הנקרות הן מחילות ומערות ימיות. הן נוצרו כתוצאה של תהליך גיאולוגי ארוך שנים, שהתחיל בזעזועים תת-קרקעיים. כתוצאה מזעזועים אלו נפערו סדקים בסלע, שאליהם נכנסו מי הגשמים, המסו אותם עוד יותר ויצרו בתוכם את הנקרות, שהולכות וגדלות בכוח הגלים, המתנפצים ומכים בסלע בזמנים של סערה.


הנה סרטון על ראש הנקרה והנקרות מבחוץ:

http://youtu.be/tnIt1ZXqf68?t=5s




והנה הנקרות של ראש הנקרה מקרוב ומבפנים:

http://youtu.be/rQDTVYDFQVo

מנסרה, או פְּרִיזְמָה, היא מכשיר אופטי שקוף ששובר את קרני האור ומחזיר אותן מפורקות לצבעים. המנסרה שוברת את האור הלבן ל-7 צבעים בסיסיים: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, סגול.

הסיבה לכך שהאור הפוגע במנסרה מתפרק לצבעים שונים היא הזווית של פגיעת קרן האור במנסרה ואורכי הגל השונים של הצבעים המרכיבים את קרן האור. פירוק האור הוא בעצם פיצולו לאורכי הגל השונים שלו והם שיוצרים את מגוון הצבעים שאנו רואים.

הקשת שבשמיים, שבאה אחרי הגשם, מתרחשת באופן דומה למנסרה. בקשת זו שבענן שוברת כל טיפת גשם את קרני האור למגוון אורכי הגל ומייצרת את מגוון צבעי הקשת. כל טיפות הגשם ביחד הן שיוצרות את הקשת שמעל לשמיים גשומים, מול אור השמש.


הנה הסבר לשבירת האור הלבן לצבעיו על ידי המנסרה:

http://youtu.be/Aggi0g67uXM


כך האור הלבן הנשבר במנסרה:

http://youtu.be/9eEyTw4wylk


הקשת בענן נוצרת על ידי מנסרות טבעיות בדמות טיפות הגשם:

http://youtu.be/3oYnUabaXnQ


והנה מצגת וידאו של מנסרות שונות הנוצרות בכל מיני הקשרים במציאות:

http://youtu.be/yrRkJMHEcYE

צל (Shadow) הוא אזור שמוסתר מהאור ולכן הוא חשוך יותר וכהה. את רוב הצללים אנו רואים למול השמש, כשעצמים כמו אנשים, בניינים או כל עצם אחר, מסתירים את אור השמש ומטילים צל על האדמה.

גם בחשכה נוצרים צללים, כשאור המנורות מוסתר.

במקרים של כמה מקורות אור, הצל יכול להיות מוטל לכמה צדדים.


הנה סרטון הסבר על הצל לילדים:

http://youtu.be/ZSkOo364_wI


ידהים אתכם לגלות שהצל שלכם יודע מה הרדיוס של הכוכב שעליו אתם נמצאים (עברית):

https://youtu.be/yDciUtbEqDI


תיאטרון צלליות מציג ריקוד מקסים עם צללים:

http://youtu.be/pvYuOGqNp3Y?t=5s


וקטע משעשע מסרט של לואי דה פינס בו הצל המשתנה הופך את המלצר הנחמד שהוא ל...

https://youtu.be/nc5LaNcTAfU

לרוב משתמשים במונח "מהירות הקול" כשמתכוונים למהירות הקול באוויר. מהירות זו היא של כ־344 מטר לשנייה (1,232 קילומטרים לשעה) והיא מתייחסת לאוויר יבש, בטמפרטורה של 21 מעלות צלזיוס.

עם זאת, כיוון שגלי הקול לא עוברים רק באוויר, אלא בכל חומר קיים, חשוב לציין שמהירות הקול תלויה בקשיחות של חומר שבתוכו עוברים גלי הקול ובצפיפות של חומר זה.

אם נבחן חומרים שונים נגלה דוגמאות כמו:

ברזל - מהירות הקול בברזל היא אלפי מטרים בשנייה.

מים - מהירות הקול במים גבוהה פי 4.3 ממהירותו באוויר.

החלל החיצון - בריק המוחלט שבחלל החיצון לא יכולים גלי הקול לנוע כלל. לכן קול לא יכול לעבור בחלל החיצון.


הנה הסבר על מהירות הקול (עברית):

http://youtu.be/juK__oOUBXs


כך נראה מטוס שעובר את מהירות הקול:

http://youtu.be/Y32qyfEgkKo


עוד כמה מטוסים כאלה:

http://youtu.be/6B4IVcCuIZE


צילום ליד המסלול של מטוסים שעוברים את מהירות הקול:

http://youtu.be/CAECBuNX0JQ?qr=yes

המפל הגבוה בעולם הוא מפל אנחל (Angel Falls) שבונצואלה, דרום אמריקה. מפלי אנחל או אנג'ל גבוהים בערך פי 19 ממפלי הניאגרה המפורסמים שבין קנדה לארצות הברית, באמריקה הצפונית. גובהו של מפל אנחל הגבוה בעולם הוא 979 מטרים וגובה המדרגה הגבוהה שלו 807 מטרים!

מפלי אנחל זכו לפרסום עולמי רק בשנת 1933, כשטייס אמריקאי בשם ג'ימי אנג'ל חלף מעליהם במטוסו והבחין בהם. הוא גילה לעולם המודרני את עובדת קיומם והמפל הגבוה קיבל את שמו בהגייה הספרדית, מפל אנחל. במקומות אחרים קוראים להם לא פעם מפלי אנג'ל.

אגב, שליטים בוונצואלה שלא אהבו את השם האמריקאי של המפל, ניסו להשיב את השם העתיק שניתן לו על ידי הילידים קרפקופאי מרו (Kerepakupai Meru) אבל נכשלו. הפעם האחרונה הייתה כשהחליט נשיא ונצואלה להשיב לו את השם שנתנו לו בעבר הילידים.


הנה מפל אנחל - המפל הגבוה בעולם:

https://youtu.be/8z-OeMHxTP0


עוד ממפל אנחל הגבוה והמרשים כל כך:

https://www.youtube.com/watch?v=7q4YTpa3Bwg


יש מי שמטפסים עליו:

https://youtu.be/C_s-MNZAVjs


בואו לסייר כאן ב-360 מעלות:

https://youtu.be/8rUwdtERUOM?qr=yes

קרה לכם פעם שהקרקע או הרצפה רעדו מתחת לרגליכם? יתכן שהרגשתם ב"רעידת אדמה" (Earthquake) קלה, או "רעש אדמה".

לרעידות האדמה הללו יש סיבה. כדור הארץ הוא קצת כמו אגוז קוקוס. מתחת לאדמה, שנקראת קליפת כדור הארץ, ישנו חומר נוזלי וחם מאד. קשה להאמין אולי, אבל אלו הם סלעים שהחום הרב המיס אותם והפך אותם לעיסה רותחת שנקראת "מאגמה". כשהחומר הנוזלי הזה זז, הוא גורם לעיתים לקרקע הקשה, שמרכיבה את קליפת כדור הארץ, לזוז ולרעוד, ממש כמו שקדי מרק הנעים על פני הנוזל. אלו הן רעידות האדמה.

המכון הגיאופיזי הוא שמודד את עוצמת הרעשים הללו. המדענים מודדים בו את העוצמה של רעידות האדמה ומציינים אותה ב"סולם ריכטר". זהו מעין סולם מדידה שמציין את עוצמת התזוזה של הקרקע. ככל שהמספר בו גבוה, פירושו שרעידת האדמה חזקה והרסנית יותר.


מהי רעידת האדמה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/oqWiemZf_L4?t=9s


כך מתרחשת רעידת האדמה (עברית):

https://youtu.be/IJbtdC8Xi7o


הנה אנשים ברחוב שחווים רעידת אדמה קשה:

https://youtu.be/FtO62R_UKkc?t=2m50s


הסבר על רעידות האדמה:

https://youtu.be/hlePrsXTGxQ


ולמה קשה לחזות רעידת האדמה מראש (מתורגם):

https://youtu.be/jhRuUoTnA6g

מהירות האור היא כמעט 300 אלף קילומטרים בשנייה! - אם תרצו לדעת כמה זה בדיוק, אז 299,792,458 מטרים לשנייה עובר האור.

מהירות האור היא המהירות המרבית שניתן להגיע אליה. הפיזיקאים גורסים שאיש לא יוכל לעבור את מהירות האור. הראשון שהוכיח זאת באופן מדעי היה אלברט איינשטיין, שהראה בתורת היחסות הפרטית שלו, אחת התיאוריות החשובות והמשפיעות בתולדות המדע בכלל והפיזיקה בפרט, שמהירות האור בריק היא הגבול העליון למהירות שבה יוכל חלקיק, גוף או מידע לנוע דרך המרחב, יחסית לצופה במנוחה.

מהירות האור משמשת בחלל כאמצעי למדידת מרחקים. כך ניתן לדבר על "שנת אור", כמרחק שאותו עושה האור בתקופה של שנה. אם נרצה, ניתן להציג את מרחק הירח לכדור הארץ כך ואז נקבל שהמרחק בין הירח אלינו הוא 1.28 שניות אור. וכך גם המרחק שלנו מהשמש, שהוא 8 דקות אור ו־18.6 שניות אור.


הנה סרטון על מהירות האור (עברית):

https://youtu.be/KHBnk81tIiU


על ההיסטוריה של מדידת מהירות האור, מגלילאו שחשב על כ-3.5 קילומטרים לשנייה ועד לידע המודרני והמדויק:

http://youtu.be/YYNyneNqm0c


הדגמה של המרחקים ביקום שעושה האור בפרקי זמן שונים:

http://youtu.be/17jymDn0W6U


וכך ניתן לעבור את מהירות האור (לא בדיוק, אבל בהתחכמות):

http://youtu.be/tElwjYnGbgU

רובנו לא חווינו סערה בלב ים, כשאנחנו ניצבים על אוניה במצוקה. אבל תודות לאינטרנט אפשר היום לחוות את החוויה הכי קרובה ומפחידה לזה...

האוניה "פאסיפיק סאן קרוז" נקלעה לסערה והמצלמות אבטחה צילמו את המתרחש בחדר האוכל בכמה דקות מפחידות במיוחד..


הנה סרטון האוניה בשעת סערה:

http://youtu.be/-HVAKhtUeGs


ואוניה בים סוער:

https://youtu.be/UG6FhK96dBg

בריכות תרמיות נוצרות כתוצאה מנביעה של מים חמים מתוך האדמה. רוב הנביעות הללו משמשות לאנשים לשחיה והן בריאות, כיוון שהן מכילות מינרלים הטובים לגוף. המעיינות הטרמומינרלים בחמת גדר הן דוגמה לסוג כזה של בריכות עם מים חמים ועתירי מינרלים. כבר בימי קדם ידעו לנצל את הבריכות והמעיינות החמים לטבילות בריאות ונעימות לגוף.

הבריכה התרמית "מורנינג גלורי", שנמצאת בפארק ילוסטון בארצות הברית. זוהי בריכה עם המון צבעים שמעניקות לה האצות החיות בה, שהן מהיחידות שמסתדרות כל כך טוב עם מים חמים. בין הגוונים בולטים הצהוב והכתום שבצד החיצוני של הבריכה וגווני הכחול שבתוך הבריכה.

שמה של הבריכה אגב, ניתן לה בשל דמיונה לפרח הכחול הקרוי גם הוא "מורנינג גלורי". בשנים האחרונות מוגבלת הגישה לקרבת הבריכה בשל העובדה שרבים זרקו מטבעות לתוכה וגרמו לקירור המים והתמעטות האצות הצבעוניות, שהעניקו לבריכה את צבעיה היפים.


הנה סרטון על הבריכה התרמית "מורנינג גלורי":

http://youtu.be/4Ua6Yg4ujGM


צילום של אותה הבריכה התרמית, בזמן אחר ובצבעים אחרים:

http://youtu.be/Atk3e7XckWg


והשילוט המזהיר מהנזק שבזריקת דברים לתוך הבריכה:

http://youtu.be/yZcvf2Bw2Ao

מגדלי טופה (Tufa towers) שבאגם מונו בנבאדה ארה"ב, הם מבנים טבעיים, תופעה גאולוגית וכימית מרתקת ומרהיבה.

מגדלי טופה הם עמודי אבן, המתגלים ומתנשאים לא פעם לגבהים של עד 10 מטרים. אבל הם לא עשויים מסלע גיר שהתבלה, כמו עמודי אבן נפוצים רבים בעולם. מדובר בעמודים טבעיים, עשויי סידן פחמתי, שדווקא נוצרים ובהדרגה והרבה יותר מהר מאבן גיר "רגילה".

הכל מתחיל באגמי מים עשירים במלח ובסידן. אגמים כאלה מכונים לעתים "אגמי סודה". הם מתאפיינים במעיינות הנמצאים בקרקעיתם, מתחת למי האגם כמובן. אבל אלה לא סתם מעיינות, אלא מעיינות שמהם נובעים מים רוויים בסידן. ואם מי המעיין רוויים סידן, אז כמובן שגם מי האגמים הללו עשירים בסידן גם הם.

ההסבר הכימי לתופעת ה"מגדלים" הוא חומר שקיבל את השם טופה. הוא נוצר כשמי המעיין פוגשים את מי האגם הבסיסי ונוצר סידן פחמתי בלתי מסיס. אנו מכירים אותו בתור אבן גיר. אבן הגיר הזו נשטפת החוצה ומשוקעת מסביב למעיין, במאגרי מים מינרליים על קרקעית האגם.

וכך, בהדרגה ולאורך מאות ואלפי שנים, צומחים לאיטם, מתחת לפני המים, עמודי הטופה.

אבל טופה יכולה להיווצר רק מתחת למים, אז איך אנו רואים בחוץ את מגדלי הטופה הגבוהים והמרשימים כל כך?

התשובה היא שאגמים כאלו לעתים מתייבשים, לצערנו לא פעם בגלל מעשים של בני אדם, שקיצצו את זרימת המים לתוכם. כשהאגם מאבד חלק מהמים שבו ומימיו עדיין מתנקזים החוצה איכשהו, לעתים ולאורך שנים, הולכים ונחשפים המגדלים של הטופה.


הנה התופעה של מגדלי טופה:

https://youtu.be/CU9MHF1lYHI


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TtF6dvMhfI0


וביקור במקום:

https://youtu.be/g2MKbzxj42g

הענן הוא ריכוז של טיפות מים או גבישי קרח זעירים. הם נוצרים מאדי מים שעולים מהים ומאגמים ונהרות.

התאדות של מים, בגלל חום השמש, יוצרת לחות באוויר. האדים שנוצרים בהתאדות הזו עולים גבוה באטמוספרה. כשהאדים עולים למעלה למעלה, הם מתגבשים לעננים.

איך בדיוק הופכים אדים לעננים?

למעלה בשמיים פוגשים האדים חלקיקי אבק זעירים וגם אירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.

גרגרי האבק והאירוסולים מהווים גרעיני התעבות לאדי המים שעלו מהים. כלומר, האדים הללו מתגבשים סביבם ובשל הקור הרב השורר גבוה, הם מתעבים בחזרה לטיפות של מים.

הקור שנמצא בגבהים של האטמוספירה הוא שגרם לאדי המים להתעבות ולהפוך שוב לטיפות מים. אבל אם הקור קיצוני האדים הללו יהפכו לא רק למים, אלא לחלקיקי קרח מיקרוסקופיים של ממש.

אך בכל מקרה, גם אם תיצור ההתעבות טיפות מים עדינות וגם אם ייווצרו בה חלקיקי קרח זעירים, המוני טיפות כאלה עתידות להיצמד זה לזה ולהפוך לעננים.


איך נוצר הענן? - הנה סרטון שמראה איך נוצרים העננים (עברית):

http://youtu.be/C3e8lHz1x1I


הנה סיפורם של צורות העננים (מתורגם):

https://youtu.be/UuW1jhxCgx0


באנגלית על היווצרות העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs


רוצים לטוס לתוך ענן? - הנה סרטון:

http://youtu.be/3xlPSVrH7uU


צורות פנים בעננים:

https://youtu.be/9XkyOdxlis4


צורות וסוגים חדשים שמתגלים עם הזמן (עברית):

https://youtu.be/SXeoKYZflqo


וצורות וסוגי העננים השונים:

https://youtu.be/B9LyP0C2rsQ?long=yes

מזג אוויר (Weather) הוא מצב האטמוספירה, במקומות ובזמנים מסוימים ובסמוך לפני הקרקע.

אוויר, חום ומים הם שלושת המרכיבים המשפיעים על מזג האוויר. בני אדם עושים המון מאמצים בכדי לדעת מראש מה יהיה מזג האוויר. תחום זה נקרא "חיזוי מזג אוויר".

מומחי מזג האוויר הם אנשי ה"מטאורולוגיה", התחום המדעי שעוסק במזג האוויר, בחיזויו ובמחקר של תופעות אטמוספיריות.

האנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר נקראים חזאים. הם מנתחים מידע שמתקבל מלוויינים בחלל ושלל אמצעים טכנולוגיים וממוחשבים, שבוחנים את כדור הארץ ומסייעים ללמוד על שינויי מזג האוויר הצפויים.

כשיש בידיהם תחזית של מזג האוויר, החזאים כותבים את התחזית בעיתונים, באתרי אינטרנט ושאר המדיה הכתיבה, או משדרים אותה באמצעי התקשורת ובאתרי חדשות ושירותי מידע באינטרנט.

התחזית משודרת בטלוויזיה, ברדיו ובשאר כלי התקשורת וכך היא עוזרת לאנשים להיערך לשינויים במזג האוויר. התחזיות והנתונים מסייעים לנו להתלבש כראוי, להחליט מתי לצאת לטיולים, להיערך לסופות וגשמים וכדומה.

בדרך כלל תחזית מזג אוויר טובה ויעילה, עד למשך של שבוע ימים.


הנה מזג האוויר בישראל וכמה הוא משמעותי (עברית):

https://youtu.be/nd_q4BeEsZQ


על מזג האוויר:

http://youtu.be/hJ6aeSv8xIU


חזאי שמסביר איך הוא חוזה את מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


דיווח על שלג בנגב הוא אירוע מיוחד של חזאי מזג האוויר:

http://youtu.be/EbF-K0GXnog


וכך צריך להיערך למזג אוויר סוער:

http://youtu.be/5nnEqryX4KA

ישנו תהליך מחזורי שקורה כל הזמן בשמיים. האוויר שקרוב לקרקע מתחמם בגלל קרני השמש שפוגעות ומחממות את הקרקע. כשהאוויר מתחמם הוא עולה ואוויר קר מחליף אותו קרוב לקרקע. האוויר הקר הזה הוא דחוס יותר מהאוויר החם (הרי חום הוא בעצם דחיסות של חלקיקים) וכשהוא יתחמם, הוא יעלה שוב ויוחלף שוב באוויר קר ודחוס. ביחד עם סיבוב כדור הארץ, התנועה של האוויר למעלה ולמטה הופכת לרוח.

הגורם העיקרי ליצירת רוחות, אם כן, הוא הפרשי הלחצים באטמוספירה, שנוצרים בעיקר בשל הפרשי טמפרטורת האוויר. ואכן, הפרשי לחצים הללו הופכים לאנרגיה קינטית, אנרגיה של תנועה - שהיא הרוח. רוחות נוצרות גם בשל הפרשים במשקל הסגולי של גושי אוויר שונים ובגלל הצורה של פני כדור הארץ.


כך נוצרת הרוח:

https://youtu.be/9uvMGB3G6X8


הסבר לילדים:

https://youtu.be/0yXC45dgmSs


רוח בעוצמה של 100 קילומטרים בשעה ואיך היא מזיזה ומרימה מטוס נוסעים על הקרקע:

http://youtu.be/cHhZwvdRR5c


ורוח נושבת בצמרות העצים:

http://youtu.be/3zvZO5SbASM

הבולענים נוצרים במקומות רבים בעולם. אנו בארץ מכירים אותם מאזור ים המלח. הם נוצרים לרוב כתוצאה מפעילות תת-קרקעית של מים וחלל שנוצר באדמה. יום אחד, השכבה העליונה של האדמה מתמוטטת כיוון שנוצר מתחתיה חלל פתוח ונוצר לו בולען.

מבחינה כימית, מדובר בפעילות של מים עם מליחות נמוכה מימיו של ים המלח. המים הללו ממיסים שכבות תת-קרקעיות של מלח יבש וכך שוקעת הקרקע שמתחת לשכבות הללו ונוצרים בולענים.


הנה מבט מהאוויר ובו הבולענים בים המלח:

https://youtu.be/3-Q-UDhN0z8


על הבולענים של ים המלח:

https://youtu.be/xNJu_F63Yzs


אנימציה שמסבירה איך בולען נוצר במעמקי האדמה:

http://youtu.be/YnUovucMSjo


ובחיוך על חיפוש הבולענים (עברית):

https://youtu.be/WMTAJ5DnbiE

הים עשוי ממים, שהם נראים שקופים אך הם כלל אינם כאלו.

יש הסבורים שצבעו של הים משתנה לפי צבע השמיים, אבל המים הם כחולים מטבעם ולכן גם גם כשאנו צוללים אנו רואים את המים בצבעם הכחול.

כעל שהמים עמוקים הכחול נעשה חזק כי יש יותר מים. כשהם רדודים, הים פחות כחול, כי אין מספיק מים כדי להפוך לכחול ואנו רואים מלמעלה את החול הבהיר שבקרקעית, מה שיוצר גוון טורקיזי משהו.

מבחינה אופטית, המים כחולים ועוצמת צבעו הכחול של הים נובעת מכך שהמים בולעים ומחזירים אורכי גל שונים של האור. הצבע שאנו רואים הוא אותו חלק של האור שהוחזר ולא נבלע. זאת אומרת שאם אור "לבן" כמו אור השמש פוגע במים, המים יבלעו את הגלים הארוכים יותר מאשר את הקצרים, ולכן מה שנראה יהיה רק את אורכי הגל הקצרים, שצבעם כחול.

אז המים עצמם אינם שקופים, אלא צבעם כחול. המים שבבקבוק או בכוס נראים לנו שקופים כי אין בהם הרבה מים והכחול שבמולקולות המים הטא עדין. רק אם יהיו המון מים והמון המון מולקולות, כמו בים, רק אז נוכל לראות את צבעם הכחול של המים.

רוצים הוכחה? - חפשו תמונות של קרחונים או מפלים קפואים ותראו שמבפנים הם כחולים, גם אם מבחוץ הם לבנים, מה שנובע מכך שהם מחזירים את כל האור שפוגע בהם, בעוד שבפנים לא.


ראו את צבעיו של הים במקומות שונים באיי אלמוגים:

http://youtu.be/NYnmhc5UR4U


ונסו להבחין בתמונות שבמצגת הבאה היכן הים עמוק והיכן הוא רדוד:

http://youtu.be/r7mY88zN27s

אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.

האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.

החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.

נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.

כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.

האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.

האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.

מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.

מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).


כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):

https://youtu.be/R88tDTeAMZc


סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:

https://youtu.be/IyLGLxfPRCs


על האמיגדלה (מתורגם):

http://youtu.be/XNjvipiJTjY


האמיגדלה בפרוטרוט:

https://youtu.be/JVvMSwsOXPw


מחול שנקרא "אמיגדלה":

https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I


וכל מבנה המוח (מתורגם):

https://youtu.be/RvwCpeTRkKw

סיפורו של מכתש פטומסקי (Patomskiy crater) הוא סיפור על מכתש עם תדמית מרושעת אך לא מנומקת.

בכל מתחיל בשנת 1949, כשגיאולוג רוסי בשם ואדים קולפאקוב מגיע לסיביר, לערוך מסע מחקר באזור. כשהחל אותו קולפאקוב להעמיק אל אזורים שנחקרו עד אז מעט מאוד, הזהירו אותו התושבים המקומיים שלא ימשיך ללכת הלאה. ביערות, הם אמרו, יש "מקום שיש בו רשע, מקום שאפילו החיות לא מתקרבות אליו".

הגיאולוג המזלזל המשיך פנימה ובתוך יער גדול הוא גילה לתדהמתו מכתש ענקי שעומקו כשל בניין בן 25 קומות.

המכתש נראה חדש למדי והזכיר פתח של הר געש, אך האיש ידע שאין בכל האזור הרי געש כלשהם. קולפאקוב ואנשי צוותו הבחינו שהעצים בסביבה גדלו במהירות גדולה.

מאז ועד היום מדענים לא נמצא הפתרון לתעלומת מקורו של המכתש המסתורי. האמונות הטפלות לגביו, לעומת זאת, שרדו היטב ומעת לעת גם זכו לחיזוקים והתחדשו.

ב-2005, למשל, יצאה משלחת מחקר לכיוון המכתש, אך נאלצה לשוב על עקבותיה, כשראש המשלחת מת מהתקף לב. מותו אירע במרחק קילומטרים בודדים מהמכתש, מה ששיכנע שוב את המקומיים, שהגורם למותו של האיש היה "המכתש המרושע".

אגב, בשנים האחרונות מתפתחים בסיביר מכתשים חדשים ומסתוריים לא פחות, אבל עליהם בהזדמנות אחרת.


הנה מכתש פטומסקי:

https://youtu.be/zEV6LFCGKHQ


סיפורו בהרחבה:

https://youtu.be/0mCfTtqsmf0


המכתשים החדשים של סיביר:

https://youtu.be/ixsvvl5P-_E

אחת לשנה מתרחשת בפארק יוסמיטי תופעה מדהימה המכונה "מפל האש" (Yosemite Firefall). אז נראה המפל המופלא הזה כאילו נשפכת ממנו אש ולא מים.

כן, רק כמה ימים בשנה, אם מגיעים מולו כחצי שעה לפני השקיעה, רואים לפתע כיצד "נשפכת" מאחד המפלים המרשימים שבפארק הזה, יש המכנים אותו "מפל זנב הסוס", מעין מדורה מדומה, הנראית כמו מפל אש זוהר.

איך זה קורה?

זה קורה מדי שנה בחודש פברואר, כשהזווית של השמש בדיוק מתאימה. רגע לפני שקיעת השמש, כשהיא בזווית האור הנכונה ובתנאי שאין עננים. אז הופך המפל למעין מפל מופלא ומדומה של אש. באשלייה אופטית מרהיבה "נופל" אז מפל האש המרהיב, בצבעי זהוב, אדום וכתום, היישר מגובה של 457 מטרים אל צוק "אל קפיטן" שמתחת.

הסבר?

השתקפות צבע האש שעל סלע הגרניט נוצרת מאור השמש האדמדם והעמום ומקרני האור שפוגעות במי המפל בזווית הנכונה, שאפשרית רק בשעה ובימים הללו בשנה.


הנה סיפורו של "מפל אש" בפארק יוסמיטי שבקליפורניה, ארצות הברית:

https://youtu.be/XnLBCnBNFzM?si=UThPwMrLgTw2X3-d


כך "מפל האש" ביוסמיטי משתלב עם הנוף המרהיב שמסביב:

https://youtu.be/XyDXE20z-Ng


כאן הם נראים כגחלים בסלע:

https://youtu.be/n1PjugGtteA


סרטון תיעודי על מפלי האש הללו:

https://youtu.be/uGHmM9RUBqU?long=yes


והדרכה למבקרים במקום:

https://youtu.be/KkACbpaaSVw?long=yes

הגייזר (Geyser) הוא מעיין של מים חמים, המתפרץ כל כמה זמן ומעלה לאוויר עמוד של מים חמים וקיטור.

הגייזר נוצר מאנרגיה שנוצרת בעמקי האדמה ויוצאת החוצה בלחץ גדול. המזרקה הזו של הגייזר, היא לוהטת ורועשת מאוד והיא מרשימה מאוד לצפות בה.

#אבל איך הגייזר נוצר ממש?

אז ראשית, בואו נבין מהי מגמה. מדובר בסלעים במצב נוזלי, כלומר מותכים. כי חשוב לדעת - כמו הרבה מוצקים שמתחממים לטמפרטורות גבוהות והופכים לנוזל, גם הסלע מותך העומק האדמה והופך בחום העצום שבה לנוזל.

המגמה, כלומר הסלע הנוזלי והלוהט בחום רב, נמצאת בדרך כלל בעומק האדמה. כשהיא נחשפת לאוויר זה בדרך כלל בהתפרצות געשית, כמו בהרי געש שמהם היא פורצת ושוטפת בלבה רותחת. כללית, אנו יודעים לומר שככל שמעמיקים בתוך פנים אדמת כדור הארץ, כל הסלעים מותכים לנוזל ולוהטים בטמפרטורות מטורפות.

נחזור לגייזר. הוא נוצר במקומות שבהם יש מגמה רותחת, שנמצאת די סמוך לפני האדמה. כמובן שהסמוך הזה הוא יחסי, כי העומק של המגמה שיוצרת גייזרים יכול להגיע גם לכמה קילומטרים בעומק האדמה.

כך או כך, דמיינו כמות של מי גשם ושלג, שחלחלו לעומק האדמה ומגיעים לאזורים תת-קרקעיים שבהם נמצאת המגמה הרותחת. המים הללו מתחממים מאוד, עוברים בהרבה את טמפרטורת הרתיחה שאנו מכירים - בגובה פני הים היא תהיה 100 מעלות צלסיוס. אבל מפני שהמים הללו נמצאים בין שכבות הסלע, הם לא סתם רותחים, אלא נוצר בהם לחץ גדול מאוד של אדים כלואים.

ככל שהמים מתחממים עוד ועוד, הולך וגובר הלחץ הזה, עד לנקודה שבה לחץ קיטור שיוצרים המים הוא כה גדול, עד שהם מוצאים נקודה חלשה בשכבות הסלע והאדמה, ממנה הם יכולים להתפרץ החוצה.

כך שהצירוף של חום גבוה במים ונקבים וסדקים בסלעים, שדרכם עובר הקיטור עתיד לחולל את הגייזר - התפרצות "הידרו-תרמית".

כי כמו בקומקום רותח או בסיר לחץ - כשתיווצר ההתפרצות של המים הלוהטים ("הידרו-תרמית" - מים חמים), היא תכיל מים בצורת קיטור, כלומר לחץ שנוצר במים רותחים פלוס. בשל החום העצום של המגמה הלוהטת שבסמוך לה היו המים, יש קיטור שמתפרץ.

זהו הגייזר. המים הלוהטים מתפרצים כקיטור החוצה מהאדמה, יוצרים מזרקת מים גבוהה, שלא פעם מגיעה לגובה של עשרות ואף מאות מטרים.

התפרצות הגייזר היא גם הרגע שבו הגייזר דועך. כי כשהלחץ משתחרר, התהליך במעמקי האדמה מתחיל שוב. המים יתחממו, עד לרגע בו לחץ המים שוב יגבר והגייזר יתפרץ שוב.

השם גייזר, אגב, בא מהשפה האיסלנדית ופירושו "להתפרץ" או "לנבוע". באיסלנד יש גייזרים שמתפרצים כל מספר דקות או שעות ואנשים עומדים וממתינים להתפרצות הבאה והלא פעם מדויקת, על השעון. אם כי העוצמתיים, המעניינים והמרשימים יותר הם דווקא הגייזרים שמתפרצים באופן לא סדיר, לעתים רק אחת לכמה שנים.


הנה היווצרות הגייזר:

http://youtu.be/X4zA_YPCyHs

מי שצפה בשנים האחרונות בסכרים עצומים באירופה, ראה לעתים תופעה מעניינת: עדרי עזי בר מטפסות בצורה כמעט אנכית על סכרי אבנים ומלחכות את האבן. מסתבר שליקוק האבנים נועד להוריד מהן את המלח והמינרלים שנמצאים עליהן ושבהם חושקות עזי הבר.

עזי הבר הן מטפסות נועזות, שכדי לאכול גם מטפסות על הרים ועל עצים. עזי האלפים, המתגוררות בהרים הגבוהים, מיומנות מאד ומסתדרות היטב עם קיר האבנים בעל הסדקים והזיזים הקטנים.


סיפור עזי הבר המטפסות:

https://youtu.be/RG9TMn1FJzc


עזי בר על סכר באלפים האיטלקיים:

http://youtu.be/R-OADyhCexM?t=22s


וכך לומדים הצעירים שבהם את מלאכת הטיפוס בגיל צעיר:

http://youtu.be/TtUz514rXKo

חוק ארכימדס קובע שקרחון השקוע במים, רק 8 אחוזים ממנו, פחות מעשירים מהקרחון, נמצאים מעל לפני המים. זו הסיבה לביטוי 'קצה הקרחון' שנאמר בהקשרים שונים, כשרוצים לומר שיש המון דברים שלא ידועים, לעומת מה שידוע ושהוא מספיק מזעזע או חמור.


הנה החלוקה בין החלק הנראה והחלק שמתחת למים בקרחון (יש תרגום עברי):

http://youtu.be/-PPGe7MU6ME


וקרחונים מדהימים ברחבי העולם:

http://youtu.be/28qEiWbpGQo