הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". אז מה קורה אם אתה מתמקד בחלק מהן? - האם אתה חודר לנבכי הנשמה של הדמות?

באופן מסוים כן. אקסטרים קלוז אפ (Extreme Close Up), התקריב המוקצן, הוא צילום מקרוב מאד, בדרך כלל של חלק מהפנים של דמות או של עצם מסוים.

באקסטרים קלוז אפ מתאר השוט פרט קטן ביותר. כך יצולמו באקסטרים קלוז אפ העיניים בלבד, למשל, או הפה, השפתיים וכדומה. כך מצלמים ממש מקרוב הדלקת סיגריה, מריחת שפתון, סיבוב איטי של מפתח בדלת... בררררר...

צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים הקטנים ביותר והעברת מסר לקהל, כמו מצב הדמות, הרגשתה, רמז למה שעומד להתרחש בהמשך הסצנה או החשש ממשהו כזה וכדומה.

נעיצת עיניים, על ידי צילום שלהן מקרוב, או הקשבה דרוכה, למשל - על ידי צילום של האוזן מקרוב, סיבוב המפתח יכול להגדיל את המתח, בדיוק כמו שהדלקת סיגריה עושה זאת, בזמן הנכון בסצנה.

כשמתמקדים בחלק קטן מהנושא, כמו פנים מפוחדות או יד מזיעה של אדם למשל, ניתן להציג דרכו דברים שבמבט מרחוק המצלמה אינה תופסת, כמו מצב רוח או מחשבות. כך מועברים לצופה רעיונות שישרתו את העלילה בהמשך ויאפשרו לקרב את הצופה לחווייה של הדמות, ליצור הזדהות או רתיעה ממנה ולחזק את האפקט.

בתסריט יסומן האקסטרים קלוז אפ בסימון "E.C.U".


אקסטרים קלוז אפ מהמפורסמים בתולדות הקולנוע - מ"הטוב, הרע והמכוער":

https://youtu.be/PO7RjJ538xk


הנה הסבר קצר:

https://youtu.be/JiUxw1V8-UA


סוגי השוטים בקולנוע, כולל אקסטרים קלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I

רבים מכירים את צ'ארלי צ'אפלין כשחקן הקומדיה הגדול ביותר מתקופת הסרט האילם וכלל לא מכירים את המתחרה הגדול שלו ומי שבעיני רבים נחשב לגדול השחקנים בתחום הקומדיה. קראו לו באסטר קיטון וסרטו "הגנרל" הוא מהסרטים הגדולים בתולדות הקולנוע. הוא כתב, ביים ושיחק בסרטיו בצורה גאונית והיה אולי המלך של שחקני הקומדיה בעידן הסרט האילם. כמו צ'אפלין, היו לו רעיונות מדהימים ויצירתיים והוא עשה קולנוע מלא דימיון, פעולה ובידור - במלוא הרצינות.

סמלו המסחרי של קיטון היו הפנים החתומות שלו. הקומדיה שלו היתה גופנית והוא היה אלוף הביצועים המצחיקים, אך הוא תמיד עשה הכל עם פני "פוקר פייס". נכון, גדול שחקני הקומדיה לא חייך מעולם בסרטיו והבעת פניו החתומה לא השתנתה אפילו בסצנות המשעשעות ביותר. ובכל זאת, דווקא הניגוד בין פניו הקפואות והביצועים שלו הוא שהפך אותו לאגדה.

בניגוד לצ'אפלין, לא הצליח קיטון לצלוח את המעבר לסרט המדבר. כל סרטיו המדברים נכשלו והוא לא חזר לעצמו. מדי פעם זכה לתפקידים קטנים בסרטים של גדולי הקולנוע, כולל צ'ארלי צ'אפלין עצמו, אבל אלה היו תפקידים זעירים שניתנו לו יותר מרחמים וכבוד למי שהיה, מאשר מתוך הערכה למשחקו. רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת גילו אותו מחדש והחלו לחפש עותקים ישנים של סרטיו כדי לתת לו את הכבוד המגיע לו כאחד מגדולי הראינוע.

שווה להכיר את באסטר קיטון בסרטיו הגדולים מתקופת הסרט האילם.


הנה סרטון על באסטר קיטון:

https://youtu.be/UWEjxkkB8Xs


קטעים מצחיקים מתוך סרטיו:

http://youtu.be/LWEo4M8nZQQ


באסטר קיטון לומד איגרוף:

https://youtu.be/2IKEJcVE_M0


בקטע רציני מתוך סרטו "הצלם":

http://youtu.be/3a69Ek4KWts


וסרט תיעודי על גדול הקומיקאים בעידן הסרט האילם:

https://youtu.be/UnUQgVDacsc?long=yes

אי. טי. הוא חוצן קולנועי, דמות בדויה ואהובה במיוחד, שהופיע באחד מסרטיו הידועים ועתירי האוסקרים של היוצר סטיבן שפילברג.

בסרט בורחת קבוצת חייזרים שנחתה על כדור הארץ מכוחות הביטחון שגילו אותה. בחיפזון של הבריחה נשכח מאחור החייזר אי. טי. ובקולנוע כמו בקולנוע, הילד אליוט בן ה-10 מאמץ את החוצן החמוד וקורא לו אי. טי. תוך שהוא מנסה לשמור עליו בסוד ולהסתירו מעולם המבוגרים, מתפתח קשר מיוחד במינו בין אליוט לאי. טי.

הקשר מתחזק ככל שהשלטונות מנסים לתפוס את החייזר, בכל מחיר.


הנה סיפורו של הסרט "אי. טי. - חבר מכוכב אחר":

https://youtu.be/iJ8tdR3epc4?t=10s


קדימון הסרט "אי. טי. חבר מכוכב אחר":

http://youtu.be/5lWxfRfcvjE


וסצנת הפרידה מתוך הסרט "אי טי חבר מכוכב אחר":

http://youtu.be/75M1XXEZciU

הריאליזם הוא סגנון שמציג את האופן המדויק שבו נראים דברים במציאות. ציור ריאליסטי, שנקרא גם פיגורטיבי, הוא ציור מדויק. ממש כמו צילום, ציור ריאליסטי משחזר את המראה האמיתי של המצויר בו ועוסק במציאות בלבד, בלי מיתוסים ונושאים מהעבר.

פיסול ריאליסטי יציג את המפוסל באופן מדויק, עם הקפדה על כל פרט ושריר של הדמות המפוסלת למשל.

קולנוע ריאליסטי ידגיש את הפרטים המוכרים מהמציאות, צילום במקומות האמיתיים שבהם התרחשו הדברים, בצילומים מרחוק, טייקים ארוכים וללא עיוות התמונה ואפקטים אמנותיים.


הנה סרטון עם ניתוח של ציור ריאליסטי:

http://youtu.be/ArCbx99mc8k

ראיתם דמות מצולמת מהמותניים ומעלה? - ראיתם מדיום-שוט, צילום ממרחק בינוני.

המדיום שוט הוא צילום שמראה חלק גדול מהנושא, באופן כמעט שלם או שלם על כל המסך. אם למשל יוצג בפריים חלק גופו העליון של אדם, או חזית מכונית וכדומה - אלה מדיום-שוטים.


הנה סוגי השוטים בקולנוע, כולל המדיום שוט:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


הנה מדיום שוט מיוחד של צ'ארלי צ'אפלין מתוך "זמנים מודרניים":

http://youtu.be/n_1apYo6-Ow?t=55s

התסריט הוא התיאור בכתב של השיחות בסרט (דיאלוגים) והפעולות שבו. זהו השלד של הסרט, שעליו יולבשו שאר מרכיביו. לרוב כולל התסריט גם הוראות צילום והסברים לגבי המקום והזמן של כל סצינה והתרחשות בסרט.

התסריט מחולק לסצנות, כשהסצנה היא האלמנט הבסיסי של כל תסריט. סצנה מצומצמת לזמן ספציפי ולמקום ספציפי. אם אחד מהם משתנה, אז עברנו לסצנה חדשה.

בתסריט מופיע הסיפור, עם העלילה שלו (מה שנקרא 'נרטיב'), הדמויות שבו, היחסים שלהן זו עם זו והשיחות (דיאלוגים) ביניהן.

תסריט טוב, בדיוק כמו ספר, או מחזה טובים, כמעט תמיד יהיה ניתן לחלק ל-3 חלקים, או מה שמכונה "מערכות": התחלה, אמצע וסוף. זה ככה כבר מאות שנים ועדיין עובד טוב יותר כמעט תמיד. ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ואז מגיעה בסופו של דבר אל השיא.

כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.

בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק את זה היטב. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם קל יותר עם החלקים הללו.


הנה סרטון שמראה איך לכתוב תסריט או לפחות איך לעשות צחוק מכתיבת תסריט:

http://youtu.be/yyXpFn4SWW0


כך מתארים יוצרי הסרט "כוח משיכה" את המהלך מתסריט אל הסרט הסופי:

https://youtu.be/uJEkPq1WA3g


והנה תסריטאית מקצועית שמסבירה כיצד למצוא נושאים לכתיבה של תסריטים:

http://youtu.be/xNCzzEo8rak

הסרט הטוב ביותר בהיסטוריה הוא לדעת רבים ממבקרי הקולנוע "האזרח קיין", סרטו של הבמאי והשחקן האמריקאי אורסון ולס. פעם בעשור עורך המגזין "sight & sound" של המכון הבריטי לקולנוע משאל בין אלף מבקרי קולנוע, אנשי האקדמיה לקולנוע ומומחי הקולנוע המובילים בעולם, לגבי הסרט הטוב ביותר אי-פעם. בחמשת העשורים הקודמים זכה במקום הראשון הסרט "האזרח קיין", סרט שנעשה על ידי אורסון ולס בגיל 26 בלבד!

חלק מגדולתו של הסרט הזה הוא בשל עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. מדובר בעומק הצילום וצורת הצילום והבימוי שלו. גם הדיאלוגים והטכניקות שיושמו בו בתבונה רבה - כל אלה ועוד גורמים הפכו אותו לסרט פורץ דרך.

אגב, חשוב לציין שבמשאל האחרון נבחר, לראשונה אחרי 5 פעמים, סרט אחר בתור הסרט הטוב ביותר - סרטו של אלפרד היצ'קוק "ורטיגו". הפעם הסתפק האזרח קיין במקום השני בלבד... לא שזה גורע במיוחד ממעמדו המיוחד, אבל ממילא כל הדירוגים האלה יכולים להצביע על הכיוון ולא על מיקום מדויק כלשהו.


הנה סצנת הפתיחה של הסרט הטוב ביותר בתולדות הקולנוע, האזרח קיין:

http://youtu.be/-r0b_XeRkG4


הנה קדימון שערך סטודנט לסרט "האזרח קיין":

http://youtu.be/VTQXFMDpBtw?t=4s


הנה קדימון "האזרח קיין" מפי אורסון ולס עצמו:

http://youtu.be/zyv19bg0scg


הנה דיון על מוצדקות התואר "הסרט הטוב ביותר אי-פעם":

http://youtu.be/IqdipvNKoDw

סצנה היא המרכיב הבסיסי של התסריט הקולנועי ובעצם של הסרט (או סדרת טלוויזיה).

הסצנה היא קטע קולנועי, המכיל שוט אחד או כמה שוטים ומתרחש במקום ובזמן אחד. שינוי מקום או זמן וזו כבר סצנה אחרת.

יש סצינות המציגות כמה אירועים שמתרחשים במקביל, כלומר באותו הזמן. הם משובצים זה בזה באותה סצינה. זה נעשה באמצעות עריכה צולבת, שמשבצת שוטים מהאירועים השונים, אחד אחרי השני.


#לכותרת בתסריט יהיו תמיד 3 מרכיבים:
בתסריט נותנים לכל סצנה כותרת, כמו: פנים. חצר בית הספר - יום.

אלה המרכיבים:

פנים או חוץ - האם זו סצנה שמתרחשת בחלל סגור או בחוץ?

המיקום - בית או מתנ"ס, שדה קרב וכו'.

יום או לילה - לרוב אלה ולעתים, כשזה חשוב להבנת הסיפור, ייכתב זמן מדויק יותר, כמו שעת שקיעה או שעת זריחה.


הנה סרטון של סצנות קולנועיות ודמיון מתרגיל של תלמידים:

http://youtu.be/j3ZcddZG5iQ


כך בונים סצנה גאונית - צפייה ולימוד מהסרט "קזבלנקה":

https://youtu.be/5dX64cBuPbw

סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.

הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.


הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון:

http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU


הנה קצת מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה:

http://youtu.be/2tffnWvaFkI


כך נולדו גיבורי העל הללו:

http://youtu.be/YHnN-drc-MY

וולטר דיסני שכולם מכירים בשם וולט דיסני, היה אנימטור ומפיק סרטי אנימציה, אחד האנשים החשובים ביצירת העולם של הסרטים המצוירים כמו שאנו מכירים אותו. הוא הפיק סדרות של סרטי הנפשה קצרים בכיכובם של מיקי מאוס, דונלד דק, גופי ופלוטו והפך את הגיבורים המצוירים לאהובים על ילדי כל העולם.

דיסני ייסד את חברת הסרטים "וולט דיסני". וולט דיסני היה מועמד 59 פעמים לפרס האוסקר וזכה ב-22 פרסים, ארבעה מהם בשנה אחת - אלו שיאים שלא נשברו בתחום הזכיות באוסקר!

ב-1934 דיסני החל לעבוד על הסרט שלגיה ושבעת הגמדים. כל תעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל, אך הסרט הצליח מעל למשוער והכניס לו את הכסף שאיפשר לו להקים את אולפני וולט דיסני. "שלגיה ושבעת הגמדים" החל את תור הזהב של סרטי האנימציה של דיסני, שכללו את בין השאר את פינוקיו, פנטסיה, במבי, סינדרלה ועליסה בארץ הפלאות.

בהמשך חייו יצר דיסני את פארק השעשועים המפורסם דיסנילנד ואחריו תכנן מספר פארקים נוספים ומצליחים, כמו דיסניוורלד ואפקוט שבנייתם הסתיימה לאחר מותו.

החברה שייסד וולט דיסני היא עד היום אחד מתאגידי הקולנוע המצליחים בעולם וממשיכה להפיק סרטי אנימציה מעולים ומצליחים, להקים פרקי שעשועים ברוח דיסנילנד ברחבי העולם ולהיות המקום שבו ילדים מגשימים את החלום להיות בחלום.


הנה סרטון על תולדות חייו של וולט דיסני:

http://youtu.be/RkAQRLwPhwY?t=10s


והנה סקירה ארוכה יותר על חייו של וולט דיסני:

http://youtu.be/xQ9ORwbBQKA

שירלי טמפל (Shirley Temple) היא ללא ספק ילדת הפלא הכי מפורסמת בתולדות הקולנוע. שירלי טמפל האמריקאית נולדה בקליפורניה ולמדה ריקוד מגיל 3. החל מגיל 4 החלה לשחק בסרטים ונחלה הצלחה גדולה. זו היתה הפעם הראשונה שבה ילדה צעירה הצליחה לסחוף המוני צופים לבתי הקולנוע. יופיה הרב, מתיקותה וכישרון המשחק שלה, כמו גם יכולת הריקוד, היו למגנט של קהל.

שירלי טמפל זכתה באוסקר לשם כבוד, כבר כשהייתה בת 6 בלבד - הזוכה הצעירה ביותר אי-פעם בפרס האוסקר לשם כבוד!

בהתבגרותה הפסיקה שירלי לשחק בסרטים ובתור מבוגרת הפכה לשגרירה של ארה"ב במדינות שונות, כמו גאנה וצ'כוסלובקיה.


הנה מצגת וידאו על הקריירה שלה:

https://youtu.be/OEefxPuJMzc


קטעים מסרטים שונים של שירלי טמפל בליווי שיר מפיה:

http://youtu.be/1KRhO4kbGt4


קטע משחק של שירלי טמפל באחד מסרטיה הראשונים:

https://youtu.be/vJk2QmeZZos


שיר בביצועה מתוך סרט:

https://youtu.be/WLLSqpYyPD8


ושירלי טמפל רוקדת עם ביל בוג'נגלס, מגדולי רקדני הסטפס:

https://youtu.be/wtHvetGnOdM

השחקנית הדי לאמאר הייתה מהכוכבות הגדולות של הוליווד בתקופת מלחמת העולם השנייה. לא רבים יודעים שמי שהוגדרה לא פעם בזמנה "האשה היפה ביותר בעולם" הייתה גם אישה מבריקה וממציאה מקורית, שביחד עם ממציא נוסף, מלחין, תרמה לעולם טכנולוגיית שידור גלי רדיו, שתהיה בהמשך המאה לבסיס של טכנולוגיות כמו הסלולאר, הבלוטוס, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי.

טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהמציאה לאמאר ושכונתה אז בציניות "השטות של הדי", הפכה בהמשך לפטנט והמצאה פורצת דרך, אך לא פורסמה בזמנו כי הייתה סודית והוצעה לצבא ארה"ב. הצבא טען שהיא מורכבת ליישום, אבל באופן מוזר יישם אותה אחרי המלחמה, מעט אחרי שפקע הפטנט..

לאמאר, מי שנולדה בשנת 1914 בווינה בשם הדוויג אווה מריה קייזלר, נישאה בגיל 19 ליצרן תחמושת בשם פריץ מאנדל. הוא היה מקורב לנאצים ומשיחותיו היא למדה המון על טילים ובעיות שאיפיינו את הטכנולוגיה הצעירה הזו. בשנת 1937 ברחה הדי לארה"ב והפכה לכוכבת נערצת. שם פגשה את המלחין המודרניסטי ג’ורג’ אנת’יל.

שילוב הרעיון שלה להפרעה של שיבושים בתדרי רדיו של טילים, עם הפתרון של אנת'יל, שהתבסס על פתרון שיצר באחת מיצירותיו לשליטה מרחוק ב-16 פסנתרים אוטומטיים, הם שהביאו להמצאה החשובה.


הנה סיפורה של הדי לאמאר:

http://youtu.be/5QypXkeEe_Q


הנה סרטון נוסף על הצד הלא מוכר של הדי לאמאר הכוכבת היפה:

http://youtu.be/Dr9L03Hw9MY


תיאור גרפי של הדרך שעשתה הדי לאמאר:

https://youtu.be/ZboUbBzmlH4


עוד על חייה והמצאתה של הדי לאמאר:

https://youtu.be/NI8nOa9BvjY


ומה יש למשרד החיוך לומר עליה:

https://youtu.be/Wre_NJ8NCVU?long=yes


והרצאה על שיתוף הפעולה המדהים בין שחקנית למוסיקאי, שהניחו את היסודות לטכנולוגיית התקשורת המודרנית:

https://youtu.be/rpW_63-TuWs?long=yes

אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך. אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך, לכל צעד ולכל רעש מותאם צליל, והם בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין פאלטה של קולות, שהם מספקים להפקות שלהם.

התחום הזה נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.


הנה אמנות הפוליז:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0


אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:

http://youtu.be/MHAIgJsMoXw


סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:

http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y


אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...

http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s


ואמן פולי עושה שימוש בשמיכות, צעדים ועוד:

http://youtu.be/wx32-L9tJcE


ובאווירה מחויכת, מה היה קורה אם גם לחיים היו מצורפים צלילים מומחזים כאלה:

http://youtu.be/YxPLyp_sISo?t=1s&end=1m20s

סרט הרפתקאות "קינג קונג" משנת 1933 הכיר לנו את גורילת הענק הבדיונית בשם זה. הסרט הפך פופולרי מאד ורבים מצופי הקולנוע אהבו את הסיפור על המפלצת שמגלה רגשות לנערה בלונדינית מצודדת בשם אן. הסרט זכה במהלך השנים לגרסאות חדשות וסרטי המשך שונים.

הרעיון לסרט נולד מהבאת דרקוני הקומודו למערב וההתרגשות שעוררו המפלצות האמיתיות הללו. ואמנם הסרט שבה את לבם של חובבי קולנוע וסרטי מתח ואימה שונים וגם השפיע על אופנת סרטי האסונות שתיוולד באותן שנים ותלך ותתפתח בהמשך.

דמותו של קינג קונג המשיכה במהלך השנים להעסיק יוצרי סרטי וסדרות אנימציה, קומיקס ועוד. המעניין הוא שאופיו של קונג השתנה והתפתח ומיצור אלים ומפלצתי הוא החל להתגלות כבעל רגשות ויצור סובל או אפילו טרגי.

הסצנה הזכורה ביותר מהסרט היא מהסצינות הקלאסיות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, סצנה שבה קינג קונג מטפס עם אן על בניין האמפייר סטייט המפורסם בניו-יורק (שאליה הובא כדי לשעשע את תושבי העיר בתשלום). כשהוא ניצב על הבניין קונג מותקף על ידי מטוסי הקרב ונאבק בהם במאבק אמיץ ואימתני, עד שהם מביסים אותו.


הנה קטעים מהסרט המקורי של "קינג קונג":

http://youtu.be/H0WpKl2A_2k


והנה הסצינה על המגדל מהגירסה החדשה של קינג קונג:

http://youtu.be/NoD85qZhkWY


הנה סצנה שבה קינג קונג מציל את אן היפה מדינוזאור לא חביב, באחד מסרטי הסדרה:

http://youtu.be/b-f5iMDXvcA

היתה תקופה שרודולף ולנטינו היה השחקן הנערץ ביותר בעולם. רודולף ולנטינו הוא שם הבמה של שחקן קולנוע איטלקי בשם הקצר "רודולפו אלפונסו פייטרו פיליברטו רפאלו גוליילמי". ולנטינו שהיה רקדן מוכשר, החל את דרכו בראינוע (הקולנוע האילם) בעיקר בסרטים אילמים בהם רקד. לאחר שהתגלה, הוא שודרג לסרטים יוקרתיים בהוליווד והפך למאהב יפה-התואר שהירבה לשחק בסרטיו.

הוא הפך לכוכב הראינוע החשוב הראשון בעולם, צבר מליוני מעריצות בכל העולם ועולם הבידור של אותה התקופה הפך אותו לאגדה עוד בחייו - תופעה שהיתה חדשה בקולנוע ולא היתה מוכרת כלל בתקופות שלפני כן.

בגיל 31 ולנטינו שסבל מהרעלת דם לאחר ניתוח כיב קיבה שפקע, מת בתוך ימים ספורים והיכה את העולם בתדהמה. האבל על האובדן של רודולף ולנטינו היה עצום. מסע הלווייה העמיד אלפי מעריצים בתחנות הרכבת שעבר ארונו בדרך להוליווד ומעל 100 אלף מעריצים בוכיים לאורך המסלול שעבר ארונו, בדרך לטקס האשכבה שבכנסייה. עשרות אלפי מעריצים אבלים התקבצו בתוך ומחוץ לבית הקברות שבו נטמנה גופתו ואווירון השליך על הקבר והקהל האבל ורדים מלמעלה.


הנה קטעים מסרטיו של רודולף ולנטינו:

http://youtu.be/9e1GaEee2DU


והנה ולנטינו בחיים:

http://youtu.be/He1J_2XA5H0


והנה שיר עברי ששרה גלי עטרי על "נסיך החלומות" ולנטינו:

http://youtu.be/v8Hkz6s4O5k?t=32s

בסרטים רבים התרגלנו לצפות בדמויות מעופפות, כאילו אין כוח כבידה בעולם... אם עניין אתכם לדעת איך הדמויות מתעופפות בסרטים הרי שמדובר בעוד אפקט קולנועי שנעשה עם המסך הירוק, גרין סקרין.

השיטה היא פשוטה: כבלים חזקים שמחוברים לתקרת הסטודיו מחזיקים את השחקנים באוויר. הם מבצעים את התנועות שהבמאי מדריך אותם לבצע ומצלמים את הסצנות כשמאחריהם מסך ירוק ענקי.

בשלב הבא מקבלת מחלקת המחשבים, שאחראית על האפקטים המיוחדים, את החומרים המצולמים, בשפה המקצועית קוראים להם פוטג'. אנשי האפקטים מחברים את הפוטג' לרקעים המתאימים באמצעות גרפיקת מחשב מושקעת. כך הופכים השחקנים לפתע לדמויות בעלות יכולת תעופה בלתי נתפסת... הם מעופפות על רקע הרים, ברום השמיים, או מעל הים, גורדי שחקים או נופים דימיוניים. הכל טריקים - אל תאמינו לכלום...


כך מצלמים אנשים מעופפים באולפן:

http://youtu.be/T1m0ORVdsQc


כך יצרו מסדרון ללא כבידה, באמצעות סט המתגלגל על צירו בשביל הסרט "Inception":

https://youtu.be/8PhiSSnaUKk


שחקני אפולו 13 התאמנו בתנאי אפס גרביטציה במטוס בואינג שיצר באמצעות טיסה פרבולית כ-20 שניות של חוסר משקל:

https://youtu.be/5IAAjk3QdU8


אוסף של דמויות מעופפות מהסרטים:

http://youtu.be/OHHNkz5QIaI


מכוניות יכולות לעוף כך?

http://youtu.be/24bRtzwK4rY


והנה סרט עלילתי קצר על האיש המעופף:

http://youtu.be/Gj1MqHgFnmE?long=yes

אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.

סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.


הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":

https://youtu.be/WNYpzpNA_AE


סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:

https://youtu.be/hplpQt424Ls


המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:

https://youtu.be/4zr_zL_T3g8


סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":

https://youtu.be/GbpUcAI86MY


סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":

https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ


קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:

http://youtu.be/14dOICbwSIs


הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו":

http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY


וסקירה קצרה בביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967:

http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s


הנה קטעי מתח מסרטיו הרבים:

https://youtu.be/X3BUZBnDS74


הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:

https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes


וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes

הסרט התעודי וזוכה האוסקר לסרט תיעודי שעשה הבמאי ליאון גאסט ב-1996, הוא סרט האיגרוף הטוב ביותר. זהו בכלל אחד מסרטי הספורט המרתקים שנוצרו ומשל ליחסים של הצפון והדרום בעידן המודרני.

"כשהיינו מלכים" מתמקד בקרב האיגרוף במשקל כבד שנערך ב-30 באוקטובר 1974 בין מוחמד עלי, הטוען לכתר שביקש להחזיר לעצמו את התואר שבו החזיק בעבר, אל מול אלוף העולם החדש ג'ורג' פורמן, שלקח אותו מפרייזר, מי שניצח בעבר את עלי.

הקרב נערך בקינסאשה בירת זאיר (היום: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כיוון שנשיא זאיר מובוטו הבטיח לשלם לכל אחד מהמתאגרפים 5 מיליון דולר, אם הקרב ייערך בזאיר, אבל אחריו נתקעו האלופים במדינה האפריקנית הזו, למשך זמן רב ומיותר. הסרט מציג גם את הקרב אבל לא פחות מכך - את ההמתנה הארוכה של המתאגרפים התקועים בזאיר זמן רב.


הנה הקדימון לסרט "כשהיינו מלכים":

http://youtu.be/IfUHYUpmTFs

הפריים הוא צילום יחיד בסרט קולנוע (שמכיל הרבה פריימים. כשהם מוצגים במהירות הם נראים כמו תנועה - זו כמובן אשליה).

עם זאת, כשמדברים על פריים, פעמים רבות מתכוונים לגבולות של התמונה הקולנועית.



הנה קליפ שהורכב מפריימים רבים שנשלחו ליוצר הקליפ מגולשים שונים ברשת:

http://youtu.be/hr9L_1S3Z4M

פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.

הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.

דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.

בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.

כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.


הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":

http://youtu.be/Vd420MYpGek


טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:

http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo

קלוז אפ (CLOSE UP), בעברית "תקריב", הוא צילום מקרוב, בדרך כלל של פני הדמות. צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים.

הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". צילום הפנים יכול להעביר רגשות, מצב רוח ועוד.

בתסריט יסומן הקלוז אפ בסימון "C.U".

היסטורית, האגדה מספרת שצילום התקריב הראשון בסרט עורר בהלה של ממש. כיום אנו רגילים לצילומי פנים של שחקנים ומגישי טלוויזיה מקרוב, אך פעם זה לא היה חלק מהקולנוע. וכך כשהוקרן צילום ראש של שחקן בפריים, בפעם הראשונה וללא שאר גופו, נבהלו הצופים מכיוון שסברו שהם רואים ראש כרות... לא ברור האם הדבר אכן קרה, אבל הסיפור יכול לסמן את השינוי שהכניסה הטכניקה הזו בתרבות ובדרך שבה מספרים סיפור.


הנה סרטון עם תרגיל של קלוז אפים שונים:

http://youtu.be/IPNIYlQmeTA


הנה סוגי השוטים בקולנוע, כולל הקלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


קלוז אפ של ילדים רבים בתרגיל לימודי:

http://youtu.be/IXXxxlDx9s0