כיסא "לואי גוסט" (רוחו של לואי) שעיצב פיליפ סטארק בשנת 2002 עבור חברת "קרטל" הוא דוגמה ליצירתיות שלו. המעצב לקח כיסא בסגנון "לואי ה-15" ועיצב אותו בצורה מודרנית ושקופה, מפוליקרבונט שקוף. כך הוא חיבר בין הישן והחדש ויצר רהיט חדשני ויפה, שגם מתכתב עם העבר של עולם העיצוב.

אגב, כנראה שגם הציבור אהב את היצירה.. לואי גוסט הפך לכיסא המעצבים הנמכר בכל הזמנים ובתוך 10 שנים נמכרו מיליון וחצי ממנו, על אף המחיר הלא ממש נמוך..


הנה כסא לואי:

http://youtu.be/JrL2q4jrz6k


הנה סרטון על ההתמזגות המופלאה בסביבה של הכסא הפופולארי "לואי גוסט":

http://youtu.be/f8gFztBEl1o


והנה תמונות ששלחו ליצרנית לקוחות שקנו אותו מכל העולם:

http://youtu.be/DtdUGYUC5Fw?t=15s


ויש "רוחות" של מלכים נוספים, כמו המלכה ויקטוריה:

http://youtu.be/tbHzyFHnff4

'כיסא רובר' (The Rover Chair, 1981) הוא היצירה שפרסמה לראשונה והזניקה את הקריירה של מעצב העל הבינלאומי רון ארד.

זה התחיל כשארד מצא מושב עור של מכונית רובר במגרש גרוטאות בלונדון. כשחיבר את הכיסא למסגרת מתכת מעוגלת שעשוייה מצינורות הוא יצר בעזרתו את אחד מפריטי העיצוב המפורסמים ביותר בעולם, פריט מיחזור יצירתי שהפך לאייקון עיצובי.

בהמשך הקריירה שלו יצר ארד בעזרת חברות רהיטים כמו Vitra גירסאות מעוצבות של כיסא הרובר. למשל כיסא "זאת ועוד" (Moreover) שהוא גירסה של כיסא הרובר בגימורים של חלודה וכרום.


הנה רון ארד מספר על הדרך שלו וכיצד החלה מכיסא הרובר:

http://youtu.be/nHRJJ0b7PRE


וכיסא שמחקה את הרובר של רון ארד:

http://youtu.be/WpiORFrLhkU

שעון הכדור (Ball clock) שעיצב המעצב האמריקאי ג'ורג' נלסון בשנות ה-50 הוא אחד מהפריטים הרבים שעיצב נלסון בכוונה להביא עיצוב מודרני לבתים האמריקאים של אותה תקופה.

"שעון כדור" הוא רק אחד מכמה שעונים שעיצב אז נלסון. הדגם הכי מוכר שלו הוא מגוון הצבעים, מה שהיה שונה מהשעונים הלבנים, השחור - לבן והאחרים שעיצב המעצב הנודע באותה תקופה.

הרעיון לשעונים נולד בהתכנסות לילית של נלסון עם מעצבים נוספים כמו איסאמי נוגוצ'י ובאקי פולר, מעין האקתון של מעצבים. רעיונות אחרים מאותה התכנסות לא מומשו ברובם, אך "הכדור" מומש והפך למוצלח ואהוד מאד.

"הכדור" נחשב אז גם חדשני, בעיקר בכך שהיה שעון קיר אולי הראשון ללא הזכוכית, שאפיינה עד אז שעוני קיר. חדשנות נוספת, שהיום נתפסת כמקובלת אך אז הייתה ממש נועזת, היא החלפה של המספרים הרגילים של השעון בכדורים שעליהם מצביעים המחוגים, שגם הם לא ממש נראים כמחוגים קלאסיים, אלא יותר כחיצים מודרניים.

השעון עוצב במקור לחברת הרמן מילר וכיום הוא משווק על ידי חברת מוצרי העיצוב המפורסמת "ויטרה".


הנה ג'ורג' נלסון מספר על הולדת הרעיון של שעוני הכדור:

https://youtu.be/urILkYvelbw


כך מציעים אותו כיום למכירה:

https://youtu.be/WIxj9tmL4-k


דגם לא צבעוני של שעון הכדורים:

https://youtu.be/fyN3EuAjYGg

בוקה פירושה "פה" באיטלקית. ספת בוקה היא ספה בצורת שפתיים שהפכה פופולרית בעולם העיצוב. הספה בצורת השפתיים עוצבה בשנת 1972 על ידי סטודיו 65, עבור חברת "Gufram" באיטליה.

הרעיון של חברת גופרם היה ליצור אוסף של יצירות פיסוליות מודרניות.

הספה האדומה והדרמטית הזו מבוססת על רעיון של ענק הציור הסוריאליסטי סלבדור דאלי, שיצר שני פריטים בשם "שפתיה של מיי וסט" בשנת 1937. סך הכל הוא יצר 3 פריטים, שהתבססו על רעיון שיצר בציורו "פניה של מי וסט יכולים לשמש דירה סוריאליסטית".

בציור של דאלי צוירו פניה של כוכבת הקולנוע הגדולה של שנות ה-30 כמו חדר סוריאליסטי של ממש, כשהאף הוא אח, העיניים הן תמונות על הקיר והשפתיים - נו, אתם כבר מבינים... ספה.


הנה ספת השפתיים:

https://youtu.be/FbLlKmyKp90


פרסומת עתיקה שמראה כיצד היא בולעת אנשים:

https://youtu.be/J2OisqczozI


היצירה המקורית של "שפתי מיי וסט" במוזיאון:

https://youtu.be/tlSYzassBNU


ומיצוב של היצירה של דאלי במוזיאון על שמו:

http://youtu.be/O21-vwRmjww

התקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", הייתה בין השנים 1968 ל-1972. במהלך שנים אלה נחת לראשונה אדם על הירח והמרוץ לחלל הגיע לשלב חדש, בו שתי המעצמות היו שטופות ברוח החלל ועולם האסטרונאוטיקה. זה היה השיא של השפעת החלל על התרבות, שהחלה כבר בסוף שנות ה-50, עם ההמראה לחלל של הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין, ונמשכה במהלך כל שנות ה-60, עידן המרוץ לחלל.

באווירה כזו פנו מעצבים רבים לעיצוב בסגנון חללי, עתידני וברוח הפוטוריזם. מעצבי אופנה החלו להציג לבוש ופריטים שדמו לקסדות האסטרונאוטים. הם עשו שימוש בפריטי לבוש מחומרים חדשים, שנראו כאילו הגיעו מהעתיד. עיצוב הפנים והרהיטים לבית קיבלו צורה חדשנית, שגם אם נראתה מנוכרת לרבים, היא כבשה את עולם העיצוב. בצילום, בקולנוע ובמגזינים שונים הציגו עוד ועוד פריטים מלאי השראה. מכוניות עוצבו כמו טילים וחלליות ומוצרים אלקטרוניים נראו כמכשירים שלקוחים מתכנית החלל.

אפילו בעולם האדריכלות החלו לעצב בתים עתידניים וחדשניים בצורתם. מבנים בעלי אופי "חללי", שלא לומר חייזרי, החלו לצוץ במקומות שונים ואפשרו לדמיין כיצד ייראו המבנים של העתיד. תחנות דלק החלו להיראות כמו בסיסים על הירח או על כוכבים רחוקים. בתים פרטיים ומוסדות ציבור נבנו ככדורים גדולים.

בין פריטי העיצוב השונים של התקופה ניתן לציין את "אופנת החלל", עם עבודות של מעצבי האופנה אנדרה קוראז', פייר קרדן ואחרים.

גם עיצובי מכשירים שונים באותה התקופה, ביניהם הוידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet), מנורת השולחן סרפנטה (Serpente) והולטרון (Weltron) - כולם עוצבו בהשראת המסע את הירח, לבוש האסטרונאוטים, צורת החלליות וכדומה.


הנה השתקפות עידן החלל בעולם העיצוב:

https://youtu.be/m12zFE6e1pg


תצוגה של עיצובים מעידן החלל:

https://youtu.be/WzCPla4NcD8


אופנת החלל:

https://youtu.be/d7E9jDxWF30


מכוניות החלל:

https://youtu.be/wxw-_VjfwqQ


אפילו התספורות יצאו אל החלל:

https://youtu.be/nh-IRZM8fFM

ביבנדום (Bibendum) היא הלוגו, הדמות המסחרית שמזוהה עם חברת הצמיגים "מישלן". הביבנדום הוא מהסמלים המסחריים הוותיקים ביותר בעולם.

במהלך השנים, מיום השקתו ועד היום, עבר הביבנדום שינויים רבים, ששינו את מראהו והתדמית שהקרין במהלך כמעט 120 שנות קיומו. הוא הפך מיצור שמנמן ונהנתן ("שותה מסמרים", כמו שאפיינו אותו במשחק מילים פרסומי בצרפתית, על צמיג חזק) ל"ברנש" רזה יותר, ספורטיבי (היום הוא רץ) ושוויוני יותר.

האגדה מספרת שהסמל נולד כשבשנת 1894 ראה מייסד החברה אדוארד מישלן מספר צמיגים המונחים זה על זה ויוצרים מראה של גוף אנושי. מראה האדם של הצמיגים הללו הפכו אותו ללוגו המסחרי המוכר כל כך, שנבחר לא פעם ללוגו הטוב בעולם.

כמו סמלים מסחריים אחרים של חברות מובילות בתחומן, השפעת הלוגו הוותיק על התרבות היא לא קטנה. מהדמות הזו קיבלה את השראתה המעצבת הנודעת איילין גריי, שעיצבה את "כסא הביבנדום" (Bibendum Chair) בשנת 1925.


כך נולד הביבנדום בשנות ה-30:

https://youtu.be/c3rRqPTRiY4


איש המישלן, הלוגו של צמיגי מישלן:

https://youtu.be/PFFNg8kAguc


וכסאות הביבנדום של איילין גריי שעוצבו בהשראתו.


ופרסומת בכיכובו של ביבנדום:

https://youtu.be/hsbM6EYVvDU

דוד טרטקובר הוא מעצב גרפי ישראלי ואמן. טרטקובר הוא אספן של פריטי נוסטלגיה משנותיה הראשונות של המדינה. במהלך הקריירה שלו הוא עיצב כרזות מפורסמות, לוגואים (בעברית: סמלילים), אריזות ועטיפות לספרים, תקליטים ועוד. השפעתו הגדולה על תרבות העיצוב הישראלית היקנתה לו את פרס ישראל. בין השאר הוא יצר את הסטיקר הישראלי הראשון, לתנועת "שלום עכשיו" ואת פוסטר 30 שנה למדינת ישראל, מהטובים בפוסטרים שנוצרו לימי העצמאות.




הנה סרטון על יצירתו של טרטקובר בקיר המייסדים בשכונת נווה צדק:

http://youtu.be/0EMNA4Npyl8



דבריו של טרטקובר על ילדותו, ירושלים ופוליטיקה (עברית):

https://youtu.be/k2OXLytytkA


ותכנית חינוכית על האמן הישראלי הנודע (עברית):

https://youtu.be/GkBxTWEZukk

כוננית "תולעת הספרים" (Bookworm) של מעצב-העל הישראלי רון ארד, היא מכונניות הספרים המודרניות והמעניינות ביותר מבחינה עיצובית ומרגע שהחלו לשווק אותה, היא הפכה כמעט מידית לאייקון בעולם העיצוב ולסנסציה שעשתה ממש מהפיכה בעולם העיצוב.

המעצב, שבצעירותו היגר ללונדון כדי ללמוד אדריכלות, היה סטודנט תפרן בעיר יקרה ולא היו ברשותו המשאבים לקנות ריהוט לבית. מחומרי מתכת שמצא ברחוב הוא בנה לעצמו כוננית ספרים וקרא לה ""This Mortal Coil". הכוננית שנראתה כמו תולעת זכתה לכינוי הדו-משמעי "תולעת ספרים" ועוררה התלהבות בקרב כל מי שראה אותה. בהמשך, "תולעת הספרים" הפכה למוצר חשוב בשוק העיצוב המודרני והיא מיוצרת כיום מפלסטיק ומשווקת בכל רחבי העולם, בהצלחה רבה ומרשימה.


רון ארד המעצב מספר על תולעת הספרים:

https://youtu.be/GqgeWK9atLY


כך היא משווקת:

https://youtu.be/n-yi7Iv3dtI


מרכיבים אותה:

https://youtu.be/7xfQp3EkN60


מורכבת על הקיר:

http://youtu.be/bo5s_9-tdAc


קפיצות זמן של הרכבת "תולעת הספרים" על הקיר:

http://youtu.be/zal32oYCIqM


וסרטון תיעודי על תולעת הספרים של רון ארד:

https://youtu.be/ottMjbjOufY?long=yes

העיצוב המטריאלי (Material Design) הוא שמה של שפת עיצוב חדשה שפותחה בשנים האחרונות בחברת גוגל ובהדרגה היא הטמיעה אותה למוצרי התוכנה הרבים שלה. שפת העיצוב הזו נועדה לרענן ולשפר את חווית השימוש (בעולם הטכנולוגיה זה נקרא UX) בתוכנות ובישומים של גוגל.

העיצוב המטריאלי מתאפיין בצבעים יפים והרגשה נקייה במיוחד, מראה מינימליסטי (לא עמוס) ואייקונים שטוחים שלא מנסים להיראות כאילו יש להם עומק.


הנה העיצוב המטריאלי של גוגל:

https://youtu.be/Q8TXgCzxEnw


הסבר לגבי שפת העיצוב:

https://youtu.be/w2JUhDd0CAA


כך נראים מוצרי תוכנה שמעוצבים כך:

https://youtu.be/ROMxRIzaxmE?t=44s


כך מעצבים עיצוב מטריאל:

https://youtu.be/rrT6v5sOwJg


וכמה אפליקציות שעוצבו בשפת העיצוב הזו:

https://youtu.be/_WDM7BG-_DM

מלון הקונקורד (Concorde De Luxe Resort) שבטורקיה הוא מלון שכולו פסל גדול. זהו מלון שמעוצב בצורת מטוס קונקורד רב-קומות. המלון שנמצא באזור לארה שבאנטליה, על הריביירה הטורקית, הוא מהמלונות היפים בעולם וזכה לא פעם בפרסים ובתחרויות בסגנון "מלון הכל-כלול הטוב באירופה" וכדומה..

מטוס הקונקורד כבר מזמן לא טס, אבל נראה שממשיכיו, וזה אינו המלון או המבנה היחיד בעולם שנקרא על שם מטוס-העל הזה, עושים חיל.


הנה מלון הקונקורד המפוסל:

https://youtu.be/voUXOZezebE


המלון מהאוויר, כפי שרחפן מתעד אותו:

https://youtu.be/IkYLUoqMJk4?t=8s


ומצגת וידאו של מלון קונקורד:

https://youtu.be/rzlAwlybw-Y

הארי ברטויה היה פסל איטלקי שעבר להתגורר בקנדה ואחרי עשור עקר לארה"ב. בשנות ה-50 הוא עיצב את כיסא הרשת הקרוי על שמו: כיסא ברטויה, שזכה לכינוי המוכר עוד יותר "כיסא היהלום" (Diamond chair).

במראה הכיסא מורגש שמי שעיצב את "כיסא היהלום" היה פסל מודרני. מראה שלד המתכת שלו הפך את היהלום של ברטויה לפריט אייקוני ואת הארי ברטויה עצמו לאחד היוצרים המוערכים בעולם העיצוב. הכיסא נחשב עד היום לאחד הכיסאות החדשניים של המאה ה-20. אפשר בקלות לומר עליו שהוא "יהלום של כיסא".


הנה סיפורו של כיסא היהלום וכיצד נולד:

https://youtu.be/aFXSFswhdIA


מעט על הפסל והמעצב האייקוני הארי ברטויה:

http://youtu.be/OFr7hBCxRdg


וראו את כיסא היהלום במלוא הדרו:

http://youtu.be/IKKeNzRy-XU

"שולחן צד", שולחן הקפה שעיצבה האדריכלית והמעצבת איילין גריי, או כמו שכינתה אותו "E1027 Table" (שולחן E1027, על שם בית מפורסם שתכננה כאדריכלית ואז עיצבה את כל רהיטיו) הוא אחד הרהיטים המוכרים בתולדות העיצוב.

איילין גריי הייתה מעצבת וארכיטקטית שנולדה באירלנד ופעלה שנים רבות בצרפת. בהיותה לומדת עצמאית (אוטודידקטית) ויוצרת מבריקה, מדגים השולחן הזה את תבונת העיצוב שלה, בשילוב של יופי, שימושיות ואמירה אמנותית מעניינת.

שולחן הקפה של גריי הוא אחד הפריטים המוכרים והנחשקים כיום בעולם ובשל המראה השקוף שלו, תודות לזכוכית והניקל המבריק, הוא מתאים לכל חלל, קטן וגדול.


הנה שולחן הצד של איילין גריי E1027:

https://youtu.be/keibbML-Syc


דוגמן של שולחן:

http://youtu.be/Sbq3skXfVKc


וסרטון עם שולחן הצד המקורי שייצרה איילין גריי ב-1927:

http://youtu.be/CTKbLOvUddk

יש לרון ארד הרבה רהיטים מעניינים ובעלי צורה מדהימה ומשונה. אחד מהם הוא כיסא הנדנדה החייזרי ווידו (Voido Rocking Chair), שעיצב רון ב-2006.

זהו כיסא מתנדנד עם קווים אמורפיים ועגלגלים, שמזכירים עבודות נוספות של ארד, מעט חוצניות ברושם שהן מותירות במבט בהן, כמו ספריית "תולעת הספרים" וכיסא ה"וול טמפרדר" ממתכת שעיצב.


הנה כיסאות הנדנדה Voido:

http://youtu.be/gHZLniNEfY4


פרסומת לדגם:

https://youtu.be/Q8_vVvhv7rs


כך היא מתנדנדת:

https://youtu.be/I8vpPGib4Mw


ובין עבודות שונות שהציג בתערוכה:

http://youtu.be/1kN8FnFJVMw

כיסא "פנטון" (Panton chair) הוא הכיסא המפורסם והמודרניסטי שעיצב ורנר פנטון ב-1960 והוא שהביא לפנטון את ההכרה הבינלאומית, בתור מעצב חשוב.

ההתייחסות לכסא פנטון היתה כאל פסל וכיום הוא נחשב ממש אייקון באמנות הפופ. לא מעט רואים בו את הכיסא המודרניסטי החשוב בתולדות העיצוב.

על הכיסא הסנסציוני שיצר ושכולם כל כך התלהבו ממנו הגיע ורנר פנטון כבר ב-1968 לפרס העיצוב A.I.D. פנטון התחיל, למעשה, בתור תלמידו של המעצב הנודע ארנה יעקובסון.

כיסא פנטון בנוי בצורה המחקה את צורת הישיבה האנושית והוא ממש נראה כגוף של אדם יושב. האסתטיקה שלו אינה דומה לאף רהיט שעוצב לפניו והוא יפה ומתאים לכל סביבה עיצובית כמעט - גם למודרניות וגם לקלאסיות, לאתניות וכדומה.

כיסא פנטון הוא פורץ דרך של ממש בתולדות העיצוב. זהו הכיסא היחיד מהריהוט הקלאסי, שיוצר כולו מיחידת פלסטיק אחת. בכך הוא פתח למעשה את הדרך להשתלטות הפלסטיק.

הכיסא של פנטון מיוצר עד היום, מסוגי פלסטיק שונים. הוא לא הפסיק להיות פופולרי מעולם. הוא היה תוצר נאמן של מעצב שחיפש תמיד את הכיף במוצר ולא תמיד את השימושיות, או מה שנקרא בשפה העיצובית ה"פונקציונליות".


הנה כיסא פנטון:

http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0


הסבר על הכיסאות הללו:

https://youtu.be/_-rpkzDiYMQ


הפנטון הוא שלב באבולוציה של ז'אנר הכיסאות הזה:

https://youtu.be/Yo6gTqzsHj0


כך מייצרים אותם (ללא סאונד):

https://youtu.be/xim1m2Bhvzc


על המעצב שלו ורנר פנטון:

http://youtu.be/E9LL6vB2ET4?t=2m35s


וסקירה על המבנה שלו:

https://youtu.be/7ptsxKTELSk?long=yes

הקומקום הכי מפורסם בעולם הוא כנראה קומקום הציפור (Whistling Tea Kettle), או בשמו המדויק קומקום 9093. זהו קומקום בצורת חרוט עם מכסה מעוגל, שתוכנן בשנות ה-80 של המאה הקודמת. סמלו של קומקום הנירוסטה המפורסם הזה הוא זרבובית הציפור עשוית הפלסטיק שבקצהו. הציפור שורקת כשהמים רותחים.. הקומקום נחשב ליצירת אמנות של ממש והוא רב המכר הגדול ביותר של חברת מוצרי המטבח המעוצבים "אלסי".

הקומקום התכתב בצורתו עם סגנון האר דקו, שהיה פופולארי חצי מאה לפני כן. הציפור האדומה והשורקת הייתה הקריצה ההומוריסטית והפוסט-מודרניסטית, במובן של העדפת הצורה על פני התפקוד של החפץ, שכן היא אינה הכרחית לקומקום.

את הקומקום תכנן מייקל גרייבס, מהאדריכלים המצליחים במאה ה-20 ומי שהבניינים המצועצעים והאסתטיים שתכנן לא התקרבו לפרסום שבו הוא זכה על הקומקום עם הציפור. בין המבנים המפורסמים שלו היו מלונות שתכנן בדיסניוורלד שבפלורידה ובניין פורטלנד האייקוני, שבזכות עיצובו נמנעה הריסתו בשנים האחרונות, על אף שנדרשים כמעט 100 מיליון דולר כדי לשפצו.

מעט לפני מותו, לחגיגות ה-30 של הקומקום, עיצב גרייבס את הציפור מחדש - בצורת דרקון. אבל הדרקון הזה היה שונה כמובן, שכן במקום אש הוא הוציא קיטור..


הנה קומקום הציפור של מייקל גרייבס:

https://youtu.be/CMZebr8Ue50


מעצב שעבד על עיצוב הקומקום עם גרייבס:

https://youtu.be/sksELwqi1C0


ומוצרים אחרים שעיצב גרייבס ובתוכם גם קומקום התה השורק:

https://youtu.be/muUN9Tuiyr4

כיסא הקונוס (Cone chair) של וורנר פנטון, משנת 1958, הוא כיסא מהפכני למדי בתולדות הרהיטים. יותר מאשר כיסא הוא דמה לפסל.

הוא לא היה היחיד. ביחד עם עוד כיסא שלו, כיסא "הלב" שפנטון עיצב שנה אחריו, ה"קונוס" שינה למעשה את המבנה המסורתי של הכיסאות.

כי מכאן יהיו כיסאות שלא זו בלבד שהם מחוסרי משענת, הם גם ללא רגליים. אלה כיסאות שיותר הזכירו פסל מאשר כיסא או כל חפץ שימושי, פונקציונלי אחר.

אגב, בין השאר בשל העובדות הללו, המבקרים של הטרנד המודרניסטי שפנטון פתח בשינוי הזה הציעו שהכיסאות הללו לא ייקראו כיסא אלא מושב (Seat).


הנה כיסא הקונוס:

https://youtu.be/6nDIGoBxb8w


סרטון עיצובי קטן לכיסא הקונוס והשרפרף:

https://youtu.be/7hlNMwUcYk4


והוא רק אחד מני כיסאות רבים ונהדרים שעיצב ורנר פנטון:

https://youtu.be/keOwch8X0lU

כיסא הברבור (Swan chair) עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן, או כמו שהאמריקאים קוראים לו ארנה ג'ייקובסן (Arne Jacobsen).

את כיסא ה-Swan עיצב ארן ג'ייקובסן בשנת 1958 בשביל עבור הלובי והטרקלין של מלון SAS Royal שתכנן אז בקופנהגן.

העשור של שנות ה-50 היה עשור פורה מאוד בקריירת עיצוב הרהיטים של יאקובסן. ממש באותה שנה שבה הוא הוציא את "כיסא הברבור" הוא גם יצר עבור מלון SAS ומלון נוסף את "כיסא הביצה" (Egg chair), המפורסם לא פחות שלו.

מה שבולט בכיסא הברבור מהרגע הראשון הוא הפשטות שלו, ההרמוניה והחשיבה האדריכלית של המעצב שלו. עיצוב הכיסא לא מכיל כלל קווים ישרים, מה שמקנה לו מראה אורגני ורך מאוד.

גם ארגונומית כיסא ה"ברבור" מתוכנן נפלא. הוא נוח מאוד, ניתן להסתובב בו לכל זווית ב-360 המעלות, הוא נותן תמיכה מצוינת ומלאה לגב והיציבות שלו רבה, בזכות רגל ה"איקס" המוכרת מעיצובים נוספים של ארן ג'ייקובסן.


הנה כיסא הברבור:

https://youtu.be/vpo0lz06IgM


כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם שיאקובסן עשה:

https://youtu.be/oHQGjS7Behk


וכך מייצרים את כיסא הברבור:

https://youtu.be/ZCbIZLqtvQM

האם חשבתם פעם מי עיצב את כל המוצרים והמכשירים שבהם אתם משתמשים?מי מתכנן את המחשבים, הטלפונים, המכוניות, הדלתות וכלי העבודה שלכם? - ובכן, האנשים האלה הם המעצבים התעשייתיים.

עיצוב תעשייתי (Industrial design) הוא המקצוע של מי שעוסקים בפיתוח ויצירה של מוצרים שמיוצרים בייצור המוני, בתעשייה. מעצב תעשייתי הוא מי שאחראי לאסתטיקה והשימושיות של המוצר שהוא מתכנן.

שלבי עיצוב המוצר הם המחקר המקדים, שמכריח את המעצב ללמוד את המוצר העתידי ואת ההיבטים השונים של פעולותיו, אחר כך הוא הוגה את הרעיון שיעמוד בבסיס המוצר (חשיבה קונצפטואלית) ויוודא שהוא מציע חדשנות וצורה משלו, לעומת מוצרים אחרים.

השלבים הבאים הם פיתוח, הנדסה ותכנון המוצר ובקרה של תהליכי הייצור שלו. מכאן יתבצעו השיווק של המוצרים, מכירתם והשימוש בהם.

בשנים האחרונות, עוסק העיצוב התעשייתי, בנוסף למופע החיצוני של המוצר, גם בחוויית המשתמש שלו ובמכלול היבטים נוספים.

בין ההיבטים הללו בולטים אפיון ממשק המשתמש של המוצר (איך המוצר יאפשר למשתמש את השימוש בו), האופן שבו הוא מוצג על המדפים בחנויות, הוראות התפעול, השתלבותו בשוק, אורך חיי המדף ואפילו הקשר בין המוצר לבין המותג כולו.


הנה סרטון עיצוב תעשייתי (עברית):

https://youtu.be/FvGtyeIAOhY


מעצב תעשייתי מתאר את עבודתו (עברית):

https://youtu.be/6WvJKJRtqio


ותערוכת עיצוב תעשייתי במכללת בצלאל (עברית):

https://youtu.be/XeM1Tupbqrk

הוא נולד ב-1970 בצד הלא נכון של בירת קפריסין, בניקוסיה התורכית. מילדותו רצה להיות טייס ובנערותו אדריכל, אבל ברבות השנים הוא היה למעצב האופנה החדשני ופורץ הדרך בתבל.

חוסיין שאלאיין (Hussein Chalayan) הוא אחד ממעצבי האופנה המעניינים והידועים בעולם, מאותם המעצבים שמוכיחים שעיצוב אופנה לא חייב להיות מקצוע קל דעת. הוא אמן רב-תחומי, המחבר בין עבר לעתיד, בין היסטוריה, עמים ושילוב טכנולוגי. תערוכות שעשה נעו סביב מוטיבים כמו שלטון, הגירה, עונות השנה ועוד.

בתעשייה מכנים את שאלאיין "המהנדס", על שום עבודותיו המשלבות אופנה עם טכנולוגיה, אדריכלות, תאורה ואפילו תעופה. כן, הוא שואב לא מעט השראה לעיצוביו פורצי-הדרך מעולם התעופה והאירודינמיקה.

השמלות שהוא עיצב כוללות לא פעם נורות לד רבות, כמו הדוגמה של שמלה שכללה מסך וידאו לביש, שהורכב מ-15,600 מנורות לד צבעוניות שהותקנו מתחת לאריג לבן וחצי-שקוף.

התקשורת אוהבת להציג את קולקציות הקונספט, הקולקציות הללו, הבלתי לבישות שלו. אבל שאלאיין מרבה לעצב גם סדרות בגדים לבישים ואופנתיים, שנראים מצוין גם מחוץ לתצוגות האופנה ה"מדעיות" או ה"הנדסיות" שלו...

כיום זוכה שאלאיין להערכה גורפת שיצאה זה מכבר מגבולות תעשיית האופנה אל עולם האמנות, העיצוב ואפילו האקדמיה.


הנה תצוגת אופנה של עבודות יצירתיות של שאלאיין:

http://youtu.be/XI-_E_olU_I


ריהוט שהופך לבגדים:

https://youtu.be/UxOuOMcNvSU


אחת משמלות נורות הלד שלו מהתכנון ועד הביצוע:

https://youtu.be/c0IyDWm_bSo


עבודות נוספות שלו:

http://youtu.be/52iZZWKB6YI


עוד קולקציה של שאלאיין:

https://youtu.be/XEGWarCzerY


ולכל תצוגה שלו מתכוננים עשרות אנשים מתחומים שונים, כמ להפקת תאטרון או הקמת תערוכה:

https://youtu.be/12UazR7Jpb0?long=yes

טיפוגרפיה (Typography) היא הבסיס של העיצוב המודרני. זוהי האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב הטקסט. הוא כולל את השימוש החזותי במרכיביו, כמו האותיות, המילים והמשפטים.

כיום עוסקים רבים מהמעצבים בצדדים של הטיפוגרפיה כמו בחירת הגופנים (Fonts) והסידור שלהם במרחב הכתיבה. מגוון של בעלי מקצוע עוסקים במלאכת הטיפוגרפיה, ביניהם טיפוגרפים, מעצבים גרפיים, מעצבי פונטים ואנשי פרסום.

אחת הסיבות להצלחת מחשבי המקינטוש של חברת Apple היא ההתייחסות המעמיקה של המנכ"ל האגדי סטיב ג'ובס לטיפוגרפיה והטמעת יכולות אלה במחשבים שיצרה החברה.

רבים מהמעצבים רואים בטיפוגרפיה את הנושא המרכזי בעולם העיצוב הגרפי ואת הבסיס לעיצוב כולו. רבים מאנשי העיצוב אומרים שהמיומנות והידע המקצועי בטיפוגרפיה הם הסימנים למעצב אמיתי.

היכולת לעסוק במרכיבי יסוד כאלה, כמו בחירת הגופנים, גודלי האותיות, אורך שורות, ריווח בין השורות, המילים, האותיות והיחס ביניהן - כל אלה הם מרכיבים חשובים ולדעת חלק מהם אולי אף החשובים ביותר בעיצוב הגרפי המודרני.

הרעיון הוא שמחוץ להיות הכתב אמצעי אמנותי להעברת רעיונות וליצירת אמנויות כמו שירה או ספרות, הכתב הוא גם כלי שימושי המשמש באופן מעשי למגוון שימושים כמו כותרות, טקסט רץ, עיצוב מודעות, אינפוגרפיקה ועוד.

כשרונם של המעצבים מתבטא בין השאר, ביכולתם להתאים ולדייק את השימוש במרכיבי הטקסט לצרכי העבודה שלהם ולהעברה הטובה ביותר של המסרים, הרעיון האמנותי או המטרות של הטקסט.


הנה חשיבות הטיפוגרפיה (עברית):

https://youtu.be/QmH4Gx-0oKQ


קצת על טיפוגרפיה ועבודה עליה (עברית):

https://youtu.be/3yqTESOBFew


טיפוגרפיה בתנועה כמו שעושים כיום לא פעם בווידאו (עברית):

https://youtu.be/idnHLe5wqbQ


ההיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית (עברית):

https://youtu.be/7_y_IWHwUhY?long=yes


וההמשך:

https://youtu.be/lirpZJyg03E?long=yes

עיצוב בעולם המחשבים של שנות ה-80 היה עניין מאד בעייתי. היו יצרנים שהעיזו לעצב עם דמיון ויצירתיות ויצרו מחשבים שנראו אחרת. אבל מסיבה לא ברורה, כל מי מהם שלא קראו להם סטיב ג'ובס פשוט נכחדו.

בין כל המחשבים הייתה חברה שהציגה מראה עיצובי מרהיב ומפתיע. לא קראו לה Apple והיא גם לא הייתה אמריקאית. זה היה היצרן ההולנדי הולבורן, שהמחשבים שלו היו כמו שנהגו לומר באותו עשור... "מדליקים"!

מחשב ההולבורן החייזרי יוצר בעיר ההולנדית הולטן (Holten), אבל נראה כאילו הוא יצא מסרט סיינס פיקשן או מסדרת טלוויזיה של מדע בדיוני.

זוקף את ראשו המסכי למעלה ומביט במשתמש בו בתימהון, המחשב הזה היה ונותר המחשב התיאטרלי ביותר בתולדות המחשוב. היו לו 64k של זכרון RAM וכונן קשיח וגוף בגודל שהגיע לממדים של מקרר.

אז הולבורן שרדה בקושי 4 שנים, עד שפשטה רגל בנחשול של מחשבי ה-IBM PC שלקחו השוק מבלי למצמץ, אבל לתקופה מוגבלת גם הם. כי את העשור הזה ניצחו דווקא החקיינים המשעממים, אלה עם תואמי ה-IBM הזולים מהמזרח הרחוק, שהקפידו להיראות אותו דבר, ולא פחות שעממו מההשראה שלהם בחברת IBM, שהרגה את הקסם של ההולבורן.

אז כן, הולבורן, שעוצב בידי H.M. Polack, מונצח אמנם בבית הקברות של העיצוב, אבל עדיין - בסוף ואחרי הרבה הרפתקאות, מי שניצחה את עולם הטכנולוגיה היא פיית העיצוב של עולם המיחשוב ההוא ומי שתהפוך במילניום החדש גם לחברה העסקית הכי מצליחה בהיסטוריה, חברת Apple.


הנה קיצור סיפורו של מחשב ההולבורן, מוביל המחשבים המוזרים של האייטיז:

https://youtu.be/TXNKkx_ZcaQ


מחשב הולבורן 6100 במשרד:

https://youtu.be/H-xoC5zRjjE


הפעלה ראשונה אחרי 30 שנה:

https://youtu.be/ni7wvCmHqaU


וגם כאן:

https://youtu.be/bb4ojjqBlKY