במנורת פלורסנט מרוח על צידה הפנימי של הזכוכית חומר זורח. חומר זה הוא שמאיר כשמפעילים את הנורה.

בזמן שהנורה מופעלת, נוצרת בה קרינה אולטרה-סגולה, שפוגעת בחומר הזרחני שמצוי על הזכוכית. לאחר שניה ובתגובה לקרינה האולטרה-סגולה, החומר פולט אור, שאותו אנחנו רואים - זהו האור של הפלורסנט.


הנה סרטון שמציג את דרך הפעולה של נורת הפלורסנט:

http://youtu.be/xRTOC0AoTlc

ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת מיקום מדויק של כל פינה בעולם. 24 הלוויינים הללו ממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ.

הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים, ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ.

מערכת ה-GPS, מערכת המיקום הגלובלית, או בשמה הנכון GPSS, מאפשרת לכל אחד מאיתנו למצוא את מקומו המוחלט, בדיוק של מטרים בודדים, ולנווט את דרכו לכל מיקום מדויק אחר בעולם, באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS.

בנוסף ללוויינים יש גם תחנות קרקע המאפשרות תיקונים ועדכונים למערכת הלוויינים המשוכללת אך העמוסה הזו.


כך עובד ה-GPS (מתורגם):

http://youtu.be/xdCpgjnmDOg


כך פועל ה-GPS:

https://youtu.be/FU_pY2sTwTA


עקרון הפעולה של מערכות ה-GPS:

https://youtu.be/0rR24Y-KrOA


כך נתן הצבא האמריקאי לעולם שימוש חופשי במערכת ה-GPS:

https://youtu.be/ozAPGnr-934



כך פועל ה-GPS ומאתר את מיקומנו - הרחבה:

https://youtu.be/wCcARVbL_Dk?long=yes


והסבר של נושא ה-GPS כחלק מתורת היחסות של איינשטיין (מתורגם):

http://youtu.be/4GFoZpRC6aE?t=2m10s?long=yes

יתכן שספיידרמן לא יישאר לבד זמן רב, עם הטיפוס שלו על הקירות. גורמים רבים היו רוצים יכולות טיפוס עכבישיות. מכוחות בטחון ולוחמה בטרור ועד למחלצים משריפות ואסונות אחרים - הצורך קיים ויהיו גורמים שירצו לשלם עליו מספיק.

סטודנטים להנדסה באוניברסיטת יוטה שבארה"ב יצרו מכשיר שמתבסס על טכנולוגיות של שואבי-אבק, כדי ליצור ואקום שמצמיד את המטפס אל הקיר. בשלב הנוכחי הם עדיין לא משווקים, בעיקר בשל הרעש הרב שגורמת גרסת האבטיפוס. הרי שום גורם צבאי לא יוציא למשימות חשאיות חיילים שעושים יותר רעש מכל הרחוב שמסביבם.. עם זאת, מפתחים רבים עובדים על פיתוח היכולות הללו ומן הסתם בעתיד נוכל לחזות בספיידרמנים בתשלום, מבצעים משימות שכוללות לא רק מבצעים חשאיים ופעולות הצלה, אלא גם ניקוי חלונות ופתיחת דירות נעולות..


הנה סרטון על הילד שהמציא מתקן ואקום לטיפוס על קירות:

http://youtu.be/i31AYw8uCyY


והנה סטודנטים באוניברסיטת יוטה שבנו מתקן דומה:

http://youtu.be/lev-XSkxHCg

משאבה היא בדרך כלל מכונה השואבת נוזלים (יש גם משאבות השואבות גזים, שנקראות מפוח, מדחס או משאבת ואקום). אמנם יש משאבות ידניות אך לרוב מונעות המשאבות על ידי מנוע - מנוע חשמלי, מנוע דיזל או מנוע בנזין.


הנה הסבר באנגלית על פעולת משאבת מים פשוטה:

http://youtu.be/HphHTUWFZAg


והנה משאבה הרבה יותר מורכבת - משאבה של נפט:

http://youtu.be/WLSJGa2lLUc

אחרי כל תאונת מטוס, למשל, מתבצע חיפוש רציני אחרי אחד המתקנים החשובים במניעת תאונות עתידיות. המתקן הזה הוא הקופסה השחורה, זו שבאנגלית קוראים לה Flight Recorder, בעברית "מקליט טיסה".

המתקן, שבניגוד לשמו בימינו הוא איננו בצבע שחור, מאפשר לחקור מה קרה במהלך כל שנייה לאורך השעות שלפני תאונה, עד השניות האחרונות שלפני התרסקות מטוס, טביעת צוללת וכדומה.

היא מאפשרת לחוקרי התאונות לקבל מידע רב כגון: (בדרך כלל הקלטה של עד חצי שעה ממועד התאונה) על ידי מכשיר ה-CVR, וכן נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR (רשם נתוני הטיסה).


מהשגיאות שעשו הטייסים, נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR שמתעד את נתוני הטיסות, מדוע ומה קרה כשניתק הקשר עם מגדל הפיקוח, מה היו השיחות בתא הטייס, אילו כשלים היו בחלקי המטוס וכדומה - כדי לדעת את הבעיות או הטעויות שגרמו לאסון, מטרתה העיקרית של הקופסה השחורה היא לתעד ולשמר את כל הפרטים והנתונים הללו.

ניתן למצוא אותה כיום במגוון כלי תחבורה להסעת המונים, כמו מטוסים, מסוקים, צוללות, רכבות, אוטובוסים והיום גם מעבורות חלל ומכוניות ניסוי ולצרכים צבאיים אפילו מל"טים (מטוסים ללא טייס).

כיום, כדי להגדיל ככל הניתן את הסיכויים שלה לשרוד, ממוקמת הקופסה השחורה בזנב המטוס. היא גם עמידה המיוחד בפני חדירה של מים, מכה מאוד חזקה או חשיפה לחום רב.

הקופסה השחורה מקליטה את הטיסה, או הנסיעה של כלי תחבורה. היא מתעדת פרטים ונתונים דוגמת תנאי הנסיעה, תפקוד המערכות, מהירות, תקשורת לאחרים, שיחות בתא הטייס ועוד.

קופסה שחורה מכילה מגוון רכיבים רבים המתחברים ליחידה שלמה. במטוסים, למשל, צבעה כתום. זאת כדי שיהיה קל יותר למצוא אותה, גם בין שרידי מטוס שרופים וכהים.

כדי שלא תהיה תלויה במטוס או כלי התחבורה שאותו היא מתעדת, את המתח החשמלי מקבלת הקופסה השחורה ממקור כוח חיצוני.

ואגב, בתרבות הפך המונח "קופסה שחורה" לנפוץ בתחום התעופה והוא מכוון לכל ציוד אלקטרוני שאנשי צוות המטוס לא אמורים לגעת בו.


כך פועלת הקופסה השחורה:

https://youtu.be/XKAtWAkl4qM


תפקיד הקופסה השחורה בחקר התרסקויות מטוסים (עברית):

https://youtu.be/xFYUveGqVlo


עוד סרטון הסבר:

https://youtu.be/TCry8d7WY48


דוגמה מהחיים והמוות של חקר התרסקות בעזרתה:

https://youtu.be/VGzpv96AQKg


ומה יש בקופסה השחורה והאם היא בכלל שחורה:

https://youtu.be/pYBlDwIUp9M

דיסק און קי הוא המצאה ישראלית של חברה ישראלית בשם אם-סיסטמס. בעברית קוראים לזה הֶחְסֵן נַיָּד, כלומר מכשיר קטנטן לאחסון נתונים. בדיסק און קי נשמרים הנתונים על גבי זיכרון הבזק, מעין מעגל אלקטרוני ששומר אותם. בזמנו זו הייתה מהפכה, שכן עד אז נתונים נשמרו על גבי כונן נייד.

מנכ"ל M-systems, החברה שפיתחה את הדיסק און קי, דב מורן הוא האיש שלזכותו זוקפים את ההצלחה הגדולה של המכשיר. מישראל יצא הדיסק און קי והפך להצלחה עולמית מסחררת. עד כדי כך ההצלחה הייתה גדולה שבמקומות שונים בעולם הפך שמו של המוצר לשם כולל לסוג זה של מוצרים.


הנה סרטון על ממציא הדיסק-און-קי דוב מורן והפיתוחים שלו מאז:

https://youtu.be/XB6P78-N87Q


עוד על הפיתוחים שיצר מורן:

https://youtu.be/g2NoqpNT9WE


והדיסק-און-קי קיבל צורות שונות ומשונות מכיוונים שונים:

https://youtu.be/iRJn2ZU_FI8

כרטיסי הזיכרון המודרניים הם קטנים ובעלי נפחים גדולים מאד. הם משמשים בעיקר למצלמות דיגיטליות ושומרים כמויות עצומות של מידע. תהליך הייצור שלהם מערב רובוטים ומכונות ממוחשבות מתעשיית המחשוב הזעיר, בצד עובדים אנושיים שאורזים ומרכיבים את החלקים הגדולים יותר.


כך מתבצע תהליך הייצור של כרטיסי הזיכרון:

http://youtu.be/JLGwaRAHi5s

מכונת רוב גולדברג היא מערכת מסובכת שמורכבת מחלקים רבים ומגוונים ובתהליך של צעד אחרי צעד, בתגובת שרשרת, היא מבצעת בסופה פעולה פשוטה כלשהי. הכינוי ניתן למכונות כאלה על שמו של רוב גולדברג, קריקטוריסט אמריקאי מפורסם שהתפרסם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בקריקטורות שתיארו מערכות כאלה.

כיום הפכה "מכונת רוב גולדברג" לשם שמתאר דבר מסובך שנועד לייצר בסופו משהו פשוט.


הנה מכונת רוב גולדברג משעשעת להפיכת דף בעיתון:

http://youtu.be/GOMIBdM6N7Q


הנה תולדות המוסיקה המוקלטת במכונה כזו:

http://youtu.be/wcfLolnmLl4

מכונת רוב-גולדברג שמופעלת על ידי אלומת אור אחת:

http://youtu.be/4nCIzPuLYJA


וקליפ של להקת OK Go שכולל מכונת רוב גולדברג מורכבת במיוחד:

http://youtu.be/qybUFnY7Y8w

כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בטלפון וכמעט בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..

איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?

ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר. כיום, ניתן כאמור לקלוט את שידורי התחנה גם דרך האינטרנט וליהנות.


כך נקלטים שידורי הרדיו (מתורגם):

http://youtu.be/4K7PloSKXGU


כך עובד הרדיו:

https://youtu.be/CU8cVH8YYuo


הנה ההיסטוריה של הרדיו:

https://youtu.be/FexDxf5GLTw


כך המציאו את הרדיו:

https://youtu.be/odtr4SeZkDU


תכניות אקטואליה משעשעות כאלה לא תראו הרבה (עברית):

https://youtu.be/kh4ZdzkZLiA


כך יוצרים משדר רדיו עם 2 רכיבים בלבד:

https://youtu.be/7MavXzTjP04


וסקירה של כל עולם הרדיו וכיצד הכל עובד:

https://youtu.be/drLxfjqZHVo?long=yes

זיכרון מחשב (Computer memory) הוא רכיב שאוגר מידע ומאפשר שליפה שלו, לפי הצורך.

הזיכרון הממוחשב, המאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון ממוחשב, הוא אחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני. בלעדיו לא היה מסוגל המחשב למלא משימות חישוביות מורכבות, כמו אלה שעימן הוא נדרש להתמודד כל הזמן.

בכל המחשבים יש תאי זיכרון שבהם מאוחסן ונשלף המידע, על פי דרישה. יש כמה סוגים של רכיבי זיכרון שכאלה.

אחד הוא הכונן הקשיח, שהוא אמצעי לשמירה של מידע לטווח ארוך. למולו יש את הזיכרון הפנימי של המחשב, זיכרון ה-RAM, המאפשר אחסון של מידע בזיכרון, אך לטווח קצר בלבד. עם כיבוי המחשב מתרוקן זיכרון זה והוא יחזור לשמש בתפקיד הזיכרון החישובי של המחשב, עם מידע חדש שיישמר בו, רק לאחר הדלקתו של המחשב מחדש.


כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/p3q5zWCw8J4


תפקיד הזיכרון במחשב:

http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ


וקצת על המידות והכמויות של הזיכרון במחשב:

https://youtu.be/lo2McnYcTTQ

הצייר ההולנדי יאן וֵֶרמֶר התפרסם במאה ה-17 בהתמחותו בציור של סצינות בית מחיי המעמד הבינוני בהולנד.

במרבית ציוריו מתוארים נשים או גברים בביתם, כשהם עובדים, מנגנים או משוחחים זה עם זה.

יותר מציורים רגילים, נראים ציורים המדהימים של יאן ורמיר יותר כמו צילומים. שום טכנולוגיה ידועה במאה ה-17 לא איפשרה דיוק שכזה. לכן נחשב ורמיר גאון ויש הרואים בו אפילו את הצייר הגדול בכל הזמנים.

מי שיצירותיו עמדו במשך שנים רבות בצילן של עבודות גדולי הציירים ההולנדים דוגמת רמברנדט או פיטר דה הוך, קנה במאה ה-19 את מקומו כאחד מגדולי הציירים.

מרכיב הדגל בשינוי מעמדו של ורמיר היה הציור המפורסם ביותר שלו, "נערה עם עגיל פנינה" - ציור שזכה לכינוי "המונה ליזה ההולנדית".

במאה ה-20 הועצם המיתוס של ורמיר. זאת לאחר שבדיקות רנטגן של ציוריו הניבו מסקנה שאין מתחת לצבעים שום רישומי עיפרון או סקיצות של הכנה לציור עצמו.

אבל לאורך שנים רבות מסתובבת השערה שוורמיר השתמש בטכנולוגיה סודית כלשהי כדי ליצור את ציוריו המושלמים. ספק של ממש עוררה היכולת שלו לפענח את נפילת האור על עצמים שונים ולשחזר זאת בציור מדויק להפליא של המציאות.

רבים חשבו שכדי לצייר בדיוק מופלא שכזה, הוא השתמש בעיקרון ה"קמרה אובסקורה" (בעברית "לשכה אפלה"), הקופסה האפלה ששימשה גם לצילום המוקדם.

היה זה ממציא ואיש עסקים אמריקאי בשם טים ג'ניסון, חובב אמנות שהתעשר בעסקי הייטק, החליט לחקור את העניין ולמצוא את הטכנולוגיה ששימשה את האמן המוערך. הוא הצליח לייצר אותה מחדש, בעזרת מראות ועדשות אופטיות ולצייר את הציור המפורסם של האמן "שיעור במוזיקה".

הפרויקט שלו תועד בסרט והתוצאה המדהימה שצייר ג'ניסון, אדם שאינו צייר מקצועי, העלתה שאלות מעניינות לגבי מקומה של הטכנולוגיה ביצירת אמנות גדולה - האם אדם הוא פחות גאון כיוון שנעזר במכשירים שאיפשרו לו להעתיק את המציאות או שפיתוח הטכנולוגיה היא חלק מהגאונות שלו.

ואם זה בעייתי אצלו אז מה ניתן לומר על לאונרדו דה וינצ'י, שהיה לא פחות ממציא ומדען מאשר אמן וששני התחומים הללו פרחו אצלו דווקא משום שעסק בשניהם (כמו עוד 10 תחומים לפחות) והם תרמו אלה לאלה.


הנה קדימון לסרט של ג'ניסון, שבו הוא לומד לצייר כמו יאן או יוהנס ורמיר:

http://youtu.be/94pCNUu6qFY


הדגמה של טים מצייר עם המראות והעדשות הללו:

http://youtu.be/foG1NIdak7Y


השערות מוקדמות לסוד של ציורי ורמיר, בהם השתמש ככל הנראה בסוג של קאמרה אובסקורה:

http://youtu.be/jruwMMT_bc8


האם כך השתמש ורמיר בקאמרה אובסקורה כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים?

https://youtu.be/5SpaJtCv1hI


וסרט תיעודי על יכולותיו המיוחדות של ורמיר לעבוד עם אור בציוריו:

https://youtu.be/DEior-0inxU?long=yes

את הזיקוקין די-נור פיתחו הסינים בסין העתיקה ואחרים בדרום מזרח אסיה. הזיקוקים פותחו לצרכים פולחניים, אם כי בתחילה בכלל התגלו כשניסו הסינים לפתח חומר שייתן חיי נצח...

בקיצור, כבר במאה ה-12 מתועדים בסין לראשונה הזיקוקין די-נור והם שימשו שם כדי להפחיד את הרוחות הרעות באמצעות הרעש מחריש האוזניים (זה נקרא שם "ביאן פאו"). בזיקוקים עשו גם שימוש לצרכי תפילה, לשמחה ופרנסה.

זיקוקי די-נור הם מעין מרכיבי נפץ שמתפוצצים ומפיצים אור במגוון צבעים ואפקטים של תאורה. מאז סין העתיקה ועד היום משמשים הזיקוקין די נור בחגיגות ובטקסים שונים, דתיים ולאומיים.

כיום, מרבית הזיקוקין שנוהגים לשגר בחגיגות אלה הם פגזים שמיועדים לזיקוקים ומשוגרים ממרגמות שמיועדות להם.


הנה סרטון על המצאת הזיקוקים (מתורגם):

https://youtu.be/mqHVRgCkCDE


תולדות הזיקוקין די-נור:

http://youtu.be/uGwz4lpTAJ0


פסטיבל זיקוקים בטוקיו שביפאן:

https://youtu.be/4aQj0gS4xrc


זיקוקים בראש השנה בלונדון:

http://youtu.be/Xy_9bx6U8_0


וכך תהפכו בעצמכם צמר פלדה לזיקוקים (עברית):

https://youtu.be/vE_Bpti-cxE

מקומות ציבוריים רבים מציעים כיום אינטרנט מהיר בחיבור אלחוטי, אך בעוד שהתקנת אינטרנט על פני האדמה היא פשוטה, אינטרנט במטוסים (In-flight Internet) הוא עניין מורכב הרבה יותר. הרי מטוסים עוברים ממדינות למדינות ובדרך כלל הם מרוחקים מרשתות סלולאריות מקומיות, קל וחומר מחיבור חוטי לרשת.

איך בכל זאת שומרים על התפיסה של מתן גישה לאינטרנט תמיד ובכל מקום?

השיטה היא להתקין במטוסים חיבור לאינטרנט באמצעות לוויין ומערך שרתים שיאפשרו לנוסעים לגלוש ברשת בזמן הטיסה. כיום מגיע השירות של האינטרנט הלווייני לכיסוי של מרבית חלקי הגלובוס וכך יכולים הנוסעים להשתמש באינטרנט, כמעט ללא הפרעה.

איך המטוס קולט תמיד את הלוויין? - אז זהו שהוא לא. המטוס טס ובכל שלב שבו הוא מתרחק מהלוויין "שלו", מוצאת לו מערכת בקרה אלקטרונית שבמרכז בקרה העוקב אחרי המטוס, את הלוויין המתאים ביותר, בהתאם למיקומו של המטוס.

גם האנטנה שבמטוס היא חתיכת טכנולוגיה. במהלך הטיסה מופנית האנטנה כל הזמן אל הלוויין המתאים ביותר. בכל כמה שניות מודדת המערכת ששולטת בה את עוצמת האותות מהלוויין ומזיזה את האנטנה לזווית הטובה ביותר, על מנת שהאות יישאר בעוצמה המרבית.

המערכת הזו חכמה ומהירה מאוד והיא יודעת להתגבר על רוחות, עננים ומערבולות אוויר. היא גם מנוהלת עם הגדרות אוטומטיות של בטיחות. כך למשל, לא תאפשר מערכת הבקרה לנוסעים להתחבר לאינטרנט, אם המטוס לא נמצא בגובה של 3 קילומטרים (10,000 רגל). זאת בשל האיסור על שימוש במחשבים במטוס, במהלך ההמראה והנחיתה.


כך פועל אינטרנט מהיר במטוסים:

https://youtu.be/x8xUzF__hcg


מצגת וידאו שמציגה את הטכנולוגיה המקוונת למטוסים:

https://youtu.be/NwV4AHEviSA


הסבר שעוסק גם בתקשורת הווייפיי שבתוך המטוס:

https://youtu.be/XHBwx728DRM


ופרסומת של חברת תעופה שמציעה אותו (עברית):

https://youtu.be/Ij3HuclZtAQ

המצפן (Compass) הוא מכשיר ניווט שמצביע תמיד על הכיוון צפון-דרום. המצפן מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ, כדי להצביע על הכיוונים ולאפשר לאנשים שמנווטים ביבשה או בים, להגיע ליעד.

באמצעות הצבעה על הקטבים המגנטיים של כדור הארץ (מיקומם קרוב לקטבים הגאוגרפיים) איפשר המצפן בתקופות קדומות ליורדי ים ולספנים להתבסס על הכיוון שנתן להם ולהגיע לחוף היעד, זאת כיוון שבמרחבי האוקיינוסים רק הכיוון איפשר ניווט ואין תכסית אחרת שאיפשרה זאת.

משערים שהשימוש במצפן החל לראשונה בסין. מכתב סיני מהמאה הרביעית לספירה ניתן ללמוד על שימוש במצפן. הסינים מייחסים באופן מסורתי את המצאתו לקיסר הצהוב, אם כי בימי קדם לא פעם השליטים נטו לקבל את האשראי על המצאות ופיתוחים שנוצרו על ידי המומחים שעבדו בשבילם.

לקראת סוף ימי הביניים הגיע המצפן למערב, יתכן שעל ידי הסוחרים שפעלו בדרך המשי.

אגב, משהגיע המצפן לאירופה, במאה ה-15, נראה הדיוק שלו כמעשה של השטן. המלחים הנוצרים היו שטופי אמונות טפלות ודעות קדומות. בשל חששם שלמצפן יש כוחות שטניים, נהגו רבי החובלים לנעול את המצפנים בתאיהם שבאניות, כדי שהמלחים לא יפגעו בהם.


זהו המצפן:

https://youtu.be/Eup2J0oAq9Y


מצפן סיני עתיק מאוד:

https://youtu.be/-vL1tMw_9js


מצגת וידאו על המצפן:

http://youtu.be/ZYZ7E4-kBP4


גם מצפן יכול להתקלקל וזה יכול להיות חמור בניווט הישרדות. הנה דוגמה לבדיקת מצפן שחשוד כמזייף:

http://youtu.be/iBssANwQfqg


וסרט תיעודי על המצפן שסייע לתגליות שאין כמוהן:

https://youtu.be/_ibEMgb4_IU?long=yes

מציאות רבודה היא טכנולוגיה חדשנית בעולם המחשבים שמציגה רובד חדש על המציאות, או בפשטות - מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה.

במציאות הרבודה מוצגים לדרישת המשתמש מרכיבי מידע מהאינטרנט או ממקורות מידע אחרים. מרכיבי מידע אלו מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת וניתנים לשליטה אינטראקטיבית, כלומר המשתמש יכול לשלוט בהצגתם באופנים שונים, כמו בפקודות קוליות, במסכי מגע ועוד.

מרכיבי המידע של המציאות הרבודה יכולים לכלול מידע כתוב, קולי או ויזואלי (ציורים, איורים וכדומה). ניתן להציג כך דגמים בתלת ממד של תמונה, הדגמות בווידאו של פריטים שאתם רואים בפוסטר, ספר, מודעה בעיתון וכך הלאה.

שימושי מציאות רבודה ניתן למצוא כיום באפליקציות סלולאר וטאבלטים, במשקפיים חכמים ועוד.


הנה סרטון עם דוגמאות של מציאות רבודה לחיי היום יום:

http://youtu.be/tnRJaHZH9lo?t=1m6s


שימוש במציאות רבודה כדי לתת מידע על מקומות בתל אביב:

http://youtu.be/KAp5xBQTMoE?t=5s


משחק מציאות רבודה לסמארטפונים, שבו מחפשים פוקימונים ומתחרים באחרים מי יתפוס אותם:

https://youtu.be/2sj2iQyBTQs


בקמפיין פוליטי הנשיא אובמה הצטלם במציאות רבודה עם בוחריו:

http://youtu.be/B4qsLf-S0I4


ומציאות רבודה בעולם הפרסום:

http://youtu.be/oH_LfXnklRw


באדריכלות המודרנית:

https://youtu.be/oGLb1cxGm-c


האמנות:

https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=3m17s&end=4m15s


החינוך:

https://youtu.be/Q_xF8ujj7ko


וסרט תיעודי על עולם המציאות הרבודה:

https://youtu.be/Xg4pKgXSJho?long=yes

כוח סוס הוא מושג מימיו הראשונים של מנוע הקיטור. כשהיה צריך להסביר לאנשים כמה כוח יש למנוע וכיצד יוכל לסחוב קרון או עגלה למרחק בזמן קצר, הכי קל היה להשוות את כוחו של המנוע לכוחותיהם של הסוסים ששימשו לאותה מטרה באותה תקופה.

הראשון שהשווה את הספק המנוע לכוחו של הסוס בעבודת הסחיבה היה אחד מהחלוצים של מפתחי מנוע הקיטור, תומאס סייוורי. הוא לא מדד ולא בחן את הנתון אלא אמר לאנשים בפשטות שהמנוע יכול לעשות פעולה שתחליף כך וכך סוסים.

אבל המהנדס ג'יימס ואט ששיפר את מנוע הקיטור הוא שעשה בדיקות מעמיקות לגבי כוחו האמיתי של הסוס והוא גילה שסוס יכול להפעיל כוח של 33,000 ליברות לרגל לדקה. בני אדם רגילים, אגב, מצליחים להפעיל כוח שהוא כעשירית משל הסוס. כוח זה נקבע כשווה ערך ל-746 ואט.


הנה סרטון שמראה את תגובת אנשים שנוסעים ברכב בעל 1000 כוחות סוס:

http://youtu.be/MX0VP_nl2Tg


הנה מכוניות עם יותר מדי כוח סוס:

https://youtu.be/jHy5icrUm7c


מכונית עם 10 אלפים כוח סוס!

https://youtu.be/toURS5_8kXM


ומירוץ בין מכוניות שיש להן הרבה יותר מ-500 כוח סוס:

https://youtu.be/iQGg9NRun08

מסך המגע (Touchscreen) הומצא כבר בשנת 1972.

בתחילה פעלו מסכי המגע באמצעות קרני אינפרה אדום בשיטת שתי-וערב. חיישן שהוצב מול כל קרן זיהה את המיקום של המגע בציר שלו והצטלבות המיקומים מזהה את הנקודה המדויקת.

כיום מקובלת שיטה זולה ויעילה יותר, המתבססת על התנגדות חשמלית. שתי שכבות של חומר מוצמדות זו על זו על המסך. לחיצה של כל שכבה מעבירה מיקום. צירוף המיקומים הוא הנקודה המדויקת של הלחיצה.


כך פועל מסך המגע (מתורגם):

https://youtu.be/IdWXT391FJE


עוד הסבר:

http://youtu.be/qBbxSEp3-6o


המחשה של השיטה:

http://youtu.be/FyCE2h_yjxI


את אותן השיטות מפעילים במסך מגע מוקרן:

http://youtu.be/bAgX43WTwr4


מסך המגע הראשון אי פעם מ-1982:

https://youtu.be/JAcZpQCLb4E


עוד נגיעה...

https://youtu.be/5VTan97qyaE

"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.

זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.

הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.

מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.

הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".

אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.

בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.

החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.

את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.

אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.

מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.

ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.

סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.

כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.


הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:

https://youtu.be/CNdAIPoh8a4


הסבר המושג:

https://youtu.be/aYuBDkto2Vk


עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:

https://youtu.be/JF_NFmtw89g


וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:

https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g

עמק הסיליקון (Silicon Valley) הוא אזור ההייטק המצליח ביותר בעולם. השגשוג העצום שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים בארצות הברית ובעולם כולו.

האזור החל את צמיחתו מחברות שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. כשהחלה אוניברסיטת סטנפורד להשכיר שטחים ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור, הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד, חברת HP ואחריהם החברה של ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה. פיצולים רבים יצרו בשנים הבאות ריכוז של חברות מוליכים למחצה, אחריהן נולדו והגיעו חברות מחשבים, תוכנה והנדסה מתקדמת. כיום שוכנות בסיליקון ואלי חברות ההייטק המצליחות בעולם, כולל גוגל, אדובי, אפל, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, איביי ואחרות. לצידן יושבים באזור אלפי סטארטאפים ומיזמים קטנים בתחום הטכנולוגיה העילית.

הסיליקון ואלי נמצא בחלקו הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, בצפון קליפורניה שבארצות הברית. האזור משתרע מאזור מנלו פארק שבדרום חצי האי של סן פרנסיסקו ועד סן חוזה, כולל חלקו הצפוני של עמק סנטה קלרה ומחוז סנטה קלרה עצמו.

לכינוי זכה האזור מעיתונאי שכתב בתחילת שנות ה-70 על יצרניות שבבי סיליקון המתרכזות באזור. בהמשך דבק הדימוי בריכוזי הייטק, עד כדי כך שמדברים כיום על "עמק הסיליקון ההודי" שבעיר ההודית בנגלור, או על ה"סיליקון ואדי" שבאזור תל אביב-הרצליה רעננה בישראל.


כך נולד הסיליקון ואלי:

http://youtu.be/OIi8AMpt-FM


מה הישראלים עושים שם:

http://youtu.be/iT45sPNq2co


תולדות עמק הסיליקון:

https://youtu.be/UO-8CMdeSHA


רבים טוענים שה-LSD הוא אחד האמצעים שמשמשים את מצליחני הסיליקון ואלי היטב:

http://youtu.be/VZqz4ZlVBk0


וסרט ארוך על עמק הסיליקון ומה באמת קורה בו:

http://youtu.be/r44RKWyfcFw?long=yes

מנוע הרכב (Engine), כשמו כן הוא - הוא שמניע את הרכב ומאפשר לו לנסוע ממקום למקום. אבל שמו נגזר מכך שהוא מורכב מחלקים נעים, שהמניע הוא בעצם ממיר של אנרגיה לתנועה.

המנוע הוא מנגנון מורכב ביותר, שקשה להסבירו באופן מילולי. עוד מעט נצפה בסרטון שמסביר את דרך הפעולה שלו. אבל לצורך פעולתו הוא זקוק למקור אנרגיה, כמו דלק - במכונית רגילה - או חשמל, ברכב חשמלי.

מנועים מותקנים בהמון מערכות ומכשירים בימינו. כך למשל המזגן, שכולל מנוע המייצר קור מחשמל, או המאוורר שיוצר בעזרת המנוע החשמלי שלו רוח.

מכוניות, מטוסים ואוניות הופכות את האנרגיה של הדלק או החשמל, לתנועה במרחב היבשתי, האווירי או הימי. המנועים שלהם ממירים אנרגיה לתנועה.


בקצרה - כך פועל המנוע (עברית):

http://youtu.be/c8QvQIArOWM


הסבר מפורט יחד עם טכניקת נהיגה חסכונית (מתורגם):

https://youtu.be/DgzxhDHjzms


באנגלית על פעולתו של מנוע הבעירה פנימית:

https://youtu.be/5tN6eynMMNw


פעולת המנוע מוסברת - איך המנוע עובד (עברית):

https://youtu.be/kig3da2_050


וסרטון ארוך יותר המסביר כיצד בנוי המנוע (עברית):

http://youtu.be/upCaljZu-hQ?long=yes

תעלת פנמה מאפשרת לקצר את המסלול הארוך שמסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן ולחסוך יותר מ-12,000 קילומטרים של שיט.

בשל הפרשי הגבהים, בדרך בין האוקיינוסים, הפכה בניית תעלת פנמה לאחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים בתולדות האנושות.

במהלך ההפלגה בתעלת פנמה האוניות החוצות את התעלה "מטפסות" למעשה על יבשת אמריקה.

הפרשי הגובה בתעלת פנמה הם בין מפלסי פני הים הזהים של האוקיינוסים עצמם, לבין שטח קרקעי מרכזי גבוה בכ-26 מטר ובאגם גאטון המלאכותי.

כך שהאוניות עולות מהאוקיינוסים, שמפלסיהם כמעט שווים, עם הפרש מזערי של כ-20 סנטימטרים בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי, בגלל גאות ושפל.

#איך האוניות עולות?
הספינות עולות בתאים שבתוך תעלת פנמה, תאים שמוצפים במים כשהאוניה נכנסת. גובה פני המים עולה, יחד עם האוניה שבתא. כשהגובה זהה לגובה המשך התעלה, נפתחת דלת עצומה והאוניה ממשיכה בדרכה, בגובה החדש.

דבר דומה מתרחש גם בירידה, כשהאוניות מתחילות לרדת מהאגם שנמצא בשיא הגובה, רק שהפעם מרוקנים את המים שבתא.

הדרך המדויקת: ספינה מהאוקיינוס השקט עולה בתאי מירפלורס (16.5 מטרים בערך) ואז בתאי פדרו-מיגל (9.5 מ' נוספים) אל אגם מירפלורס ואגם גאטון (24.2 ק"מ), שגובהו 26 מטרים מעל פני הים. משם היא יורדת בתאי גאטון, בחזרה לאוקיינוס האטלנטי.



הנה המעבר בתאי המים של תעלת פנמה (אנימציה ללא מילים):

https://youtu.be/_UoToGlKTt4


כך עוברות האוניות בתעלת פנמה:

https://youtu.be/hoQ7RHyG-EA


מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט:

https://youtu.be/pHmaZw5j1is


בהילוך מהיר:

http://youtu.be/fA-pnN54uPw


מלמעלה - זה הפתרון בעיית הפרשי הגבהים שבין האוקיינוסים (ללא מילים):

http://youtu.be/AbYXUpujF5k


וסרט תיעודי על המעבר המתוחכם בין גבהים בתעלת פנמה:

https://youtu.be/jh79YSCC8mM?long=yes