https://youtu.be/rIdlkDsHuF8
מסתבר שמוסיקה קלאסית היא מוסיקה מעולה לליווי של עבודה (עברית):
https://youtu.be/fDX12sr6cRg
שילוב מרהיב בין עשרות מנגינות קלסיות:
https://youtu.be/7OYkWSW7u4k
הנה תולדות המוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/azsVGPB1d5I?long=yes
הנה המוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/nFZEly1F2FA?long=yes
הרצאת טד על האופן הלא נכון בו תופסים את המוסיקה הקלאסית (מתורגם):
https://youtu.be/acNGOQO7URc?long=yes
עוד הרצאת טד נפלאה על המוסיקה הזו (מתורגם):
https://youtu.be/r9LCwI5iErE?long=yes
וארבע וחצי שעות של 50 היצירות הכי אהובות במוסיקה הקלאסית:
https://youtu.be/ZKFwQFBwQFU?long=yes
מי הייתה קלרה רוקמור, אמנית הטרמין הדגולה?
קלרה רוקמור (Clara Rockmore) הייתה נגנית אמריקנית ממוצא יהודי שנולדה בליטא. במקור היא הייתה כנרת, נגנית כינור מוכשרת, אך לאחר שחלתה בדלקת פרקים, היא נאלצה להפסיק לנגן בכינור. השינוי חל כשהכירה את הכלי האלקטרוני הקסום טרמין. היא הפכה לנגנית הראשונה שביצעה בנגינה בו רפרטואר מוסיקלי שלם.
הטרמין, כלי חדש בימיה ולא מוכר, הפך לא מעט בזכותה מקוריוז לכלי נגינה מוכר. הוא היה כלי הנגינה הראשון שהנגינה בו התבצעה ללא מגע. בכך הוא היה כלי נגינה מתאים לרוקמור החולה. הטרמין היה כלי נגינה חדשני, הראשון במה שתהיה בעתיד משפחת כלים מפוארת, משפחת הכלים האלקטרוניים.
כך הפכה רוקמור לנגנית מעולה בטרמין שלה. כשידה האחת שולטת בגובה הצליל והשנייה משנה את עוצמת הצליל, היא החלה לבצע את הרפרטואר הקלאסי שהיא כל כך הכירה מהכינור. די מהר היא הפכה לאגדה מוסיקלית-טכנולוגית שרבים באו לשמוע.
יכולותיה המוסיקליות חיפו על הצליל החדשני והמרתיע יחסית של הטרמין, שקשה היה להגדירו ככלי חביב על שוחרי המוסיקה הקלאסית. הם, מסתבר, באו בשבילה והעריכו את האישה שלא ויתרה למחלתה והמשיכה עם המוסיקה בכל מחיר.
הנה קלרה רוקמור מנגנת בטרמין:
https://youtu.be/pSzTPGlNa5U
הנה מנגינה יהודית בביצועה:
https://youtu.be/zvCrZSM3F2Q
ו"הבנרה" של ראוול:
https://youtu.be/uuKBPEDU-W0
קלרה רוקמור (Clara Rockmore) הייתה נגנית אמריקנית ממוצא יהודי שנולדה בליטא. במקור היא הייתה כנרת, נגנית כינור מוכשרת, אך לאחר שחלתה בדלקת פרקים, היא נאלצה להפסיק לנגן בכינור. השינוי חל כשהכירה את הכלי האלקטרוני הקסום טרמין. היא הפכה לנגנית הראשונה שביצעה בנגינה בו רפרטואר מוסיקלי שלם.
הטרמין, כלי חדש בימיה ולא מוכר, הפך לא מעט בזכותה מקוריוז לכלי נגינה מוכר. הוא היה כלי הנגינה הראשון שהנגינה בו התבצעה ללא מגע. בכך הוא היה כלי נגינה מתאים לרוקמור החולה. הטרמין היה כלי נגינה חדשני, הראשון במה שתהיה בעתיד משפחת כלים מפוארת, משפחת הכלים האלקטרוניים.
כך הפכה רוקמור לנגנית מעולה בטרמין שלה. כשידה האחת שולטת בגובה הצליל והשנייה משנה את עוצמת הצליל, היא החלה לבצע את הרפרטואר הקלאסי שהיא כל כך הכירה מהכינור. די מהר היא הפכה לאגדה מוסיקלית-טכנולוגית שרבים באו לשמוע.
יכולותיה המוסיקליות חיפו על הצליל החדשני והמרתיע יחסית של הטרמין, שקשה היה להגדירו ככלי חביב על שוחרי המוסיקה הקלאסית. הם, מסתבר, באו בשבילה והעריכו את האישה שלא ויתרה למחלתה והמשיכה עם המוסיקה בכל מחיר.
הנה קלרה רוקמור מנגנת בטרמין:
https://youtu.be/pSzTPGlNa5U
הנה מנגינה יהודית בביצועה:
https://youtu.be/zvCrZSM3F2Q
ו"הבנרה" של ראוול:
https://youtu.be/uuKBPEDU-W0
מהו הרובוט המנגן?
הנגינה בכינור אינה דבר קל. את זה יספר לכם כל מי שלמד פעם כינור, גם אם עזב אחרי מספר שיעורים.. רובוט הכינור שחשפה חברת טויוטה היפנית בשנת 2007 הוא רובוט שמסוגל לנגן בכינור. אמנם רמת הנגינה שלו אינה גבוהה במיוחד, אבל הוא בהחלט מרשים ביכולות שאליהן הגיע כמכונה לומדת ומדגים לאיזו רמה ניתן להגיע עם רובוט מודרני.
קצת מצחיק שהרובוט הזה קצת לועג למשפט האלמותי של ממציא המושג "רובוט", הסופר קארל צ'אפק, שכתב "אל לה למכונת העבודה לרצות לנגן בכינור"..
הרובוט המנגן בכינור יודע לנגן גם בחצוצרה ובעתיד הנראה לעין רובוטים יוכלו לנגן ברמה גבוהה הרבה יותר ובכלים נוספים. בעזרת האינטיליגנציה המלאכותית הם יצליחו ודאי להגיע ללמידה קרובה עוד יותר ללמידה האנושית ולהגיע לרמת ביצוע יפה ביותר.
הנה סיפורו של הרובוט המנגן כינור:
https://youtu.be/IW9Mk0Wf3kQ
קטע יפני מביצועיו:
https://youtu.be/eXNhs9q-p_Y
ב"קונצרט" מול קהל:
https://youtu.be/49u8n27zrSQ
ועוד מיכולותיו:
https://youtu.be/yhGg6WhmBJI
הנגינה בכינור אינה דבר קל. את זה יספר לכם כל מי שלמד פעם כינור, גם אם עזב אחרי מספר שיעורים.. רובוט הכינור שחשפה חברת טויוטה היפנית בשנת 2007 הוא רובוט שמסוגל לנגן בכינור. אמנם רמת הנגינה שלו אינה גבוהה במיוחד, אבל הוא בהחלט מרשים ביכולות שאליהן הגיע כמכונה לומדת ומדגים לאיזו רמה ניתן להגיע עם רובוט מודרני.
קצת מצחיק שהרובוט הזה קצת לועג למשפט האלמותי של ממציא המושג "רובוט", הסופר קארל צ'אפק, שכתב "אל לה למכונת העבודה לרצות לנגן בכינור"..
הרובוט המנגן בכינור יודע לנגן גם בחצוצרה ובעתיד הנראה לעין רובוטים יוכלו לנגן ברמה גבוהה הרבה יותר ובכלים נוספים. בעזרת האינטיליגנציה המלאכותית הם יצליחו ודאי להגיע ללמידה קרובה עוד יותר ללמידה האנושית ולהגיע לרמת ביצוע יפה ביותר.
הנה סיפורו של הרובוט המנגן כינור:
https://youtu.be/IW9Mk0Wf3kQ
קטע יפני מביצועיו:
https://youtu.be/eXNhs9q-p_Y
ב"קונצרט" מול קהל:
https://youtu.be/49u8n27zrSQ
ועוד מיכולותיו:
https://youtu.be/yhGg6WhmBJI
באיזו תוכנה ניתן לכתוב מוסיקה בעט?
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
