פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.

הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.

דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.

בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.

כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.


הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":

http://youtu.be/Vd420MYpGek


טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:

http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo

בתחילת שנות ה-30 הפכו סרטים תיעודיים לטרנדיים במיוחד. הקולנוע גילה את האפשרות לתעד מציאות בעזרתם וכך החלו יוצרים רבים ליצור סרטי תעודה.

"דואר לילה" (Night Mail) הוא סרט תעמולה של שירות הדואר המלכותי הבריטי, שנעשה ב-1936. הסרט הוא בן 24 דקות והוא אחד הסרטים המעניינים, בפירוט שבו הוא מראה את המסלול שעושים דברי הדואר והמכתבים - מהשולחים שלהם אל הנמענים.

אבל הסיבה ש"דואר לילה" הוא כה חשוב, היא שהפסקול שלו הוא שמוביל את הסרט כולו. את המוסיקה לקראת סוף הסרט כתב המלחין הבריטי הנודע בנג'מין בריטן והסרט כולו נראה כבנוי סביב ערוצי הקול והמוסיקה - כאילו הפסקול הוא כוכב הסרט ולא התמונה, כפי שהיה מקובל עד אז. זה מאד ייחודי ושונה מסרטים תיעודיים שנעשו ברבות השנים מאד.


הנה הסרט "דואר לילה":

https://youtu.be/FvOj8FBPAXg

האפקטים המיוחדים (Special effects) הם מראות קולנועיים שקשה או בלתי אפשרי להשיג בצילום והם מיוצרים על ידי היוצרים במיוחד, כדי לתרום לסרט.

האפקטים המיוחדים יכולים להיות פיזיים או כאלה שיוצרו על ידי מחשב. האפקטים הפיזיים הם אפקטים מיוחדים שמדמים אירועים בסרט, כמו שרפות, פיצוצים, הרס בניינים וכו' ונוצרים על ידי חומרים שמדמים את הדבר האמיתי, כמו עשן, חומרי נפץ וכדומה.

לעומתם, אפקטים ממוחשבים יוצרים דברים ופעולות שלא ניתן, יקר מאוד או קשה ליצור באופן פיזי. למשל מסעות לחלל, הרס כדור הארץ, אסון המוני וכדומה. אפקטים ממוחשבים משמשים גם להוספת עצמים לפריים וכדומה.


כך עשו אפקטים מיוחדים בסרטים של פעם:

https://youtu.be/oBSpuZDKaKI


דוגמאות נהדרות מתולדות האפקטים המיוחדים בקולנוע:

https://youtu.be/0BYovvLhy7A


לא כל האפקטים המיוחדים נעשים על ידי מחשב:

http://youtu.be/qvwqv2NUFCU


עד כמה האפקטים לא הופכים סרט לטוב:

https://youtu.be/hMRMKWxbULs


האפקטים המיוחדים בטרילוגיית המטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


כך למשל יצרו את היופי המופלא של הסרט חיי פיי:

https://youtu.be/PRE1Ot1sLTc


תמונות שמדגימות לפני ואחרי אפקטים מיוחדים בסרטים מפורסמים:

http://youtu.be/NKZUo0NaKT4


וכמה סרטים לפני ואחרי האפקטים המיוחדים:

https://youtu.be/QbLMom6Qt0c?long=yes

רבים מכירים את שני גאוני הסרט האילם, צ'ארלי צ'אפלין ובאסטר קיטון. אבל לא רבים זוכרים את הקומיקאי הממושקף הרולד לויד, הגאון השלישי של הראינוע. הקומדיות האילמות שיצר הן לא פחות מעולות משל השניים האחרים ובכל זאת הוא הצליח להישכח.

מעבר להיותו שחקן מצוין במעל 200 קומדיות שיצר, לויד נודע גם בסצנות הנועזות והפעלולים המסוכנים שהופיעו בסרטיו. את רובם ביצע בעצמו.


הנה אחד הסרטים החשובים והמפורסמים של הרולד לויד - הסרט "לעזאזל הבטיחות":

http://youtu.be/QEcTjhUN_7U


והנה אוסף של סצנות מסרטים שונים שלו:

http://youtu.be/shdzRq4BYWk

ראיתם דמות מצולמת מהמותניים ומעלה? - ראיתם מדיום-שוט, צילום ממרחק בינוני.

המדיום שוט הוא צילום שמראה חלק גדול מהנושא, באופן כמעט שלם או שלם על כל המסך. אם למשל יוצג בפריים חלק גופו העליון של אדם, או חזית מכונית וכדומה - אלה מדיום-שוטים.


הנה סוגי השוטים בקולנוע, כולל המדיום שוט:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


ומדיום שוט מיוחד של צ'ארלי צ'אפלין מתוך "זמנים מודרניים":

http://youtu.be/n_1apYo6-Ow?t=55s

סצנה היא המרכיב הבסיסי של התסריט הקולנועי ובעצם של הסרט (או סדרת טלוויזיה).

הסצנה היא קטע קולנועי, המכיל שוט אחד או כמה שוטים ומתרחש במקום ובזמן אחד. שינוי מקום או זמן וזו כבר סצנה אחרת.

יש סצינות המציגות כמה אירועים שמתרחשים במקביל, כלומר באותו הזמן. הם משובצים זה בזה באותה סצינה. זה נעשה באמצעות עריכה צולבת, שמשבצת שוטים מהאירועים השונים, אחד אחרי השני.


#לכותרת בתסריט יהיו תמיד 3 מרכיבים:
בתסריט נותנים לכל סצנה כותרת, כמו: פנים. חצר בית הספר - יום.

אלה המרכיבים:

פנים או חוץ - האם זו סצנה שמתרחשת בחלל סגור או בחוץ?

המיקום - בית או מתנ"ס, שדה קרב וכו'.

יום או לילה - לרוב אלה ולעתים, כשזה חשוב להבנת הסיפור, ייכתב זמן מדויק יותר, כמו שעת שקיעה או שעת זריחה.


הנה סרטון של סצנות קולנועיות ודמיון מתרגיל של תלמידים:

http://youtu.be/j3ZcddZG5iQ


כך בונים סצנה גאונית - צפייה ולימוד מהסרט "קזבלנקה":

https://youtu.be/5dX64cBuPbw

מיזנסצינה (Mise-en-scène), שפירושה בצרפתית הוא "למקם על במה", היא בימוי הפעולות, הנעת הדמויות בסצנה ודרכי הצילום שלהן. זהו הסידור של המרכיבים החזותיים והתנועות במרחב המצולם, או ההעמדה של הסצינה, ארגון התמונה והמשתתפים בה.


הנה תרגיל מיזנסצנה של בית ספר לבימוי:

http://youtu.be/vIULog0F9f8


עוד תרגיל בימוי של מיזנסצינה בבית ספר לקולנוע:

http://youtu.be/5WyzHiyzXGc


וסרטון תיעודי על הדרך לעבוד עם מיזנסצנה:

https://youtu.be/clBT7O3A3wI?long=yes

רבים מכירים את צ'ארלי צ'אפלין כשחקן הקומדיה הגדול ביותר מתקופת הסרט האילם וכלל לא מכירים את המתחרה הגדול שלו ומי שבעיני רבים נחשב לגדול השחקנים בתחום הקומדיה. קראו לו באסטר קיטון וסרטו "הגנרל" הוא מהסרטים הגדולים בתולדות הקולנוע. הוא כתב, ביים ושיחק בסרטיו בצורה גאונית והיה אולי המלך של שחקני הקומדיה בעידן הסרט האילם. כמו צ'אפלין, היו לו רעיונות מדהימים ויצירתיים והוא עשה קולנוע מלא דימיון, פעולה ובידור - במלוא הרצינות.

סמלו המסחרי של קיטון היו הפנים החתומות שלו. הקומדיה שלו היתה גופנית והוא היה אלוף הביצועים המצחיקים, אך הוא תמיד עשה הכל עם פני "פוקר פייס". נכון, גדול שחקני הקומדיה לא חייך מעולם בסרטיו והבעת פניו החתומה לא השתנתה אפילו בסצנות המשעשעות ביותר. ובכל זאת, דווקא הניגוד בין פניו הקפואות והביצועים שלו הוא שהפך אותו לאגדה.

בניגוד לצ'אפלין, לא הצליח קיטון לצלוח את המעבר לסרט המדבר. כל סרטיו המדברים נכשלו והוא לא חזר לעצמו. מדי פעם זכה לתפקידים קטנים בסרטים של גדולי הקולנוע, כולל צ'ארלי צ'אפלין עצמו, אבל אלה היו תפקידים זעירים שניתנו לו יותר מרחמים וכבוד למי שהיה, מאשר מתוך הערכה למשחקו. רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת גילו אותו מחדש והחלו לחפש עותקים ישנים של סרטיו כדי לתת לו את הכבוד המגיע לו כאחד מגדולי הראינוע.

שווה להכיר את באסטר קיטון בסרטיו הגדולים מתקופת הסרט האילם.


הנה סרטון על באסטר קיטון:

https://youtu.be/UWEjxkkB8Xs


קטעים מצחיקים מתוך סרטיו:

http://youtu.be/LWEo4M8nZQQ


באסטר קיטון לומד איגרוף:

https://youtu.be/2IKEJcVE_M0


בקטע רציני מתוך סרטו "הצלם":

http://youtu.be/3a69Ek4KWts

סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס.

בסטורי בורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.

המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.

הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.

בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.

מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.


הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):

https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw


מה זה סטורי בורד?

http://youtu.be/LgDwNxGIuCQ


דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):

https://youtu.be/udK6HLxpaJE


והדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:

https://youtu.be/ux_Em1lVsjI

הפריים הוא צילום יחיד בסרט קולנוע (שמכיל הרבה פריימים. כשהם מוצגים במהירות הם נראים כמו תנועה - זו כמובן אשליה).

עם זאת, כשמדברים על פריים, פעמים רבות מתכוונים לגבולות של התמונה הקולנועית.



הנה קליפ שהורכב מפריימים רבים שנשלחו ליוצר הקליפ מגולשים שונים ברשת:

http://youtu.be/hr9L_1S3Z4M

הריאליזם הוא סגנון שמציג את האופן המדויק שבו נראים דברים במציאות. ציור ריאליסטי, שנקרא גם פיגורטיבי, הוא ציור מדויק. ממש כמו צילום, ציור ריאליסטי משחזר את המראה האמיתי של המצויר בו ועוסק במציאות בלבד, בלי מיתוסים ונושאים מהעבר.

פיסול ריאליסטי יציג את המפוסל באופן מדויק, עם הקפדה על כל פרט ושריר של הדמות המפוסלת למשל.

קולנוע ריאליסטי ידגיש את הפרטים המוכרים מהמציאות, צילום במקומות האמיתיים שבהם התרחשו הדברים, בצילומים מרחוק, טייקים ארוכים וללא עיוות התמונה ואפקטים אמנותיים.


הנה סרטון עם ניתוח של ציור ריאליסטי:

http://youtu.be/ArCbx99mc8k

אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.

סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.


הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":

https://youtu.be/WNYpzpNA_AE


סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:

https://youtu.be/hplpQt424Ls


המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:

https://youtu.be/4zr_zL_T3g8


סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":

https://youtu.be/GbpUcAI86MY


סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":

https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ


קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:

http://youtu.be/14dOICbwSIs


הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו":

http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY


וסקירה קצרה בביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967:

http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s


הנה קטעי מתח מסרטיו הרבים:

https://youtu.be/X3BUZBnDS74


הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:

https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes


וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes

היתה תקופה שרודולף ולנטינו היה השחקן הנערץ ביותר בעולם. רודולף ולנטינו הוא שם הבמה של שחקן קולנוע איטלקי בשם הקצר "רודולפו אלפונסו פייטרו פיליברטו רפאלו גוליילמי". ולנטינו שהיה רקדן מוכשר, החל את דרכו בראינוע (הקולנוע האילם) בעיקר בסרטים אילמים בהם רקד. לאחר שהתגלה, הוא שודרג לסרטים יוקרתיים בהוליווד והפך למאהב יפה-התואר שהירבה לשחק בסרטיו.

הוא הפך לכוכב הראינוע החשוב הראשון בעולם, צבר מליוני מעריצות בכל העולם ועולם הבידור של אותה התקופה הפך אותו לאגדה עוד בחייו - תופעה שהיתה חדשה בקולנוע ולא היתה מוכרת כלל בתקופות שלפני כן.

בגיל 31 ולנטינו שסבל מהרעלת דם לאחר ניתוח כיב קיבה שפקע, מת בתוך ימים ספורים והיכה את העולם בתדהמה. האבל על האובדן של רודולף ולנטינו היה עצום. מסע הלווייה העמיד אלפי מעריצים בתחנות הרכבת שעבר ארונו בדרך להוליווד ומעל 100 אלף מעריצים בוכיים לאורך המסלול שעבר ארונו, בדרך לטקס האשכבה שבכנסייה. עשרות אלפי מעריצים אבלים התקבצו בתוך ומחוץ לבית הקברות שבו נטמנה גופתו ואווירון השליך על הקבר והקהל האבל ורדים מלמעלה.


הנה קטעים מסרטיו של רודולף ולנטינו:

http://youtu.be/9e1GaEee2DU


והנה ולנטינו בחיים:

http://youtu.be/He1J_2XA5H0


והנה שיר עברי ששרה גלי עטרי על "נסיך החלומות" ולנטינו:

http://youtu.be/v8Hkz6s4O5k?t=32s

הסרט הטוב ביותר בהיסטוריה הוא לדעת רבים ממבקרי הקולנוע "האזרח קיין", סרטו של הבמאי והשחקן האמריקאי אורסון ולס. פעם בעשור עורך המגזין "sight & sound" של המכון הבריטי לקולנוע משאל בין אלף מבקרי קולנוע, אנשי האקדמיה לקולנוע ומומחי הקולנוע המובילים בעולם, לגבי הסרט הטוב ביותר אי-פעם. בחמשת העשורים הקודמים זכה במקום הראשון הסרט "האזרח קיין", סרט שנעשה על ידי אורסון ולס בגיל 26 בלבד!

חלק מגדולתו של הסרט הזה הוא בשל עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. מדובר בעומק הצילום וצורת הצילום והבימוי שלו. גם הדיאלוגים והטכניקות שיושמו בו בתבונה רבה - כל אלה ועוד גורמים הפכו אותו לסרט פורץ דרך.

אגב, חשוב לציין שבמשאל האחרון נבחר, לראשונה אחרי 5 פעמים, סרט אחר בתור הסרט הטוב ביותר - סרטו של אלפרד היצ'קוק "ורטיגו". הפעם הסתפק האזרח קיין במקום השני בלבד... לא שזה גורע במיוחד ממעמדו המיוחד, אבל ממילא כל הדירוגים האלה יכולים להצביע על הכיוון ולא על מיקום מדויק כלשהו.


הנה סצנת הפתיחה של הסרט הטוב ביותר בתולדות הקולנוע, האזרח קיין:

http://youtu.be/-r0b_XeRkG4


בדידותו של הילד בזמן שעוסקים בעתידו - אחת הסצנות הגאוניות בתולדות הקולנוע מתוך הסרט:

https://youtu.be/HAHaRDlUrLw


קדימון שערך סטודנט מודרני לסרט "האזרח קיין":

http://youtu.be/VTQXFMDpBtw?t=4s


הקדימון הרשמי:

https://youtu.be/_1A_WUNQlKY


קדימון של "האזרח קיין" מפי אורסון ולס עצמו:

https://youtu.be/8dxh3lwdOFw


ומהיכן התואר "הסרט הטוב ביותר אי-פעם":

https://youtu.be/IGUYOQUzrKU

סרט הרפתקאות "קינג קונג" משנת 1933 הכיר לנו את גורילת הענק הבדיונית בשם זה. הסרט הפך פופולרי מאד ורבים מצופי הקולנוע אהבו את הסיפור על המפלצת שמגלה רגשות לנערה בלונדינית מצודדת בשם אן. הסרט זכה במהלך השנים לגרסאות חדשות וסרטי המשך שונים.

הרעיון לסרט נולד מהבאת דרקוני הקומודו למערב וההתרגשות שעוררו המפלצות האמיתיות הללו. ואמנם הסרט שבה את לבם של חובבי קולנוע וסרטי מתח ואימה שונים וגם השפיע על אופנת סרטי האסונות שתיוולד באותן שנים ותלך ותתפתח בהמשך.

דמותו של קינג קונג המשיכה במהלך השנים להעסיק יוצרי סרטי וסדרות אנימציה, קומיקס ועוד. המעניין הוא שאופיו של קונג השתנה והתפתח ומיצור אלים ומפלצתי הוא החל להתגלות כבעל רגשות ויצור סובל או אפילו טרגי.

הסצנה הזכורה ביותר מהסרט היא מהסצינות הקלאסיות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, סצנה שבה קינג קונג מטפס עם אן על בניין האמפייר סטייט המפורסם בניו-יורק (שאליה הובא כדי לשעשע את תושבי העיר בתשלום). כשהוא ניצב על הבניין קונג מותקף על ידי מטוסי הקרב ונאבק בהם במאבק אמיץ ואימתני, עד שהם מביסים אותו.


הנה קטעים מהסרט המקורי של "קינג קונג":

http://youtu.be/H0WpKl2A_2k


והנה הסצינה על המגדל מהגירסה החדשה של קינג קונג:

http://youtu.be/NoD85qZhkWY


הנה סצנה שבה קינג קונג מציל את אן היפה מדינוזאור לא חביב, באחד מסרטי הסדרה:

http://youtu.be/b-f5iMDXvcA

הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". אז מה קורה אם אתה מתמקד בחלק מהן? - האם אתה חודר לנבכי הנשמה של הדמות?

באופן מסוים כן. אקסטרים קלוז אפ (Extreme Close Up), התקריב המוקצן, הוא צילום מקרוב מאד, בדרך כלל של חלק מהפנים של דמות או של עצם מסוים.

באקסטרים קלוז אפ מתאר השוט פרט קטן ביותר. כך יצולמו באקסטרים קלוז אפ העיניים בלבד, למשל, או הפה, השפתיים וכדומה. כך מצלמים ממש מקרוב הדלקת סיגריה, מריחת שפתון, סיבוב איטי של מפתח בדלת... בררררר...

צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים הקטנים ביותר והעברת מסר לקהל, כמו מצב הדמות, הרגשתה, רמז למה שעומד להתרחש בהמשך הסצנה או החשש ממשהו כזה וכדומה.

נעיצת עיניים, על ידי צילום שלהן מקרוב, או הקשבה דרוכה, למשל - על ידי צילום של האוזן מקרוב, סיבוב המפתח יכול להגדיל את המתח, בדיוק כמו שהדלקת סיגריה עושה זאת, בזמן הנכון בסצנה.

כשמתמקדים בחלק קטן מהנושא, כמו פנים מפוחדות או יד מזיעה של אדם למשל, ניתן להציג דרכו דברים שבמבט מרחוק המצלמה אינה תופסת, כמו מצב רוח או מחשבות. כך מועברים לצופה רעיונות שישרתו את העלילה בהמשך ויאפשרו לקרב את הצופה לחווייה של הדמות, ליצור הזדהות או רתיעה ממנה ולחזק את האפקט.

בתסריט יסומן האקסטרים קלוז אפ בסימון "E.C.U".


אקסטרים קלוז אפ מהמפורסמים בתולדות הקולנוע - מ"הטוב, הרע והמכוער":

https://youtu.be/PO7RjJ538xk


הנה הסבר קצר:

https://youtu.be/JiUxw1V8-UA


סוגי השוטים בקולנוע, כולל אקסטרים קלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I

אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך. אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך, לכל צעד ולכל רעש מותאם צליל, והם בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין פאלטה של קולות, שהם מספקים להפקות שלהם.

התחום הזה נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.


הנה אמנות הפוליז:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0


אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:

http://youtu.be/MHAIgJsMoXw


סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:

http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y


אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...

http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s


ואמן פולי עושה שימוש בשמיכות, צעדים ועוד:

http://youtu.be/wx32-L9tJcE


ובאווירה מחויכת, מה היה קורה אם גם לחיים היו מצורפים צלילים מומחזים כאלה:

http://youtu.be/YxPLyp_sISo?t=1s&end=1m20s

קלוז אפ (CLOSE UP), בעברית "תקריב", הוא צילום מקרוב, בדרך כלל של פני הדמות. צילום כזה מאפשר הבחנה בפרטים.

הבמאי ז'אן לוק גודארד אמר פעם ש"כשאתה מצלם פנים אתה מצלם את הנשמה שמאחוריהן". צילום הפנים יכול להעביר רגשות, מצב רוח ועוד.

בתסריט יסומן הקלוז אפ בסימון "C.U".

היסטורית, האגדה מספרת שצילום התקריב הראשון בסרט עורר בהלה של ממש. כיום אנו רגילים לצילומי פנים של שחקנים ומגישי טלוויזיה מקרוב, אך פעם זה לא היה חלק מהקולנוע. וכך כשהוקרן צילום ראש של שחקן בפריים, בפעם הראשונה וללא שאר גופו, נבהלו הצופים מכיוון שסברו שהם רואים ראש כרות... לא ברור האם הדבר אכן קרה, אבל הסיפור יכול לסמן את השינוי שהכניסה הטכניקה הזו בתרבות ובדרך שבה מספרים סיפור.


הנה סרטון עם תרגיל של קלוז אפים שונים:

http://youtu.be/IPNIYlQmeTA


הנה סוגי השוטים בקולנוע, כולל הקלוז-אפ:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


קלוז אפ של ילדים רבים בתרגיל לימודי:

http://youtu.be/IXXxxlDx9s0

בשנת 1999 הכריז מכון הקולנוע של ארצות הברית כי המפרי בוגרט (Humphrey Bogart) הוא "גדול שחקני הקולנוע של כל הזמנים".

מי היה השחקן הענק ששיחק תמיד ברנשים קשוחים וחמורי סבר?

בוגרט שיחק ב-75 סרטי קולנוע וזכה גם באוסקר. הוא אמנם התחיל כשחקן בינוני בשנות העשרים והשלושים, אך בהמשך הפך לשחקן מבוקש בסרטי איכות. 20 שנות חייו האחרונות הביאו אותו לשיא הקריירה שלו ולתפקידיו הטובים ביותר. הללו הביאו אותו לפסגה והיקנו לו תהילה ככוכב-על והדמות הקולנועית החשובה של התקופה. בוגרט גם השפיע על שחקנים ובימאים בכל העולם ובמידה מסוימת היה דמותה של אמריקה החזקה והקשוחה של אותם זמנים.

המיתוס של המפרי בוגרט, שחקן הקולנוע האמריקאי וגיבור התרבות של ארה"ב ושל רבים בעולם, לא נעלם גם היום. רבים יאמרו שמאז מותו, אף הולך המיתוס ומתעצם. בעיני רבים הוא היה הסמל של הגבריות בנוסח הישן - אמיץ, חכם, רומנטי, מסתורי, אבל מעשן, שותה, קשוח, ציני לעיתים וגם מריר..


הנה סרטון קצר על גדול כוכבי הקולנוע של אמריקה:

https://youtu.be/RzVhqAu2QO8


מבחר קטעים מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/-CxpVID2h10


סצינת הסיום מהסרט המפורסם של בוגרט "קזבלנקה":

http://youtu.be/5kiNJcDG4E0


קליפ של המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן מתוך "קזבלנקה":

http://youtu.be/wlAye4YzKok

סרטו של דזיגה ורטוב משנת 1929, 'האיש עם מצלמת הקולנוע', הוא סרט מאד חשוב בתולדות הקולנוע התיעודי, שבסך הכל הציג יממה בחיי העיר הרוסית מוסקבה. אך את קצב החיים בעיר ההומה הוצג בסרט בשיטות קולנועיות, במיוחד שיטות עריכה מאד חדשניות לזמנן. בין השיטות שהוצגו בסרט היו אפקטים של עין נפתחת למראה העירוני, היעלמות התמונה בהדרגה או והופעת התמונה כך (דיזולבים), הצגת תמונות במסך מפוצל, הילוך מהיר, הילוך איטי, הקפאת התמונה (פריז-פריים), זוויות צילום מפתיעות ועוד.

הגיבור של הסרט הוא ללא ספק הצלם, שנראה לא פעם כשהוא עושה את עבודת הצילום שלו וכך הופך את העיר הממשית לתמונות קולנועיות מעניינות ובדרך מציג סרט שהוא פחות העיר ויותר כיצד מתעדים את העיר.


הנה סיפורו של הסרט 'האיש עם מצלמת הקולנוע':

https://youtu.be/fhdPmsoSHo0


עוד על "האיש עם מצלמת הקולנוע":

http://youtu.be/nfGm7iaSjAs

הסרט התעודי וזוכה האוסקר לסרט תיעודי שעשה הבמאי ליאון גאסט ב-1996, הוא סרט האיגרוף הטוב ביותר. זהו בכלל אחד מסרטי הספורט המרתקים שנוצרו ומשל ליחסים של הצפון והדרום בעידן המודרני.

"כשהיינו מלכים" מתמקד בקרב האיגרוף במשקל כבד שנערך ב-30 באוקטובר 1974 בין מוחמד עלי, הטוען לכתר שביקש להחזיר לעצמו את התואר שבו החזיק בעבר, אל מול אלוף העולם החדש ג'ורג' פורמן, שלקח אותו מפרייזר, מי שניצח בעבר את עלי.

הקרב נערך בקינסאשה בירת זאיר (היום: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כיוון שנשיא זאיר מובוטו הבטיח לשלם לכל אחד מהמתאגרפים 5 מיליון דולר, אם הקרב ייערך בזאיר, אבל אחריו נתקעו האלופים במדינה האפריקנית הזו, למשך זמן רב ומיותר. הסרט מציג גם את הקרב אבל לא פחות מכך - את ההמתנה הארוכה של המתאגרפים התקועים בזאיר זמן רב.

הוא זכה, אגב, באוסקר עבור הסרט התיעודי הטוב ביותר.


הנה הקדימון לסרט "כשהיינו מלכים":

https://youtu.be/uBauogNmRqY


הזכייה באוסקר:

https://youtu.be/EBHYqH9qaUc