» «
מחשב קוונטי
מהו המחשב הקוונטי?



מחשב קוונטי הוא מחשב עתידי שאמור לפתור בעיות שונות במחשוב הנוכחי ולהתמודד טוב יותר עם סיבוכיות. מדעני מחשב ואנשי טכנולוגיה מנסים לייצר מחשבים קוונטיים, אבל נראה שהדרך אליהם עדיין ארוכה. אמנם קיימים כבר מחשבים קוונטיים, אך הם חלשים ומוגבלים מאד בביצועים.

כיום משתמשים במדעי המחשב במודל התיאורטי של "מכונת טיורינג" (ראו בתגית "מכונת טיורינג"). מודל זה מתבסס על העיקרון הבינארי, כשהביטים נמצאים במצבי 0 או 1.

ב-1982 הגה הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן את רעיון המחשוב הקוונטי ובשנים האחרונות הוא יצא מתחום העניין האקדמי אל העולם הטכנולוגי ואל ענקיות הטכנולוגיה, המשקיעות משאבים בפרוייקטים בתחום ולא חוסכות מאמצים בדרך לפיתוח מחשבי-על קוונטיים.

אם לפשט את ההסבר המורכב, אז במקום בביטים דו-מצביים, המחשוב הקוונטי משתמש ברעיון שנקרא הסופר פוזיציה הקוונטית, או ביחידות שנקראות קיוביט. הקיוביט מייצג בו-זמנית גם ערך 0 וגם 1 וכך מייצג ערכים גדולים באמת. שזירת הקיוביטים, כך שיפעלו ביחד ובצורה מתואמת, מאפשרת ייצוג של מספר ערכים עצום בבת אחת. התוצאה היא פריצה של מגבלות כוח המחשוב הבינארי. הדבר מאפשר למחשב קוונטי קטן לבצע פעולות חישוב רבות מאד במקביל ובצורה מהירה להפליא וחסכונית באנרגיה לעומת טכנולוגיית החישוב הבינארי. אם חשבתם על מזעור אז צדקתם, אבל זה רק חלק קטן מהפלא האפשרי של המחשוב הקוונטי.

יתכן שהמחשוב הקוונטי הוא העתיד של עולם המחשבים. יכולותיו הבלתי נתפסות בהקלת הסיבוכיות החישובית ומהירות העיבוד והחישוב שלו יכולות להיות בדיוק מה שצריכים תחומים כמו הבינה המלאכותית והביג דאטה, כמו גם לוחמת סייבר ותחומים שיתגלו בעתיד ואינם ידועים לנו כרגע.


הנה המחשב הקוונטי (עברית):

http://youtu.be/_T1ArF3sVVA


הסבר פשוט של המושג מחשב קוונטי (עברית):

http://youtu.be/UhNbnYsIGso


סרטון אנימציה שמסביר את הקוונטום מחשוב:

https://youtu.be/T2DXrs0OpHU


הסבר מקיף למחשב קוונטי:

http://youtu.be/g_IaVepNDT4


מחשב הקוונטום המסחרי הראשון שפיתחה חברת D-Wave מקנדה:

https://youtu.be/-LhPE6FpJYk


וסקירה מקיפה של עולם המחשבים הקוונטיים ויכולותיהם (מתורגם):

https://youtu.be/JhHMJCUmq28?long=yes
נטבוק
מה היה הנטבוק וכיצד הוא פתר בעיה?



נטבוק (Netbook) הוא סוג של מחשב קטן, קל, חסכוני וזול, שיועד בעיקר לגלישה ברשת והפך פופולארי מאד בתקופה שאחרי המשבר הכלכלי העולמי ב-2008.

הכל התחיל מיוזמת "מחשב נייד לכל ילד" (OLPC) לייצר מחשבים ניידים זולים לילדים במדינות מתפתחות. היוזמה, שזכתה לכינוי "מחשב המאה דולר", הביאה לפיתוח של מחשב עם מעבד חלש יחסית, מסך קטן ומחיר נמוך במיוחד. הוא לא ממש הצליח שם, אבל הרעיון איכשהו עניין את חברת אסוס, שראתה ביוזמה הזו הזדמנות מסחרית והחליטה להציע מחשב זול שכזה בשוק החופשי. Asus הוציאה ב-2007 את הנטבוק הראשון שלה. הוא נקרא Eee PC והיה גם הוא זול במיוחד, קל מאד, בעל זמן סוללה ארוך יחסית, שנזקף בין השאר למסך הקטנטן בעל 7 אינטש בלבד ורזולוציה נמוכה שלו.

ההוזלה במחירו של הנטבוק התאפשרה בין השאר על ידי החלפת התוכנות המסחריות היקרות בתחליפים מקוד פתוח. זה נעשה החל ממערכת ההפעלה, שבמקור לא הייתה Windows, והמשיך בתוכנות כתיבת התמלילים, הגיליון האלקטרוני וכדומה. כמו המחשב שיועד לארצות המתפתחות, הנטבוק הזה אפילו לא הכיל את Windows. במקום מערכת ההפעלה הכבדה והיקרה הזו הכילו הנטבוקים גרסה רזה של מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס וערכת תוכנות שהחליפה את התוכנות היקרות והכבדות של מיקרוסופט.

הנטבוק הפך להצלחה עולמית. במהירות הוא זכה לדגמים רבים של יצרניות אחרות והוזיל בסיכומו של דבר את כל שוק המחשבים הניידים. הרעיון המיוחד שבו היה להתמקד בגלישה באינטרנט. הוא התבסס בעיקר על הדפדפן והציע למשתמש לגלוש באינטרנט בכל מקום וכך לעשות ברשת את מה שהוא אוהב, כמו כתיבת מיילים, משחקים, גלישה באתרים ועוד. הנטבוקים הפכו טרנדיים. כולם היללו את היותם קלים לנשיאה והתפעלו מהיותם חמודים למראה.

בדיעבד הנטבוקים היו חביבים ונחמדים, אבל לא ממש נוחים או מספקים כמחשבים לעבודה. כשיצאו מחשבי הלוח, הטאבלטים, הם החליפו אותם במהירות הבזק. גם הסמארטפונים החזקים שימשו רבים למטרות דומות והנטבוקים הלכו ונשכחו, עד שבשנת 2013 הפסיקו לייצר אותם לחלוטין.

היחידה שלא נטשה את הרעיון הייתה חברת גוגל. היא השכילה לפתח את הכרומבוקים, נטבוקים מוקצנים עוד יותר, שהם מחשבים ניידים ללא תוכנות. מותקן בהם רק דפדפן, שבו ניתן להשתמש במחשוב ענן, באותן תוכנות שיושבות באינטרנט בלבד.


הנה סיפורו של הנטבוק:

http://youtu.be/ISgQ7zHilLw


כך הם שווקו להמונים:

http://youtu.be/Fkjr-GyKhas
אקראיות
מהי אקראיות והאם מחשב מסוגל לייצר אותה?



אקראיות היא אי-סדר. כשאין שום תבנית או סדר מוגדרים, נוצרת אקראיות. מספר אקראי למשל, הוא מספר ש"הוגרל" ללא שום יכולת לחזות אותו, באופן מקרי לחלוטין.

מחשב לעומת זאת הוא דטרמיניסטי. כל מספר שהמחשב יעלה על הדעת נקבע על ידי אירועים קודמים, או על ידי תכנות מראש. אין בו הגרלה או התנהגות בלתי צפויה. זה חלק מהיתרון שבו וסוד היציבות שלו, אבל בתחום האקראיות הוא לא משהו ואין בו שמץ של אקראיות. ומכיוון שהמחשב אינו מסוגל לייצר אקראיות של ממש, כדי לקבל ממחשב מספר אקראי, או סדרת מספרים שונה בכל הרצה של תכנית, על המחשב להשתמש במקור שתמיד יתן ערך שונה. המספרים שיופקו ממנו נראים אקראיים, על אף שאינם כאלה.

כזה הוא למשל השעון הפנימי של המחשב, שמדמה מחולל אקראיות בצורה טובה מאד. אם ניקח למשל את מספר השניות שעבר מאז תאריך מסויים יתקבל ערך שהוא בלתי תלוי ולכן הוא קרוב לאקראיות של ממש. הפעלת מחולל, אלגוריתם שעוד יותר "מבלבל" אותו, יהפוך אותו למספר דומה ביותר למספר אקראי של ממש. בצורה דומה גם תנועות העכבר יכולות לספק מספרים שמדמים מספרים אקראיים.


הנה הדרך שבה מחשבים מתמודדים עם אקראיות:

http://youtu.be/Td3MUJ3I1Io
כרומבוק
מהו הכרומבוק, המחשב ללא תוכנות?



הכרומבוק (Chromebook) הוא מחשב שאין בו כלל תוכנות. כל התוכנה שמופעלת בו מצויה באינטרנט, כלומר בענן. זה הופך את מחשב הכרומבוק למחשב מעולה ומהיר, שלא כולל כונן קשיח או חלקים מכניים ולכן הוא שקט ולא זקוק למאוורר. מחשבי הכרומבוק הם מהירים, דקים וקלים, בעלי סוללה ארוכה במיוחד ובזכות העובדה שהמשאבים הם ברשת, מחיריהם לרוב זולים משמעותית מהמחשבים שמבוססים על מערכות הפעלה רגילות, כמו "חלונות". יש גם כרומבוקים שמגיעים עם מסכי מגע, אבל התכונה הזו אינה חשובה לרוב המשתמשים.

הכרומבוק החל כמחשב נייד, שנולד ממחשבי הנטבוק החסכוניים שהוצעו בסוף העשור הראשון של האלף. כיום יש גם מחשבים שולחניים שמבוססים על מערכת ההפעלה Chrome OS. מחשב כרומבוק מבטל את הצורך בהתקנה של תוכנות כבדות ומסורבלות, שאין צורך לשדרג ולעדכן (זה קורה מעצמו - המשתמש תמיד נכנס ליישום המעודכן ביותר) ואין בו וירוסים כלל.

אז אם אין תוכנות אז מה עושים בו? - הכרומבוק פועל באמצעות מערכת הפעלה פשוטה וקלה, שבמרכזה עומד דפדפן הכרום של גוגל. כשמדליקים את המחשב נפתח דפדפן כרום וכל ה"תוכנות" שמריץ הכרומבוק הן בעצם יישומים ברשת, כלומר אתרים שנותנים שירותי תוכנה מקוונים. ביניהם ניתן למצוא את שירותי גוגל המוכרים כמו שירות הדואר Gmail, לוח השנה של גוגל, חבילת האופיס של גוגל שנקראת "גוגל דרייב" וכדומה.

כמובן שהכרומבוק לא מתאים למי שזקוקים לתוכנות גרפיות כבדות, או למשחקי מחשב עתירי ביצועים. אלו יצטרכו לרכוש את המחשבים האחרים. הוא גם מתוכנן לעבוד בעיקר כשהוא מחובר לאינטרנט ולכן מי שאינו מחובר תמיד, ישתמש בו פחות.


הנה סרטון שמסביר את העיקרון של מחשבי כרום OS:

http://youtu.be/0QRO3gKj3qw


על הכרומבוק בעברית:

http://youtu.be/ltG54VsGjHA


פרסומת למחשבי הכרומבוק הקלילים, מעודכנים תמיד, מהירים ועולים מיד:

http://youtu.be/oLUPlTA9gsY

מחשבים

ארגומנטים
מהם פרמטרים וארגומנטים בקוד התוכנה?



נהוג לומר שהשם הנרדף של "ארגומנטים" הוא "משתנים" או גם "פרמטרים".

אז באמת מתכנתים מבלבלים לא פעם בין פרמטרים וארגומנטים וזה בסדר, כי ההבדל ביניהם הוא בעיקרו סמנטי, עניין של הגדרה ולא של מהות שיכולה לפגוע בעבודה.

אבל בכל זאת... כשאנו מגדירים פונקציה, נרצה להגדיר לה את הנתונים שהיא תצפה לקבל בעת קריאה וזימון שלה.


#דוגמה
למשל כאן, ניתן לראות ש-x הוא פרמטר, בעוד ש-y הוא ארגומנט.

int f(struct S *x);
return f(&y);


#אז בהגדרה אלה יהיו פרמטרים.
כלומר, פרמטרים (משתנים) מתקבלים על ידי הפונקציה כשמגדירים אותה. כל ארגומנט מופיע בצורה של סוג (type) ואז שם. כך יהיו למשל ארגומנטים מסוג int שבהם יופיעו מספרים שלמים, מסוג double שיהיה בו מספר עשרוני, או String עם מחרוזת טקסט.


#בקריאה לפונקציה אלה ארגומנטים
כשאנו מריצים פונקציה, היא מבצעת פעולה מסוימת. אלא שלא תמיד נרצה שהיא תעשה בדיוק את אותה פעולה בדיוק, או עם אותם נתונים. כך למשל, אם נרצה להשתמש בפונקציה כמו printInBold, כדי להדגיש מחרוזת טקסט בכתב Bold, נרצה לספק בכל פעם מחרוזת טקסט אחרת. זה בדיוק מה שהארגומנט (Argument) מאפשר לנו. כשנקרא לפונקציה, נכניס באמצעותו משתנה לתוך הסוגריים שלה וכך היא תבצע את הפעולה על המשתנה הזה.

כמובן שלא רק מחרוזות יכולות להיכנס כארגומנטים. לארגומנטים ניתן להכניס גם משתנים, ספרות וכדומה.

ארגומנטים, אם כן, הם פרמטרים שפונקציה מצפה לקבל דה פקטו. באמצעות הקוד שתוכנת בה לביצוע היא תייצר את ה-return שלה ממנו, או תדפיס אותו בפקודת print לטרמינל.


#לכן תיאורטית...
ה"פרמטרים" שההגדרנו בפונקציה עצמה, אלה "פרמטרים פורמליים" (Formal Parameters). לעומתם, ה"פרמטרים" שנשלחים לפונקציה הקיימת, נקראים "פרמטרים אקטואליים" (Actual Parameters) והם הארגומנטים.


#ומעשית...
המונח "פרמטרים" יכול לשמש למעשה בכדי לתאר, גם את ה"פרמטרים" וגם את ה"ארגומנטים".


הנה ארגומנטים בפייתון:

https://youtu.be/tQ7it_vlptA


ופרמטרים וארגומנטים בשפת Javascript:

https://youtu.be/G4lZSWssoqA
ראייה ממוחשבת
מהי ראייה ממוחשבת במערכות זיהוי תמונה?



ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.

מערכות ראייה ממוחשבת מבוססות על יכולת זיהוי תמונה. במערכות כאלה יכולה המערכת לזהות מרכיבים בתמונה, על סמך מידע שהוזן לתוכה ולמידת מכונה, שבה היא השתכללה עם הזמן.

מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם ולשפר את היכולות שלהם, בהתבססות על מה שלמדו בפעמים קודמות. זו כמובן "למידת מכונה".

מערכות ראייה ממוחשבת משמשות כיום גם לזיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירות, מחבלים וחברים בארגוני טרור וכדומה.


זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:

https://youtu.be/zLkz6ljKtyw


כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:

https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s


מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:

https://youtu.be/jGJh63sV66A


הנה "Alice" טכנולוגיית ניתוח הסביבה של חברת פרינגפיי (Fringefy):

https://youtu.be/UeH09CfBsqE


והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת (עברית):

https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
לולאה
מה ניתן לעשות עם לולאה בתכנות?



"לופ" (Loop), בעברית לולאה, היא קטע קוד שנרצה שיתבצע שוב ושוב, מספר מוגדר של פעמים.

בתכנות מחשבים נדע לעתים כמה פעמים נרצה שהוא יתבצע ואז נשתמש בלולאה שנקראת for. בפעמים אחרות נרצה שהתכנית תבצע משהו פעמים רבות, אבל לא נקבע מראש כמה פעמים, אלא נרצה שהיא תתבצע כל עוד או עד שתנאי מסוים יתקיים.

דוגמאות מהחיים? - אוקיי, נניח שהמורה לספורט מבטיח לכם שמספר סיבובי ריצה יעלו לכם את הציון ושעל כל סיבוב ריצה תקבלו 5 נקודות נוספות לציון. אתם אנשים מחושבים ולכן תרצו לרוץ עד 20 סיבובים. הרי ברור לכם שאין טעם להתאמץ אם כבר יש לכם ציון של 100. לולאת for תאפשר את זה בקלות.


#לולאת for
כלומר, לולאת for היא לולאה שתתבצע מספר פעמים מוגדר מראש. בשפות שונות הם יוצגו אחרת, אבל בעיקרון יש לה 3 מרכיבים המנוסחים בעזרת משתנה: ערך התחלה, תנאי הסיום וצעדי ההתקדמות של המשתנה.


עוד דוגמה - המורה לספורט דורש שתרוצו, בלי ציונים ובלי עניינים. אבל הוא מבטיח לכם שאם תשברו רגל אז הוא יאשר הפסקה של הריצה. זה תנאי לוגי ולכן כשרגלכם תישבר, תוכלו להודיע לו או לצרוח מכאב והוא יאשר לכם להפסיק לרוץ. למזלנו החיים קצת פחות אלימים אבל כך פועלת...


#לולאת while
לולאה זו מתנהלת כל עוד התנאי (ביטוי לוגי של Boolean expression) שבסוגריים מתקיים. נבחר בה במקרים שבהם איננו יודעים מראש כמה פעמים הלולאה תרוץ, אך יש לנו תנאי שכל עוד הוא מתקיים נרצה שהיא תרוץ. כלומר, כל עוד הביטוי הלוגי, שהוא התנאי בעצם, הוא true - הבלוק של הלופ, התכנית שלו, יתבצע. ברגע שהוא יהפוך ל-False אז היא לא תתקיים ויהיה דילוג מעליה.

יש גם לולאת do while, שהיא סוג נוסף של לולאה. היא מבצעת את מה שיש בה כמו while. אך בניגוד ל-while היא בודקת רק בפעם הראשונה את התנאי, כלומר do while בודקת בכל סיבוב מחדש האם התנאי מתקיים.

לעתים, אגב, נרצה לבדוק אם תנאי מסוים מתקיים ואם כן או לא, לפי הקוד, להפסיק את הלולאה. פקודת break בשפות התכנות השונות נועדה להפסיק כך את הלופ.


הנה סרטון שמסביר את עניין הלולאות ומדגים בשפת Java:

https://youtu.be/Xolqu4Nxni8


הלולאה לתלמידי תכנות שפת פייתון:

https://youtu.be/yBCNY__d4ic


והסבר לולאות ב-Javascript:

https://youtu.be/PaPMOL12V3g
תכנות
למה כדאי ללמוד תכנות?



תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.

לימוד תכנות הוא סוג מעולה של ספורט מנטלי ולוגי. הוא יכול לסייע ללומדים לשפר את ההיגיון שלהם ולהעצים את הכישורים שלהם ובכך הוא נותן כלים מעולים לחיים - גם למי שלא יהפכו למתכנתים.

לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.

רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...

כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.


הנה מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים:

https://youtu.be/nKIu9yen5nc


הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):

https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ


מחשב העל הסיני
מהו המחשב החזק בעולם?



מחשב העל החזק בעולם. תוצרת סין, הוא מחשב סיני המכונה "Tianhe-2". זהו מחשב בעל יכולת עיבוד בלתי נתפסת, שהיא כפולה משל המחשב השני במהירותו בעולם.

ההישג הסיני הוא עצום, שכן סין היא מדינה שבה נמצאים רק 9% ממחשבי העל, לעומת המלכה הקודמת, ארה"ב, שבה 46% ממחשבי העל.


הנה מחשב העל הסיני:

https://youtu.be/GrM9WnE7J94


ועוד על המחשב החזק בעולם:

https://youtu.be/P92HQs8nMZU


המחשב הזה זוכה הבר 4 שנים ברציפות בתואר:

https://youtu.be/sON3WICqIkM
איך מקלה רשת CDN על גולשי האינטרנט?



האם צפיתם לאחרונה בסרטוני יוטיוב? - סביר שראיתם אותם כמעט ללא הפסקות או המתנה לטעינה, נכון? - כדאי לדעת שהסרטונים שלכם לא הועברו מהשרתים המרכזיים שבארצות הברית, אלא מתורכיה הקרובה לישראל מאד, או אפילו ממרכז שרתים חדש בישראל.

זה לא תמיד היה כך. בעבר היו סרטוני הוידאו הללו נטענים באיטיות ומדי פעם היה הסרט עוצר במהלכו והיינו ממתינים לטעינה של ההמשך שלו מהרשת. די מרגיז...

מה שמאפשר את הרצף הזה של הסרטונים מיוטיוב, או טעינה ופעולה מהירה של אתרים בינלאומיים כמו פייסבוק, גוגל וכדומה, הן רשתות CDN, קיצור של Content Delivery Network, או בעברית "רשת הפצת תוכן".

רשת CDN היא שירות המאפשר גישה לתוכן של אתר אינטרנט, המשוכפל באופן אוטומטי על גבי שרתים רבים המפוזרים ברחבי העולם. גולשי האינטרנט של האתר המאוחסן ברשת כזו נהנים מתוכן האתר המוצג להם משרת, כלומר מחשב שמאחסן תוכן, שנמצא קרוב אליהם. לכן האתר ותכניו הכבדים, כמו וידאו, תמונות וגרפיקה, פועלים מהר יותר, ללא הפסקות או השהיות וביעילות רבה יותר.

על פי השיטה, מועתקים כל הזמן האתר, או חלק מהתכנים הכבדים שבו, אל שרתים המפוזרים ברחבי העולם. על כל אחד מהם נוצר עותק מקוון הנקרא מטמון (Cache). כשגולש צופה בוידאו או רוצה לשחק במשחק מחשב מקוון, מורה מערכת ה-CDN לשרת שקרוב אליו גיאוגרפית להזרים את התוכן משם. התוכן מוזרם אוטומטית מהשרת הקרוב אל הגולש. כך הופכים זמני הגישה והטעינה של אתר כזה למהירים מאד.

ממש כמו שהוספת כבישים מפחיתה "פקקי תנועה" בכביש הראשי, מורידה הוספת שרתים קרובים את עומס הגולשים על השרת הראשי ומאיצה את הזרימה של הנתונים באינטרנט.


כך פועלת רשת CDN ברשת האינטרנט:

http://youtu.be/fiTY74JWDNI


פרסומת שמסבירה עד כמה חשובה הפעולה המהירה של אתר אינטרנט וכמה רשתות CDN תורמות לכך:

http://youtu.be/P67qQNY5FJI


הסבר בעל פה על רשתות CDN:

http://youtu.be/nle1q0qSYmA


יש יתרונות רבים לרשת CDN כזו:

http://youtu.be/7cgSVAaLYec


רשת ה-CDN אמורה להיות זולה ויעילה יותר ממרכזי נתונים שיוקמו לבד:

http://youtu.be/tNGTOenxDp8
למה המחשב צריך זיכרון?



זיכרון מחשב (Computer memory) הוא רכיב שאוגר מידע ומאפשר שליפה שלו, לפי הצורך.

הזיכרון הממוחשב, המאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון ממוחשב, הוא אחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני. בלעדיו לא היה מסוגל המחשב למלא משימות חישוביות מורכבות, כמו אלה שעימן הוא נדרש להתמודד כל הזמן.

בכל המחשבים יש תאי זיכרון שבהם מאוחסן ונשלף המידע, על פי דרישה. יש כמה סוגים של רכיבי זיכרון שכאלה.

אחד הוא הכונן הקשיח, שהוא אמצעי לשמירה של מידע לטווח ארוך. למולו יש את הזיכרון הפנימי של המחשב, זיכרון ה-RAM, המאפשר אחסון של מידע בזיכרון, אך לטווח קצר בלבד. עם כיבוי המחשב מתרוקן זיכרון זה והוא יחזור לשמש בתפקיד הזיכרון החישובי של המחשב, עם מידע חדש שיישמר בו, רק לאחר הדלקתו של המחשב מחדש.


כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/p3q5zWCw8J4


ותפקיד הזיכרון במחשב:

http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ
מה זו אנימציית נייר?



אנימציית נייר (Paper animation), או הנפשת נייר היא סוג של אנימציה שבה האנימטור, המנפיש, גוזר ומעצב גזירי נייר. את הגזירים הללו הוא מזיז ומצלם, פריים אחרי פריים, בכדי ליצור את האשליה שהם זזים מעצמם.

כמו בהנפשת פלסטלינה או הנפשת בובות, גם הנפשת נייר, או הנפשת קאט-אאוט כמו שהיא עוד נקראת, משתמשת באלמנטים דוממים. אלה מצולמים בתמונות בודדות, שמוצגות בסרט הסופי, סרט האנימציה, במהירות רבה. הדבר יוצר אשליה של תנועה, או הנפשה ונותן חיים לסרט ולגזירי הנייר ה"משתתפים" בו.


כך נראית אנימציית הנייר שמשתמשת בבובות שהוכנו מנייר:

https://youtu.be/b5P2Qmq9r40


סרטון אנימציה שמתאר את 40 אלף השנים של העיר לונדון:

https://youtu.be/ovzoNbUkg6k
מהם הסיכונים שבבינה מלאכותית?



בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.

זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.

בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.

ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.

אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.

רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."

מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק. מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.


הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):

https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw


מעט על הבינה המלאכותית:

http://youtu.be/x-QfL_BmZVE


סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:

https://youtu.be/78-1MlkxyqI


אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:

http://youtu.be/CbNy67HrvOo


ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית:

http://youtu.be/g0yEDyEppeM
מה טוחנים בסדרת הרשת Will it blend?



אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...

המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...

לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"

דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!

והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.

לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.


הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:

http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s


גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:

http://youtu.be/hHIqUkogY7g


קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:

http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE


טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:

http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8


הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:

https://youtu.be/qg1ckCkm8YI


וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:

http://youtu.be/AsTZm7QtY84
מי המציא את הדואר האלקטרוני?



כיום נשלחים בעולם כמעט 300 מיליארד מיילים ביום, אבל ההמצאה הזו אינה כל כך ותיקה. את הדואר האלקטרוני המציא בשנת 1972 המתכנת האמריקני ריימונד תומלינסון, בימים שהאינטרנט עוד לא היה קיים. תומלינסון פיתח תוכננה למערכת Arpanet, שקדמה לאינטרנט.

זה החל כשריי תומלינסון הוסיף לתוכנת ההודעות הלא חדשנית שפיתחה החברה שבה עבד אפשרות לעריכת ההודעה ולמשלוח. כשהחליט להצמיד את הסימן המוכר לנו כ"שטרודל" ליצירת כתובת אישית עבור מקבל ההודעה, הוא בעצם יצר אפשרות לשליחת מכתב אלקטרוני. לתוכנה הוסיף אפשרות חדשנית במיוחד אז - הוספת קבצים מצורפים.. זו הייתה ההתחלה הצנועה למהפכה הגדולה.

כשהראה את התוכנה שפיתח לחבר לעבודה, הוא ביקש ממנו לא לדבר על כך, כיוון שהוא אינו אמור לעבוד על "דבר כזה" בעבודה... אחרי זמן מה החלו להשתמש בתוכנה במשרד ההגנה האמריקאי ובמיוחד במערכת ארפא-נט. במערכת המחשוב הכי חשובה באותו הזמן אימצו את התוכנה והפכו אותה לכלי שימושי ונפוץ. היות והארפנט תהפוך ךלאינטרנט, הפך הדואר האלקטרוני לאחד מיסודות מהפכת המידע.

אגב, ריי תומלינסון, שנחשב "אבי הדואר האלקטרוני", לא הרוויח פרוטה מהמצאתו. לקח זמן רב עד שהבין את גודלה של המצאתו והוא מעולם לא רשם עליה פטנט..


על המצאת המייל:

http://youtu.be/XhXk3wzemR4


סיפורו של ממציא הדוא"ל מפיו:

http://youtu.be/kJp0NHkBIAY


ובצרפתית זה אפילו משעשע:

http://youtu.be/aKbsodGeDCE
מהם הסיבים האופטיים?



החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים. סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.

סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה. את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.

מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.

בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.

בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד. הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.


הנה הסיבים האופטיים:

http://youtu.be/N_kA8EpCUQo


כך פועל הסיב האופטי:

https://youtu.be/PeJP0zwp4cU


הפיזיקה של הסיב האופטי:

https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA


כך מייצרים אותו:

http://youtu.be/6CqT4DuAVxs


והנה הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:

http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
מהם סוגי הזיכרון במחשב?



הזיכרון הממוחשב (Computer memory) מאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממחשב או ממאגר זיכרון ממוחשב. מדובר באחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני ובין הזיכרונות הממוחשבים, יש מגוון של יחידות לאיחסון של מידע.

בין זיכרונות המחשב (Computer memory) יש כמה סוגים שונים של זיכרונות:

ה-ROM (קיצור של Read Only Memory) הוא זיכרון לקריאה בלבד. המידע שנשמר בו נצרב בדרך כלל על ידי היצרן מראש, מה שאומר שניתן לגשת למידע זה, אך רק לקרוא אותו, מבלי לשמור אליו מידע חדש, שונה או מעודכן יותר.

ה-RAM, קיצור של Random Access Memory (זיכרון לגישה אקראית), הוא זיכרון שתלוי באספקת חשמל, מה שאומר שכשמכבים את המחשב וזרם החשמל מתנתק ממנו, יימחק מה-RAM כל המידע שאוחסן עליו.

כמובן שיש במחשבים גם כוננים קשיחים, (ראו באאוריקה בתגית "כונן קשיח"), המיועדים לאיחסון לטווח ארוך ובכמויות מידע גדולות, גם עם כיבוי החשמל או ניתוק מהמחשב.


כך משתלבים הזיכרונות השונים בפעולת המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/AkFi90lZmXA


כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/p3q5zWCw8J4


ותפקיד ה-RAM במחשב:

http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ


איך האינטרנט שינה את הכל?



האינטרנט (Internet) הוא הדרך או האמצעי, שבעזרתם מחשבים מתקשרים ביניהם וחולקים מידע. למעשה האינטרנט היא רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.

האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. לצד תרומתו לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעתו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.

בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.

פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.

אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס. התרבות הפופולרית מטולטלת לחלוטין וידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים - דומה שהאינטרנט שינה במהירות עצומה את העולם וכנראה שזו רק ההתחלה.


הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):

http://youtu.be/21eFwbb48sE


העולם של האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/J8hzJxb0rpc


סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


וגם זה מה שהאינטרנט מביא - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:

https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
מהו פודקאסט?



פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.

כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.

אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".

מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.

במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.

המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).


הנה תופעת הפודקאסט:

http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg


למה צריך פודקאסטים (עברית):

https://youtu.be/6nlhWSCrWDg


הציוד שצריך לפודקסט (עברית):

https://youtu.be/xsXH2UFtwTM


וכך מסביר זאת בחור מבריק עם חוש הומור:

http://youtu.be/Wra7XFovzTo
מי המציא את הסיב האופטי?
מי המציא את הסיבים האופטיים?


הסיבים האופטיים (Fiber optic cables) מאפשרים כיום להעביר את תעבורת האינטרנט לכל העולם, את כל תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני בחלקיקי שניה לכל מקום ועוד.

מי שאחראי להמצאה המדהימה הזו הוא המדען הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao) שהגה כבר ב-1966 את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע ממקום למקום. הוא הצליח לחשב כיצד ניתן להעביר אור על פני מרחקים עצומים באמצעות סיבים אופטיים מבוססי זכוכית.

קאו ציין שלשיטה זו יהיו יתרונות על פני ההעברה של אותות חשמליים בכבלי נחושת, שבה האות החשמלי עובר פחות טוב ככל שהמרחק גדל. בהעברת מידע בסיבי זכוכית הוא ראה פתרון לבעיית הניחות הגבוה בכבלים ארוכים.

בהמשך לתכניתו וחזונו הטכנולוגי של קאו הצליחו ב-1970 חוקרי חברת הזכוכית האמריקאית קורנינג לייצר את הסיב האופטי הראשון. הפיתוח של סיבי הזכוכית היווה קפיצה טכנולוגית עצומה, שכן הוא איפשר העברה של אותות אור למרחקים של 100 קילומטרים. כדי להבין את גודל ההישג ניתן להשוותו למרחק של 20 מטרים בלבד, שבו ניתן היה עד אז להעביר מידע בכבלי הנחושת.

כיום משמשים הסיבים האופטיים תשתית שעליה עוברת במהירויות בלתי נתפסות כל תעבורת האינטרנט, הווידאו והטלפון בעולם.


הנה ממציא הסיב האופטי:

https://youtu.be/2-5sScP_fiw


תולדות המצאת הסיב האופטי:

https://youtu.be/psXAkB6I7tA
איפה נמצא מסך הווידיאו הגדול בעולם?



אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל, שנבנה בימים אלו, אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.

אבל בתור מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!

בשעת קריאת הערך המסך הגדול בעולם הוא כבר במקום אחר, למשל בקניון בדובאיי בשנת 2017. נשמח אם תעדכנו אותנו כשזה ישתנה בעתיד.


הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:

https://youtu.be/36vhoTutjCs


כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:

https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg


כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:

http://youtu.be/7JxnLzAYntk


הקרנת וידאו על קיר האצטדיון:

https://youtu.be/a-26LpqNSuQ


וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו מזמן:

https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
כמה דק יכול מסך להיות?
מהו הזנב הארוך באינטרנט?
מהו חדר ההלבשה הווירטואלי?
מהו נאום ההשראה של סטיב ג'ובס?
מהו הסורק?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.