קרה לכם פעם שהקרקע או הרצפה רעדו מתחת לרגליכם? יתכן שהרגשתם ב"רעידת אדמה" (Earthquake) קלה, או "רעש אדמה".

לרעידות האדמה הללו יש סיבה. כדור הארץ הוא קצת כמו אגוז קוקוס. מתחת לאדמה, שנקראת קליפת כדור הארץ, ישנו חומר נוזלי וחם מאד. קשה להאמין אולי, אבל אלו הם סלעים שהחום הרב המיס אותם והפך אותם לעיסה רותחת שנקראת "מאגמה". כשהחומר הנוזלי הזה זז, הוא גורם לעיתים לקרקע הקשה, שמרכיבה את קליפת כדור הארץ, לזוז ולרעוד, ממש כמו שקדי מרק הנעים על פני הנוזל. אלו הן רעידות האדמה.

המכון הגיאופיזי הוא שמודד את עוצמת הרעשים הללו. המדענים מודדים בו את העוצמה של רעידות האדמה ומציינים אותה ב"סולם ריכטר". זהו מעין סולם מדידה שמציין את עוצמת התזוזה של הקרקע. ככל שהמספר בו גבוה, פירושו שרעידת האדמה חזקה והרסנית יותר.


מהי רעידת האדמה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/oqWiemZf_L4?t=9s


כך מתרחשת רעידת האדמה (עברית):

https://youtu.be/IJbtdC8Xi7o


הנה אנשים ברחוב שחווים רעידת אדמה קשה:

https://youtu.be/FtO62R_UKkc?t=2m50s


הסבר על רעידות האדמה:

https://youtu.be/hlePrsXTGxQ


ולמה קשה לחזות רעידת האדמה מראש (מתורגם):

https://youtu.be/jhRuUoTnA6g

צל (Shadow) הוא אזור שמוסתר מהאור ולכן הוא חשוך יותר וכהה. את רוב הצללים אנו רואים למול השמש, כשעצמים כמו אנשים, בניינים או כל עצם אחר, מסתירים את אור השמש ומטילים צל על האדמה.

גם בחשכה נוצרים צללים, כשאור המנורות מוסתר.

במקרים של כמה מקורות אור, הצל יכול להיות מוטל לכמה צדדים.


הנה סרטון הסבר על הצל לילדים:

http://youtu.be/ZSkOo364_wI


ידהים אתכם לגלות שהצל שלכם יודע מה הרדיוס של הכוכב שעליו אתם נמצאים (עברית):

https://youtu.be/yDciUtbEqDI


תיאטרון צלליות מציג ריקוד מקסים עם צללים:

http://youtu.be/pvYuOGqNp3Y?t=5s


וקטע משעשע מסרט של לואי דה פינס בו הצל המשתנה הופך את המלצר הנחמד שהוא ל...

https://youtu.be/nc5LaNcTAfU

מגדלי טופה (Tufa towers) שבאגם מונו בנבאדה ארה"ב, הם מבנים טבעיים, תופעה גאולוגית וכימית מרתקת ומרהיבה.

מגדלי טופה הם עמודי אבן, המתגלים ומתנשאים לא פעם לגבהים של עד 10 מטרים. אבל הם לא עשויים מסלע גיר שהתבלה, כמו עמודי אבן נפוצים רבים בעולם. מדובר בעמודים טבעיים, עשויי סידן פחמתי, שדווקא נוצרים ובהדרגה והרבה יותר מהר מאבן גיר "רגילה".

הכל מתחיל באגמי מים עשירים במלח ובסידן. אגמים כאלה מכונים לעתים "אגמי סודה". הם מתאפיינים במעיינות הנמצאים בקרקעיתם, מתחת למי האגם כמובן. אבל אלה לא סתם מעיינות, אלא מעיינות שמהם נובעים מים רוויים בסידן. ואם מי המעיין רוויים סידן, אז כמובן שגם מי האגמים הללו עשירים בסידן גם הם.

ההסבר הכימי לתופעת ה"מגדלים" הוא חומר שקיבל את השם טופה. הוא נוצר כשמי המעיין פוגשים את מי האגם הבסיסי ונוצר סידן פחמתי בלתי מסיס. אנו מכירים אותו בתור אבן גיר. אבן הגיר הזו נשטפת החוצה ומשוקעת מסביב למעיין, במאגרי מים מינרליים על קרקעית האגם.

וכך, בהדרגה ולאורך מאות ואלפי שנים, צומחים לאיטם, מתחת לפני המים, עמודי הטופה.

אבל טופה יכולה להיווצר רק מתחת למים, אז איך אנו רואים בחוץ את מגדלי הטופה הגבוהים והמרשימים כל כך?

התשובה היא שאגמים כאלו לעתים מתייבשים, לצערנו לא פעם בגלל מעשים של בני אדם, שקיצצו את זרימת המים לתוכם. כשהאגם מאבד חלק מהמים שבו ומימיו עדיין מתנקזים החוצה איכשהו, לעתים ולאורך שנים, הולכים ונחשפים המגדלים של הטופה.


הנה התופעה של מגדלי טופה:

https://youtu.be/CU9MHF1lYHI


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TtF6dvMhfI0


וביקור במקום:

https://youtu.be/g2MKbzxj42g

בריכות תרמיות נוצרות כתוצאה מנביעה של מים חמים מתוך האדמה. רוב הנביעות הללו משמשות לאנשים לשחיה והן בריאות, כיוון שהן מכילות מינרלים הטובים לגוף. המעיינות הטרמומינרלים בחמת גדר הן דוגמה לסוג כזה של בריכות עם מים חמים ועתירי מינרלים. כבר בימי קדם ידעו לנצל את הבריכות והמעיינות החמים לטבילות בריאות ונעימות לגוף.

הבריכה התרמית "מורנינג גלורי", שנמצאת בפארק ילוסטון בארצות הברית. זוהי בריכה עם המון צבעים שמעניקות לה האצות החיות בה, שהן מהיחידות שמסתדרות כל כך טוב עם מים חמים. בין הגוונים בולטים הצהוב והכתום שבצד החיצוני של הבריכה וגווני הכחול שבתוך הבריכה.

שמה של הבריכה אגב, ניתן לה בשל דמיונה לפרח הכחול הקרוי גם הוא "מורנינג גלורי". בשנים האחרונות מוגבלת הגישה לקרבת הבריכה בשל העובדה שרבים זרקו מטבעות לתוכה וגרמו לקירור המים והתמעטות האצות הצבעוניות, שהעניקו לבריכה את צבעיה היפים.


הנה סרטון על הבריכה התרמית "מורנינג גלורי":

http://youtu.be/4Ua6Yg4ujGM


צילום של אותה הבריכה התרמית, בזמן אחר ובצבעים אחרים:

http://youtu.be/Atk3e7XckWg


והשילוט המזהיר מהנזק שבזריקת דברים לתוך הבריכה:

http://youtu.be/yZcvf2Bw2Ao

הבולענים נוצרים במקומות רבים בעולם. אנו בארץ מכירים אותם מאזור ים המלח. הם נוצרים לרוב כתוצאה מפעילות תת-קרקעית של מים וחלל שנוצר באדמה. יום אחד, השכבה העליונה של האדמה מתמוטטת כיוון שנוצר מתחתיה חלל פתוח ונוצר לו בולען.

מבחינה כימית, מדובר בפעילות של מים עם מליחות נמוכה מימיו של ים המלח. המים הללו ממיסים שכבות תת-קרקעיות של מלח יבש וכך שוקעת הקרקע שמתחת לשכבות הללו ונוצרים בולענים.


הנה מבט מהאוויר ובו הבולענים בים המלח:

https://youtu.be/3-Q-UDhN0z8


על הבולענים של ים המלח:

https://youtu.be/xNJu_F63Yzs


אנימציה שמסבירה איך בולען נוצר במעמקי האדמה:

http://youtu.be/YnUovucMSjo


ובחיוך על חיפוש הבולענים (עברית):

https://youtu.be/WMTAJ5DnbiE

מהירות האור היא כמעט 300 אלף קילומטרים בשנייה! - אם תרצו לדעת כמה זה בדיוק, אז 299,792,458 מטרים לשנייה עובר האור.

מהירות האור היא המהירות המרבית שניתן להגיע אליה. הפיזיקאים גורסים שאיש לא יוכל לעבור את מהירות האור. הראשון שהוכיח זאת באופן מדעי היה אלברט איינשטיין, שהראה בתורת היחסות הפרטית שלו, אחת התיאוריות החשובות והמשפיעות בתולדות המדע בכלל והפיזיקה בפרט, שמהירות האור בריק היא הגבול העליון למהירות שבה יוכל חלקיק, גוף או מידע לנוע דרך המרחב, יחסית לצופה במנוחה.

מהירות האור משמשת בחלל כאמצעי למדידת מרחקים. כך ניתן לדבר על "שנת אור", כמרחק שאותו עושה האור בתקופה של שנה. אם נרצה, ניתן להציג את מרחק הירח לכדור הארץ כך ואז נקבל שהמרחק בין הירח אלינו הוא 1.28 שניות אור. וכך גם המרחק שלנו מהשמש, שהוא 8 דקות אור ו־18.6 שניות אור.


הנה סרטון על מהירות האור (עברית):

https://youtu.be/KHBnk81tIiU


על ההיסטוריה של מדידת מהירות האור, מגלילאו שחשב על כ-3.5 קילומטרים לשנייה ועד לידע המודרני והמדויק:

http://youtu.be/YYNyneNqm0c


הדגמה של המרחקים ביקום שעושה האור בפרקי זמן שונים:

http://youtu.be/17jymDn0W6U


וכך ניתן לעבור את מהירות האור (לא בדיוק, אבל בהתחכמות):

http://youtu.be/tElwjYnGbgU

המפל הגבוה בעולם הוא מפל אנחל (Angel Falls) שבונצואלה, דרום אמריקה. מפלי אנחל או אנג'ל גבוהים בערך פי 19 ממפלי הניאגרה המפורסמים שבין קנדה לארצות הברית, באמריקה הצפונית. גובהו של מפל אנחל הגבוה בעולם הוא 979 מטרים וגובה המדרגה הגבוהה שלו 807 מטרים!

מפלי אנחל זכו לפרסום עולמי רק בשנת 1933, כשטייס אמריקאי בשם ג'ימי אנג'ל חלף מעליהם במטוסו והבחין בהם. הוא גילה לעולם המודרני את עובדת קיומם והמפל הגבוה קיבל את שמו בהגייה הספרדית, מפל אנחל. במקומות אחרים קוראים להם לא פעם מפלי אנג'ל.

אגב, שליטים בוונצואלה שלא אהבו את השם האמריקאי של המפל, ניסו להשיב את השם העתיק שניתן לו על ידי הילידים קרפקופאי מרו (Kerepakupai Meru) אבל נכשלו. הפעם האחרונה הייתה כשהחליט נשיא ונצואלה להשיב לו את השם שנתנו לו בעבר הילידים.


הנה מפל אנחל - המפל הגבוה בעולם:

https://youtu.be/8z-OeMHxTP0


עוד ממפל אנחל הגבוה והמרשים כל כך:

https://www.youtube.com/watch?v=7q4YTpa3Bwg


יש מי שמטפסים עליו:

https://youtu.be/C_s-MNZAVjs


בואו לסייר כאן ב-360 מעלות:

https://youtu.be/8rUwdtERUOM?qr=yes

מנסרה, או פְּרִיזְמָה, היא מכשיר אופטי שקוף ששובר את קרני האור ומחזיר אותן מפורקות לצבעים. המנסרה שוברת את האור הלבן ל-7 צבעים בסיסיים: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, סגול.

הסיבה לכך שהאור הפוגע במנסרה מתפרק לצבעים שונים היא הזווית של פגיעת קרן האור במנסרה ואורכי הגל השונים של הצבעים המרכיבים את קרן האור. פירוק האור הוא בעצם פיצולו לאורכי הגל השונים שלו והם שיוצרים את מגוון הצבעים שאנו רואים.

הקשת שבשמיים, שבאה אחרי הגשם, מתרחשת באופן דומה למנסרה. בקשת זו שבענן שוברת כל טיפת גשם את קרני האור למגוון אורכי הגל ומייצרת את מגוון צבעי הקשת. כל טיפות הגשם ביחד הן שיוצרות את הקשת שמעל לשמיים גשומים, מול אור השמש.


הנה הסבר לשבירת האור הלבן לצבעיו על ידי המנסרה:

http://youtu.be/Aggi0g67uXM


כך האור הלבן הנשבר במנסרה:

http://youtu.be/9eEyTw4wylk


הקשת בענן נוצרת על ידי מנסרות טבעיות בדמות טיפות הגשם:

http://youtu.be/3oYnUabaXnQ


והנה מצגת וידאו של מנסרות שונות הנוצרות בכל מיני הקשרים במציאות:

http://youtu.be/yrRkJMHEcYE

רובנו לא חווינו סערה בלב ים, כשאנחנו ניצבים על אוניה במצוקה. אבל תודות לאינטרנט אפשר היום לחוות את החוויה הכי קרובה ומפחידה לזה...

האוניה "פאסיפיק סאן קרוז" נקלעה לסערה והמצלמות אבטחה צילמו את המתרחש בחדר האוכל בכמה דקות מפחידות במיוחד..


הנה סרטון האוניה בשעת סערה:

http://youtu.be/-HVAKhtUeGs


ואוניה בים סוער:

https://youtu.be/UG6FhK96dBg

ישנו תהליך מחזורי שקורה כל הזמן בשמיים. האוויר שקרוב לקרקע מתחמם בגלל קרני השמש שפוגעות ומחממות את הקרקע. כשהאוויר מתחמם הוא עולה ואוויר קר מחליף אותו קרוב לקרקע. האוויר הקר הזה הוא דחוס יותר מהאוויר החם (הרי חום הוא בעצם דחיסות של חלקיקים) וכשהוא יתחמם, הוא יעלה שוב ויוחלף שוב באוויר קר ודחוס. ביחד עם סיבוב כדור הארץ, התנועה של האוויר למעלה ולמטה הופכת לרוח.

הגורם העיקרי ליצירת רוחות, אם כן, הוא הפרשי הלחצים באטמוספירה, שנוצרים בעיקר בשל הפרשי טמפרטורת האוויר. ואכן, הפרשי לחצים הללו הופכים לאנרגיה קינטית, אנרגיה של תנועה - שהיא הרוח. רוחות נוצרות גם בשל הפרשים במשקל הסגולי של גושי אוויר שונים ובגלל הצורה של פני כדור הארץ.


כך נוצרת הרוח:

https://youtu.be/9uvMGB3G6X8


הסבר לילדים:

https://youtu.be/0yXC45dgmSs


רוח בעוצמה של 100 קילומטרים בשעה ואיך היא מזיזה ומרימה מטוס נוסעים על הקרקע:

http://youtu.be/cHhZwvdRR5c


ורוח נושבת בצמרות העצים:

http://youtu.be/3zvZO5SbASM

לרוב משתמשים במונח "מהירות הקול" כשמתכוונים למהירות הקול באוויר. מהירות זו היא של כ־344 מטר לשנייה (1,232 קילומטרים לשעה) והיא מתייחסת לאוויר יבש, בטמפרטורה של 21 מעלות צלזיוס.

עם זאת, כיוון שגלי הקול לא עוברים רק באוויר, אלא בכל חומר קיים, חשוב לציין שמהירות הקול תלויה בקשיחות של חומר שבתוכו עוברים גלי הקול ובצפיפות של חומר זה.

אם נבחן חומרים שונים נגלה דוגמאות כמו:

ברזל - מהירות הקול בברזל היא אלפי מטרים בשנייה.

מים - מהירות הקול במים גבוהה פי 4.3 ממהירותו באוויר.

החלל החיצון - בריק המוחלט שבחלל החיצון לא יכולים גלי הקול לנוע כלל. לכן קול לא יכול לעבור בחלל החיצון.


הנה הסבר על מהירות הקול (עברית):

http://youtu.be/juK__oOUBXs


כך נראה מטוס שעובר את מהירות הקול:

http://youtu.be/Y32qyfEgkKo


עוד כמה מטוסים כאלה:

http://youtu.be/6B4IVcCuIZE


צילום ליד המסלול של מטוסים שעוברים את מהירות הקול:

http://youtu.be/CAECBuNX0JQ?qr=yes

הים עשוי ממים, שהם נראים שקופים אך הם כלל אינם כאלו.

יש הסבורים שצבעו של הים משתנה לפי צבע השמיים, אבל המים הם כחולים מטבעם ולכן גם גם כשאנו צוללים אנו רואים את המים בצבעם הכחול.

כעל שהמים עמוקים הכחול נעשה חזק כי יש יותר מים. כשהם רדודים, הים פחות כחול, כי אין מספיק מים כדי להפוך לכחול ואנו רואים מלמעלה את החול הבהיר שבקרקעית, מה שיוצר גוון טורקיזי משהו.

מבחינה אופטית, המים כחולים ועוצמת צבעו הכחול של הים נובעת מכך שהמים בולעים ומחזירים אורכי גל שונים של האור. הצבע שאנו רואים הוא אותו חלק של האור שהוחזר ולא נבלע. זאת אומרת שאם אור "לבן" כמו אור השמש פוגע במים, המים יבלעו את הגלים הארוכים יותר מאשר את הקצרים, ולכן מה שנראה יהיה רק את אורכי הגל הקצרים, שצבעם כחול.

אז המים עצמם אינם שקופים, אלא צבעם כחול. המים שבבקבוק או בכוס נראים לנו שקופים כי אין בהם הרבה מים והכחול שבמולקולות המים הטא עדין. רק אם יהיו המון מים והמון המון מולקולות, כמו בים, רק אז נוכל לראות את צבעם הכחול של המים.

רוצים הוכחה? - חפשו תמונות של קרחונים או מפלים קפואים ותראו שמבפנים הם כחולים, גם אם מבחוץ הם לבנים, מה שנובע מכך שהם מחזירים את כל האור שפוגע בהם, בעוד שבפנים לא.


ראו את צבעיו של הים במקומות שונים באיי אלמוגים:

http://youtu.be/NYnmhc5UR4U


ונסו להבחין בתמונות שבמצגת הבאה היכן הים עמוק והיכן הוא רדוד:

http://youtu.be/r7mY88zN27s

מזג אוויר (Weather) הוא מצב האטמוספירה, במקומות ובזמנים מסוימים ובסמוך לפני הקרקע.

אוויר, חום ומים הם שלושת המרכיבים המשפיעים על מזג האוויר. בני אדם עושים המון מאמצים בכדי לדעת מראש מה יהיה מזג האוויר. תחום זה נקרא "חיזוי מזג אוויר".

מומחי מזג האוויר הם אנשי ה"מטאורולוגיה", התחום המדעי שעוסק במזג האוויר, בחיזויו ובמחקר של תופעות אטמוספיריות.

האנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר נקראים חזאים. הם מנתחים מידע שמתקבל מלוויינים בחלל ושלל אמצעים טכנולוגיים וממוחשבים, שבוחנים את כדור הארץ ומסייעים ללמוד על שינויי מזג האוויר הצפויים.

כשיש בידיהם תחזית של מזג האוויר, החזאים כותבים את התחזית בעיתונים, באתרי אינטרנט ושאר המדיה הכתיבה, או משדרים אותה באמצעי התקשורת ובאתרי חדשות ושירותי מידע באינטרנט.

התחזית משודרת בטלוויזיה, ברדיו ובשאר כלי התקשורת וכך היא עוזרת לאנשים להיערך לשינויים במזג האוויר. התחזיות והנתונים מסייעים לנו להתלבש כראוי, להחליט מתי לצאת לטיולים, להיערך לסופות וגשמים וכדומה.

בדרך כלל תחזית מזג אוויר טובה ויעילה, עד למשך של שבוע ימים.


הנה מזג האוויר בישראל וכמה הוא משמעותי (עברית):

https://youtu.be/nd_q4BeEsZQ


על מזג האוויר:

http://youtu.be/hJ6aeSv8xIU


חזאי שמסביר איך הוא חוזה את מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


דיווח על שלג בנגב הוא אירוע מיוחד של חזאי מזג האוויר:

http://youtu.be/EbF-K0GXnog


וכך צריך להיערך למזג אוויר סוער:

http://youtu.be/5nnEqryX4KA

הענן הוא ריכוז של טיפות מים או גבישי קרח זעירים. הם נוצרים מאדי מים שעולים מהים ומאגמים ונהרות.

התאדות של מים, בגלל חום השמש, יוצרת לחות באוויר. האדים שנוצרים בהתאדות הזו עולים גבוה באטמוספרה. כשהאדים עולים למעלה למעלה, הם מתגבשים לעננים.

איך בדיוק הופכים אדים לעננים?

למעלה בשמיים פוגשים האדים חלקיקי אבק זעירים וגם אירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.

גרגרי האבק והאירוסולים מהווים גרעיני התעבות לאדי המים שעלו מהים. כלומר, האדים הללו מתגבשים סביבם ובשל הקור הרב השורר גבוה, הם מתעבים בחזרה לטיפות של מים.

הקור שנמצא בגבהים של האטמוספירה הוא שגרם לאדי המים להתעבות ולהפוך שוב לטיפות מים. אבל אם הקור קיצוני האדים הללו יהפכו לא רק למים, אלא לחלקיקי קרח מיקרוסקופיים של ממש.

אך בכל מקרה, גם אם תיצור ההתעבות טיפות מים עדינות וגם אם ייווצרו בה חלקיקי קרח זעירים, המוני טיפות כאלה עתידות להיצמד זה לזה ולהפוך לעננים.


איך נוצר הענן? - הנה סרטון שמראה איך נוצרים העננים (עברית):

http://youtu.be/C3e8lHz1x1I


הנה סיפורם של צורות העננים (מתורגם):

https://youtu.be/UuW1jhxCgx0


באנגלית על היווצרות העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs


רוצים לטוס לתוך ענן? - הנה סרטון:

http://youtu.be/3xlPSVrH7uU


צורות פנים בעננים:

https://youtu.be/9XkyOdxlis4


צורות וסוגים חדשים שמתגלים עם הזמן (עברית):

https://youtu.be/SXeoKYZflqo


וצורות וסוגי העננים השונים:

https://youtu.be/B9LyP0C2rsQ?long=yes

הנקרות הן מחילות ומערות ימיות. הן נוצרו כתוצאה של תהליך גיאולוגי ארוך שנים, שהתחיל בזעזועים תת-קרקעיים. כתוצאה מזעזועים אלו נפערו סדקים בסלע, שאליהם נכנסו מי הגשמים, המסו אותם עוד יותר ויצרו בתוכם את הנקרות, שהולכות וגדלות בכוח הגלים, המתנפצים ומכים בסלע בזמנים של סערה.


הנה סרטון על ראש הנקרה והנקרות מבחוץ:

http://youtu.be/tnIt1ZXqf68?t=5s




והנה הנקרות של ראש הנקרה מקרוב ומבפנים:

http://youtu.be/rQDTVYDFQVo

גייזר "הזקן הנאמן" או באנגלית "אולד פייתפול" (Old Faithful Geyser) הוא הגייזר הכי מפורסם בכל העולם.

הנאמנות שמייחסים לו נובעת מהעובדה שבכל 10 דקות הוא מתפרץ, תמיד בזמן ולעולם לא מאכזב...

ככל הנראה הדיוק הזה נובע מכך שכמויות מים קבועות זורמות, בפרקי זמן קבועים, למאגרי המים של הגייזר. למעשה, רק "הזקן הנאמן" מתפרץ ממאגר מים זה, מבלי שהוא חולק את מאגר המים שלו עם גייזרים אחרים.


הנה האולד פייתפול בהתפרצות הקבועה שלו:

http://youtu.be/tShhZvvIM84

החול מקורו בסלעים ואבנים שנשחקו ורוסקו לפירורים זעירים. צבעו של החול, שבא לא פעם מאבן חול, נקבע על ידי המינרלים שמהם הורכב הסלע המרוסק ושממנו נוצר החול.

כמו הסלעים, גם החול מורכב ממינרלים שונים, שהעירבוב שלהם מנפיק לחול את צבעו המיוחד. כך יוצא שחול ים בא מאזורים טרופיים, מאבן גיר, או מקונכיות לבנות ואלמוגים, נגרס לפירורים קטנטנים ולבנים. חול הים שבא מאזורים אחרים בעולם בא מתרכובות שכוללות מתכת וזה מקנה לו גוון צהבהב יותר.

מינרלים אחרים יוצרים צבעים וגוונים נוספים, כמו למשל גוון אדום, שבא מתחמוצת של ברזל, ירוק שבא ממינרל הכולל נחושת, כתום מסלע הכולל גופרית וצהוב מהמנגן שבמינרל שממנו נוצר החול. 


הנה עיצוב מחול צבעוני:

https://youtu.be/kUmDaPid-Rk


הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:

http://youtu.be/4vrhxa0yt5k


כמעט כל החולות הצבעוניים שאתם רואים הם מלאכותיים וצבועים:

https://youtu.be/N_vn-scKhug


וכך הם יוצרים את הרכבי החול הנפלאים הללו:

https://youtu.be/6DvHi-UugWg

הגייזר (Geyser) הוא מעיין של מים חמים, המתפרץ כל כמה זמן ומעלה לאוויר עמוד של מים חמים וקיטור.

הגייזר נוצר מאנרגיה שנוצרת בעמקי האדמה ויוצאת החוצה בלחץ גדול. המזרקה הזו של הגייזר, היא לוהטת ורועשת מאוד והיא מרשימה מאוד לצפות בה.

#אבל איך הגייזר נוצר ממש?

אז ראשית, בואו נבין מהי מגמה. מדובר בסלעים במצב נוזלי, כלומר מותכים. כי חשוב לדעת - כמו הרבה מוצקים שמתחממים לטמפרטורות גבוהות והופכים לנוזל, גם הסלע מותך העומק האדמה והופך בחום העצום שבה לנוזל.

המגמה, כלומר הסלע הנוזלי והלוהט בחום רב, נמצאת בדרך כלל בעומק האדמה. כשהיא נחשפת לאוויר זה בדרך כלל בהתפרצות געשית, כמו בהרי געש שמהם היא פורצת ושוטפת בלבה רותחת. כללית, אנו יודעים לומר שככל שמעמיקים בתוך פנים אדמת כדור הארץ, כל הסלעים מותכים לנוזל ולוהטים בטמפרטורות מטורפות.

נחזור לגייזר. הוא נוצר במקומות שבהם יש מגמה רותחת, שנמצאת די סמוך לפני האדמה. כמובן שהסמוך הזה הוא יחסי, כי העומק של המגמה שיוצרת גייזרים יכול להגיע גם לכמה קילומטרים בעומק האדמה.

כך או כך, דמיינו כמות של מי גשם ושלג, שחלחלו לעומק האדמה ומגיעים לאזורים תת-קרקעיים שבהם נמצאת המגמה הרותחת. המים הללו מתחממים מאוד, עוברים בהרבה את טמפרטורת הרתיחה שאנו מכירים - בגובה פני הים היא תהיה 100 מעלות צלסיוס. אבל מפני שהמים הללו נמצאים בין שכבות הסלע, הם לא סתם רותחים, אלא נוצר בהם לחץ גדול מאוד של אדים כלואים.

ככל שהמים מתחממים עוד ועוד, הולך וגובר הלחץ הזה, עד לנקודה שבה לחץ קיטור שיוצרים המים הוא כה גדול, עד שהם מוצאים נקודה חלשה בשכבות הסלע והאדמה, ממנה הם יכולים להתפרץ החוצה.

כך שהצירוף של חום גבוה במים ונקבים וסדקים בסלעים, שדרכם עובר הקיטור עתיד לחולל את הגייזר - התפרצות "הידרו-תרמית".

כי כמו בקומקום רותח או בסיר לחץ - כשתיווצר ההתפרצות של המים הלוהטים ("הידרו-תרמית" - מים חמים), היא תכיל מים בצורת קיטור, כלומר לחץ שנוצר במים רותחים פלוס. בשל החום העצום של המגמה הלוהטת שבסמוך לה היו המים, יש קיטור שמתפרץ.

זהו הגייזר. המים הלוהטים מתפרצים כקיטור החוצה מהאדמה, יוצרים מזרקת מים גבוהה, שלא פעם מגיעה לגובה של עשרות ואף מאות מטרים.

התפרצות הגייזר היא גם הרגע שבו הגייזר דועך. כי כשהלחץ משתחרר, התהליך במעמקי האדמה מתחיל שוב. המים יתחממו, עד לרגע בו לחץ המים שוב יגבר והגייזר יתפרץ שוב.

השם גייזר, אגב, בא מהשפה האיסלנדית ופירושו "להתפרץ" או "לנבוע". באיסלנד יש גייזרים שמתפרצים כל מספר דקות או שעות ואנשים עומדים וממתינים להתפרצות הבאה והלא פעם מדויקת, על השעון. אם כי העוצמתיים, המעניינים והמרשימים יותר הם דווקא הגייזרים שמתפרצים באופן לא סדיר, לעתים רק אחת לכמה שנים.


הנה היווצרות הגייזר:

http://youtu.be/X4zA_YPCyHs

ודאי. חורים בעננים או עננים מנוקבים (Punch clouds) הם לא תופעה שגרתית, אבל מעת לעת אפשר לצפות בחורי עננים מסתוריים ומרתקים לעין. קוראים לזה "ענן מנוקב" וכמעט אף פעם זה לא מתרחש באופן טבעי. למעשה, הגורם הנפוץ לחור-ענן הוא כאשר מטוס חולף בתוך הענן או מעט מעליו.

מעוף המטוס גורם לקירור מהיר של האוויר שמסביב למדחפים, הללו מערבלים את האוויר הלח של העננים וגורמים להיווצרות של גבישי קרח. גבישי הקרח גדלים במהירות, תוך ספיחה של טיפות המים שבענן ואז צונחים לקרקע, בשל משקלם הגדל. כך הם מותירים חור גדול בענן.

הנה חור מסתורי ומרתק בעננים:

http://youtu.be/x5FgOsEz04s

השם "צונאמי" בא מצירוף של המילים בשפה היפאנית, שפירושן הוא "גל בנמל". השם נוצר לאחר שנפוצו ביפאן סיפורים על דייגים שיצאו לדוג באוקיינוס וכששבו לנמל גילו שגל גדול מחק אותו לחלוטין.


הנה קטע מסרט שמראה צונאמי דמיוני על העיר ניו יורק שנגרם בשל פגיעת מטאור:

http://youtu.be/6eCZG0vCqy4

הקשת בענן שמופיעה בשמיים היא תופעה מיוחדת ומרהיבה ביותר. אך תופעה מרתקת לא פחות הם הבדלי האור שבין צידה העליון והתחתון של הקשת. הביטו בקשת ושימו לב שמתחת לקשת יש אזור מואר, בעוד שמעליה יהיה כהה יותר. במילים אחרות, תמיד תכסה הקשת על מעין כיפה של אור.

הסיבה היא אופטית ויש לה הסבר מדעי. בין צבעי הקשת יש הבדלי תדירויות ולכל צבע יש תדירות משלו, מה שנקרא גם "אורך גל". את התדירות הכי נמוכה מבין הצבעים יש לאור האדום. זה האור שנראה הכי טוב בחושך. זו, אגב, גם הסיבה שאמצעי ראיית לילה מתבססים על האינפרה אדום, המרכיב האדום שבאור. אז אם הקשת היא גווני האור שמוארים אל השמיים, צפוי שהאדום יהיה בצד החשוך, בעוד שמצידה השני של הקשת, יתפזר הסגול בעל אורך הגל הקצר ויאיר גם מחוץ לקשת.

אגב, הגוון הכהה הזה מקבל לעתים צורה של רצועה. זה קורה כשנוצרת בשמיים קשת כפולה. במקרה כזה נוצרת בין הקשתות מעין רצועה כהה שנקראת "רצועת אלכסנדר", על שם מגלה התופעה. קראו עליה באאוריקה בתגית "קשת כפולה".


הנה הסבר הפרשי האור מעל ומתחת לקשת בענן:

https://youtu.be/xkDhQGXqwCM


בתמונות רבות של הקשת הצבעונית שבענן:

https://youtu.be/fahr069-fzE


וסרטון קפיצות זמן שמדגים את התופעה, עם מוסיקה מיוחדת:

https://youtu.be/HRE7hx2bang