שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך אנחנו גדלים? איך בעלי חיים ואנשים גדלים?
גופנו מורכב מתאים (Cells). למעשה, אנו מתחילים בתור תא בודד - הביצית המופרית. ממנו אנו גדלים לכמות עצומה של תאים - בגופו של אדם בוגר יש כ-100 טריליון תאים, שהם מליון מליוני תאים!
הגדילה שלנו היא התרחבות מסוימת של התאים הקיימים או התחלקות שלהם לתאים חדשים. בתהליך זה מתחלק כל תא לשני תאים. בכל שלב בחיינו אחד מהדברים קורה יותר - או התרחבות של תאים ושינוי צורה, או התחלקות. כך זה אצל כל בעלי החיים וכמובן שגם אצל בני אדם. כך אנו גדלים.
כך אנו גדלים מזרע וביצית, לעובר ולאדם (מתורגם):
https://youtu.be/53C-WsiE98Y
זה מתחיל עוד בבטן של אמא, כשהזרעון מפרה את הביצית (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
כך מסבירה זאת חברה מסחרית בעברית:
https://youtu.be/dGjmLKpblv8
ראו כמה גדלה תינוקת מהיום הראשון לחייה ועד גיל 13:
http://youtu.be/UH1x5aRtjSQ
איך פועל גוף האדם?
הגוף האנושי, כמו גופם של כל בעלי החיים, הוא מכונה מופלאה. יש בגופנו צירוף גדול של איברים הפועלים ביחד כדי לאפשר לנו לחיות. הנה כמה דברים שמעניין לדעת על הגוף:
בגופנו יש 206 עצמות ובגופו של התינוק יש 300 עצמות, שבעתיד יתחברו למספר קטן יותר!
הלב פועם במשך כל חיינו מיליארדי פעימות..
בכל יום נושם אדם מבוגר מעל 600 ליטרים של אוויר. במהלך אותו יום מסננות הכליות שבגופו 180 ליטרים של נוזל!
והגוף האנושי הזה הוא גם חתיכת כוכב לכת עתיר תושבים, שכן בגופו של כל אחד מאיתנו יש יותר חיידקים מאשר מספרם של בני-האדם שעל כדור הארץ..
הנה מבנהו ופעולתו של גוף האדם:
https://youtu.be/Ae4MadKPJC0
גופנו כמכונה של ממש:
http://youtu.be/mQuqwUA4MwM
מערכת הובלת הדם שבגופנו (עברית):
http://youtu.be/ca-mhSf1YUg
מערכת הנשימה (עברית):
http://youtu.be/MYH9cWQXDCA
ומערכת העיכול (מתורגם):
http://youtu.be/0j5Iwgw12bM
עובדות מעניינות על גוף האדם:
http://youtu.be/hmUKdIc0y9I
וסרט ארוך על גופנו לאורך כל החיים:
http://youtu.be/2G6K_ycEtCo?long=yes
בואו לתוך גוף האדם:
https://youtu.be/-FyN5_-njAU?qr=yes
מהי ומה גודלה של הקיבה שלנו?
תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.
לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.
כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.
זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.
הנה הקיבה ודרך פעולתה:
http://youtu.be/KAfnIPYN0X0
כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):
https://youtu.be/YVfyYrEmzgM
וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/R0fOvKx46sk
מהן ומה תפקיד הכליות בגוף?
תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.
מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם.
גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד.
שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.
המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות.
כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות.
לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.
מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.
הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/FN3MFhYPWWo
כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lea-P7Ry2go
ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
מהם המיפרקים שבגופנו ולמה הם משמיעים קולות?
מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.
הנה המפרקים שבגופנו:
https://youtu.be/Fb-xEHRNd28
וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):
https://youtu.be/IjiKUmfaZr4
מהם השרירים שבגופנו ואיך הם פועלים?
השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומאפשרים לגוף את התנועה ומשמשים להנעת האיברים השונים.
אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים, החל מהבעות פנים, באמצעות מעל 40 שרירי פנים (שמחוברים דווקא לעור הפנים ולא לעצמות הגולגולת), ועד כאלו שמחייבים תנועה, כמו שרירי הרגליים, הידיים והגב.
ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.
השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון ולעשות כל תנועה, הבעת פנים ופעולה אחרת שאנו רוצים.
מפעולות חיצוניות, כמו כתיבה, הליכה ובעיטה בכדור ועד פעולות המתרחשות בתוך גופנו, כמו פעימות הלב, סחיטת מזון מעוכל במעיים או הפרשת הפסולת שלנו - בלי שרירים לא יוכל שום יצור לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.
הנה סרטון על השרירים (מתורגם):
http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s
מה בונה את השרירים? (מתורגם)
https://youtu.be/2tM1LFFxeKg
אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:
https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s
השרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:
https://youtu.be/SobAPTAAX1s
ו-4 תרגילים מספיקים לחוזק ושרירים (עברית):
https://youtu.be/Ec2tGvewUXA
מהם הנימים שבגופנו?
נימים (Capillary) הם כלי הדם הקטנים במחזור הדם. קוטר של נים הוא בין 5 ל-10 מיקרומטר. הנים הוא המעביר את הדם מהעורק ואל הווריד.
הנימים שבגופנו מגיעים לכל הרקמות והתאים החיים. לכל תא צמוד מספר קטן של נימים או נים בודד. תפקידו של הנים הוא לאפשר את חילוף החומרים מהדם אל התאים.
כלי דם נוספים לנימים הם העורקים, והוורידים.
הנה סרטון על הנימים (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s
למה אנחנו צריכים שיער?
השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.
שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.
השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.
הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):
http://youtu.be/synkbs9AIVs
ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s
מהם התאים שבגופנו?
תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.
אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!
ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.
למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
אלה התאים (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4
תפקיד התאים בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s
הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):
https://youtu.be/nsklF1w4eok
וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU

גופנו מורכב מתאים (Cells). למעשה, אנו מתחילים בתור תא בודד - הביצית המופרית. ממנו אנו גדלים לכמות עצומה של תאים - בגופו של אדם בוגר יש כ-100 טריליון תאים, שהם מליון מליוני תאים!
הגדילה שלנו היא התרחבות מסוימת של התאים הקיימים או התחלקות שלהם לתאים חדשים. בתהליך זה מתחלק כל תא לשני תאים. בכל שלב בחיינו אחד מהדברים קורה יותר - או התרחבות של תאים ושינוי צורה, או התחלקות. כך זה אצל כל בעלי החיים וכמובן שגם אצל בני אדם. כך אנו גדלים.
כך אנו גדלים מזרע וביצית, לעובר ולאדם (מתורגם):
https://youtu.be/53C-WsiE98Y
זה מתחיל עוד בבטן של אמא, כשהזרעון מפרה את הביצית (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
כך מסבירה זאת חברה מסחרית בעברית:
https://youtu.be/dGjmLKpblv8
ראו כמה גדלה תינוקת מהיום הראשון לחייה ועד גיל 13:
http://youtu.be/UH1x5aRtjSQ

הגוף האנושי, כמו גופם של כל בעלי החיים, הוא מכונה מופלאה. יש בגופנו צירוף גדול של איברים הפועלים ביחד כדי לאפשר לנו לחיות. הנה כמה דברים שמעניין לדעת על הגוף:
בגופנו יש 206 עצמות ובגופו של התינוק יש 300 עצמות, שבעתיד יתחברו למספר קטן יותר!
הלב פועם במשך כל חיינו מיליארדי פעימות..
בכל יום נושם אדם מבוגר מעל 600 ליטרים של אוויר. במהלך אותו יום מסננות הכליות שבגופו 180 ליטרים של נוזל!
והגוף האנושי הזה הוא גם חתיכת כוכב לכת עתיר תושבים, שכן בגופו של כל אחד מאיתנו יש יותר חיידקים מאשר מספרם של בני-האדם שעל כדור הארץ..
הנה מבנהו ופעולתו של גוף האדם:
https://youtu.be/Ae4MadKPJC0
גופנו כמכונה של ממש:
http://youtu.be/mQuqwUA4MwM
מערכת הובלת הדם שבגופנו (עברית):
http://youtu.be/ca-mhSf1YUg
מערכת הנשימה (עברית):
http://youtu.be/MYH9cWQXDCA
ומערכת העיכול (מתורגם):
http://youtu.be/0j5Iwgw12bM
עובדות מעניינות על גוף האדם:
http://youtu.be/hmUKdIc0y9I
וסרט ארוך על גופנו לאורך כל החיים:
http://youtu.be/2G6K_ycEtCo?long=yes
בואו לתוך גוף האדם:
https://youtu.be/-FyN5_-njAU?qr=yes

תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.
לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.
כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.
זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.
הנה הקיבה ודרך פעולתה:
http://youtu.be/KAfnIPYN0X0
כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):
https://youtu.be/YVfyYrEmzgM
וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/R0fOvKx46sk

תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.
מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם.
גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד.
שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.
המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות.
כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות.
לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.
מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.
הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/FN3MFhYPWWo
כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lea-P7Ry2go
ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
גוף האדם

מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.
הנה המפרקים שבגופנו:
https://youtu.be/Fb-xEHRNd28
וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):
https://youtu.be/IjiKUmfaZr4

השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומאפשרים לגוף את התנועה ומשמשים להנעת האיברים השונים.
אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים, החל מהבעות פנים, באמצעות מעל 40 שרירי פנים (שמחוברים דווקא לעור הפנים ולא לעצמות הגולגולת), ועד כאלו שמחייבים תנועה, כמו שרירי הרגליים, הידיים והגב.
ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.
השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון ולעשות כל תנועה, הבעת פנים ופעולה אחרת שאנו רוצים.
מפעולות חיצוניות, כמו כתיבה, הליכה ובעיטה בכדור ועד פעולות המתרחשות בתוך גופנו, כמו פעימות הלב, סחיטת מזון מעוכל במעיים או הפרשת הפסולת שלנו - בלי שרירים לא יוכל שום יצור לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.
הנה סרטון על השרירים (מתורגם):
http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s
מה בונה את השרירים? (מתורגם)
https://youtu.be/2tM1LFFxeKg
אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:
https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s
השרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:
https://youtu.be/SobAPTAAX1s
ו-4 תרגילים מספיקים לחוזק ושרירים (עברית):
https://youtu.be/Ec2tGvewUXA

נימים (Capillary) הם כלי הדם הקטנים במחזור הדם. קוטר של נים הוא בין 5 ל-10 מיקרומטר. הנים הוא המעביר את הדם מהעורק ואל הווריד.
הנימים שבגופנו מגיעים לכל הרקמות והתאים החיים. לכל תא צמוד מספר קטן של נימים או נים בודד. תפקידו של הנים הוא לאפשר את חילוף החומרים מהדם אל התאים.
כלי דם נוספים לנימים הם העורקים, והוורידים.
הנה סרטון על הנימים (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s

השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.
שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.
השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.
הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):
http://youtu.be/synkbs9AIVs
ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s

תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.
אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!
ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.
למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
אלה התאים (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4
תפקיד התאים בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s
הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):
https://youtu.be/nsklF1w4eok
וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
מהן הציפורניים?
הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.
הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.
בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.
הנה סרטון על הציפורניים:
https://youtu.be/aWxgDN30y80
מה תפקיד הציפורניים בגוף?
https://youtu.be/8YrW8AjxytI
איך הציפורניים גדלות?
https://youtu.be/--8wGcXSEHk
ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?
http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo
הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.
הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.
בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.
הנה סרטון על הציפורניים:
https://youtu.be/aWxgDN30y80
מה תפקיד הציפורניים בגוף?
https://youtu.be/8YrW8AjxytI
איך הציפורניים גדלות?
https://youtu.be/--8wGcXSEHk
ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?
http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo
מהם היצורים שעל ובתוך גופנו?
חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.
את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.
הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:
http://youtu.be/47CIdUld8eQ
חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.
את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.
הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:
http://youtu.be/47CIdUld8eQ
מהם הטפילים שנצמדים או נכנסים לגוף החי?
מגוון טפילים (Parasite), פרזיטים בלעז, חיים בהמוניהם, בכל רגע נתון, בגופנו או עליו, כמו גם על ובתוך גופם של בעלי חיים רבים.
הטפיל כיצור מזיק בדרך כלל ל"פונדקאי", האורגניזם, כלומר היצור, שאליו הוא נטפל ומארח אותו שלא ברצונו. הוא נקשר אליו או לתוכו ומנצל אותו לצרכיו.
בין הטפילים יש את החיצוניים, הנדבקים לגוף, כולל הקרציות, הפשפשים, הכינים וזחלי הזבובים הזעירים.
לצידם שוכנים בתוך הגוף הטפילים הפנימיים (endoparasite), המנהלים חיים שלמים בתוך גופם של הפונדקאים, כולל בני אדם. הם ניזונים מהם במזון ובמרכיבים חיוניים לקיום והתרבות.
טפילים פנימיים שכאלה הם למשל תולעי סרט (tapeworms) ותולעים עגולות (Roundworms). לרוב הם חיים במעיים של יונקים, לאחר שהגיעו לשם עם פירות, מזון נא או מקולקל.
עוד טפילים פנימיים הם חד תאיים, פטריות וחיידקים, שמצויים במיליארדים בתוך גופנו, כשחלקם מזיקים לנו ואחרים דווקא בריאים. אלו חיים לעתים ברקמות גוף נוספות, כמו פה, לימפה, שרירים וכלי דם.
הנה הסבר על הטפילים (מתורגם):
https://youtu.be/g09BQes-B7E
טפילים בתוך נמלים:
https://youtu.be/F-4g98BHx5s
הטפילים שבגוף חיות מחמד:
https://youtu.be/JWh-rpCsVQw
גם בתוך לווייתנים ענקיים חיים טפילים שאוכלים את עצמותיהם:
https://youtu.be/-ZdP216pq7c
מגוון טפילים (Parasite), פרזיטים בלעז, חיים בהמוניהם, בכל רגע נתון, בגופנו או עליו, כמו גם על ובתוך גופם של בעלי חיים רבים.
הטפיל כיצור מזיק בדרך כלל ל"פונדקאי", האורגניזם, כלומר היצור, שאליו הוא נטפל ומארח אותו שלא ברצונו. הוא נקשר אליו או לתוכו ומנצל אותו לצרכיו.
בין הטפילים יש את החיצוניים, הנדבקים לגוף, כולל הקרציות, הפשפשים, הכינים וזחלי הזבובים הזעירים.
לצידם שוכנים בתוך הגוף הטפילים הפנימיים (endoparasite), המנהלים חיים שלמים בתוך גופם של הפונדקאים, כולל בני אדם. הם ניזונים מהם במזון ובמרכיבים חיוניים לקיום והתרבות.
טפילים פנימיים שכאלה הם למשל תולעי סרט (tapeworms) ותולעים עגולות (Roundworms). לרוב הם חיים במעיים של יונקים, לאחר שהגיעו לשם עם פירות, מזון נא או מקולקל.
עוד טפילים פנימיים הם חד תאיים, פטריות וחיידקים, שמצויים במיליארדים בתוך גופנו, כשחלקם מזיקים לנו ואחרים דווקא בריאים. אלו חיים לעתים ברקמות גוף נוספות, כמו פה, לימפה, שרירים וכלי דם.
הנה הסבר על הטפילים (מתורגם):
https://youtu.be/g09BQes-B7E
טפילים בתוך נמלים:
https://youtu.be/F-4g98BHx5s
הטפילים שבגוף חיות מחמד:
https://youtu.be/JWh-rpCsVQw
גם בתוך לווייתנים ענקיים חיים טפילים שאוכלים את עצמותיהם:
https://youtu.be/-ZdP216pq7c
מהי הזיעה ולמה אנחנו מזיעים?
הזיעה (Sweat) שאנו מזיעים היא נוזל שרובו מים. באמצעות ההזעה גוף האדם מקרר את עצמו.
זיעה נוצרת בגוף ומופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.
אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?
ובכן, כשחם לנו מתריעים על כך חיישני החום בגופנו. מערכת העצבים מעבירה הודעה על כך להיפותלמוס, החלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין. ההיפותלמוס, שרגיש לחום, שולח בדחיפות הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף). בלוטות ההזעה מקבלות גם הן את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור.
וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור שלנו גורמת לקירורו של הגוף והגוף הופך פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה הגבוהה ומעיקה שמסביב.
המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.
טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.
כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/fctH_1NuqCQ
כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):
https://youtu.be/WHx8LjDrqoI
על הזעת היתר הבעייתית (עברית):
https://youtu.be/P8tSz7QD5d0
והטיפולים בהזעת יתר (עברית):
https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ
הזיעה (Sweat) שאנו מזיעים היא נוזל שרובו מים. באמצעות ההזעה גוף האדם מקרר את עצמו.
זיעה נוצרת בגוף ומופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.
אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?
ובכן, כשחם לנו מתריעים על כך חיישני החום בגופנו. מערכת העצבים מעבירה הודעה על כך להיפותלמוס, החלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין. ההיפותלמוס, שרגיש לחום, שולח בדחיפות הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף). בלוטות ההזעה מקבלות גם הן את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור.
וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור שלנו גורמת לקירורו של הגוף והגוף הופך פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה הגבוהה ומעיקה שמסביב.
המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.
טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.
כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/fctH_1NuqCQ
כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):
https://youtu.be/WHx8LjDrqoI
על הזעת היתר הבעייתית (עברית):
https://youtu.be/P8tSz7QD5d0
והטיפולים בהזעת יתר (עברית):
https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ
מהו כושר גופני ומה ההיסטוריה שלו?
כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.
בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.
בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.
בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.
הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.
ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.
את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.
אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.
בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.
המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.
תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.
כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.
אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.
כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.
האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:
https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q
על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:
https://youtu.be/pMfSn36x85o
התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:
https://youtu.be/d2lOe_Ce26A
באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:
https://youtu.be/zMvktTQk-JA
אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:
https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk
וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):
https://youtu.be/kgSW0dxS07w
כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.
בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.
בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.
בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.
הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.
ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.
את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.
אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.
בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.
המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.
תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.
כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.
אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.
כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.
האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:
https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q
על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:
https://youtu.be/pMfSn36x85o
התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:
https://youtu.be/d2lOe_Ce26A
באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:
https://youtu.be/zMvktTQk-JA
אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:
https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk
וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):
https://youtu.be/kgSW0dxS07w
איך מציגים גופות אמיתיות במוזיאון גוף האדם?
בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.
הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".
במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.
מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.
מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.
מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.
הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.
הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:
https://youtu.be/pWzm1E1ngTw
כך יוצרים את המוצגים:
https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo
הדרכה על התצוגה:
https://youtu.be/9b7cGA032mQ
סיור במוזיאון:
https://youtu.be/zN_71UyZrik
התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:
https://youtu.be/msczDcy2kKY
וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:
https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes
בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.
הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".
במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.
מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.
מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.
מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.
הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.
הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:
https://youtu.be/pWzm1E1ngTw
כך יוצרים את המוצגים:
https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo
הדרכה על התצוגה:
https://youtu.be/9b7cGA032mQ
סיור במוזיאון:
https://youtu.be/zN_71UyZrik
התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:
https://youtu.be/msczDcy2kKY
וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:
https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes
למה אנשים מסמיקים?
הסמקה (Blushing) היא מצב שבו הלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם, בשל כלי הדם באזור הלחיים שמתרחבים באופן לא רצוני.
ההסמקה מתרחשת לרוב בגלל מבוכה, כעס, בושה או התרגשות. גם רגשות עזים כמו התאהבות ורגשות יכולים לגרום לה.
גורם פחות נעים ונדיר יותר להסמקה הוא חרדה חברתית של המסמיק. אך גם במצב של חום גוף גבוה יכולה להתרחש הסמקה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף.
הנה הסבר ההסמקה:
https://youtu.be/-qDi7IbYGVY
הסרט שגורם ליוצריו להסמיק ממחמאות (עברית):
http://youtu.be/iLm1BZ5ptbM
והמתאפרות שמשתמשות בסומק כדי להחיות את הפנים:
https://youtu.be/FHKTF7sVp9M
הסמקה (Blushing) היא מצב שבו הלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם, בשל כלי הדם באזור הלחיים שמתרחבים באופן לא רצוני.
ההסמקה מתרחשת לרוב בגלל מבוכה, כעס, בושה או התרגשות. גם רגשות עזים כמו התאהבות ורגשות יכולים לגרום לה.
גורם פחות נעים ונדיר יותר להסמקה הוא חרדה חברתית של המסמיק. אך גם במצב של חום גוף גבוה יכולה להתרחש הסמקה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף.
הנה הסבר ההסמקה:
https://youtu.be/-qDi7IbYGVY
הסרט שגורם ליוצריו להסמיק ממחמאות (עברית):
http://youtu.be/iLm1BZ5ptbM
והמתאפרות שמשתמשות בסומק כדי להחיות את הפנים:
https://youtu.be/FHKTF7sVp9M
למה זקנים נעשים נמוכים יותר?
כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.
למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.
יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:
#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.
#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.
#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.
#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.
חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.
הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:
https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka
הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:
https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK
והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:
https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes
כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.
למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.
יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:
#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.
#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.
#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.
#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.
חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.
הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:
https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka
הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:
https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK
והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:
https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes
מהו השתן שלנו ואיך הוא נוצר בגוף?
שתן (Urine), או פיפי, כמו שרבים מאיתנו מכנים אותו, הוא פסולת נוזלית שהגוף מפריש החוצה. השתן מופרש מהכליות, שהם מעין מסנני דם שמנקים את הדם שבגופם של בעלי חיים.
לאחר שהשתן נוצר בכליות, הוא מצטבר בשלפוחית השתן, שהיא מעין שק קטן שמחובר לכליות. השתן ממתין בשלפוחית השתן עד להשתנה - פעולה שבה מפרישים בעלי החיים את השתן מהגוף, דרך השופכה.
עם השתן מופרשים החומרים הזרים מהגוף. ריחו הוא ייחודי לכל בעל חיים ומושפע מתזונתו. לכן מריחים בעלי חיים רבים את השתן ומשתמשים בו כצורת תקשורת ביניהם. זו הסיבה שכלב למשל, כשהוא מריח שתן של כלב אחר, הוא ישאיר לידו את השתן שלו.
הנה סרטון על השתן וכיצד הוא מופרש (מתורגם):
https://youtu.be/RacE1CYtFb8
והאם יש נזק למי שמתאפק הרבה? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
שתן (Urine), או פיפי, כמו שרבים מאיתנו מכנים אותו, הוא פסולת נוזלית שהגוף מפריש החוצה. השתן מופרש מהכליות, שהם מעין מסנני דם שמנקים את הדם שבגופם של בעלי חיים.
לאחר שהשתן נוצר בכליות, הוא מצטבר בשלפוחית השתן, שהיא מעין שק קטן שמחובר לכליות. השתן ממתין בשלפוחית השתן עד להשתנה - פעולה שבה מפרישים בעלי החיים את השתן מהגוף, דרך השופכה.
עם השתן מופרשים החומרים הזרים מהגוף. ריחו הוא ייחודי לכל בעל חיים ומושפע מתזונתו. לכן מריחים בעלי חיים רבים את השתן ומשתמשים בו כצורת תקשורת ביניהם. זו הסיבה שכלב למשל, כשהוא מריח שתן של כלב אחר, הוא ישאיר לידו את השתן שלו.
הנה סרטון על השתן וכיצד הוא מופרש (מתורגם):
https://youtu.be/RacE1CYtFb8
והאם יש נזק למי שמתאפק הרבה? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
למה חשוב לילדים לישון בלילה?
שנת הלילה שלנו משפרת את איכות החיים שלנו ומאריכה את החיים.
מהלך השינה (Sleep) מחולק לשני סוגים: השינה העמוקה והשינה הפרדוקסלית.
במהלך השינה העמוקה שלנו המוח ממיין רעיונות ומחשבות, גם מארגן את הזיכרון שלנו, מסלק פסולת רעילה מהגוף, וגם מגדל תאי עור חדשים, במקום אלה שהתבלו.
השינה גם מאפשרת לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. אבל היא גם מאפשרת לנו לגדול. כי כשאנו ישנים מייצר הגוף הורמוני גדילה והוא גדל וצומח. זו הסיבה שילדים שלא ישנים מספיק גדלים פחות.
בשינה השנייה, השינה הפרדוקסלית, אנו חולמים את החלומות שלנו. בשינה הזו גדלה היצירתיות שלנו. בזכותה אנו גם לומדים טוב יותר.
אבל כללית, השינה הטובה מעלה את מצב הרוח שלנו, מעלה את היעילות שלנו בשעות היום ושומרת עלינו ממחלות כמו סוכרת ומרעב שיביא לאכילת יתר.
רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו. לכו לישון!
הנה השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה (עברית):
https://youtu.be/Duoj2qIvdAE
השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
שנת הלילה שלנו משפרת את איכות החיים שלנו ומאריכה את החיים.
מהלך השינה (Sleep) מחולק לשני סוגים: השינה העמוקה והשינה הפרדוקסלית.
במהלך השינה העמוקה שלנו המוח ממיין רעיונות ומחשבות, גם מארגן את הזיכרון שלנו, מסלק פסולת רעילה מהגוף, וגם מגדל תאי עור חדשים, במקום אלה שהתבלו.
השינה גם מאפשרת לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. אבל היא גם מאפשרת לנו לגדול. כי כשאנו ישנים מייצר הגוף הורמוני גדילה והוא גדל וצומח. זו הסיבה שילדים שלא ישנים מספיק גדלים פחות.
בשינה השנייה, השינה הפרדוקסלית, אנו חולמים את החלומות שלנו. בשינה הזו גדלה היצירתיות שלנו. בזכותה אנו גם לומדים טוב יותר.
אבל כללית, השינה הטובה מעלה את מצב הרוח שלנו, מעלה את היעילות שלנו בשעות היום ושומרת עלינו ממחלות כמו סוכרת ומרעב שיביא לאכילת יתר.
רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו. לכו לישון!
הנה השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה (עברית):
https://youtu.be/Duoj2qIvdAE
השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
מהי מערכת הדם בגופנו?
מערכת הדם (Circulatory System) היא רשת התחבורה המתוחכמת שבתוך גופנו. באמצעות כמה מרכיבים שמהם היא נוצרת מספקת מערכת הדם בגוף את החמצן וחומרי ההזנה לכל תא בגופנו:
הלב - פועם כ-70 פעמים בדקה במנוחה, שואב ודוחף כ-5 ליטר דם דרך רשת של כלי דם שאורכם הכולל מגיע לכ-96,000 קילומטר - מה שמספיק היה כדי לעטוף את כדור הארץ פעמיים ועוד קצת.
הדם זורם בגוף דרך כלי הדם: עורקים (כמו הכבישים הראשיים), ורידים (כמו רחובות) ונימים (מעין סמטאות קטנות).
העורקים (Arteries) - נושאים דם עשיר בחמצן מהלב אל הרקמות, בעוד הוורידים (Veins) מחזירים דם עמוס בפחמן דו-חמצני בחזרה ללב.
הדם עצמו - הוא נוזל אדום ומורכב המכיל מיליארדי תאים זעירים שכל אחד מהם ממלא תפקיד חיוני בגוף.
תאי הדם האדומים (Red Blood Cells) - מכילים חלבון בשם המוגלובין (Hemoglobin). ההמוגלובין מעניק לדם את צבעו האדום ומשמש כמוביל חמצן מהריאות לכל התאים.
תאי הדם הלבנים (White Blood Cells) - מהווים את צבא החיסון של הגוף, שכמו אינספור שוטרים מיקרוסקופיים הם רודפים אחרי חיידקים (Bacteria) ונגיפים (Viruses).
הטסיות (Platelets) - פועלות כצוות תיקונים. הן שיוצרות לנו פקק קרישה של הדם, באמצעות הדם המתייבש על הפצע כשהוא מגליד.
פלזמה הדם (Plasma) - היא הנוזל הצהבהב שמהווה כ-55% מנפח הדם ונושא חלבונים, הורמונים וחומרים מזינים. בתוכה שוחים גם נוגדנים (Antibodies) שזוכרים כל איום שפגש הגוף בעבר ומתכוננים להילחם בו שוב.
#פעולתה
מערכת הדם עובדת במחזור כפול: דם עשיר בחמצן זורם מהאפרכסת השמאלית (Left Atrium) אל החדר השמאלי (Left Ventricle) ומשם הוא נשלח לכל הגוף.
הדם המתרוקן חוזר לאפרכסת הימנית (Right Atrium), עובר לחדר הימני (Right Ventricle) ונשלח לריאות להתרענן. מהריאות הוא חוזר לאפרכסת השמאלית והמחזור מתחיל מחדש.
מח העצמות (Bone Marrow) - מייצר מיליארדי תאי דם חדשים מדי יום, בעוד הטחול (Spleen) מסנן תאי דם זקנים ופגומים.
קבוצות הדם השונות (Blood Types) - A, B, AB ו-O - נקבעות לפי חלבונים מיוחדים על פני תאי הדם האדומים.
הכירו את חלקיה של מערכת זו בתגית "מערכת הדם".
הנה מערכת הדם, מערכת האספקה והפינוי של הגוף (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
סרטון על כלי הדם (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0
ומטה הפיקוד של מערכת הדם - כך מטפל הלב בכל הדם הזורם בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/ruM4Xxhx32U
מערכת הדם (Circulatory System) היא רשת התחבורה המתוחכמת שבתוך גופנו. באמצעות כמה מרכיבים שמהם היא נוצרת מספקת מערכת הדם בגוף את החמצן וחומרי ההזנה לכל תא בגופנו:
הלב - פועם כ-70 פעמים בדקה במנוחה, שואב ודוחף כ-5 ליטר דם דרך רשת של כלי דם שאורכם הכולל מגיע לכ-96,000 קילומטר - מה שמספיק היה כדי לעטוף את כדור הארץ פעמיים ועוד קצת.
הדם זורם בגוף דרך כלי הדם: עורקים (כמו הכבישים הראשיים), ורידים (כמו רחובות) ונימים (מעין סמטאות קטנות).
העורקים (Arteries) - נושאים דם עשיר בחמצן מהלב אל הרקמות, בעוד הוורידים (Veins) מחזירים דם עמוס בפחמן דו-חמצני בחזרה ללב.
הדם עצמו - הוא נוזל אדום ומורכב המכיל מיליארדי תאים זעירים שכל אחד מהם ממלא תפקיד חיוני בגוף.
תאי הדם האדומים (Red Blood Cells) - מכילים חלבון בשם המוגלובין (Hemoglobin). ההמוגלובין מעניק לדם את צבעו האדום ומשמש כמוביל חמצן מהריאות לכל התאים.
תאי הדם הלבנים (White Blood Cells) - מהווים את צבא החיסון של הגוף, שכמו אינספור שוטרים מיקרוסקופיים הם רודפים אחרי חיידקים (Bacteria) ונגיפים (Viruses).
הטסיות (Platelets) - פועלות כצוות תיקונים. הן שיוצרות לנו פקק קרישה של הדם, באמצעות הדם המתייבש על הפצע כשהוא מגליד.
פלזמה הדם (Plasma) - היא הנוזל הצהבהב שמהווה כ-55% מנפח הדם ונושא חלבונים, הורמונים וחומרים מזינים. בתוכה שוחים גם נוגדנים (Antibodies) שזוכרים כל איום שפגש הגוף בעבר ומתכוננים להילחם בו שוב.
#פעולתה
מערכת הדם עובדת במחזור כפול: דם עשיר בחמצן זורם מהאפרכסת השמאלית (Left Atrium) אל החדר השמאלי (Left Ventricle) ומשם הוא נשלח לכל הגוף.
הדם המתרוקן חוזר לאפרכסת הימנית (Right Atrium), עובר לחדר הימני (Right Ventricle) ונשלח לריאות להתרענן. מהריאות הוא חוזר לאפרכסת השמאלית והמחזור מתחיל מחדש.
מח העצמות (Bone Marrow) - מייצר מיליארדי תאי דם חדשים מדי יום, בעוד הטחול (Spleen) מסנן תאי דם זקנים ופגומים.
קבוצות הדם השונות (Blood Types) - A, B, AB ו-O - נקבעות לפי חלבונים מיוחדים על פני תאי הדם האדומים.
הכירו את חלקיה של מערכת זו בתגית "מערכת הדם".
הנה מערכת הדם, מערכת האספקה והפינוי של הגוף (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
סרטון על כלי הדם (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0
ומטה הפיקוד של מערכת הדם - כך מטפל הלב בכל הדם הזורם בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/ruM4Xxhx32U
איך הספורטאים משתפרים כל הזמן בשיאים?
לנו נדמה שהספורטאים של היום, במיוחד האתלטים, הם הרבה יותר טובים מבעבר. ההישגים הספורטיביים שלהם הרבה יותר טובים מאלו של הספורטאים מלפני 100 שנה בלבד.
מה קורה כאן? - האם בתוך מאה אחת המין האנושי משתנה בפיזיולוגיה שלו?
אז לא, כי האמת שמה שהשתנה במאה השנים האחרונות הם פרמטרים אחרים, שאף אחד מהם אינו הגוף האנושי. אחד מהם הוא, למשל, הטכנולוגיה שמסביב. מהמגרשים, המסלולים, נעלי ובגדי הספורט וכך הלאה - יש הרבה דברים שיוצרים את השיפור הניכר בשיאים.
כי בניגוד לטכנולוגיה, הספורטאים לא השתנו ב-100 השנים האחרונות, בטח לא בפיזיולוגיה שלהם. הם לוקחים אולי חומרים טובים יותר (ולאו דווקא סמים), ניזונים בתזונה בריאה וחכמה הרבה יותר, מתאמנים באופן מדעי - דברים שיוצרים את ההישגים המדהימים של ספורטאי ההווה, לעומת אלו של ספורטאי העבר. אבל גם החומרים שעליהם רצים, טכניקות קפיצה, כמו קפיצת פוסברי לגובה ועוד.
הרצאת טד על ההישגים ההולכים ומשתפרים באתלטיקה למשל (מתורגם):
https://youtu.be/8COaMKbNrX0
לנו נדמה שהספורטאים של היום, במיוחד האתלטים, הם הרבה יותר טובים מבעבר. ההישגים הספורטיביים שלהם הרבה יותר טובים מאלו של הספורטאים מלפני 100 שנה בלבד.
מה קורה כאן? - האם בתוך מאה אחת המין האנושי משתנה בפיזיולוגיה שלו?
אז לא, כי האמת שמה שהשתנה במאה השנים האחרונות הם פרמטרים אחרים, שאף אחד מהם אינו הגוף האנושי. אחד מהם הוא, למשל, הטכנולוגיה שמסביב. מהמגרשים, המסלולים, נעלי ובגדי הספורט וכך הלאה - יש הרבה דברים שיוצרים את השיפור הניכר בשיאים.
כי בניגוד לטכנולוגיה, הספורטאים לא השתנו ב-100 השנים האחרונות, בטח לא בפיזיולוגיה שלהם. הם לוקחים אולי חומרים טובים יותר (ולאו דווקא סמים), ניזונים בתזונה בריאה וחכמה הרבה יותר, מתאמנים באופן מדעי - דברים שיוצרים את ההישגים המדהימים של ספורטאי ההווה, לעומת אלו של ספורטאי העבר. אבל גם החומרים שעליהם רצים, טכניקות קפיצה, כמו קפיצת פוסברי לגובה ועוד.
הרצאת טד על ההישגים ההולכים ומשתפרים באתלטיקה למשל (מתורגם):
https://youtu.be/8COaMKbNrX0