» «
צילום
איך מפיקים צילומים מקצועיים בסמארטפון?



במצלמות החדשות של הסמארטפונים המשוכללים שלכם, יש כלים חדשניים שבעבר היו רק חלום של צלמים ונמצאו רק במצלמות מקצועיות. כלים כמו צמצם פתוח, שליטה במהירות תריס, ברגישות, מה שנקרא בשפה המקצועית ISO, באיזון הלבן, או ה"ווייט באלאנס" (WB). יש בהן שיטות שונות שמאפשרות מדידה של האור, פיצוי חשיפה ועוד משהו שבעבר אפילו לא חלמו שיגיע לטלפונים ניידים - שמירה של הצילומים בפורמט Raw המקצועי.

כל הכלים הללו מאפשרים גם לבעל הטלפון לקבל כלי צילום מקצועיים, שמאפשרים שליטה ידנית מלאה בכל נתוני הצילום. אם הם כבר בטלפון שלכם, אז תוכלו להשתמש בהם בקלות ואם לא, אז לא לדאוג - אוטוטו הם יגיעו...


הנה האפשרויות של הצילום הידני המקצועי שיש בסמארטפונים החדישים:

https://youtu.be/g3G_D8PwDrQ


טעויות שכדאי להימנע מהן וכללים בסיסיים לצילומים טובים:

https://youtu.be/G60VlLsmCUs


בצילום וידאו מייצר גם סוג הצילום, כמו סטטי או נע למשל, השפעה רבה:

https://youtu.be/5F6WAz9PTwY


והקווים המנחים לקומפוזיציה טובה בצילום:

https://youtu.be/fM64ycm7tz4?long=yes
עומק שדה
מה זה עומק שדה?



אחד המאפיינים הראשונים בהחלטות הצילום שלכם יהיה עומק השדה. הוא יאפשר למקד את הצופה במרכיבי התמונה שבהם נרצה שיתמקד וליצור בה אווירה.

עומק שדה (Depth of Field) הוא האזור שייראה ברור וחד בתמונה. הוא יכול לכלול את מה שקרוב יותר אל הצלם (ה"לפני") ואת הרחוק יותר, מה שאחרי האובייקט המרכזי של התמונה (ה"אחרי").

כלומר, מדובר בטווח בתמונה שאנו רואים בפוקוס, כלומר בחדות. צלמים נוהגים להסביר שככל שמפתח העדשה גדול יותר, קטן עומק השדה.


ישנם רמות עומק שדה והם נעים בין שני קצוות של סוגי עומק שדה:


#עומק שדה רדוד
שהוא עומק שדה קטן, גורם לאובייקט המרכזי להיות חד, בעוד הרקע או אובייקטים רחוקים או קרובים יותר, הם מטושטשים ביחס אליו. אלה תמונות מעניינות וממקדות מאוד, בעיקר בשל הניגוד (הקונטרסט) שבין חדות האובייקט המרכזי לטשטוש של שאר התמונה.

#עומק שדה גדול
שמכניס יותר מישורים בתמונה לחדות או בביטוי המקצועי "לפוקוס". בצילומים כאלה יש חדות יחסית לכל מה שמופיע בפריים, בלי הניגוד הזה, שבין "כוכב" התמונה לשאר הפרטים שבה.


#הדרכה לצילום מקצועי יותר
הכלל בצילום מקצועי הוא שככל שהעצם המצולם הוא קרוב יותר לעדשה, כך עומק השדה יהיה קטן יותר. זה נקרא "עומק שדה רדוד". ככל שהוא יהיה רחוק מהעדשה - יגדל עומק השדה. לכן, בצילומים מקרוב מאד, "צילומי מקרו", כמו שהם נקראים, יהיה עומק השדה מאד קטן, כי הפרח או הציפור המצולמים הם קרובים והרקע רחוק יותר. בניגוד לזה, בצילומי נוף, נוצר עומק שדה אינסופי, מכיוון שכל הפרטים רחוקים יחסית.

בסיס הכללים של עומק שדה בצילום הוא פשוט. ככל שמספרי הצמצם במצלמה הם קטנים יותר, מפתח הצמצם, או חור הצמצם, ייפתח ויהיה גדול יותר. זה יביא לעומק שדה קטן יותר. כלומר, הפרטים שנראה חדים בתמונה יצטמצמו. צמצום של עומק השדה באמצעות פתיחת הצמצם היא שיטה מקובלת אצל צלמים, בכדי להפריד את הנושא מהרקע.

במקביל, ככל שמספרי הצמצם במצלמה יהיו גדולים יותר, יהיה מפתח הצמצם סגור יותר, חור הצמצם יקטן וזה יביא לעומק השדה גדול יותר. יותר פרטים ומישורים בתמונה ייראו בפוקוס, כלומר בחדות.

ישנם עוד משתנים שמשפיעים על עומק השדה, כמו למשל המרחק מנושא הצילום. קרבה אל האובייקט המצולם תקטין את עומק השדה ויטשטש את הרקע. אבל זה הבסיס של עומק השדה.

חלק מגדולתו של הסרט המפורסם "האזרח קיין" למשל, הוא בזכות עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. רואים בו התרחשויות בו-זמניות על המסך, במרחקים ובמישורים שונים של הצפייה. הסרט הזה תרם לאמנות הקולנוע את ה"פוקוס העמוק" (deep focus), כפי שקראו לזה.

לא פעם משתמשים הצלמים דווקא במפתח הצמצם הרחב, כדי לקבל רקע מטושטש וליצור את האפקט שנקרא "בוקה". במקרים הללו מסייע הטשטוש של הרקע לשפר את הקומפוזיציה, מכיוון שהעין של הצופה בצילום ממוקדת באובייקטים החדים יותר וכך ניתן להדגיש את החשוב, או "לספר סיפור"... קראו על כך באאוריקה בתגית "בוקה".

חשוב לדעת שבמצלמות פשוטות קשה יותר להגיע לעומק שדה קטן.


הנה עומק השדה בצילום לסוגיו (עברית):

https://youtu.be/aUDwZBgLYUc


מדריך נוסף לעומק שדה (עברית):

https://youtu.be/j6Ti_YLco_o


תרגיל בעומק שדה של סטודנט בבצלאל:

https://youtu.be/trcMmx7ocDA


סצנה מ"האזרח קיין" שמדגימה את עומק השדה הגדול שבו הוא צולם:

https://youtu.be/BNTJnHGnVeg


מדריך באנגלית לעומק שדה:

https://youtu.be/ds6TOvxA8mc


ומדריך מקיף יותר:

https://youtu.be/RDXLGOo-fyc
דאגרוטיפ
מה היו הדאגרוטיפים?



דאגֶרוׂטִיפִּים (Daguerreotype) הם לוחות צילום מהמאה ה-19, ששימשו בטכנולוגיית הצילום הראשונה שנוצרה. למעשה היו הדגרוטיפים סוג של צילומים עתיקים, מראשית ימי הצילום. הם גם מקודמיו של הפילם.

הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, היה זה שפיתח את הדאגרוטיפ ב-1836. הוא התבסס על ההליוגרפיה, שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס.

הדאגרוטיפים היו לוחות כסף ממורקים שהונחו מאחורי "קמרה אובסקורה", סוג של קופסת צילום עתיקה. דרך הקמרה אובסקורה עבר האור ועבר גם הדימוי המצולם, מה ש"ראתה" המצלמה. כך הוטבע הנוף או האדם בדאגרוטיפ, ישירות על ידי קרני אור.

על אף שהדאגרוטיפ לא היה תהליך הצילום הראשון בהיסטוריה, הוא נחשב מהראשונים בתהליכי הצילום שהצליחו לקבע את הדימוי המצולם בצורה יציבה ואיכותית. זו הסיבה שהדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, היה בהישג ידם של ההמונים וקידם את הצילום ואת השפעתו על החברה המודרנית.


הנה הסבר על הדאגרוטיפ:

https://youtu.be/d932Q6jYRg8


סיפורם המלא של הממציא וההמצאה:

https://youtu.be/N0Ambe4FwQk


כך מצלמים היום בדאגרוטיפ:

https://youtu.be/6CiCAe1On_Q


הנה תהליך הצילום והפיתוח, שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/sDWyjM7dPY0
תולדות הצילום
איך התפתח הצילום?



תולדות הצילום מתחילים מהקמרה אובסקורה, 'החדר האפל' או 'קופסה אפלה', עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה ואפשר לנקב חור בקיר של חדר חשוך, והאור שייכנס דרכו אל החדר יקרין על הקיר הנגדי את תמונת העולם שבחוץ.

מאות שנים אחר-כך, הומצאה שיטה שבה ניתן היה לראשונה לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום. הממציא ומי שצילם את התמונה הראשונה בהיסטוריה מת שנים בודדות אחר כך והותיר את רישום הפטנט לאחר.

יהיה זה דאגר, שיפתח את השיטה הראשונית ויהפוך אותה לשיטה שתאפשר צילומים של ממש, אמנם רק לצלמים מקצועיים אבל הצילום כאמנות וכאמצעי לשימור של זכרונות ואנשים נולד. הוא קרא ללוחות הצילום שלו "דאגֵרוֹטִיפּ" וכאן למעשה נולד הצילום.

בהמשך יומצאו הפילם, מצלמת הרפלקס, המצלמה האוטומטית, מצלמת הווידאו, הצילום הדיגיטלי והטלפון החכם, שהמצלמה בו תהיה אחד הרכיבים המשמעותיים ומבחינה תרבותית אף המשפיעה ביותר. על כל אלה ותולדות הצילום ראו פירוט בשלל הערכים שבתגית "תולדות הצילום".


הנה סרטון על התפתחות הצילום עד ימינו (מתורגם):

http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s


על התפתחות המצלמות במהלך השנים:

https://youtu.be/129Gd50lLOI


תקציר היסטוריית הצילום:

http://youtu.be/Mh42xZQL6-k


מצגת וידאו של ילדים שמספרים על התפתחות הצילום:

https://youtu.be/aqE3X-iospE


דגמי המצלמות לאורך דברי ימי הצילום:

https://youtu.be/KkDCZrTKQaI

צילום

מצלמות
איך צילמו פעם תמונות?



אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.

התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.


הנה סרטון על המצלמות של פעם:

http://youtu.be/sSrAgJ17nyI


"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:

https://youtu.be/nnHpdSEjfkI


ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:

https://youtu.be/HIVwUWeOMKc
קודאק
איך הפסידה קודאק את השוק בו שלטה ופשטה רגל?



את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.

קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.

הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.

אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.

בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.

בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.

הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:

https://youtu.be/zkwdwcl0EAE


כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:

http://youtu.be/CpS-DKbyQEI


על ההתדרדרות של חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50


וזה מה שנשאר היום מאחת החברות ששינו את העולם:

https://youtu.be/JDzQ1gx71EI
גרופ שוט
מהו גרופ שוט ואיך לעשות אותו נכון?



הגרופ-שוט (Group Shot) הוא שוט צילומי שמתאר קבוצת אנשים. גם בצילום קולנועי הגרופ-שוט הוא פריים שיש בו קבוצת אנשים.

זה יכול להיות בסצנה של קבוצה, חלק ממונטאז' הכולל שוטים רבים שחלקם קבוצתיים וכדומה.

בצילום סטילס אנו מצלמים בדרך כלל גרופ-שוט בצילומי משפחה, צילום חברים, צילומי ספורט וכדומה. ישנם כמה מרכיבים שהופכים גרופ שוט כזה למוצלח - ביניהם זווית הצילום, העמדת המצולמים וצילום במהלך פעילות במקום בפוזה.


כך מצלמים גרופ-שוט בצילום סטילס:

https://youtu.be/MDJfBV6fPd0


זהו גרופ שוטס באוסף הסצנות מהמרהיבות בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/xBasQG_6p40


גרופ שוט הולך ונוצר בקליפ של הסטונז:

https://youtu.be/SGyOaCXr8Lw


גרופ שוט של גיבורי על בסרט הנוקמים (avengers):

https://youtu.be/oBqqI6NMeaM


בעידן הדיגיטלי אפשר להרכיב גרופ שוט מקצועי, במה שקרוי "Photomerge":

https://youtu.be/0pgusvFD3fg


כמה טיפים מעולים לצילומי משפחה:

https://youtu.be/xSCVL7KsumY


יש אפילו כלים לטפל בכל אחד מהמצולמים:

https://youtu.be/J5EcUjwLr9k


במצלמה מקצועית יש כמה שיטות לעשות את זה נכון:

https://youtu.be/siXsF426ZlQ


ולסיכום, השוטים הבסיסיים של הקולנוע:

http://youtu.be/laU2MI6X48I
מצלמות
מי המציא את המצלמה וכיצד זה קרה?



מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.

כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.

אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.

החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.

בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.


כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):

https://youtu.be/XaGUL8B-BrE


הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:

http://youtu.be/sOkd8ObhN_M


וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):

https://youtu.be/KUiemQTEOYQ


לונג-שוט
מהו לונג-שוט?



לונג-שוט (Long Shot) הוא צילום מרחוק, שמציג את כל הנושא, בתוך מה שמסביבו. בצילום לונג שוט יראו על המסך את הדמות מכף רגל ועד ראש, או עצם שלם ומה שמסביבו, בית שגם החצר שמסביבו מוצגת בפריים וכדומה.

בתסריט יסומן הלונג-שוט בסימון "LS".


הנה הלונג-שוט בין כל סוגי השוטים בקולנוע:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


הנה סרטון שמשתמש בלונג שוטים כדי לפרסם את פסטיבל דרום לקולנוע:

http://youtu.be/0wWEw3aGmsI
מהו צילום מאקרו ואיך ניתן לצלם מאקרו בטלפון חכם?



צילום מאקרו (Macro photography) הוא צילום מקרוב מאד (תקריב) של עצמים זעירים, אקסטרים קלוז אפ, שמראה את המצולם בגודל יותר משמעותי מגודלו במציאות.

טכניקה זו חביבה על צלמים המצלמים בטבע, המצלמים אובייקטים קטנים מאוד, תוך התקרבות ושימוש בעדשות מיוחדות למאקרו.

גם בזיהוי הפלילי עושים שימוש רב בצילום מאקרו. כך ניתן לתעד פרטים קטנים בזירת הפשע או בזירות של תאונה, כאלו שעשויים להיות מאוד חשובים לפענוח פשעים ותאונות.

עומק השדה נוטה להיות קטן בצילום מאקרו. כדי להימנע מטשטוש ושיבוש של הפוקוס בצילום כזה, נהגו הצלמים לצלם את העצם, כשכל פעם עומק השדה שונה. כיום ניתן לראות מיד את התוצאה, על מסך המצלמה, כי בעידן המצלמות הדיגיטליות עם החיישן המשוכלל, צילום המאקרו מציע עומק השדה רחב במיוחד.


הנה צילום מאקרו:

https://youtu.be/U-nU1hYrexs


צלם מספר על צילומי המאקרו שלו:

https://youtu.be/aCj7lTRCyyo


דוגמאות לצילומי מאקרו נאים:

https://youtu.be/EZvGvc-f1Ro


יש אפילו צילומי סופר מאקרו:

https://youtu.be/K8rpo9e7tvg


על עומק השדה במאקרו:

https://youtu.be/975qd5SgVgU


הפכו את הטלפון שלכם למצלמת מאקרו בעזרת טיפת מים:

https://youtu.be/lt0N9t-j34k


ועוד טיפים לצילום מאקרו עם הטלפון החכם שלכם:

https://youtu.be/REG1i9tGRH4
למה לעתים העיניים אדומות בתמונות?



קרה לכם שיצאו תמונות שבהן עיני המצולמים היו אדומות? נבהלתם?

ובכן, אל בהלה! - הסיבה לעיניים אדומות בצילום הפלאש במצלמה, היא שהאישונים שלפני כן היו בחושך והתרחבו כדי לאפשר כניסת אור רב לעין, לא מספיקים להצטמצם. אור הפלאש החזק נכנס לעין, חודר לנוזל הלשכה ודרך כלי הדם שבעין. האור שבחלקו מוחזר מהרשתית, עובר שוב דרך כלי הדם והעדשה קולטת את צבעם האדום של כלי הדם הללו.

התוצאה - העיניים נראות אדומות בצילום ומעט מפחידות אפילו...

אגב, כדי למנוע צילומים עם עיניים אדומות כדאי להדליק אור, לבקש מהמצולם שלא להביט במצלמה ואם ניתן אז להימנע מפלאש פנימי של מצלמה. אם כבר נוצרו העיניים האדומות, ניתן להשתמש בתוכנה או אפליקציה לעריכת תמונות ולהסיר דיגיטלית את האדום מהעין.


הנה הסבר לתופעת העיניים האדומות בצילום:

https://youtu.be/KBk0LBMjmbI


הסבר נינוח ואיטי יותר שמסביר כיצד כלי הדם שבעין "נצבעים" אדום:

https://youtu.be/ixn7RKa4qmI


והמלצות או טיפים למניעת עיניים אדומות בצילום:

http://youtu.be/MIf-zxHaKz8
מה זה HD?



HD או "הפרדה גבוהה" היא טכנולוגיה של שידור באיכות ורזולוציה גבוהים מאד. בסרטי HD התמונה חדה יותר, עם צבעים מדוייקים ונאמנים יותר למקור, כמות פיקסלים גדולה יותר - לתיאור המתרחש ועוד.

היתרון של HD ברור מאד בצילום של תנועה מהירה וגווני לבן. גם בתחום הסאונד יש פעמים רבות שיפור ב-HD, בשל תמיכתו בסראונד.


הנה הדגמה של ההבדל בין SD (ההפרדה הנמוכה) ל-HD (הפרדה גבוהה) - ככל שהאינטרנט שלכם מהיר יותר, תוכלו לראות הבדל גדול יותר מפני שיוטיוב מעביר הפרדה יותר גבוהה:

http://youtu.be/M5kFlql98jU?t=12s


ומומחה שמסביר ומדגים את ההבדלים בין HD לאיכות רגילה על עצמו:

http://youtu.be/5TzQBKohiYM
מה הקסם של צילום זריחת הארץ?



הצילום הצבעוני של "זריחת הארץ" (Earthrise) הוא מראה כדור הארץ הזורח מעל פני הירח, תמונת כדור הארץ שצולמה בשנת 1968, ממצלמתו של האסטרונאוט ויליאם אנדרס.

זה היה במהלך משימת אפולו 8, החללית שהייתה הראשונה לעזוב את המסלול הנמוך סביב כדור הארץ ולצאת לטיסה שתקיף גוף שמיימי אחר, את הירח.

הצילום של זריחת הארץ, בצורת הפלנטה הכחלחלה והזורחת שלנו, צולם במהלך המסלול סביב הירח, על ידי האסטרונאוט אנדרס, מי שתפקידו היה לצלם, במשימת החללית ב-24 בדצמבר 1968.

התמונה, שהוגדרה לא פעם כ"אחת התמונות המפורסמות בתולדות הצילום", זכתה לפרסום עצום בעולם. בסמוך לה צולמו כמה תמונות נוספות, שבאחת מהן אף השתמש שירות הדואר האמריקאי על אחד מהבולים שהוציא.

גם המכתש שהונצח בצילום קיבל ב-2018 את השם 'זריחת הארץ של אנדרס'.

התמונה שינתה את הפרספקטיבה של המין האנושי והמחישה להמונים את בדידותו של כדור הארץ ביקום הגדול ואת גודלו האפסי ביחס ליקום. היא הביאה את הציבור להכיר עד כמה הכוכב שלנו מבודד ופגיע ועד כמה יהיה קשה להחליפו. באופן מסוים הביאה ההכרה הזו להתייחסות הגוברת בעולם כולו, לאיכות הסביבה.


הנה סרטון קצר על ובהשראת התמונה המפורסמת:

https://youtu.be/TmaOcPYCGMA
מהו צילום זמן-קליע?



שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.

בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..

צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.


הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:

https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic


הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:

https://youtu.be/VjoP1V_Oizo


כל ילד יכול לעשות את זה:

https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s


וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
מהו סלפי ומה הוא מייצג תרבותית?



סֶלפִי (Selfie) היא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.

צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם.

לא ניתן להבין את התרבות הפופולרית ללא הסלפי. ההצלחה המסחררת של הריאליטי עם הבנות למשפחת קרדשיאן הפכו אותו לטכניקת הצילום הראשונה במעלה אצל נשים, גברים ובני נוער. החותמת התרבותית של הוליווד ניתנה גם היא בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014, עת הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.

המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.

מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.


הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:

http://youtu.be/kdemFfbS5H0


לא פעם מה שחסר לסלפי טוב זה איפור מוצלח (עברית):

https://youtu.be/kIBk_XavqqY


סלפי בחופשה? - לא בטוח שכדאי (עברית):

https://youtu.be/yKwnvYbF3Fs


סלפי וידאו של חיפאים:

http://youtu.be/il1P_HQOBnc


סלפים שהסתיימו במוות - היזהרו בבקשה:

https://youtu.be/73c_noIbIy4


וסלפים שלא ממש הצליחו...

https://youtu.be/fPKicCI22nQ
מהו מסגור בקומפוזיציה של צילום?



כשהם מצלמים עצם כלשהו, צלמים לא פעם "מכניסים" אותו לתוך מסגרת טבעית כלשהי. הם נוהגים להציב את נושא הצילום בתוך מסגור טבעי או מלאכותי שיש בסביבה, כשבתוכו מוצג הנושא. כשהן נעשות נכון, המסגרות הצילומיות הללו יכולות להפוך את התמונה ללא פחות ממופלאה.

ואכן, מסגור (Framing) הוא טכניקה שבה משתמשים במרכיב מסוים מהשטח, או במספר מרכיבים, כדי לייצר מסגור טבעי של התמונה. כך מרכזים את תשומת הלב של הצופה בנושא התמונה, בעזרת מסגור טבעי.

הצלמים "מכניסים" את נושא הצילום שלהם לתוך מסגרת שהם מוצאים בשטח. כמובן שהם לא מזיזים דבר - הרעיון הוא לתפוס זווית צילום שתתן הרגשה שהנושא הוא בתוך מסגרת עשויה מדברים אחרים. דוגמאות? - אדם בתוך מסגרת מעצים, נוף לכוד במסגרת חלון וכדומה.

אז צלם טוב, במקום להעלים את הסביבה, משתמש בה. כמעט כל דבר "חלול" יכול להיות מסגרת. קשתות, חלונות וכמובן דלתות או כל מסגור טבעי אחר כמו עצים שסוגרים על הנוף, פתח של מערה בצילום החוצה, קירות אבן של נקיק וכדומה - כל אלה מוסיפים עניין לתמונה ומרכזים את תשומת הלב בגיבור התמונה שלכם או בנושא שלה.

הטריק הזה כל כך יפה ובדרך כלל מייצר קומפוזיציה כל כך מיוחדת, שהוא מאפשר אפילו להציב את נושא הצילום במרכז התמונה, מה שצלם טוב לא ירבה לעשות.


כך משתמשים במסגור בצילום עם קומפוזיציה:

https://youtu.be/6sT264_kDAs


אפילו כף היד יכולה לשמש כמסגרת:

https://youtu.be/ITKG0dMzUVc


זהו המסגור בצילום:

https://youtu.be/z6KY84GQiSI


וכך ניתן להשתמש בזום או בחוק השלישי והקווים המובילים כדי לבנות מסגור טוב:

https://youtu.be/FAtdC8fGbjc
מהי המצלמה האוטומטית?



בשנת 1959 נולדה המצלמה שתהפוך את כולנו לצלמים. זה קרה כשחברת אגפא הוציאה את המצלמה האוטומטית המלאה הראשונה שלה. במצלמה הזו לא נדרש הצלם לעשות דבר כדי לצלם תמונה אלא לכוון וללחוץ.

עם הזמן הטכנולוגיה התפתחה והמצלמה האישית לצלמים החובבים הלכה ונעשתה קטנה וקלה. אבל המצלמה האוטומטית הייתה עוד שלב באבולוציה של הצילום, שבו הצלם אפילו לא נדרש ליכולת צילום. כל מיני פרטים כמו פוקוס, צמצם או כמות אור, לא היו הכרחיים יותר במצלמה הזו. היא הוציאה תמונות בינוניות ולא מקצועיות, אבל צבעוניות ונחמדות לאלבום הפרטי של המשפחה.

וזו לא הייתה רק האוטומציה שהפכה אותה למבוקשת כל כך. המצלמה האוטומטית הייתה קלה ונוחה, אפשרה להחליף את הפילם במהירות (הפילם הפך מהר מאד לקלטת קטנה ונוחה), לחלקן היה פלאש, מבזק מובנה במצלמה שנשלף בקלות. רוצים צילום במסיבה או בחשיכה? - לוחצים על הכפתור, הפלאש יוצא ומצלמים. גם אם התמונות היו בינוניות, הן הספיקו כדי להנציח רגעים שמחים ומאושרים..

המצלמה האוטומטית הייתה מצלמה פשוטה שאפשרה לצלם בקלות ובכל מקום. אבל היא הייתה עדיין מרובעת ויקרה יחסית. בשנות ה-70 יצאה מצלמת האינסטמטיק של קודאק. אלו היו מצלמות פוקט שטוחות, קלות וזולות להפליא. את הפילם החליפה בהן קלטת קלה ומהירה להחלפה, שבתוכה הפילם היה כבר מכוון להפעלה. האינסטמטיק הפכו במהירות ללהיט ענק ושוק המצלמות האוטומטיות הצליח מאד, כשחברות רבות החלו לייצר מצלמות כאלה.

המצלמות האוטומטיות שלטו שנים רבות והיו מתנה מבוקשת לצעירים ומתבגרים, שלא התיימרו להיות חובבי צילום. בעידן המצלמות הדיגיטליות, הן גם הפכו דיגיטליות ועד היום הן ממשיכות להימכר בכמויות עצומות בעולם כולו.


הנה המצלמה האוטומטית של אגפא:

https://youtu.be/pWbU9TwCDY8


אוסף של מצלמות פוקט אוטומטיות ישנות:

https://youtu.be/JnEBeVHE2LQ


הפוקט אינסטמטיק של קודאק עם הפלאש לתאורה:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


והמצלמה האוטומטית של סוף עידן הפילם:

https://youtu.be/MVga4TGLYEc?t=10s


מה התהליך המופלא שעברה אינסטגרם?



האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.

הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.

רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.

לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".

סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.

אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...


הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:

https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA


מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:

https://youtu.be/RVJZANaUg-0


גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:

https://youtu.be/qr2fv_rxUZU


היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":

https://youtu.be/0EFHbruKEmw


מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:

https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps


ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:

https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ
מהי קמרה אובסקורה?



ה"קמרה אובסקורה" (Camera Obscura), בעברית "חדר אפל", "לשכה אפלה", או "קופסה אפלה", היה עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה. לפי רעיון זה, אם ננקב חור באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ, כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.

למעשה הקמרה אובסקורה הייתה הבסיס לצילום, אבל היוונים הקדמונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. כמוהם גם המדען הערבי אל-חאזן שגילה את השיטה שוב במאה ה-9. כמוהו גם הציירים שנעזרו בקמרה אובסקיורה כדי לצייר נופים תלת-ממדיים על בד. חוקרים משערים שדרך הקמרה אובסקורה למד לאונרדו דה וינצ'י את הפרספקטיבה שהוא כל כך הצטיין בה.

חוקר אחר שגילה את העיקרון הזה היה פילוסוף מסין העתיקה ששמו היה מו דזה. לפני 2000 שנה הוא גילה את עיקרון הקמרה אובסקורה, באופן בלתי תלוי.

העקרון הזה היה צריך להמתין עוד כמה מאות שנים, בטרם ימציאו שיטה שבה ניתן גם לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום.


כיצד התפתחו המצלמות המודרניות מהקמרה אובסקורה (מתורגם):

http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s


כך השתמשו בה ציירים כמו ורמיר כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים:

https://youtu.be/5SpaJtCv1hI


כך תייצרו קמרה אובסקורה לבד:

http://youtu.be/Y0wenfVfHuo


הנה הסבר מודגם ללשכה אפלה, כמו ההמצאה של אל-חזאן:

http://youtu.be/gvzpu0Q9RTU


והרצאת וידאו קצרה על הקאמרה אובסקורה:

https://youtu.be/LutIudRhm10?long=yes
איך עורכים סרט וידאו לרשת?



עריכת סרט יכולה להיות מורכבת הרבה יותר, אבל יש גם עריכה פשוטה, של סרטונים לרשת נניח, של יוטיובר או מטייל שמספר על מקום בעולם וכדומה.

עריכה כזו יכולה להתאים ל-80% מהמקרים שרוצים לערוך וידאו. נכיר את העריכה הפשוטה הזו:

#מניחים את הדיבורים על ציר הזמן
ראשית מכניסים לטיימליין את השוטים של הדיבור לכל הסרט - לפי הסדר כמובן. זהו השלד של הסרט. ממנו הכל מתחיל.

#מלבישים בי רול
במרבית תוכנות העריכה כששמים חומרי וידאו בערוץ שמעל ערוץ הדיבורים, יראו אותם בזמן שממשיכים לשמוע את הדיבור. הכלל הפשטני ביותר - כשדובר מתחיל לדבר, מראים אותו בהתחלה מדבר. אחרי זמן מה, יתחיל לרוץ בי רול ואחריו עוד אחד ועוד אחד וכך הלאה. אם הדיבור ארוך, החזירו מדי פעם את הדובר לפריים, כלומר תנו זמן מה ללא בי רול, כך שיראו את הדובר או את הדוברת.

#מאזנים סאונד בין הדיבור והבי-רול
כשמוסיפים בי-רול יש גם את הסאונד שלו. כדי למנוע בלגן בסאונד מחלישים במידה מסוימת את הצלילים של הבי-רול, לעומת הדיבור שממשיך להיות באותה עוצמה. אבל עורכים לא תמיד משתיקים את הבי-רול, כי זה יהיה משונה. משאירים מהסאונד שלו בעוצמה חלשה, כדי שישמעו את האנשים על הסיפון, את גלי הים או את המואזין ברקע של הסרט שלכם, על רקע האדם שמדבר למשל, או המוסיקה שמושמעת.

#שוטים של אווירה, זמן ומקום
כדי לסייע לצופים לקלוט שינויים בזמן או במיקום של סצנות בסרט, נוהגים העורכים לתת בי-רולים מתאימים. בוקר יתחיל עם צילומי בוקר כלליים (למשל שמש של בוקר, איש הולך לעבודה, מוכר בייגלה מכין את הסחורה, אישה מאכילה חתולים). באותו אופן, כניסה לבית קפה, למשל, תלווה בשוטים אופייניים של קחוז אפ, כלומר פנים של אנשים: מישהו שותה אספרסו, מלצרית בעבודה, אנשים מדברים ואוכלים וכדומה. עוד דוגמה? - צילום ערב בחוץ ילווה בדמדומים, אנשים פוסעים בטיילת, מכוניות בפקק תנועה ו... הבנתם את העניין.


הנה הדרכה של יוטיוב הטיולים לונלי פלג (עברית):

https://youtu.be/6G6AjgtNd4Q
איך יוצרים קמרה אובסקורה שמצלמת?



כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו לא צריך הרבה ציוד. אם נשתמש בקופסה סגורה וחשוכה עם נקב, זה יאפשר לנו לקבל "מצלמת נקב" (Pinhole Camera), מעין "לשכה אפלה" - מה שמוכר בשם הלטיני "קמרה אובסקורה", אבל בתוך קופסה. זו תהיה מעין מצלמה פרימיטיבית במיוחד, שמזכירה את המצלמות הראשונות.

אבל למה מצלמה? - כי אם נציב בתוך הקופסה נייר צילום, הוא יקלוט את התמונה שעוברת דרך הנקב וישמור אותה עליו. כשנוציא את נייר הצילום מהקופסה, לא נראה דבר. אבל אם נפתח את התמונה הזו בחדר חושך, ממש כמו שפותחו הפילמים בעבר, נוכל לקבל צילום פשוט של המראה שחדר ל"מצלמת הנקב" הפשוטה שיצרנו. כך יצרנו מצלמת נקב שמבוססת על עיקרון ה"קמרה אובסקורה" הפשוט, מצלמה שדומותיה הקדומות קדמו אפילו למצלמות הראשונות שנולדו במאה ה-19.


כך הופכים קופסאות פרינגלס ל"מצלמת נקב":

https://youtu.be/IT9t4KAbD8U


אחת משוכללת יותר:

https://youtu.be/eaHdZfqU_XU


הנה מצלמת נקב אמיתית, עם פילם ששומר את התמונות, מקופסת גפרורים:

https://youtu.be/espROi9g2pg


כך תייצרו קמרה אובסקורה מקופסת קרטון וקופסאות שימורים ריקות:

https://youtu.be/l7-qgyuAq4E


כך ניתן להנציח את התמונה על נייר צילום, באמצעות פחיות צבע מנוקבות:

https://youtu.be/zNNxVS38SbA
מה זה בּוֹקֵה בצילום?
באיזה צילום התפרסם הצלם אלפרד אייזנשטאדט?
מיהם צלמי הטבע ואיך הם מצלמים כה יפה?
מיהו הצלם של היופי - הורסט פ' הורסט?
איך זוויות צילום יוצרות אמנות?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.