» «
צילום
איך מפיקים צילומים מקצועיים בסמארטפון?



במצלמות החדשות של הסמארטפונים המשוכללים שלכם, יש כלים חדשניים שבעבר היו רק חלום של צלמים ונמצאו רק במצלמות מקצועיות. כלים כמו צמצם פתוח, שליטה במהירות תריס, ברגישות, מה שנקרא בשפה המקצועית ISO, באיזון הלבן, או ה"ווייט באלאנס" (WB). יש בהן שיטות שונות שמאפשרות מדידה של האור, פיצוי חשיפה ועוד משהו שבעבר אפילו לא חלמו שיגיע לטלפונים ניידים - שמירה של הצילומים בפורמט Raw המקצועי.

כל הכלים הללו מאפשרים גם לבעל הטלפון לקבל כלי צילום מקצועיים, שמאפשרים שליטה ידנית מלאה בכל נתוני הצילום. אם הם כבר בטלפון שלכם, אז תוכלו להשתמש בהם בקלות ואם לא, אז לא לדאוג - אוטוטו הם יגיעו...


הנה האפשרויות של הצילום הידני המקצועי שיש בסמארטפונים החדישים:

https://youtu.be/g3G_D8PwDrQ


הקווים המנחים לקומפוזיציה טובה בצילום:

https://youtu.be/9PGeZgjtmTE


טעויות שכדאי להימנע מהן וכללים בסיסיים לצילומים טובים:

https://youtu.be/G60VlLsmCUs


ובצילום וידאו מייצר גם סוג הצילום, כמו סטטי או נע למשל, השפעה רבה:

https://youtu.be/5F6WAz9PTwY
HD
מה זה HD?



HD או "הפרדה גבוהה" היא טכנולוגיה של שידור באיכות ורזולוציה גבוהים מאד. בסרטי HD התמונה חדה יותר, עם צבעים מדוייקים ונאמנים יותר למקור, כמות פיקסלים גדולה יותר - לתיאור המתרחש ועוד.

היתרון של HD ברור מאד בצילום של תנועה מהירה וגווני לבן. גם בתחום הסאונד יש פעמים רבות שיפור ב-HD, בשל תמיכתו בסראונד.


הנה הדגמה של ההבדל בין SD (ההפרדה הנמוכה) ל-HD (הפרדה גבוהה) - ככל שהאינטרנט שלכם מהיר יותר, תוכלו לראות הבדל גדול יותר מפני שיוטיוב מעביר הפרדה יותר גבוהה:

http://youtu.be/M5kFlql98jU?t=12s


מומחה שמסביר ומדגים את ההבדלים בין HD לאיכות רגילה על עצמו:

http://youtu.be/5TzQBKohiYM
צילום מאקרו
מהו צילום מאקרו?



צילום מאקרו (Macro photography) הוא צילום מקרוב מאד (תקריב) של עצמים זעירים. טכניקה זו חביבה על צלמים המצלמים בטבע, המצלמים אובייקטים קטנים מאוד, תוך התקרבות ועדשות מיוחדות למאקרו.

גם בזיהוי הפלילי עושים שימוש רב בצילום מאקרו. כך ניתן לתעד פרטים קטנים בזירת הפשע או בזירות של תאונה, כאלו שעשויים להיות מאוד חשובים לפענוח פשעים ותאונות.

עומק השדה נוטה להיות קטן בצילום מאקרו. כדי להימנע מטשטוש ושיבוש של הפוקוס בצילום כזה, נהגו הצלמים לצלם את העצם, כשכל פעם עומק השדה שונה. כיום ניתן לראות מיד את התוצאה, על מסך המצלמה, כי בעידן המצלמות הדיגיטליות עם החיישן המשוכלל, צילום המאקרו מציע עומק השדה רחב במיוחד.


הנה צילום מאקרו:

https://youtu.be/U-nU1hYrexs


צלם מספר על צילומי המאקרו שלו:

https://youtu.be/aCj7lTRCyyo


דוגמאות לצילומי מאקרו נאים:

https://youtu.be/EZvGvc-f1Ro


יש אפילו צילומי סופר מאקרו:

https://youtu.be/K8rpo9e7tvg


על עומק השדה במאקרו:

https://youtu.be/975qd5SgVgU


טיפים לצילום מאקרו (מתורגם):

https://youtu.be/FhJs-cgW_mc
לונג-שוט
מהו לונג-שוט?



לונג-שוט (Long Shot) הוא צילום מרחוק, שמציג את כל הנושא, בתוך מה שמסביבו. בצילום לונג שוט יראו על המסך את הדמות מכף רגל ועד ראש, או עצם שלם ומה שמסביבו, בית שגם החצר שמסביבו מוצגת בפריים וכדומה.

בתסריט יסומן הלונג-שוט בסימון "LS".


הנה הלונג-שוט בין כל סוגי השוטים בקולנוע:

http://youtu.be/laU2MI6X48I


הנה סרטון שמשתמש בלונג שוטים כדי לפרסם את פסטיבל דרום לקולנוע:

http://youtu.be/0wWEw3aGmsI

צילום

מצלמות
איך צילמו פעם תמונות?



אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.

התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.


הנה סרטון על המצלמות של פעם:

http://youtu.be/sSrAgJ17nyI


"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:

https://youtu.be/Pv41B3jvY0A


פרסומת לקודאכרום בצרפתית:

https://youtu.be/HIVwUWeOMKc


גם היום ניתן להרכיב מצלמת פילם בעצמכם:

https://youtu.be/nClx_Kgxdns?t=19m16s&end=22m43s
עיניים אדומות
למה לעתים העיניים אדומות בתמונות?



קרה לכם שיצאו תמונות שבהן עיני המצולמים היו אדומות? נבהלתם?

ובכן, אל בהלה! - הסיבה לעיניים אדומות בצילום הפלאש במצלמה, היא שהאישונים שלפני כן היו בחושך והתרחבו כדי לאפשר כניסת אור רב לעין, לא מספיקים להצטמצם. אור הפלאש החזק נכנס לעין, חודר לנוזל הלשכה ודרך כלי הדם שבעין. האור שבחלקו מוחזר מהרשתית, עובר שוב דרך כלי הדם והעדשה קולטת את צבעם האדום של כלי הדם הללו.

התוצאה - העיניים נראות אדומות בצילום ומעט מפחידות אפילו...

אגב, כדי למנוע צילומים עם עיניים אדומות כדאי להדליק אור, לבקש מהמצולם שלא להביט במצלמה ואם ניתן אז להימנע מפלאש פנימי של מצלמה. אם כבר נוצרו העיניים האדומות, ניתן להשתמש בתוכנה או אפליקציה לעריכת תמונות ולהסיר דיגיטלית את האדום מהעין.


הנה הסבר לתופעת העיניים האדומות בצילום:

https://youtu.be/KBk0LBMjmbI


הסבר נינוח ואיטי יותר שמסביר כיצד כלי הדם שבעין "נצבעים" אדום:

https://youtu.be/ixn7RKa4qmI


הנה המלצות למניעת עיניים אדומות בצילום:

http://youtu.be/MIf-zxHaKz8
מקדונלד'ס
איך בפרסומות מקדונלדס האוכל כה יפה?



לא פעם שמתם לב בוודאי שמזון מהיר שפרסומות נראה הרבה יותר טוב מאשר על המגש במסעדה. ובכן, זה לא מקרה.. המזון בפרסומות הוא דוגמן של המזון שאתם קונים בדלפק. הוא נראה מצוין כי הוא מצולם מצוין. חוץ מאיפור, יש שם הכל. מדובר בהעמדה של המזון בצורה מדויקת מאד, כדי שיצטלם הכי טוב שאפשר. הוא גם מובלט בצבעיו ומצולם בעדשות מיוחדות.

מקדונלדס טוענים שהמזון המצולם הוא המזון הרגיל שהם מוכרים, אך ההצגה שלו בצילומים נועדה "להחמיא" לו. גם מה שלא נראה בצילום טוב מספיק, מתוקן לאחר מכן בעזרת מחשב ותוכנת פוטושופ. זה ממש כמו דוגמניות שהופכות בצילומים רזות יותר וחלקות יותר, בעזרת הטכנולוגיה.


הנה הדרך שבה מצלמים אוכל לפרסומות:

https://youtu.be/oSd0keSj2W8
צלמי טבע
מיהם צלמי הטבע?



בזכות צלמי הטבע (Nature photographers) אנו יכולים לחוות את הטבע במלוא הדרו, בעודנו ספונים בביתנו החמים או הממוזג.

צלמי הטבע מצלמים את בעלי החיים בסביבות המחיה הטבעיים שלהם. הם יכולים למקם ציוד ימים רבים לפני שהם מצליחים ללכוד בעדשה תופעה ייחודית בעדר, להנציח שלבים בגדילה של בעל חיים, לשמר ריקוד חיזור, טורף בפעולה או השרצה של ביצי צבים, בחול שעל החוף.

הצלמים יכולים לצלם בעלי חיים וטבע מעל עץ גבוה שעליו טיפסו, במהלך קמפינג של שבועיים בג'ונגל, או כשהם עומדים מעל המצוק המסוכן ומכוונים את המצלמה הרחק אל העמק.

מאז ומתמיד משך צילום הטבע רבים אל התחום וביחד עם ההילה הרומנטית שלו, הוא היה אפוף בסוד. אבל מאז התפתח העידן הדיגיטלי, שהפך את הצילום לנגיש לכולם, התפתח גם תחביב צילום הטבע. גם פיתוח הפוקוס המהיר והפוקוס האוטומטי הפכו את הצילום הזה לקל וזמין מתמיד.

יש בכך הרבה ברכה, אך מצד שני יש מי שמגיעים לעסוק בצילום טבע עם בסיס חלש. בניגוד לצלמי טבע מקצועיים, שידעו מה אסור ומה מותר, כיום נכנסים לתחום אנשים, שעושים טעויות חמורות ולא פעם גורמים נזק לבעלי החיים, גורמים לנטישת קנים על ידי ציפורים לאחר שמתקרבים אליו, לזיהוי הגוזלים או הגורים בקן או באזור הגידול שלהם, על ידי חיות טרף - מעצם העובדה שהם מצלמים לידם במשך ימים ארוכים ועוד.


הנה צלמת טבע מתארת את עבודתה:

https://youtu.be/ZNMMPXnEeno


כך צלמי טבע מתעדים נדידה של עופות באוויר:

https://youtu.be/5QAjfH05IUE


זוג צלמי טבע מתאר את העבודה הנפלאה הזו:

https://youtu.be/Rw-qEKR5uv8?long=yes


אחד הכלים החשובים לעבודת הצלם הוא האור:

https://youtu.be/ygeixGd8ZMw?long=yes


קודאק
איך הפסידה קודאק את השוק בו שלטה ופשטה רגל?



את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.

קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.

הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.

אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.

בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.

בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.

הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:

https://youtu.be/zkwdwcl0EAE


כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:

http://youtu.be/CpS-DKbyQEI


כך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50
מהי שעת הקסם בצילום?



שעת הקסם, באנגלית "מג'יק הוור" (Magic Hour) היא השעה שבה השמש נוגעת באופק בים הכחול והשמיים מקבלים גוון מיוחד של טרום שקיעה, או התחלה של שקיעה. יש משהו מיוחד ברגעים הללו וצלם טוב מחפש ללכוד אותו. אומרים שבשעה זו האור הוא הכי רך.


הנה סרטון קצר של "שעת הקסם" בחופי ישראל:

http://youtu.be/m-H7TRJjqPU


והנה קליפ קצר עם ה-Magic Hour:

http://youtu.be/pPkx2y-6OT4
מה זה עומק שדה?



עומק שדה (Depth of Field) הוא הטווח בתמונה, שאנו רואים בפוקוס, כלומר בחדות. צלמים נוהגים להסביר שככל שמפתח העדשה גדול יותר, קטן עומק השדה. עומק שדה קטן גורם לאובייקט המרכזי להיות חד, בעוד הרקע או אובייקטים רחוקים או קרובים יותר, הם מטושטשים ביחס אליו. עומק שדה גדול מכניס יותר מישורים בתמונה לחדות או בביטוי המקצועי "לפוקוס".

הכלל בצילום מקצועי הוא שככל שהעצם המצולם הוא קרוב יותר לעדשה, כך עומק השדה יהיה קטן יותר. זה נקרא "עומק שדה רדוד". ככל שהוא יהיה רחוק מהעדשה - יגדל עומק השדה. לכן, בצילומים מקרוב מאד, "צילומי מקרו", כמו שהם נקראים, יהיה עומק השדה מאד קטן, כי הפרח או הציפור המצולמים הם קרובים והרקע רחוק יותר. בניגוד לזה, בצילומי נוף, נוצר עומק שדה אינסופי, מכיוון שכל הפרטים רחוקים יחסית.

בסיס הכללים של עומק שדה בצילום הוא פשוט. ככל שמספרי הצמצם במצלמה הם קטנים יותר, מפתח הצמצם, או חור הצמצם, ייפתח ויהיה גדול יותר. זה יביא לעומק שדה קטן יותר. כלומר, הפרטים שנראה חדים בתמונה יצטמצמו. צמצום של עומק השדה באמצעות פתיחת הצמצם היא שיטה מקובלת אצל צלמים, בכדי להפריד את הנושא מהרקע.

במקביל, ככל שמספרי הצמצם במצלמה יהיו גדולים יותר, יהיה מפתח הצמצם סגור יותר, חור הצמצם יקטן וזה יביא לעומק השדה גדול יותר. יותר פרטים ומישורים בתמונה ייראו בפוקוס, כלומר בחדות.

ישנם עוד משתנים שמשפיעים על עומק השדה, כמו למשל המרחק מנושא הצילום. קרבה אל האובייקט המצולם תקטין את עומק השדה ויטשטש את הרקע. אבל זה הבסיס של עומק השדה.

חלק מגדולתו של הסרט המפורסם "האזרח קיין" למשל, הוא בזכות עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. רואים בו התרחשויות בו-זמניות על המסך, במרחקים ובמישורים שונים של הצפייה. הסרט הזה תרם לאמנות הקולנוע את ה"פוקוס העמוק" (deep focus), כפי שקראו לזה.

לא פעם משתמשים הצלמים דווקא במפתח הצמצם הרחב, כדי לקבל רקע מטושטש וליצור את האפקט שנקרא "בוקה". במקרים הללו מסייע הטשטוש של הרקע לשפר את הקומפוזיציה, מכיוון שהעין של הצופה בצילום ממוקדת באובייקטים החדים יותר וכך ניתן להדגיש את החשוב, או "לספר סיפור"... קראו על כך באאוריקה בתגית "בוקה".

חשוב לדעת שבמצלמות פשוטות קשה יותר להגיע לעומק שדה קטן.


הנה סיפורו של עומק השדה בצילום:

https://youtu.be/aUDwZBgLYUc


ומדריך נוסף לעומק שדה בעברית:

https://youtu.be/j6Ti_YLco_o


הנה תרגיל בעומק שדה של סטודנט בבצלאל:

https://youtu.be/trcMmx7ocDA


סצנה מ"האזרח קיין" שמדגימה את עומק השדה הגדול שבו הוא צולם:

https://youtu.be/BNTJnHGnVeg


מדריך באנגלית לעומק שדה:

https://youtu.be/ds6TOvxA8mc


ומדריך מקיף יותר:

https://youtu.be/RDXLGOo-fyc
איך מחליטים על זווית התמונה בסמארטפון?



במצלמות של הסמארטפונים האיכות היום נפלאה. צורת הצילום, פורטרט או נוף, תמונה עומדת או שוכבת, קובעת הרבה מההצלחה של התמונה. אבל רבים נוטים לצלם בטלפון לאורך ולא לרוחב. לא ברור מה הסיבה לכך אבל ההשערה היא שכולם עושים את זה, כי ככה כולם עושים...

המלצתנו - בזמן הצילום, החזיקו את הסמארטפון לרוחב, בצורה אופקית, הוריזונטלית. לחלק מאיתנו זה ייראה אולי מעט מוזר, בכל זאת התרגלנו לטלפון עומד, אבל יש לזה הרבה יתרונות.

וידאו, למשל, צלמו תמיד לרוחב. גם מסכי המחשב וגם אלו של הטלוויזיה נועדו לצפייה אופקית. כך התרגלנו לצרוך את הווידאו שלנו מאז ומתמיד ואין סיבה לשנות זאת. סרטונים שצולמו לאורך, כשהמכשיר "עומד", נראים זוועה על המסך הגדול.

גם תמונות סטילס כדאי לצלם לרוחב ולא לאורך. את רובן הרי נראה על מסך המחשב, המקרן, או הטלוויזיה החכמה. כל אלו מציגים נהדר כשהתמונה לרוחב. תמונות שצולמו לאורך ייראו פשוט רע - קטנות, עם אזורים שחורים משני הצדדים ומעט מאד מהחווייה הוויזואלית שבשבילה אנו מצלמים.

אפילו בסמארטפון, עם כל ההרגלים החדשים שלנו, כשנרצה לראות את התמונות שלנו או לצפות בסרטונים שצילמנו, נגלה לרוב שהן נראות נהדר, כשאנו מסובבים את המכשיר ומחזיקים אותו לרוחב.

מתי בכל זאת לצלם לאורך? - אם אתם מצלמים משהו גבוה במיוחד, כמו גורד שחקים, או שחקן כדורסל המזנק אל הסל. אם יש תנועה לכיוון מעלה, של טיל שנורה וכדומה. גם צילום פורטרטים יעבוד נפלא בצילום ורטיקלי.

אם אתם מצלמים הרבה תמונות שאתם עתידים ליצור מהן אלבום מודפס, יש היגיון לצלם את חלקן לאורך. באלבומים כאלה יוצר הגיוון שבין תמונות האורך והרוחב, לא מעט עניין. אולי זה המקרה גם אם אתם מרבים ביצירת קולאז'ים של תמונות.


כך מחליטים כיצד לסובב את הטלפון כשמצלמים תמונה:

https://youtu.be/hRZ5V5cdBl4


יש אפילו אפליקציה שיכולה לסייע בצילום אופקי בכל מקרה:

https://youtu.be/ZmXCHNC72Eo


וקליפ משעשע שאומר את מה שאנו אומרים:

https://youtu.be/AqHZJe6306k
איך זוויות הצילום יוצרות אמנות?



זוויות צילום (Camera angle) הן הזוויות שמהן מצולמים העצמים שבו. לזווית הצילום יש השפעה פסיכולוגית גדולה על הצופים והיא יכולה לשנות את האופן שבו הם תופסים ומבינים את האובייקט שמוצגים בצילום.

לזווית הצילום יש חשיבות רבה בהצגה מסעירה של המציאות. פעולות קטנות בעת הצילום משנות לגמרי את התמונה ואת נקודת המבט שאנשים התרגלו לראות בה דברים בחיי היום יום שלהם. סיבוב קל של המצלמה, צילום מגובה הרצפה כלפי מעלה, מהחלון כלפי מטה, או דרך משהו אחר - אלה הן רק דוגמאות לשינוי זווית. צילום מלמטה מעצים את המצולם בעוד שאם מצלמים מלמעלה כלפי מטה מגמדים ומקטינים אותו.

גם בקולנוע משתמשים בזוויות צילום כדי ליצור דרמה ולספר סיפור מעניין יותר. הזוויות הבסיסיות בצילום קולנועי הן צילום מגובה העין (נקודת המבט הרגילה), צילום מזווית גבוהה (שמקטינה ומגמדת את המצולם), זווית נמוכה (שמאדירה ומגדילה אותו), צילום ממעוף הציפור וזווית עקומה - כזו ששוברת את השגרה שבה אנו צופים בדרך כלל במציאות.


הנה זוויות צילום מעניינות:

https://youtu.be/Koi-odrN9ZU


והנה צילום בזוויות צילום שונות:

https://youtu.be/dIOHg4dirjQ?t=2m30s
איך הופכים חדר לקמרה אובסקורה?



כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו כל שצריך הוא חדר חשוך ונקב שיחדיר פנימה את מה שנראה בחוץ. הנקב הזה יכניס את המראות שבחוץ ויטיל אותם על הקיר. אגב, הם יוטלו הפוך על הקיר, כלומר - השמיים יהיו למטה...

כך יצרו פעם את החדר האפל, שריתק את דמיונם של אנשי העולם הקדום. זו הייתה ה"טכנולוגיה" הראשונה שהצליחה להקרין תמונה של ממש, גם אם לשמור אותו, כמו שיעשה הצילום, עדיין לא ידעו.

כך תוכלו לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמכם:

1. החשיכו לחלוטין את החדר שבו תרצו להשתמש, על ידי סגירת החלון בקרטון ונייר דבק אטום.

2. על הקיר הנגדי לנקב הניחו מסך או סדין פרוש.

3. נקבו בקרטון שעל החלון נקב קטן, כך שייכנס דרכו אור.

4. על המסך או הסדין שפרשתם על הקיר הנגדי לחלון תוכלו לראות את תמונת העולם שבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה וחלשה יחסית. זוהי הקמרה אובסקורה - חוויה שבימי קדם הייתה מדהימה ומהממת!


הנה ההוראות להפיכת החדר ל"קמרה אובסקורה" - בעברית "לשכה אפלה":

https://youtu.be/bAyv0bBX7Ww


הדגמה מהירה ומצולמת יפה של הפיכת חלל לקמרה אובסקורה:

https://youtu.be/-cr5YWZSId0


מדעני נשיונל ג'אוגרפיק יוצרים מחדר את "הלשכה האפלה" - בלטינית "קמרה אובסקורה"

https://youtu.be/gvzpu0Q9RTU


וצריך לדאוג שלא יחדור יותר מדי אור - רק כך זה עובד:

https://youtu.be/X9_6EbucCPQ
איך ניתן לצלם בצבע?



כיום מצלמים במצלמות דיגיטליות שהצילום בהן הוא צבעוני כמעט בכל מקרה. אבל פעם צילום בצבע היה צילום מתקדם, בפילם צבעוני ובתהליך שבו השתמשו בחומרים ובציוד חדשניים שמסוגלים היו להציג צבעים. הצבעים בצילום הצבעוני הופקו באמצעות חומרים כימיים שיכולים היו לשחזר את הצבעים שצולמו, בשלב עיבוד התמונה. זאת לעומת צילום שחור-לבן שבו נעשה שימוש בחומרים שיכולים להציג רק גוונים של אפור, מה שנקרא שחור-לבן.

במקום באמצעות חומרים כימיים, הצילום הדיגיטלי המודרני משתמש בחיישן אלקטרוני כדי להקליט את התמונה ולעבד אותה כמידע דיגיטלי.


הנה פרסומת ל"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:

http://youtu.be/wk1uzTeH29Y


והנה האיש שצילם את הסרט האחרון של "קודאכרום" לפני שהפסיקו להפיצו לטובת הצילום הדיגיטלי:

http://youtu.be/DUL6MBVKVLI
מי המציא את המצלמה וכיצד זה קרה?



מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.

כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.

אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.

החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.

בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.


כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):

https://youtu.be/XaGUL8B-BrE


הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:

http://youtu.be/sOkd8ObhN_M


הנה סרטון שמראה איך אפשר לעשות "קאמרה אובסקיורה" בעצמכם:

http://youtu.be/8pMrkXJ9OVQ


והנה סרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה:

https://youtu.be/KUiemQTEOYQ
מה זה בּוֹקֵה בצילום?



בּוֹקֵה (bokeh) הוא מונח בצילום, של תמונות עם עומק שדה רדוד, שבא לידי ביטוי בפוקוס מירבי על האובייקט המרכזי בצילום, אל מול הרקע המטושטש. במילים אחרות, המונח בוקה מתייחס לטשטוש שנוצר באזורים מסוימים בתמונה, שאינם בפוקוס.

הבוקה יכול להיות מוצלח או לא, בהתאם למידה שבה אותם אזורים המטושטשים בתמונה הם יפים או לא.

מבחינה טכנית, איכות הבוקה נקבעת על פי הצורה שבה בנויים עדשת המצלמה והצמצם. הבוקה נגזר מהאופן שבו מטפלת העדשה בנקודות האור שבתמונה.

בוקה שהטשטוש בו או בה הוא עדין ונעים לעין ייחשב בוקה "טוב". בוקה איכותי ו"רך" כזה מאפשר לעין להתרכז בנושא המרכזי של התמונה, על ידי מריחת הפרטים שברקע. מנגד, בוקה בעל טשטוש גס, או כזה שמושך את העין מהנושא המרכזי בתמונה, נחשב לבוקה "רע".

הבוקה מתייחס לאותם חלקים בתמונה שנמצאים מחוץ לעומק שדה. הוא יהיה תמיד ביחס הפוך לעומק השדה. ככל שעומק השדה יהיה נמוך, התמונה תכיל יותר בוקה. בצילומי פורטרטים למשל, יהיה בדרך כלל בוקה גדול יחסית, בשל הצמצם הפתוח, שיוצר עומק שדה רדוד.

מקור המונח "בוקה" הוא מהשפה היפאנית, שבה משמעותו "טשטוש" או "ערפול". אבל אם ברצונכם לשמור על גוף ללא כאבים, מוטב שתיזהרו שלא לכנות כך יפנים - אצלם משמעות המלה "בוקה" היא גם של סניליות ומגבלה שכלית...


זהו הבוקה:

https://youtu.be/PZ6Fw3hy3Ss


הנה מדריך לבוקה בעברית:

https://youtu.be/aUDwZBgLYUc


הנה צילומים בעומק שדה גבוה, עם בוקה איכותי ברקע:

https://youtu.be/M-fC1tKV3RA


כך יוצרים בוקה בצורות:

https://youtu.be/zENUI8n0Rtw


כך צלמים יוצרים "צורות בוקה":

https://youtu.be/H5jjr_vKruU


ומצגת וידאו של צורות בוקה:

https://youtu.be/ML33nQUhv7w


מהם דאגרוטיפים?



דאגֶרוׂטִיפִּים (Daguerreotype) הם לוחות צילום מהמאה ה-19, ששימשו בטכנולוגיית הצילום הראשונה שנוצרה. למעשה היו הדגרוטיפים סוג של צילומים עתיקים, מראשית ימי הצילום. הם גם מקודמיו של הפילם.

הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, היה זה שפיתח את הדאגרוטיפ ב-1836. הוא התבסס על ההליוגרפיה, שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס.

הדאגרוטיפים היו לוחות כסף ממורקים שהונחו מאחורי "קמרה אובסקורה", סוג של קופסת צילום עתיקה. דרך הקמרה אובסקורה עבר האור ועבר גם הדימוי המצולם, מה ש"ראתה" המצלמה. כך הוטבע הנוף או האדם בדאגרוטיפ, ישירות על ידי קרני אור.

על אף שהדאגרוטיפ לא היה תהליך הצילום הראשון בהיסטוריה, הוא נחשב מהראשונים בתהליכי הצילום שהצליחו לקבע את הדימוי המצולם בצורה יציבה ואיכותית. זו הסיבה שהדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, היה בהישג ידם של ההמונים וקידם את הצילום ואת השפעתו על החברה המודרנית.


הנה הסבר על הדאגרוטיפ:

https://youtu.be/d932Q6jYRg8


סיפורם המלא של הממציא וההמצאה:

https://youtu.be/N0Ambe4FwQk


כך מצלמים היום בדאגרוטיפ:

https://youtu.be/6CiCAe1On_Q


הנה תהליך הצילום והפיתוח, שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/sDWyjM7dPY0
מיהו הצלם של היופי - הורסט פ' הורסט?



הורסט פ' הורסט היה צלם אופנה מפורסם שהחל לפעול במיוחד בשנות ה-40 של המאה הקודמת. הוא נחשב לצלם האופנה הנודע ביותר במאה ה-20. הורסט היה אמן יליד גרמניה שהתעניין בצעירותו באוונגארד. אחר כך עבר לפאריס, כדי לעבוד אצל האדריכל הנודע לה קורבוזיה. הוא התפרסם בפאריס שבין שתי מלחמות העולם.

בעשורים שלאחר מכן הוא יצר את השפה הצילומית שלו ועשה ניסויים מרתקים וחדשניים בצילום בחשיפה כפולה, בעירום, בקומפוזיציה רדיקלית ועוד. בטכניקות הללו הוא יצר כמה מהצילומים האייקוניים של צילום האופנה. בעבודתו הבוגרת בשביל המגזין "ווג", הוא זכה לכינוי "האלכימאי של הצילום".


הנה סרטון עם חלק מצילומיו היפים של הורסט:

http://youtu.be/xPPv9_GIA8M


הנה ראיון ארוך באנגלית עם הורסט פ' הורסט האגדי:

http://youtu.be/Xfz5m6Oj2z8
מהו מסגור בקומפוזיציה של צילום?



כשהם מצלמים עצם כלשהו, צלמים לא פעם "מכניסים" אותו לתוך מסגרת טבעית כלשהי. הם נוהגים להציב את נושא הצילום בתוך מסגור טבעי או מלאכותי שיש בסביבה, כשבתוכו מוצג הנושא. כשהן נעשות נכון, המסגרות הצילומיות הללו יכולות להפוך את התמונה ללא פחות ממופלאה.

ואכן, מסגור (Framing) הוא טכניקה שבה משתמשים במרכיב מסוים מהשטח, או במספר מרכיבים, כדי לייצר מסגור טבעי של התמונה. כך מרכזים את תשומת הלב של הצופה בנושא התמונה, בעזרת מסגור טבעי.

הצלמים "מכניסים" את נושא הצילום שלהם לתוך מסגרת שהם מוצאים בשטח. כמובן שהם לא מזיזים דבר - הרעיון הוא לתפוס זווית צילום שתתן הרגשה שהנושא הוא בתוך מסגרת עשויה מדברים אחרים. דוגמאות? - אדם בתוך מסגרת מעצים, נוף לכוד במסגרת חלון וכדומה.

אז צלם טוב, במקום להעלים את הסביבה, משתמש בה. כמעט כל דבר "חלול" יכול להיות מסגרת. קשתות, חלונות וכמובן דלתות או כל מסגור טבעי אחר כמו עצים שסוגרים על הנוף, פתח של מערה בצילום החוצה, קירות אבן של נקיק וכדומה - כל אלה מוסיפים עניין לתמונה ומרכזים את תשומת הלב בגיבור התמונה שלכם או בנושא שלה.

הטריק הזה כל כך יפה ובדרך כלל מייצר קומפוזיציה כל כך מיוחדת, שהוא מאפשר אפילו להציב את נושא הצילום במרכז התמונה, מה שצלם טוב לא ירבה לעשות.


כך משתמשים במסגור בצילום עם קומפוזיציה:

https://youtu.be/6sT264_kDAs


אפילו כף היד יכולה לשמש כמסגרת:

https://youtu.be/ITKG0dMzUVc


זהו המסגור בצילום:

https://youtu.be/z6KY84GQiSI


וכך ניתן להשתמש בזום או בחוק השלישי והקווים המובילים כדי לבנות מסגור טוב:

https://youtu.be/FAtdC8fGbjc
מהו הרחפן הלביש?



רחפן אינו מוצר חדש. אנחנו מוקפים בהם. אנשים קונים רחפנים כדי לשחק, לצלם ולעשות המון דברים מעניינים. חברת אמאזון מתכננת בעתיד לשלוח את החבילות שלה ברחפנים שינחתו בכניסה לבית הלקוחות. אבל ללבוש רחפן? למה זה טוב?

דמיינו שהרחפן הולך איתכם ונטען כשהוא על הבגד. ברגע מסוים אתם רוצים שהוא ימלא משימה ופשוט פוקדים עליו לצאת לדרך.


נשמע פנטסטי? - קבלו הדגמה:

http://youtu.be/NXgmlDuTz7w
איך נולדה אפליקציית אינסטגרם?
מהי קמרה אובסקורה?
מהו צילום זמן-קליע?
מהו אקסטרים לונג-שוט?
מהי המהפכה של מצלמת קנון 5D?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.