גופנו מורכב מתאים (Cells). למעשה, אנו מתחילים בתור תא בודד - הביצית המופרית. ממנו אנו גדלים לכמות עצומה של תאים - בגופו של אדם בוגר יש כ-100 טריליון תאים, שהם מליון מליוני תאים!

הגדילה שלנו היא התרחבות מסוימת של התאים הקיימים או התחלקות שלהם לתאים חדשים. בתהליך זה מתחלק כל תא לשני תאים. בכל שלב בחיינו אחד מהדברים קורה יותר - או התרחבות של תאים ושינוי צורה, או התחלקות. כך זה אצל כל בעלי החיים וכמובן שגם אצל בני אדם. כך אנו גדלים.


כך אנו גדלים מזרע וביצית, לעובר ולאדם (מתורגם):

https://youtu.be/53C-WsiE98Y


זה מתחיל עוד בבטן של אמא, כשהזרעון מפרה את הביצית (מתורגם):

https://youtu.be/f7q5jebmSDA


כך מסבירה זאת חברה מסחרית בעברית:

https://youtu.be/dGjmLKpblv8


ראו כמה גדלה תינוקת מהיום הראשון לחייה ועד גיל 13:

http://youtu.be/UH1x5aRtjSQ

הגוף האנושי, כמו גופם של כל בעלי החיים, הוא מכונה מופלאה. יש בגופנו צירוף גדול של איברים הפועלים ביחד כדי לאפשר לנו לחיות. הנה כמה דברים שמעניין לדעת על הגוף:

בגופנו יש 206 עצמות ובגופו של התינוק יש 300 עצמות, שבעתיד יתחברו למספר קטן יותר!

הלב פועם במשך כל חיינו מיליארדי פעימות..

בכל יום נושם אדם מבוגר מעל 600 ליטרים של אוויר. במהלך אותו יום מסננות הכליות שבגופו 180 ליטרים של נוזל!

והגוף האנושי הזה הוא גם חתיכת כוכב לכת עתיר תושבים, שכן בגופו של כל אחד מאיתנו יש יותר חיידקים מאשר מספרם של בני-האדם שעל כדור הארץ..


הנה מבנהו ופעולתו של גוף האדם:

https://youtu.be/Ae4MadKPJC0


גופנו כמכונה של ממש:

http://youtu.be/mQuqwUA4MwM


מערכת הובלת הדם שבגופנו (עברית):

http://youtu.be/ca-mhSf1YUg


מערכת הנשימה (עברית):

http://youtu.be/MYH9cWQXDCA


ומערכת העיכול (מתורגם):

http://youtu.be/0j5Iwgw12bM


עובדות מעניינות על גוף האדם:

http://youtu.be/hmUKdIc0y9I


וסרט ארוך על גופנו לאורך כל החיים:

http://youtu.be/2G6K_ycEtCo?long=yes


בואו לתוך גוף האדם:

https://youtu.be/-FyN5_-njAU?qr=yes

חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.

את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.


הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:

http://youtu.be/47CIdUld8eQ

נימים (Capillary) הם כלי הדם הקטנים במחזור הדם. קוטר של נים הוא בין 5 ל-10 מיקרומטר. הנים הוא המעביר את הדם מהעורק ואל הווריד.

הנימים שבגופנו מגיעים לכל הרקמות והתאים החיים. לכל תא צמוד מספר קטן של נימים או נים בודד. תפקידו של הנים הוא לאפשר את חילוף החומרים מהדם אל התאים.

כלי דם נוספים לנימים הם העורקים, והוורידים.


הנה סרטון על הנימים (מתורגם):

http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s

מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.


הנה המפרקים שבגופנו:

https://youtu.be/Fb-xEHRNd28


וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):

https://youtu.be/IjiKUmfaZr4

תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.

אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!

ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.

למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.


אלה התאים (מתורגם):

https://youtu.be/JQVmkDUkZT4


תפקיד התאים בגוף (מתורגם):

http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s


הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):

https://youtu.be/nsklF1w4eok


וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU

הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.

הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.

בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.


הנה סרטון על הציפורניים:

https://youtu.be/aWxgDN30y80


מה תפקיד הציפורניים בגוף?

https://youtu.be/8YrW8AjxytI


איך הציפורניים גדלות?

https://youtu.be/--8wGcXSEHk


ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?

http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo

השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.

שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.

השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.


הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):

http://youtu.be/synkbs9AIVs


ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s

השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומאפשרים לגוף את התנועה ומשמשים להנעת האיברים השונים.

אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים, החל מהבעות פנים, באמצעות מעל 40 שרירי פנים (שמחוברים דווקא לעור הפנים ולא לעצמות הגולגולת), ועד כאלו שמחייבים תנועה, כמו שרירי הרגליים, הידיים והגב.

ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.

השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון ולעשות כל תנועה, הבעת פנים ופעולה אחרת שאנו רוצים.

מפעולות חיצוניות, כמו כתיבה, הליכה ובעיטה בכדור ועד פעולות המתרחשות בתוך גופנו, כמו פעימות הלב, סחיטת מזון מעוכל במעיים או הפרשת הפסולת שלנו - בלי שרירים לא יוכל שום יצור לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.


הנה סרטון על השרירים (מתורגם):

http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s


מה בונה את השרירים? (מתורגם)

https://youtu.be/2tM1LFFxeKg


אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:

https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s


השרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:

https://youtu.be/SobAPTAAX1s


ו-4 תרגילים מספיקים לחוזק ושרירים (עברית):

https://youtu.be/Ec2tGvewUXA

הסמקה (Blushing) היא מצב שבו הלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם, בשל כלי הדם באזור הלחיים שמתרחבים באופן לא רצוני.

ההסמקה מתרחשת לרוב בגלל מבוכה, כעס, בושה או התרגשות. גם רגשות עזים כמו התאהבות ורגשות יכולים לגרום לה.

גורם פחות נעים ונדיר יותר להסמקה הוא חרדה חברתית של המסמיק. אך גם במצב של חום גוף גבוה יכולה להתרחש הסמקה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף.


הנה הסבר ההסמקה:

https://youtu.be/-qDi7IbYGVY


הסרט שגורם ליוצריו להסמיק ממחמאות (עברית):

http://youtu.be/iLm1BZ5ptbM


והמתאפרות שמשתמשות בסומק כדי להחיות את הפנים:

https://youtu.be/FHKTF7sVp9M

כושר גופני (Fitness) אינו רק טרנד מודרני אלא תופעה שמלווה את האנושות מראשית דרכה ובמסע כושר גופני לאורך ההיסטוריה האנושית כולה. היכולת לנוע, לרוץ, לקפוץ ולהתמודד עם אתגרים פיזיים הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך האופן שבו האנושות התייחסה אליה מאוד השתנה לאורך הדורות.

בתקופה הפליאוליתית, שהסתיימה לפני כ-11,000 שנה, כושר גופני לא היה בחירה אלא הכרח קיומי. כדי לשרוד יום נוסף, אבותינו הקדמונים היו צריכים לרוץ ולנוס מטורפים, לטפס על עצים, לשחות בנהרות ולשאת משקלים כבדים. בעולם הקדום, מי שלא היה כשיר מבחינה גופנית פשוט לא שרד.

בתקופה הנאוליתית, עם בוא המהפכה החקלאית, השתנה אורח החיים האנושי מהיסוד. האדם הופך מנווד למתיישב. אך העבודה החקלאית עצמה דרשה עדיין יכולות פיזיות מרשימות. חרישה, זריעה, קציר וטיפול בבעלי חיים היו משימות מפרכות שהצריכו כוח וסיבולת לא פחותים מאלו שנדרשו בציד.

בעת העתיקה החל הכושר הגופני לקבל ממד תרבותי משמעותי. בסין העתיקה התפתחו אומנויות לחימה כמו קונג פו (Kung Fu) כבר מהמאה ה-5 לפני הספירה. ביוון העתיקה, החל מ-776 לפנה"ס, נערכו המשחקים האולימפיים שחגגו את היכולות האתלטיות של המשתתפים.

הרומאים והיוונים ראו בגוף האתלטי אידיאל של יופי ושלמות והנציחו אותו באינספור פסלים ויצירות אמנות. במקביל, בהודו מתפתחות פילוסופיות כמו יוגה (Yoga) ששילבו בין יכולות פיזיות למודעות רוחנית.

ימי הביניים סימנו תקופת נסיגה מסוימת ביחס לכושר הגופני. עליית הנצרות באירופה הביאה לתפיסה שהעדיפה את הרוח על פני הגוף ולא פעם התייחסה אליו כאל מכשול בדרך להארה רוחנית. כושר גופני נותר רלוונטי בעיקר עבור אבירים ולוחמים שהתאמנו לקראת מלחמות, קרבות ותחרויות ביניהם.

את הכבוד לגוף האנושי ולכושר הגופני החזירה תקופת הרנסנס. מדענים החלו לחקור את האנטומיה האנושית וספרים ראשונים נכתבו על חשיבות הפעילות הגופנית. אפילו רפואת הספורט החלה להתפתח ואחרי מאות שנים של התעלמות הוכר מחדש הקשר בין פעילות גופנית לבריאות טובה.

אם תחילת המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-18, סימנה את השינוי הגדול, במאה ה-19 שאחריה ניכרו בבירור השפעותיה המאוחרות. השפעות אלה גם שינו מחדש את מקומו של הכושר בחיי האנושות. המעבר לעבודה במפעלים הפחית משמעותית את כמות הפעילות הגופנית היומיומית, מה שהוביל לצורך בפעילות גופנית יזומה.

בדיוק אז יחלו להופיע מכשירי כושר ראשונים כמו הגימנסטיקון (Gymnasticon) שהומצא ב-1796, וכמו תנועות לקידום תרבות הגוף (Physical Culture) שהובילו ליצירת מסגרות ציבוריות לפעילות גופנית.

המאה ה-20 הייתה עידן הפריחה האמיתי של תרבות הכושר המודרנית. מרכזי כושר החלו להיפתח בערים הגדולות, תחילה לשימוש האליטות ומאוחר יותר לציבור הרחב.

תחרויות פיתוח גוף וכושר (Fitness) הפכו פופולריות, כשספורטאים הופכים לכוכבים ולמודלים לחיקוי. גם מורשת הכושר הועברה דרך המדיה ותקשורת ההמונים, החל מעיתונים ועד קלטות וידאו.

כיום, בעידן הדיגיטלי, נגיש הכושר הגופני יותר מאי פעם. וגם היום מוכרים יותר מאי-פעם 5 מרכיבי הכושר הגופני הזה: סיבולת לב-ריאה, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה.

אפליקציות, שעוני כושר חכמים, סרטוני הדרכה באינטרנט וקהילות מקוונות מאפשרים לכל אחד מאיתנו לתכנן ולבצע אימונים בהתאמה אישית. ובה בעת מגלגלת תעשיית הכושר העולמית מיליארדי דולרים מדי שנה.

כך הפך מה שהחל כצורך הישרדותי בסיסי למרכיב תרבותי, אסתטי ובריאותי משמעותי מאוד בחברה המודרנית. התפתחות הכושר הגופני משקפת למעשה את התפתחות האנושות עצמה - בעיקר במעבר מדאגה יומיומית להישרדות בסיסית ועד לפנאי, לבריאות ולשאיפה למצוינות.


האדם הקדמון לא נזקק לכושר - הנה ההסבר לנחיצותו כיום:

https://youtu.be/Twr-ep8bQ9Q


על כושר גופני ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית:

https://youtu.be/pMfSn36x85o


התעמלות וכושר גופני בימי הביניים:

https://youtu.be/d2lOe_Ce26A


באותם ימים הנזירים עשו לא מעט אימונים גופניים:

https://youtu.be/zMvktTQk-JA


אופנות וטרנדים בכושר במאה האחרונה:

https://youtu.be/5hr17Dn-Ikk


וכיום הכושר הגופני והחיטוב הם פעילויות מצליחות ופופולריות מאוד (ללא מילים):

https://youtu.be/kgSW0dxS07w

תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.

מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם.

גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד.

שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.

המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות.

כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות.

לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.

מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.


הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):

https://youtu.be/FN3MFhYPWWo


כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/lea-P7Ry2go


ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)

https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ

מגוון טפילים (Parasite), פרזיטים בלעז, חיים בהמוניהם, בכל רגע נתון, בגופנו או עליו, כמו גם על ובתוך גופם של בעלי חיים רבים.

הטפיל כיצור מזיק בדרך כלל ל"פונדקאי", האורגניזם, כלומר היצור, שאליו הוא נטפל ומארח אותו שלא ברצונו. הוא נקשר אליו או לתוכו ומנצל אותו לצרכיו.

בין הטפילים יש את החיצוניים, הנדבקים לגוף, כולל הקרציות, הפשפשים, הכינים וזחלי הזבובים הזעירים.

לצידם שוכנים בתוך הגוף הטפילים הפנימיים (endoparasite), המנהלים חיים שלמים בתוך גופם של הפונדקאים, כולל בני אדם. הם ניזונים מהם במזון ובמרכיבים חיוניים לקיום והתרבות.

טפילים פנימיים שכאלה הם למשל תולעי סרט (tapeworms) ותולעים עגולות (Roundworms). לרוב הם חיים במעיים של יונקים, לאחר שהגיעו לשם עם פירות, מזון נא או מקולקל.

עוד טפילים פנימיים הם חד תאיים, פטריות וחיידקים, שמצויים במיליארדים בתוך גופנו, כשחלקם מזיקים לנו ואחרים דווקא בריאים. אלו חיים לעתים ברקמות גוף נוספות, כמו פה, לימפה, שרירים וכלי דם.


הנה הסבר על הטפילים (מתורגם):

https://youtu.be/g09BQes-B7E


טפילים בתוך נמלים:

https://youtu.be/F-4g98BHx5s


הטפילים שבגוף חיות מחמד:

https://youtu.be/JWh-rpCsVQw


גם בתוך לווייתנים ענקיים חיים טפילים שאוכלים את עצמותיהם:

https://youtu.be/-ZdP216pq7c

הזיעה (Sweat) שאנו מזיעים היא נוזל שרובו מים. באמצעות ההזעה גוף האדם מקרר את עצמו.

זיעה נוצרת בגוף ומופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.

אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?

ובכן, כשחם לנו מתריעים על כך חיישני החום בגופנו. מערכת העצבים מעבירה הודעה על כך להיפותלמוס, החלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין. ההיפותלמוס, שרגיש לחום, שולח בדחיפות הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף). בלוטות ההזעה מקבלות גם הן את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור.

וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור שלנו גורמת לקירורו של הגוף והגוף הופך פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה הגבוהה ומעיקה שמסביב.

המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.


טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.


כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/fctH_1NuqCQ


כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):

https://youtu.be/WHx8LjDrqoI


על הזעת היתר הבעייתית (עברית):

https://youtu.be/P8tSz7QD5d0


והטיפולים בהזעת יתר (עברית):

https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ

תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.

לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.

כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.

זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.


הנה הקיבה ודרך פעולתה:

http://youtu.be/KAfnIPYN0X0


כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):

https://youtu.be/YVfyYrEmzgM


וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/R0fOvKx46sk

בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.

הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".

במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.

מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.

מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.

מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.

הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.


הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:

https://youtu.be/pWzm1E1ngTw


כך יוצרים את המוצגים:

https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo


הדרכה על התצוגה:

https://youtu.be/9b7cGA032mQ


סיור במוזיאון:

https://youtu.be/zN_71UyZrik


התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:

https://youtu.be/msczDcy2kKY


וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:

https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes

טעם נרכש (Acquired Taste) הוא טעם שמתחילים לאהוב רק אחרי שמתרגלים אליו. טעם נרכש זוכה להערכה רק ממי שנחשפו אליו כמה פעמים ולא ממי שלא ניסו אותו, או שהתרחקו ממנו.

בפשטות, טעם שלא טעים לך בפעמים הראשונות אולי, אבל אחרי כן הוא יתפוס אותך ויהיה טעים בהחלט, הוא ככל הנראה טעם נרכש.

בירה, יין, או קפה, למשל, הם טעמים נרכשים. כששותים אותם בפעם הראשונה הם ממש לא טעימים. רק אחרי שמנסים אותם כמה פעמים אפשר להתרגל אליהם ובהמשך גם לרצות לשתות עוד מהם ולאהוב את טעמם.


הנה הסבר על טעם נרכש:

https://youtu.be/TswVWhussKg


על מזון נא או חי כטעם נרכש:

https://youtu.be/SFYfF-OP0_M


וסוג נוסף של טעם נרכש, בדוריאן, פרי מסריח במיוחד שנחשב לפרי הטעים בעולם:

https://youtu.be/wg5SsMEtfhs

המוח האנושי הוא איבר מדהים. הוא הרכיב שמנהל את גופנו, מניע את ההתנהגות, הלמידה והתודעה שלנו. בסוף, הוא גם מהווה את האישיות הייחודית שלנו.

מדובר ברשת ביולוגית מדהימה, הכוללת מיליארדים של תאי עצב המחווטים בינם לבין עצמם בצמתים שנקראים סינפסות. בצמתים הללו עובר המידע בין הנוירונים ללא מגע, אלא באמצעות חומרים כימיים שונים.

מופלא? - בהחלט. במוח של אדם בוגר יש בסביבות קצת פחות מ-100 מיליארד נוירונים. הנוירונים מחוברים ביניהם בקשרים מורכבים מאוד ופועלים כמכונה מופלאה ומתואמת.

כמו בכל מכונה המורכבת מחלקים שונים, גם במכונה הטבעית הזו של המוח יש אזורים שונים. אלה אחראים כל אחד על התחום שלו. אזור שאחראי על הלמידה, אחרים על הסקת מסקנות, פירוש המציאות, פיתוח רגשות, רכישת מיומנויות ועוד הרבה יכולות שונות.

למוח שתי אונות, או הֶמִיסְפֶרוֹת. האונה הימנית אחראית על היצירה והצד הרוחני שבנו, בעוד השמאלית אחראית על החשיבה הלוגית וקבלת ההחלטות.

חלקי המוח הקדמיים, למשל, אחראים על היכולות החברתיות השונות שלנו. שם מצויה היכולת שלנו לחוש אמפתיה ולהרגיש דברים כלפי אחרים. שם אנו לומדים ומתפתחים בהתנהגות החברתית שלנו. מחקר שנעשה בעבר על רוצחים סדרתיים גילה שרבים מהם חוו פגיעה ונזק קשה בעברם, דווקא באזור הזה.

אבל כל המבנה המטורף והטבעי הזה של המוח מייצר גם חשיבה, מחשבות וחישובים ומאחסן אסוציאציות, זיכרונות, ידע מצטבר ואינספור פריטי מידע שמשרתים אותנו ביום יום שלנו.

למוח האנושי יש יכולת מרשימה לבצע פעולות רבות במקביל, מה שנקרא ריבוי משימות, או בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מהמון פעולות שמתבצעות אצלנו לא פעם ביחד, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך.

גם יכולות החשיבה שלנו מדהימות. מדענים מעריכים שהמוח האנושי מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה, משהו שמקביל ליכולת החישוב של 25 מחשבים ביתיים משוכללים.

אבל זו לא רק הכמות שמסבירה עד כמה המוח שעומד לרשותנו מפותח. זו גם האיכות והתחכום של המבנה הזה. בכל פעם שאנו עושים פעולה, כמו למשל תפיסה של כדור שנזרק אלינו - המוח שלנו מבצע מגוון אדיר של פעולות מורכבות ומהירות מאוד ומתואמות להפליא. רק הפעולה הפשוטה הזו של תפיסת כדור היא שוות ערך לפתירה של כמה משוואות מסובכות ומורכבות מאוד במקביל. כל מי שמתעסקים ביצירה של רשתות נוירונים מלאכותיות, מחשבי-על או רובוטים מתוחכמים יוכלו לספר לכם כמה קשה לפתח מכונה שתעשה זאת. עכשיו רק נסו לדמיין כמה קשה לפתח מכונה שתעשה לא פעולה אחת אלא מיליונים של פעולות שונות שכאלה ותבינו מה גדולה המכונה המופלאה שמאוחסנת בין האוזניים שלנו.

המחקר מוצא בשנים האחרונות יותר ויותר סימנים לכך שהמוח שלנו משתנה ללא הפסקה, מה שנקרא בשפה המדעית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). זה גם מה שמחייב אנשים מבוגרים להמשיך ולעבוד איתו, לאמן אותו ולהשתמש בו, כדי שהוא ימשיך לשרת אותם ולא יתנוון, מה שבדרך כלל אני רואים במחלות דוגמת דימנציה, אלצהיימר וכדומה. הכלל כאן הוא פשוט "מוח שלא עובד - אובד!"

לא פחות מופלאה היא הלמידה שהמוח שלנו עושה. רבים כבר יודעים שבאמצעות תרגול ואימון אנו יכולים ליצור ומייצרים הרגלים חדשים של חשיבה, פעולה ורגש.


על האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):

https://youtu.be/5NubJ2ThK_U


המוח שלנו יכול לתקן את עצמו (עברית):

https://youtu.be/9D1AwQ0lTsg


על אונות המוח (מתורגם):

http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s


כך בנוי מוחנו מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/lonQ9nhmcLA


והרצאת טד עם מפת המוח (מתורגם):

https://youtu.be/iNPsDky1z94?long=yes

מה עושה השלד בגוף האדם?
למה אנו צריכים את השלד בגופנו?


תפקיד השלד לתמוך בגוף, לייצב אותו, כדי שלא יהיה רך כמו פודינג או ג'לי מדולדל. השלד גם חייב להגן על האיברים העדינים שלנו, במיוחד על הלב, המוח והריאות שלנו.

אם הבשר והרקמות הרכות נרקבים די מהר לאחר המוות, עצמות השלד הקשות והקשיחות יכולות להישמר היטב למשך מאות ואף אלפי שנים. לפיכך, לא נדיר בעולם הארכיאולוגי למצוא שלדי אדם בחפירות ארכיאולוגיות שונות.

ואגב, בעוד שאצל היונקים השלד הוא פנימי ומורכב מעצמות שבתוך הגוף, בעולם החרקים, כמו החיפושיות למשל, נושא החרק את שלדו על פני גופו כמעין קופסה קשיחה, השומרת עליו מבחוץ.


הנה גוף האדם שנבנה מתוך השלד, כולל השרירים והעור המקיף אותנו:

http://youtu.be/anV6-3O-9mQ


וריקוד השלדים של וולט דיסני, מאחד מסרטיו הראשונים:

http://youtu.be/h03QBNVwX8Q

עיטוש או אפצ'י הוא רפלקס אנושי, שמטרתו הוצאה של חלקיקים מדרכי הנשימה שלנו, באמצעות הוצאת אוויר מהירה בלחץ. העיטוש נגרם לרוב בגלל חדירה של חלקיקים זעירים לאף, ירידה בטמפרטורה, או זיהום כתוצאה מוירוס. גם חשיפה לאור בהיר יכולה לגרום לעיטוש, בשל רפלקס אנושי, שלא קשור לדרכי הנשימה דווקא.

מבחינת הגוף, מטרתו של העיטוש היא לנקות את דרכי הנשימה. העיטוש מוציא אוויר מהפה ומהאף, במהירות גדולה מאד ובבת-אחת. הוא מתרחש כשהשערות הקטנות שבאף מגורות בשל החלקיקים והמקירו-אורגניזמים שנכנסים לגוף, לרוב מהאף. כשרפלקס העיטוש מופעל, יש הוצאה של האוויר מהגוף במהירות גבוהה ודרך האף. זהו האפצ'י המפורסם שמאפשר לנקות, בלחץ-אוויר שיוצר מעין "מתיז-אבק" (מעין שואב אבק הפוך..) את דרכי הנשימה שלנו.

נהוג לומר לאדם שהתעטש "לבריאות" או באנגלית "בלס יו" (Bless You).



הנה הסיבה שאנו מתעטשים:

https://youtu.be/zVmzQuxlfw8


עוד על זה:

https://youtu.be/RWX8hdjvUOA


יש גם את המתעטשים בשמש וזו הסיבה שזה קורה להם (עברית):

https://youtu.be/-ldSkNObBXU


וזו הדרך הנכונה להתעטש (עברית):

http://youtu.be/wotMFSYuwX4

לכל סוג של תאי דם (Blood cells) בגופנו יש תפקיד משלו. למעשה, ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים בדם שלנו: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים, הטסיות ונוזל הפלסמה.

דמיינו את תאי הדם השונים כבעלי תפקידים בצבא ההגנה על הגוף. לכל תפקיד יש חשיבות ואם לא יהיו סוגי התאים הללו, כלומר ממלאי התפקידים כולם, ייפגע הגוף באופן קשה.

הסוגים השונים של תאי דם משמשים למטרות שונות בגופנו. הנה העיקריות שבהן:

תאי דם אדומים - התאים שנותנים לדם את צבעו. צורתם קעורה והיא נועדה להגדיל את יכולתו של הדם לשאת תמצן מהריאות לכל האיברים בגוף.

תאי הדם הלבנים - נקראים לימפוציטים והם תאי הדם הקטנים ביותר. הם מצטיינים ביכולתם להילחם במחלות. הם עושים זאת על ידי ייצור של נוגדנים כנגד זיהומים התוקפים את הגוף וסילוק של פסולת ממנו.

טסיות דם - תאים זעירים שמצטיינים ביכולתם לסייע לקרישת דם לצורך תיקון של כלי דם שדולפים בגוף.

סיבי פיברין - תאי נוזל פלסמה, חיוני לקרישת הדם. תפקידם הוא ליצור רשת שכחלק מתהליך קרישת הדם קושרת תאי דם אדומים.


הנה מרכיבי הדם ותאי הדם השונים (עברית):

https://youtu.be/7FeG4caTASk


תאי הדם האדומים (מתורגם):

https://youtu.be/huadjCXPeM4


והלימפוציטים - תאי ההגנה של המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/z3ubVwb_fBs