הצייר ההולנדי יאן וֵֶרמֶר התפרסם במאה ה-17 בהתמחותו בציור של סצינות בית מחיי המעמד הבינוני בהולנד.

במרבית ציוריו מתוארים נשים או גברים בביתם, כשהם עובדים, מנגנים או משוחחים זה עם זה.

יותר מציורים רגילים, נראים ציורים המדהימים של יאן ורמיר יותר כמו צילומים. שום טכנולוגיה ידועה במאה ה-17 לא איפשרה דיוק שכזה. לכן נחשב ורמיר גאון ויש הרואים בו אפילו את הצייר הגדול בכל הזמנים.

מי שיצירותיו עמדו במשך שנים רבות בצילן של עבודות גדולי הציירים ההולנדים דוגמת רמברנדט או פיטר דה הוך, קנה במאה ה-19 את מקומו כאחד מגדולי הציירים.

מרכיב הדגל בשינוי מעמדו של ורמיר היה הציור המפורסם ביותר שלו, "נערה עם עגיל פנינה" - ציור שזכה לכינוי "המונה ליזה ההולנדית".

במאה ה-20 הועצם המיתוס של ורמיר. זאת לאחר שבדיקות רנטגן של ציוריו הניבו מסקנה שאין מתחת לצבעים שום רישומי עיפרון או סקיצות של הכנה לציור עצמו.

אבל לאורך שנים רבות מסתובבת השערה שוורמיר השתמש בטכנולוגיה סודית כלשהי כדי ליצור את ציוריו המושלמים. ספק של ממש עוררה היכולת שלו לפענח את נפילת האור על עצמים שונים ולשחזר זאת בציור מדויק להפליא של המציאות.

רבים חשבו שכדי לצייר בדיוק מופלא שכזה, הוא השתמש בעיקרון ה"קמרה אובסקורה" (בעברית "לשכה אפלה"), הקופסה האפלה ששימשה גם לצילום המוקדם.

היה זה ממציא ואיש עסקים אמריקאי בשם טים ג'ניסון, חובב אמנות שהתעשר בעסקי הייטק, החליט לחקור את העניין ולמצוא את הטכנולוגיה ששימשה את האמן המוערך. הוא הצליח לייצר אותה מחדש, בעזרת מראות ועדשות אופטיות ולצייר את הציור המפורסם של האמן "שיעור במוזיקה".

הפרויקט שלו תועד בסרט והתוצאה המדהימה שצייר ג'ניסון, אדם שאינו צייר מקצועי, העלתה שאלות מעניינות לגבי מקומה של הטכנולוגיה ביצירת אמנות גדולה - האם אדם הוא פחות גאון כיוון שנעזר במכשירים שאיפשרו לו להעתיק את המציאות או שפיתוח הטכנולוגיה היא חלק מהגאונות שלו.

ואם זה בעייתי אצלו אז מה ניתן לומר על לאונרדו דה וינצ'י, שהיה לא פחות ממציא ומדען מאשר אמן וששני התחומים הללו פרחו אצלו דווקא משום שעסק בשניהם (כמו עוד 10 תחומים לפחות) והם תרמו אלה לאלה.


הנה קדימון לסרט של ג'ניסון, שבו הוא לומד לצייר כמו יאן או יוהנס ורמיר:

http://youtu.be/94pCNUu6qFY


הדגמה של טים מצייר עם המראות והעדשות הללו:

http://youtu.be/foG1NIdak7Y


השערות מוקדמות לסוד של ציורי ורמיר, בהם השתמש ככל הנראה בסוג של קאמרה אובסקורה:

http://youtu.be/jruwMMT_bc8


האם כך השתמש ורמיר בקאמרה אובסקורה כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים?

https://youtu.be/5SpaJtCv1hI


וסרט תיעודי על יכולותיו המיוחדות של ורמיר לעבוד עם אור בציוריו:

https://youtu.be/DEior-0inxU?long=yes

כרטיסי הזיכרון המודרניים הם קטנים ובעלי נפחים גדולים מאד. הם משמשים בעיקר למצלמות דיגיטליות ושומרים כמויות עצומות של מידע. תהליך הייצור שלהם מערב רובוטים ומכונות ממוחשבות מתעשיית המחשוב הזעיר, בצד עובדים אנושיים שאורזים ומרכיבים את החלקים הגדולים יותר.


כך מתבצע תהליך הייצור של כרטיסי הזיכרון:

http://youtu.be/JLGwaRAHi5s

את הזיקוקין די-נור פיתחו הסינים בסין העתיקה ואחרים בדרום מזרח אסיה. הזיקוקים פותחו לצרכים פולחניים, אם כי בתחילה בכלל התגלו כשניסו הסינים לפתח חומר שייתן חיי נצח...

בקיצור, כבר במאה ה-12 מתועדים בסין לראשונה הזיקוקין די-נור והם שימשו שם כדי להפחיד את הרוחות הרעות באמצעות הרעש מחריש האוזניים (זה נקרא שם "ביאן פאו"). בזיקוקים עשו גם שימוש לצרכי תפילה, לשמחה ופרנסה.

זיקוקי די-נור הם מעין מרכיבי נפץ שמתפוצצים ומפיצים אור במגוון צבעים ואפקטים של תאורה. מאז סין העתיקה ועד היום משמשים הזיקוקין די נור בחגיגות ובטקסים שונים, דתיים ולאומיים.

כיום, מרבית הזיקוקין שנוהגים לשגר בחגיגות אלה הם פגזים שמיועדים לזיקוקים ומשוגרים ממרגמות שמיועדות להם.


הנה סרטון על המצאת הזיקוקים (מתורגם):

https://youtu.be/mqHVRgCkCDE


תולדות הזיקוקין די-נור:

http://youtu.be/uGwz4lpTAJ0


פסטיבל זיקוקים בטוקיו שביפאן:

https://youtu.be/4aQj0gS4xrc


זיקוקים בראש השנה בלונדון:

http://youtu.be/Xy_9bx6U8_0


וכך תהפכו בעצמכם צמר פלדה לזיקוקים (עברית):

https://youtu.be/vE_Bpti-cxE

ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת מיקום מדויק של כל פינה בעולם. 24 הלוויינים הללו ממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ.

הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים, ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ.

מערכת ה-GPS, מערכת המיקום הגלובלית, או בשמה הנכון GPSS, מאפשרת לכל אחד מאיתנו למצוא את מקומו המוחלט, בדיוק של מטרים בודדים, ולנווט את דרכו לכל מיקום מדויק אחר בעולם, באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS.

בנוסף ללוויינים יש גם תחנות קרקע המאפשרות תיקונים ועדכונים למערכת הלוויינים המשוכללת אך העמוסה הזו.


כך עובד ה-GPS (מתורגם):

http://youtu.be/xdCpgjnmDOg


כך פועל ה-GPS:

https://youtu.be/FU_pY2sTwTA


עקרון הפעולה של מערכות ה-GPS:

https://youtu.be/0rR24Y-KrOA


כך נתן הצבא האמריקאי לעולם שימוש חופשי במערכת ה-GPS:

https://youtu.be/ozAPGnr-934



כך פועל ה-GPS ומאתר את מיקומנו - הרחבה:

https://youtu.be/wCcARVbL_Dk?long=yes


והסבר של נושא ה-GPS כחלק מתורת היחסות של איינשטיין (מתורגם):

http://youtu.be/4GFoZpRC6aE?t=2m10s?long=yes

אחרי כל תאונת מטוס, למשל, מתבצע חיפוש רציני אחרי אחד המתקנים החשובים במניעת תאונות עתידיות. המתקן הזה הוא הקופסה השחורה, זו שבאנגלית קוראים לה Flight Recorder, בעברית "מקליט טיסה".

המתקן, שבניגוד לשמו בימינו הוא איננו בצבע שחור, מאפשר לחקור מה קרה במהלך כל שנייה לאורך השעות שלפני תאונה, עד השניות האחרונות שלפני התרסקות מטוס, טביעת צוללת וכדומה.

היא מאפשרת לחוקרי התאונות לקבל מידע רב כגון: (בדרך כלל הקלטה של עד חצי שעה ממועד התאונה) על ידי מכשיר ה-CVR, וכן נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR (רשם נתוני הטיסה).


מהשגיאות שעשו הטייסים, נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR שמתעד את נתוני הטיסות, מדוע ומה קרה כשניתק הקשר עם מגדל הפיקוח, מה היו השיחות בתא הטייס, אילו כשלים היו בחלקי המטוס וכדומה - כדי לדעת את הבעיות או הטעויות שגרמו לאסון, מטרתה העיקרית של הקופסה השחורה היא לתעד ולשמר את כל הפרטים והנתונים הללו.

ניתן למצוא אותה כיום במגוון כלי תחבורה להסעת המונים, כמו מטוסים, מסוקים, צוללות, רכבות, אוטובוסים והיום גם מעבורות חלל ומכוניות ניסוי ולצרכים צבאיים אפילו מל"טים (מטוסים ללא טייס).

כיום, כדי להגדיל ככל הניתן את הסיכויים שלה לשרוד, ממוקמת הקופסה השחורה בזנב המטוס. היא גם עמידה המיוחד בפני חדירה של מים, מכה מאוד חזקה או חשיפה לחום רב.

הקופסה השחורה מקליטה את הטיסה, או הנסיעה של כלי תחבורה. היא מתעדת פרטים ונתונים דוגמת תנאי הנסיעה, תפקוד המערכות, מהירות, תקשורת לאחרים, שיחות בתא הטייס ועוד.

קופסה שחורה מכילה מגוון רכיבים רבים המתחברים ליחידה שלמה. במטוסים, למשל, צבעה כתום. זאת כדי שיהיה קל יותר למצוא אותה, גם בין שרידי מטוס שרופים וכהים.

כדי שלא תהיה תלויה במטוס או כלי התחבורה שאותו היא מתעדת, את המתח החשמלי מקבלת הקופסה השחורה ממקור כוח חיצוני.

ואגב, בתרבות הפך המונח "קופסה שחורה" לנפוץ בתחום התעופה והוא מכוון לכל ציוד אלקטרוני שאנשי צוות המטוס לא אמורים לגעת בו.


כך פועלת הקופסה השחורה:

https://youtu.be/XKAtWAkl4qM


תפקיד הקופסה השחורה בחקר התרסקויות מטוסים (עברית):

https://youtu.be/xFYUveGqVlo


עוד סרטון הסבר:

https://youtu.be/TCry8d7WY48


דוגמה מהחיים והמוות של חקר התרסקות בעזרתה:

https://youtu.be/VGzpv96AQKg


ומה יש בקופסה השחורה והאם היא בכלל שחורה:

https://youtu.be/pYBlDwIUp9M

יתכן שספיידרמן לא יישאר לבד זמן רב, עם הטיפוס שלו על הקירות. גורמים רבים היו רוצים יכולות טיפוס עכבישיות. מכוחות בטחון ולוחמה בטרור ועד למחלצים משריפות ואסונות אחרים - הצורך קיים ויהיו גורמים שירצו לשלם עליו מספיק.

סטודנטים להנדסה באוניברסיטת יוטה שבארה"ב יצרו מכשיר שמתבסס על טכנולוגיות של שואבי-אבק, כדי ליצור ואקום שמצמיד את המטפס אל הקיר. בשלב הנוכחי הם עדיין לא משווקים, בעיקר בשל הרעש הרב שגורמת גרסת האבטיפוס. הרי שום גורם צבאי לא יוציא למשימות חשאיות חיילים שעושים יותר רעש מכל הרחוב שמסביבם.. עם זאת, מפתחים רבים עובדים על פיתוח היכולות הללו ומן הסתם בעתיד נוכל לחזות בספיידרמנים בתשלום, מבצעים משימות שכוללות לא רק מבצעים חשאיים ופעולות הצלה, אלא גם ניקוי חלונות ופתיחת דירות נעולות..


הנה סרטון על הילד שהמציא מתקן ואקום לטיפוס על קירות:

http://youtu.be/i31AYw8uCyY


והנה סטודנטים באוניברסיטת יוטה שבנו מתקן דומה:

http://youtu.be/lev-XSkxHCg

דיסק און קי הוא המצאה ישראלית של חברה ישראלית בשם אם-סיסטמס. בעברית קוראים לזה הֶחְסֵן נַיָּד, כלומר מכשיר קטנטן לאחסון נתונים. בדיסק און קי נשמרים הנתונים על גבי זיכרון הבזק, מעין מעגל אלקטרוני ששומר אותם. בזמנו זו הייתה מהפכה, שכן עד אז נתונים נשמרו על גבי כונן נייד.

מנכ"ל M-systems, החברה שפיתחה את הדיסק און קי, דב מורן הוא האיש שלזכותו זוקפים את ההצלחה הגדולה של המכשיר. מישראל יצא הדיסק און קי והפך להצלחה עולמית מסחררת. עד כדי כך ההצלחה הייתה גדולה שבמקומות שונים בעולם הפך שמו של המוצר לשם כולל לסוג זה של מוצרים.


הנה סרטון על ממציא הדיסק-און-קי דוב מורן והפיתוחים שלו מאז:

https://youtu.be/XB6P78-N87Q


עוד על הפיתוחים שיצר מורן:

https://youtu.be/g2NoqpNT9WE


והדיסק-און-קי קיבל צורות שונות ומשונות מכיוונים שונים:

https://youtu.be/iRJn2ZU_FI8

גָּאדְגֶ'טים (Tablets) וביחיד גָּאדְגֶ'ט (Gadget) הם מכשירים טכנולוגיים קטנים, לרוב חכמים וממוקדים, שנועדו לבצע משימות ספציפיות בצורה נוחה ומעשית.

יש המגדירים זאת כמוצרים בעלי תפקידים מסוימים, לרוב לא הכרחיים או חיוניים בהכרח, שלרוב מבוססים על פטנט או חידוש טכנולוגי כלשהו.

גאדג'טים הם בדרך כלל מוצרי אלקטרוניקה קטנים. הם יכולים להיות צעצועים, או עזרים טכנולוגיים שונים, המופיעים לצד מכשירים מסורתיים רגילים וגדולים יותר.

המילה גאדג'ט מגיעה ככל הנראה מהמילה הצרפתית גאשה (gâchette) לאביזר או כלי קטן. ימאים בריטיים במאה ה-19 השתמשו בה ככינוי לכל כלי שבעייפותם הם לא זכרו את שמו הרשמי. בתחילת המאה ה-20 המילה גאדג'ט התפשטה מחיל הים לכל הצבא הבריטי, ככל הנראה במהלך מלחמת העולם הראשונה כשהיא הופכת למילת סלנג שמשמעותה "המצאה".

באקדמיה ללשון העברית קראו לגאדג'ט בעברית "חפיץ".


מעניין לדעת שחפצים כמו המצפן, שעון הכיס ואפילו המשקפיים, כולם פריצות דרך טכנולוגיות קטנות שפתרו בעיה יומיומית כלשהי, נחשבו בתקופתם לגאדג'טים.

בעידן המודרני עומד מאחורי כל גאדג'ט עיקרון עיצובי אחד: לעשות דבר אחד, טוב יותר וקטן יותר ממה שהיה לפניו.

כיום, רבים רואים בסמארטפון (smartphone) של ימינו את הדוגמה המובהקת והמוכרת ביותר לגאדג'ט. הרי הוא מכיל בתוכו עשרות גאדג'טים לשעבר (מצלמה, מפה, מחשבון, רדיו ועוד), ששולבו כולם לכדי מכשיר אחד.


הנה ההגדרה הלא פשוטה לאנשים של הגאדג'ט:

https://youtu.be/19M27uUNBJs


פרסומת למטורפים על גאדג'טים (עברית):

https://youtu.be/96WTpe4BHhE


גאדג'טים למטבח (עברית):

https://youtu.be/i9nVY1FyRo4


למחזיקי מפתחות (עברית):

https://youtu.be/J3_w_cgBkN8


שמות של גאדג'טים באנגלית:

https://youtu.be/l1ElVEBhmJU


גאדג'טים מגניבים וחדשים 2026:

https://youtu.be/3RSX6t759YU?long=yes


והגדג'טים שקיימים באמצע 2026:

https://youtu.be/wGnSLFmgTXU?long=yes

במנורת פלורסנט מרוח על צידה הפנימי של הזכוכית חומר זורח. חומר זה הוא שמאיר כשמפעילים את הנורה.

בזמן שהנורה מופעלת, נוצרת בה קרינה אולטרה-סגולה, שפוגעת בחומר הזרחני שמצוי על הזכוכית. לאחר שניה ובתגובה לקרינה האולטרה-סגולה, החומר פולט אור, שאותו אנחנו רואים - זהו האור של הפלורסנט.


הנה סרטון שמציג את דרך הפעולה של נורת הפלורסנט:

http://youtu.be/xRTOC0AoTlc

זיכרון מחשב (Computer memory) הוא רכיב שאוגר מידע ומאפשר שליפה שלו, לפי הצורך.

הזיכרון הממוחשב, המאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון ממוחשב, הוא אחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני. בלעדיו לא היה מסוגל המחשב למלא משימות חישוביות מורכבות, כמו אלה שעימן הוא נדרש להתמודד כל הזמן.

בכל המחשבים יש תאי זיכרון שבהם מאוחסן ונשלף המידע, על פי דרישה. יש כמה סוגים של רכיבי זיכרון שכאלה.

אחד הוא הכונן הקשיח, שהוא אמצעי לשמירה של מידע לטווח ארוך. למולו יש את הזיכרון הפנימי של המחשב, זיכרון ה-RAM, המאפשר אחסון של מידע בזיכרון, אך לטווח קצר בלבד. עם כיבוי המחשב מתרוקן זיכרון זה והוא יחזור לשמש בתפקיד הזיכרון החישובי של המחשב, עם מידע חדש שיישמר בו, רק לאחר הדלקתו של המחשב מחדש.


כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/p3q5zWCw8J4


תפקיד הזיכרון במחשב:

http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ


וקצת על המידות והכמויות של הזיכרון במחשב:

https://youtu.be/lo2McnYcTTQ

מקומות ציבוריים רבים מציעים כיום אינטרנט מהיר בחיבור אלחוטי, אך בעוד שהתקנת אינטרנט על פני האדמה היא פשוטה, אינטרנט במטוסים (In-flight Internet) הוא עניין מורכב הרבה יותר. הרי מטוסים עוברים ממדינות למדינות ובדרך כלל הם מרוחקים מרשתות סלולאריות מקומיות, קל וחומר מחיבור חוטי לרשת.

איך בכל זאת שומרים על התפיסה של מתן גישה לאינטרנט תמיד ובכל מקום?

השיטה היא להתקין במטוסים חיבור לאינטרנט באמצעות לוויין ומערך שרתים שיאפשרו לנוסעים לגלוש ברשת בזמן הטיסה. כיום מגיע השירות של האינטרנט הלווייני לכיסוי של מרבית חלקי הגלובוס וכך יכולים הנוסעים להשתמש באינטרנט, כמעט ללא הפרעה.

איך המטוס קולט תמיד את הלוויין? - אז זהו שהוא לא. המטוס טס ובכל שלב שבו הוא מתרחק מהלוויין "שלו", מוצאת לו מערכת בקרה אלקטרונית שבמרכז בקרה העוקב אחרי המטוס, את הלוויין המתאים ביותר, בהתאם למיקומו של המטוס.

גם האנטנה שבמטוס היא חתיכת טכנולוגיה. במהלך הטיסה מופנית האנטנה כל הזמן אל הלוויין המתאים ביותר. בכל כמה שניות מודדת המערכת ששולטת בה את עוצמת האותות מהלוויין ומזיזה את האנטנה לזווית הטובה ביותר, על מנת שהאות יישאר בעוצמה המרבית.

המערכת הזו חכמה ומהירה מאוד והיא יודעת להתגבר על רוחות, עננים ומערבולות אוויר. היא גם מנוהלת עם הגדרות אוטומטיות של בטיחות. כך למשל, לא תאפשר מערכת הבקרה לנוסעים להתחבר לאינטרנט, אם המטוס לא נמצא בגובה של 3 קילומטרים (10,000 רגל). זאת בשל האיסור על שימוש במחשבים במטוס, במהלך ההמראה והנחיתה.


כך פועל אינטרנט מהיר במטוסים:

https://youtu.be/x8xUzF__hcg


מצגת וידאו שמציגה את הטכנולוגיה המקוונת למטוסים:

https://youtu.be/NwV4AHEviSA


הסבר שעוסק גם בתקשורת הווייפיי שבתוך המטוס:

https://youtu.be/XHBwx728DRM


ופרסומת של חברת תעופה שמציעה אותו (עברית):

https://youtu.be/Ij3HuclZtAQ

משאבה היא בדרך כלל מכונה השואבת נוזלים (יש גם משאבות השואבות גזים, שנקראות מפוח, מדחס או משאבת ואקום). אמנם יש משאבות ידניות אך לרוב מונעות המשאבות על ידי מנוע - מנוע חשמלי, מנוע דיזל או מנוע בנזין.


הנה הסבר באנגלית על פעולת משאבת מים פשוטה:

http://youtu.be/HphHTUWFZAg


והנה משאבה הרבה יותר מורכבת - משאבה של נפט:

http://youtu.be/WLSJGa2lLUc

כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בטלפון וכמעט בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..

איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?

ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר. כיום, ניתן כאמור לקלוט את שידורי התחנה גם דרך האינטרנט וליהנות.


כך נקלטים שידורי הרדיו (מתורגם):

http://youtu.be/4K7PloSKXGU


כך עובד הרדיו:

https://youtu.be/CU8cVH8YYuo


הנה ההיסטוריה של הרדיו:

https://youtu.be/FexDxf5GLTw


כך המציאו את הרדיו:

https://youtu.be/odtr4SeZkDU


תכניות אקטואליה משעשעות כאלה לא תראו הרבה (עברית):

https://youtu.be/kh4ZdzkZLiA


כך יוצרים משדר רדיו עם 2 רכיבים בלבד:

https://youtu.be/7MavXzTjP04


וסקירה של כל עולם הרדיו וכיצד הכל עובד:

https://youtu.be/drLxfjqZHVo?long=yes

מכונת רוב גולדברג היא מערכת מסובכת שמורכבת מחלקים רבים ומגוונים ובתהליך של צעד אחרי צעד, בתגובת שרשרת, היא מבצעת בסופה פעולה פשוטה כלשהי. הכינוי ניתן למכונות כאלה על שמו של רוב גולדברג, קריקטוריסט אמריקאי מפורסם שהתפרסם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בקריקטורות שתיארו מערכות כאלה.

כיום הפכה "מכונת רוב גולדברג" לשם שמתאר דבר מסובך שנועד לייצר בסופו משהו פשוט.


הנה מכונת רוב גולדברג משעשעת להפיכת דף בעיתון:

http://youtu.be/GOMIBdM6N7Q


הנה תולדות המוסיקה המוקלטת במכונה כזו:

http://youtu.be/wcfLolnmLl4

מכונת רוב-גולדברג שמופעלת על ידי אלומת אור אחת:

http://youtu.be/4nCIzPuLYJA


וקליפ של להקת OK Go שכולל מכונת רוב גולדברג מורכבת במיוחד:

http://youtu.be/qybUFnY7Y8w

מידי או MIDI היא שפה, או פרוטוקול תקשורת, שמאפשרים העברה של מידע מוסיקלי בין כלי נגינה דיגיטליים ואלקטרוניים ובינם לבין המחשב.

ה"מידי" נולד לאחר שבשנות ה-70 של המאה הקודמת הגיעו כלי הנגינה האלקטרוניים, במיוחד הסינטיסייזרים, לגודל ומשקל בלתי נסבלים. המכשירים היו מוגבלים, יקרים ונגנים נאלצו "לסחוב" להופעות המון מכשירים שונים, כדי לשחזר על הבמה את הצליל שהקליטו בתקליטים. בנסיבות כאלה הועלה הרעיון ליצור אמצעי תקשורת שיאפשר למכשירים "לדבר" אחד עם השני ולשלוט מרחוק זה בזה.

לפיכך החליטו מספר יצרניות של כלי נגינה אלקטרוניים לחבר את כלי הנגינה הדיגיטליים שלהן, שפועלים בשיטה ממוחשבת, כך שכולם ישתמשו, "ישוחחו" ויזהו את פרוטוקול התקשורת המשותף. החברות המרכזיות בתעשייה, כמו ימהה, רולנד ואחרות, סיכמו ביניהן על שפה משותפת לתקשורת בין כלי נגינה דיגיטליים, שפת ה-MIDI. כך נוצרה שפה חכמה ונוחה לשימוש, שהקפיצה את עולם המוסיקה לדור הבא ואפשרה את המשך ההתפתחות של המוסיקה הקלה והמוסיקה המודרנית.

טכנולוגיית ה-MIDI אפשרה לחבר כלים שונים משל יצרנים שונים, זה לזה. תרומת ה-MIDI לתעשיית המוסיקה הייתה עצומה. לכל כלי נגינה מקצועי שיצא לשוק נוספו עתה חיבורי MIDI לכניסה ויציאה של התקשורת. חיבורים אלה חוברו זה לזה, כך שכלי מקלדת אלקטרוני של יצרן אחד יכול היה "לשלוט" בכלים של יצרנים אחרים.

אחד המכשירים שהופיעו בעקבות פיתוח המידי היה מודול חסכוני, מעין קופסת צלילים עצמאית וזולה, שכללה אוסף של צלילים דגומים או מסונתזים. המודולים הללו הכילו צלילים של סינטסייזרים מפורסמים ואפשרו להביא להופעה או לאולפן כלי נגינה רבים, אץ ללא רכיבי המקלדות היקרות והכבדות שלהם.

במקביל החלו לצאת לשוק מקלדות זולות שאינן כוללות צלילים ומיועדות לעבודה עם מידי. הן כונו "מקלדות שליטה", כי הן שלטו במודולים, מכונות תופים וסינתסייזרים אחרים.

חיבורי ה-Midi אפשרו לחבר ציוד דיגיטלי גם למחשב האישי, שבדיוק באותה תקופה התפתח במהירות. למחשבים שונים פותחו תוכנות מוסיקליות חדשניות ששימשו לצרכים שונים, כמו הקלטה, עיבוד, כתיבת תווים, לימוד מוסיקה, נגינת ועיבוד צלילים ועוד. התוצאה הייתה שמוסיקאים החלו להשתמש במחשבים ככלי עבודה. המוסיקה האלקטרונית הלכה ופרחה.

השם "מידי" או MIDI הוא קיצור באנגלית של Musical Instrument Digital Interface, או בעברית: ממשק דיגיטלי בין מכשירים מוסיקליים.


הנה תולדות טכנולוגיית MIDI:

http://youtu.be/9xz7r6KnTbI


כך נראו קלידנים בהופעה לפני המצאת המידי:

http://youtu.be/TRCQmNMOqUY


מקלדת שליטה לדוגמה:

http://youtu.be/bKA3kMA-M-4?t=12s


מודול צלילים אופייני משנות ה-90:

http://youtu.be/d41hRXoXF7o


סמפלר שפותח בשנות הצלילים, בין השאר עם דגימות של צלילי כלים אמיתיים:

http://youtu.be/9nr_IX_KpqY


על ידי החיבור במידי למחשב הקליטו בערוצים שונים את התפקידים השונים, בכלי נגינה אחד:

http://youtu.be/db-y4XjXIMk


MIDI עובד היום גם עם לפטופ, טאבלטים ואפילו סמארטפונים:

https://youtu.be/o9YJUaB8t2M


מקלדת שליטה ניידת וקטנה (עברית):

http://youtu.be/wJwGSbvKqpA


כך הציגו את טכנולוגיית ה-Midi ותוכנות ההקלטה שעבדו איתה בטלוויזיה של האייטיז:

https://youtu.be/aADkqmvy44o?long=yes


הנה הסבר על מהו מידי וכלים להלחנה ב-MIDI בצירוף בינה מלאכותית עם אתרים וכלי אונליין:

https://youtu.be/wmMa8AsIlZ8?long=yes


ומדריך מגניב להלחנה בעזרת קבצי MIDI שיוצר ChatGPT:

https://youtu.be/tV82Wy-tXRE?long=yes

שירות סטריט ויו של חברת גוגל מאפשר לראות מקומות בעולם כולו, באמצעות צילומים ב-360 מעלות ברחובות הערים ובאתרים חשובים בעולם. הסטריט ויו מצוין לחיפוש מקומות ומיקומים בעיר שלכם או במקומות רבים ברחבי כדור הארץ.

שירות Street View מצוין לצפות במקומות שאליהם אנו נוסעים, בבניינים שאליהם אנו צריכים להגיע לפגישות ואפילו בבנייני דירות ורחובות שאליהם אנו חושבים לעבור להתגורר. הטכנולוגיה הנוחה הזו מאפשרת למצוא מקומות ברחבי העולם, לצורך תכנון חופשה ועוד.

השימוש בטכנולוגיה הזו הוא פשוט - חפשו ב'מפות Google' את הרחובות שיש להם קו גבול כחול. זהו הסימן שהם צולמו בסטריט ויו וניתן לצפות בהם כך. כדי לראות את תמונת הרחוב בסטריט ויו במפות Google, כל שעליכם לעשות הוא לגרור את אטב-האיש הכתום אל הרחוב הרצוי ותמונות הרחוב יעלו מידית. ברחוב תוכלו לנווט עם מקשי החיצים ולשוטט בעיר, להתקרב ולהתרחק מבניינים, להסתובב ב-360 מעלות וכן הלאה.


הנה סרטון המחשה של האופן שבו מציג סטריט ויו מקומות בישראל:

http://youtu.be/GudlL38XMog


השיטה בה מצלמים מקומות שאין אליהם גישה עם המכונית של גוגל:

http://youtu.be/SuiEmxDklKw


השימוש בסטריט ויו בגוגל מפות:

http://youtu.be/C5Qt1mE9ycQ?t=1m5s


כך ממפים מקומות שאין בהם כבישים, כמו הקניון הגדול בארה"ב:

http://youtu.be/mpcar4L_EXY


ומיפוי בטבע בשביל ישראל שלנו:

https://youtu.be/DIGw251r93s

הייפרלופ הוא רעיון למערכת הסעה על קולית, שהוצגה על ידי היזם הסדרתי והמיליארדר הדרום אפריקאי אילון מאסק. מאסק הציג את חזון ההייפרלופ של מערכת הסעה דמויית רכבת, המבוססת על ואקום ומגיעה למהירויות בלתי-נתפסות. את המהירות משיגים בה בעזרת ריחוף אלקטרומגנטי, שמקטין את ההתנגדות וההנעה היא באמצעות שינויי לחץ אוויר. זו תוכל להיות מה שהייתה הרכבת בעידן המרכבות והסוסים...

במהירות של כ-6,000 קילומטרים לשעה אמורה ההייפרלופ לגמוע מרחקים ולהעביר אנשים ממקום למקום, במהירות הבזק. הקו של לונדון-ניו יורק ייקח בקושי 45 דקות ובהייפרלופ שיקיף את העולם יוכל אדם להקיף את העולם כולו ב-6 שעות!

כדי להמחיש מה מתכננת חברת טסלה שהקים, יצרנית המכונית החשמלית המצליחה בעולם, לעתיד התחבורה המהירה בעולם, הציב מאסק חזון של פיתוח "בקוד פתוח", שבו יצטרפו אליו מהנדסים וממציאים אחרים וכולם ביחד יפתחו את ההמצאה הזו ויהפכו אותה לכלי תחבורה פעיל וממשי.

מעבר לתרומה הסביבתית של ההייפרלופ בהורדת כלי רכב מהכביש מתכנן מאסק שהייפרלופ תשתמש באנרגיה סולארית. על ידי לוחות סולאריים שיוצבו מעליה ויאפשרו ייצור של יותר חשמל מזה שהייפרלופ נזקקת לו, ייחסך הון עתק ותקטן משמעותית הפגיעה בסביבה.


הנה תכנית ההייפרלופ:

http://youtu.be/GiYb_0wOWqY


מפיו של הממציא (מתורגם):

https://youtu.be/mbHF5qGwnz4?t=93&end=3m04s


הסבר פשוט (עברית):

https://youtu.be/5rPFRmvgsEo?t=1m35s&end=2m45s


דוגמאות לריחוף אלקטרומגנטי:

https://youtu.be/O_K1J5FjlrE


באנגלית על ההייפרלופ:

http://youtu.be/z_JAlymIrOo


ההכרזה על הייפרלופ:

http://youtu.be/L2D4qDeHveA


וחברה שלקחה על עצמה את ההקמה הממשית על ההייפרלופ (מתורגם):

https://youtu.be/tf3Oy69CfOI

תעלת פנמה (Panama Canal) היא תעלה באורך של 77 קילומטרים, המחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, באזור מצר פנמה שבמרכז אמריקה שאותו היא חוצה.

התעלה קיצרה ביותר מ-12,000 קילומטרים את המסלול הארוך שנדרש להפליג, מסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן, בכל פעם שרצו לעבור מצד אחד של יבשת אמריקה לצידה השני. מדובר בחסכון אדיר של זמן, חיי אדם וכסף.

בשל הפרשי הגבהים שבין מימי האוקיינוסים, הפכה בניית תעלת פנמה לאחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים ביותר בתולדות האנושות.

כבר במאה ה-16 ציווה צ'ארלס ה-1 מספרד על תכנון תעלה דרך מיצרי פנמה. אך היה זה מי שחפר את תעלת סואץ, הצרפתי פרדיננד דה לספס, שהחל ראשון לחפור את התעלה הזו. בצל קשיים רבים ובניגוד למנהגו, הוא נאלץ ב-1889 להפסיק את הפרויקט השאפתני ולא הצליח להשלימו.

ב-1903 שנים לאחר מכן חידשה ממשלת ארצות הברית את החפירה של תעלת פנמה ו-11 שנים אחר כך היא נפתחה לשיט.

היסטורית, זה היה גם פרויקט מסוכן וקשה במיוחד. 42 אלף איש עבדו עליו במשך עשור שלם ובמהלך שני שלבי החפירה של התעלה מתו מעל 27 אלף מהם.

קראו על הפתרון המדהים להעברת אוניות ענק מאוקיינוס אחד לשני, בגבהים שונים ביניהם, בתגית "טכנולוגיה, תעלת פנמה".


הנה תולדות חציבתה של תעלת פנמה (מתורגם):

https://youtu.be/uE_UuHRtXCY


מצגת וידאו על תעלת פנמה:

https://youtu.be/KspQbkKmuqs


המעבר בתעלת פנמה, מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט:

https://youtu.be/pHmaZw5j1is


מעבר מהיר אל האוקיינוס השני:

https://youtu.be/tiOngrHY7zg


מעבר בהילוך מאוד מהיר (ללא מילים):

https://youtu.be/m8TkcWhmByg


ובהילוך מהיר:

http://youtu.be/fA-pnN54uPw

מקור שמו של הקוֹרְקִינֵט הוא בכלל שיבוש של מילה בצרפתית: המילה טרוטינט (trottinette) שובשה לקורקינט ומאז זה השם של מה שבעברית קיבל בכלל, מי זוכר, את השם גַּלְגִּלַּיִם..

מדובר בכלי תחבורה פשוט ביותר, העשוי ממשטח צר הניצב על מספר גלגלים, לרוב שניים. יש לו גם כידון היגוי שמחובר במוט אל הגלגל הקדמי וזהו. נראה שזו אינה המצאה של ממציא אלא המצאה שכונתית של ילדים, שהפכה לאחד מכלי הרכב האהובים והנמכרים עד היום.

יש גם גירסה של קורקינט עם 3 גלגלים שנקרא סטריטר. חוץ מהדחיפה שלו בעזרת רגל אחת, כשהסטריטר מאט, ניתן להאיץ אותו שוב בהזזה של שתי הרגליים לצדדים.

כיום נפוצים גם הקורקינטים החשמליים, שפועלים על חשמל והממונעים שנוסעים על דלק. בהיותו כלי רכב אישי, הקורקינט חוסך אנרגיה וזיהום אוויר.



הנה סרטון על רוכבי הקורקינט הנועזים:

http://youtu.be/K6jEzM-I6FA



והקורקינט החשמלי, שמנצח את הסגווי כאמצעי הניידות החסכוני ביותר בעיר (עברית):

http://youtu.be/gLR8otVSlts

ביפן יש הכי הרבה מכונות אוטומטיות למכירת מוצרים, מה שנקרא אוטומט מכירות (Vending machine).

יפן מובילה בתחום הזה בעולם. אם בעולם הן נפוצות למכירה של שתייה קלה, ביפן הן משמשות למכירה של כמעט כל דבר שרק עולה על הדעת, מפיצה חמה, מרקים ומנות אוכל חם, דרך מצלמות חד-פעמיות, טבק, אלכוהול ושאר מוצרים, חפצים שימושיים והחורף אפילו מטריות.

הסיבה היא החברה המזדקנת של יפן, בה יש פחות ופחות צעירים ואין מספיק כוח עבודה. הרי הגיל הממוצע כבר עבר את 46 במדינה הזו והילודה בצניחה חופשית. הממוצע המשפחתי של מספר הילדים הוא פחות מ-1.5 ילדים למשפחה!

מצד שני היפנים לא מעוניינים להביא עובדים זרים, כמו שעושות מדינות רבות במערב. כך יוצא שמכונות המכירה האוטומטיות הללו שמחליפות את המוכרים החסרים ביפן.

עכשיו תוסיפו לזה את הטכנולוגיה היפנית המטורפת ביכולותיה, מה שלרוב מוכר בעולם בזכות מוצרי האלקטרוניקה המתקדמים והרובוטים הרבים, הכי הרבה בעולם, שמפותחים בה.

קיבלתם שפע מדהים של מכונות אוטומטיות למכירה של מוצרים. יש ביפאן מכונות ואוטומטי-מכירה בכמות בלתי נתפסת. בזמן טיול או בשהייה במדינה המיוחדת הזו נדמה לעתים שבכל מטר ממתינה לכם מכונה כזו, או שורה של מכונות.


הנה הסיפור של אוטומטי המכירות ביפן:

https://youtu.be/9UJzVLXmBG4


שימו לב למכונות מכירה מגוונות ברחובות יפן:

https://youtu.be/KdX3bV1YGWY


הפתעה - משחקי מחשב במכונה יפנית למכירת משקאות:

https://youtu.be/RXDRPQgehvw


ומכונות המכירה של יפאן הן פשוט מדהימות:

https://youtu.be/ZZmUuRG87sU?long=yes

מסך המגע (Touchscreen) הומצא כבר בשנת 1972.

בתחילה פעלו מסכי המגע באמצעות קרני אינפרה אדום בשיטת שתי-וערב. חיישן שהוצב מול כל קרן זיהה את המיקום של המגע בציר שלו והצטלבות המיקומים מזהה את הנקודה המדויקת.

כיום מקובלת שיטה זולה ויעילה יותר, המתבססת על התנגדות חשמלית. שתי שכבות של חומר מוצמדות זו על זו על המסך. לחיצה של כל שכבה מעבירה מיקום. צירוף המיקומים הוא הנקודה המדויקת של הלחיצה.


כך פועל מסך המגע (מתורגם):

https://youtu.be/IdWXT391FJE


עוד הסבר:

http://youtu.be/qBbxSEp3-6o


המחשה של השיטה:

http://youtu.be/FyCE2h_yjxI


את אותן השיטות מפעילים במסך מגע מוקרן:

http://youtu.be/bAgX43WTwr4


מסך המגע הראשון אי פעם מ-1982:

https://youtu.be/JAcZpQCLb4E


עוד נגיעה...

https://youtu.be/5VTan97qyaE