שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התפתחה התקשורת האנושית?
התקשורת האנושית התפתחה מהשפה המילולית שבדיבור והתקשורת בעל-פה, אל המצאת הכתב שאפשר את שימור הידע והתפתחותו, דרך המצאת הדפוס שאפשר את הפצת הידע לרבים מספור ויצירת "קהילות מדומיינות" של קוראים.
לאחר מכן בהיסטוריה החלו להתפתח אמצעי תקשורת ההמונים, שאפשרו לראשונה בהיסטוריה העברה של מידע להמונים בזמן אמת.
בסוף המאה ה-20 הגיע האינטרנט ולראשונה ניתק הידע מאזור מסוים בעולם והחלה הפצתו לכל רחבי העולם כולו. פרסום מידע בהודו יכול לעניין קוראים בארה"ב, ישראל וניגריה. הבלוגים הולידו מצב חדש שבו לא מתקיימת רק הפצת ידע של אחד לרבים, כמו ספר, כתבה או מאמר, אלא גם הפצה של רבים לרבים. כל אדם יכול לפרסם את המידע או היצירה שלו באופן עצמאי ורבים יכולים להפוך לקוראיו הקבועים ולהנות מרעיונותיו.
הרשתות החברתיות הן השלב המתקדם והמודרני ביותר בהתפתחות התקשורת האנושית, כיוון שבהן לראשונה יכול כל אדם לייצר ידע ולהפיצו לעולם כולו, בזמן אמת ולדעת שאם הידע יעניין אחרים הוא יוכל להתפשט במהירות ולהגיע לעולם כולו. הן יוצרות קהילות של חברים, לא רק על בסיס של עניין כמו הפורומים, או לשיחה כמו בצ'אט הקבוצתי, אלא גם לקידום של רעיונות ופעולות, ממחאה ועד מהפכות ברחבי העולם.
הנה השינויים בתקשורת העולמית של העשורים האחרונים (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
קיצור תולדות התקשורת האנושית:
https://youtu.be/mvxw1TynuTk
וכך התפתחו צורות התקשורת, מהדיבור של האדם הקדמון אל הרשתות החברתיות של דור האינטרנט:
https://youtu.be/UThHE6eehU8
מה טוען מרשל מקלוהן ב"המדיום הוא המסר"?
גם זה קרה בשנת 1967, השנה שבה התרחשו כל כך הרבה דברים ששינו את תרבות המערב. מה זה זה? - בשנה זו מוציא העתידן וחלוץ חוקר התקשורת מרשל מקלוהן לאור את ספרו המהפכני "המדיום הוא המסר".
"המדיום הוא המסר" (The medium is the message) דיבר על כך שהאופי הטכנולוגי של כל מדיום התקשורתי הוא הרבה יותר חשוב מהתוכן שמועבר בו. במילים אחרות - שיטת המסירה של המסר משפיעה עלינו לא פחות ולעתים אפילו יותר מהתוכן של המסר.
כלומר, הטענה הייתה שבניגוד למה שחשבו כולם עד אז, לא התוכן מכיל את המסר, אלא המדיום הוא שמעצב את המסר. בתקופה שבה פורסם הספר, נשמעה הטענה הזו מוגזמת ומופרכת לגמרי.
חשוב לזכור, שכל המדיומים התקשורתיים המרכזיים - כלומר אמצעי התקשורת, היו אז משמעותית חד-כיווניים. העיתונים פעלו בכיוון אחד, מהמערכת אל הקוראים. כך גם הרדיו והטלוויזיה, שהיה אז אמנם מעט ביטוי לצרכנים בהם, בשיחות עם מאזינים או בתכניות נוסח ד"ש עם שיר, אבל התקשורת הדו-צדדית, הייתה אז מוגבלת וראשונית.
מכאן הסיבה שאנשים התקשו לקבל אז, בזמן אמת, את הטענה על נחיתותו, באשר למסר, של התוכן למול המדיום.
אבל עם הזמן החלו אנשים להבין את רעיונותיו של מקלוהן ולראותם הולכים ומתממשים. יותר ויותר מומחים טענו שהוא צדק.
מה שהפך את "המדיום הוא המסר" לרב מכר ולאבן יסוד בפוסט מודרניזם, היו התפתחויות באמצעי התקשורת, שהראו עד כמה המדיום הפופולרי בכל תקופה הוא בעל חשיבות, לא פחותה ואולי אף משמעותית, לעיתים, מהמסרים העוברים בו. אין כמו המדיום השליט בכל תקופה, כמי או כמה שקובע את צורת החיים, סגנון החיים והדרך שבה חיים בני האדם באותה תקופה. זה, אם תרצו, המסר.
היום, אחרי כמעט יובל והשתלטות מדהימה של מדיומים תקשורתיים חדשים ודו-כיווניים, דוגמת האינטרנט, הטלפונים החכמים, הבלוגים, טוויטר ועוד, ניתן לראות כיצד הם שאבו את הרוח האנושית אליהם, הפנו אותנו לריכוז בעצמנו, באינדוודואל, הביאו לניתוק מסוים מהסביבה ולתקשורת חברתית באמצעות הטכנולוגיה הזו, שיטחו את המסרים, לדלים יותר, קצרים, עילגים וכך הלאה.
אגב, בגלל טעות דפוס יצא הספר בגרסתו הראשונה עם הכותרת "המדיום הוא המסאז'" ומספרים שמקלוהן אהב את הרעיון והשאיר אותו כך. זאת מכיוון שהאמין שאכן הטלוויזיה עושה סוג של מסאז' למוח וגורמת לו להתנהג בצורות מסוימות. מגניב לדעת שגם חוקרים רציניים אוחזים בחוש הומור ובהיגיון משונה במנות גדושות.
גם סיפורי מקלוהן הפנטסטיים על "הכפר הגלובלי" שבו אין כל הבדלים תרבותיים בין בני אדם מקצוות שונים של האולם, נשמעו כמו אגדות בלתי אפשריות. והיום?
הנה ההסבר של המדיום הוא המסר:
https://youtu.be/gCr2binb4Fs
המדיום הוא המסר:
https://youtu.be/Ko6J9v1C9zE
שאלות למרשל מקלוהן על טענתו:
https://youtu.be/h2dHqdvXsys
כך הוא מדגים בעזרת התיאוריה שלו את העימות המפורסם בין קנדי לניקסון:
https://youtu.be/fgv72SRHdUI
יש חברות שמפרסמות על גב הרעיון הזה:
https://youtu.be/WeVJwb1OnYc
וסרט תיעודי על המדיום שהוא המסר:
https://youtu.be/t1axnba_Ueg?long=yes
איך פעל טלפון החוגה?
ב-1961 יצא הטלפון מדגם Fetap 611 של חברת והגדיר מחדש את עיצוב מכשיר הטלפון. זה היה טלפון חוגה (Rotary Telephone).
אם לפניו צריך היה המדבר לומר את המספר הרצוי למרכזית שיושבת במרכזיית הטלפון, החוגה אפשרה לו לחייג את מספר הטלפון של כל אדם או ארגון. החויג היה ספרה אחר ספרה. לאחר שחייגת למשל את הספרה 3, היית צריך להמתין עד שהחוגה תשוב למקומה ובתוך כך היא הייתה מייצרת רצף של 3 פולסים, לפי המספר שהיא מייצגת. רק כשסיימה ושבה למקומה, יכולת לחייג את הספרה הבאה.
בתום חיוג המספר, חיברה מרכזיית הטלפונים את המחייג אל המספר הזה ומהרגע שהצד השני ענה לצלצוליו, החלה השיחה.
עם השנים הלכה החוגה והתיישנה. היא הוחלפה במקלדת מספרים, שעליה נדרש רק להקיש על כל ספרה רצויה, במקום לחייג אותה ולהמתין עד שהחוגה תשוב למקומה.
הנה טלפון החוגה:
https://youtu.be/cXxP3eQiTQI
זו התגובה של ילדים של היום לטלפון החוגה של פעם:
https://youtu.be/XkuirEweZvM
כך לימדו פעם כיצד לחייג בטלפון חוגה:
https://youtu.be/TGWAkLVhuVI
והיו מי שיצרו סרטי הדרכה ארוכים לאותה הפעולה בדיוק:
https://youtu.be/PuYPOC-gCGA?long=yes
כיצד יגיע האינטרנט לכל פינה בעולם?
מי חזה שהטלוויזיה "לא תתפוס"?
הטלוויזיה לא תצליח להחזיק בשום שוק מעל חצי שנה. בקרוב אנשים יתעייפו מלבהות בקופסת עץ בכל ערב. - אמר דריל זנוק מחברת "פוקס המאה ה-20" בשנת 1946.
והוא צדק. אנשים באמת התעייפו מהבהייה בקופסת הפלאים הזו.. הם נרדמו מול הטלוויזיה בכל ערב, אכלו מולה, התעוררו לשידורי הבוקר והיא ליוותה אותם לאורך כל היום. יש להם אלפי ערוצים במכשיר אחד והם מוצפים בשידורים שלעולם לא יוכלו לראות..
באמת מכשיר שלא הצליח, נכון?
הנה קטע מהסרט "רשת" שבו מוצגת ההשפעה האדירה של הטלוויזיה על החברה בעולם (מתורגם):
http://youtu.be/m8dbCNLJS9k
איך מדפיסים עיתונים?
זה די פשוט.. הכתבים כותבים, העורך בוחר את הכתבות והתמונות הטובות ומחליט כיצד יסודר העיתון ומה ישאר מחוץ לגליון. מומחי לשון שנקראים מגיהים עוברים על הכתבות ומתקנים את שגיאות הכתיב והניסוח שבהן. עתה יושבים האנשים שעורכים את העיתון מבחינה גרפית ומעמדים את עמודי העיתון על מסך המחשב.
העיתון יוצא לדפוס, מכינים תבניות פלסטיק של כל דף בעיתון והן מוכנסות למכונות הדפוס הגדולות שידפיסו את גליונות העיתון בצבעים. גלגלי ענק של נייר מאפשרים הדפסה של עיתונים גדולים. אחרי ההדפסה יוצאים העיתונים לסגירה, הוספת הסיכות לגליונות ואריזה. משם הם יוצאים לאולם ההעמסה, כדי לשלוח אותם אל החנויות ולמנויים.
הנה התהליך המלא של יצירת העיתון היומי:
https://youtu.be/G7zYpvtRAlE
כך מכינים את העיתון היומי:
http://youtu.be/NhjSZE0SLTM?t=34s
ושיר על אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון (עברית):
https://youtu.be/Vev_L4_5_lE
מה קרה בעימות הטלוויזיוני בין קנדי וניקסון?
העימות בין קנדי וניקסון המפורסם שנערך ב-1960 בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון היה רק הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם. הוא הפך לעימות היסטורי כיוון שהמחיש את כוחה של הטלוויזיה ואת הכללים שהשתנו בגללה.
כמועמד כמעט בטוח לנשיאות, הגיע סגן הנשיא ניקסון לעימות, כשהוא לא-מוכן, מבחינת הופעתו החיצונית. לא רק שהוא חש ברע בעימות ונראה מזיע, הוא גם סירב להתאפר ומה שגרם לכך שניתן היה לראות את הזיפים שעל פניו. גם החליפה האפורה שלו נראתה לא טוב על הרקע האפור של האולפן והקטינה אותו. מולו ישב מי שייחשב למר כריזמה, המועמד הצעיר קנדי. על אף שהיה חולה עוד יותר מניקסון, נראה קנדי על המסך היטב, שידר תדמית בריאה וצעירה, ונראה ראוי לנשיאות.
התוצאות הדהימו את הסוקרים. המאזינים המעטים שהאזינו לעימות ברדיו, ראו בניקסון את המנצח. אך למולם, הרוב שלראשונה בהיסטוריה צפה בו דווקא בטלוויזיה, ראה את קנדי כמנצח העימות. הרושם הראשוני של העימות הזה שינה מהקצה אל הקצה את אהדת הציבור האמריקני אל קנדי ושלושת העימותים הנוספים לא שינו אותו. ג'ון קנדי ניצח בבחירות הללו, ברוב דחוק אך ברור. הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק ומאז אותו העימות הכירו בכך כל הפוליטיקאים בעולם.
הנה סיפורו של העימות ההיסטורי ששינה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד:
http://youtu.be/zHGs4535W_o
הדרך שבה עברו שני המועמדים את העימות הזה בטלוויזיה:
http://youtu.be/QazmVHAO0os
ובחיוך מעט ציני - מה היה קורה אם גם טראמפ היה משתתף בעימות הזה?
https://youtu.be/doEk7ajI9sY
איך זוכרים את האלפבית בשפת מורס?
קשה לזכור את האלפבית של קוד מורס או שפת מורס. אז בעברית המציאו דרך פשוטה לזכור את האותיות בקווים ונקודות, על ידי הקבלה שלהם לניקוד של פתח וחיריק המזכירים את קוד המורס - פתח בתור קו וחיריק בתור נקודה.
למשל המילה אִמַא מייצגת את א'. הניקוד חיריק ופתח ולכן א' היא: נקודה קו.
עוד דוגמה? - ד' מיוצגת במילה דַלִיתִי. הניקוד הוא פתח, חיריק, חיריק ולכן ד' כותבים: קו נקודה נקודה.
אז לפניכם כל אותיות האלפבית.
שימו לב:
אִמַא, בַשלִי לִי מִיץ, גַמַדִים, דַלִיתִי, הַגַנַה, וִי, זַמַר לִירִי, חִיחִיחִיחִי, טִיט בִיצַה, יִידִיש, כַבִירַה, לִיבַבתִינִי, מַפַם, נַעִים, סַבִי אַבִי, עִיר הַנַמַל, פִיל קַנַדִי, צִיטַטַה, קַטַרִינַה, רִיבַתִי,שִירִי לִי, תַם.
איך פועל האינטרנט במטוסים?
מקומות ציבוריים רבים מציעים כיום אינטרנט מהיר בחיבור אלחוטי, אך בעוד שהתקנת אינטרנט על פני האדמה היא פשוטה, אינטרנט במטוסים (In-flight Internet) הוא עניין מורכב הרבה יותר. הרי מטוסים עוברים ממדינות למדינות ובדרך כלל הם מרוחקים מרשתות סלולאריות מקומיות, קל וחומר מחיבור חוטי לרשת.
איך בכל זאת שומרים על התפיסה של מתן גישה לאינטרנט תמיד ובכל מקום?
השיטה היא להתקין במטוסים חיבור לאינטרנט באמצעות לוויין ומערך שרתים שיאפשרו לנוסעים לגלוש ברשת בזמן הטיסה. כיום מגיע השירות של האינטרנט הלווייני לכיסוי של מרבית חלקי הגלובוס וכך יכולים הנוסעים להשתמש באינטרנט, כמעט ללא הפרעה.
איך המטוס קולט תמיד את הלוויין? - אז זהו שהוא לא. המטוס טס ובכל שלב שבו הוא מתרחק מהלוויין "שלו", מוצאת לו מערכת בקרה אלקטרונית שבמרכז בקרה העוקב אחרי המטוס, את הלוויין המתאים ביותר, בהתאם למיקומו של המטוס.
גם האנטנה שבמטוס היא חתיכת טכנולוגיה. במהלך הטיסה מופנית האנטנה כל הזמן אל הלוויין המתאים ביותר. בכל כמה שניות מודדת המערכת ששולטת בה את עוצמת האותות מהלוויין ומזיזה את האנטנה לזווית הטובה ביותר, על מנת שהאות יישאר בעוצמה המרבית.
המערכת הזו חכמה ומהירה מאוד והיא יודעת להתגבר על רוחות, עננים ומערבולות אוויר. היא גם מנוהלת עם הגדרות אוטומטיות של בטיחות. כך למשל, לא תאפשר מערכת הבקרה לנוסעים להתחבר לאינטרנט, אם המטוס לא נמצא בגובה של 3 קילומטרים (10,000 רגל). הסיבה היא שהשימוש במחשבים במטוס אסור במהלך ההמראה והנחיתה.
כך פועל אינטרנט מהיר במטוסים:
https://youtu.be/x8xUzF__hcg
מצגת וידאו שמציגה את הטכנולוגיה המקוונת למטוסים:
https://youtu.be/NwV4AHEviSA
הסבר שעוסק גם בתקשורת הווייפיי שבתוך המטוס:
https://youtu.be/XHBwx728DRM
ופרסומת של חברת תעופה שמציעה אותו (עברית):
https://youtu.be/Ij3HuclZtAQ
התקשורת האנושית התפתחה מהשפה המילולית שבדיבור והתקשורת בעל-פה, אל המצאת הכתב שאפשר את שימור הידע והתפתחותו, דרך המצאת הדפוס שאפשר את הפצת הידע לרבים מספור ויצירת "קהילות מדומיינות" של קוראים.
לאחר מכן בהיסטוריה החלו להתפתח אמצעי תקשורת ההמונים, שאפשרו לראשונה בהיסטוריה העברה של מידע להמונים בזמן אמת.
בסוף המאה ה-20 הגיע האינטרנט ולראשונה ניתק הידע מאזור מסוים בעולם והחלה הפצתו לכל רחבי העולם כולו. פרסום מידע בהודו יכול לעניין קוראים בארה"ב, ישראל וניגריה. הבלוגים הולידו מצב חדש שבו לא מתקיימת רק הפצת ידע של אחד לרבים, כמו ספר, כתבה או מאמר, אלא גם הפצה של רבים לרבים. כל אדם יכול לפרסם את המידע או היצירה שלו באופן עצמאי ורבים יכולים להפוך לקוראיו הקבועים ולהנות מרעיונותיו.
הרשתות החברתיות הן השלב המתקדם והמודרני ביותר בהתפתחות התקשורת האנושית, כיוון שבהן לראשונה יכול כל אדם לייצר ידע ולהפיצו לעולם כולו, בזמן אמת ולדעת שאם הידע יעניין אחרים הוא יוכל להתפשט במהירות ולהגיע לעולם כולו. הן יוצרות קהילות של חברים, לא רק על בסיס של עניין כמו הפורומים, או לשיחה כמו בצ'אט הקבוצתי, אלא גם לקידום של רעיונות ופעולות, ממחאה ועד מהפכות ברחבי העולם.
הנה השינויים בתקשורת העולמית של העשורים האחרונים (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
קיצור תולדות התקשורת האנושית:
https://youtu.be/mvxw1TynuTk
וכך התפתחו צורות התקשורת, מהדיבור של האדם הקדמון אל הרשתות החברתיות של דור האינטרנט:
https://youtu.be/UThHE6eehU8
גם זה קרה בשנת 1967, השנה שבה התרחשו כל כך הרבה דברים ששינו את תרבות המערב. מה זה זה? - בשנה זו מוציא העתידן וחלוץ חוקר התקשורת מרשל מקלוהן לאור את ספרו המהפכני "המדיום הוא המסר".
"המדיום הוא המסר" (The medium is the message) דיבר על כך שהאופי הטכנולוגי של כל מדיום התקשורתי הוא הרבה יותר חשוב מהתוכן שמועבר בו. במילים אחרות - שיטת המסירה של המסר משפיעה עלינו לא פחות ולעתים אפילו יותר מהתוכן של המסר.
כלומר, הטענה הייתה שבניגוד למה שחשבו כולם עד אז, לא התוכן מכיל את המסר, אלא המדיום הוא שמעצב את המסר. בתקופה שבה פורסם הספר, נשמעה הטענה הזו מוגזמת ומופרכת לגמרי.
חשוב לזכור, שכל המדיומים התקשורתיים המרכזיים - כלומר אמצעי התקשורת, היו אז משמעותית חד-כיווניים. העיתונים פעלו בכיוון אחד, מהמערכת אל הקוראים. כך גם הרדיו והטלוויזיה, שהיה אז אמנם מעט ביטוי לצרכנים בהם, בשיחות עם מאזינים או בתכניות נוסח ד"ש עם שיר, אבל התקשורת הדו-צדדית, הייתה אז מוגבלת וראשונית.
מכאן הסיבה שאנשים התקשו לקבל אז, בזמן אמת, את הטענה על נחיתותו, באשר למסר, של התוכן למול המדיום.
אבל עם הזמן החלו אנשים להבין את רעיונותיו של מקלוהן ולראותם הולכים ומתממשים. יותר ויותר מומחים טענו שהוא צדק.
מה שהפך את "המדיום הוא המסר" לרב מכר ולאבן יסוד בפוסט מודרניזם, היו התפתחויות באמצעי התקשורת, שהראו עד כמה המדיום הפופולרי בכל תקופה הוא בעל חשיבות, לא פחותה ואולי אף משמעותית, לעיתים, מהמסרים העוברים בו. אין כמו המדיום השליט בכל תקופה, כמי או כמה שקובע את צורת החיים, סגנון החיים והדרך שבה חיים בני האדם באותה תקופה. זה, אם תרצו, המסר.
היום, אחרי כמעט יובל והשתלטות מדהימה של מדיומים תקשורתיים חדשים ודו-כיווניים, דוגמת האינטרנט, הטלפונים החכמים, הבלוגים, טוויטר ועוד, ניתן לראות כיצד הם שאבו את הרוח האנושית אליהם, הפנו אותנו לריכוז בעצמנו, באינדוודואל, הביאו לניתוק מסוים מהסביבה ולתקשורת חברתית באמצעות הטכנולוגיה הזו, שיטחו את המסרים, לדלים יותר, קצרים, עילגים וכך הלאה.
אגב, בגלל טעות דפוס יצא הספר בגרסתו הראשונה עם הכותרת "המדיום הוא המסאז'" ומספרים שמקלוהן אהב את הרעיון והשאיר אותו כך. זאת מכיוון שהאמין שאכן הטלוויזיה עושה סוג של מסאז' למוח וגורמת לו להתנהג בצורות מסוימות. מגניב לדעת שגם חוקרים רציניים אוחזים בחוש הומור ובהיגיון משונה במנות גדושות.
גם סיפורי מקלוהן הפנטסטיים על "הכפר הגלובלי" שבו אין כל הבדלים תרבותיים בין בני אדם מקצוות שונים של האולם, נשמעו כמו אגדות בלתי אפשריות. והיום?
הנה ההסבר של המדיום הוא המסר:
https://youtu.be/gCr2binb4Fs
המדיום הוא המסר:
https://youtu.be/Ko6J9v1C9zE
שאלות למרשל מקלוהן על טענתו:
https://youtu.be/h2dHqdvXsys
כך הוא מדגים בעזרת התיאוריה שלו את העימות המפורסם בין קנדי לניקסון:
https://youtu.be/fgv72SRHdUI
יש חברות שמפרסמות על גב הרעיון הזה:
https://youtu.be/WeVJwb1OnYc
וסרט תיעודי על המדיום שהוא המסר:
https://youtu.be/t1axnba_Ueg?long=yes
ב-1961 יצא הטלפון מדגם Fetap 611 של חברת והגדיר מחדש את עיצוב מכשיר הטלפון. זה היה טלפון חוגה (Rotary Telephone).
אם לפניו צריך היה המדבר לומר את המספר הרצוי למרכזית שיושבת במרכזיית הטלפון, החוגה אפשרה לו לחייג את מספר הטלפון של כל אדם או ארגון. החויג היה ספרה אחר ספרה. לאחר שחייגת למשל את הספרה 3, היית צריך להמתין עד שהחוגה תשוב למקומה ובתוך כך היא הייתה מייצרת רצף של 3 פולסים, לפי המספר שהיא מייצגת. רק כשסיימה ושבה למקומה, יכולת לחייג את הספרה הבאה.
בתום חיוג המספר, חיברה מרכזיית הטלפונים את המחייג אל המספר הזה ומהרגע שהצד השני ענה לצלצוליו, החלה השיחה.
עם השנים הלכה החוגה והתיישנה. היא הוחלפה במקלדת מספרים, שעליה נדרש רק להקיש על כל ספרה רצויה, במקום לחייג אותה ולהמתין עד שהחוגה תשוב למקומה.
הנה טלפון החוגה:
https://youtu.be/cXxP3eQiTQI
זו התגובה של ילדים של היום לטלפון החוגה של פעם:
https://youtu.be/XkuirEweZvM
כך לימדו פעם כיצד לחייג בטלפון חוגה:
https://youtu.be/TGWAkLVhuVI
והיו מי שיצרו סרטי הדרכה ארוכים לאותה הפעולה בדיוק:
https://youtu.be/PuYPOC-gCGA?long=yes
איך תביא גוגל את האינטרנט למקומות רחוקים?
מהי תכנית האינטרנט העתידי של גוגל?
בעבר תכננה חברת "גוגל" את האינטרנט למקומות רחוקים ביותר, שאין בהם כבלים או תשתית תקשורת שמאפשרת חיבור קווי. מנהלי פרויקט לון של חברת גוגל מעוניינים להביא את הגישה לרשת האינטרנט, למקומות המרוחקים והמבודדים בעולם.
התכנית השאפתנית של ענקית המידע הייתה ואולי היא עדיין ליצור רשת של בלונים פורחים באוויר. כל בלון פורח יטוס בגובה נמוך ויאפשר גישה לאינטרנט לאזור שמתחתיו.
כך יוכלו להתחבר לרשת גם בני שבטים רחוקים, תרמילאים ומטיילים ותושבי עיירות נידחות, שכיום אינם ברשת.
הנה סרטון על פרויקט Loon להבאת האינטרנט לכל פינות העולם:
http://youtu.be/01syqUEPydM
וניסוי בו מנסים לבדוק את עמידות הבלונים באוויר:
http://youtu.be/t9ULgTdPuks
מהי תכנית האינטרנט העתידי של גוגל?
בעבר תכננה חברת "גוגל" את האינטרנט למקומות רחוקים ביותר, שאין בהם כבלים או תשתית תקשורת שמאפשרת חיבור קווי. מנהלי פרויקט לון של חברת גוגל מעוניינים להביא את הגישה לרשת האינטרנט, למקומות המרוחקים והמבודדים בעולם.
התכנית השאפתנית של ענקית המידע הייתה ואולי היא עדיין ליצור רשת של בלונים פורחים באוויר. כל בלון פורח יטוס בגובה נמוך ויאפשר גישה לאינטרנט לאזור שמתחתיו.
כך יוכלו להתחבר לרשת גם בני שבטים רחוקים, תרמילאים ומטיילים ותושבי עיירות נידחות, שכיום אינם ברשת.
הנה סרטון על פרויקט Loon להבאת האינטרנט לכל פינות העולם:
http://youtu.be/01syqUEPydM
וניסוי בו מנסים לבדוק את עמידות הבלונים באוויר:
http://youtu.be/t9ULgTdPuks
תקשורת
הטלוויזיה לא תצליח להחזיק בשום שוק מעל חצי שנה. בקרוב אנשים יתעייפו מלבהות בקופסת עץ בכל ערב. - אמר דריל זנוק מחברת "פוקס המאה ה-20" בשנת 1946.
והוא צדק. אנשים באמת התעייפו מהבהייה בקופסת הפלאים הזו.. הם נרדמו מול הטלוויזיה בכל ערב, אכלו מולה, התעוררו לשידורי הבוקר והיא ליוותה אותם לאורך כל היום. יש להם אלפי ערוצים במכשיר אחד והם מוצפים בשידורים שלעולם לא יוכלו לראות..
באמת מכשיר שלא הצליח, נכון?
הנה קטע מהסרט "רשת" שבו מוצגת ההשפעה האדירה של הטלוויזיה על החברה בעולם (מתורגם):
http://youtu.be/m8dbCNLJS9k
זה די פשוט.. הכתבים כותבים, העורך בוחר את הכתבות והתמונות הטובות ומחליט כיצד יסודר העיתון ומה ישאר מחוץ לגליון. מומחי לשון שנקראים מגיהים עוברים על הכתבות ומתקנים את שגיאות הכתיב והניסוח שבהן. עתה יושבים האנשים שעורכים את העיתון מבחינה גרפית ומעמדים את עמודי העיתון על מסך המחשב.
העיתון יוצא לדפוס, מכינים תבניות פלסטיק של כל דף בעיתון והן מוכנסות למכונות הדפוס הגדולות שידפיסו את גליונות העיתון בצבעים. גלגלי ענק של נייר מאפשרים הדפסה של עיתונים גדולים. אחרי ההדפסה יוצאים העיתונים לסגירה, הוספת הסיכות לגליונות ואריזה. משם הם יוצאים לאולם ההעמסה, כדי לשלוח אותם אל החנויות ולמנויים.
הנה התהליך המלא של יצירת העיתון היומי:
https://youtu.be/G7zYpvtRAlE
כך מכינים את העיתון היומי:
http://youtu.be/NhjSZE0SLTM?t=34s
ושיר על אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון (עברית):
https://youtu.be/Vev_L4_5_lE
העימות בין קנדי וניקסון המפורסם שנערך ב-1960 בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון היה רק הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם. הוא הפך לעימות היסטורי כיוון שהמחיש את כוחה של הטלוויזיה ואת הכללים שהשתנו בגללה.
כמועמד כמעט בטוח לנשיאות, הגיע סגן הנשיא ניקסון לעימות, כשהוא לא-מוכן, מבחינת הופעתו החיצונית. לא רק שהוא חש ברע בעימות ונראה מזיע, הוא גם סירב להתאפר ומה שגרם לכך שניתן היה לראות את הזיפים שעל פניו. גם החליפה האפורה שלו נראתה לא טוב על הרקע האפור של האולפן והקטינה אותו. מולו ישב מי שייחשב למר כריזמה, המועמד הצעיר קנדי. על אף שהיה חולה עוד יותר מניקסון, נראה קנדי על המסך היטב, שידר תדמית בריאה וצעירה, ונראה ראוי לנשיאות.
התוצאות הדהימו את הסוקרים. המאזינים המעטים שהאזינו לעימות ברדיו, ראו בניקסון את המנצח. אך למולם, הרוב שלראשונה בהיסטוריה צפה בו דווקא בטלוויזיה, ראה את קנדי כמנצח העימות. הרושם הראשוני של העימות הזה שינה מהקצה אל הקצה את אהדת הציבור האמריקני אל קנדי ושלושת העימותים הנוספים לא שינו אותו. ג'ון קנדי ניצח בבחירות הללו, ברוב דחוק אך ברור. הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק ומאז אותו העימות הכירו בכך כל הפוליטיקאים בעולם.
הנה סיפורו של העימות ההיסטורי ששינה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד:
http://youtu.be/zHGs4535W_o
הדרך שבה עברו שני המועמדים את העימות הזה בטלוויזיה:
http://youtu.be/QazmVHAO0os
ובחיוך מעט ציני - מה היה קורה אם גם טראמפ היה משתתף בעימות הזה?
https://youtu.be/doEk7ajI9sY
קשה לזכור את האלפבית של קוד מורס או שפת מורס. אז בעברית המציאו דרך פשוטה לזכור את האותיות בקווים ונקודות, על ידי הקבלה שלהם לניקוד של פתח וחיריק המזכירים את קוד המורס - פתח בתור קו וחיריק בתור נקודה.
למשל המילה אִמַא מייצגת את א'. הניקוד חיריק ופתח ולכן א' היא: נקודה קו.
עוד דוגמה? - ד' מיוצגת במילה דַלִיתִי. הניקוד הוא פתח, חיריק, חיריק ולכן ד' כותבים: קו נקודה נקודה.
אז לפניכם כל אותיות האלפבית.
שימו לב:
אִמַא, בַשלִי לִי מִיץ, גַמַדִים, דַלִיתִי, הַגַנַה, וִי, זַמַר לִירִי, חִיחִיחִיחִי, טִיט בִיצַה, יִידִיש, כַבִירַה, לִיבַבתִינִי, מַפַם, נַעִים, סַבִי אַבִי, עִיר הַנַמַל, פִיל קַנַדִי, צִיטַטַה, קַטַרִינַה, רִיבַתִי,שִירִי לִי, תַם.
מקומות ציבוריים רבים מציעים כיום אינטרנט מהיר בחיבור אלחוטי, אך בעוד שהתקנת אינטרנט על פני האדמה היא פשוטה, אינטרנט במטוסים (In-flight Internet) הוא עניין מורכב הרבה יותר. הרי מטוסים עוברים ממדינות למדינות ובדרך כלל הם מרוחקים מרשתות סלולאריות מקומיות, קל וחומר מחיבור חוטי לרשת.
איך בכל זאת שומרים על התפיסה של מתן גישה לאינטרנט תמיד ובכל מקום?
השיטה היא להתקין במטוסים חיבור לאינטרנט באמצעות לוויין ומערך שרתים שיאפשרו לנוסעים לגלוש ברשת בזמן הטיסה. כיום מגיע השירות של האינטרנט הלווייני לכיסוי של מרבית חלקי הגלובוס וכך יכולים הנוסעים להשתמש באינטרנט, כמעט ללא הפרעה.
איך המטוס קולט תמיד את הלוויין? - אז זהו שהוא לא. המטוס טס ובכל שלב שבו הוא מתרחק מהלוויין "שלו", מוצאת לו מערכת בקרה אלקטרונית שבמרכז בקרה העוקב אחרי המטוס, את הלוויין המתאים ביותר, בהתאם למיקומו של המטוס.
גם האנטנה שבמטוס היא חתיכת טכנולוגיה. במהלך הטיסה מופנית האנטנה כל הזמן אל הלוויין המתאים ביותר. בכל כמה שניות מודדת המערכת ששולטת בה את עוצמת האותות מהלוויין ומזיזה את האנטנה לזווית הטובה ביותר, על מנת שהאות יישאר בעוצמה המרבית.
המערכת הזו חכמה ומהירה מאוד והיא יודעת להתגבר על רוחות, עננים ומערבולות אוויר. היא גם מנוהלת עם הגדרות אוטומטיות של בטיחות. כך למשל, לא תאפשר מערכת הבקרה לנוסעים להתחבר לאינטרנט, אם המטוס לא נמצא בגובה של 3 קילומטרים (10,000 רגל). הסיבה היא שהשימוש במחשבים במטוס אסור במהלך ההמראה והנחיתה.
כך פועל אינטרנט מהיר במטוסים:
https://youtu.be/x8xUzF__hcg
מצגת וידאו שמציגה את הטכנולוגיה המקוונת למטוסים:
https://youtu.be/NwV4AHEviSA
הסבר שעוסק גם בתקשורת הווייפיי שבתוך המטוס:
https://youtu.be/XHBwx728DRM
ופרסומת של חברת תעופה שמציעה אותו (עברית):
https://youtu.be/Ij3HuclZtAQ
מהו קוד מורס?
קוד מורס או שפת מורס הוא שיטת שידור של מסרים ותקשורת, שקדמה לטלפון. שיטה זו איפשרה להעביר הודעות שנקראו "מברקים", בין מקום למקום ומאדם לאדם. בקוד מורס יש לכל אות ומספר צירוף של קווים ונקודות. האיש המשדר שולח את ההודעה באמצעות מכשיר שמשדר מורס, ברצף ארוך של קווים ונקודות.
רוצים דוגמה? - הסימן הבינלאומי למצוקה או חירום הוא SOS. בשפת מורס הוא נראה כמו 3 נקודות, 3 קווים ושוב 3 נקודות. זה כך משום שהאות S היא 3 נקודות והאות O היא 3 קווים.
קוד מורס תורגם לשפות שונות. אם תרצו לדעת מי כותב את אאוריקה תוכלו לפענח את צירוף האותיות הבאות במורס:
קו - נקודה, קו - שתי נקודות, קו - שלוש נקודות.
או
- • - • • - • • •
הנה הסבר לילדים על קוד מורס:
https://youtu.be/ORIDAmGf_yQ
סיפורו של קוד המורס:
https://youtu.be/L6gxfX4GrbI
שידור מורס נשמע כך:
https://youtu.be/JJtJve1Aqu8
כל האותיות באנגלית במורס:
http://youtu.be/JT9zM_-2S6g?t=29s
שפת מורס יכולה לסייע לנכים לתקשר, כמו כאן:
https://youtu.be/Oc_QMQ4QHcw
וסרטון הדרכה אמריקאי לקוד מורס:
https://youtu.be/xsDk5_bktFo?long=yes
קוד מורס או שפת מורס הוא שיטת שידור של מסרים ותקשורת, שקדמה לטלפון. שיטה זו איפשרה להעביר הודעות שנקראו "מברקים", בין מקום למקום ומאדם לאדם. בקוד מורס יש לכל אות ומספר צירוף של קווים ונקודות. האיש המשדר שולח את ההודעה באמצעות מכשיר שמשדר מורס, ברצף ארוך של קווים ונקודות.
רוצים דוגמה? - הסימן הבינלאומי למצוקה או חירום הוא SOS. בשפת מורס הוא נראה כמו 3 נקודות, 3 קווים ושוב 3 נקודות. זה כך משום שהאות S היא 3 נקודות והאות O היא 3 קווים.
קוד מורס תורגם לשפות שונות. אם תרצו לדעת מי כותב את אאוריקה תוכלו לפענח את צירוף האותיות הבאות במורס:
קו - נקודה, קו - שתי נקודות, קו - שלוש נקודות.
או
- • - • • - • • •
הנה הסבר לילדים על קוד מורס:
https://youtu.be/ORIDAmGf_yQ
סיפורו של קוד המורס:
https://youtu.be/L6gxfX4GrbI
שידור מורס נשמע כך:
https://youtu.be/JJtJve1Aqu8
כל האותיות באנגלית במורס:
http://youtu.be/JT9zM_-2S6g?t=29s
שפת מורס יכולה לסייע לנכים לתקשר, כמו כאן:
https://youtu.be/Oc_QMQ4QHcw
וסרטון הדרכה אמריקאי לקוד מורס:
https://youtu.be/xsDk5_bktFo?long=yes
מה זה בלוג ומה הקשר בינו לבין "יומני היקר"?
בלוג (Blog) הוא יומן רשת שבו מספרים המחברים דברים שקורים להם, או הגיגים ומחשבות פרי עטם ועושים זאת לעיני כל.
הבלוגים הם יומנים אישיים שמאפשרים לכל כותב ברשת לחלוק עם הקוראים שלו את דעותיו, מחשבותיו וחדשות שנודעו לו. כך יכול כל אדם להתבטא באופן פומבי ולפרסם את דבריו ברשת בקלות. מרבית הבלוגים התמקדו בחייהם האישיים של הכותבים, אך רבים הקדישו את עצמם לכתיבה על נושא שעניינו אותם או בתחומי מומחיותם.
הבלוגים התחילו כאתר בו כותבים דברים, אך עם הזמן נוצר גם הווידאו-בלוג, בלוג שבו במקום לכתוב היוצר מדבר אל מצלמת וידאו והתוכן מפורסם בתור וידאו להמונים.
אבל עדיין, מרבית הבלוגים בעולם הם בלוגים כתובים. כללית, בלוגים שונים בעשורים האחרונים הגיעו לרמה כה גבוהה שהם הפכו משפיעים וחשובים לא פחות מכלי תקשורת ממוסדים ומעיתונים ותיקים. ביניהם לא מעט בלוגי טכנולוגיה, מחשבים וכדומה. חלק מהבלוגרים המקצועיים הפכו לאנשים מפורסמים ומצליחים וחלקם מתפרנסים מהבלוג שלהם ונחשבים למעצבי דעה ברשת.
כיום, בעידן של הפייסבוק שהשתלט על השיח האינטרנטי כמעט לחלוטין, עולם הבלוגים הפך לפחות משמעותי מבעבר. במקום לכתוב פוסט בבלוג שלהם, עברו כותבים רבים לפרסם את המחשבות שלהם בפייסבוק והפכו ל"אושיות רשת" או משפיענים חברתיים במדיה החברתית.
מקור המילה "בלוג" היא מקיצור של המונח "Web-Log", בעברית יומן רשת.
הנה הסבר של הבלוג:
http://youtu.be/qgdfZdDfv8Y
והסבר עוד יותר טוב של הבלוגים:
http://youtu.be/NjwUHXoi8lM
בלוג (Blog) הוא יומן רשת שבו מספרים המחברים דברים שקורים להם, או הגיגים ומחשבות פרי עטם ועושים זאת לעיני כל.
הבלוגים הם יומנים אישיים שמאפשרים לכל כותב ברשת לחלוק עם הקוראים שלו את דעותיו, מחשבותיו וחדשות שנודעו לו. כך יכול כל אדם להתבטא באופן פומבי ולפרסם את דבריו ברשת בקלות. מרבית הבלוגים התמקדו בחייהם האישיים של הכותבים, אך רבים הקדישו את עצמם לכתיבה על נושא שעניינו אותם או בתחומי מומחיותם.
הבלוגים התחילו כאתר בו כותבים דברים, אך עם הזמן נוצר גם הווידאו-בלוג, בלוג שבו במקום לכתוב היוצר מדבר אל מצלמת וידאו והתוכן מפורסם בתור וידאו להמונים.
אבל עדיין, מרבית הבלוגים בעולם הם בלוגים כתובים. כללית, בלוגים שונים בעשורים האחרונים הגיעו לרמה כה גבוהה שהם הפכו משפיעים וחשובים לא פחות מכלי תקשורת ממוסדים ומעיתונים ותיקים. ביניהם לא מעט בלוגי טכנולוגיה, מחשבים וכדומה. חלק מהבלוגרים המקצועיים הפכו לאנשים מפורסמים ומצליחים וחלקם מתפרנסים מהבלוג שלהם ונחשבים למעצבי דעה ברשת.
כיום, בעידן של הפייסבוק שהשתלט על השיח האינטרנטי כמעט לחלוטין, עולם הבלוגים הפך לפחות משמעותי מבעבר. במקום לכתוב פוסט בבלוג שלהם, עברו כותבים רבים לפרסם את המחשבות שלהם בפייסבוק והפכו ל"אושיות רשת" או משפיענים חברתיים במדיה החברתית.
מקור המילה "בלוג" היא מקיצור של המונח "Web-Log", בעברית יומן רשת.
הנה הסבר של הבלוג:
http://youtu.be/qgdfZdDfv8Y
והסבר עוד יותר טוב של הבלוגים:
http://youtu.be/NjwUHXoi8lM
מהו בבון ולמה הכינוי בבונים הפך לעלבון?
בַּבּוּן (Baboons) הוא קוף, שוכן אדמה, שלא חי על עצים, ממשפחת הקופים שהם בעלי זנב.
ישנן אמנם של בבונים אוכלוסיות מבודדות חח גם לאורך חופי ים סוף, בחצי האי ערב ואפילו צפונית לסהרה, אבל בדרך כלל מדובר בקופים שחיים בעיקר בחלק הדרומי של יבשת אפריקה מדרום למדבר סהרה.
בשנים האחרונות נפוצה המילה בבונים ככינוי גנאי לבני-אדם. מדובר בכינוי לא ראוי לבני אדם. אבל הוא לא ראוי לא רק מפני שהוא פוגעני ומתנשא, אלא גם מפני שהוא מצביע על הבורות של מי שמכנה כך אדם אחר.
כי הבבונים הם מבעלי החיים האינטליגנטים יותר בטבע.
במצרים העתיקה הם נחשבו אלים. אבל אם נישאר רגע בעולם החשיבה הפחות מיתולוגי - הבבון, למשל, הוא בעל החיים היחידי בעולם החי שמסוגל להבחין בין זכר לנקבה בבני אדם.
הוא גם הפרימט הכי סתגלני אחרי האדם. מהערבות הצחיחות, דרך יערות צחיחים למחצה, דרך מישורי עשב ועד ליערות הגשם עתירי הלחות והמשקעים - ניתן למצוא את הבבונים במגוון של סביבות מחיה שונות לחלוטין זו מזו.
זה מעיד על יכולת הבבונים להסתגל ולהתאים את עצמם לתנאים השונים כל כך של סביבות מחיה שונות ואף מנוגדות. המין האנושי עשה מהסתגלנות הזו קריירה והשתלט על העולם כולו. אז זה הכי קרוב שיכול בעל חיים להתקרב ליכולת האנושית של האדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו.
הנה הבבונים בספארי (עברית):
https://youtu.be/QuWPtK0bxxk
החברה הבבונית שהיא גם לוחמת ומגינה על מה ששייך לה, כמו טריטוריה:
https://youtu.be/iXtc17ioUFk
יש מקומות בהם הבבונים ממש כובשים שטחים (עברית):
https://youtu.be/mrnuny7oZTg
ובבונים רעבים יכולים אפילו להפוך טורפים, במקרה הזה פלמינגו:
https://youtu.be/7Xx1jh6MmB8
בַּבּוּן (Baboons) הוא קוף, שוכן אדמה, שלא חי על עצים, ממשפחת הקופים שהם בעלי זנב.
ישנן אמנם של בבונים אוכלוסיות מבודדות חח גם לאורך חופי ים סוף, בחצי האי ערב ואפילו צפונית לסהרה, אבל בדרך כלל מדובר בקופים שחיים בעיקר בחלק הדרומי של יבשת אפריקה מדרום למדבר סהרה.
בשנים האחרונות נפוצה המילה בבונים ככינוי גנאי לבני-אדם. מדובר בכינוי לא ראוי לבני אדם. אבל הוא לא ראוי לא רק מפני שהוא פוגעני ומתנשא, אלא גם מפני שהוא מצביע על הבורות של מי שמכנה כך אדם אחר.
כי הבבונים הם מבעלי החיים האינטליגנטים יותר בטבע.
במצרים העתיקה הם נחשבו אלים. אבל אם נישאר רגע בעולם החשיבה הפחות מיתולוגי - הבבון, למשל, הוא בעל החיים היחידי בעולם החי שמסוגל להבחין בין זכר לנקבה בבני אדם.
הוא גם הפרימט הכי סתגלני אחרי האדם. מהערבות הצחיחות, דרך יערות צחיחים למחצה, דרך מישורי עשב ועד ליערות הגשם עתירי הלחות והמשקעים - ניתן למצוא את הבבונים במגוון של סביבות מחיה שונות לחלוטין זו מזו.
זה מעיד על יכולת הבבונים להסתגל ולהתאים את עצמם לתנאים השונים כל כך של סביבות מחיה שונות ואף מנוגדות. המין האנושי עשה מהסתגלנות הזו קריירה והשתלט על העולם כולו. אז זה הכי קרוב שיכול בעל חיים להתקרב ליכולת האנושית של האדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו.
הנה הבבונים בספארי (עברית):
https://youtu.be/QuWPtK0bxxk
החברה הבבונית שהיא גם לוחמת ומגינה על מה ששייך לה, כמו טריטוריה:
https://youtu.be/iXtc17ioUFk
יש מקומות בהם הבבונים ממש כובשים שטחים (עברית):
https://youtu.be/mrnuny7oZTg
ובבונים רעבים יכולים אפילו להפוך טורפים, במקרה הזה פלמינגו:
https://youtu.be/7Xx1jh6MmB8
איך נולדו העיתונים?
העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.
אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.
העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.
בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.
גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.
הנה סרטון על התפתחות העיתונים:
http://youtu.be/hG_MPTpIg90
העיתונות אז, היום ובעתיד:
https://youtu.be/lA_HD6g0HE4
מומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):
https://youtu.be/vqiZArrlteo
וכך מייצרים את העיתון היומי החשוב ביותר בעולם - ניו יורק טיימס:
https://youtu.be/MrWP2z8I0Qk
העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.
אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.
העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.
בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.
גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.
הנה סרטון על התפתחות העיתונים:
http://youtu.be/hG_MPTpIg90
העיתונות אז, היום ובעתיד:
https://youtu.be/lA_HD6g0HE4
מומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):
https://youtu.be/vqiZArrlteo
וכך מייצרים את העיתון היומי החשוב ביותר בעולם - ניו יורק טיימס:
https://youtu.be/MrWP2z8I0Qk
מהו איור ובמה הוא שונה מציור?
איורים (illustrations) משמשים במגוון תחומים בעולם המודרני. מתחום הספרות, דרך תקשורת, מידע, פרסום, מדע ופוליטיקה ועד לאמנויות כמו קומיקס, קולנוע ואנימציה.
האיור נועד להמחיש רעיון, מושג ומלל, באופן שאינו מילולי. בניגוד לציור, המשויך אך ורק לאמנות, איור משרת צרכים אחרים והוא נשען על טקסט שאותו הוא מבטא באופן גרפי. מסיבות אלה, חייב האיור להיות תקשורתי ובעל מסר ברור לצופה בו.
לכן מכיל בדרך כלל האיור מרכיבים יצירתיים ואף אמנותיים, שנועדו להעביר באופן מקורי ומעניין את הרעיון שבבסיסו ובתחומים מסוימים גם את ביקורתו של המאייר.
הנה אמנות האיור:
https://youtu.be/ZPQ-8Kty8X4
איור לספרי ילדים (עברית):
https://youtu.be/ra7DpiSSusw
כך מאיירים בעזרת מחשב:
https://youtu.be/3A_rXJgDxGI
לא פעם מאיירים איורים למטרות שיווק (עברית):
https://youtu.be/z_SAnnAqX88
תערוכת איור בתל אביב יפו (עברית):
https://youtu.be/6LwlMvKU2r8
ואיורי הסטוריבורד, שיוצרים לסרט או קליפ, מתארים באיור את ה"שוטים" שיצולמו (עברית):
https://youtu.be/QHXhX3f_Dg4
איורים (illustrations) משמשים במגוון תחומים בעולם המודרני. מתחום הספרות, דרך תקשורת, מידע, פרסום, מדע ופוליטיקה ועד לאמנויות כמו קומיקס, קולנוע ואנימציה.
האיור נועד להמחיש רעיון, מושג ומלל, באופן שאינו מילולי. בניגוד לציור, המשויך אך ורק לאמנות, איור משרת צרכים אחרים והוא נשען על טקסט שאותו הוא מבטא באופן גרפי. מסיבות אלה, חייב האיור להיות תקשורתי ובעל מסר ברור לצופה בו.
לכן מכיל בדרך כלל האיור מרכיבים יצירתיים ואף אמנותיים, שנועדו להעביר באופן מקורי ומעניין את הרעיון שבבסיסו ובתחומים מסוימים גם את ביקורתו של המאייר.
הנה אמנות האיור:
https://youtu.be/ZPQ-8Kty8X4
איור לספרי ילדים (עברית):
https://youtu.be/ra7DpiSSusw
כך מאיירים בעזרת מחשב:
https://youtu.be/3A_rXJgDxGI
לא פעם מאיירים איורים למטרות שיווק (עברית):
https://youtu.be/z_SAnnAqX88
תערוכת איור בתל אביב יפו (עברית):
https://youtu.be/6LwlMvKU2r8
ואיורי הסטוריבורד, שיוצרים לסרט או קליפ, מתארים באיור את ה"שוטים" שיצולמו (עברית):
https://youtu.be/QHXhX3f_Dg4
מה היה המברק או הטלגרמה של פעם?
המברק (Telegram), או הטלגרמה כמו שקראו לו פעם, הם מסרים קצרים שהועברו למרחקים באמצעות תקשורת מיוחדת ומהירה יחסית.
הטלגרמות, המברקים של פעם, היו כמו הטוויטר של פעם, אבל במחיר כספי ולא זול במיוחד. באמצעות המברק אנשים יכולים היו לכתוב מסר קצר ולשלוח אותו לאחרים. הוא היה מגיע מודפס כמובן והשולחים היו משלמים עבורו. אתה כותב שורה ומשלם עבור המלים לפי מספרן.
הטכנולוגיות השתנו עם השנים. מה שהחל עוד הרבה לפני עידן הטכנולוגיה, נולד במסרים שהועברו במדורות וסימני עשן מראשי ההרים. אבל הוא היה לטלגרף, כשהחלו להשתמש בקודים כמו קוד מורס וקוד בודו, להעברת ידיעות מוצפנות.
עם השנים הטכנולוגיה של המורס התפתחה והייתה להודעות טלגרמה שנשלחו ברשת הטלקס (Telex). הטלקס הזכיר רשת טלפונים אבל איפשר לשלוח רק מברקי טלקס כתובים, כולל הודעות טלקס בינלאומיות. היו ימים שבהם אנשים לא יכולים היו לשוחח עם חו"ל בשיחות חוץ ובינלאומיות. גם בטלקס השתמשו בתשלום וגם כאן היה מגוון שימושים רחב - ממשלוח ברכות או הודעות דחופות ועד לאישור עסקאות על ידי בנקים.
הודעות הטלגרף שנודעו בעולם בתור טלגרמה (telegram) או כבלגרמה (cablegram), זכו בישראל לחידושו של בן יהודה כ"מברק". השימוש בהם בארץ הגיע לשיא בשנות ה-70-80, כשישראלים נאלצו להמתין יותר מ-7 שנים לקו טלפון.
כך או כך, בעידן החדש הפך המברק לאובייקט היסטורי ומיושן, שלא מכסה את עלות השירות. ככל שנכנסו לשימוש וצברו פופולריות הדואר האלקטרוני, מסרוני ה-SMS והאינטרנט ובהמשך גם הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים האישיים - הפכו המברקים ללא רלוונטיים.
שליחת המברק הפכה יותר ויותר מיותרת ובהדרגה הגיעו גם הממשלות להבנה שבעידן האינטרנט מדובר בפריט אנכרוניסטי, שלא לומר מת, שבעיקר מוביל את הדואר ואת חברות המברקים להפסדים.
וכך, הלכה ונעלמה הטכנולוגיה המיושנת הזו. היום כבר אין כמעט בעולם שירותי מברקים, שנטלו תפקיד משמעותי בהעברה של תמסורות לאורך השנים. מברקים שימשו, בין השאר, כדי להודיע על הטיסה הראשונה בהיסטוריה בשנת 1903, כדי להכריז על מינויו של צ'רצ'יל ללורד הראשון של הצי הבריטי ועל תחילתה של מלחמת העולם השנייה.
ואגב, את המברק הקצר בהיסטוריה שלח ויקטור הוגו (יש המייחסים אותו לאוסקר וויילד). הוא שלח אותו למוציא לאור של ספרו. תוכן המברק היה בפשטות סימן שאלה "?" - הסופר רצה לדעת איך הספר החדש שלו נמכר. הספר נמכר כנראה היטב, כי התשובה של המו"ל הייתה "!"...
כך עבד בעבר מכשיר הטלגרף:
http://youtu.be/DRlXZGMWnfI
כך כתבו ושידרו אז הודעות בקוד מורס:
https://youtu.be/YPsgEdmlUf0
ומברק צימרמן ההיסטורי ששינה את העולם:
https://youtu.be/KKhgrCDkm0s
המברק (Telegram), או הטלגרמה כמו שקראו לו פעם, הם מסרים קצרים שהועברו למרחקים באמצעות תקשורת מיוחדת ומהירה יחסית.
הטלגרמות, המברקים של פעם, היו כמו הטוויטר של פעם, אבל במחיר כספי ולא זול במיוחד. באמצעות המברק אנשים יכולים היו לכתוב מסר קצר ולשלוח אותו לאחרים. הוא היה מגיע מודפס כמובן והשולחים היו משלמים עבורו. אתה כותב שורה ומשלם עבור המלים לפי מספרן.
הטכנולוגיות השתנו עם השנים. מה שהחל עוד הרבה לפני עידן הטכנולוגיה, נולד במסרים שהועברו במדורות וסימני עשן מראשי ההרים. אבל הוא היה לטלגרף, כשהחלו להשתמש בקודים כמו קוד מורס וקוד בודו, להעברת ידיעות מוצפנות.
עם השנים הטכנולוגיה של המורס התפתחה והייתה להודעות טלגרמה שנשלחו ברשת הטלקס (Telex). הטלקס הזכיר רשת טלפונים אבל איפשר לשלוח רק מברקי טלקס כתובים, כולל הודעות טלקס בינלאומיות. היו ימים שבהם אנשים לא יכולים היו לשוחח עם חו"ל בשיחות חוץ ובינלאומיות. גם בטלקס השתמשו בתשלום וגם כאן היה מגוון שימושים רחב - ממשלוח ברכות או הודעות דחופות ועד לאישור עסקאות על ידי בנקים.
הודעות הטלגרף שנודעו בעולם בתור טלגרמה (telegram) או כבלגרמה (cablegram), זכו בישראל לחידושו של בן יהודה כ"מברק". השימוש בהם בארץ הגיע לשיא בשנות ה-70-80, כשישראלים נאלצו להמתין יותר מ-7 שנים לקו טלפון.
כך או כך, בעידן החדש הפך המברק לאובייקט היסטורי ומיושן, שלא מכסה את עלות השירות. ככל שנכנסו לשימוש וצברו פופולריות הדואר האלקטרוני, מסרוני ה-SMS והאינטרנט ובהמשך גם הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים האישיים - הפכו המברקים ללא רלוונטיים.
שליחת המברק הפכה יותר ויותר מיותרת ובהדרגה הגיעו גם הממשלות להבנה שבעידן האינטרנט מדובר בפריט אנכרוניסטי, שלא לומר מת, שבעיקר מוביל את הדואר ואת חברות המברקים להפסדים.
וכך, הלכה ונעלמה הטכנולוגיה המיושנת הזו. היום כבר אין כמעט בעולם שירותי מברקים, שנטלו תפקיד משמעותי בהעברה של תמסורות לאורך השנים. מברקים שימשו, בין השאר, כדי להודיע על הטיסה הראשונה בהיסטוריה בשנת 1903, כדי להכריז על מינויו של צ'רצ'יל ללורד הראשון של הצי הבריטי ועל תחילתה של מלחמת העולם השנייה.
ואגב, את המברק הקצר בהיסטוריה שלח ויקטור הוגו (יש המייחסים אותו לאוסקר וויילד). הוא שלח אותו למוציא לאור של ספרו. תוכן המברק היה בפשטות סימן שאלה "?" - הסופר רצה לדעת איך הספר החדש שלו נמכר. הספר נמכר כנראה היטב, כי התשובה של המו"ל הייתה "!"...
כך עבד בעבר מכשיר הטלגרף:
http://youtu.be/DRlXZGMWnfI
כך כתבו ושידרו אז הודעות בקוד מורס:
https://youtu.be/YPsgEdmlUf0
ומברק צימרמן ההיסטורי ששינה את העולם:
https://youtu.be/KKhgrCDkm0s
מהן חדשות כזב, ה"פייק ניוז" או החדשות המזויפות?
חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.
גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.
חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.
אגב, לפי מחקר של חןקרים מאוניברסיטת פרינסטון אלופי שיתוף הפייק ניוז ברשת הם בני 65 ומעלה. מה שמדהים הוא שמשתנה הגיל משפיע יותר מההשכלה של המשתפים במידע כוזב שכזה.
הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.
בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.
התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.
מה עוד שאלגוריתם ההמלצה של הרשת החברתית דוחף לך פוסטים, כולל פייקים, שתומכים בתפיסות שלך. והרי זה לכשעצמו מקטין את הספקנות שלנו באופן דרמטי.
מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.
אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.
הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):
https://youtu.be/osqWSVZYOyQ
יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:
https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg
יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):
https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k
ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)
https://youtu.be/ofC4vdcfsQY
אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:
https://youtu.be/ie2Mq_iio2g
כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):
https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.
גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.
חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.
אגב, לפי מחקר של חןקרים מאוניברסיטת פרינסטון אלופי שיתוף הפייק ניוז ברשת הם בני 65 ומעלה. מה שמדהים הוא שמשתנה הגיל משפיע יותר מההשכלה של המשתפים במידע כוזב שכזה.
הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.
בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.
התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.
מה עוד שאלגוריתם ההמלצה של הרשת החברתית דוחף לך פוסטים, כולל פייקים, שתומכים בתפיסות שלך. והרי זה לכשעצמו מקטין את הספקנות שלנו באופן דרמטי.
מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.
אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.
הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):
https://youtu.be/osqWSVZYOyQ
יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:
https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg
יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):
https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k
ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)
https://youtu.be/ofC4vdcfsQY
אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:
https://youtu.be/ie2Mq_iio2g
כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):
https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מהו שיווק?
שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.
השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.
בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.
בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.
#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.
ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.
כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.
לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.
משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.
מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.
#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.
קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.
אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.
מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.
#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:
פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.
יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.
קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.
מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.
מה זה שיווק בדקה וחצי:
https://youtu.be/6a9yU87MwLI
מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
על עולם השיווק למבוגרים יותר:
https://youtu.be/rWhvuK5hhRw
שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):
https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM
וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/11H87AJ55eI
שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.
השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.
בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.
בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.
#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.
ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.
כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.
לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.
משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.
מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.
#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.
קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.
אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.
מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.
#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:
פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.
יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.
קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.
מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.
מה זה שיווק בדקה וחצי:
https://youtu.be/6a9yU87MwLI
מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
על עולם השיווק למבוגרים יותר:
https://youtu.be/rWhvuK5hhRw
שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):
https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM
וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/11H87AJ55eI
