» «
אש
איך גילו את האש?



האש אינה המצאה כיוון שהייתה קיימת תמיד. מי שגילו את האפשרות להשתמש בה לצורכי האדם היו כנראה אנשי המערות הקדמונים של ההומו ארקטוס, "האדם הזקוף". החוקרים מעריכים שהשימוש של האדם הקדמון באש החל באזורים של דרום אפריקה וקניה של היום, לפני כ-1.4 שנים (מיליון וארבע מאות אלף שנה). האש סייעה להם להאיר, לחמם, לצוד ולאכול מזון בריא יותר, מה שיאפשר לגוף האדם הזקוף להתפתח לכיוון של "האדם החושב".

לפני 9000 שנה, בסביבות שנת 7000 לפני הספירה, למד האדם להצית אש בעצמו. כמובן שלא ברור בדיוק מי היה הראשון וכיצד הוא גילה את היכולת להדליק אש, אבל ההערכות הן שזה היה בשפשוף של שני ענפים או אבנים, כשניצוץ מקרי של אש פגע בזרדים יבשים והדליק להבה. אז הבינו שכך יוכלו להצית אש שוב ושוב ולא יצטרכו רק לשמור על האש שנוצרה מהטבע ושעליה שמרו לבל תכבה.

בהדרגה תהפוך האש גם לכלי מלחמה, כשהיוונים והרומים השתמשו בה ללוחמה באוייב. מאוחר יותר היא תשמש לעיבוד מתכות ותאפשר את ההתפתחות המהירה של המין האנושי, אל עבר החברה התעשייתית.


הנה סרטון אנימציה שמראה את התגלית, כפי שמשערים שהתרחשה:

http://youtu.be/3m-3BtIt5PY?t=11s


והנה דיווח על מציאת הוכחה לשימוש של אש במערות "האדם הזקוף":

http://youtu.be/C__312j-0qo?t=2s


ומה קורה כשמגלה האש מנסה להציע את האש ל"לקוחות" קדמוניים שמזלזלים בתגלית הזו:

http://youtu.be/D3c9YSrNRgY
קופסה שחורה
מי המציא את הקופסה השחורה למטוסים?


את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה חו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ולמשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה,מכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים.

וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.

אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל. רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה מרשים, אבל לא את הפקידים...

רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.

מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.

המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.

כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. מה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?


הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה בעברית:

https://youtu.be/a5y-RMMUYdY


תולדות הקופסה השחורה באנגלית:

https://youtu.be/40dgWPJBQZc
טלוויזיה
איך הומצאה הטלוויזיה?



האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.

על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.

בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לממציא הטלוויזיה האמיתית!

בשנת 1927 המציא פילו טיילור פארנסוות' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד.

בשנת 1936 החלו לראשונה שידורי טלוויזיה, על ידי שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.

בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.


הנה דוגמה של הטלוויזיה המיכנית של ג'ון לוגי ביירד, שגם בו הוצג סרט אנימציה של פליקס החתול:

http://youtu.be/llP-uy2rzKE


כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

http://youtu.be/O5ZSXPMlumc


הנה ההמצאה של בירד ותולדות הטלוויזיה שאחריו:

http://youtu.be/1aIc7dOSUQA
עכבר המחשב
מי המציא את עכבר המחשב?



דאגלס אנגלברט הוא ממציא לא מוכר כמו אדיסון או אלכסנדר גרהם בל, אבל הוא האיש שתרם הרבה לתעשיית המיחשוב האישי והאינטרנט. אנגלברט זכה אמנם בפרסים יוקרתיים רבים על פיתוחיו ובראשם פרס טיורינג, המכונה "פרס הנובל של מדעי המחשב", אך הוא נותר אלמוני להמונים.

הוא שירת במלחמת העולם השנייה כמפעיל מכ"ם ושם עלו הרעיונות הראשונים למימשק הגרפי שכולנו מכירים ממערכות ההפעלה המודרניות ובראשן ה-OS של המקינטוש ו"חלונות" של מיקרוסופט.

את העכבר הוא הגה לראשונה בתחילת שנות ה-60 ובהדרגה פיתח אותו עם הצוות שלו והם נתנו לו את השם "עכבר", שם הרבה יותר קליט מ- "מחוון מיקום X-Y למערכות תצוגה", השם הראשוני אותו נתן אנגלברט להמצאה שלו. הוא גם פיתח את הרעיונות הראשונים של מימשק ה"חלונות" ולא תאמינו.. גם את הלינקים של אתרי האינטרנט הוא היה זה שפיתח!


הנה סרטון משנת 1968 שבו מציג אנגלברט לראשונה את העכבר:

http://youtu.be/1MPJZ6M52dI

המצאות גדולות

שעון חול
מתי נולד שעון החול ואיפה?



שעון החול הומצא בסביבות המאה הראשונה לספירה. לא ידוע מי המציא אותו ובאיזו תרבות נולד, אך הוא היה שימושי ונפוץ כבר אז. הוא היה מעין טיימר קדום. הרעיון היה למדוד בעזרתו את משך הזמן המדויק שבו עובר החול מאגס לאגס בשעון החול וכך לדעת כמה זמן עבר מרגע שהופכים את שעון החול.

ההיסטוריה מספרת שכריסטופר קולומבוס לקח איתו במסע לגילוי אמריקה שעון חול. בשעון החול עושים עד היום שימוש בעיקר בהקשרים מסורתיים. בפרלמנט האנגלי, למשל, נוהגים להגביל את משך הנאומים בעזרת שעון חול. אבל גם במטבח יש שמחזיקים שעון חול כדי למדוד את זמן הבישול.


שעון חול:

http://youtu.be/sR9gqjLqF5w


הנה הוא בהיסטוריה של השעונים:

http://youtu.be/le_L75LG4OI


שעון גרגרים:

http://youtu.be/syDqnPTg2eY
משקפיים
מי המציא את המשקפיים?



כבר בשנת 300 לפני הספירה השתמשו בעדשות זכוכית כדי להגדיל ולהצית אש. נותרו עדויות עמומות גם על משקפיים לתיקון ראייה, שנוצרו בשנת 1280 בפירנצה שבאיטליה. העדויות מציינות שניים - נזיר בשם אלסנדרו דלה ספינה וידידו הפיזיקאי סלבינו דלי ארמטי, שאיבד את ראייתו הטובה בניסויים אופטיים שעשה ואז הרכיב לעצמו משקפיים ראשונים, בעלי עדשות קמורות. הם תיקנו בעייה לסובלים מרוחק-רואי (היפרמטרופיה), מי שלא ראו היטב עצמים קרובים, או בקיצור משקפי קריאה.

עד המאה ה-15 נגזר על מי שראייתו למרחק נחלשה להסתובב ולתפקד עם ראייה מטושטשת. לא גורל קל ובטח לא למי שמתפרנסים מעבודה שמחייבת ראייה טובה. המצאת העדשה הקעורה בשנת 1451, על ידי ניקולס מהעיר קוסה יצרה אפשרות לפתרון והייתה האות לתחילת תיקון הראייה למי שלא ראו טוב למרחקים.

לא ידוע מי פיתח את משקפיים לסובלים מקוצר ראייה, אך ידוע שהיה זה בסביבות שנת 1482, כשפותחו והקלו לראשונה על אנשים שאינם רואים טוב לרחוק אלא רק עד למרחק קצר. סיפורים מאותה תקופה מציינים את האפיפיור לִיאוֹ ה-10 כמי שחבש משקפיים בעת הציד והתפאר שבזכותם ראייתו למרחוק משתפרת.

המצאת הדפוס והרחבת מעגל ההשכלה בתקופת הרנסאנס הכניסו רבים למעגל הקוראים. אך במקביל להתרבות יודעי קרוא וכתוב נוספו גם רבים שנזקקו עתה למשקפי קריאה. רוכלים נודדים החלו למכור משקפי קריאה זולים וכל אדם התאים משקפיים כאלה לעצמו. הופעת העיתונים במאה ה-17 תחזק עוד יותר את הצורך במשקפי קריאה. עד היום אלה משקפיים זולים הנמכרים אפילו בשווקים.

כך הפכו המשקפיים מצד אחד סמל לחוכמה והשכלה ורבים מבני האצולה והמעמד הגבוה צוירו כשהם עוטים משקפיים. מצד שני המשקפיים נתפסו בחברות מסוימות כמשהו שלא יאה לשימוש פומבי. בצרפת ובאנגליה למשל נהגו להשתמש בהם רק לזמן קצר או בחדרי חדרים. למשל, כדי לזהות אדם למרחוק או לקרוא ספר בבית הפרטי. במאה ה-19 השתמשו בני המעמד העליון במוֹנוֹקֶל, משקף בודד ומחובר בשרשרת. השימיש בו היה לרגע, כשהיה צריך לבחון משהו. מיד לאחר מכן הוחזר המונוקל למקומו.

רק במאה ה-20 הפכו המשקפיים לאביזר אופנה שלא מתביישים בו. אנשים חובשים משקפיים למשך שעות ארוכות. דוגמאות המשקפיים, כמו גם מגוון הסוגים והצורות המשווק להמונים, הם רבים מספור ופופולאריים מתמיד.


הנה תולדות המשקפיים:

https://youtu.be/n79rWGQqPaY


תולדות משקפי גברים משנות ה-30 ועד היום:

https://youtu.be/wwM9mnw4v4s


ומשקפי נשים מאז שנות ה-30:

https://youtu.be/lBKJIQj73Ks


כך מייצרים את העדשות:

https://youtu.be/E91a7nBkkR8


וכך מלטשים אותם לכל אחד ואחד, לפי צרכי הראייה שלהם:

https://youtu.be/RYrG3G8nhhA
עיפרון
איך מיוצר העיפרון?



את העיפרון מייצרים מעץ המקיף מקל דק בתוכו. העץ מגן על המקל הדק שבפנים משבירה ומאפשר לאחוז בעיפרון בקלות. המקל הדק שבתוך העיפרון עשוי מחומר שנקרא גרפיט. הגרפיט עשוי פחם שחור ושמנוני, מה שמאפשר לכתוב בעזרתו על הנייר.

המצאת העיפרון בשנת 1795 מיוחסת לניקולס קונטה.


הנה תהליך ייצור העפרונות:

http://youtu.be/88wM22q5cd8


והנה עוד סרטון של ייצור העפרונות:

http://youtu.be/wsUdR0bileI
גומי
איך הומצא הגומי התעשייתי בזכות טעות?



לרוב טעויות יכולות לגרום לנזק או להפסד, אבל מדי פעם קורה שטעויות מביאות לתוצאות נפלאות. הנה המקרה של המצאת הגומי התעשייתי, שהחלה בכלל משגיאה ושכחה, אך פתחה פתח לתעשיה חשובה ומצליחה ביותר.

הגומי הטבעי סבל מבעיות של עמידות גרועה לשינויים במזג האוויר. הממציא האמריקני צ'ארלס גודייר ערך סדרת ניסיונות כדי ליצור גומי עמיד ואיכותי. לילה אחד שכח גודייר בכבשן תערובת של גומי טבעי וגופרית. בבוקר הוא גילה זאת והתכוון להשליך את החומר ההרוס אך הוא בחן אותו וגילה שהוא עמיד בטמפרטורות גבוהות ובאור. בדיקות נוספות לימדו אותו שאורך החיים של החומר שנוצר הוא ארוך מאד, הרבה יותר מזה של גומי טבעי ולא מעובד.

גודייר המשיך לחקור ופיתח את תהליך הגיפור, שנקרא גם וולקניזציה, על שם אל האש והנפחות במיתולוגיה הרומית. גודייר לא זכה לראות את המהפכה שחולל הגומי התעשייתי שיצר, בתחבורה ובתעשייה. הוא גם לא זכה לראות כיצד החברה שהותיר עם חובות גדולים הופכת לאחת מחברות הצמיגים המצליחות בעולם - חברת Goodyear.


הנה סרטון על המצאתו של צ'ארלס גודייר, ממציא הגומי התעשייתי:

http://youtu.be/QDC5HrGqjm4


אופניים
מי המציא את האופניים?



ממציא האופניים המוקדמות הוא הצרפתי ז'וזף ניפס שבשנת 1816 בנה מעין אופניים, שמוט חיבר בין שני הגלגלים שלהם והנוסע ישב על המוט ובעט באדמה בכדי להניע אותן קדימה. בשנת 1818 שיפר הברון הגרמני קארל פון דרייס את ההמצאה ויצר "אופני דחיפה" או דרייסין, כמו שקראו להם על שמו.

אבל רק 21 שנה לאחר מכן, בשנת 1839 יצר נפח סקוטי בשם קירקפטריק מקמילן את האופניים המודרניות. הוא בנה גל ארכובה - מתקן להנעה של הגלגל האחורי באמצעות הרגליים, פעולה שאנו קוראים לה כיום "דיווש".

היו גם גירסאות שלא התפתחו, כמו "מרטיטי העצמות" של הצרפתים ארנסט מישהו ופייר ללמן, שבנו את האופניים עם הגלגל הקדמי הגדול מאד, שעליו ישירות דיווש הרוכב. האופניים הללו שהאמריקאים קראו להם "פני ורבע" (בגלל גודל הגלגלים השונה) היו קשים לרכיבה. בשל גובה הכיסא וחלוקת המשקל הגרועה שלהם הרוכבים הסתכנו בנפילה מגובה רב וחבלות. אחריהם פותחו "האופניים הבטוחות" שמזכירות את האופניים המודרניות ושווקו כך כדי להדגיש שהם בטוחים יותר מהאופניים הקודמים - "האופניים הרגילים".

בסוף המאה ה-19 הגיעו האופניים לתור הזהב שלהם - המצאות כמו הצמיג המנופח באוויר וההנעה באמצעות שרשרת, שיפרו אותם והפכו אותם לכלי רכב פופולארי מאד.


הנה סרטון באנגלית על המצאת האופניים והימים הראשונים של האופניים:

http://youtu.be/WOaJw2XQzO8


הנה רוכב מודרני על "האופניים הרגילים":

http://youtu.be/OptGmDkEwJs
מי המציא את המיקרוסקופ?



ישנם ויכוחים מי ייחשב לממציא המיקרוסקופ, אבל ממציאי המיקרוסקופ הם כפי הנראה שלושה הולנדים, אב ובנו ואדם נוסף שבמקביל אליהם ובלי להכירם המציא את אותה ההמצאה בדיוק!

בשנת 1590, שני האופטיקאים ההולנדים, זָאכַארִיאַס והַאנְס יַאנְסֶן הרכיבו את המיקרוסקופ הראשון, בצורת שתי עדשות בתוך גליל. זה היה מיקרוסקופ פשוט שהגדיל בערך פי 20. כך הם גילו את עיקרון המיקרוסקופ ולמעשה גם מה שיאפשר את המצאת מכשיר הטלסקופ. במקביל שקד על פיתוח דומה גם האנס ליפרשיי ההולנדי.

בשנת 1608 יפתח האנס ליפרשיי את הטלסקופ הייעודי וגלילאו גלילאי ששמע על ההמצאה, יפתח וישכלל אותו ויביא את הטלסקופ למצב של מכשיר אמין, בעיקר לצורך תצפיותיו המדעיות בגרמי השמיים.

את המיקרוסקופ האלקטרוני, שאיפשר מחקר של עצמים זעירים בגודל מיליונית המילימטר, תכנן הנס בוש בשנת 1926 בגרמניה. המצאתו התבססה על שימוש בתכונות הגל של האלקטרונים. פחות מעשור לאחר מכן, בשנת 1933, היא איפשרה לאנשי המכון הטכני בברלין לבנות את המיקרוסקופ האלקטרוני הראשון ולהפעילו לצרכי מחקר.


הנה סרטון על ההיסטוריה של המיקרוסקופ:

http://youtu.be/Giw_EdwOZnM


והנה תיאור היסטורי של מי שהמציאו את המיקרוסקופ:

http://youtu.be/4HXKTLlEUFw
מי המציא את המראה?



מראות כלשהן קיימות כבר אלפי שנים, אך המראה שאנו מכירים נוצרה לפני כ-150 שנה. היא נקראת "מראת הזכוכית-כסף" והממציא שלה הוא הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig). הוא הראשון שיצר בשנת 1835 מראה שבה הוצמדה מתכת לזכוכית באמצעים כימיים, תוך כדי החנקת המתכת.

אגב, ליביג הזה עסק במרבית זמנו דווקא בכימיה ובדרך שבה היא מסייעת לחקלאות. הוא היה מראשוני החוקרים שהניבו את תעשיית הדשנים הכימיים לחקלאות ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי הביוכימאים שעסקו בכימיה חקלאית.

אם נשוב למראות, אלה נולדו אלפי שנים לפני הספירה. אז עוד לא ידעו על החיבור בין הזכוכית למתכת שתשקף בה את המראות באופן אופטי. אבל ברמת אנטוליה, הנמצאת בתורכיה של היום, השתמשו ב-6000 לפני הספירה בחומרים כמו זכוכית געשית שמולאה בנוזלים, כדי לשקף היטב.

ב-4000 לפני הספירה במסופוטמיה ו-1000 שנה אחר-כך במצרים העתיקה, השתמשו במראות מנחושת מלוטשת. עוד אלף שנים, בסביבות 2000 לפני הספירה, יצרו במרכז אמריקה מראות מאבנים מלוטשות. בערך באותם זמנים, בסין הרחוקה, נוצרו מראות מברונזה.


הנה ההיסטוריה המוקדמת של המראה:

https://youtu.be/FDs-1khMwus


וההמשך עם אבי המראה המודרנית, הכימאי יוסטוס פון ליביג:

https://youtu.be/e5Pz6NU7pww
מי המציא את הכבישים?



האנגלי ג'ון מקאדם פיתח במאה ה-18 שיטה לסלילת כבישים. בתחילת המאה ה-19 איפשרה לו ממשלת אנגליה לסלול את הכבישים הראשונים במחוז בריסטול.

ההצלחה הייתה מיידית. מדרכים שרוצפו עד אז בטכנולוגיה של ימי הרומאים, באמצעות אבנים רחבות וכבדות, עברה כל אירופה לסלילה של כבישי אספלט על מצע של חצץ גס מלמטה ועדין מעליו. קראו לדרכים החדשות "דרכי מק-אדם".

הדרכים שסלל מקאדם קידמו את המהפכה התעשייתית והצמיחו את כלכלת אירופה במהירות. הם גם האריכו את חייהם של הסוסים, שעד אז לא שרדו יותר משלוש-ארבע שנים על הדרך.


הנה סרטון שמציג סלילה של דרך בשיטה שפיתח ג'ון לאודון מק-אדם:

http://youtu.be/LCXscdCoTjc
מי המציא את שעון היד?



בעידן הסלולארי שעון היד (Wristwatch) מתחיל אולי להיעלם מידיהם של הצעירים, אך עד לא מזמן היה שעון היד פיסת הטכנולוגיה היחידה שהאדם הלך עימה לכל מקום. הוא החליף את שעוני הכיס, שבתחילת המאה ה-20 היו מרבית השעונים שבהם השתמשו ג'נטלמנים שכיבדו את עצמם.

ישנה מחלוקת על ממציא שעון היד הראשון. לפי גרסה מקובלת ראשון שעוני היד בהיסטוריה נוצר בשנת 1868, עבור רוזנת מהונגריה. יצר אותו השען השוויצרי פיליפ פאטק. טענה אחרת ושנויה במחלוקת אומרת ששעון היד נוצר עוד לפני כן, כשחברת השעונים בריגה (breguet) יצרה שעון יד בשנת 1812 עבור קרולין מוראט, אחותו של נפוליאון ומלכת נאפולי.

כך או כך, חלפו שנים רבות עד ששעון היד הפך לפריט נפוץ. עד מלחמת העולם הראשונה, היו שעוני היד אביזרים נשיים מובהקים, בעוד הגברים של אותה תקופה העדיפו להשתמש בשעוני כיס כבדים. רצועות שעוני היד של אז יוצרו ברוב המקרים ממשי עדין ונשי.

במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20, פחות או יותר במקביל למלחמת העולם הראשונה, החלו השעונים להפוך שימושיים ובהדרגה נפוצים יותר ויותר. השעון הנמתח שהופיע בשנות ה-20 אפשר למשתמש למתוח אותו פעם ביום. מעט אחריו הופיע השעון העמיד למים. עם הזמן פותחו שעוני מתח אוטומטיים, שנמתחו עם תזוזות פרק כף היד של העונד. במחצית השנייה של המאה נוספו תצוגות תאריך ויום ובשנות ה-70 יגיעו שעוני המחשבון. המאה ה-21 תביא את השעון החכם שיהפוך את שעון היד למחשב לכל דבר ואולי יחזיר אותו לידי הצעירים, שהטלפון הנייד החליף אותו אצל רבים מהם.


כך הופיע שעון היד בהיסטוריה של מדידת הזמן:

http://youtu.be/At5atF4mKiU


ההיסטוריה של שעוני היד:

http://youtu.be/QcleI3GBj0Q


ושעוני היד הראשונים בתצוגה:

http://youtu.be/1C60IlhAAD4
איך הומצאו הפתקיות הדביקות?



איך יכול דבק חלש מדי להפוך להמצאה מצליחה בכל העולם? - הידעתם שמדבקות ה"פוסט-איט", אותן מדבקות צהובות שהפכו לחלק מהעידן המודרני של העסקים והמשרדים, נולדו מפספוס?

הכל החל מחוקר דבק בשם ספנסר סילבר, מחברת M3 האמריקאית. ספנסר שניסה לפתח דבק חזק במיוחד, נכשל שוב ושוב. באחד מנסיונותיו בשנת 1968 הוא שם לב שיצר דבק חלש, שהחזיק את הנייר כל עוד לא משכו אותו. הוא שמר גם את הנוסחה הזו, אך לא עשה איתה דבר.

כמה שנים אחר-כך, חבר לעבודה שהיה זמר חובב במקהלה, שמו ארתור פריי, ביקש דבק שיאפשר הצמדת פתקים לתווי השירים שזימר בכנסייה, כדי שניתן יהיה למצוא אותם במהירות. הדבק של סילבר התאים בדיוק למשימה וכשפריי ראה שזה עובד מצויין החלה החברה לייצר את מדבקות "פוסט-איט" הצהובות, שהפכו לאחד המוצרים הנמכרים שלה.


הנה סרטון על ההיסטוריה של פתקיות הדבק באנימציה שכולה על.. פתקיות דביקות:

http://youtu.be/oMz1gwA7JmA



הנה סיפורה של ההמצאה של ספנסר סילבר:

http://youtu.be/AUX4As-QpdM
איך הומצא דבק חזק במיוחד כמעט בטעות?



מי לא מכיר את הסופר-גלו, אותו דבק 3 שניות שמדביק בחוזק בלתי נתפס כל דבר כמעט? - הסיפור של הדבק הזה מתחיל מחוקר בשם הארי קובר. כשניסה קובר לפתח פלסטיק שקוף כדי לייצר כוונות לאקדחים ורובים, הוא שם לב לחומר בשם ציאנואקרילאט, שמתגבש למוצק קשה ביותר, במגע עם לחות. שימוש מיידי בתגלית המקרית לא היה לו והיא הונחה בצד.

כמה שנים לאחר מכן, בעת שהועסק בחברה שפיתחה חומרי דבק לשימוש במטוסי סילון, הוא נזכר בחומר הקשה שיצר פעם. השאר הפך להיסטוריה. לאחר שפותח, הצליח ה"סופר-גלו" להדביק הכל. שיא האירוניה היה בעת מלחמת וייטנאם, אז נהגו לרסס את החומר שהתגלה במחקר לפיתוח כלי נשק, על פצעיהם הפתוחים של חיילים, כדי לעצור את הדימומים שיצרו כלי הנשק...


כך הומצא הדבק הטוב ביותר:

https://youtu.be/K2mv7kX3q2s


עוד סרטון על גילוי הדבק החזק והמהיר ביותר:

http://youtu.be/uGguGE_1Xus



והדגמות לכוחו של הדבק החזק סופר גלו:

http://youtu.be/3tPxfdK5wtk
איך טיול בטבע הביא להמצאת הסקוץ'?



הצמדן או הסקוץ' לא הומצא בסוכנות החלל, אלא מתוך התבוננות בצמח טבעי על כדור הארץ. זה קרה בשנת 1948, כשהמדען השווייצרי ג'ורג' דה מסטרל טייל עם כלבו. דה מסטרל הבחין שזרעים קוצניים של צמח בשם "לפה קוצנית" (Burdock plant), דבקו בפרוותו של הכלב ובמכנסיו שלו. מדובר במנגנון הפצה של הצמח, כלומר כך הוא מפיץ את זרעיו לכל עבר.

היכולת של הזרע להיצמד חזק כל כך לפרווה ולבד סיקרנה את ג'ורג' דה-מסטרל. הוא בחן אותו במיקרוסקופ וראה ווים זעירים שמאפשרים לו להיצמד למשטחים כאלה. ואכן, הפרח של הלפה הקוצנית מוקף בעלעלים מעוקלים שמצמידים אותו לפרווה של בעלי חיים שעוברים לידו.

ההמשך הוא מרתק. דה מסטרל הבין שכך ניתן ליצור שיטת חיבור בין מרכיבים גמישים, כמו בדים ורצועות. בתהליך של מימיקרי, למידה מהטבע, הוא פיתח על פי העקרון של הצמדות זרעי הלפה הקוצנית את הסקוטש, באנגלית ה-Velcro, ששמו העברי "צמדן".

אמנם נעשה בצמדן שימוש רב בחלליות, אך כיום הוא נמצא גם בשימוש צבאי, תעשייתי וביתי נרחב.


כך נצמד הסקוץ':

https://youtu.be/eToAEyTdmrE


הנה שיטת ההפצה הטבעית שהפכה לאחד המוצרים השימושיים של נאסא:

https://youtu.be/hitt-tCguLw


כך למד דה מסטרל מהטבע ופיתח את הצמדן, או הסקוץ':

http://youtu.be/oqdsApay87k


שימו לב כמה קשה לנתק את הזרעים הללו:

https://youtu.be/ini4BaQcBRE


על השימוש בסקוץ':

http://youtu.be/UiGZVbjktUQ?t=29s


כך עובד הוולקרו:

https://youtu.be/mgcIivxODH0


והנה סרטון תיעודי שמראה את הצמדן, ייצורו ושימושיו:

https://youtu.be/LdJw3zhk__g?long=yes
איך הומצא הפוליאתילן?



בשנת 1953 גילה קארל ציגלר במקרה את השיטה לייצור פוליאתילן. הפוליאתילן הוא אחד מסוגי הפלסטיק החשובים והתעשייה עושה בהם שימוש רב בעידן המודרני. מיריעות ניילון לאיטום ועד בקבוקי פלסטיק, צינורות השקייה, שקיות ועוד - הכל היום מיוצר מחומר הפלא פוליאתילן.

בשנת 1963 זכה ציגלר בפרס נובל על גילוייו בתחום של הפולימרים הכבדים. תרומת ההמצאה המקרית שלו תרמה מאד לתעשייה המודרנית והיא הובילה לפריצות דרך רבות ונוספות.


הנה סרטון על המצאת הפוליאתילן:

http://youtu.be/UNsNGVSVDMk


מי המציאו את החשבונייה ולמה היא טובה?
מהי החשבונייה?


החשבונייה (Abacus) היא מתקן חישוב פשוט שבו מושחלים חרוזים עגולים על מוטות או חוטים המחוברים אל מסגרת עץ. במשך אלפי שנים שימשה החשבונייה הכלי הנפוץ והמוסכם לחישובים של פעולות החשבון. בעזרת החשבונייה ניתן לבצע את פעולות חישוב המשמשות עד היום במסחר, פקידות ובנקאות, החל מחיבור, חיסור, כפל וחילוק ועד להוצאת שורש ריבועי.

המסחר המפותח בעולם העתיק הביא לכך שהשימוש בחשבוניות היה נפוץ אצל מרבית העמים בעת העתיקה. היא נולדה במסופוטמיה, שבה נולדה החשבונית הקדומה בסביבות שנת 3000 לפני הספירה. אז הייתה החשבונייה מעין לוח מכוסה חול, שעליו צוינו סימנים באמצעות מקל או באצבעות. משם אגב הגיעה השם הלועזי של החשבונייה, שכן Abacus הוא המילה העתיקה לעפר, או אבק. החשבונייה היא כלי החישוב המתמטי הקדום ביותר בו השתמש המין האנושי ושמוכר לנו כיום.

החשבונייה הגיעה עד לסין הרחוקה, שבה פותחה בסביבות המאה ה-12 החשבונייה שאנו מכירים כחרוזים על חוטים בתוך מסגרת. בצורתה זו היא עברה לתרבויות רבות שהשתמשו בה כבר שנים רבות, כמו יפאן ומצרים, הודו ויוון העתיקות.

אגב, החשבונייה הסינית התעלתה על פני הדגמים העתיקים שקדמו לה, לא רק בעיצוב ובניידות שלה. היא הייתה חדשנית בעיקר במהירות המדהימה שהיא איפשרה לביצוע של חישובים מסובכים וקשים. ממש כמו שדגמי מחשבים חדישים יכולים כיום לבצע פעולות חישוב במהירות גדולה יותר מקודמיהם, כך הייתה הקפיצה שאיפשרה החשבונייה שהסינים פיתחו, לעומת הגרסאות העתיקות שקדמו לה.

גם כיום משמשת החשבונייה לחישובים מהירים, בעיקר במקומות שבהם השימוש במחשבון אינו אפשרי או לא מוכר.

במדינות רבות משתמשים גם כיום בחשבונייה ללימוד פעולות החשבון. הילדים הסינים למשל, לומדים עד היום בילדותם איך לעשות חישובים מהירים בעזרת החשבונייה. חלקם מגיעים לתוצאות מדהימות במהירות ובמיומנות של השליטה בחשבונייה.


הנה ההיסטוריה של החשבונייה הסינית:

http://youtu.be/cJvNtiRygY8


פקיד סיני בימינו מבצע חישובים מהירים בחשבונייה שלו:

http://youtu.be/IvsSV9TM2rg


ילדים סינים שלומדים כבר בגיל 4 לחשב בחשבוניה:

http://youtu.be/wIiDomlEjJw


בואו נלמד גם איך לחשב בחשבונייה המשוכללת שלהם:

http://youtu.be/8_wZxzVXLoI


הנה ילד שמשווה בין התוצאות באייפד ובחשבונייה:

http://youtu.be/E8FAPEQFzcE


בהודו אגב, מלמדים לעשות את החישובים האלה עם האצבעות:

http://youtu.be/FgFEckm-rRA
מי המציא את הטלסקופ?



יש הרבה ויכוחים על זהות הממציאים של הטלסקופ. ההמונים נוקבים תמיד בשמו של גליליאו ובקרב "היודעים" הנטייה לומר שהאנס ליפרסהיי ההולנדי הוא הממציא שלו. אבל אם נסתכל על זה בבירור נראה שהמכשיר הראשון שליפרסהיי בנה לא עוצב למטרות מדידה או תצפיות אלא יותר כחלק מהמסורת של פיתוח רעיונות מעניינים, מעין אמצעי בידור להמונים או צעצועים לבילוי מסקרן.

הטלסקופ כמכשיר מדעי הוא כנראה בכל זאת פיתוח של ההמצאה של האנס על ידי גלילאו גליליי, ששמע על המכשיר המופלא והחליט שהוא מתאים כדי לאפשר לו לצפות בכוכבים. זו הסיבה שרבים נוטים לייחס לגליליאו את ההמצאה של הטלסקופ והם לא ממש טועים..


הנה סרטון על המצאת הטלסקופ:

http://youtu.be/JChDGRhpAwA


יש סברות שטלסקופים פרימיטיביים היו קיימים כבר בתקופת האבן:

https://youtu.be/6q85LyBJi0w
מי המציא את הסיב האופטי?
מי המציא את הסיבים האופטיים?


הסיבים האופטיים (Fiber optic cables) מאפשרים כיום להעביר את תעבורת האינטרנט לכל העולם, את כל תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני בחלקיקי שניה לכל מקום ועוד.

מי שאחראי להמצאה המדהימה הזו הוא המדען הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao) שהגה כבר ב-1966 את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע ממקום למקום. הוא הצליח לחשב כיצד ניתן להעביר אור על פני מרחקים עצומים באמצעות סיבים אופטיים מבוססי זכוכית.

קאו ציין שלשיטה זו יהיו יתרונות על פני ההעברה של אותות חשמליים בכבלי נחושת, שבה האות החשמלי עובר פחות טוב ככל שהמרחק גדל. בהעברת מידע בסיבי זכוכית הוא ראה פתרון לבעיית הניחות הגבוה בכבלים ארוכים.

בהמשך לתכניתו וחזונו הטכנולוגי של קאו הצליחו ב-1970 חוקרי חברת הזכוכית האמריקאית קורנינג לייצר את הסיב האופטי הראשון. הפיתוח של סיבי הזכוכית היווה קפיצה טכנולוגית עצומה, שכן הוא איפשר העברה של אותות אור למרחקים של 100 קילומטרים. כדי להבין את גודל ההישג ניתן להשוותו למרחק של 20 מטרים בלבד, שבו ניתן היה עד אז להעביר מידע בכבלי הנחושת.

כיום משמשים הסיבים האופטיים תשתית שעליה עוברת במהירויות בלתי נתפסות כל תעבורת האינטרנט, הווידאו והטלפון בעולם.


הנה ממציא הסיב האופטי:

https://youtu.be/2-5sScP_fiw


תולדות המצאת הסיב האופטי:

https://youtu.be/psXAkB6I7tA
מי המציא את המדחום?



הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הפולני דניאל פרנהייט (Daniel Fahrenheit), שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.

האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.


הנה סיפור המצאת המדחום:

https://youtu.be/h2hGZllpStc


עוד מסיפור ההמצאה של פרנהייט:

https://youtu.be/ep0ed_IvzRQ
למה האולר השוויצרי כל כך טוב?
איפה נולד הכתב?
מה הוא סורק MRI?
מהן ההמצאות של לאונרדו דה וינצ'י?
מי המציא את הרכבל?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.