שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אמנות הקולנוע?
המחזאי ניסים אלוני אמר פעם ש"קולנוע הוא האוניברסיטה של החושך". גם אם לא לזה הוא התכוון, ממש כמו אוניברסיטה עם הרבה פקולטות שיוצרות מדע ומדענים, הקולנוע מאגד אמנויות שונות כדי ליצור ולספר סיפור ועלילה.
היה זה תיאורטיקן הקולנוע הצרפתי ריצ'יוטו קאנודו (Ricciotto Canudo), איטלקי במקור, שקבע שהיצירה הקולנועית היא אמנות חדשה. הוא כינה אותה במאמריו "אמנות פלסטית בתנועה".
מה שהיה בעיניו מיוחד בקולנוע הייתה העובדה שהאמנות הזו משלבת באופן הרמוני את אמנויות המרחב, כלומר האדריכלות, הפיסול והציור, לצד אמנויות הזמן, שהן המוסיקה והשירה. ביחד מהוות אמנויות אלה את 5 האמנויות הקלאסיות, כפי שהגדיר אותן הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל. לאחר שהוסיף לאמנויות הזמן את המחול, ראה קאנודו בקולנוע את האמנות השביעית.
מכל מקום, אמנות הקולנוע היא צורת ביטוי אמנותית ייחודית, בשילוב שהיא עושה, של אמצעים ויזואליים וקוליים, כדי לספר סיפור ולעורר רגשות ומחשבות אצל הצופים.
הקולנוע, בניגוד לציור או לפיסול, הוא אמנות דינמית כלומר חיה, המתפרשת לאורך הזמן ומאפשרת שילובים מורכבים, מרגשים ומעניינים, של דימויים חזותיים וקולות.
הבמאי הוא האמן הראשי בסרט, הוא זה שאחראי על החזון האמנותי ומנחה את שאר היוצרים להגשמתו. בידיו מצוי כוח רב לעורר הזדהות, לגרום לצופה לחוש ולהתרגש. הבמאי קובע כיצד הסיפור יסופר - דרך התסריט שנכתב, הצילום, העריכה והמוסיקה שבסרט.
הבמאי הוא זה שבונה את החוויה הקולנועית באופן אמנותי. בחירת זווית המצלמה, למשל, יכולה להדגיש דמות או ליצור מתח. עריכה מהירה יכולה ליצור קצב מרגש.
גם המשחק מהווה מרכיב מרכזי ואמנותי בקולנוע. השחקנים מגלמים את הדמויות תוך שימוש בטכניקות שונות של משחק. הם מונחים בידי הבמאי המדריך אותם כיצד להעביר את הרגש והאווירה שהוא רוצה ליצור.
משחק טוב יכול לגרום לצופה להתחבר ולהאמין בעולם המוצג על המסך. ההנאה מהצפייה בסרט קולנוע טוב נובעת מהאופן המיומן והאמנותי שבו משתלבים ביחד כל רכיביו - הבימוי, המשחק, הצילום, העלילה והאפקטים.
כיום כמובן שהאמנות השביעית היא לא רק אמנות אלא גם תעשייה של ממש. גם שיקולים מסחריים וכסף, הרבה כסף, מניע אותה. לכן רבים טוענים שהצד האמנותי נפגע מכך ובעוד הוליווד הפכה את הסרטים שיוצאים ממנה למוצרי "ג'אנק פוד תרבותי", בעוד שאמנות הקולנוע חיה יותר בקולנוע העצמאי ובארצות אחרות.
הכירו את התחום לעומק בתגית "קולנוע".
הנה דוגמה ליופיה של אמנות הקולנוע:
https://youtu.be/KB6qKg2xQ58
רצף ארוך של פריימים מ-222 סרטים שמייצגים את תולדות הקולנוע:
http://youtu.be/CNYBXKt6_dw
מבחר מהרגעים הגדולים של הקולנוע:
https://youtu.be/84rxY_9wLgU
כמה מהנשים החשובות בתולדות הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/V3g37Ixghms
החשש לתעשיית הקולנוע בקורונה (עברית):
https://youtu.be/2ydf6-tHsHQ
מה לומדים כדי לעשות קולנוע? (עברית)
https://youtu.be/zR4SFOFh4F8
שוטים מרהיבים מסרטים נפלאים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/AA3bJ74uIPI?long=yes
ותכנית חינוכית על התפתחות הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/RAO0SbhoYW8?long=yes
על מה מדבר הסרט התיעודי 'כשהיינו מלכים'?
הסרט התעודי וזוכה האוסקר לסרט תיעודי שעשה הבמאי ליאון גאסט ב-1996, הוא סרט האיגרוף הטוב ביותר. זהו בכלל אחד מסרטי הספורט המרתקים שנוצרו ומשל ליחסים של הצפון והדרום בעידן המודרני.
"כשהיינו מלכים" מתמקד בקרב האיגרוף במשקל כבד שנערך ב-30 באוקטובר 1974 בין מוחמד עלי, הטוען לכתר שביקש להחזיר לעצמו את התואר שבו החזיק בעבר, אל מול אלוף העולם החדש ג'ורג' פורמן, שלקח אותו מפרייזר, מי שניצח בעבר את עלי.
הקרב נערך בקינסאשה בירת זאיר (היום: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כיוון שנשיא זאיר מובוטו הבטיח לשלם לכל אחד מהמתאגרפים 5 מיליון דולר, אם הקרב ייערך בזאיר, אבל אחריו נתקעו האלופים במדינה האפריקנית הזו, למשך זמן רב ומיותר. הסרט מציג גם את הקרב אבל לא פחות מכך - את ההמתנה הארוכה של המתאגרפים התקועים בזאיר זמן רב.
הוא זכה, אגב, באוסקר עבור הסרט התיעודי הטוב ביותר.
הנה הקדימון לסרט "כשהיינו מלכים":
https://youtu.be/uBauogNmRqY
הזכייה באוסקר:
https://youtu.be/EBHYqH9qaUc
האם שירלי טמפל היא ילדת הפלא המפורסמת ביותר?
שירלי טמפל (Shirley Temple) היא ללא ספק ילדת הפלא הכי מפורסמת בתולדות הקולנוע. הילדה החמודה והמוכשרת הזו הפכה במחצית השנייה של שנות ה-30 באמריקה, להיות המתוקה הלאומית וכוכבת הקולנוע הכי מדוברת בהוליווד.
זה לא שהיא הייתה שחקנית, זמרת או רקדנית מצוינת. הוא הייתה קרן אור בקצה מכונת ההסרטה, באולם החשוך של הקולנוע ובעולם החשוך של העוני והאבטלה. שכן אלו היו הימים של "השפל הגדול", המשבר הכלכלי החמור בתולדות אמריקה. שירלי טמפל הייתה, אם תרצו, ה"רסקיו הלאומית" שניתן על ידי הוליווד לעם מוכה אבטלה וחורבן כלכלי, אותה ילדה מתוקה שמשכיחה לרגע את הצרות ונותנת קצת אופטימיות בזמנים קשים.
אם היא לא הייתה קיימת, צריכים היו, כמאמר הקלישאה, להמציא אותה.
ילדת הפלא טמפל נולדה בקליפורניה ולמדה ריקוד מגיל 3. החל מגיל 4 היא החלה לשחק בסרטים ונחלה הצלחה גדולה. זו היתה הפעם הראשונה שבה ילדה צעירה הצליחה לסחוף המוני צופים לבתי הקולנוע. יופיה הרב, מתיקותה וכישרון המשחק והשירה שלה, כמו גם יכולת הריקוד, היו למגנט של קהל.
כשהייתה בת 6 בלבד, שירלי טמפל זכתה באוסקר לשם כבוד. היא נחשבת הזוכה הצעירה ביותר אי-פעם בפרס האוסקר לשם כבוד.
בגיל 12, משפג הקסם שלה בעיני הקהל, היא הפסיקה לשחק בסרטים.
בבגרותה טמפל נישאה לקצין בחיל האוויר האמריקאי והייתה לדיפלומטית. כאישה מבוגרת ועדיין יפה, הפכה שירלי טמפל לשגרירת ארה"ב במדינות שונות, כמו גאנה וצ'כוסלובקיה.
בגיל 85, לאחר קריירה מעוררת השראה ומתוקה במיוחד, שהחלה בקולנוע הקלאסי והמשיכה בפוליטיקה עולמית ודיפלומטיה, היא הלכה לעולמה.
הנה קטעים מסרטים שונים של שירלי טמפל בליווי שיר מפיה:
http://youtu.be/1KRhO4kbGt4
שיר בביצועה מתוך סרט:
https://youtu.be/WLLSqpYyPD8
שירלי טמפל רוקדת עם ביל בוג'נגלס, מגדולי רקדני הסטפס:
https://youtu.be/wtHvetGnOdM
וקווים לדמותה, ערב מותה בגיל 85 (עברית):
https://youtu.be/ddLb4k4IgkE
מי היה מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק?
אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.
סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.
הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":
https://youtu.be/WNYpzpNA_AE
סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:
https://youtu.be/hplpQt424Ls
המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:
https://youtu.be/4zr_zL_T3g8
סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":
https://youtu.be/GbpUcAI86MY
סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":
https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ
קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:
http://youtu.be/14dOICbwSIs
הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו" (מתורגם):
http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY
סקירה קצרה מביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967 (מתורגם):
http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s
קטעי מתח מסרטיו הרבים:
https://youtu.be/X3BUZBnDS74
הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:
https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes
וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:
https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes
מהו ריאליזם?
הריאליזם (Realism) הוא סגנון שמציג את האופן המדויק שבו נראים דברים במציאות. ציור ריאליסטי, שנקרא גם פיגורטיבי, הוא ציור מדויק. ממש כמו צילום, ציור ריאליסטי משחזר את המראה האמיתי של המצויר בו ועוסק במציאות בלבד, בלי מיתוסים ונושאים מהעבר.
פיסול ריאליסטי יציג את המפוסל באופן מדויק, עם הקפדה על כל פרט ושריר של הדמות המפוסלת למשל.
קולנוע ריאליסטי ידגיש את הפרטים המוכרים מהמציאות, צילום במקומות האמיתיים שבהם התרחשו הדברים, בצילומים מרחוק, טייקים ארוכים וללא עיוות התמונה ואפקטים אמנותיים.
זהו הריאליזם:
https://youtu.be/uH7h4SF2Mfg
כך מציירים ריאליסטי:
https://youtu.be/zkmrsq9jZ7U
וגם כך:
https://youtu.be/yqE6sXhGn5o
אמן ריאליסטי מסביר:
https://youtu.be/5uA1LBdslTg
ניתוח של ציור ריאליסטי:
http://youtu.be/ArCbx99mc8k
ונסו לצייר עין ריאליסטית (עברית):
https://youtu.be/Vg5LXpnQ750
מה סוד הסרט "הנוקמים"?
סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.
הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.
הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון (מתורגם):
http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU
מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה.
והסרט החדש על גיבורי-העל הללו (מתורגם):
https://youtu.be/eLT3mDCBj8U
מיהו קינג קונג - הקוף המפלצתי מהקולנוע?
סרט ההרפתקאות "קינג קונג" (king kong) משנת 1933 הכיר לנו את גורילת הענק הבדיונית בשם זה. הסרט הצליח והפך אז פופולרי מאוד. רבים מצופי הקולנוע אהבו את הסיפור על המפלצת שמגלה את רגשותיה לנערה בלונדינית מצודדת בשם אן. הסרט זכה במהלך השנים לגרסאות חדשות וסרטי המשך שונים.
הרעיון לסרט נולד מהבאת דרקוני הקומודו למערב וההתרגשות שעוררו המפלצות האמיתיות הללו. ואמנם הסרט שבה את לבם של חובבי קולנוע וסרטי מתח ואימה שונים וגם השפיע על אופנת סרטי האסונות שתיוולד באותן שנים ותלך ותתפתח בהמשך.
דמותו של קינג קונג המשיכה במהלך השנים להעסיק יוצרי סרטי וסדרות אנימציה, קומיקס ועוד. המעניין הוא שאופיו של קונג השתנה והתפתח ומיצור אלים ומפלצתי הוא החל להתגלות כבעל רגשות ויצור סובל או אפילו טרגי.
הסצנה הזכורה ביותר מהסרט היא מהסצינות הקלאסיות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. זו סצנה שבה קינג קונג מטפס עם אן היפה שבידו, על בניין האמפייר סטייט המפורסם בניו-יורק. אל ניו יורק הוא הובא כדי לשעשע את תושבי העיר בתשלום.
זהירות ספוילר בן כמעט מאה שנים - כשהוא ניצב על ראש המגדל, קונג מותקף על ידי מטוסי קרב ונאבק בהם במאבק אמיץ ואימתני, עד שהם מביסים אותו.
הנה קינג קונג בקטע מהסרט בשם זה:
https://youtu.be/7ghrraB8mTU
קטעים מהסרט המקורי של "קינג קונג":
http://youtu.be/H0WpKl2A_2k
הסצינה על המגדל מהגירסה החדשה של קינג קונג:
http://youtu.be/NoD85qZhkWY
וסצנה שבה קינג קונג מציל את אן היפה מדינוזאור לא חביב, באחד מסרטי הסדרה:
http://youtu.be/b-f5iMDXvcA
מיהם אמני פולי בקולנוע?
אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך.
אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה של הרעשים והצלילים השונים, לאו דווקא המוסיקה, בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך.
לכל צעד ולכל רעש הם מתאימים את הצליל. מדובר באנשי מקצוע בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין אוסף של קולות פוטנציאליין, שהם אמורים לספק לסרטים וההפקות שמעסיקות אותם.
זהו גם תחום יצירתי מאוד, כי לא פעם הם נתקלים באתגרי צלילים ורעשים חדשים או קשים מהרגיל, שלהם הם צריכים למצוא את הפקת הצליל והרעש הנכונים.
התחום נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.
הנה אמנות הפוליז:
https://youtu.be/UO3N_PRIgX0
אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:
http://youtu.be/MHAIgJsMoXw
סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:
http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y
אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...
http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s
ואמן פולי שמשתמש לצלילים בשמיכות, צעדים ועוד:
http://youtu.be/wx32-L9tJcE
מי הייתה הדי לאמאר השחקנית הממציאה והאישה היפה בתבל?
יפה, נועזת ומבריקה - השחקנית הדי לאמאר (Hedy Lamarr) נולדה עם כל מה שצריך והרבה יותר. היא הייתה מהכוכבות הגדולות של הוליווד בתקופת מלחמת העולם השנייה, אחת הנשים היפות בעולם ושחקנית מעולה, מושכת ואחת שסרטיה הם הצלחות מסחריות מאוד.
אבל לא רבים יודעים שמי שהוגדרה לא פעם בזמנה "האשה היפה ביותר בעולם" הייתה גם אישה מבריקה וממציאה מקורית, שביחד עם ממציא נוסף, מלחין שעבד איתה, תרמה לעולם את טכנולוגיית שידור גלי הרדיו, שתהיה בהמשך המאה לבסיס של טכנולוגיות אולטרה מודרניות כמו הסלולאר, הבלוטוס, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי.
איך זה קורה, אתם ודאי שואלים...
ובכן, טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהמציאה לאמאר ושכונתה אז בציניות "השטות של הדי", הפכה בהמשך לפטנט והמצאה פורצת דרך, אך לא פורסמה בזמנו כי הייתה סודית והוצעה לצבא ארה"ב. הצבא טען שהיא מורכבת ליישום, אבל באופן מוזר יישם אותה אחרי המלחמה, מעט אחרי שפקע הפטנט ולא צריך לשלם לממציאים...
לאמאר, מי שנולדה בשנת 1914 בווינה כילדה יהודיה בשם הדוויג אווה מריה קייזלר, גודלה כנוצריה דווקא. היא נישאה בגיל 19 ליצרן תחמושת בשם פריץ מאנדל. הוא היה מקורב לנאצים. משיחותיו היא למדה המון על טילים ובעיות שאיפיינו את הטכנולוגיה הצעירה הזו.
בשנת 1937 ברחה הדי לארה"ב והפכה לכוכבת נערצת. שם היא הפכה לכוכבת קולנוע נועזת, שבין השאר הייתה הראשונה להופיע בסצנת עירום נועזת בסרט.
ואז היא פגשה את המלחין המודרניסטי ג’ורג’ אנת’יל. שילוב הרעיון שלה להפרעה של שיבושים בתדרי רדיו של טילים, עם הפתרון של אנת'יל, שהתבסס על פתרון שיצר באחת מיצירותיו לשליטה מרחוק ב-16 פסנתרים אוטומטיים, הם שהביאו להמצאה החשובה שלהם ולהפיכתה לאחת המציאות החשובות בתולדות הנדסת התקשורת.
זה סיפור ייחודי אבל לא יחיד בהיסטוריה, של אמנים המשתמשים ביצירתיות שלהם, כדי לפתור בעיות טכנולוגיות מסובכות, בדרכים מקוריות ומפתיעות שגם גדולי המהנדסים לא חושבים עליהן.
אז יחי היופי של האינטליגנציה שהתגלמה באותה "שטות של הדי לאמאר", שקידמה את האנושות אל המאה ה-21.
הנה סיפורה של הדי לאמאר (עברית):
https://youtu.be/DLzzVx6G9is
עוד על הצד הטכנולוגי הלא מוכר של הדי לאמאר הכוכבת היפה:
http://youtu.be/Dr9L03Hw9MY
על הקשר הרומנטי הקצר שלה עם עוד ענק טכנולוגיה - הווארד יוז:
https://youtu.be/P0ZfOFAoWMU
עוד על חייה והמצאתה של הדי לאמאר:
https://youtu.be/NI8nOa9BvjY
סרטון אנימציה שהקדישה לה חברת גוגל:
https://youtu.be/Z0gu2QhV1dc
מה יש למשרד החיוך לומר עליה (עברית):
https://youtu.be/Wre_NJ8NCVU?long=yes
והרצאה על שיתוף הפעולה המדהים בין שחקנית למוסיקאי, שהניחו את היסודות לטכנולוגיית התקשורת המודרנית:
https://youtu.be/rpW_63-TuWs?long=yes
המחזאי ניסים אלוני אמר פעם ש"קולנוע הוא האוניברסיטה של החושך". גם אם לא לזה הוא התכוון, ממש כמו אוניברסיטה עם הרבה פקולטות שיוצרות מדע ומדענים, הקולנוע מאגד אמנויות שונות כדי ליצור ולספר סיפור ועלילה.
היה זה תיאורטיקן הקולנוע הצרפתי ריצ'יוטו קאנודו (Ricciotto Canudo), איטלקי במקור, שקבע שהיצירה הקולנועית היא אמנות חדשה. הוא כינה אותה במאמריו "אמנות פלסטית בתנועה".
מה שהיה בעיניו מיוחד בקולנוע הייתה העובדה שהאמנות הזו משלבת באופן הרמוני את אמנויות המרחב, כלומר האדריכלות, הפיסול והציור, לצד אמנויות הזמן, שהן המוסיקה והשירה. ביחד מהוות אמנויות אלה את 5 האמנויות הקלאסיות, כפי שהגדיר אותן הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל. לאחר שהוסיף לאמנויות הזמן את המחול, ראה קאנודו בקולנוע את האמנות השביעית.
מכל מקום, אמנות הקולנוע היא צורת ביטוי אמנותית ייחודית, בשילוב שהיא עושה, של אמצעים ויזואליים וקוליים, כדי לספר סיפור ולעורר רגשות ומחשבות אצל הצופים.
הקולנוע, בניגוד לציור או לפיסול, הוא אמנות דינמית כלומר חיה, המתפרשת לאורך הזמן ומאפשרת שילובים מורכבים, מרגשים ומעניינים, של דימויים חזותיים וקולות.
הבמאי הוא האמן הראשי בסרט, הוא זה שאחראי על החזון האמנותי ומנחה את שאר היוצרים להגשמתו. בידיו מצוי כוח רב לעורר הזדהות, לגרום לצופה לחוש ולהתרגש. הבמאי קובע כיצד הסיפור יסופר - דרך התסריט שנכתב, הצילום, העריכה והמוסיקה שבסרט.
הבמאי הוא זה שבונה את החוויה הקולנועית באופן אמנותי. בחירת זווית המצלמה, למשל, יכולה להדגיש דמות או ליצור מתח. עריכה מהירה יכולה ליצור קצב מרגש.
גם המשחק מהווה מרכיב מרכזי ואמנותי בקולנוע. השחקנים מגלמים את הדמויות תוך שימוש בטכניקות שונות של משחק. הם מונחים בידי הבמאי המדריך אותם כיצד להעביר את הרגש והאווירה שהוא רוצה ליצור.
משחק טוב יכול לגרום לצופה להתחבר ולהאמין בעולם המוצג על המסך. ההנאה מהצפייה בסרט קולנוע טוב נובעת מהאופן המיומן והאמנותי שבו משתלבים ביחד כל רכיביו - הבימוי, המשחק, הצילום, העלילה והאפקטים.
כיום כמובן שהאמנות השביעית היא לא רק אמנות אלא גם תעשייה של ממש. גם שיקולים מסחריים וכסף, הרבה כסף, מניע אותה. לכן רבים טוענים שהצד האמנותי נפגע מכך ובעוד הוליווד הפכה את הסרטים שיוצאים ממנה למוצרי "ג'אנק פוד תרבותי", בעוד שאמנות הקולנוע חיה יותר בקולנוע העצמאי ובארצות אחרות.
הכירו את התחום לעומק בתגית "קולנוע".
הנה דוגמה ליופיה של אמנות הקולנוע:
https://youtu.be/KB6qKg2xQ58
רצף ארוך של פריימים מ-222 סרטים שמייצגים את תולדות הקולנוע:
http://youtu.be/CNYBXKt6_dw
מבחר מהרגעים הגדולים של הקולנוע:
https://youtu.be/84rxY_9wLgU
כמה מהנשים החשובות בתולדות הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/V3g37Ixghms
החשש לתעשיית הקולנוע בקורונה (עברית):
https://youtu.be/2ydf6-tHsHQ
מה לומדים כדי לעשות קולנוע? (עברית)
https://youtu.be/zR4SFOFh4F8
שוטים מרהיבים מסרטים נפלאים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/AA3bJ74uIPI?long=yes
ותכנית חינוכית על התפתחות הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/RAO0SbhoYW8?long=yes
הסרט התעודי וזוכה האוסקר לסרט תיעודי שעשה הבמאי ליאון גאסט ב-1996, הוא סרט האיגרוף הטוב ביותר. זהו בכלל אחד מסרטי הספורט המרתקים שנוצרו ומשל ליחסים של הצפון והדרום בעידן המודרני.
"כשהיינו מלכים" מתמקד בקרב האיגרוף במשקל כבד שנערך ב-30 באוקטובר 1974 בין מוחמד עלי, הטוען לכתר שביקש להחזיר לעצמו את התואר שבו החזיק בעבר, אל מול אלוף העולם החדש ג'ורג' פורמן, שלקח אותו מפרייזר, מי שניצח בעבר את עלי.
הקרב נערך בקינסאשה בירת זאיר (היום: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כיוון שנשיא זאיר מובוטו הבטיח לשלם לכל אחד מהמתאגרפים 5 מיליון דולר, אם הקרב ייערך בזאיר, אבל אחריו נתקעו האלופים במדינה האפריקנית הזו, למשך זמן רב ומיותר. הסרט מציג גם את הקרב אבל לא פחות מכך - את ההמתנה הארוכה של המתאגרפים התקועים בזאיר זמן רב.
הוא זכה, אגב, באוסקר עבור הסרט התיעודי הטוב ביותר.
הנה הקדימון לסרט "כשהיינו מלכים":
https://youtu.be/uBauogNmRqY
הזכייה באוסקר:
https://youtu.be/EBHYqH9qaUc
שירלי טמפל (Shirley Temple) היא ללא ספק ילדת הפלא הכי מפורסמת בתולדות הקולנוע. הילדה החמודה והמוכשרת הזו הפכה במחצית השנייה של שנות ה-30 באמריקה, להיות המתוקה הלאומית וכוכבת הקולנוע הכי מדוברת בהוליווד.
זה לא שהיא הייתה שחקנית, זמרת או רקדנית מצוינת. הוא הייתה קרן אור בקצה מכונת ההסרטה, באולם החשוך של הקולנוע ובעולם החשוך של העוני והאבטלה. שכן אלו היו הימים של "השפל הגדול", המשבר הכלכלי החמור בתולדות אמריקה. שירלי טמפל הייתה, אם תרצו, ה"רסקיו הלאומית" שניתן על ידי הוליווד לעם מוכה אבטלה וחורבן כלכלי, אותה ילדה מתוקה שמשכיחה לרגע את הצרות ונותנת קצת אופטימיות בזמנים קשים.
אם היא לא הייתה קיימת, צריכים היו, כמאמר הקלישאה, להמציא אותה.
ילדת הפלא טמפל נולדה בקליפורניה ולמדה ריקוד מגיל 3. החל מגיל 4 היא החלה לשחק בסרטים ונחלה הצלחה גדולה. זו היתה הפעם הראשונה שבה ילדה צעירה הצליחה לסחוף המוני צופים לבתי הקולנוע. יופיה הרב, מתיקותה וכישרון המשחק והשירה שלה, כמו גם יכולת הריקוד, היו למגנט של קהל.
כשהייתה בת 6 בלבד, שירלי טמפל זכתה באוסקר לשם כבוד. היא נחשבת הזוכה הצעירה ביותר אי-פעם בפרס האוסקר לשם כבוד.
בגיל 12, משפג הקסם שלה בעיני הקהל, היא הפסיקה לשחק בסרטים.
בבגרותה טמפל נישאה לקצין בחיל האוויר האמריקאי והייתה לדיפלומטית. כאישה מבוגרת ועדיין יפה, הפכה שירלי טמפל לשגרירת ארה"ב במדינות שונות, כמו גאנה וצ'כוסלובקיה.
בגיל 85, לאחר קריירה מעוררת השראה ומתוקה במיוחד, שהחלה בקולנוע הקלאסי והמשיכה בפוליטיקה עולמית ודיפלומטיה, היא הלכה לעולמה.
הנה קטעים מסרטים שונים של שירלי טמפל בליווי שיר מפיה:
http://youtu.be/1KRhO4kbGt4
שיר בביצועה מתוך סרט:
https://youtu.be/WLLSqpYyPD8
שירלי טמפל רוקדת עם ביל בוג'נגלס, מגדולי רקדני הסטפס:
https://youtu.be/wtHvetGnOdM
וקווים לדמותה, ערב מותה בגיל 85 (עברית):
https://youtu.be/ddLb4k4IgkE
אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.
סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.
הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":
https://youtu.be/WNYpzpNA_AE
סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:
https://youtu.be/hplpQt424Ls
המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:
https://youtu.be/4zr_zL_T3g8
סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":
https://youtu.be/GbpUcAI86MY
סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":
https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ
קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:
http://youtu.be/14dOICbwSIs
הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו" (מתורגם):
http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY
סקירה קצרה מביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967 (מתורגם):
http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s
קטעי מתח מסרטיו הרבים:
https://youtu.be/X3BUZBnDS74
הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:
https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes
וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:
https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes
קולנוע
הריאליזם (Realism) הוא סגנון שמציג את האופן המדויק שבו נראים דברים במציאות. ציור ריאליסטי, שנקרא גם פיגורטיבי, הוא ציור מדויק. ממש כמו צילום, ציור ריאליסטי משחזר את המראה האמיתי של המצויר בו ועוסק במציאות בלבד, בלי מיתוסים ונושאים מהעבר.
פיסול ריאליסטי יציג את המפוסל באופן מדויק, עם הקפדה על כל פרט ושריר של הדמות המפוסלת למשל.
קולנוע ריאליסטי ידגיש את הפרטים המוכרים מהמציאות, צילום במקומות האמיתיים שבהם התרחשו הדברים, בצילומים מרחוק, טייקים ארוכים וללא עיוות התמונה ואפקטים אמנותיים.
זהו הריאליזם:
https://youtu.be/uH7h4SF2Mfg
כך מציירים ריאליסטי:
https://youtu.be/zkmrsq9jZ7U
וגם כך:
https://youtu.be/yqE6sXhGn5o
אמן ריאליסטי מסביר:
https://youtu.be/5uA1LBdslTg
ניתוח של ציור ריאליסטי:
http://youtu.be/ArCbx99mc8k
ונסו לצייר עין ריאליסטית (עברית):
https://youtu.be/Vg5LXpnQ750
סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.
הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.
הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון (מתורגם):
http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU
מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה.
והסרט החדש על גיבורי-העל הללו (מתורגם):
https://youtu.be/eLT3mDCBj8U
סרט ההרפתקאות "קינג קונג" (king kong) משנת 1933 הכיר לנו את גורילת הענק הבדיונית בשם זה. הסרט הצליח והפך אז פופולרי מאוד. רבים מצופי הקולנוע אהבו את הסיפור על המפלצת שמגלה את רגשותיה לנערה בלונדינית מצודדת בשם אן. הסרט זכה במהלך השנים לגרסאות חדשות וסרטי המשך שונים.
הרעיון לסרט נולד מהבאת דרקוני הקומודו למערב וההתרגשות שעוררו המפלצות האמיתיות הללו. ואמנם הסרט שבה את לבם של חובבי קולנוע וסרטי מתח ואימה שונים וגם השפיע על אופנת סרטי האסונות שתיוולד באותן שנים ותלך ותתפתח בהמשך.
דמותו של קינג קונג המשיכה במהלך השנים להעסיק יוצרי סרטי וסדרות אנימציה, קומיקס ועוד. המעניין הוא שאופיו של קונג השתנה והתפתח ומיצור אלים ומפלצתי הוא החל להתגלות כבעל רגשות ויצור סובל או אפילו טרגי.
הסצנה הזכורה ביותר מהסרט היא מהסצינות הקלאסיות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. זו סצנה שבה קינג קונג מטפס עם אן היפה שבידו, על בניין האמפייר סטייט המפורסם בניו-יורק. אל ניו יורק הוא הובא כדי לשעשע את תושבי העיר בתשלום.
זהירות ספוילר בן כמעט מאה שנים - כשהוא ניצב על ראש המגדל, קונג מותקף על ידי מטוסי קרב ונאבק בהם במאבק אמיץ ואימתני, עד שהם מביסים אותו.
הנה קינג קונג בקטע מהסרט בשם זה:
https://youtu.be/7ghrraB8mTU
קטעים מהסרט המקורי של "קינג קונג":
http://youtu.be/H0WpKl2A_2k
הסצינה על המגדל מהגירסה החדשה של קינג קונג:
http://youtu.be/NoD85qZhkWY
וסצנה שבה קינג קונג מציל את אן היפה מדינוזאור לא חביב, באחד מסרטי הסדרה:
http://youtu.be/b-f5iMDXvcA
אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך.
אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה של הרעשים והצלילים השונים, לאו דווקא המוסיקה, בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך.
לכל צעד ולכל רעש הם מתאימים את הצליל. מדובר באנשי מקצוע בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין אוסף של קולות פוטנציאליין, שהם אמורים לספק לסרטים וההפקות שמעסיקות אותם.
זהו גם תחום יצירתי מאוד, כי לא פעם הם נתקלים באתגרי צלילים ורעשים חדשים או קשים מהרגיל, שלהם הם צריכים למצוא את הפקת הצליל והרעש הנכונים.
התחום נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.
הנה אמנות הפוליז:
https://youtu.be/UO3N_PRIgX0
אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:
http://youtu.be/MHAIgJsMoXw
סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:
http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y
אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...
http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s
ואמן פולי שמשתמש לצלילים בשמיכות, צעדים ועוד:
http://youtu.be/wx32-L9tJcE
יפה, נועזת ומבריקה - השחקנית הדי לאמאר (Hedy Lamarr) נולדה עם כל מה שצריך והרבה יותר. היא הייתה מהכוכבות הגדולות של הוליווד בתקופת מלחמת העולם השנייה, אחת הנשים היפות בעולם ושחקנית מעולה, מושכת ואחת שסרטיה הם הצלחות מסחריות מאוד.
אבל לא רבים יודעים שמי שהוגדרה לא פעם בזמנה "האשה היפה ביותר בעולם" הייתה גם אישה מבריקה וממציאה מקורית, שביחד עם ממציא נוסף, מלחין שעבד איתה, תרמה לעולם את טכנולוגיית שידור גלי הרדיו, שתהיה בהמשך המאה לבסיס של טכנולוגיות אולטרה מודרניות כמו הסלולאר, הבלוטוס, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי.
איך זה קורה, אתם ודאי שואלים...
ובכן, טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהמציאה לאמאר ושכונתה אז בציניות "השטות של הדי", הפכה בהמשך לפטנט והמצאה פורצת דרך, אך לא פורסמה בזמנו כי הייתה סודית והוצעה לצבא ארה"ב. הצבא טען שהיא מורכבת ליישום, אבל באופן מוזר יישם אותה אחרי המלחמה, מעט אחרי שפקע הפטנט ולא צריך לשלם לממציאים...
לאמאר, מי שנולדה בשנת 1914 בווינה כילדה יהודיה בשם הדוויג אווה מריה קייזלר, גודלה כנוצריה דווקא. היא נישאה בגיל 19 ליצרן תחמושת בשם פריץ מאנדל. הוא היה מקורב לנאצים. משיחותיו היא למדה המון על טילים ובעיות שאיפיינו את הטכנולוגיה הצעירה הזו.
בשנת 1937 ברחה הדי לארה"ב והפכה לכוכבת נערצת. שם היא הפכה לכוכבת קולנוע נועזת, שבין השאר הייתה הראשונה להופיע בסצנת עירום נועזת בסרט.
ואז היא פגשה את המלחין המודרניסטי ג’ורג’ אנת’יל. שילוב הרעיון שלה להפרעה של שיבושים בתדרי רדיו של טילים, עם הפתרון של אנת'יל, שהתבסס על פתרון שיצר באחת מיצירותיו לשליטה מרחוק ב-16 פסנתרים אוטומטיים, הם שהביאו להמצאה החשובה שלהם ולהפיכתה לאחת המציאות החשובות בתולדות הנדסת התקשורת.
זה סיפור ייחודי אבל לא יחיד בהיסטוריה, של אמנים המשתמשים ביצירתיות שלהם, כדי לפתור בעיות טכנולוגיות מסובכות, בדרכים מקוריות ומפתיעות שגם גדולי המהנדסים לא חושבים עליהן.
אז יחי היופי של האינטליגנציה שהתגלמה באותה "שטות של הדי לאמאר", שקידמה את האנושות אל המאה ה-21.
הנה סיפורה של הדי לאמאר (עברית):
https://youtu.be/DLzzVx6G9is
עוד על הצד הטכנולוגי הלא מוכר של הדי לאמאר הכוכבת היפה:
http://youtu.be/Dr9L03Hw9MY
על הקשר הרומנטי הקצר שלה עם עוד ענק טכנולוגיה - הווארד יוז:
https://youtu.be/P0ZfOFAoWMU
עוד על חייה והמצאתה של הדי לאמאר:
https://youtu.be/NI8nOa9BvjY
סרטון אנימציה שהקדישה לה חברת גוגל:
https://youtu.be/Z0gu2QhV1dc
מה יש למשרד החיוך לומר עליה (עברית):
https://youtu.be/Wre_NJ8NCVU?long=yes
והרצאה על שיתוף הפעולה המדהים בין שחקנית למוסיקאי, שהניחו את היסודות לטכנולוגיית התקשורת המודרנית:
https://youtu.be/rpW_63-TuWs?long=yes
מי היה הגאון השלישי של הסרט האילם?
רבים מכירים את שני גאוני הסרט האילם, צ'ארלי צ'אפלין ובאסטר קיטון. אבל לא רבים זוכרים את הקומיקאי הממושקף הרולד לויד, הגאון השלישי של הראינוע. הקומדיות האילמות שיצר הן לא פחות מעולות משל השניים האחרים ובכל זאת הוא הצליח להישכח.
מעבר להיותו שחקן מצוין במעל 200 קומדיות שיצר, לויד נודע גם בסצנות הנועזות והפעלולים המסוכנים שהופיעו בסרטיו. את רובם ביצע בעצמו.
הנה אחד הסרטים החשובים והמפורסמים של הרולד לויד - הסרט "לעזאזל הבטיחות":
http://youtu.be/QEcTjhUN_7U
ואוסף של סצנות מסרטים שונים שלו:
http://youtu.be/shdzRq4BYWk
רבים מכירים את שני גאוני הסרט האילם, צ'ארלי צ'אפלין ובאסטר קיטון. אבל לא רבים זוכרים את הקומיקאי הממושקף הרולד לויד, הגאון השלישי של הראינוע. הקומדיות האילמות שיצר הן לא פחות מעולות משל השניים האחרים ובכל זאת הוא הצליח להישכח.
מעבר להיותו שחקן מצוין במעל 200 קומדיות שיצר, לויד נודע גם בסצנות הנועזות והפעלולים המסוכנים שהופיעו בסרטיו. את רובם ביצע בעצמו.
הנה אחד הסרטים החשובים והמפורסמים של הרולד לויד - הסרט "לעזאזל הבטיחות":
http://youtu.be/QEcTjhUN_7U
ואוסף של סצנות מסרטים שונים שלו:
http://youtu.be/shdzRq4BYWk
מי היה ענק האנימציה וולט דיסני?
וולטר דיסני, שכולם מכירים בשם וולט דיסני (Walt disney), היה אנימטור ומפיק סרטי אנימציה, אחד האנשים החשובים ביצירת העולם של הסרטים המצוירים כמו שאנו מכירים אותו.
דיסני הפיק סדרות של סרטי הנפשה קצרים בכיכובם של מיקי מאוס, דונלד דק, גופי ופלוטו והפך את הגיבורים המצוירים לאהובים על ילדי כל העולם.
הוא ייסד את חברת הסרטים "וולט דיסני". בחייו היה מועמד 59 פעמים לפרס האוסקר וזכה ב-22 פרסים, ארבעה מהם בשנה אחת - אלו שיאים שלא נשברו בתחום הזכיות באוסקר!
ב-1934 דיסני החל לעבוד על הסרט שלגיה ושבעת הגמדים. כל תעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל, אך הסרט הצליח מעל למשוער והכניס לו את הכסף שאיפשר לו להקים את אולפני וולט דיסני. "שלגיה ושבעת הגמדים" החל את תור הזהב של סרטי האנימציה של דיסני, שכללו את בין השאר את פינוקיו, פנטסיה, במבי, סינדרלה ועליסה בארץ הפלאות.
בהמשך חייו יצר דיסני את פארק השעשועים המפורסם דיסנילנד ואחריו תכנן מספר פארקים נוספים ומצליחים, כמו דיסניוורלד ואפקוט, שבנייתם הסתיימה לאחר מותו.
החברה שייסד וולט דיסני היא עד היום אחד מתאגידי הקולנוע המצליחים בעולם וממשיכה להפיק סרטי אנימציה מעולים ומצליחים, להקים פרקי שעשועים ברוח דיסנילנד ברחבי העולם ולהיות המקום שבו ילדים מגשימים את החלום להיות בחלום.
רק מילה אחת פחות נעימה על הגאון העסקי וקולנוען האנימציה פורץ הדרך - עצוב לזכור שמי שאחראי לחלומות הילדות של רבים מאיתנו היה אנטישמי. עוד לא עבר חודש מאז "ליל הבדולח" בו פרעו הנאצים ביהודים בכל רחבי גרמניה, ודיסני אירח באולפן שלו בלוס אנג'לס את לני ריפנשטאל, הבמאית הנאצית של היטלר.
הנה סרטון על תולדות חייו של וולט דיסני:
http://youtu.be/RkAQRLwPhwY?t=10s
עובדים מספרים על הגאון הנערץ והסלבריטי שהיה:
https://youtu.be/up12sKrRsSE
וולט דיסני מציג מצלמה חדשנית שפותחה באולפנים שלו:
https://youtu.be/3YIR39KeJMk
במהלך השנים דיסני גם יצרה התייחסויות אקטואליות בסרטיה (עברית):
https://youtu.be/lb11LWKX0i4?long=yes
ורובוט שמספר דברים רבים שלא ידעתם עליו:
https://youtu.be/INR6blM9klw?long=yes
וולטר דיסני, שכולם מכירים בשם וולט דיסני (Walt disney), היה אנימטור ומפיק סרטי אנימציה, אחד האנשים החשובים ביצירת העולם של הסרטים המצוירים כמו שאנו מכירים אותו.
דיסני הפיק סדרות של סרטי הנפשה קצרים בכיכובם של מיקי מאוס, דונלד דק, גופי ופלוטו והפך את הגיבורים המצוירים לאהובים על ילדי כל העולם.
הוא ייסד את חברת הסרטים "וולט דיסני". בחייו היה מועמד 59 פעמים לפרס האוסקר וזכה ב-22 פרסים, ארבעה מהם בשנה אחת - אלו שיאים שלא נשברו בתחום הזכיות באוסקר!
ב-1934 דיסני החל לעבוד על הסרט שלגיה ושבעת הגמדים. כל תעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל, אך הסרט הצליח מעל למשוער והכניס לו את הכסף שאיפשר לו להקים את אולפני וולט דיסני. "שלגיה ושבעת הגמדים" החל את תור הזהב של סרטי האנימציה של דיסני, שכללו את בין השאר את פינוקיו, פנטסיה, במבי, סינדרלה ועליסה בארץ הפלאות.
בהמשך חייו יצר דיסני את פארק השעשועים המפורסם דיסנילנד ואחריו תכנן מספר פארקים נוספים ומצליחים, כמו דיסניוורלד ואפקוט, שבנייתם הסתיימה לאחר מותו.
החברה שייסד וולט דיסני היא עד היום אחד מתאגידי הקולנוע המצליחים בעולם וממשיכה להפיק סרטי אנימציה מעולים ומצליחים, להקים פרקי שעשועים ברוח דיסנילנד ברחבי העולם ולהיות המקום שבו ילדים מגשימים את החלום להיות בחלום.
רק מילה אחת פחות נעימה על הגאון העסקי וקולנוען האנימציה פורץ הדרך - עצוב לזכור שמי שאחראי לחלומות הילדות של רבים מאיתנו היה אנטישמי. עוד לא עבר חודש מאז "ליל הבדולח" בו פרעו הנאצים ביהודים בכל רחבי גרמניה, ודיסני אירח באולפן שלו בלוס אנג'לס את לני ריפנשטאל, הבמאית הנאצית של היטלר.
הנה סרטון על תולדות חייו של וולט דיסני:
http://youtu.be/RkAQRLwPhwY?t=10s
עובדים מספרים על הגאון הנערץ והסלבריטי שהיה:
https://youtu.be/up12sKrRsSE
וולט דיסני מציג מצלמה חדשנית שפותחה באולפנים שלו:
https://youtu.be/3YIR39KeJMk
במהלך השנים דיסני גם יצרה התייחסויות אקטואליות בסרטיה (עברית):
https://youtu.be/lb11LWKX0i4?long=yes
ורובוט שמספר דברים רבים שלא ידעתם עליו:
https://youtu.be/INR6blM9klw?long=yes
מהו אקסטרים קלוז-אפ?
הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". אז מה קורה אם אתה מתמקד בחלק מהן? - האם אתה חודר לנבכי הנשמה של הדמות?
באופן מסוים כן. אקסטרים קלוז אפ (Extreme Close Up), התקריב המוקצן, הוא צילום מקרוב מאד, בדרך כלל של חלק מהפנים של דמות או של עצם מסוים.
באקסטרים קלוז אפ מתאר השוט פרט קטן ביותר. כך יצולמו באקסטרים קלוז אפ העיניים בלבד, למשל, או הפה, השפתיים וכדומה. כך מצלמים ממש מקרוב הדלקת סיגריה, מריחת שפתון, סיבוב איטי של מפתח בדלת... בררררר...
צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים הקטנים ביותר והעברת מסר לקהל, כמו מצב הדמות, הרגשתה, רמז למה שעומד להתרחש בהמשך הסצנה או החשש ממשהו כזה וכדומה.
נעיצת עיניים, על ידי צילום שלהן מקרוב, או הקשבה דרוכה, למשל - על ידי צילום של האוזן מקרוב, סיבוב המפתח יכול להגדיל את המתח, בדיוק כמו שהדלקת סיגריה עושה זאת, בזמן הנכון בסצנה.
כשמתמקדים בחלק קטן מהנושא, כמו פנים מפוחדות או יד מזיעה של אדם למשל, ניתן להציג דרכו דברים שבמבט מרחוק המצלמה אינה תופסת, כמו מצב רוח או מחשבות. כך מועברים לצופה רעיונות שישרתו את העלילה בהמשך ויאפשרו לקרב את הצופה לחווייה של הדמות, ליצור הזדהות או רתיעה ממנה ולחזק את האפקט.
בתסריט יסומן האקסטרים קלוז אפ בסימון "E.C.U".
אקסטרים קלוז אפ מהמפורסמים בתולדות הקולנוע - מ"הטוב, הרע והמכוער":
https://youtu.be/PO7RjJ538xk
כך עשו גדולי הבימאים שימוש בקלוז אפים, מהמדיום קלוז אפ ועד לאקסטרים:
https://youtu.be/O5ZCsw22JRk
סוגי השוטים בקולנוע, כולל אקסטרים קלוז-אפ:
http://youtu.be/laU2MI6X48I
הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". אז מה קורה אם אתה מתמקד בחלק מהן? - האם אתה חודר לנבכי הנשמה של הדמות?
באופן מסוים כן. אקסטרים קלוז אפ (Extreme Close Up), התקריב המוקצן, הוא צילום מקרוב מאד, בדרך כלל של חלק מהפנים של דמות או של עצם מסוים.
באקסטרים קלוז אפ מתאר השוט פרט קטן ביותר. כך יצולמו באקסטרים קלוז אפ העיניים בלבד, למשל, או הפה, השפתיים וכדומה. כך מצלמים ממש מקרוב הדלקת סיגריה, מריחת שפתון, סיבוב איטי של מפתח בדלת... בררררר...
צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים הקטנים ביותר והעברת מסר לקהל, כמו מצב הדמות, הרגשתה, רמז למה שעומד להתרחש בהמשך הסצנה או החשש ממשהו כזה וכדומה.
נעיצת עיניים, על ידי צילום שלהן מקרוב, או הקשבה דרוכה, למשל - על ידי צילום של האוזן מקרוב, סיבוב המפתח יכול להגדיל את המתח, בדיוק כמו שהדלקת סיגריה עושה זאת, בזמן הנכון בסצנה.
כשמתמקדים בחלק קטן מהנושא, כמו פנים מפוחדות או יד מזיעה של אדם למשל, ניתן להציג דרכו דברים שבמבט מרחוק המצלמה אינה תופסת, כמו מצב רוח או מחשבות. כך מועברים לצופה רעיונות שישרתו את העלילה בהמשך ויאפשרו לקרב את הצופה לחווייה של הדמות, ליצור הזדהות או רתיעה ממנה ולחזק את האפקט.
בתסריט יסומן האקסטרים קלוז אפ בסימון "E.C.U".
אקסטרים קלוז אפ מהמפורסמים בתולדות הקולנוע - מ"הטוב, הרע והמכוער":
https://youtu.be/PO7RjJ538xk
כך עשו גדולי הבימאים שימוש בקלוז אפים, מהמדיום קלוז אפ ועד לאקסטרים:
https://youtu.be/O5ZCsw22JRk
סוגי השוטים בקולנוע, כולל אקסטרים קלוז-אפ:
http://youtu.be/laU2MI6X48I
מהי השעיית חוסר האמונה?
השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.
השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.
חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?
וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.
כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.
במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.
#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.
השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.
רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.
גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.
הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":
https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.
השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.
חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?
וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.
כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.
במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.
#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.
השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.
רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.
גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.
הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":
https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
מיהו "האיש עם מצלמת הקולנוע"?
סרטו של דזיגה ורטוב משנת 1929, 'האיש עם מצלמת הקולנוע', הוא סרט מאד חשוב בתולדות הקולנוע התיעודי, שבסך הכל הציג יממה בחיי העיר הרוסית מוסקבה. אך את קצב החיים בעיר ההומה הוצג בסרט בשיטות קולנועיות, במיוחד שיטות עריכה מאד חדשניות לזמנן.
בין השיטות שהוצגו בסרט היו אפקטים של עין נפתחת למראה העירוני, היעלמות התמונה בהדרגה או והופעת התמונה כך (דיזולבים), הצגת תמונות במסך מפוצל, הילוך מהיר, הילוך איטי, הקפאת התמונה (פריז-פריים), זוויות צילום מפתיעות ועוד.
הגיבור של הסרט הוא ללא ספק הצלם, שנראה לא פעם כשהוא עושה את עבודת הצילום שלו וכך הופך את העיר הממשית לתמונות קולנועיות מעניינות ובדרך מציג סרט שהוא פחות העיר ויותר כיצד מתעדים את העיר.
הנה סיפורו של הסרט 'האיש עם מצלמת הקולנוע':
https://youtu.be/fhdPmsoSHo0
ועוד על "האיש עם מצלמת הקולנוע":
http://youtu.be/nfGm7iaSjAs
סרטו של דזיגה ורטוב משנת 1929, 'האיש עם מצלמת הקולנוע', הוא סרט מאד חשוב בתולדות הקולנוע התיעודי, שבסך הכל הציג יממה בחיי העיר הרוסית מוסקבה. אך את קצב החיים בעיר ההומה הוצג בסרט בשיטות קולנועיות, במיוחד שיטות עריכה מאד חדשניות לזמנן.
בין השיטות שהוצגו בסרט היו אפקטים של עין נפתחת למראה העירוני, היעלמות התמונה בהדרגה או והופעת התמונה כך (דיזולבים), הצגת תמונות במסך מפוצל, הילוך מהיר, הילוך איטי, הקפאת התמונה (פריז-פריים), זוויות צילום מפתיעות ועוד.
הגיבור של הסרט הוא ללא ספק הצלם, שנראה לא פעם כשהוא עושה את עבודת הצילום שלו וכך הופך את העיר הממשית לתמונות קולנועיות מעניינות ובדרך מציג סרט שהוא פחות העיר ויותר כיצד מתעדים את העיר.
הנה סיפורו של הסרט 'האיש עם מצלמת הקולנוע':
https://youtu.be/fhdPmsoSHo0
ועוד על "האיש עם מצלמת הקולנוע":
http://youtu.be/nfGm7iaSjAs
מה זה סטוריבורד?
סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס. מדובר בלוח תכנון שביצירתו יוצרי סרטים מקילים ומשביחים את תהליך הפרה-פרודקשן של הסרט.
בסטוריבורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.
המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.
הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.
בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.
בתור ייצוג גרפי של האופן שבו הסרט יתפתח, צילום אחר צילום, ייתכן שיצירת סטוריבורד נראה כמו שלב נוסף ואולי מיותר בתהליך הכנת סרט קצר או סרטון, אבל מדובר בשלב שמומלץ לעשות מה שניתן כדי לא לדלג עליו.
מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.
הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):
https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw
מה זה סטורי בורד?
https://youtu.be/bpZjnH9wA4k
איך הסטוריבורד עובד?
https://youtu.be/6aTnEanIXBk
דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):
https://youtu.be/udK6HLxpaJE
הדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:
https://youtu.be/ux_Em1lVsjI
ויצירת סטוריבורד באמצעות כלי AI בסגנון של "Black and white sketch drawing style":
https://youtu.be/MKOG__oIe1o
סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס. מדובר בלוח תכנון שביצירתו יוצרי סרטים מקילים ומשביחים את תהליך הפרה-פרודקשן של הסרט.
בסטוריבורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.
המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.
הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.
בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.
בתור ייצוג גרפי של האופן שבו הסרט יתפתח, צילום אחר צילום, ייתכן שיצירת סטוריבורד נראה כמו שלב נוסף ואולי מיותר בתהליך הכנת סרט קצר או סרטון, אבל מדובר בשלב שמומלץ לעשות מה שניתן כדי לא לדלג עליו.
מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.
הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):
https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw
מה זה סטורי בורד?
https://youtu.be/bpZjnH9wA4k
איך הסטוריבורד עובד?
https://youtu.be/6aTnEanIXBk
דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):
https://youtu.be/udK6HLxpaJE
הדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:
https://youtu.be/ux_Em1lVsjI
ויצירת סטוריבורד באמצעות כלי AI בסגנון של "Black and white sketch drawing style":
https://youtu.be/MKOG__oIe1o
מיהו טרזן ומה היה סופו?
טרזן הוא דמות ספרותית, גיבור סדרת ספרים פרי עטו של הסופר אדגר רייז בורואוז. הדמות הספרותית של טרזן היא מרגשת. טרזן הוא ילד אנגלי שלאחר מות הוריו בג'ונגל אפריקאי בסוף המאה ה-19, אומץ על ידי אחת הקופות שגידלה אותו כאחד הקופים. יכולותיו של טרזן עלו על אלו של בני אדם רגילים וכשהתבגר טרזן הוא הפך למנהיג שבט הקופים ולמנהיגן של חיות אחרות בג'ונגל.
בג'ונגל עבר טרזן הרפתקאות שונות, הכיר את ג'יין שהפכה לנערתו ונשארה איתו לחיות בג'ונגל. לצידו הופיעה כמעט תמיד השימפנזה המכונה צ'יטה. בני אדם נוספים שפגש בג'ונגל גילו לו שהוא בעצם ג'ון קלייטון השלישי, לורד גרייסטוק ובהמשך הוא יצא מהג'ונגלים אל אפריקה עצמה ובסרטים הגיע אפילו לאמריקה. עם זאת, הוא תמיד חזר הביתה, אל החיות שכה אהב.
עוד לפני הדור הנוכחי שבו טרזן מזוהה עם הסרט של אולפני דיסני, מי שזוהה עם טרזן היה השחיין האולימפי שהפך שחקן, ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller). ב-12 סרטי "טרזן", שנמשכו עד שנות ה-60, הוא היטיב לגלם את דמותו של טרזן, כשכישוריו הספורטיביים ומבנה גופו המוצק מסייעים לעיצוב הדמות ה"טרזנית" שהפכה לאגדה.
וייסמילר היה ספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים בשנות ה-20 ובמדליות זהב אולימפיות בענף השחייה. מי שגדל בתור ילד חולני, שרופאיו המליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך לאלוף עולם בלתי מנוצח. בבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. כך פרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו לאחר ששבר 67 שיאי עולם. ברשותו היו 5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה ומאזן מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה!
בזקנתו סיפרו על וייסמילר שדעתו השתבשה מעט. על פי הדיווחים הוא נהג לשוטט בבית-האבות שבו התגורר ולקרוא בקריאותיו של טרזן, קריאות שבהן הוא נודע מהסרטים שבהם כיכב בצעירותו.
הנה קטע מסרט של "טרזן", בו מופיע טרזן עם ג'יין חברתו בג'ונגל:
http://youtu.be/43dMpXAdbIU
מה קורה באחד הסרטים כשטרזן נלקח לניו יורק וקופץ מגשר ברוקלין הישר למים:
http://youtu.be/DVZT8ptggfs
מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:
https://youtu.be/D91MF6D3QHk
וסרט "טרזן" שלם משנת 1935:
https://youtu.be/5_FQPUzpc6E?long=yes
טרזן הוא דמות ספרותית, גיבור סדרת ספרים פרי עטו של הסופר אדגר רייז בורואוז. הדמות הספרותית של טרזן היא מרגשת. טרזן הוא ילד אנגלי שלאחר מות הוריו בג'ונגל אפריקאי בסוף המאה ה-19, אומץ על ידי אחת הקופות שגידלה אותו כאחד הקופים. יכולותיו של טרזן עלו על אלו של בני אדם רגילים וכשהתבגר טרזן הוא הפך למנהיג שבט הקופים ולמנהיגן של חיות אחרות בג'ונגל.
בג'ונגל עבר טרזן הרפתקאות שונות, הכיר את ג'יין שהפכה לנערתו ונשארה איתו לחיות בג'ונגל. לצידו הופיעה כמעט תמיד השימפנזה המכונה צ'יטה. בני אדם נוספים שפגש בג'ונגל גילו לו שהוא בעצם ג'ון קלייטון השלישי, לורד גרייסטוק ובהמשך הוא יצא מהג'ונגלים אל אפריקה עצמה ובסרטים הגיע אפילו לאמריקה. עם זאת, הוא תמיד חזר הביתה, אל החיות שכה אהב.
עוד לפני הדור הנוכחי שבו טרזן מזוהה עם הסרט של אולפני דיסני, מי שזוהה עם טרזן היה השחיין האולימפי שהפך שחקן, ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller). ב-12 סרטי "טרזן", שנמשכו עד שנות ה-60, הוא היטיב לגלם את דמותו של טרזן, כשכישוריו הספורטיביים ומבנה גופו המוצק מסייעים לעיצוב הדמות ה"טרזנית" שהפכה לאגדה.
וייסמילר היה ספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים בשנות ה-20 ובמדליות זהב אולימפיות בענף השחייה. מי שגדל בתור ילד חולני, שרופאיו המליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך לאלוף עולם בלתי מנוצח. בבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. כך פרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו לאחר ששבר 67 שיאי עולם. ברשותו היו 5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה ומאזן מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה!
בזקנתו סיפרו על וייסמילר שדעתו השתבשה מעט. על פי הדיווחים הוא נהג לשוטט בבית-האבות שבו התגורר ולקרוא בקריאותיו של טרזן, קריאות שבהן הוא נודע מהסרטים שבהם כיכב בצעירותו.
הנה קטע מסרט של "טרזן", בו מופיע טרזן עם ג'יין חברתו בג'ונגל:
http://youtu.be/43dMpXAdbIU
מה קורה באחד הסרטים כשטרזן נלקח לניו יורק וקופץ מגשר ברוקלין הישר למים:
http://youtu.be/DVZT8ptggfs
מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:
https://youtu.be/D91MF6D3QHk
וסרט "טרזן" שלם משנת 1935:
https://youtu.be/5_FQPUzpc6E?long=yes
מהו תסריט?
התסריט הוא התיאור בכתב של השיחות בסרט (דיאלוגים) והפעולות שבו. זהו השלד של הסרט, שעליו יולבשו שאר מרכיביו. לרוב כולל התסריט גם הוראות צילום והסברים לגבי המקום והזמן של כל סצינה והתרחשות בסרט.
התסריט מחולק לסצנות, כשהסצנה היא האלמנט הבסיסי של כל תסריט. סצנה מצומצמת לזמן ספציפי ולמקום ספציפי. אם אחד מהם משתנה, אז עברנו לסצנה חדשה.
בתסריט מופיע הסיפור, עם העלילה שלו (מה שנקרא 'נרטיב'), הדמויות שבו, היחסים שלהן זו עם זו והשיחות (דיאלוגים) ביניהן.
תסריט טוב, בדיוק כמו ספר, או מחזה טובים, כמעט תמיד יהיה ניתן לחלק ל-3 חלקים, או מה שמכונה "מערכות": התחלה, אמצע וסוף. זה ככה כבר מאות שנים ועדיין עובד טוב יותר כמעט תמיד. ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ואז מגיעה בסופו של דבר אל השיא.
כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.
בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק את זה היטב. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם קל יותר עם החלקים הללו.
הנה סרטון שמראה איך לכתוב תסריט או לפחות איך לעשות צחוק מכתיבת תסריט:
http://youtu.be/yyXpFn4SWW0
השוואת סצנות משני סרטים שנעשו על אסון וחילוץ הניצולים של "הנס באנדים":
https://youtu.be/jw7cnZpRC5U
ותסריטאית מקצועית שמסבירה כיצד למצוא נושאים לכתיבה של תסריטים:
http://youtu.be/xNCzzEo8rak
התסריט הוא התיאור בכתב של השיחות בסרט (דיאלוגים) והפעולות שבו. זהו השלד של הסרט, שעליו יולבשו שאר מרכיביו. לרוב כולל התסריט גם הוראות צילום והסברים לגבי המקום והזמן של כל סצינה והתרחשות בסרט.
התסריט מחולק לסצנות, כשהסצנה היא האלמנט הבסיסי של כל תסריט. סצנה מצומצמת לזמן ספציפי ולמקום ספציפי. אם אחד מהם משתנה, אז עברנו לסצנה חדשה.
בתסריט מופיע הסיפור, עם העלילה שלו (מה שנקרא 'נרטיב'), הדמויות שבו, היחסים שלהן זו עם זו והשיחות (דיאלוגים) ביניהן.
תסריט טוב, בדיוק כמו ספר, או מחזה טובים, כמעט תמיד יהיה ניתן לחלק ל-3 חלקים, או מה שמכונה "מערכות": התחלה, אמצע וסוף. זה ככה כבר מאות שנים ועדיין עובד טוב יותר כמעט תמיד. ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ואז מגיעה בסופו של דבר אל השיא.
כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.
בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק את זה היטב. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם קל יותר עם החלקים הללו.
הנה סרטון שמראה איך לכתוב תסריט או לפחות איך לעשות צחוק מכתיבת תסריט:
http://youtu.be/yyXpFn4SWW0
השוואת סצנות משני סרטים שנעשו על אסון וחילוץ הניצולים של "הנס באנדים":
https://youtu.be/jw7cnZpRC5U
ותסריטאית מקצועית שמסבירה כיצד למצוא נושאים לכתיבה של תסריטים:
http://youtu.be/xNCzzEo8rak
