גופנו מורכב מתאים (Cells). למעשה, אנו מתחילים בתור תא בודד - הביצית המופרית. ממנו אנו גדלים לכמות עצומה של תאים - בגופו של אדם בוגר יש כ-100 טריליון תאים, שהם מליון מליוני תאים!

הגדילה שלנו היא התרחבות מסוימת של התאים הקיימים או התחלקות שלהם לתאים חדשים. בתהליך זה מתחלק כל תא לשני תאים. בכל שלב בחיינו אחד מהדברים קורה יותר - או התרחבות של תאים ושינוי צורה, או התחלקות. כך זה אצל כל בעלי החיים וכמובן שגם אצל בני אדם. כך אנו גדלים.


כך אנו גדלים מזרע וביצית, לעובר ולאדם (מתורגם):

https://youtu.be/53C-WsiE98Y


זה מתחיל עוד בבטן של אמא, כשהזרעון מפרה את הביצית (מתורגם):

https://youtu.be/f7q5jebmSDA


כך מסבירה זאת חברה מסחרית בעברית:

https://youtu.be/dGjmLKpblv8


ראו כמה גדלה תינוקת מהיום הראשון לחייה ועד גיל 13:

http://youtu.be/UH1x5aRtjSQ

הגוף האנושי, כמו גופם של כל בעלי החיים, הוא מכונה מופלאה. יש בגופנו צירוף גדול של איברים הפועלים ביחד כדי לאפשר לנו לחיות. הנה כמה דברים שמעניין לדעת על הגוף:

בגופנו יש 206 עצמות ובגופו של התינוק יש 300 עצמות, שבעתיד יתחברו למספר קטן יותר!

הלב פועם במשך כל חיינו מיליארדי פעימות..

בכל יום נושם אדם מבוגר מעל 600 ליטרים של אוויר. במהלך אותו יום מסננות הכליות שבגופו 180 ליטרים של נוזל!

והגוף האנושי הזה הוא גם חתיכת כוכב לכת עתיר תושבים, שכן בגופו של כל אחד מאיתנו יש יותר חיידקים מאשר מספרם של בני-האדם שעל כדור הארץ..


הנה מבנהו ופעולתו של גוף האדם:

https://youtu.be/Ae4MadKPJC0


גופנו כמכונה של ממש:

http://youtu.be/mQuqwUA4MwM


מערכת הובלת הדם שבגופנו (עברית):

http://youtu.be/ca-mhSf1YUg


מערכת הנשימה (עברית):

http://youtu.be/MYH9cWQXDCA


ומערכת העיכול (מתורגם):

http://youtu.be/0j5Iwgw12bM


עובדות מעניינות על גוף האדם:

http://youtu.be/hmUKdIc0y9I


וסרט ארוך על גופנו לאורך כל החיים:

http://youtu.be/2G6K_ycEtCo?long=yes


בואו לתוך גוף האדם:

https://youtu.be/-FyN5_-njAU?qr=yes

השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומאפשרים לגוף את התנועה ומשמשים להנעת האיברים השונים.

אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים, החל מהבעות פנים, באמצעות מעל 40 שרירי פנים (שמחוברים דווקא לעור הפנים ולא לעצמות הגולגולת), ועד כאלו שמחייבים תנועה, כמו שרירי הרגליים, הידיים והגב.

ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.

השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון ולעשות כל תנועה, הבעת פנים ופעולה אחרת שאנו רוצים.

מפעולות חיצוניות, כמו כתיבה, הליכה ובעיטה בכדור ועד פעולות המתרחשות בתוך גופנו, כמו פעימות הלב, סחיטת מזון מעוכל במעיים או הפרשת הפסולת שלנו - בלי שרירים לא יוכל שום יצור לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.


הנה סרטון על השרירים (מתורגם):

http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s


מה בונה את השרירים? (מתורגם)

https://youtu.be/2tM1LFFxeKg


אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:

https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s


השרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:

https://youtu.be/SobAPTAAX1s


ו-4 תרגילים מספיקים לחוזק ושרירים (עברית):

https://youtu.be/Ec2tGvewUXA

הסמקה (Blushing) היא מצב שבו הלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם, בשל כלי הדם באזור הלחיים שמתרחבים באופן לא רצוני.

ההסמקה מתרחשת לרוב בגלל מבוכה, כעס, בושה או התרגשות. גם רגשות עזים כמו התאהבות ורגשות יכולים לגרום לה.

גורם פחות נעים ונדיר יותר להסמקה הוא חרדה חברתית של המסמיק. אך גם במצב של חום גוף גבוה יכולה להתרחש הסמקה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף.


הנה הסבר ההסמקה:

https://youtu.be/-qDi7IbYGVY


הסרט שגורם ליוצריו להסמיק ממחמאות (עברית):

http://youtu.be/iLm1BZ5ptbM


והמתאפרות שמשתמשות בסומק כדי להחיות את הפנים:

https://youtu.be/FHKTF7sVp9M

מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.


הנה המפרקים שבגופנו:

https://youtu.be/Fb-xEHRNd28


וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):

https://youtu.be/IjiKUmfaZr4

הזיעה (Sweat) שאנו מזיעים היא נוזל שרובו מים. באמצעות ההזעה גוף האדם מקרר את עצמו.

זיעה נוצרת בגוף ומופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.

אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?

ובכן, כשחם לנו מתריעים על כך חיישני החום בגופנו. מערכת העצבים מעבירה הודעה על כך להיפותלמוס, החלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין. ההיפותלמוס, שרגיש לחום, שולח בדחיפות הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף). בלוטות ההזעה מקבלות גם הן את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור.

וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור שלנו גורמת לקירורו של הגוף והגוף הופך פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה הגבוהה ומעיקה שמסביב.

המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.


טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.


כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/fctH_1NuqCQ


כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):

https://youtu.be/WHx8LjDrqoI


על הזעת היתר הבעייתית (עברית):

https://youtu.be/P8tSz7QD5d0


והטיפולים בהזעת יתר (עברית):

https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ

תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.

לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.

כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.

זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.


הנה הקיבה ודרך פעולתה:

http://youtu.be/KAfnIPYN0X0


כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):

https://youtu.be/YVfyYrEmzgM


וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/R0fOvKx46sk

כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.

בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.

בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.

בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.

הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.

ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.

את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.

אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.

בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.

המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.

תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.

כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.

אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.

כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.


האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:

https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q


על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:

https://youtu.be/pMfSn36x85o


התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:

https://youtu.be/d2lOe_Ce26A


באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:

https://youtu.be/zMvktTQk-JA


אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:

https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk


וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):

https://youtu.be/kgSW0dxS07w

מגוון טפילים (Parasite), פרזיטים בלעז, חיים בהמוניהם, בכל רגע נתון, בגופנו או עליו, כמו גם על ובתוך גופם של בעלי חיים רבים.

הטפיל כיצור מזיק בדרך כלל ל"פונדקאי", האורגניזם, כלומר היצור, שאליו הוא נטפל ומארח אותו שלא ברצונו. הוא נקשר אליו או לתוכו ומנצל אותו לצרכיו.

בין הטפילים יש את החיצוניים, הנדבקים לגוף, כולל הקרציות, הפשפשים, הכינים וזחלי הזבובים הזעירים.

לצידם שוכנים בתוך הגוף הטפילים הפנימיים (endoparasite), המנהלים חיים שלמים בתוך גופם של הפונדקאים, כולל בני אדם. הם ניזונים מהם במזון ובמרכיבים חיוניים לקיום והתרבות.

טפילים פנימיים שכאלה הם למשל תולעי סרט (tapeworms) ותולעים עגולות (Roundworms). לרוב הם חיים במעיים של יונקים, לאחר שהגיעו לשם עם פירות, מזון נא או מקולקל. עוד טפילים פנימיים הם חד תאיים, פטריות וחיידקים, שמצויים במיליארדים בתוך גופנו, כשחלקם מזיקים לנו ואחרים דווקא בריאים. אלו חיים לעתים ברקמות גוף נוספות, כמו פה, לימפה, שרירים וכלי דם.


הנה הסבר על הטפילים (מתורגם):

https://youtu.be/g09BQes-B7E


טפילים בתוך נמלים:

https://youtu.be/F-4g98BHx5s


הטפילים שבגוף חיות מחמד:

https://youtu.be/JWh-rpCsVQw


גם בתוך לווייתנים ענקיים חיים טפילים שאוכלים את עצמותיהם:

https://youtu.be/-ZdP216pq7c

כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.

למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.

יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:


#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.


#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.


#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.


#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.

חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.


הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:

https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka


הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:

https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK


והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:

https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes

תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.

אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!

ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.

למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.


אלה התאים (מתורגם):

https://youtu.be/JQVmkDUkZT4


תפקיד התאים בגוף (מתורגם):

http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s


הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):

https://youtu.be/nsklF1w4eok


וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU

השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.

שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.

השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.


הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):

http://youtu.be/synkbs9AIVs


ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s

חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.

את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.


הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:

http://youtu.be/47CIdUld8eQ

בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.

הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".

במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.

מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.

מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.

מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.

הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.


הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:

https://youtu.be/pWzm1E1ngTw


כך יוצרים את המוצגים:

https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo


הדרכה על התצוגה:

https://youtu.be/9b7cGA032mQ


סיור במוזיאון:

https://youtu.be/zN_71UyZrik


התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:

https://youtu.be/msczDcy2kKY


וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:

https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes

כלי דם (Blood vessels) הם האיברים שאחראים במערכת הדם להעביר את הדם מהלב לכל אברי הגוף ובחזרה. כך מספקים כלי הדם חומרי הזנה ממערכת העיכול לאותם איברים.

שלושה סוגי כלי דם עיקריים קיימים בגופנו:

עורקים - כלי דם שמוליכים את הדם מהלב לרקמות

נימים - כלי דם שמאפשרים חילוף מים וכימיקלים, דוגמת הפחמן הדו-חמצני והחמצן, בין הדם לרקמות

ורידים - כלי דם שנושאים דם מן הנימים, בחזרה ללב.

אורך כלי הדם שיש בגוף האנושי הוא כמעט 100 אלף קילומטרים. זה אורך מטורף בשביל גוף של אדם אחד, אבל כדי להמחיש עוד יותר עד כמה האורך הזה מדהים נסביר שאין מרחק כזה, בין שני מקומות כלשהם, על גבי כל כדור הארץ כולו!

הדגמה אחרת של כמות כלי הדם שיש לנו בגוף? - אולי לא תאמינו אבל גוף האדם מכיל כל כך הרבה כלי דם, שאם היינו מחברים אחד לשני, את כל כלי הדם שבגופו של אדם אחד, ניתן היה להקיף בעזרתם את כדור הארץ כולו - כמעט 3 פעמים!

כך או כך, מערכת הדם בנויה בצורה של פרקטל. מכל כלי דם מתפצלים כלי דם נוספים, כשמכל אחד מהם מתפצלים רבים אחרים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה שכולל כלי דם ראשי, ממנו יוצאים כלי דם קטנים יותר, מהם עוד כלי דם זעירים וכן הלאה, עוד ועוד.


הנה סרטון על כלי הדם (מתורגם):

http://youtu.be/vPkouV8m7Q0


וכך מטפל הלב בדם (מתורגם):

https://youtu.be/ruM4Xxhx32U

תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.

מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם.

גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד.

שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.

המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות.

כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות.

לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.

מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.


הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):

https://youtu.be/FN3MFhYPWWo


כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/lea-P7Ry2go


ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)

https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ

הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.

הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.

בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.


הנה סרטון על הציפורניים:

https://youtu.be/aWxgDN30y80


מה תפקיד הציפורניים בגוף?

https://youtu.be/8YrW8AjxytI


איך הציפורניים גדלות?

https://youtu.be/--8wGcXSEHk


ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?

http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo

מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.

המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.

אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?

הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.

מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).

כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".

הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".

התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".

כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.

מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.

העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.

לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.

היש טוב מזה?

כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".


הנה מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s


ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):

https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes

בימים עברו בני-האדם סברו שהרגשות מאוחסנים בלב. זה הפך את הלב לסמל האהבה, את שברון-הלב לסמל האכזבה וכן הלאה.

היום אנו יודעים שהרגש, בדיוק כמו כל המחשבות, מתבצע במוחנו. הלב נשאר עכשיו רק סמל לאהבה.


הנה סרטון על רגשות והמורכבות שבהן עבורנו כבני אדם פגיעים (מתורגם):

https://youtu.be/b197XOd9S7U


על הרגשות השונים ואיך מבטאים אותם באנגלית:

http://youtu.be/zEk48QQSPo4


קליפ מעורר רגש שמערב אנימציה ומשחק, על אחד משירי הביטלס הנפלאים:

https://youtu.be/VJDJs9dumZI

הלבלב (Pancreas) הוא בלוטה בצורת אגס הממוקמת מאחורי חלל הבטן ומסייעת לעיכול ולאיזון רמת הסוכר בדם.

אין עוד איבר בגוף כמו הלבלב, שמאפשר את איזון רמת הסוכר בדם. הוא אמנם מסייע בראש ובראשונה בתהליך העיכול, על ידי הפרשת אנזימי עיכול העוזרים בפירוק ובעיכול של מזון, אבל רובנו מכירים בעיקר את הבעיות שנגרמות דווקא מפגיעה באיזון הסוכר שלו.

כי הלבלב גם מפריש אחרי הארוחה את הורמון האינסולין לזרם הדם, מה שמוריד את רמות הסוכר בדם ומכניס אותו לתאים בגוף.

סוכר בגוף נותן אנרגיה וחיוניות ולכן חוסר בו יוצר חולשה. אבל גם עודף סוכר הוא מסוכן ובעייתי אפילו יותר. מכאן שהלבלב הוא אחד האיברים החשובים לשמירה על בריאותנו.

פגיעה או מחלה בלבלב עלולים לשבש את ייצור האינסולין ולהביא להתפתחות של מחלת הסוכרת.

הפגיעה בפעילות הלבלב נגרמת לרוב ממחלות כמו פנקריאטיטיס, שהיא דלקת חריפה או כרונית בלבלב, מסרטן הלבלב, ציסטות וכדומה.

מכל מקום, אם הלבלב לא מתפקד היטב, הוא לא ימלא את תפקידו וכמויות הסוכר בדם לא יהיו מאוזנות. כך בדיוק מתחילה מחלת הסוכרת.

ואגב, התקדמות מתמדת נרשמת בפיתוח של לבלב מלאכותי, מתקן רפואי קטן ומבוסס תוכנה, שיאפשר את איזון הסוכר באופן אוטומטי אצל חולי סוכרת וישחרר אותם מההכרח הנוכחי לעקוב בלי הפסקה אחרי רמות הסוכר בדם ולהזריק את ההורמון לעצמם.


הלבלב הוא האחראי בגופנו לאיזון רמות הסוכר בדם (מתורגם):

https://youtu.be/8dgoeYPoE-0


כך בנוי הלבלב מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/jJqs3lhKK-Q


ותפקידו של הלבלב ודרך פעולתו:

https://youtu.be/NZ4zcrTzUjA

לכל סוג של תאי דם (Blood cells) בגופנו יש תפקיד משלו. למעשה, ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים בדם שלנו: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים, הטסיות ונוזל הפלסמה.

דמיינו את תאי הדם השונים כבעלי תפקידים בצבא ההגנה על הגוף. לכל תפקיד יש חשיבות ואם לא יהיו סוגי התאים הללו, כלומר ממלאי התפקידים כולם, ייפגע הגוף באופן קשה.

הסוגים השונים של תאי דם משמשים למטרות שונות בגופנו. הנה העיקריות שבהן:

תאי דם אדומים - ראשונים הם אכן תאי הדם האדומים. צורתם קעורה והיא נועדה אבולוציונית להגדיל את היכולת של הדם לשאת תמצן ממרום למקום בגוף.

תאי הדם הלבנים - הם תאי הדם הקטנים ביותר והם נקראים לימפוציטים. תאי דם לבנים מצטיינים ביכולתם להילחם בזיהומים התוקפים את הגוף ולייצר נוגדנים כנגד מחלות.

סיבי פיברין - נוזל פלסמה שהוא חיוני לקרישת הדם. תפקידם הוא ליצור רשת שכחלק מתהליך קרישת הדם קושרת תאי דם אדומים.

טסיות דם - תאים זעירים שמצטיינים ביכולתם לסייע לקרישת דם א לתיקון של כלי דם בגוף.


הנה מרכיבי הדם ותאי הדם השונים (עברית):

https://youtu.be/7FeG4caTASk


והלימפוציטים - תאי ההרג של המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/z3ubVwb_fBs