» «
מחשבים
מהו מחשב בעצם? האם כל דבר אלקטרוני הוא מחשב?



דומה שבעולם המודרני מחשבים נמצאים בכל מקום. אין תעשיה, תחום או עבודה שלא כוללים מגע כלשהו עם מחשבים. ממחשב ביתי, לפטופ, סמארטפון, טאבלט או שעון חכם ועד מחשב העל הכי חזק בעולם, רכיב ממוחשב מסוג "אינטרנט של הדברים" (IOT) שהוטמע בתוך בגד או מקרר או אפילו רובוט ועד מחשב ששולט במכונית אוטונומית או מנווט חללית לכוכב לכת רחוק - כולם הם סוג של מחשבים.

#כדי שמכשיר ייחשב בתור מחשב הוא צריך לענות על כמה תנאים או כמה משימות:

#קלט (Input)
מחשב צריך להיות מסוגל לקבל מידע מהמשתמש

#איחסון (Storage)
המחשב שומר ומאחסן מידע ויודע לשחזר אותו

#עיבוד (Processing)
אין כמו המחשב בלעבד נתונים בצורות ושיטות שונות, מהירות ומתוחכמות

#פלט (Output)
המחשב פולט בסופו של דבר את התוצאות, אם על מסך, בהדפסה, בשליטה על מכשיר, או בשליחת נתונים למשתמש.


תרגיל למחשבה
===========
האם כספומט הוא מחשב? - בדקו אם לדעתכם הוא מבצע את ארבעת התנאים שלמעלה.

ומטוס קרב - האם הוא מחשב? ומכשיר רדיו? והאם המיקסר שבמטבח הוא מחשב?


מה הופך מחשב למחשב? (מתורגם)

https://youtu.be/mCq8-xTH7jA


כל סוגי וגדלי המחשבים הקיימים:

https://youtu.be/uD0acIhi8xE


המחשב השולחני והמובילים בו לאורך השנים:

https://youtu.be/6OnnoSiRxWE


שעון חכם אפילו לילדים:

https://youtu.be/nFeEfZ-o9C8


מגוון המחשבים ו"האינטרנט של הדברים" (IOT) של חברת ASUS:

https://youtu.be/bQ1ASdMSo5w


ומחשב העל הסיני שנכון ל-2021 הוא המחשב החזק ביותר בעולם:

https://youtu.be/-eQ7zgwgTdI
נטבוק
מה היה הנטבוק וכיצד הוא פתר בעיה?



נטבוק (Netbook) הוא סוג של מחשב קטן, קל, חסכוני וזול, שיועד בעיקר לגלישה ברשת והפך פופולארי מאד בתקופה שאחרי המשבר הכלכלי העולמי ב-2008.

הכל התחיל מיוזמת "מחשב נייד לכל ילד" (OLPC) לייצר מחשבים ניידים זולים לילדים במדינות מתפתחות. היוזמה, שזכתה לכינוי "מחשב המאה דולר", הביאה לפיתוח של מחשב עם מעבד חלש יחסית, מסך קטן ומחיר נמוך במיוחד. הוא לא ממש הצליח שם, אבל הרעיון איכשהו עניין את חברת אסוס, שראתה ביוזמה הזו הזדמנות מסחרית והחליטה להציע מחשב זול שכזה בשוק החופשי. Asus הוציאה ב-2007 את הנטבוק הראשון שלה. הוא נקרא Eee PC והיה גם הוא זול במיוחד, קל מאד, בעל זמן סוללה ארוך יחסית, שנזקף בין השאר למסך הקטנטן בעל 7 אינטש בלבד ורזולוציה נמוכה שלו.

ההוזלה במחירו של הנטבוק התאפשרה בין השאר על ידי החלפת התוכנות המסחריות היקרות בתחליפים מקוד פתוח. זה נעשה החל ממערכת ההפעלה, שבמקור לא הייתה Windows, והמשיך בתוכנות כתיבת התמלילים, הגיליון האלקטרוני וכדומה. כמו המחשב שיועד לארצות המתפתחות, הנטבוק הזה אפילו לא הכיל את Windows. במקום מערכת ההפעלה הכבדה והיקרה הזו הכילו הנטבוקים גרסה רזה של מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס וערכת תוכנות שהחליפה את התוכנות היקרות והכבדות של מיקרוסופט.

הנטבוק הפך להצלחה עולמית. במהירות הוא זכה לדגמים רבים של יצרניות אחרות והוזיל בסיכומו של דבר את כל שוק המחשבים הניידים. הרעיון המיוחד שבו היה להתמקד בגלישה באינטרנט. הוא התבסס בעיקר על הדפדפן והציע למשתמש לגלוש באינטרנט בכל מקום וכך לעשות ברשת את מה שהוא אוהב, כמו כתיבת מיילים, משחקים, גלישה באתרים ועוד. הנטבוקים הפכו טרנדיים. כולם היללו את היותם קלים לנשיאה והתפעלו מהיותם חמודים למראה.

בדיעבד הנטבוקים היו חביבים ונחמדים, אבל לא ממש נוחים או מספקים כמחשבים לעבודה. כשיצאו מחשבי הלוח, הטאבלטים, הם החליפו אותם במהירות הבזק. גם הסמארטפונים החזקים שימשו רבים למטרות דומות והנטבוקים הלכו ונשכחו, עד שבשנת 2013 הפסיקו לייצר אותם לחלוטין.

היחידה שלא נטשה את הרעיון הייתה חברת גוגל. היא השכילה לפתח את הכרומבוקים, נטבוקים מוקצנים עוד יותר, שהם מחשבים ניידים ללא תוכנות. מותקן בהם רק דפדפן, שבו ניתן להשתמש במחשוב ענן, באותן תוכנות שיושבות באינטרנט בלבד.


הנה סיפורו של הנטבוק:

http://youtu.be/ISgQ7zHilLw


כך הם שווקו להמונים:

http://youtu.be/Fkjr-GyKhas
אקראיות
מהי אקראיות והאם מחשב מסוגל לייצר אותה?



אקראיות היא אי-סדר. כשאין שום תבנית או סדר מוגדרים, נוצרת אקראיות. מספר אקראי למשל, הוא מספר ש"הוגרל" ללא שום יכולת לחזות אותו, באופן מקרי לחלוטין.

מחשב לעומת זאת הוא דטרמיניסטי. כל מספר שהמחשב יעלה על הדעת נקבע על ידי אירועים קודמים, או על ידי תכנות מראש. אין בו הגרלה או התנהגות בלתי צפויה. זה חלק מהיתרון שבו וסוד היציבות שלו, אבל בתחום האקראיות הוא לא משהו ואין בו שמץ של אקראיות. ומכיוון שהמחשב אינו מסוגל לייצר אקראיות של ממש, כדי לקבל ממחשב מספר אקראי, או סדרת מספרים שונה בכל הרצה של תכנית, על המחשב להשתמש במקור שתמיד יתן ערך שונה. המספרים שיופקו ממנו נראים אקראיים, על אף שאינם כאלה.

כזה הוא למשל השעון הפנימי של המחשב, שמדמה מחולל אקראיות בצורה טובה מאד. אם ניקח למשל את מספר השניות שעבר מאז תאריך מסויים יתקבל ערך שהוא בלתי תלוי ולכן הוא קרוב לאקראיות של ממש. הפעלת מחולל, אלגוריתם שעוד יותר "מבלבל" אותו, יהפוך אותו למספר דומה ביותר למספר אקראי של ממש. בצורה דומה גם תנועות העכבר יכולות לספק מספרים שמדמים מספרים אקראיים.


הנה הדרך שבה מחשבים מתמודדים עם אקראיות (עברית):

http://youtu.be/Td3MUJ3I1Io
מחשב קוונטי
מהו המחשב הקוונטי?



מחשב קוונטי הוא מחשב עתידי שאמור לפתור בעיות שונות במחשוב הנוכחי ולהתמודד טוב יותר עם סיבוכיות. מדעני מחשב ואנשי טכנולוגיה מנסים לייצר מחשבים קוונטיים, אבל נראה שהדרך אליהם עדיין ארוכה. אמנם קיימים כבר מחשבים קוונטיים, אך הם חלשים ומוגבלים מאד בביצועים.

כיום משתמשים במדעי המחשב במודל התיאורטי של "מכונת טיורינג" (ראו בתגית "מכונת טיורינג"). מודל זה מתבסס על העיקרון הבינארי, כשהביטים נמצאים במצבי 0 או 1.

ב-1982 הגה הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן את רעיון המחשוב הקוונטי ובשנים האחרונות הוא יצא מתחום העניין האקדמי אל העולם הטכנולוגי ואל ענקיות הטכנולוגיה, המשקיעות משאבים בפרוייקטים בתחום ולא חוסכות מאמצים בדרך לפיתוח מחשבי-על קוונטיים.

אם לפשט את ההסבר המורכב, אז במקום בביטים דו-מצביים, המחשוב הקוונטי משתמש ברעיון שנקרא הסופר פוזיציה הקוונטית, או ביחידות שנקראות קיוביט. הקיוביט מייצג בו-זמנית גם ערך 0 וגם 1 וכך מייצג ערכים גדולים באמת. שזירת הקיוביטים, כך שיפעלו ביחד ובצורה מתואמת, מאפשרת ייצוג של מספר ערכים עצום בבת אחת. התוצאה היא פריצה של מגבלות כוח המחשוב הבינארי. הדבר מאפשר למחשב קוונטי קטן לבצע פעולות חישוב רבות מאד במקביל ובצורה מהירה להפליא וחסכונית באנרגיה לעומת טכנולוגיית החישוב הבינארי. אם חשבתם על מזעור אז צדקתם, אבל זה רק חלק קטן מהפלא האפשרי של המחשוב הקוונטי.

יתכן שהמחשוב הקוונטי הוא העתיד של עולם המחשבים. יכולותיו הבלתי נתפסות בהקלת הסיבוכיות החישובית ומהירות העיבוד והחישוב שלו יכולות להיות בדיוק מה שצריכים תחומים כמו הבינה המלאכותית והביג דאטה, כמו גם לוחמת סייבר ותחומים שיתגלו בעתיד ואינם ידועים לנו כרגע.


הנה המחשב הקוונטי (עברית):

http://youtu.be/_T1ArF3sVVA


הסבר פשוט של המושג מחשב קוונטי (עברית):

http://youtu.be/UhNbnYsIGso


סרטון אנימציה שמסביר את הקוונטום מחשוב:

https://youtu.be/T2DXrs0OpHU


הסבר מקיף למחשב קוונטי:

http://youtu.be/g_IaVepNDT4


מחשב הקוונטום המסחרי הראשון שפיתחה חברת D-Wave מקנדה:

https://youtu.be/-LhPE6FpJYk


וסקירה מקיפה של עולם המחשבים הקוונטיים ויכולותיהם (מתורגם):

https://youtu.be/JhHMJCUmq28?long=yes

מחשבים

כרומבוק
מהו הכרומבוק, המחשב ללא תוכנות?



הכרומבוק (Chromebook) הוא מחשב שאין בו כלל תוכנות. כל התוכנה שמופעלת בו מצויה באינטרנט, כלומר בענן. זה הופך את מחשב הכרומבוק למחשב מעולה ומהיר, שלא כולל כונן קשיח או חלקים מכניים ולכן הוא שקט ולא זקוק למאוורר. מחשבי הכרומבוק הם מהירים, דקים וקלים, בעלי סוללה ארוכה במיוחד ובזכות העובדה שהמשאבים הם ברשת, מחיריהם לרוב זולים משמעותית מהמחשבים שמבוססים על מערכות הפעלה רגילות, כמו "חלונות". יש גם כרומבוקים שמגיעים עם מסכי מגע, אבל התכונה הזו אינה חשובה לרוב המשתמשים.

הכרומבוק החל כמחשב נייד, שנולד ממחשבי הנטבוק החסכוניים שהוצעו בסוף העשור הראשון של האלף. כיום יש גם מחשבים שולחניים שמבוססים על מערכת ההפעלה Chrome OS. מחשב כרומבוק מבטל את הצורך בהתקנה של תוכנות כבדות ומסורבלות, שאין צורך לשדרג ולעדכן (זה קורה מעצמו - המשתמש תמיד נכנס ליישום המעודכן ביותר) ואין בו וירוסים כלל.

אז אם אין תוכנות אז מה עושים בו? - הכרומבוק פועל באמצעות מערכת הפעלה פשוטה וקלה, שבמרכזה עומד דפדפן הכרום של גוגל. כשמדליקים את המחשב נפתח דפדפן כרום וכל ה"תוכנות" שמריץ הכרומבוק הן בעצם יישומים ברשת, כלומר אתרים שנותנים שירותי תוכנה מקוונים. ביניהם ניתן למצוא את שירותי גוגל המוכרים כמו שירות הדואר Gmail, לוח השנה של גוגל, חבילת האופיס של גוגל שנקראת "גוגל דרייב" וכדומה.

כמובן שהכרומבוק לא מתאים למי שזקוקים לתוכנות גרפיות כבדות, או למשחקי מחשב עתירי ביצועים. אלו יצטרכו לרכוש את המחשבים האחרים. הוא גם מתוכנן לעבוד בעיקר כשהוא מחובר לאינטרנט ולכן מי שאינו מחובר תמיד, ישתמש בו פחות.


הנה סרטון שמסביר את העיקרון של מחשבי כרום OS:

http://youtu.be/0QRO3gKj3qw


על הכרומבוק בעברית:

http://youtu.be/ltG54VsGjHA


פרסומת למחשבי הכרומבוק הקלילים, מעודכנים תמיד, מהירים ועולים מיד:

http://youtu.be/oLUPlTA9gsY
מחשב העל הסיני
מהו המחשב החזק בעולם?



מחשב העל החזק בעולם. תוצרת סין, הוא מחשב סיני המכונה "Tianhe-2". זהו מחשב בעל יכולת עיבוד בלתי נתפסת, שהיא כפולה משל המחשב השני במהירותו בעולם.

ההישג הסיני הוא עצום, שכן סין היא מדינה שבה נמצאים רק 9% ממחשבי העל, לעומת המלכה הקודמת, ארה"ב, שבה 46% ממחשבי העל.


הנה מחשב העל הסיני:

https://youtu.be/GrM9WnE7J94


ועוד על המחשב החזק בעולם:

https://youtu.be/P92HQs8nMZU


המחשב הזה זוכה הבר 4 שנים ברציפות בתואר:

https://youtu.be/sON3WICqIkM
זיכרון מחשב
למה המחשב צריך זיכרון?



זיכרון מחשב (Computer memory) הוא רכיב שאוגר מידע ומאפשר שליפה שלו, לפי הצורך.

הזיכרון הממוחשב, המאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון ממוחשב, הוא אחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני. בלעדיו לא היה מסוגל המחשב למלא משימות חישוביות מורכבות, כמו אלה שעימן הוא נדרש להתמודד כל הזמן.

בכל המחשבים יש תאי זיכרון שבהם מאוחסן ונשלף המידע, על פי דרישה. יש כמה סוגים של רכיבי זיכרון שכאלה.

אחד הוא הכונן הקשיח, שהוא אמצעי לשמירה של מידע לטווח ארוך. למולו יש את הזיכרון הפנימי של המחשב, זיכרון ה-RAM, המאפשר אחסון של מידע בזיכרון, אך לטווח קצר בלבד. עם כיבוי המחשב מתרוקן זיכרון זה והוא יחזור לשמש בתפקיד הזיכרון החישובי של המחשב, עם מידע חדש שיישמר בו, רק לאחר הדלקתו של המחשב מחדש.


כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/p3q5zWCw8J4


תפקיד הזיכרון במחשב:

http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ


וקצת על המידות והכמויות של הזיכרון במחשב:

https://youtu.be/lo2McnYcTTQ
זיכרון מחשב
מהם סוגי הזיכרון במחשב?



הזיכרון הממוחשב (Computer memory) מאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממחשב או ממאגר זיכרון ממוחשב. מדובר באחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני ובין הזיכרונות הממוחשבים, יש מגוון של יחידות לאיחסון של מידע.

בין זיכרונות המחשב (Computer memory) יש כמה סוגים שונים של זיכרונות:

ה-ROM (קיצור של Read Only Memory) הוא זיכרון לקריאה בלבד. המידע שנשמר בו נצרב בדרך כלל על ידי היצרן מראש, מה שאומר שניתן לגשת למידע זה, אך רק לקרוא אותו, מבלי לשמור אליו מידע חדש, שונה או מעודכן יותר.

ה-RAM, קיצור של Random Access Memory (זיכרון לגישה אקראית), הוא זיכרון שתלוי באספקת חשמל, מה שאומר שכשמכבים את המחשב וזרם החשמל מתנתק ממנו, יימחק מה-RAM כל המידע שאוחסן עליו.

כמובן שיש במחשבים גם כוננים קשיחים, (ראו באאוריקה בתגית "כונן קשיח"), המיועדים לאיחסון לטווח ארוך ובכמויות מידע גדולות, גם עם כיבוי החשמל או ניתוק מהמחשב.


כך משתלבים הזיכרונות השונים בפעולת המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/AkFi90lZmXA


כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/p3q5zWCw8J4


ותפקיד ה-RAM במחשב:

http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ


תיכנות
למה כדאי ללמוד תכנות?



תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.

לימוד תכנות הוא סוג מעולה של ספורט מנטלי ולוגי. הוא יכול לסייע ללומדים לשפר את ההיגיון שלהם ולהעצים את הכישורים שלהם ובכך הוא נותן כלים מעולים לחיים - גם למי שלא יהפכו למתכנתים.

לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.

רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...

כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.


הנה מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים (מתורגם):

https://youtu.be/nKIu9yen5nc


התכנות משנה את העולם (עברית):

https://youtu.be/6_RFZr9mWvc


הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):

https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ
מהי ראייה ממוחשבת במערכות זיהוי תמונה?



ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.

מערכות ראייה ממוחשבת מבוססות על יכולת זיהוי תמונה. במערכות כאלה יכולה המערכת לזהות מרכיבים בתמונה, על סמך מידע שהוזן לתוכה ולמידת מכונה, שבה היא השתכללה עם הזמן.

מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם ולשפר את היכולות שלהם, בהתבססות על מה שלמדו בפעמים קודמות. זו כמובן "למידת מכונה".

מערכות ראייה ממוחשבת משמשות כיום גם לזיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירות, מחבלים וחברים בארגוני טרור וכדומה.


זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:

https://youtu.be/zLkz6ljKtyw


כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:

https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s


מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:

https://youtu.be/jGJh63sV66A


הנה "Alice" טכנולוגיית ניתוח הסביבה של חברת פרינגפיי (Fringefy):

https://youtu.be/UeH09CfBsqE


והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת (עברית):

https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
איך מקלה רשת CDN על גולשי האינטרנט?



האם צפיתם לאחרונה בסרטוני יוטיוב? - סביר שראיתם אותם כמעט ללא הפסקות או המתנה לטעינה, נכון? - כדאי לדעת שהסרטונים שלכם לא הועברו מהשרתים המרכזיים שבארצות הברית, אלא מתורכיה הקרובה לישראל מאד, או אפילו ממרכז שרתים חדש בישראל.

זה לא תמיד היה כך. בעבר היו סרטוני הוידאו הללו נטענים באיטיות ומדי פעם היה הסרט עוצר במהלכו והיינו ממתינים לטעינה של ההמשך שלו מהרשת. די מרגיז...

מה שמאפשר את הרצף הזה של הסרטונים מיוטיוב, או טעינה ופעולה מהירה של אתרים בינלאומיים כמו פייסבוק, גוגל וכדומה, הן רשתות CDN, קיצור של Content Delivery Network, או בעברית "רשת הפצת תוכן".

רשת CDN היא שירות המאפשר גישה לתוכן של אתר אינטרנט, המשוכפל באופן אוטומטי על גבי שרתים רבים המפוזרים ברחבי העולם. גולשי האינטרנט של האתר המאוחסן ברשת כזו נהנים מתוכן האתר המוצג להם משרת, כלומר מחשב שמאחסן תוכן, שנמצא קרוב אליהם. לכן האתר ותכניו הכבדים, כמו וידאו, תמונות וגרפיקה, פועלים מהר יותר, ללא הפסקות או השהיות וביעילות רבה יותר.

על פי השיטה, מועתקים כל הזמן האתר, או חלק מהתכנים הכבדים שבו, אל שרתים המפוזרים ברחבי העולם. על כל אחד מהם נוצר עותק מקוון הנקרא מטמון (Cache). כשגולש צופה בוידאו או רוצה לשחק במשחק מחשב מקוון, מורה מערכת ה-CDN לשרת שקרוב אליו גיאוגרפית להזרים את התוכן משם. התוכן מוזרם אוטומטית מהשרת הקרוב אל הגולש. כך הופכים זמני הגישה והטעינה של אתר כזה למהירים מאד.

ממש כמו שהוספת כבישים מפחיתה "פקקי תנועה" בכביש הראשי, מורידה הוספת שרתים קרובים את עומס הגולשים על השרת הראשי ומאיצה את הזרימה של הנתונים באינטרנט.


כך פועלת רשת CDN ברשת האינטרנט:

http://youtu.be/fiTY74JWDNI


פרסומת שמסבירה עד כמה חשובה הפעולה המהירה של אתר אינטרנט וכמה רשתות CDN תורמות לכך:

http://youtu.be/P67qQNY5FJI


הסבר בעל פה על רשתות CDN:

http://youtu.be/nle1q0qSYmA


יש יתרונות רבים לרשת CDN כזו:

http://youtu.be/7cgSVAaLYec


רשת ה-CDN אמורה להיות זולה ויעילה יותר ממרכזי נתונים שיוקמו לבד:

http://youtu.be/tNGTOenxDp8
מה ניתן לעשות עם לולאה בתכנות?



מתכנתים לא אוהבים לעשות שוב ושוב את אותה פעולה. לכן הם משתמשים בפטנטים כמו לולאה (Loop).

"לופ" (Loop), בעברית לולאה, היא קטע קוד שנרצה שיתבצע שוב ושוב, מספר מוגדר של פעמים או לפחות עד שהוא יסיים את תפקידו.


#יתרונות הלולאות בתכנות
אין שפת תכנות ללא לולאות. לולאה חוסכת משמעותית זמן ובאגים בתוכנה והופכת את הקוד לקצר, אלגנטי וקריא הרבה הרבה יותר.


#איך משתמשים בלולאה?
לולאה תשמש בקוד כדי לחזור על פעולה מספר מסוים של פעמים, או כל עוד או עד שתנאי מסוים יתמלא.

דוגמאות? - בתכנות מחשבים נדע לעתים כמה פעמים בדיוק נרצה שהוא יתבצע. אז נשתמש בלולאה שנקראת for.

בפעמים אחרות נרצה שהתכנית תבצע משהו פעמים רבות, אבל לא נקבע מראש כמה פעמים, אלא נרצה שהיא תתבצע כל עוד תנאי מסוים יתקיים. לעתים נראה שהיא תתבצע עד שתנאי מסוים יתקיים.

דוגמאות מהחיים? - אוקיי, נניח שהמורה לספורט מבטיח לכם שמספר סיבובי ריצה יעלו לכם את הציון ושעל כל סיבוב ריצה תקבלו 5 נקודות נוספות לציון.

#לולאת for
אתם אנשים מחושבים ולכן תרצו לרוץ עד 20 סיבובים. הרי ברור לכם שאין טעם להתאמץ אם כבר יש לכם ציון של 100. לולאת for תאפשר את זה בקלות. תשמשו ודאי בלולאה של 20 פעם סיבוב אחד ומובטח לכם ציון של 100.

למקרה הזה תתאים לולאת for. זו לולאה שתתבצע מספר פעמים מוגדר מראש. בשפות שונות הם יוצגו אחרת, אבל בעיקרון יש לה 3 מרכיבים המנוסחים בעזרת משתנה: ערך התחלה, תנאי הסיום וצעדי ההתקדמות של המשתנה.


#לולאת while
דוגמה אחרת. נניח שהמורה לספורט דורש שתרוצו, בלי ציונים ובלי עניינים. אבל הוא מבטיח לכם שאם תשברו רגל אז הוא יאשר הפסקה של הריצה. זה תנאי לוגי ולכן כשרגלכם תישבר, תוכלו להודיע לו או לצרוח מכאב והוא יאשר לכם להפסיק לרוץ. למזלנו החיים קצת פחות אלימים אבל כך פועלת לולאת תנאי... יכולנו כמובן לתת תנאי אחר, כמו לרוץ עד הצלצול.

אז לולאה זו מתנהלת כל עוד התנאי (ביטוי לוגי של Boolean expression) שבסוגריים מתקיים. נבחר בה במקרים שבהם איננו יודעים מראש כמה פעמים הלולאה תרוץ, אך יש לנו תנאי שכל עוד הוא מתקיים נרצה שהיא תרוץ. כלומר, כל עוד הביטוי הלוגי, שהוא התנאי בעצם, הוא true - הבלוק של הלופ, התכנית שלו, יתבצע. ברגע שהוא יהפוך ל-False אז היא לא תתקיים ויהיה דילוג מעליה.

יש גם לולאת do while, שהיא סוג נוסף של לולאה. היא מבצעת את מה שיש בה כמו while. אך בניגוד ל-while היא בודקת רק בפעם הראשונה את התנאי, כלומר do while בודקת בכל סיבוב מחדש האם התנאי מתקיים.

לעתים, אגב, נרצה לבדוק אם תנאי מסוים מתקיים ואם כן או לא, לפי הקוד, להפסיק את הלולאה. פקודת break בשפות תכנות שונות נועדה להפסיק כך את הלופ.


הנה סרטון שמסביר מהן לולאות:

https://youtu.be/r3Ti5Xp9W8A?end=1m53s


הלולאה לתלמידי תכנות שפת פייתון (עברית):

https://youtu.be/yBCNY__d4ic


והסבר לולאות ב-Javascript (עברית):

https://youtu.be/PaPMOL12V3g
מה היתרון של כונן ה-SSD?



כונן ה-SSD, ראשי תיבות של Solid-State Drive, הוא אמצעי אחסון מידע חדשני יחסית, שמורכב מרכיבי זיכרון, שהם ללא חלקים נעים.

מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הולך כונן Solid State ומחליף את הכונן הקשיח המכני, הדיסק הקשיח והמגנטי, בעל החלקים הנעים, שכולנו מכירים מהמחשבים הוותיקים. האחרון סובל בדרך כלל מבלאי מהיר יותר מזה של ה-SSD ומאמינות פחות טובה משל כונן ה-SSD.

כונן ה-Solid State Drive מורכב משבב זיכרון ולצידו בקר, המנהל את זרימת הנתונים בין הכונן לבין המחשב. בהיותו מורכב ללא חלקים נעים ומכניים, הוא בעל שרידות רבה, למעט מקרים מסוימים ונדירים יחסית, בהם אורך חייו של התקן ה-SSD עלול להיות קצר אף יותר מזה של הכונן הקשיח.

כדי לשלב כונני SSD במחשבים שנבנו במקור לדיסקים קשיחים מכניים, מדמים כונני ה-SSD דיסקים מכניים, באמצעות מנגנון וירטואליזציה שמותקן בבקר שלהם.


#סוגי הזיכרון ב-SSD
כמו הדיסק און קי ורכיבי זיכרון הבזק (Flash) דומים, גם כונן SSD הוא ברוב המקרים בעל זיכרון בלתי נדיף. כלומר המידע נשאר אגור בו גם במקרה של הפסקת חשמל. ועדיין, במקרים נדירים הוא יכול להופיע גם כזיכרון נדיף, בו ניתוק מהחשמל יכול לגרום למחיקת המידע, כמו בזכרונות ROM שבמחשב.

יש גם זיכרון נדיף המצויד בסוללה, שיתרונו הוא בשמירת תוכן הזיכרון לזמן מוגבל גם במקרה של הפסקת מתח, או הפרעה באספקתו.


#יתרונות וחסרונות לא חסרים לו
היתרון המרכזי של SSD לעומת כונן מגנטי הוא במהירות הקריאה והכתיבה העצומה שלו, לעומת כונן מגנטי. כי בעוד שבכונן מגנטי יש זרוע מכנית שאחראית על פעולת החיפוש ("Seek") ההכרחית בתוכן הכונן, ב-SSD בו לא קיים כלל ראש קריאה וכתיבה, הפעולה הזו נחסכת וזה מקצר משמעותית את זמן הגישה לנתונים.

אבל ל-SSD יש עוד יתרונות. היותו אלקטרוני וללא חלקיים נעים הופכת אותו לבעל פעולה שקטה. משקלו קטן יותר והוא עמיד הרבה יותר בזעזועים וחבטות. תכונה זו משפיעה לטובה גם על רכיבים אחרים במערכת. צריכת החשמל של כונן ה-SSD גם היא לרוב נמוכה משמעותית ומשום כך גם החום שהוא מייצר נמוך בהרבה.

החסרון שלו נעוץ עדיין במחירים היקרים של כונני ה-Solid State בהשוואה לדיסקים מגנטיים. הם גם שבריריים ומועדים לפורענות, יותר מדיסקים מכניים, במקרים של הפסקות חשמל או במקרה שמכבים אותם בטעות, בזמן של כתיבת נתונים בכונן.


הנה כונן ה-SSD (עברית):

https://youtu.be/uan9vqhu74Y


ההבדלים בין הכונן הרגיל המחשב לכונן ה-SSD המהיר במיוחד:

https://youtu.be/f_2Axf5XAlk


היתרון המוחלט של כונן ה-SSD לעומת הכונן הקשיח הרגיל:

https://youtu.be/PKRB6umzeAg


וכך פועל כונן SSD:

https://youtu.be/5Mh3o886qpg?long=yes
מהו האינטרנט ואיך הוא שינה את הכל?



האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.

האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.

לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.

אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.

בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.

פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.

אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.


הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):

http://youtu.be/21eFwbb48sE


העולם של האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/J8hzJxb0rpc


אבל מהו האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M


סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:

https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
מהם GIT וניהול גרסאות ומה חשוב בזה?



מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.

יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.

גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.

בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.

ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.

עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.


#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.

לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.


#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).

הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.

כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.

כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.


#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.

לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.

היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.

נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.

בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.

כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.


הנה הסבר של git (עברית):

https://youtu.be/ep5JBalCD_g


וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):

https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
מה זו אנימציית נייר?



אנימציית נייר (Paper animation), או הנפשת נייר היא סוג של אנימציה שבה האנימטור, המנפיש, גוזר ומעצב גזירי נייר. את הגזירים הללו הוא מזיז ומצלם, פריים אחרי פריים, בכדי ליצור את האשליה שהם זזים מעצמם.

כמו בהנפשת פלסטלינה או הנפשת בובות, גם הנפשת נייר, או הנפשת קאט-אאוט כמו שהיא עוד נקראת, משתמשת באלמנטים דוממים. אלה מצולמים בתמונות בודדות, שמוצגות בסרט הסופי, סרט האנימציה, במהירות רבה. הדבר יוצר אשליה של תנועה, או הנפשה ונותן חיים לסרט ולגזירי הנייר ה"משתתפים" בו.


כך נראית אנימציית הנייר שמשתמשת בבובות שהוכנו מנייר:

https://youtu.be/b5P2Qmq9r40


וסרטון אנימציה המתאר את 40 אלף השנים של העיר לונדון:

https://youtu.be/ovzoNbUkg6k
איך פועל המחשב האישי?



אין ספק שהמחשב ובמיוחד המחשב אישי, המחשב הביתי, הלפטופ שהוא המחשב הנייד ואפילו הטלפון החכם שלנו, סוג של מחשב מאוד מתקדם וקטן - כל אלו שינו את העולם.

אבל איך המחשב פועל? איך הוא עושה את כל הפלאים שכל כך התרגלנו אליהם?


#אז איך המחשב עובד?
ראשית, נבין שמחשב הוא מכונה שמקבלת נתונים ומעבדת אותם על פי ההוראות שהיא קיבלה.

את הנתונים וההוראות מקבל המחשב מהתקני קלט כמו מקלדת, עכבר המחשב, סורק תמונות, מצלמת רשת, או מתוכנות ויישומים שונים המאוחסנים בו.

את עיבוד הנתונים עושה ה-CPU, יחידת העיבוד המרכזית, שהיא למעשה ליבו של המחשב. את עיקר העבודה עושה המעבד של המחשב. הוא נמצא על המיקרו-מעבד, שבב קטן שהוא למעשה המוח של המחשב. המעבד מטפל במרבית הפעולות המרכזיות שהמחשב מבצע. בין השאר הוא משמש כשליח לרכיבים המרכזיים כמו זיכרון ה-RAM, המסך (צג) והכוננים.

לאחר שהמחשב עיבד את הנתונים, הוא שולח את תוצאות העיבוד שלהם להתקני הפלט, כמו מדפסת, מסך, כרטיס קול, כרטיס וידאו, רמקולים, יציאות למכשירים חיצוניים או אפילו למחשב אחר.

הרכיבים המרכזיים במחשב מותקנים או מחוברים אל לוח האם (Motherboard). זהו המעגל החיוני והמרכזי, שהמחשב לא יכול לעבוד בלעדיו. כל מרכיב משמעותי במחשב, כמו ה-CPU והזכרונות, הוא חלק מלוח האם או מחובר לאחת היציאות שלו או מותקן על אחד מחריצי הרחבה שבו.

בכל פעם שאנו יוצרים מסמך טקסט, מורידים קובץ אודיו או וידאו חדש, אך גם כשאנו שומרים תמונה, שיר, סרטון או מתקינים תוכנה חדשה, כולם נכתבים על הכונן הקשיח (Hard Disk) שבמחשב. הכונן הקשיח הוא המקום שבו מאוחסנים כל המסמכים, המידע והתוכניות שלנו. ניתן לראות בו מעין ארון דיגיטלי, או מחסן של קבצים דיגיטליים.

חוץ מהכונן הקשיח, ששומר את המידע גם כשהמחשב כבוי, יש במחשב עוד שני סוגי זיכרון. הראשון מהם הוא ה-RAM, זיכרון גישה אקראית. הוא פעיל רק כשהמחשב פועל ובו נשמרים מערכת ההפעלה שמפעילה את המחשב, התוכנות הפעילות והנתונים שהמחשב מנהל ומעבד כרגע.

זיכרון ה-RAM מבטיח שהמעבד, המוח של המחשב, יוכל להגיע לכל הנתונים האלה במהירות עצומה. ככל שלמחשב יש יותר זיכרון RAM, תהיה לו היכולת להחזיק ולעבד יותר תוכניות וקבצים יותר גדולים. כשמכבים את המחשב, כל תוכן זיכרון ה-RAM נמחק לגמרי.

סוג הזיכרון השני הוא ROM, קיצור של Read only memory, זיכרון לקריאה בלבד. שבבי זיכרון ה-ROM חשובים מאוד וממוקמים על לוח האם. הם מכילים הוראות שאליהן יכול המעבד במחשב לגשת ישירות ובמהירות. דוגמה מצוינת להוראות כאלה הן הוראות הנוגעות לתהליך האתחול של המחשב ורכיבי חומרה שמחוברים אליו. את התפקיד הזה ממלא שבב ה-BIOS, שמעיר את המחשב כשמפעילים אותו ו"מזכיר למחשב" אילו רכיבים וחלקים מותקנים בו ואילו משימות הם ממלאים. זוהי המערכת שאחראית על הקלט והפלט של המחשב ומכונה לעתים גם "קושחה".

אחרונים בשורה הם כרטיסים, כמו כרטיס וידאו או כרטיס קול. אלה שני מכשירי פלט, המחוברים ללוח האם או מוטמעים בו מראש. בכרטיסים כאלה יש מעגלים מיוחדים שתפקידם, לאפשר למחשב להציג סרטי וידאו על המסך, להשמיע צלילים דרך הרמקולים שמחוברים אליו וכדומה.

רוצים לדעת עוד על המרכיבים של המחשב? - בתגית "חלקי המחשב" תוכלו לרדת לפרטים.


הנה סרטון שמסביר את פעולת המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/AkFi90lZmXA?t=15s


כל חלקי המחשב (עברית):

https://youtu.be/kUv7JtkpN8g


הסבר על הדרך בה פועל המחשב (עברית):

https://youtu.be/D1podM2wdxA


ובשביל הנוסטלגיה - כתבה על עליית המחשב האישי לארץ בשנות ה-80 (עברית):

https://youtu.be/fnzUSWfAzhk


למה טוחנים מכשירים בסדרת הרשת Will it blend ומה אפשר ללמוד מהם?



אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...

המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...

לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"

דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!

והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.

לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.


הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:

http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s


גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:

http://youtu.be/hHIqUkogY7g


קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:

http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE


טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:

http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8


הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:

https://youtu.be/qg1ckCkm8YI


וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:

http://youtu.be/AsTZm7QtY84
מה הפך את קבצי ZIP לכל כך מוצלחים?



אנו מתייחסים אליהם כבר שנים כמובנים מאליהם, אבל פורמטים של דחיסת מידע הם חשובים מאוד לצורך של גיבוי תוכנה ודאטה, או להעברה שלהם ממקום למקום, על גבי אמצעי אחסון כמו דיסקטים, תקליטורים או כוננים שונים, או באופן מקוון דרך האינטרנט.

פורמטים לדחיסת מידע קיימים כבר זמן רב. כשנוצרו המחשבים האישיים החלו רבים להשתמש בפורמטים כאלו כדי להעביר קבצים גדולים ותוכנות כבדות, על גבי מדיה מוגבלת בכמויות האחסון שלה, בעיקר על הדיסקטים של אותה תקופה.

אז כמו MPEG, הפורמט שיועד לדחיסה של סרטים, או כמו אחיו הקטן JPG, פורמט שפותח לטובת צלמים ומאפשר לדחוס תמונה פי מאות פעמים ביחס לגודלה המקורי, כך גם פורמט הדחיסה ZIP - יעיל ומקטין דרמתית את הקבצים.

פורמט הדחיסה Zip הוא חתיכת סוג קובץ שהשימושיות שלו הייתה אדירה, מהרגע הראשון. מדובר באחד מפורמטי הדחיסה היעילים ביותר שפותחו.

כבר שנים רבות שפורמט זה הוא ההתקן המנצח, הנפוץ והבלתי רשמי של דחיסת קבצים באינטרנט. החל ממשתמשים, המעבירים ביניהם קבצי ענק או אוספי קבצים, ועד בתי תוכנה וחברות הדוחסים באמצעותו תוכנות שהם מפיצים ומשווקים בעולם.

אחד היתרונות של פורמט הזיפ הוא שיש תוכנות שונות ואף רבות, המאפשרות את פתיחת או דחיסת קבצי הזיפ. כיום גם מאפשרות לא מעט מערכות הפעלה לפתוח קבצי Zip כחלק ממערכת ההפעלה וללא התקנת תוכנות מיוחדות.

במידת הצורך קיימת תוכנת WinZip הפופולרית, שמותקנת כיום במרבית המחשבים האישיים בעולם. תוכנת WinZip מציעה לשמור ולפתוח קבצים כאלו.

המתחרה הגדול של פורמט Zip הוא פורמט שנקרא RAR. פורמט דחיסה זה משמש את "העולם התחתון" של האינטרנט. אם חברות תוכנה ובתי תוכנה מעדיפים את דחיסת התוכנות והקבצים שלהם ב-Zip, ב-RAR משתמשים האקרים ומפיצי תוכנות פיראטיות.

היתרון העיקרי לשימוש בפורמט זה היא יכולתו לפצל בקלות את הקבצים הגדולים למרכיבים קטנים. את אלה, יודע כל משתמש אינטרנט, הרבה יותר קל להעביר באינטרנט ולהוריד ממנה. היכולת לפצל קובץ ענקי לעשרות קבצים קטנים, המורכבים רק לאחר שהסתיימה בהצלחה כל ההורדה, של הקבצים כולם, מאפשרת להעביר בקלות קבצי ענק. במקרה בו נפגע אחד החלקים או הקבצים בהורדה, ניתן להוריד רק אותו ולא את כל הסיפור מהתחלה, כמו שקורה כשמדובר בקובץ ZIP ענקי אחד.


הנה סיפורו של קובץ ה-ZIP הנפוץ:

https://youtu.be/lu7sY1LOWiI


וכך פותחים את קבצי ה-ZIP:

https://youtu.be/d445qGg0Djo
מיהו ממציא המחשב?



המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.

בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית. אבל בתחילת המאה ה-19 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' קונספט ל"מנוע אנליטי" - סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.

לקראת סוף המאה ה-19 ממציא מדען אמריקאי את מכונת ניקוב הכרטיסים ובתהליך של מיזוגים ורכישות תהפוך החברה שלו לחברת IBM, חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.

אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...

לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.

בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.

מצד שני פותח באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש.

מחשב ה-UNIVAC, שיפתח הצוות הזה אחריו, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח כך, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!

מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.

המחשב האישי הוא עבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. הם מוציאים את מחשב האפל שהופך להצלחה מסחרית.

אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן ומוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל המתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, החלו להוציא "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.

אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.

היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.


הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:

https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg


המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):

https://youtu.be/4ObouwCHk8w


המחשב הראשון שפיתח טיורינג:

http://youtu.be/36Ykw1l_KWs


מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:

https://youtu.be/nHov1Atrjzk


ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):

https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
מהם הסיבים האופטיים?



החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים. סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.

סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה. את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.

מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.

בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.

בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד. הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.


הנה הסיבים האופטיים:

http://youtu.be/N_kA8EpCUQo


כך פועל הסיב האופטי:

https://youtu.be/PeJP0zwp4cU


הפיזיקה של הסיב האופטי:

https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA


כך מייצרים אותו:

http://youtu.be/6CqT4DuAVxs


והנה הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:

http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
מי המציא את הדואר האלקטרוני?
מהם משתנים בתכנות מחשבים?
מהו חוק מור?
איזה שבב מחשב הופך את האוויר למשטח מגע?
מהי דיגיטציה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.