» «
כרטיסי זיכרון
איך מייצרים כרטיסי זיכרון?



כרטיסי הזיכרון המודרניים הם קטנים ובעלי נפחים גדולים מאד. הם משמשים בעיקר למצלמות דיגיטליות ושומרים כמויות עצומות של מידע. תהליך הייצור שלהם מערב רובוטים ומכונות ממוחשבות מתעשיית המחשוב הזעיר, בצד עובדים אנושיים שאורזים ומרכיבים את החלקים הגדולים יותר.


כך מתבצע תהליך הייצור של כרטיסי הזיכרון:

http://youtu.be/JLGwaRAHi5s
קונסולת משחקים
מה הן קונסולות המשחקים הבולטות בהיסטוריה?



קונסולות המשחקים (Game Consoles) הן מכשירים ממוחשבים, שהחליפו את אולמות הארקייד, בכך שאפשרו הרצת משחקים בסלון הבית הפרטי. הן נולדו עם "הקופסה החומה" - הקונסולה הראשונה מ-1967, שאמנם לא הייתה מוצר מסחרי אך הייתה אבטיפוס של הקונסולות המסחריות.

"אם הקונסולות" המוכרת יותר נחשבת קונסולת האטארי, שנולדה בשנת 1972 והכניסה למעשה את המשחקים לטלוויזיה בבית. זה קרה עוד בטרם נולדו המחשבים האישיים. ההצלחה של הקונסולה ה'קדומה' הזו הייתה כה גדולה שבמשך שנים רבות המילה 'אטארי' הייתה מילה נרדפת לקונסולת משחקים.

בשנות ה-90 נולדה קונסולת הפלייסטיישן (PlayStation) של חברת סוני, אחת הקונסולות המצליחות בהיסטוריה. צורת הבננה הפכה לסימן ההיכר שלה.

בשנות האלפיים נולדה קונסולת ה-Xbox של יצרנית מערכות ההפעלה מיקרוסופט. הקונסולה הזו הלכה והשתפרה, עד שהפכה לאיכותית ונחשבת. פיתוחים מתקדמים כמו הקינקט, הביאו אותה בעשור הנוכחי לחזית התחום.

קונסולת ה-Wii שהוציאה מלכת המשחקים נינטנדו בשנת 2006, הייתה חדשנית מאד. לראשונה היא פנתה לקהל יעד שאינו קהל של גיימרים, חובבי משחקי מחשב. היא כללה שלט מיוחד, שלראשונה אפשר לה להגיב לתנועות הגוף של השחקן. הייתה תקופה שבה קהלים חדשים הגיעו בזכותה לעולם המשחקים. בעקבות הצלחת ה-Wii פיתחו יצרנים מתחרים גם הם פיתוחים דומים, כמו התקן הקינקט שפותח עבור ה-Xbox ושהכיל חיישנים ייעודיים שמטרתם לזהות תנועות בכל אחד מחלקי הגוף וליצור חוויית משחק מתקדמת ביותר.


הנה תולדות הקונסולות לאורך השנים:

https://youtu.be/jGPd5vBHc90


הקונסולות הטובות ביותר בתולדות המשחקים:

http://youtu.be/hGpVs3FmeOA


קונסולת הסופר נינטנדו שהסעירה פעם את חובבי המשחקים:

http://youtu.be/MTzyz2TgGls


כמה מוצרים לא מוצלחים בסדרת הפלייסטיישן:

http://youtu.be/FZDbhQ1mzdI


ובעידן הקינקט של מיקרוסופט, הנה השוואה עם המתחרה move של סוני:

http://youtu.be/ruHLfQjWDa8
מכונת רוב גולדברג
מהן מכונות רוב גולדברג?



מכונת רוב גולדברג היא מערכת מסובכת שמורכבת מחלקים רבים ומגוונים ובתהליך של צעד אחרי צעד, בתגובת שרשרת, היא מבצעת בסופה פעולה פשוטה כלשהי. הכינוי ניתן למכונות כאלה על שמו של רוב גולדברג, קריקטוריסט אמריקאי מפורסם שהתפרסם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בקריקטורות שתיארו מערכות כאלה.

כיום הפכה "מכונת רוב גולדברג" לשם שמתאר דבר מסובך שנועד לייצר בסופו משהו פשוט.


הנה מכונת רוב גולדברג משעשעת להפיכת דף בעיתון:

http://youtu.be/GOMIBdM6N7Q


הנה תולדות המוסיקה המוקלטת במכונה כזו:

http://youtu.be/wcfLolnmLl4

מכונת רוב-גולדברג שמופעלת על ידי אלומת אור אחת:

http://youtu.be/4nCIzPuLYJA


וקליפ של להקת OK Go שכולל מכונת רוב גולדברג מורכבת במיוחד:

http://youtu.be/qybUFnY7Y8w
זיכרון מחשב
למה המחשב צריך זיכרון?



זיכרון מחשב (Computer memory) הוא רכיב שאוגר מידע ומאפשר שליפה שלו, לפי הצורך.

הזיכרון הממוחשב, המאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון ממוחשב, הוא אחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני. בלעדיו לא היה מסוגל המחשב למלא משימות חישוביות מורכבות, כמו אלה שעימן הוא נדרש להתמודד כל הזמן.

בכל המחשבים יש תאי זיכרון שבהם מאוחסן ונשלף המידע, על פי דרישה. יש כמה סוגים של רכיבי זיכרון שכאלה.

אחד הוא הכונן הקשיח, שהוא אמצעי לשמירה של מידע לטווח ארוך. למולו יש את הזיכרון הפנימי של המחשב, זיכרון ה-RAM, המאפשר אחסון של מידע בזיכרון, אך לטווח קצר בלבד. עם כיבוי המחשב מתרוקן זיכרון זה והוא יחזור לשמש בתפקיד הזיכרון החישובי של המחשב, עם מידע חדש שיישמר בו, רק לאחר הדלקתו של המחשב מחדש.


כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/p3q5zWCw8J4


תפקיד הזיכרון במחשב:

http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ


וקצת על המידות והכמויות של הזיכרון במחשב:

https://youtu.be/lo2McnYcTTQ

טכנולוגיה

מכ
איך עובד המכ"ם ולמה הוא שימושי?



מכ"ם או רדאר (Radar) הוא מכשיר לגילוי מיקומם של עצמים כמו ספינות, מטוסים וכדומה. המכ"ם משדר אלומת גלי רדיו (קרינה אלקטרומגנטית) מאנטנה. כל עצם שיימצא בתחום אלומת השידור יפזר חלק ממנה במרחב וכשהמקלט של המכ"ם קולט את אותות הקרינה החוזרים, הוא מזהה הימצאות של העצם במרחב. ניתוח האותות החוזרים יאפשר למכ"ם לחשב את הכיוון, המרחק ומהירות התנועה של עצמים כאלה, וכן לשער את הנפח שלהם.

ב-1904 הדגים הממציא כריסטיאן האולסמייר כיצד ניתן לעשות שימוש במכ"ם ובגלי רדיו כדי לאתר ספינות. באוגוסט 1917 פיתח ניקולה טסלה את השיטה והביאה לגילוי של עצמים רחוקים מהטווח המקורי של ההמצאה, כולל שיטה לגילוי צוללות.

אבל המצאת הרדאר נולדה בשנת 1935 כשהיטלר החל לבנות מחדש את חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה. בריטניה חשה מאוימת ועל המדען רוברט ווטסון וואט הוטל למצוא פתרון. הוא המציא את המכשיר לגילוי מטוסים במרחקים של 8 מיילים. המערכת סייעה להגנה על בריטניה במלחמת העולם השניה מפני חיל האוויר הגרמני.

המכ"ם משמש כיום גם לצורך תחזית מזג האוויר ולמיפוי ואיסוף מידע על שטחים ונפחים. המכ"ם מאפשר גם לגלות ולעקוב אחרי ציפורים, ביום ובלילה, בגבהים שבני-אדם לא יכולים לעקוב בהם.

פירוש המילה מכ"ם הוא ראשי תיבות של "מגלה כיוון ומרחק". באנגלית הוא נקרא "רדאר" (Radar) מראשי התיבות radio detection and ranging.


הסבר לילדים:

https://youtu.be/0FS_N5-aErE


כך פועל הרדאר:

http://youtu.be/ql2Y-3hOfGY


הסבר נוסף:

https://youtu.be/J5y0XDZFQug


מכ"ם מזג אוויר שמתיישן ולא מוחלף (עברית):

https://youtu.be/H15m84kqusc


הלפיד המעופף עם המכ"מ שהדליקו לו אור (עברית):

https://youtu.be/R1o8-PC0_CI


מכ"ם מודרני נגד טילים בשירות צה"ל (מתורגם):

https://youtu.be/ZsBjQllQEVs


הרדאר משמש גם לזיהוי ספינות, צוללות, מטוסים ועוד:

https://youtu.be/3LeKxA9YLsA


וכדי לחמוק מהרדאר הומצאו המטוסים החמקנים:

https://youtu.be/As0Z5ror0BA
מיקרוסופט
איך התפתחה חברת המחשבים מיקרוסופט?



חברת מיקרוסופט שהוקמה בשנת 1975 על ידי שני הסטודנטים הצעירים, ביל גייטס ופול אלן, תכננה להתרכז בפיתוח תוכנה למעבדי מיקרו ותוכנת בייסיק למחשבי אפל, מי שבעתיד תהיה המתחרה שלה. אבל הסכם לאספקת מערכת הפעלה למחשבים האישיים שחברת יבמ הוציאה לשוק, הפך אותה לחברה מצליחה באמת. היא החלה לספק את מערכת ההפעלה DOS לכל מתחריה של IBM והצליחה בכך להפוך לכוח הגדול של עולם המחשבים האישיים.

משהפכה למוח של המחשבים האישיים ויצרה זהות בין DOS למחשב אישי, פיתחה מיקרוסופט מערכת הפעלה שחיקתה את מערכת ההפעלה מבוססת החלונות והעכבר, של מחשב המקינטוש. היא הפכה את "חלונות" למערכת ההפעלה הנפוצה בעולם ובפיתוח חבילת התוכנה "אופיס" היא הנציחה את עוצמתה, במיוחד בשוק הארגוני אבל גם בקרב משתמשים פרטיים. בשנות ה-90 היא הפכה לחברה החזקה בעולם המחשבים וגם את האינטרנט כבשה, עם דפדפן האקספלורר שקנתה והפכה לדפדפן שהוא חלק ממערכת ההפעלה שלה.

אבל גם עוצמה כזו יכולה להיעצר על ידי אנשים מבריקים וחברות חדשות בתחום האינטרנט, כמו גם מהפכנים בתחום המחשוב הנייד - כל אלה הצליחו לגרום בשלב מסוים למיקרוסופט להפוך לחברה פחות חזקה ופחות חדשנית מבעבר. שליטתה בשוק נחלשה ועל אף שרווחיה עדיין עצומים, היא הצליחה להחמיץ את מהפכת הסמארטפונים והעתיד הפך עבורה פחות ברור ומובן מאליו, מכפי שהיה.

אבל בשנים האחרונות, מיקרוסופט שבה וכבשה את מקומה המרכזי בראש שוק המחשבים והתוכנה העולמית. התמיכה העקבית שלה בקהילת הקוד הפתוח, טיפול נכון וקפדני בשוק הארגוני והעסקי, בהם היא הובילה במהלך כל השנים הללו וחשיבה רעננה גם בעסקי החומרה שלה - כל אלו הופכים אותה שוב למובילת שוק ואחת החברות המתקדמות בעולם.


הנה סרטון על תולדותיה של מיקרוסופט:

http://youtu.be/ad4m9U_u7X4?t=5s
זיקוקין די-נור
מי המציא את הזיקוקין די-נור?



את הזיקוקין די-נור פיתחו הסינים בסין העתיקה ואחרים בדרום מזרח אסיה. הזיקוקים פותחו לצרכים פולחניים, אם כי בתחילה בכלל התגלו כשניסו הסינים לפתח חומר שייתן חיי נצח...

בקיצור, כבר במאה ה-12 מתועדים בסין לראשונה הזיקוקין די-נור והם שימשו שם כדי להפחיד את הרוחות הרעות באמצעות הרעש מחריש האוזניים (זה נקרא שם "ביאן פאו"). בזיקוקים עשו גם שימוש לצרכי תפילה, לשמחה ופרנסה.

זיקוקי די-נור הם מעין מרכיבי נפץ שמתפוצצים ומפיצים אור במגוון צבעים ואפקטים של תאורה. מאז סין העתיקה ועד היום משמשים הזיקוקין די נור בחגיגות ובטקסים שונים, דתיים ולאומיים.

כיום, מרבית הזיקוקין שנוהגים לשגר בחגיגות אלה הם פגזים שמיועדים לזיקוקים ומשוגרים ממרגמות שמיועדות להם.


הנה סרטון מתורגם על המצאת הזיקוקים:

https://youtu.be/mqHVRgCkCDE


תולדות הזיקוקין די-נור:

http://youtu.be/uGwz4lpTAJ0


פסטיבל זיקוקים בטוקיו שביפאן:

https://youtu.be/4aQj0gS4xrc


הנה זיקוקין די נור בראש השנה בלונדון:

http://youtu.be/Xy_9bx6U8_0
רדיו
איך משדרים ברדיו?



כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..

איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?

ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר.


הנה סרטון שמציג את התהליך של שידור הרדיו (מתורגם):

http://youtu.be/4K7PloSKXGU


כך עובד הרדיו:

https://youtu.be/CU8cVH8YYuo


תכניות אקטואליה משעשעות כאלה לא תראו הרבה (עברית):

https://youtu.be/kh4ZdzkZLiA


וסקירה של כל עולם הרדיו וכיצד הכל עובד:

https://youtu.be/drLxfjqZHVo?long=yes


דיסק און קי
מי המציא את הדיסק און קי?



דיסק און קי הוא המצאה ישראלית של חברה ישראלית בשם אם-סיסטמס. בעברית קוראים לזה הֶחְסֵן נַיָּד, כלומר מכשיר קטנטן לאחסון נתונים. בדיסק און קי נשמרים הנתונים על גבי זיכרון הבזק, מעין מעגל אלקטרוני ששומר אותם. בזמנו זו הייתה מהפכה, שכן עד אז נתונים נשמרו על גבי כונן נייד.

מנכ"ל M-systems, החברה שפיתחה את הדיסק און קי, דב מורן הוא האיש שלזכותו זוקפים את ההצלחה הגדולה של המכשיר. מישראל יצא הדיסק און קי והפך להצלחה עולמית מסחררת. עד כדי כך ההצלחה הייתה גדולה שבמקומות שונים בעולם הפך שמו של המוצר לשם כולל לסוג זה של מוצרים.


הנה סרטון על ממציא הדיסק-און-קי דוב מורן והפיתוחים שלו מאז:

https://youtu.be/XB6P78-N87Q


עוד על הפיתוחים שיצר מורן:

https://youtu.be/g2NoqpNT9WE


הפוסטר שהוקדש לו בנמל התעופה בן גוריון:

https://youtu.be/U2TMFM3dymk


והדיסק-און-קי קיבל צורות שונות ומשונות מכיוונים שונים:

https://youtu.be/iRJn2ZU_FI8
איך עובד GPS? איך פועלת מערכת המיקום GPS?



ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת מיקום מדויק של כל פינה בעולם. 24 הלוויינים הללו ממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ. הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ.

מערכת ה-GPS, מערכת המיקום הגלובלית, או בשמה הנכון GPSS, מאפשרת לכל אחד מאיתנו למצוא את מקומו המוחלט, בדיוק של מטרים בודדים, ולנווט את דרכו לכל מיקום מדויק אחר בעולם, באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS. בנוסף ללוויינים יש גם תחנות קרקע המאפשרות תיקונים ועדכונים למערכת הלוויינים המשוכללת אך העמוסה הזו.


כך עובד ה-GPS:

http://youtu.be/xdCpgjnmDOg


עקרון הפעולה של מערכות ה-GPS:

https://youtu.be/0rR24Y-KrOA


כך נתן הצבא האמריקאי לעולם שימוש חופשי במערכת ה-GPS:

https://youtu.be/ozAPGnr-934


הסבר של נושא ה-GPS כחלק מתורת היחסות של איינשטיין:

http://youtu.be/4GFoZpRC6aE?t=2m10s?long=yes
מה המיקרוסקופ עושה?



המיקרוסקופ הוביל למהפכה מדעית ואיפשר התקדמות אדירה במחקר. מדובר במכשיר שמאפשר לצפות בגופים זעירים ולהציג תמונה מוגדלת שלהם. להמצאת המכשיר שאנו מכירים כמיקרוסקופ קדמה המצאת זכוכית המגדלת, שגם היא נקראה בזמנו מיקרוסקופ. היות וזכוכית מגדלת מכילה רק זכוכית קמורה היא מיקרוסקופ פשוט ביותר, שמאפשר הגדלה צנועה.

המיקרוסקופ המורכב, שהומצא בהולנד בסוף המאה ה-16, השתמש בשתי עדשות והשיג לפיכך הגדלה משמעותית. במיקרוסקופ כזה עדשה אחת מציגה דמות מוגדלת של העצם שאותו בוחנים ועדשה שנייה מגדילה את המראה עוד יותר.

במיקרוסקופ המודרני של היום, יש קבוצת עדשות במקום כל אחת משתי העדשות של המיקרוסקופ המוקדם והוא מציג תמונה מדויקת ומוגדלת פי כמה. המיקרוסקופ האלקטרוני המודרני מציע אפשרויות מדהימות בהרבה ויכול להביא להגדלה של עד פי 100,000 מהגודל של המרכיב הנחקר.


הנה דברים מוכרים שאנו מכירים כפי שהוגדלו דרך המיקרוסקופ:

http://youtu.be/P-n5TbifUIQ


היצורים המופלאים וזעירים שעל גופנו, כפי שהוגדלו במיקרוסקופ אלקטרוני:

http://youtu.be/QrmashOX5EU


והגדלה מיקרוסקופית שלא תאומן של עצמים זערוריים:

https://youtu.be/ZyXrtODhJEA
איך צייר ורמיר את ציוריו המופלאים?



יותר מציורים רגילים, נראים ציורים המדהימים של יאן ורמיר יותר כמו צילומים. שום טכנולוגיה ידועה במאה ה-17 לא איפשרה דיוק שכזה. לכן נחשב ורמיר גאון ובעיני רבים הצייר הגדול בכל הזמנים. במיוחד הועצם המיתוס שלו, לאחר שבדיקות רנטגן של ציוריו הניבו מסקנה שאין מתחת לצבעים שום רישומי עיפרון או סקיצות של הכנה לציור עצמו.

אבל לאורך שנים רבות מסתובבת השערה שורמיר השתמש בטכנולוגיה סודית כלשהי כדי ליצור את ציוריו המושלמים. ספק של ממש עוררה היכולת שלו לפענח את נפילת האור על עצמים שונים ולשחזר זאת בציור מדויק להפליא של המציאות. רבים חשבו שכדי לצייר בדיוק מופלא שכזה, הוא השתמש בעיקרון ה"קמרה אובסקורה" (לשכה אפלה), הקופסה האפלה ששימשה גם לצילום המוקדם.

ממציא ואיש עסקים אמריקאי בשם טים ג'ניסון, חובב אמנות שהתעשר בעסקי הייטק, החליט לחקור את העניין ולמצוא את הטכנולוגיה ששימשה את האמן המוערך. הוא הצליח לייצר אותה מחדש, בעזרת מראות ועדשות אופטיות ולצייר את הציור המפורסם של האמן "שיעור במוזיקה". הפרויקט שלו תועד בסרט והתוצאה המדהימה שצייר ג'ניסון, אדם שאינו צייר מקצועי, העלתה שאלות מעניינות לגבי מקומה של הטכנולוגיה ביצירת אמנות גדולה - האם אדם הוא פחות גאון כיוון שנעזר במכשירים שאיפשרו לו להעתיק את המציאות או שפיתוח הטכנולוגיה היא חלק מהגאונות שלו. ואם זה בעייתי אצלו אז מה נאמר על לאונרדו דה וינצ'י, שהיה לא פחות ממציא מאמן וששני התחומים הללו פרחו אצלו דווקא משום שעסק בשניהם (ובעוד 10 תחומים לפחות) והם תרמו אלה לאלה.


הנה קדימון לסרט של ג'ניסון, שבו הוא לומד לצייר כמו יאן או יוהנס ורמיר:

http://youtu.be/94pCNUu6qFY


הדגמה של טים מצייר עם המראות והעדשות הללו:

http://youtu.be/foG1NIdak7Y


השערות מוקדמות לסוד של ציורי ורמיר, בהם השתמש ככל הנראה בסוג של קאמרה אובסקורה:

http://youtu.be/jruwMMT_bc8


האם כך השתמש ורמיר בקאמרה אובסקורה כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים?

https://youtu.be/5SpaJtCv1hI


וסרט תיעודי על יכולותיו המיוחדות של ורמיר לעבוד עם אור בציוריו:

https://youtu.be/DEior-0inxU?long=yes
איך פועל הרמקול?



שיטת הפעולה של הרמקול היא די פשוטה. כשהאותות החשמליים עם המוסיקה והקולות מגיעים אל הרמקול, הם גורמים להזזה של סליל שמונע על ידי המגנט שיושב בצד האחורי של הרמקול. הסליל הזה מרעיד את הקונוס שברמקול, שעליו הממברנה הרועדת בחוזקה וברגישות רבה. תנועות הממברנה גורמות לרעידות באוויר ואלה גורמות ליצירת גלי קול חזקים באוויר. את גלי הקול הללו שומעים המאזינים לרמקול וכך התהליך הושלם.


כך עובד הרמקול:

http://youtu.be/mFiZZyV-YCo


הנה סרטון על דרך פעולת הרמקול:

http://youtu.be/z0xkBZ95O3k?t=58s


והנה הסבר מדעי יותר:

http://youtu.be/zHBiZ8qvarw
איך פועלת המשאבה?



משאבה היא בדרך כלל מכונה השואבת נוזלים (יש גם משאבות השואבות גזים, שנקראות מפוח, מדחס או משאבת ואקום). אמנם יש משאבות ידניות אך לרוב מונעות המשאבות על ידי מנוע - מנוע חשמלי, מנוע דיזל או מנוע בנזין.


הנה הסבר באנגלית על פעולת משאבת מים פשוטה:

http://youtu.be/HphHTUWFZAg


והנה משאבה הרבה יותר מורכבת - משאבה של נפט:

http://youtu.be/WLSJGa2lLUc
מתי נוכל לטפס על קירות?



יתכן שספיידרמן לא יישאר לבד זמן רב, עם הטיפוס שלו על הקירות. גורמים רבים היו רוצים יכולות טיפוס עכבישיות. מכוחות בטחון ולוחמה בטרור ועד למחלצים משריפות ואסונות אחרים - הצורך קיים ויהיו גורמים שירצו לשלם עליו מספיק.

סטודנטים להנדסה באוניברסיטת יוטה שבארה"ב יצרו מכשיר שמתבסס על טכנולוגיות של שואבי-אבק, כדי ליצור ואקום שמצמיד את המטפס אל הקיר. בשלב הנוכחי הם עדיין לא משווקים, בעיקר בשל הרעש הרב שגורמת גרסת האבטיפוס. הרי שום גורם צבאי לא יוציא למשימות חשאיות חיילים שעושים יותר רעש מכל הרחוב שמסביבם.. עם זאת, מפתחים רבים עובדים על פיתוח היכולות הללו ומן הסתם בעתיד נוכל לחזות בספיידרמנים בתשלום, מבצעים משימות שכוללות לא רק מבצעים חשאיים ופעולות הצלה, אלא גם ניקוי חלונות ופתיחת דירות נעולות..


הנה סרטון על הילד שהמציא מתקן ואקום לטיפוס על קירות:

http://youtu.be/i31AYw8uCyY


והנה סטודנטים באוניברסיטת יוטה שבנו מתקן דומה:

http://youtu.be/lev-XSkxHCg
איך פועל האינטרנט?
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?


האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.

אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?

ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת". אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.

ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.

לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.

בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.

כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source). קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.

כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.


כך האינטרנט עובד מאחורי הקלעים ומבחינה טכנולוגית (עברית):

https://youtu.be/BS46e9GYHNI


הסבר על תהליך הגלישה באינטרנט:

http://youtu.be/w42EsCDAhB4


כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:

https://youtu.be/W2GkugJbKZI


המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):

http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes


וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...

https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
איך פועל המיקרופון?



המיקרופון הוא אביזר שימושי בתעשיית הקול החדשה. זהו מוצר אלקטרוני חשוב ומשמעותי שהשפיע באופן עצום על תקשורת ההמונים, תעשיית המוסיקה, התרבות הפוליטית ועוד.

קולות שונים גורמים לתנודות שונות באוויר. התנודות הללו פוגעות בדיאפרגמה, שהוא מצע פלסטיק הנמצא מתחת לרשת המיקרופון. הדיאפרגמה הזו מניעה את הסליל הנע שמחובר אליה. הסליל הנע הזה מפעיל את המגנט שבמיקרופון.

כך, כשנשמע הקול של המדבר או מי ששר לתוכו, מופעל השדה המגנטי שלו ומרטיט את הסליל שמשפיע על המגנט. מהמגנט והסליל יוצאים כבלים שמעבירים את האותות החשמליים אל מגבר שיגביר את הקול, או אל מכשיר הקלטה כמו רשמקול או מחשב המצויד בתוכנת הקלטה דיגיטלית - כדי להקליט את הקול.


כך פועל המקרופון:

http://youtu.be/Mxp3eCCQyas?t=1m33s


איך פועל המצפן?



המצפן הוא מכשיר ניווט שמצביע תמיד על הכיוון צפון-דרום. המצפן מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ, כדי להצביע על הכיוונים ולאפשר לאנשים שמנווטים ביבשה או בים, להגיע ליעד.

באמצעות הצבעה על הקטבים המגנטיים של כדור הארץ (מיקומם קרוב לקטבים הגאוגרפיים) איפשר המצפן בתקופות קדומות ליורדי ים ולספנים להתבסס על הכיוון שנתן להם ולהגיע לחוף היעד, זאת כיוון שבמרחבי האוקיינוסים רק הכיוון איפשר ניווט ואין תכסית אחרת שאיפשרה זאת.

משערים שהשימוש במצפן החל לראשונה בסין. מכתב סיני מהמאה הרביעית לספירה ניתן ללמוד על שימוש במצפן. הסינים מייחסים באופן מסורתי את המצאתו לקיסר הצהוב, אם כי בימי קדם לא פעם השליטים נטו לקבל את האשראי על המצאות ופיתוחים שנוצרו על ידי המומחים שעבדו בשבילם. לקראת סוף ימי הביניים הגיע המצפן למערב, יתכן שעל ידי הסוחרים שפעלו בדרך המשי.

אגב, משהגיע המצפן לאירופה, במאה ה-15, נראה הדיוק שלו כמעשה של השטן. המלחים הנוצרים היו שטופי אמונות טפלות ודעות קדומות. בשל חששם שלמצפן יש כוחות שטניים, נהגו רבי החובלים לנעול את המצפנים בתאיהם שבאניות, כדי שהמלחים לא יפגעו בהם..


הנה סרטון מצגת ארוך ודי מקיף בעברית על המצפן:

http://youtu.be/ZYZ7E4-kBP4


וגם מצפן יכול להתקלקל וזה יכול להיות חמור בניווט הישרדות. הנה דוגמה לבדיקת מצפן שחשוד כמזייף:

http://youtu.be/iBssANwQfqg
איך פועל האינטרנט במטוסים?



מקומות ציבוריים רבים מציעים כיום אינטרנט מהיר בחיבור אלחוטי, אך בעוד שהתקנת אינטרנט על פני האדמה היא פשוטה, אינטרנט במטוסים (In-flight Internet) הוא עניין מורכב הרבה יותר. הרי מטוסים עוברים ממדינות למדינות ובדרך כלל הם מרוחקים מרשתות סלולאריות מקומיות, קל וחומר מחיבור חוטי לרשת.

איך בכל זאת שומרים על התפיסה של מתן גישה לאינטרנט תמיד ובכל מקום?

השיטה היא להתקין במטוסים חיבור לאינטרנט באמצעות לוויין ומערך שרתים שיאפשרו לנוסעים לגלוש ברשת בזמן הטיסה. כיום מגיע השירות של האינטרנט הלווייני לכיסוי של מרבית חלקי הגלובוס וכך יכולים הנוסעים להשתמש באינטרנט, כמעט ללא הפרעה.

איך המטוס קולט תמיד את הלוויין? - אז זהו שהוא לא. המטוס טס ובכל שלב שבו הוא מתרחק מהלוויין "שלו", מוצאת לו מערכת בקרה אלקטרונית שבמרכז בקרה העוקב אחרי המטוס, את הלוויין המתאים ביותר, בהתאם למיקומו של המטוס.

גם האנטנה שבמטוס היא חתיכת טכנולוגיה. במהלך הטיסה מופנית האנטנה כל הזמן אל הלוויין המתאים ביותר. בכל כמה שניות מודדת המערכת ששולטת בה את עוצמת האותות מהלוויין ומזיזה את האנטנה לזווית הטובה ביותר, על מנת שהאות יישאר בעוצמה המרבית.

המערכת הזו חכמה ומהירה מאוד והיא יודעת להתגבר על רוחות, עננים ומערבולות אוויר. היא גם מנוהלת עם הגדרות אוטומטיות של בטיחות. כך למשל, לא תאפשר מערכת הבקרה לנוסעים להתחבר לאינטרנט, אם המטוס לא נמצא בגובה של 3 קילומטרים (10,000 רגל). הסיבה היא שהשימוש במחשבים במטוס אסור במהלך ההמראה והנחיתה.


כך פועל אינטרנט מהיר במטוסים:

https://youtu.be/xtC2UdONWRw


מצגת וידאו שמציגה את הטכנולוגיה המקוונת למטוסים:

https://youtu.be/NwV4AHEviSA


והסבר שעוסק גם בתקשורת הווייפיי שבתוך המטוס:

https://youtu.be/XHBwx728DRM
כיצד מאירה נורת הפלורסנט?



במנורת פלורסנט מרוח על צידה הפנימי של הזכוכית חומר זורח. חומר זה הוא שמאיר כשמפעילים את הנורה.

בזמן שהנורה מופעלת, נוצרת בה קרינה אולטרה-סגולה, שפוגעת בחומר הזרחני שמצוי על הזכוכית. לאחר שניה ובתגובה לקרינה האולטרה-סגולה, החומר פולט אור, שאותו אנחנו רואים - זהו האור של הפלורסנט.


הנה סרטון שמציג את דרך הפעולה של נורת הפלורסנט:

http://youtu.be/xRTOC0AoTlc
איך פועל מנוע המכונית?
מנוע הרכב הוא מנגנון מורכב ביותר, שקשה להסבירו באופן מילולי. הבה נצפה בסרטון שמסביר את דרך הפעולה של המנוע:

http://youtu.be/c8QvQIArOWM


והנה סרטון ארוך שמסביר כיצד בנוי המנוע:

http://youtu.be/upCaljZu-hQ
מי המציא את המיקרוסקופ?
איך פועל אוטומט מכירות?
איך מיוצר העיפרון?
גלגלת - למה היא טובה?
איך פועל מייבש הידיים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.