"שוט" היא מילה אנגלית שמתייחסת לצילום סרטון, מהרגע שבו המצלמה החלה לצלם ועד שהיא מפסיקה. הכוונה היא לקטע סרט בלתי-ערוך, שמצולם ללא הפסקה ובלי "קאט" (הפסקה בצילום) במהלכו.

יש גם וון-שוט, שהוא סרט שלם, או קליפ, שכולו נעשה בשוט אחד.


הנה כל סוגי השוטים, תנועות המצלמה וזוויות הצילום בצילום קולנועי:

http://youtu.be/InzekN9OhPM


כך נראים כל סוגי השוטים בסצנה אחת:

https://youtu.be/BN2U2HyhYrE


הנה סצנה שלמה שצולמה בשוט אחד:

http://youtu.be/3Sr-vxVaY_M


קליפ של שיר שצולם כולו בשוט בודד - מה שקרוי וואן שוט:

http://youtu.be/ZWmrfgj0MZI


קבלו השראה מחלק מהשוטים היפים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/xBasQG_6p40


וסוגי השוטים:

http://youtu.be/laU2MI6X48I

קלוז אפ (CLOSE UP), בעברית "תקריב", הוא צילום מקרוב, בדרך כלל של פני הדמות. צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים.

הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". צילום הפנים יכול להעביר רגשות, מצב רוח ועוד.

בתסריט יסומן הקלוז אפ בסימון "C.U".

היסטורית, האגדה מספרת שצילום התקריב הראשון בסרט עורר בהלה של ממש. כיום אנו רגילים לצילומי פנים של שחקנים ומגישי טלוויזיה מקרוב, אך פעם זה לא היה חלק מהקולנוע. וכך כשהוקרן צילום ראש של שחקן בפריים, בפעם הראשונה וללא שאר גופו, נבהלו הצופים מכיוון שסברו שהם רואים ראש כרות... לא ברור האם הדבר אכן קרה, אבל הסיפור יכול לסמן את השינוי שהכניסה הטכניקה הזו בתרבות ובדרך שבה מספרים סיפור.


הנה סרטון עם תרגיל של קלוז אפים שונים:

http://youtu.be/IPNIYlQmeTA


הנה סוגי השוטים בקולנוע, כולל הקלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


קלוז אפ של ילדים רבים בתרגיל לימודי:

http://youtu.be/IXXxxlDx9s0

פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.

הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.

דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.

בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.

כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.


הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":

http://youtu.be/Vd420MYpGek


טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:

http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo

בשנת 1999 הכריז מכון הקולנוע של ארצות הברית כי המפרי בוגרט (Humphrey Bogart) הוא "גדול שחקני הקולנוע של כל הזמנים".

מי היה השחקן הענק ששיחק תמיד ברנשים קשוחים וחמורי סבר?

בוגרט שיחק ב-75 סרטי קולנוע וזכה גם באוסקר. הוא אמנם התחיל כשחקן בינוני בשנות העשרים והשלושים, אך בהמשך הפך לשחקן מבוקש בסרטי איכות. 20 שנות חייו האחרונות הביאו אותו לשיא הקריירה שלו ולתפקידיו הטובים ביותר. הללו הביאו אותו לפסגה והיקנו לו תהילה ככוכב-על והדמות הקולנועית החשובה של התקופה. בוגרט גם השפיע על שחקנים ובימאים בכל העולם ובמידה מסוימת היה דמותה של אמריקה החזקה והקשוחה של אותם זמנים.

המיתוס של המפרי בוגרט, שחקן הקולנוע האמריקאי וגיבור התרבות של ארה"ב ושל רבים בעולם, לא נעלם גם היום. רבים יאמרו שמאז מותו, אף הולך המיתוס ומתעצם. בעיני רבים הוא היה הסמל של הגבריות בנוסח הישן - אמיץ, חכם, רומנטי, מסתורי, אבל מעשן, שותה, קשוח, ציני לעיתים וגם מריר..


הנה סרטון קצר על גדול כוכבי הקולנוע של אמריקה:

https://youtu.be/RzVhqAu2QO8


מבחר קטעים מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/-CxpVID2h10


סצינת הסיום מהסרט המפורסם של בוגרט "קזבלנקה":

http://youtu.be/5kiNJcDG4E0


קליפ של המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן מתוך "קזבלנקה":

http://youtu.be/wlAye4YzKok

רבים מכירים את שני גאוני הסרט האילם, צ'ארלי צ'אפלין ובאסטר קיטון. אבל לא רבים זוכרים את הקומיקאי הממושקף הרולד לויד, הגאון השלישי של הראינוע. הקומדיות האילמות שיצר הן לא פחות מעולות משל השניים האחרים ובכל זאת הוא הצליח להישכח.

מעבר להיותו שחקן מצוין במעל 200 קומדיות שיצר, לויד נודע גם בסצנות הנועזות והפעלולים המסוכנים שהופיעו בסרטיו. את רובם ביצע בעצמו.


הנה אחד הסרטים החשובים והמפורסמים של הרולד לויד - הסרט "לעזאזל הבטיחות":

http://youtu.be/QEcTjhUN_7U


והנה אוסף של סצנות מסרטים שונים שלו:

http://youtu.be/shdzRq4BYWk

הסרט התעודי וזוכה האוסקר לסרט תיעודי שעשה הבמאי ליאון גאסט ב-1996, הוא סרט האיגרוף הטוב ביותר. זהו בכלל אחד מסרטי הספורט המרתקים שנוצרו ומשל ליחסים של הצפון והדרום בעידן המודרני.

"כשהיינו מלכים" מתמקד בקרב האיגרוף במשקל כבד שנערך ב-30 באוקטובר 1974 בין מוחמד עלי, הטוען לכתר שביקש להחזיר לעצמו את התואר שבו החזיק בעבר, אל מול אלוף העולם החדש ג'ורג' פורמן, שלקח אותו מפרייזר, מי שניצח בעבר את עלי.

הקרב נערך בקינסאשה בירת זאיר (היום: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כיוון שנשיא זאיר מובוטו הבטיח לשלם לכל אחד מהמתאגרפים 5 מיליון דולר, אם הקרב ייערך בזאיר, אבל אחריו נתקעו האלופים במדינה האפריקנית הזו, למשך זמן רב ומיותר. הסרט מציג גם את הקרב אבל לא פחות מכך - את ההמתנה הארוכה של המתאגרפים התקועים בזאיר זמן רב.


הנה הקדימון לסרט "כשהיינו מלכים":

http://youtu.be/IfUHYUpmTFs

השחקנית הדי לאמאר הייתה מהכוכבות הגדולות של הוליווד בתקופת מלחמת העולם השנייה. לא רבים יודעים שמי שהוגדרה לא פעם בזמנה "האשה היפה ביותר בעולם" הייתה גם אישה מבריקה וממציאה מקורית, שביחד עם ממציא נוסף, מלחין, תרמה לעולם טכנולוגיית שידור גלי רדיו, שתהיה בהמשך המאה לבסיס של טכנולוגיות כמו הסלולאר, הבלוטוס, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי.

טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהמציאה לאמאר ושכונתה אז בציניות "השטות של הדי", הפכה בהמשך לפטנט והמצאה פורצת דרך, אך לא פורסמה בזמנו כי הייתה סודית והוצעה לצבא ארה"ב. הצבא טען שהיא מורכבת ליישום, אבל באופן מוזר יישם אותה אחרי המלחמה, מעט אחרי שפקע הפטנט..

לאמאר, מי שנולדה בשנת 1914 בווינה בשם הדוויג אווה מריה קייזלר, נישאה בגיל 19 ליצרן תחמושת בשם פריץ מאנדל. הוא היה מקורב לנאצים ומשיחותיו היא למדה המון על טילים ובעיות שאיפיינו את הטכנולוגיה הצעירה הזו. בשנת 1937 ברחה הדי לארה"ב והפכה לכוכבת נערצת. שם פגשה את המלחין המודרניסטי ג’ורג’ אנת’יל.

שילוב הרעיון שלה להפרעה של שיבושים בתדרי רדיו של טילים, עם הפתרון של אנת'יל, שהתבסס על פתרון שיצר באחת מיצירותיו לשליטה מרחוק ב-16 פסנתרים אוטומטיים, הם שהביאו להמצאה החשובה.


הנה סיפורה של הדי לאמאר:

http://youtu.be/5QypXkeEe_Q


הנה סרטון נוסף על הצד הלא מוכר של הדי לאמאר הכוכבת היפה:

http://youtu.be/Dr9L03Hw9MY


תיאור גרפי של הדרך שעשתה הדי לאמאר:

https://youtu.be/ZboUbBzmlH4


עוד על חייה והמצאתה של הדי לאמאר:

https://youtu.be/NI8nOa9BvjY


ומה יש למשרד החיוך לומר עליה:

https://youtu.be/Wre_NJ8NCVU?long=yes


והרצאה על שיתוף הפעולה המדהים בין שחקנית למוסיקאי, שהניחו את היסודות לטכנולוגיית התקשורת המודרנית:

https://youtu.be/rpW_63-TuWs?long=yes

הריאליזם הוא סגנון שמציג את האופן המדויק שבו נראים דברים במציאות. ציור ריאליסטי, שנקרא גם פיגורטיבי, הוא ציור מדויק. ממש כמו צילום, ציור ריאליסטי משחזר את המראה האמיתי של המצויר בו ועוסק במציאות בלבד, בלי מיתוסים ונושאים מהעבר.

פיסול ריאליסטי יציג את המפוסל באופן מדויק, עם הקפדה על כל פרט ושריר של הדמות המפוסלת למשל.

קולנוע ריאליסטי ידגיש את הפרטים המוכרים מהמציאות, צילום במקומות האמיתיים שבהם התרחשו הדברים, בצילומים מרחוק, טייקים ארוכים וללא עיוות התמונה ואפקטים אמנותיים.


הנה סרטון עם ניתוח של ציור ריאליסטי:

http://youtu.be/ArCbx99mc8k

מיזנסצינה (Mise-en-scène), שפירושה בצרפתית הוא "למקם על במה", היא בימוי הפעולות, הנעת הדמויות בסצנה ודרכי הצילום שלהן. זהו הסידור של המרכיבים החזותיים והתנועות במרחב המצולם, או ההעמדה של הסצינה, ארגון התמונה והמשתתפים בה.


כך בונים מיזנסצינה:

https://youtu.be/CyJFeY0GBQw


הנה תרגיל מיזנסצנה של בית ספר לבימוי:

http://youtu.be/vIULog0F9f8


עוד תרגיל בימוי של מיזנסצינה בבית ספר לקולנוע:

http://youtu.be/5WyzHiyzXGc


וסרטון תיעודי על הדרך לעבוד עם מיזנסצנה:

https://youtu.be/clBT7O3A3wI?long=yes

וולטר דיסני שכולם מכירים בשם וולט דיסני, היה אנימטור ומפיק סרטי אנימציה, אחד האנשים החשובים ביצירת העולם של הסרטים המצוירים כמו שאנו מכירים אותו. הוא הפיק סדרות של סרטי הנפשה קצרים בכיכובם של מיקי מאוס, דונלד דק, גופי ופלוטו והפך את הגיבורים המצוירים לאהובים על ילדי כל העולם.

דיסני ייסד את חברת הסרטים "וולט דיסני". וולט דיסני היה מועמד 59 פעמים לפרס האוסקר וזכה ב-22 פרסים, ארבעה מהם בשנה אחת - אלו שיאים שלא נשברו בתחום הזכיות באוסקר!

ב-1934 דיסני החל לעבוד על הסרט שלגיה ושבעת הגמדים. כל תעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל, אך הסרט הצליח מעל למשוער והכניס לו את הכסף שאיפשר לו להקים את אולפני וולט דיסני. "שלגיה ושבעת הגמדים" החל את תור הזהב של סרטי האנימציה של דיסני, שכללו את בין השאר את פינוקיו, פנטסיה, במבי, סינדרלה ועליסה בארץ הפלאות.

בהמשך חייו יצר דיסני את פארק השעשועים המפורסם דיסנילנד ואחריו תכנן מספר פארקים נוספים ומצליחים, כמו דיסניוורלד ואפקוט שבנייתם הסתיימה לאחר מותו.

החברה שייסד וולט דיסני היא עד היום אחד מתאגידי הקולנוע המצליחים בעולם וממשיכה להפיק סרטי אנימציה מעולים ומצליחים, להקים פרקי שעשועים ברוח דיסנילנד ברחבי העולם ולהיות המקום שבו ילדים מגשימים את החלום להיות בחלום.


הנה סרטון על תולדות חייו של וולט דיסני:

http://youtu.be/RkAQRLwPhwY?t=10s


והנה סקירה ארוכה יותר על חייו של וולט דיסני:

http://youtu.be/xQ9ORwbBQKA

סרט הרפתקאות "קינג קונג" משנת 1933 הכיר לנו את גורילת הענק הבדיונית בשם זה. הסרט הפך פופולרי מאד ורבים מצופי הקולנוע אהבו את הסיפור על המפלצת שמגלה רגשות לנערה בלונדינית מצודדת בשם אן. הסרט זכה במהלך השנים לגרסאות חדשות וסרטי המשך שונים.

הרעיון לסרט נולד מהבאת דרקוני הקומודו למערב וההתרגשות שעוררו המפלצות האמיתיות הללו. ואמנם הסרט שבה את לבם של חובבי קולנוע וסרטי מתח ואימה שונים וגם השפיע על אופנת סרטי האסונות שתיוולד באותן שנים ותלך ותתפתח בהמשך.

דמותו של קינג קונג המשיכה במהלך השנים להעסיק יוצרי סרטי וסדרות אנימציה, קומיקס ועוד. המעניין הוא שאופיו של קונג השתנה והתפתח ומיצור אלים ומפלצתי הוא החל להתגלות כבעל רגשות ויצור סובל או אפילו טרגי.

הסצנה הזכורה ביותר מהסרט היא מהסצינות הקלאסיות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, סצנה שבה קינג קונג מטפס עם אן על בניין האמפייר סטייט המפורסם בניו-יורק (שאליה הובא כדי לשעשע את תושבי העיר בתשלום). כשהוא ניצב על הבניין קונג מותקף על ידי מטוסי הקרב ונאבק בהם במאבק אמיץ ואימתני, עד שהם מביסים אותו.


הנה קטעים מהסרט המקורי של "קינג קונג":

http://youtu.be/H0WpKl2A_2k


והנה הסצינה על המגדל מהגירסה החדשה של קינג קונג:

http://youtu.be/NoD85qZhkWY


הנה סצנה שבה קינג קונג מציל את אן היפה מדינוזאור לא חביב, באחד מסרטי הסדרה:

http://youtu.be/b-f5iMDXvcA

סצנה היא המרכיב הבסיסי של התסריט הקולנועי ובעצם של הסרט (או סדרת טלוויזיה).

הסצנה היא קטע קולנועי, המכיל שוט אחד או כמה שוטים ומתרחש במקום ובזמן אחד. שינוי מקום או זמן וזו כבר סצנה אחרת.

יש סצינות המציגות כמה אירועים שמתרחשים במקביל, כלומר באותו הזמן. הם משובצים זה בזה באותה סצינה. זה נעשה באמצעות עריכה צולבת, שמשבצת שוטים מהאירועים השונים, אחד אחרי השני.


#לכותרת בתסריט יהיו תמיד 3 מרכיבים:
בתסריט נותנים לכל סצנה כותרת, כמו: פנים. חצר בית הספר - יום.

אלה המרכיבים:

פנים או חוץ - האם זו סצנה שמתרחשת בחלל סגור או בחוץ?

המיקום - בית או מתנ"ס, שדה קרב וכו'.

יום או לילה - לרוב אלה ולעתים, כשזה חשוב להבנת הסיפור, ייכתב זמן מדויק יותר, כמו שעת שקיעה או שעת זריחה.


הנה סרטון של סצנות קולנועיות ודמיון מתרגיל של תלמידים:

http://youtu.be/j3ZcddZG5iQ


כך בונים סצנה גאונית - צפייה ולימוד מהסרט "קזבלנקה":

https://youtu.be/5dX64cBuPbw

אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.

סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.


הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":

https://youtu.be/WNYpzpNA_AE


סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:

https://youtu.be/hplpQt424Ls


המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:

https://youtu.be/4zr_zL_T3g8


סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":

https://youtu.be/GbpUcAI86MY


סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":

https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ


קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:

http://youtu.be/14dOICbwSIs


הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו":

http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY


וסקירה קצרה בביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967:

http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s


הנה קטעי מתח מסרטיו הרבים:

https://youtu.be/X3BUZBnDS74


הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:

https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes


וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes

התסריט הוא התיאור בכתב של השיחות בסרט (דיאלוגים) והפעולות שבו. זהו השלד של הסרט, שעליו יולבשו שאר מרכיביו. לרוב כולל התסריט גם הוראות צילום והסברים לגבי המקום והזמן של כל סצינה והתרחשות בסרט.

התסריט מחולק לסצנות, כשהסצנה היא האלמנט הבסיסי של כל תסריט. סצנה מצומצמת לזמן ספציפי ולמקום ספציפי. אם אחד מהם משתנה, אז עברנו לסצנה חדשה.

בתסריט מופיע הסיפור, עם העלילה שלו (מה שנקרא 'נרטיב'), הדמויות שבו, היחסים שלהן זו עם זו והשיחות (דיאלוגים) ביניהן.

תסריט טוב, בדיוק כמו ספר, או מחזה טובים, כמעט תמיד יהיה ניתן לחלק ל-3 חלקים, או מה שמכונה "מערכות": התחלה, אמצע וסוף. זה ככה כבר מאות שנים ועדיין עובד טוב יותר כמעט תמיד. ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ואז מגיעה בסופו של דבר אל השיא.

כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.

בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק את זה היטב. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם קל יותר עם החלקים הללו.


הנה סרטון שמראה איך לכתוב תסריט או לפחות איך לעשות צחוק מכתיבת תסריט:

http://youtu.be/yyXpFn4SWW0


כך מתארים יוצרי הסרט "כוח משיכה" את המהלך מתסריט אל הסרט הסופי:

https://youtu.be/uJEkPq1WA3g


והנה תסריטאית מקצועית שמסבירה כיצד למצוא נושאים לכתיבה של תסריטים:

http://youtu.be/xNCzzEo8rak

האפקטים המיוחדים (Special effects) הם מראות קולנועיים שקשה או בלתי אפשרי להשיג בצילום והם מיוצרים על ידי היוצרים במיוחד, כדי לתרום לסרט.

האפקטים המיוחדים יכולים להיות פיזיים או כאלה שיוצרו על ידי מחשב. האפקטים הפיזיים הם אפקטים מיוחדים שמדמים אירועים בסרט, כמו שרפות, פיצוצים, הרס בניינים וכו' ונוצרים על ידי חומרים שמדמים את הדבר האמיתי, כמו עשן, חומרי נפץ וכדומה.

לעומתם, אפקטים ממוחשבים יוצרים דברים ופעולות שלא ניתן, יקר מאוד או קשה ליצור באופן פיזי. למשל מסעות לחלל, הרס כדור הארץ, אסון המוני וכדומה. אפקטים ממוחשבים משמשים גם להוספת עצמים לפריים וכדומה.


הנה דוגמאות נהדרות מתולדות האפקטים המיוחדים בקולנוע:

https://youtu.be/0BYovvLhy7A


לא כל האפקטים המיוחדים נעשים על ידי מחשב:

http://youtu.be/qvwqv2NUFCU


עד כמה האפקטים לא הופכים סרט לטוב:

https://youtu.be/hMRMKWxbULs


האפקטים המיוחדים בטרילוגיית המטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


כך למשל יצרו את היופי המופלא של הסרט חיי פיי:

https://youtu.be/PRE1Ot1sLTc


תמונות שמדגימות לפני ואחרי אפקטים מיוחדים בסרטים מפורסמים:

http://youtu.be/NKZUo0NaKT4


וכמה סרטים לפני ואחרי האפקטים המיוחדים:

https://youtu.be/QbLMom6Qt0c?long=yes

הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". אז מה קורה אם אתה מתמקד בחלק מהן? - האם אתה חודר לנבכי הנשמה של הדמות?

באופן מסוים כן. אקסטרים קלוז אפ (Extreme Close Up), התקריב המוקצן, הוא צילום מקרוב מאד, בדרך כלל של חלק מהפנים של דמות או של עצם מסוים.

באקסטרים קלוז אפ מתאר השוט פרט קטן ביותר. כך יצולמו באקסטרים קלוז אפ העיניים בלבד, למשל, או הפה, השפתיים וכדומה. כך מצלמים ממש מקרוב הדלקת סיגריה, מריחת שפתון, סיבוב איטי של מפתח בדלת... בררררר...

צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים הקטנים ביותר והעברת מסר לקהל, כמו מצב הדמות, הרגשתה, רמז למה שעומד להתרחש בהמשך הסצנה או החשש ממשהו כזה וכדומה.

נעיצת עיניים, על ידי צילום שלהן מקרוב, או הקשבה דרוכה, למשל - על ידי צילום של האוזן מקרוב, סיבוב המפתח יכול להגדיל את המתח, בדיוק כמו שהדלקת סיגריה עושה זאת, בזמן הנכון בסצנה.

כשמתמקדים בחלק קטן מהנושא, כמו פנים מפוחדות או יד מזיעה של אדם למשל, ניתן להציג דרכו דברים שבמבט מרחוק המצלמה אינה תופסת, כמו מצב רוח או מחשבות. כך מועברים לצופה רעיונות שישרתו את העלילה בהמשך ויאפשרו לקרב את הצופה לחווייה של הדמות, ליצור הזדהות או רתיעה ממנה ולחזק את האפקט.

בתסריט יסומן האקסטרים קלוז אפ בסימון "E.C.U".


אקסטרים קלוז אפ מהמפורסמים בתולדות הקולנוע - מ"הטוב, הרע והמכוער":

https://youtu.be/PO7RjJ538xk


הנה הסבר קצר:

https://youtu.be/JiUxw1V8-UA


סוגי השוטים בקולנוע, כולל אקסטרים קלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I

רבים מכירים את צ'ארלי צ'אפלין כשחקן הקומדיה הגדול ביותר מתקופת הסרט האילם וכלל לא מכירים את המתחרה הגדול שלו ומי שבעיני רבים נחשב לגדול השחקנים בתחום הקומדיה. קראו לו באסטר קיטון וסרטו "הגנרל" הוא מהסרטים הגדולים בתולדות הקולנוע. הוא כתב, ביים ושיחק בסרטיו בצורה גאונית והיה אולי המלך של שחקני הקומדיה בעידן הסרט האילם. כמו צ'אפלין, היו לו רעיונות מדהימים ויצירתיים והוא עשה קולנוע מלא דימיון, פעולה ובידור - במלוא הרצינות.

סמלו המסחרי של קיטון היו הפנים החתומות שלו. הקומדיה שלו היתה גופנית והוא היה אלוף הביצועים המצחיקים, אך הוא תמיד עשה הכל עם פני "פוקר פייס". נכון, גדול שחקני הקומדיה לא חייך מעולם בסרטיו והבעת פניו החתומה לא השתנתה אפילו בסצנות המשעשעות ביותר. ובכל זאת, דווקא הניגוד בין פניו הקפואות והביצועים שלו הוא שהפך אותו לאגדה.

בניגוד לצ'אפלין, לא הצליח קיטון לצלוח את המעבר לסרט המדבר. כל סרטיו המדברים נכשלו והוא לא חזר לעצמו. מדי פעם זכה לתפקידים קטנים בסרטים של גדולי הקולנוע, כולל צ'ארלי צ'אפלין עצמו, אבל אלה היו תפקידים זעירים שניתנו לו יותר מרחמים וכבוד למי שהיה, מאשר מתוך הערכה למשחקו. רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת גילו אותו מחדש והחלו לחפש עותקים ישנים של סרטיו כדי לתת לו את הכבוד המגיע לו כאחד מגדולי הראינוע.

שווה להכיר את באסטר קיטון בסרטיו הגדולים מתקופת הסרט האילם.


הנה סרטון על באסטר קיטון:

https://youtu.be/UWEjxkkB8Xs


קטעים מצחיקים מתוך סרטיו:

http://youtu.be/LWEo4M8nZQQ


באסטר קיטון לומד איגרוף:

https://youtu.be/2IKEJcVE_M0


בקטע רציני מתוך סרטו "הצלם":

http://youtu.be/3a69Ek4KWts


וסרט תיעודי על גדול הקומיקאים בעידן הסרט האילם:

https://youtu.be/UnUQgVDacsc?long=yes

הסרט הטוב ביותר בהיסטוריה הוא לדעת רבים ממבקרי הקולנוע "האזרח קיין", סרטו של הבמאי והשחקן האמריקאי אורסון ולס. פעם בעשור עורך המגזין "sight & sound" של המכון הבריטי לקולנוע משאל בין אלף מבקרי קולנוע, אנשי האקדמיה לקולנוע ומומחי הקולנוע המובילים בעולם, לגבי הסרט הטוב ביותר אי-פעם. בחמשת העשורים הקודמים זכה במקום הראשון הסרט "האזרח קיין", סרט שנעשה על ידי אורסון ולס בגיל 26 בלבד!

חלק מגדולתו של הסרט הזה הוא בשל עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. מדובר בעומק הצילום וצורת הצילום והבימוי שלו. גם הדיאלוגים והטכניקות שיושמו בו בתבונה רבה - כל אלה ועוד גורמים הפכו אותו לסרט פורץ דרך.

אגב, חשוב לציין שבמשאל האחרון נבחר, לראשונה אחרי 5 פעמים, סרט אחר בתור הסרט הטוב ביותר - סרטו של אלפרד היצ'קוק "ורטיגו". הפעם הסתפק האזרח קיין במקום השני בלבד... לא שזה גורע במיוחד ממעמדו המיוחד, אבל ממילא כל הדירוגים האלה יכולים להצביע על הכיוון ולא על מיקום מדויק כלשהו.


הנה סצנת הפתיחה של הסרט הטוב ביותר בתולדות הקולנוע, האזרח קיין:

http://youtu.be/-r0b_XeRkG4


הנה קדימון שערך סטודנט לסרט "האזרח קיין":

http://youtu.be/VTQXFMDpBtw?t=4s


הנה קדימון "האזרח קיין" מפי אורסון ולס עצמו:

http://youtu.be/zyv19bg0scg


הנה דיון על מוצדקות התואר "הסרט הטוב ביותר אי-פעם":

http://youtu.be/IqdipvNKoDw

טרזן הוא דמות ספרותית, גיבור סדרת ספרים פרי עטו של הסופר אדגר רייז בורואוז. הדמות הספרותית של טרזן היא מרגשת. טרזן הוא ילד אנגלי שלאחר מות הוריו בג'ונגל אפריקאי בסוף המאה ה-19, אומץ על ידי אחת הקופות שגידלה אותו כאחד הקופים. יכולותיו של טרזן עלו על אלו של בני אדם רגילים וכשהתבגר טרזן הוא הפך למנהיג שבט הקופים ולמנהיגן של חיות אחרות בג'ונגל.

בג'ונגל עבר טרזן הרפתקאות שונות, הכיר את ג'יין שהפכה לנערתו ונשארה איתו לחיות בג'ונגל. לצידו הופיעה כמעט תמיד השימפנזה המכונה צ'יטה. בני אדם נוספים שפגש בג'ונגל גילו לו שהוא בעצם ג'ון קלייטון השלישי, לורד גרייסטוק ובהמשך הוא יצא מהג'ונגלים אל אפריקה עצמה ובסרטים הגיע אפילו לאמריקה. עם זאת, הוא תמיד חזר הביתה, אל החיות שכה אהב.

עוד לפני הדור הנוכחי שבו טרזן מזוהה עם הסרט של אולפני דיסני, מי שזוהה עם טרזן היה השחיין האולימפי שהפך שחקן, ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller). ב-12 סרטי "טרזן", שנמשכו עד שנות ה-60, הוא היטיב לגלם את דמותו של טרזן, כשכישוריו הספורטיביים ומבנה גופו המוצק מסייעים לעיצוב הדמות ה"טרזנית" שהפכה לאגדה.

וייסמילר היה ספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים בשנות ה-20 ובמדליות זהב אולימפיות בענף השחייה. מי שגדל בתור ילד חולני, שרופאיו המליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך לאלוף עולם בלתי מנוצח. בבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. כך פרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו לאחר ששבר 67 שיאי עולם. ברשותו היו 5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה ומאזן מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה!

בזקנתו סיפרו על וייסמילר שדעתו השתבשה מעט. על פי הדיווחים הוא נהג לשוטט בבית-האבות שבו התגורר ולקרוא בקריאותיו של טרזן, קריאות שבהן הוא נודע מהסרטים שבהם כיכב בצעירותו.


הנה קטע מסרט של "טרזן", בו מופיע טרזן עם ג'יין חברתו בג'ונגל:

http://youtu.be/43dMpXAdbIU


ומה קורה באחד הסרטים כשטרזן נלקח לניו יורק וקופץ מגשר ברוקלין הישר למים:

http://youtu.be/DVZT8ptggfs


מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:

https://youtu.be/D91MF6D3QHk


וסרט "טרזן" שלם משנת 1935:

https://youtu.be/5_FQPUzpc6E?long=yes

בתחילת שנות ה-30 הפכו סרטים תיעודיים לטרנדיים במיוחד. הקולנוע גילה את האפשרות לתעד מציאות בעזרתם וכך החלו יוצרים רבים ליצור סרטי תעודה.

"דואר לילה" (Night Mail) הוא סרט תעמולה של שירות הדואר המלכותי הבריטי, שנעשה ב-1936. הסרט הוא בן 24 דקות והוא אחד הסרטים המעניינים, בפירוט שבו הוא מראה את המסלול שעושים דברי הדואר והמכתבים - מהשולחים שלהם אל הנמענים.

אבל הסיבה ש"דואר לילה" הוא כה חשוב, היא שהפסקול שלו הוא שמוביל את הסרט כולו. את המוסיקה לקראת סוף הסרט כתב המלחין הבריטי הנודע בנג'מין בריטן והסרט כולו נראה כבנוי סביב ערוצי הקול והמוסיקה - כאילו הפסקול הוא כוכב הסרט ולא התמונה, כפי שהיה מקובל עד אז. זה מאד ייחודי ושונה מסרטים תיעודיים שנעשו ברבות השנים מאד.


הנה הסרט "דואר לילה":

https://youtu.be/FvOj8FBPAXg


עוד עותק מהסרט:

https://youtu.be/sLFv6CutWzI

סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.

הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.


הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון:

http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU


הנה קצת מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה:

http://youtu.be/2tffnWvaFkI


כך נולדו גיבורי העל הללו:

http://youtu.be/YHnN-drc-MY