הצמח אוכל באמצעות שורשיו. השורשים מקבלים מהאדמה מלחים שונים שמזינים אותם ומאפשרים להם לגדול ולהתפתח.

הנוזל שמגיע מהאדמה ועובר ומפיץ לאורך כל חלקי הצמח את חומרי המזון נקרא מוהל. הוא בעצם כמו הדם שמביא מזון לכל חלקי גופנו.

יש גם צמחים שטורפים חרקים, אבל אלה הם צמחים נדירים יותר.


הנה סרטון משעשע על צמח שדורש דישון טוב כדי לאכול טוב (מתורגם):

http://youtu.be/ww--HRZPjGo


והצמחים שטורפים חרקים:

https://youtu.be/pkwxXeSC6Ls

זה כמה עשורים שנפוצה הטענה שצמחים מרגישים כאב ושיש להם רגשות. זה החל כשבחורף 1968 פרסם קליב באקסטר (Cleve Backster) שהוא מצא במחקרים שערך, שצמחים שנבדקו במכונת פוליגרף, מגיבים לאמת ולשקר. באקסטר, דוקטור לרפואה משלימה וסוג של מומחה לפוליגרף, טען שהצמחים חווים מגוון של תחושות ורגשות.

הטענה המקובלת הייתה תמיד שלצמחים אין מוח. אין להם גם מרכז עיבוד נתונים אחר, שיחליף את המוח בעיצוב תודעה ורגש. לפיכך, מחקרו של באקסטר היה עלול להיות פצצה בוטנית רבת עוצמה.

אבל במדע נוהגים החוקרים לחזור על מחקרים, כדי לוודא שהתוצאות חוזרות על עצמן ואינן פרי טעויות או תוצר חד-פעמי שהתקבל במקרה. כך יצא שדי מהר החליטו החוקרים הורוביץ, לואיס וגאשטייגר, לבדוק את ממצאיו. לאחר השחזור של המחקר שלו, תוך הפעלת הכלים המדעיים המקובלים, הסתבר שהממצאים המהפכניים שפרסם קליב לא התאמתו.

אבל בציבור היו מי שהתאהבו ברעיון המהפכני. כשיצא שנים מספר אחר כך הספר "החיים הסודיים של הצמחים" מאת עיתונאי בשם פיטר טומפקינס וגנן בשם כריסטופר בירד, התאהב הציבור ברעיון שצמחים הם סוג של בעלי חיים.

לא עזרו טענות המדענים שאין לצמחים רגשות של ממש. הסיפור תפס כמו שריפה בשדה צמחים. המוסיקאי הנערץ סטיבי וונדר הוציא אז אלבום כפול ומצליח של שירים שהוקדשו לספר ולאיש כבר לא היה אכפת מה אומרים החוקרים.

אבל לא. חישה אינה רגש ואין סימן לכך שלצמח יש רגשות. דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב ששורשי הצמחים והעצים הם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מחקרים מצאו שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב ואפילו יכולת "איתות כימי". באמצעותה הם מעבירים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים.

מחקר מ-2014 של צמד החוקרים אפל וקוקרופט גם מצא שכשזחל לועס אותם, צמחי תודרנית לבנה מגיבים לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעיל שמרתיע אותו.

מחקר אחר הראה שצמחים מעבירים אותות חשמליים כשהם סובלים מכאב. הממצאים נערמים והצמחים חשים ומגיבים יותר משחשבנו, אבל אלו אינן רגשות, אלא תגובות הישרדותיות של אמצעי חישה. רגשות של ממש אין לצמח. עדיין.


הנה מחקרי הרגשות של הצמחים של קליב באקסטר:

http://youtu.be/fStmk7e9lJo


תקשורת בין העצים מתבצעת באמצעות פטריות שגדלות בין השורשים שלהם, מתחת לפני הקרקע, ומעבירות מידע המסייע להם לתקשר ולהזהיר זה את זה גם מהתקפות:

https://youtu.be/yWOqeyPIVRo


הדגמה של הצלילים שבעזרתם מתקשרים הצמחים בינם לבין עצמם:

http://youtu.be/MPpURDTTf8k


והרצאת טד על התקשורת העמית, כולל המשפחתית עם משלוחי המזון לצאצאים (מתורגם):

https://youtu.be/Un2yBgIAxYs?long=yes

אצות (Seaweeds) הן צמחים פשוטים, הפשוטים בעולם הצומח, שחיות במים מתוקים ומלוחים או במקומות לחים על פני האדמה. אין להן שורשים ולרוב הן בצבעי ירוק, אדום וחום.

בניגוד לצמחים רגילים, לאצות אין שורשים. האצות יכולות להיות בגדלים שונים, מאצות חד-תאיות, שעשויות תא אחד בלבד וצובעות בירוק מים עומדים וקליפות עצים, ועד אצות באורך של 45 מטרים, כמו אלה שגדלות באוקיינוס השקט.

קיימים 100 אלף סוגי אצות בעולם.

האצות הן מזון לדגים. הן מכילות צבענים (פיגמנטים) כמו הכלורופיל, שצובע אותן בירוק של הצמחים. יש בחלקן גם פיגמנטים אחרים, המקנים להן צבעים שונים. אלה מאפשרים לאצה ליצור אנרגיה מאור השמש ולייצר את המזון (הסוכר) בעצמן.

בריאות, מזינות וטעימות - התזונה המודרנית מזהה את האצות כמזון-על, "סופר פוד" של ממש.

במזרח משתמשים באצות כבר אלפי שנים כמרכיב בריא וטעים בתזונה המקומית של ארצות כמו יפן, סין ושכנותיהן. הדוגמה הקלאסית היא הסושי שאצת הנורי משמשת בו בתפקיד מרכזי. בימינו גם בעולם המודרני הבינו שהן יכולות להיות מרכיב משמעותי בעתיד התזונתי של המין האנושי.

התעשייה והמדע חוקרים במרץ את האצות, גם לצרכים אחרים. כיום מפיקים או לומדים להפיק מאצות מוצרי בריאות, תכשירים קוסמטיים, תוספי תזונה, תמציות מרפא, תרופות ועוד. במקומות שונים חוקרים גם את האפשרויות להפיק מאצות גם תחליפי חלב, או אפילו להפכן למקורות אנרגיה חלופית.


הנה האצות שבים והפוטנציאל התזונתי העצום שלהן:

https://youtu.be/U4OtEIWCnHY


האצות בריאות לאכילה ולמעשה הן מזון-על:

https://youtu.be/eEwmgJGXGSo


כך אוספים אצות בים ביפן:

https://youtu.be/deZja5i_B3o


בגימנסיה הרצליה בתל אביב מגדלים את אצת הספירולינה הבריאה (עברית):

https://youtu.be/Ase9SSI3x8U


כאן מייצרים מזון מאצות (עברית):

https://youtu.be/kRo9zWkQrPQ


מסכות הזנה לעור הפנים:

https://youtu.be/9qi4pKiyHLM


וכך לומדים להפיק מהאצות מוצרים חדשניים (מתורגם):

http://youtu.be/oOFMnZWbINU

גימפי גימפי (Gympie gympie) הוא שיח סירפדי גדול שהוא צורב ביותר ואולי אף הצמח הכי מכאיב בעולם. הוא גם מסוכן מאד ובהחלט לא היינו רוצים לפגוש אותו ביער כלשהו בזמן טיול.. למזלנו הגימפי-גימפי גדל בצפון-מזרח אוסטרליה וביערות הגשם של אינדונזיה.


הנה צמח העינויים של אוקיאניה - הגימפי גימפי:

https://youtu.be/8HOIQjILUBg


הנזקים המכאיבים שהוא גורם:

https://youtu.be/Pm9_e-ony3s


ומצגת וידאו על הגימפי גימפי:

https://youtu.be/6CuUMLkPey8

מחזור חיי הצמח מתחיל מהזרע הנשתל באדמה. אחרי זמן מה שבו הוא מקבל מים ומינרלים מהאדמה, הזרע מוציא שורשים, נובט מהאדמה ומתחיל להוציא עלים מהגבעול. לאיטם מתפתחים הפרחים והזרע הפך לצמח של ממש. הוא מוציא זרעים משלו, בפרחים או בפירות ומתחיל התהליך של הפצת הזרעים.

הפצת זרעים נועדה להביא את הזרעים החדשים אל האדמה, כדי שינבטו וייצרו צמחים חדשים. הפצת זרעים כזו יכולה להיות על ידי הרוח, על ידי מים, בהפצה עצמית של צמחים המפוצצים פרי והזרעים נזרקים ונורים למרחק.

אבל ההפצה הכי מעניינת היא זו שבה הצמח מושך אליו בעלי חיים וחרקים, כדי להפיץ את זרעיו. בעלי חיים שאוכלים את הפירות, מפילים את גרעיני הפרי וכך הם מפיצים את הזרעים שבהם. גם ציפורים וחרקים, כמו דבורים למשל, מאביקים את הפרחים ומעבירים את הזרעים לפרחים הבאים. כך הזרעים נפוצים מפרח לפרח ומעץ לאדמה ויוצרים פרחים, עצים וצמחים חדשים.


הנה הסבר לילדים צעירים:

http://youtu.be/dJjNh2pMSB8


הסבר לילדים (עברית):

https://youtu.be/nvknwF3a0HM


הסבר לילדים על מחזור חיי הצמח:

http://youtu.be/zPqnYYI2Uq8


ושיעור על מחזור חיי הצמח (עברית):

https://youtu.be/eE-2rc7eeUs?long=yes

פטרוזיליה (Parsley), בעברית פטרוזיל, הוא צמח תבלין עתיק ורב-תכליתי, שמקורו באגן הים התיכון ובעולם הקולינריה הוא נחשב לאחד מהתבלינים העתיקים ביותר שיש.

הפטרוזיליה היא סמל לחוכמת הטבע, צמח תבלין מהנפוצים בעולם, מרענן וטעים להפליא, בריא ובעל עלים ירוקים ועדינים.

שני סוגים עיקריים של פטרוזיליה קיימים. העדינה שבהם היא הפטרוזיליה הסלובית, כשהשנייה היא הפטרוזיליה המסולסלת.


#במטבח
הפטרוזיליה (Petroselinum) היא צמח תבלין נפוץ, שמככב בקולינריה מסורתית, הן כעשב תיבול - בתבשילים ומטבלים - והן כעלים למאכל בסלטים חיים. מדובר בתבלין עתיק שהפך לכוכב מרכזי בעולם הבישול, מוסיף ארומה מיוחדת לכל מנה ומציע הרבה יותר מאשר רק טעם ירקרק נעים.

בין השאר, הפטרוזיליה מומלצת לתיבול דגים, בשר וסלטים, לצד פסטות שאוהבות את הטעם העמוק של הפטרוזיליה האיטלקית.

מקורה של הפטרוזיליה באגן העתיק של הים התיכון ומשם הוא הפך חלק בלתי נפרד ממנות איכות של מטבחים מודרניים ברחבי העולם. כמו הכוסברה, כשרבים מתבלבלים ביניהן, גם הפטרוזיליה תשלים מגוון גדול של תבשילים ביתיים.

במסורת הקולינרית של המזרח התיכון, הפטרוזיליה היא כוכב אמיתי. מעל מנות חומוס איכותיות הוא חייב להתנוסס, לצד שמן הזית, לימון, כמון ופפריקה מתוקה. בסלט הטבולה המפורסם, היא הופכת למרכיב מרכזי המעניק טריות וחדות. גם השפים המקצועיים מבינים את האמנות העדינה של השימוש בו - לא רק כתבלין, אלא כמרכיב שמוסיף חיים וצבע לכל צלחת.

במטבח האירופי, הפטרוזיליה משתלבת במגוון רחב של מנות, מרטבים עשירים, דרך מרקים מפנקים ובתבשילי בשר מסורתיים. דוגמה מושלמת לאיך הפטרוזיליה יכולה להפוך מנה פשוטה ליצירת אמנות קולינרית היא הגרמולטה האיטלקית המפורסמת, המורכבת מתערובת של פטרוזיליה מגורדת, שום וקליפת לימון.

במטבח האשכנזי, הפטרוזיליה מופיעה בלביבות, בסלט תפוח אדמה ובמנות שורשיות מסורתיות. היא מוסיפה נגיעה של רעננות ועומק טעם שמזכיר לרבים את האוכל המנחם, החם והמזמין של בית סבתא.


#בגינון
הפטרוזיליה, הן האיטלקית והן המסולסלת, מצוינות וגדלות היטב בגידול ביתי.

יש לגדל את הפטרוזיליה באדמה פוריה, עם ניקוז מים טוב. אפשר לשתול אותה בערוגה או בעציצים גדולים. הפטרוזיליה אוהבת קור והרבה מים. בדרך כלל ובמיוחד בעונת החורף יש למקם אותה בשמש מלאה.

רק בשיא הקיץ הלוהט שווה להעביר אותה (אם היא בעציץ), לחצי צל.

כדי להצמיח הרבה פטרוזיליה, במשך חודשים רצופים וללא צורך בשתילה מחדש, מומלץ לגזום את הפטרוזיליה ולהוריד את עליה, כך שיצמחו חדשים.

ובכדי לאפשר צמיחה מחודשת של הפטרוזיליה, מומלץ לקטוף אותה מהעלים ולא מהגבעול.


#ברפואה
לפטרוזיליה ערך תזונתי מרשים. זהו צמח תבלין הידוע כצמח מרפא המנקה את הגוף. היא אינה רק תבלין מטבחי מרהיב, אלא גם צמח מרפא עם היסטוריה עשירה של שימושים רפואיים מסורתיים. מאז ימי יוון ורומא העתיקות, רופאים וחכמי מזרח ומערב ראו בו מקור לידע וריפוי וצמח בעל תכונות מרפא מרתקות.

הפטרוזיליה עשירה בוויטמינים ומכילה נוגדי חמצון המסייעים לבריאות הגוף. היא מכילה חומרים פעילים כמו אפיול ומיריסטיצין, שנחקרים על ידי מדענים בניסיון להבין את השפעותיהם הביולוגיות. מחקרים ראשוניים מצביעים על תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-חמצוניות, אך המדע טרם אמר את המילה האחרונה.

בעולם הרפואה המסורתית, הפטרוזיליה נחשבה לצמח רב-תכליתי. תה פטרוזיליה שימש כטיפול עממי לבעיות עיכול, אך המחקר המדעי המודרני מתייחס לטענות אלה בזהירות ובביקורתיות.

הרכב התזונתי של הפטרוזיליה מרשים. היא עשירה בוויטמין C, ברזל, וויטמין K, ומכילה כמויות משמעותיות של אנטי-אוקסידנטים. עם זאת, חשוב להדגיש - צריכה מבוקרת ומושכלת היא המפתח.

קיימות אזהרות חשובות לגבי שימוש בפטרוזיליה. נשים בהיריון צריכות להיוועץ ברופא לפני צריכתה, שכן כמויות גדולות עלולות לגרום לתופעות לוואי.

במסורות עתיקות ברפואה העממית נהוג לייחס לפטרוזיל תכונות של ניקוי דרכי השתן, טיפול בבעיות עיכול חיזוק מערכת החיסון, הורדת לחץ דם גבוה והקלה על אבנים בכליות. המדע המודרני, לעומת זאת, בוחן בזהירות את השימושים הטיפוליים המסורתיים שעושים בו שימוש.


הנה הפטרוזיליה (עברית):

https://youtu.be/eqjDCZS8S9M


גידול פטרוזיליה בעציצים:

https://youtu.be/J7gtUiGay58


הכנת שמן פטרוזיליה:

https://youtu.be/QBCRdr1ikGQ


פסטו פטרוזיליה (עברית):

https://youtu.be/HM-JL8lGNzA


כך שומרים עשבי תיבול במקרר (עברית):

https://youtu.be/koMvT_2GlY0


ויתרונות הבריאות של הפטרוזיליה (עברית):

https://youtu.be/jVsfvBqtHYs?long=yes

מטרת ריח הפרחים היא למשוך פרפרים, ציפורים ועוד חרקים, כדי שיאביקו את הצמח. כל צמח "רוצה" לייצר פירות וכך להתרבות. גרעיני הפרי הם הזרעים שמהם יגדלו צמחים חדשים.

לשם כך צריך הצמח לגדל פרחים. השמן הריחני שמצוי בכל פרח מתאדה לאט לאוויר ויוצר ריח נעים. הריח הזה הוא שמושך אל הפרח ציפורים וחרקים שונים.

החרקים והציפורים הללו, כשהם עוברים בין הפרחים, מעבירים אבקה מפרח לפרח. כשהאבקה עוברת מפרח לפרח היא מפרה את הפרחים ומכל פרח מופרה נוצרים הפירות. גרעיני הפירות הללו נופלים לאדמה ומאפשרים לצמחים ועצים חדשים לגדול. מזל טוב!


כך מושכים הפרחים בעזרת הריח את בעלי החיים שיעבירו את האבקנים לפרחים אחרים:

https://youtu.be/WAG_2FZMuGc


הפרחים בעלי הריחות הטובים ביותר:

https://youtu.be/HXfk3UVw0Q4


שדות הצבעונים של הולנד:

http://youtu.be/QlOiaptS428

ביו דיזל (Biodiesel) הוא דלק ביולוגי, כלומר דלק שמיוצר מחומרים טבעיים בתגובה כימית. דלק כזה מיוצר ממגוון חומרים כמו שמן צמחי, דוגמת שמני הסויה, קנולה, קוקוס, תירס, בוטנים וכדומה ומשמנים משומשים לטיגון ושומן בעלי חיים.

ביו דיזל הוא אחת השיטות ליצירת אנרגיה חלופית, שכיום מנסות חברות רבות לממש. הסיבה העיקרית היא כמובן מחירי הנפט והדלק והמחסור שצפוי בעשרות השנים הבאות בנפט. אבל יש גם סיבה סביבתית - להפוך את המטרד למשאב.

אם יצליחו למשל להפוך אצות לדלק, הרי שמעבר לחסכון שביצירת דלק מצמחים שניתן לגדל, יש בכך גם מן ההקלה על עולם שבו האצות הולכות ומתרבות וצורכות את החמצן החשוב לאדם.

היות וביו דיזל עשוי משמני צמחים או משומן של בעלי חיים, ניתן ליצור אותו גם מצמחים ואפילו מבעלי חיים שמתו לאחרונה. אבל הכי טוב הוא לעשות שימוש בשמנים משומשים, ליצירה של ביו-דיזל.


כך יוצרים ביו-דיזל משמנים משומשים (מתורגם):

https://youtu.be/CBKKoq_HxYA?t=6s


התהליך של הפיכת אצות לדלק (עברית):

http://youtu.be/Ig_aRUpxGXA


והפקת דלק מצמחי קיקיון בישראל - אחת מאפשרויות יצירת הביו דיזל (עברית):

http://youtu.be/Vrvg6RWPWIo?t=10s

הבמבוק (Bamboo) הוא אחד מהצמחים שגדלים בקצב המהיר ביותר בעולם. כמה ממיני הבמבוק מסוגלים לצמוח עד לגובה של מטר שלם בתוך 24 שעות. בתוך עונה אחת הבמבוק יכול להגיע לגובה של לא פחות מ-30 מטרים!

במשפחת צמחי הבמבוק יש מעל 1,450 מינים שונים. אולי משום שהוא סוג של עשב, הבמבוק הוא אחד מהצמחים שגדלים הכי מהר בעולם.

הבמבוק הוא גם צמח עמיד במיוחד. לאחר הטלת פצצת האטום על העיר היפאנית הירושימה, הוא היה הצמח הראשון השתאושש והחזיר את הצבע הירוק לאזור שמסביב לעיר ההרוסה.

ברחבי עולם קיימים מספר יערות במבוק והם נחשבים למקומות רוחניים ומושכים מבקרים רבים. עשבי הבמבוק העצומים שביערות הבמבוק הללו מתנשאים לגובה של 35 מטרים ויותר.

חשיבותו הכלכלית והתרבותית של הבמבוק ברחבי יבשת אסיה היא עצומה. הבמבוק משמש חומר גלם רב-תכליתי ליותר מ-5,000 שימושים שונים ואלו מסייעים למין האנושי כבר אלפי שנים. בין השימושים המגוונים של הבמבוק אפשר להזכיר חלק קטן, כמו הכנת גלשנים, בניית כלי נגינה, יצירת נייר, הפקת דלק, חומרי מזון ובמקומות שונים בעולם אפילו לבניית בתים ובניית פיגומים למבנים רבי-קומות.

יש סברות שהבמבוק היה גם החומר הראשון שממנו בנה האדם בתי מגורים. בדרום אמריקה נמצאו סימנים שגורמים לחוקרים להאמין שכבר לפני יותר מ-9,500 שנים שימש הבמבוק לבניית בתים.


הנה הבמבוק ושימושיו:

http://youtu.be/RC638t4HhHY?t=45s


יש מי שבונים גם אופניים מהבמבוק החזק:

https://youtu.be/-SGxk6jgGC0


כך משמש חומר הבנייה העתיק בהיסטוריה לבנייה מהירה, חזקה ועמידה גם היום:

http://youtu.be/KbWE-17rX2c


וכך בונים בית במבוק:

http://youtu.be/1NeieVcy7HA

רבים סבורים שחשיבה בצמחים אינה באמת קיימת, לפחות לא במובן האנושי של חשיבה, או אפילו בהקבלה לבעלי חיים. מוח אין לצמח אז איך בדיוק תהיה חשיבה כזו?

אז נכון. מוח אין לצמחים, לפחות לא כמו זה שאנו מכירים. אך יותר ויותר מחקרים מראים שהם מסוגלים לקלוט מידע מהסביבה, לעבד את המידע הזה ולהגיב אליו באופן מתוחכם למדי.

למשל בהקשר לזיהוי של שינויים בסביבה. יותר ויותר מחקרים מראים שצמחים רגישים לשינויים בסביבתם, משינויים באור, בטמפרטורה, לחות ומגע. ללא מוח מצליחים הצמחים להגיב לגירויים כאלו. זה מתאפשר באמצעות מערכת מסועפת של הורמונים וחיישנים ביוכימיים.

כשהצמח חש בחרק טורף, למשל, הוא יכול לשחרר חומרים כימיים. זה מתרחש לצורך הרתעה או כדי להזעיק צמחים סמוכים.

מה שמעניין עוד יותר הוא שצמחים מסוגלים גם לזכור מידע ולהשתמש בו בעתיד, כמו למשל לזכור תקופות של בצורת ולהתכונן אליהן.

מחקרים מראים תקשורת של ממש בין צמחים, המתקשרים זה עם זה דרך השורשים ובאמצעות חומרים שהם משחררים לאוויר. בדרך זו מעבירים צמחים מידע מגוון, על סכנות, משאבים שזמינים להם ואפילו לגבי זהותם של צמחים שכנים. מחקרים שונים זיהו רשתות שורשים ביערות, המאפשרות העברת מידע ומשאבים בין צמחים שונים. רשתות מידע אלה זכו לכינוי "אינטרנט של העצים".

החשיבה הצמחית, חשוב לזכור, שונה מאוד מהחשיבה האנושית. לצמחים אין מודעות במובן המוכר לנו. גם רגשות או מחשבות מופשטות אין להם. ה"חשיבה" של הצמחים היא יותר לכיוון של תגובות לסביבה, תגובות מורכבות שמבוססות על מנגנונים ביולוגיים וכימיים שונים.

המחקר לגבי הבינה הצמחית ממשיך וחושף בהתמדה יכולות לא ידועות של הצמחים, יכולות מפתיעות ולעתים שומטות לסתות בעולם הטבע.


#מחקרים מעניינים
פרופסור סטפנו מנקוסו מאוניברסיטת פירנצה חוקר שנים את האינטליגנציה של צמחים. במהלך השנים הוא גילה ממצאים מרתקים על היכולות של הצמחים לפתור בעיות ולהגיב לסביבתם. בשנת 2006 הוא אף טבע את המושג "נוירוביולוגיה של צמחים" (plant neurobiology), מה שיצר, למעשה, תחום מחקר חדש.

באחד המחקרים הראשונים שהדגימו תגובה ספציפית של צמחים לגירוי קולי, הראה מחקר פורץ של החוקרת אפפל ועמיתיה כיצד צמחי ארבידופסיס מסוגלים להבחין ברעשי אכילה של זחלים ולהגיב לכך על ידי ייצור כימיקלים שמגינים עליהם.

גם הפרופסורית סוזן סימארד מאוניברסיטת בריטיש קולומביה חקרה את התקשורת בין עצים וקבעה שהם מתקשרים ביניהם דרך רשתות תת-קרקעיות של פטריות. בספר שהוציאה בשנת 2021, "Finding the Mother Tree", היא תיארה כיצד עצים מעבירים מידע ומשאבים זה לזה דרך מערכת תקשורת, אותה היא מכנה בחצי חיוך "Wood Wide Web", על משקל האינטרנט המשמש את המין האנושי כמערכת תקשורת וקרוי "World Wide Web".

עוד מחקר מרתק פרסמו בשנת 2019 פרופ' יואב יגר מאוניברסיטת תל אביב והצוות שלו. הם הראו כיצד צמחים מסוגלים להגיב לעקה, קושי גדול העומד בפניהם, באמצעות ייצור של אותות אולטרה-סוניים. הם הצליחו ממש להקליט מעין "צעקות" אולטרה סוניות מצמחים שונים, במצבי עקה. לדבריהם הצעקות הללו מרמזות על צורה נוספת של תקשורת צמחית.

ב-2016, במסגרת מחקר נוסף שפרסמו ז'ולי צ'יננדורמי ועמיתיה בכתב העת המדעי Nature Communications, הם הראו שצמחים מסוגלים "לזכור" חוויות של קור ולהשתמש במידע הזה כדי לתזמן את מועד פריחתם. תהליך המכונה קִיּוּט, וֶרנָליזציה (vernalization) שמובנו הפשוט "אביביות".

ועדיין, חשוב לציין שתחום האינטליגנציה של צמחים הוא עדיין שנוי במחלוקת - במיוחד בקהילה המדעית. יש חוקרים, דוגמת לינקולן טייג מאוניברסיטת סידני, המזהירים מלייחס יכולות קוגניטיביות מורכבות מדי לצמחים. ועדיין, מחקרים כאלו ואחרים ממשיכים לחשוף יכולות מפתיעות של צמחים ומעוררים שאלות מרתקות על טבע התודעה של צמחים בעולם הצומח המגוון כל כך.


הנה סרטון שמספר על היכולות המדהימות של הצמחים:

http://youtu.be/u2GWd2j3qJ8


הרצאה עם דוגמאות מאלפות לחשיבה צמחית ותקשורת בין צמחים:

https://youtu.be/zm6zfHzvqX4


לצמחים יש מערכת עצבים ותקשורת ברורה:

https://youtu.be/LeLSyU_iI9o


וגם לבעלי חיים יש חשיבה מסוג מסוים (מתורגם):

https://youtu.be/BDJ8xyQjyhM


האם לצמחים יש אינטליגנציה ללא מוח? והאם יש להם מודעות?

https://youtu.be/CaTgM52a32s?long=yes

הצמיחה של הצמח היא תופעה מופלאה, לא פחות מזו של בעלי חיים. הוא מתחיל מזרע קטן, חלקיק זעיר שיהפוך במהלך הצמיחה לצמח ואפילו לעץ שיכול להגיע לממדים עצומים.

אבל איך זה קורה?

כדי לגדול הצמח זקוק לכמה דברים במיוחד: אור (רצוי אור שמש) שהכרחי לתהליך הפוטוסינתזה, מים (אבל לא יותר מדי) ויציבות, כלומר לא להזיזו ממקום למקום, מה שמבלבל ופוגע בצמח שיצר לעצמו סוג של ”למידה” על התנאים והזמנים במיקומו הקודם.

אז נתחיל כמו תמיד מהתחלה...

הזרע - הוא צורת הרבייה המוכרת ביותר של צמחים. יש גם צורות אחרות - נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט ועוד. אך מבחינה אבולוציונית הזרע נחשב לצורת הריבוי המפותחת מביניהן.

מכל מקום, הזרע נוצר בתוך הפרי של הצמח, לאחר שהביצית שלו מופרית בשחלה על ידי האבקנים. כשהוא נשתל באדמה, הזרע צריך מים ויכול לנבוט. במהלך הנביטה יגיח ממנו בשלב מסוים שורשון זעיר.

שורשון - כשהשורשון ייצא החוצה הוא יקבל מים וכימיקלים מהקרקע, לעתים הוא ייהנה גם מחומרי דשן שמסייעים לגדילה שלו. כך הוא ימשיך לגדול ולהתפתח, כשהוא ניזון מהקרקע.

ניצרון - בשלב מסוים, עם הגדילה, יופיע מהשורשון ניצרון קטן.

שורשים - בהמשך, תוך גדילתו, יתחילו לצאת ממנו השורשים של הצמח שעתיד לגדול.

פוטוסינתזה - כשהצמח יגדל, הוא יבצבץ מהאדמה ויתחיל לצמוח לגובה. העלים שלו ייהנו מאור השמש והצמח יתחיל בתהליך מופלא שילווה אותו לתמיד - הפוטוסינתזה.

הפוטוסינתזה (Photosynthesis) הוא אחד התהליכים החשובים בצמיחה של צמחים ועצים. באמצעותו מאפשרת אנרגיית האור לצמחים לגדול. אגב, כך זה גם אצל אצות ואפילו בחיידקים. זה קורה תודות למזון שאור השמש מאפשר להם לייצר. הכירו את התהליך הזה בתגית "פוטוסינתזה".

תהליך הפוטוסינתזה הפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון. כלומר, הם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. אותם בעלי חיים משמשים בתורם מזון לחיות אחרות, בעלי חיים שמוגדרים בתגית "טורפים".

חשוב לציין שלכל צמח דרושים כמות אור וזמן אור שונים. ישנם צמחים שזקוקים ומתפתחים היטב בשמש ישירה וחזקה, בעוד אחרים "מעדיפים" אור עקיף ולא שמש קופחת.

כך גם בקשר למים להם הצמח זקוק. אם העלים מתחילים להתייבש הרי שהוא זקוק ליותר מים, אבל גם יותר מדי מים זה לא טוב, כי אם הצמח רווי מדי במים הוא יסבול מריקבון באזור השורשים וימות.




כך מנביטים זרע ועוזרים לו במשתלה להפוך לעץ (עברית):

https://youtu.be/mDJnaiBV-uI


הנה הצמיחה של צמח, לאורך 25 ימים:

https://youtu.be/w77zPAtVTuI


תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):

http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s


צמיחה בהילוך מהיר של זרעים שונים:

https://youtu.be/ECibetK2EYI


וכך גדלים הצמחים מתחת לפני הים?

https://youtu.be/2rZ3e9_baJg

כשהעץ או הצמח צריך לגדל את פירותיו, הפרחים שלו נובלים. האנרגיה והמזון שלהם זקוקים הפירות כדי לגדול, הם רבים. הפניית המזון לפירות מונעת מהפרחים את המזון שלו הם זקוקים והם מזדקנים במהירות ונובלים. אבל הפרי שיגדל ויבשיל, יפזר את גרעיניו על הקרקע. גרעינים אלו יצמיחו צמחים חדשים רבים וכך מפיץ הצמח את עצמו שוב ושוב.


הנה סרטון שמראה פרחים שנשמרו בלא שינבלו על ידי קיצוץ אלכסוני של הגבעולים והחלפת מים כל יומיים עם חצי כפית כלור, נגד חיידקים:

http://youtu.be/ospP_lnIyMU

יש פרחים שהם רגישים לקור. כשיורד הלילה הקר, נסגרים פרחים אלה כדי להגן על עצמם ועל האבקנים מהרטיבות. הם נפתחים רק בבוקר, לאור השמש החמימה.

בר-שי מציין שיש פרחים, שנקראים פרחי צלחת, כמו הכלנית, הנורית והצבעוני - שכשחיפושיות מגיעות אליהם בערב, הם נסגרים ומגינים עליהם במהלך הלילה ובבוקר הפרחים שבים ונפתחים. התוצאה היא שהחרק, או החיפושית במקרה הזה, זוכה לאוהל המאפשר לו לישון וב"תמורה" הוא מבצע האבקה לפרח, כלומר מעביר את האבקה שנדבקה אליו בתוכו, אל פרחים אחרים.

כך מאפשרת סגירת הפרחים בלילה סוג של סימביוזה, כלומר שיתוף פעולה ביניהם. על שיתוף הפעולה הזה, שבין הפרח "המארח" לחיפושית הבאה ללון ומפיצה הלאה את זרעיו, על שיתוף הפעולה הזה ניתן לומר שהוא פורה, תרתי משמע.


הנה הילוך מהיר של פרחי חבצלות המים נפתחים עם הבוקר העולה:

https://youtu.be/y3Y4J-7THDA


פרח היביסקוס שנפתח ונסגר:

http://youtu.be/F5JliXDYzmw?t=7s


ועוד פריחות עם בוקר:

https://youtu.be/RZkX1k1UldQ

כבר שנים רבות מסתובבת הטענה שמוסיקה מעודדת צמחים לצמוח ולהתפתח. גננים וחקלאים רבים החלו להשמיע מוסיקה, במיוחד מוסיקה קלאסית, בחממות שלהם. אבל האם ההשפעה הטובה של מוסיקה על צמחים היא אכן מדעית?

ניסויים שונים הראו על צמיחה טובה יותר עם מוסיקה ועל כך שצמחים ש"שמעו" מוסיקה קלאסית בעת הגדילה שלהם, צמחו לגובה רב יותר. גם חוקרים וגם סטודנטים בעולם אוהבים לבצע את הניסוי הפשוט והמעניין הזה. ניסוי פרטי שערכה סטודנטית עשה השוואה בין 3 עציצים - אחד שגדל עם מוסיקה של בטהובן, אחד שגדל ללא מוסיקה ואחד שגדל בתנאים של דממה מוחלטת. תוצאות הניסוי הראו שעציץ שגדל עם המוסיקה הגיע לגובה של 23 סנטימטרים, בעוד שעציצים שגדלו באותם תנאים אך ללא מוסיקה הגיעו לגבהים נמוכים יותר.

עם זאת, לא נמצאו הוכחות לכך שצמחים גדלים טוב יותר עם סגנון מוסיקה קלאסית, לעומת סגנונות אחרים.


הנה התוצאות הטובות של השפעת מוסיקה קלאסית על התפתחות של צמחים ורוק כבד שמפתיע אף יותר:

https://youtu.be/C5dNhNfGyWQ


ניסוי מעניין בעגבניות בו התגלה שדווקא הדממה נתנה את העגבניות הגדולות ביותר:

http://youtu.be/GzGeFmzAxM4


ונראה שרואים זאת גם בתצפית ארוכה בצמחים - השמאלי עם מוסיקה והימני בדממה:

https://youtu.be/cH-9SaFfB8k


יש ויכוח על ההשפעה של מוסיקה על גידול ענבים והיין שמופק מהם:

http://youtu.be/xKYqlOwU8bk


בכיוון ההפוך - הנה המוסיקה שיוצרים הצמחים:

http://youtu.be/jlnU1oeTEuo


ולסיום רק פתיחת עלי הכותרת של פרחים בבוקר, לצלילי המוסיקה המהפנטת של פיליפ גלאס:

https://youtu.be/iB0sXWwH_eA

עירית (Chives), או שום העירית, ידועים כאחד מצמחי התבלין האהובים והשימושיים במטבח. באנגלית, אגב, מבטאים את שמו צ'ייבס,

צמח העירית הוא רב-שנתי. הוא מספק בקביעות עלים טריים למטבח ומתאפיין בעלים ירוקים, דקים וחלולים, המזכירים בין צינורות זעירים למראה של דשא.

העירית גדלה בצברים צפופים, עד לגובה של 30 סנטימטר. בעונת הפריחה היא תפתיע בפרחים סגולים וקטנים, שהם לא רק יפים בגינה או בעציץ, אלא גם אכילים וישמשו במנות שונות כקישוט אכיל ויצירתי.

במטבח, העירית תוסיף לכל מנה ניחוח ומראה ירוק ורענן. לרוב היא מציעה טעם עדין של בצל. יש גם את העירית השומית, שטעמה מזכיר את זה של השום. אבל לעירית בכל מקרה ארומה עדינה יותר מאלו של הבצל והשום.

נוהגים לקצוץ את העירית כשהיא טרייה ולשלב אותה בסלטים וחביתות ירק. לעתים היא תתווסף לשיפור הטעם של תפוחי אדמה אפויים ומומלץ לשלב אותה גם ברטבים ומרקים.

את העירית מגדלים כיום ברחבי העולם, אך מקורה הוא איפה שהוא בין אסיה לאירופה. חלק מהחוקרים סבורים שמוצאה בסין והם מצביעים על עדויות משוערות משנת 3,000 לפני הספירה. טענה היסטורית לא לגמרי מוכחת היא שמרקו פולו הביא אותה מסין לאירופה. מנגד, מרבית החוקרים טוענים שמקורה באנגליה, ממנה היא הועברה בידי חיילים רומים אל ארצות שונות באימפריה הרומית.

בין היתרונות התזונתיים של העירית יצויין שהיא תורמת לבריאות הכללית, במיוחד בעושר של ויטמין C, ויטמין K וחומרים נוגדי חמצון.

לא מעט אמונות נתלו בעירית בימי קדם. כדי להרחיק מחלות ורוע, תלו רבים אז צרורות של עירית מיובשת בביתם. צוענים ברומניה השתמשו בצמח העירית לגילוי העתיד.

מבחינה רפואית ייחסו לעירית בימי קדם סגולות רפואיות של הקלה על בעיות עיכול. כתבים רומיים עתיקים טענו שהעירית מעלה לחץ דם, מקילה על כאבי גרון וכוויות שמש ומהווה חומר משתן. לא ברור כמה אכן היא עושה את העבודה.


הנה העירית ושימושיה:

https://youtu.be/laK2I6mej7c


על גידול עירית בעציץ:

https://youtu.be/XcSAV25CAY4


כך מגדלים ומרעננים עירית (עברית):


https://youtu.be/3CMI5NwU8DI


משורש של עירית גדולה מכינים דבק עתיק (עברית):

https://youtu.be/qnL2vdxZT3c


וכך מרבים את העירית:

https://youtu.be/8av9PGr2tIk?long=yes

יש טענה שצמח מרגיש ושרגשות של צמחים הם דבר שקיים ולא נחקר מספיק. מחקרים מדעיים הראו שלצמחים יש זיכרונות, חושים ואפילו תקשורת ביניהם. אבל האם יש להם גם מודעות? ואם כן, איפה נמצא המוח שלהם?

צ'ארלס דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב שלצמחים ועצים יש את השורשים שלהם והם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מאז המדע התקדם והתיאוריה גורסת שמערכת עצבים מרכזית בצמח היא שמסוגלת לאפשר לו פעולות מתוחכמות. הוכח שהצמח יכול "לשמוע" זחל שאוכל אותו ולהפיק ריח שמרחיק את הזחל הזה. החוקרים הראו שגם כשמשמיעים לצמח את הזחל, הוא מפיק את הריח הדוחה. מכאן שהצמח שומע בדרך כלשהי. באמצעות ניצוץ חשמלי עצבי מועברות הוראות במערכת העצבים של הצמח.

יש סברה שלצמחים יש יכולת "איתות כימי", המשמשת בין השאר אמצעי להעברת מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. ולא פחות מדהים שאם מסממים את הצמח הוא לא מגיב או חש את הכאב. ניסוי שנערך על צמח המימוזה "הביישן" (ראו באאוריקה בתגית "מימוזה"), הראה שהרתיעה שלו מחרקים מפסיקה כשמסממים אותו באתר.


הנה סקירה על החוכמה של הצמחים:

http://youtu.be/Xm5i53eiMkU


הרי אנו יודעים שצמחים מגינים על עצמם (מתורגם):

https://youtu.be/Hja0SLs2kus


ויש לצמחים מערכת עצבים:

https://youtu.be/LeLSyU_iI9o


אז הנה הרצאת וידאו שמסבירה כיצד הצמח מסמן כאב באיתותים חשמליים (מתורגם):

https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes

צמחים אולי לא נראים לנו חכמים במיוחד, אבל הם מצוידים במערכת עצבים שהולכת ומתבררת כבעלת יכולות מרשימות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שככל הנראה הצמחים חשים כשאוכלים אותם, הם גם מרגישים דברים ואף מתקשרים ביניהם באופן מסוים.

מחקרים אחרונים מראים שלצמחים יש גם אינטליגנציה, רק שבמקום מוח שהוא אחד ויחיד ובמידה שיאבד לצמח, הצמח לא ישרוד, יש לצמח המון תחליפי מוח. לא מדובר בעצבים. חשוב לדעת שבניגוד לבעלי חיים, דופן התא של הצמחים עשוי תאית, צלולוזה בלעז. אין לצמחים מערכות עצבים ואברי חישה שיש לבעלי חיים.

ובכל זאת מצא צוות חוקרים בראשות סטאפנו מאנקסו, נוירו-ביולוג צמחים שחוקר את הנושא, שקצה השורש של הצמח מכיל מיליוני חלקים שמעבירים לצמח אותות ומידע באופן עצמאי. כך יכול הצמח לשרוד גם אם הוא מאבד 90% ממנו. כך יכולים הצמחים לשרוד גם במקרה של אובדן של חלק גדול מהם ולהמשיך לתפקד כמעט בכל מצב.

ורגשות? - אמנם במשך שנים הסתובב הרעיון שלצמחים יש גם רגשות, אך עם הזמן התברר שהמחקר שקבע זאת לא נעשה על פי השיטה המדעית ואף מחקר אחר לא הצליח לאשר את ממצאיו.


הנה סרטון שמספר על האינטליגנציה של הצמחים:

http://youtu.be/KLhgtqd1M2g


עוד הסבר על החוכמה והלמידה של הצמחים:

http://youtu.be/Xm5i53eiMkU


והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):

https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes

הפטריות (Fungi) היו על כדור הארץ הרבה לפני המין האנושי וככל הנראה יישארו כאן אחרינו. בצד פטריות צעירות שאך נולדו יש בעולם פטריות רבות שגילן אלפי שנים.

ניתן למצוא אותן בכל מקום אפשרי. במים שאנו שותים, באוכל שעל שולחננו ובאוויר שאנחנו נושמים, אפילו במעיים, בתוך גופנו, יש לנו פטריות.

הפטריות אינן ירקות ואפילו לא צמחים. על אף שהן נראות כצמחים, הפטריות הן למעשה ממלכה נפרדת בעולם החי, בצד ממלכות בעלי החיים והצמחים.

אין להן פה. לכן הפטריות סופגות את החומרים האורגניים שמהם הן ניזונות, דרך שטח גופן. כלומר, פירוק המזון שאצל בעלי חיים נעשה בתוך הגוף, מתרחש אצל הפטריות מחוץ לגופן.

במדע הביולוגיה נקרא התחום העוסק בפטריות מיקולוגיה.

בצד הפטריות חד-תאיות, יש מינים רבים של פטריות רב-תאיות, שאת גופן מרכיבים תאים רבים. הם יוצרים קורים דקיקים וארוכים בגוף הפטריה.

המדע זיהה בעולם מעל 100,000 מינים של פטריות. המדענים מעריכים שיש בעולם מעל 2 מיליון פטריות ויש הגורסים שעד 4 מיליון מיני פטריות קיימים.

חלק גדול ממיני הפטריות הוא רעיל, בעוד שאת השאר ניתן לאכול. חלק מהפטריות מקנות למאכלים טעם עשיר וטעים. ישנם סוגים רבים של פטריות מאכל, כולל שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי. גם השמרים שמתפיחים את הלחם והמאפים שאנו כל כך אוהבים לאכול הן למעשה פטריות חד-תאיות.

את הפטריות ניתן למצוא כמעט בכל מקום - באדמה, באוויר, במים ובדברי מזון. בעולם יש פטריות הזוהרות בחושך. בתנאים של לחות, ישנן גם פטריות שיכולות לגדול על גופנו, כמו האקזמה שלעיתים מתפתחת בין אצבעות הרגליים.


הנה היופי של הפטריות וכיצד הן יכולות להציל את העולם:

https://youtu.be/EDkR2HIlEbc


לא מעט מהפטריות הן טפילות והיקרה ביותר בעולם היא אחת מהגרועות ביותר:

https://youtu.be/iV4WHFU2Id8


אילו פטריות מותר מאכול מהטבע? (עברית)

https://youtu.be/Qyg0q4akWCI


פטריות מאכל שמפתחים מנבגים שנאספו מהטבע (עברית):

https://youtu.be/XlL9013m1VM?si=5oncr72EeIcunlxI


פטריות הזייה שגורמות... ובכן הזיות (עברית):

https://youtu.be/lJz9U8IMXLI?si=NKwrqAU7h5ewh88b


ומסתבר שרשת של פטריות היא אמצעי תקשורת בטבע בין צמחים:

https://youtu.be/dibKZHhij6k

אין לו שורשים והוא צף בקלות על פני המים, הוא שוקל כ-150 מיליוניות גרם, בצמח עם אבקן אחד ועלי אחד ומהפרח שלו גם מבשיל הפרי הקטן ביותר בעולם. זהו הפורח הקטן ביותר בעולם.

הוא כה קטן שידרשו בערך 5,000 מהם רק כדי למלא אצבעון.

. אנחנו יכולים לעזור אם הבריכה שלך מכוסה בה.


הצמח עם הפרח הזעיר בתבל הוא כדרורית המים, או קמח מים (Wolffia או Watermeal). צמח מים במשפחת עדשת המים. משפחה זו כולה, על 38 המינים שבה, מצטיינת בפריחה הקטנות ביותר בעולם הצומח.

זהו צמח מים רב שנתי זעיר ונפוץ למדי בעולם. יש לו את הפרח הקטן ביותר בעולם. מדובר בצמח מים זעיר, חסר שורשים, שגודלו פחות ממילימטר.

הפרח של כדרורית המים עצמו הוא פשוט מאוד וכולל בקושי אבקן ועלי בודדים. הפרח עצמו נדיר מאוד להופעה. הפריחה מתרחשת בתוך שקע קטן על פני גוף הצמח הזעיר.

הצמח מקביל ל"עשב הברווז" (Duckweed), ששניהם ידועים בחיבתם הרבה של בעלי הכנף, ברווזים, דגים ועופות מים שרואים בו מזון טעים ומזין. שניהם צמחים הצפים חופשיים ולאחר שתפסו אחיזה, הם עמידים ביותר ודי קשה להיפטר מהם.

הצמחים הללו מתפשטים במהירות על פני מאגרים מים ומקווי מים שקטים. בכמות גדולה מבלבלים אותם לעתים קרובות עם אצות, אך למעשה מדובר בצמחים הזעירים הללו.

בתנאים טובים עבורם הם יכולים להכפיל את השטח שהם מכסים תוך ימים אחדים. זה פוגע בצמחי המים ובדגים במאגר, בשל הצמצום בהעברה אל המים, של חמצן לדגים ואור השמש שנדרש לפוטוסינתזה בצמחים.


הנה עשב הברווז:

https://youtu.be/i7Rj19M-TDk


הנה כדרורית המים ועשב הברווז על פני המים:

https://youtu.be/Z-LDLmrGzFs


ההבדלים ביניהם והדמיון:

https://youtu.be/pF7KoVvWd-o


הסבר על הצמחים הללו במקווי מים והצורך בטיפול בהם:

https://youtu.be/PLYLsa5Yrj8


וניקוי עשב הברווז מהמשטחים:

https://youtu.be/KJCH_D21KAI?long=yes

שעם (Cork) הוא קליפה של עץ. מדובק בחומר טבעי ומתחדש המופק מקליפת עץ הנקרא אלון השעם. במהלך חייו של העץ נוהגים להסיר את קליפתו אחת לכ-10 שנים ומקבלים את השעם, שבו משתמשים בתעשייה.

עץ אלון השעם גדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית שלו נוצרת בעיקר בעצים הבוגרים, בני 20 לפחות. מרגע שהיא מוסרת לראשונה מהעץ, מתחדשת קליפת השעם, אחת ל-10 שנים.

השעם הוא חומר קל במיוחד ולא חדיר לנוזלים. זה הופך אותו לשימושי מאד בתעשייה ובעיצוב. משתמשים בו לפקקי בקבוקים בתעשיית היין, עיצוב הבית ורהיטים מעודכנים וקלים.


הנה תהליך הגידול של אלון השעם:

https://youtu.be/f5s_g-Sdq08


תעשיית השעם מתחילה מקציר הקליפה:

https://youtu.be/JewMikbKOI0


וכך מקלפים את קליפת עץ השעם:

https://youtu.be/ztr-RP0XYd8

המיוחד בים סרגסו הוא שהוא ים ללא חופים. זהו אזור במרכז האוקיינוס האטלנטי הצפוני, שנוצר על ידי זרמי הים המקיפים אותו. מפני שזרמים אלה אינם ישרים, ים סרגסו הוא בצורה של אליפסה (צורת ביצה). אלו הם בעצם גבולות ים הסרגסו. משטחי אזוב ה"סרגאסום" שצף על פני הים הזה הם המאפיינים שלו.

את ים סרגסו גילו בתחילת המאה ה-15 מלחים פורטוגזים, ששמו לב שיש איזור עצום באמצע האוקיינוס שגדל עליו עשב ים. מגלה אמריקה, כריסטופר קולומבוס, תאר ביומן המסע שלו מערבה, שטח נרחב של אזוב באותו האזור, שחלק ממנו מכונה היום "משולש ברמודה". שיר מהמאה ה-5 לספירה המתאר גם הוא ים שמכוסה כולו בעשב ומשום כך חושבים שכבר אז ידעו הרומאים על קיומו של האזור ולא כינו אותו "ים".

הנה גבולותיו של ים סרגאסו: בצפון מהווה הזרם הצפון אטלנטי את גבולו של הים. במזרח זרם הגולף הוא הגבול של סרגסו. הזרם הקנרי הוא הגבול המערבי ובדרום מהווה הזרם המשווני הצפוני את גבולו של ים סרגסו.

ים סרגסו הוא כיום ים בסיכון בשל אשפה רבה שמושלכת אל הים ותנועת מים זעירה.


סרטון אנימציה עם שיר שמציג את נפלאות הימים, כולל האצות של ים סרגסו:

http://youtu.be/z1pxmcE3S8k


ים סרגסו והטבע המופלא שחי בו:

http://youtu.be/AWq1dJXXTbE?t=2m19s


ופרויקט שמגייס כסף כדי לשמור על ים סרגסו מזיהום של פלסטיק שנזרק לים:

http://youtu.be/YI_gvuvZq-c