» «
ריכוזיות כלכלית
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?



ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.

ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.

ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.

בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.


הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):

http://youtu.be/bv0Z3edrjLk


ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):

http://youtu.be/EKObH5ftyxk


ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):

http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
אקזיט
מה זה אקזיט?


אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).

אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.

אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.


הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):

https://youtu.be/uXOfzeVrrUk


שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):

https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y


על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):

https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y


ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):

https://youtu.be/QVH4qMlMsss
קבוצת רכישה
מה זו קבוצת רכישה?



קבוצת רכישה היא קבוצה של אנשים שמתארגנת יחדיו כדי לרכוש קרקע ולבנות בנין מגורים משותף או שכונה שנבנית במשותף.

הסיבה להקים קבוצת רכישה היא חיסכון כספי והקמת בניין או ישוב שאיכות השכנים בו ידועה. בקבוצות רכישה נחסך הרווח הגדול שלוקח הקבלן וגם הכסף שיוציא על פרסום ושיווק, כיוון שאל קבוצת רכישה מצטרפים חברים ששמעו על קיומה מפה לאוזן. בקבוצת רכישה ניתן גם לבחור את השכנים וכך נמנעים מאנשים שאינם שכנים טובים.

בשנים האחרונות התגלו לא מעט בעיות בקבוצות רכישה. נפילות כספיות של קבלנים וספקים של קבוצות כאלה הביאו להפסדים ענקיים לחברי חלק מהן, טעויות בהתנהלות שלא פעם גרמו לעיכובים גדולים, בעיות ארגוניות והפסדים.


הנה סרטון על קבוצות הרכישה:

https://youtu.be/c4QKaJ6TcDk


פרסומת אופיינית לקבוצת רכישה:

https://youtu.be/9JH42s3gVl0


אזהרה של מקצוענים מקבוצות הרכישה הללו:

https://youtu.be/R0X9ZN05eDE


וראיון טלוויזיה על נושא קבוצות הרכישה:

https://youtu.be/XaRFduQbwxk?long=yes
היצע וביקוש
מהם היצע וביקוש?



היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.

בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.


הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:

http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8


אבל ההיצע והביקוש העולמיים, הכל היום עולמי, יוצרים אינטרס שלכל אזרחי העולם יהיה טוב יותר (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes

כלכלה

אופציות
מהן אופציות?



אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.

נכון שלא הבנתם כלום?

טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.


#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.

נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.

אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.

אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.

בפשטות, זו אופציה.

כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.

בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.

ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.

למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.


#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.

מה הכוונה?

אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.

כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.

ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.

ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.


מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):

https://youtu.be/ZgxYWamS-bY


מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):

https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
אנטי מחיקון
מה זה אנטי מחיקון?



קשה להאמין שפעם, בסוף שנות ה-70, דאגה הממשלה שיווצרו פערים בין עניים לעשירים בישראל. עד כדי כך דאגה הממשלה מפערים חברתיים, שהיא הורתה לערוץ הטלוויזיה היחיד לשדר את כל התכניות בשחור-לבן ולא בצבע.

החשש היה מכך שהעשירים יצפו בתכניות בצבע כשהשאר לא יכולים להרשות לעצמם מכשירים צבעוניים היה גדול. כך הפעילה רשות השידור את המחיקון - מתקן שהמיר את כל התכניות הצבעוניות לשחור לבן.

גם את אלה שצולמו במקור בצבע...

אבל בעם ישראל לא מוותרים בקלות. יזמים מוכשרים בראשות מי שלימים יהיה נשיא חברת אינטל בישראל, מולי אדן, יצרו מתקן הפוך. המתקן שנמכר לכל דורש נקרא אנטי-מחיקון והוא הותקן במכשירי הטלוויזיה הצבעוניים כדי לשחזר את הצבע שהוסר בשידורים הללו.

כך יכולה הייתה הממשלה להתהדר בצעדים חברתיים, בזמן שהציבור בעל הממון ראה בדיוק את מה שהוא רצה.

כמובן שבתוך שנים אחדות בוטלה המדיניות המשונה והלא-יעילה של הממשלה וה"אנטי-מחיקון" הפך למטבע לשון שמצביע על החלטות כושלות ועל ממשלה שמתערבת באופן מיותר בכלכלה החופשית.


הנה סיפורו ההיסטורי של אנטי המחיקון (עברית):

https://youtu.be/8RyTBWCwXtc


וסקירת אודיו על האנטי מחיקון (עברית):

http://youtu.be/PYeNOShS1LA
כסף פיאט
מהו כסף פיאט?



כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.

אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.

אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?

הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.

שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.

פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".


איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):

https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ


הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):

http://youtu.be/XNu5ppFZbHo


והסבר של מושג כסף הפיאט:

http://youtu.be/hx16a72j__8
מונופול
מהם מונופולים ומה רע בהם?



כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.

מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.

"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.

מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.

המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).


הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:

https://youtu.be/mip1cd-YRY8


על ההגבלים העסקיים באמריקה:

https://youtu.be/5M4Ypcqcazw


גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?

https://youtu.be/7rH_W5PN8ns


מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):

http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs


וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):

https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes


קרטל
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?



קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.

אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.

יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.


הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):

https://youtu.be/gEEXf_bz0kA


כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):

https://youtu.be/ofYUO33J9og


וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):

http://youtu.be/NQzYymr1SEA
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?



קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.

השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.

דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.

התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.


#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.

אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.


#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.

ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".


הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):

https://youtu.be/CBat0LnsvJk


קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?

https://youtu.be/QiIznGQ1JFM


כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:

http://youtu.be/IDuLced3OFM


הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:

https://youtu.be/Yh_hRS15n_8


הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):

https://youtu.be/fJr2RO7g7jI


הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):

https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes


וסרט על תולדות הקפיטליזם:

https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
מה זה גירעון?



גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).

גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.

מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).

אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.


הנה הסבר של הגירעון:

http://youtu.be/WjK7ym6pZC8


והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:

http://youtu.be/89-ELno5Bgc
כיצד עזרו המנצחים למנוצחים בתכנית מרשל?



בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.

בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.

זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.

על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.

היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.

שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?

כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.


הנה תכנית מרשל וכיצד שיקמה את אירופה (עברית):

https://youtu.be/tvQWWLAKqXs


סיפורה של תכנית מרשל:

https://youtu.be/Xyoviiavusk


ברלין ההרוסה היא דוגמה לאירופה שאחרי המלחמה:

https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw


תכנית מרשל בונה את אירופה מחדש:

https://youtu.be/WtH8oo4gCdg


והסבר ההיגיון של תכנית מרשל:

https://youtu.be/IU_QQtPRhSU
למה תחרות טובה לצרכן?



התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.

ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.

ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".


הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):

http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
מה ההבדל בין מכירות, שיווק ופרסום?



לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.

מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.

שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).

פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.

אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.


הסבר עולם המכירות לילדים:

https://youtu.be/M6GfTYlLqXM


על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:

https://youtu.be/oC_7g1qik60


זהו פרסום:

https://youtu.be/Urny4oFBbto


וזהו שיווק. גאוני.

https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
מהו שער מטבע?



שער מטבע או שער יציג הוא שער החליפין של מטבע, כגון שקל, דולר וכדומה.

בשוק הכספים אפשר להחליף כל מטבע למטבע של מדינה אחרת. שער המטבע מציין כמה מטבעות של מטבע אחד דרושים כדי לקנות מטבע אחר.

שער המטבע או השער היציג שלו הוא "מחיר יחידה של מטבע זר כפול השער היציג".

לדוגמה: אם דולר אחד עולה 3.5 ש"ח אז מחיר יחידה אחת של ש"ח הוא יחידה אחת של דולר כפול 0.285, ולכן השער היציג של השקל הוא 0.285 דולרים, בעוד השער היציג של הדולר הוא 3.5 שקלים.


כך ניתן להשיג שערי מטבע טובים בהחלפת כסף בחו"ל:

http://youtu.be/ST-ToFVsMMM


ומה שקורה כשהאמון בכסף יורד:

http://youtu.be/jGnZTQlXFCM
איפה הייתה הבהלה לזהב?


הכל החל כשבשנת 1848 מצא ברנש בשם ג'יימס ו' מרשל זהב בקליפורניה. האיש התעשר כקורח והזהב שהוא מצא בסאטרס מיל שבקולומה הביא לגל של חלומות על התעשרות מהירה. אלפי אנשים ששמעו את החדשות על מציאת הזהב, החלו לזרום לאזור שבו הוא נמצא.

כורי הזהב החדשים הקימו עיירות כורים גדולות, שהגדילו את אוכלוסיית קליפורניה במהירות עצומה. ישובים קטנים כמו סן פרנסיסקו הפכו בזכות הזהב לערים גדולות ומצליחות. קהילות גדולות נוצרו ונוסדה מדינת קליפורניה, שתהפוך לאחת ממדינות ארה"ב.

הבהלה לזהב בקליפורניה הייתה מוצדקת, אבל קצרה יחסית. היא הסתיימה כעשור לאחר מכן, כשיחידים מיצו את הזהב שקל היה להפיק באמצעים פשוטים. חברות מסחריות הלכו והחליפו אותן בהפקה מקצועית ומורכבת יותר של הזהב. במקביל, בשנת 1858 נמצא זהב בקולורדו ואלפי כורים עברו לשם, למה שיהפוך "בהלת הזהב של קולורדו".

מאז הפך המושג "בהלה לזהב" למילה נרדפת המתארת רדיפת הזדמנויות לכריה של זהב והתעשרות. היא תחזור על עצמה במקומות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה ועוד. על אף שהפך לכינוי המקובל להגירה לאזור בו נמצא זהב, התרחב המושג "בהלה לזהב" גם למושג כללי המשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש, רק כי מישהו כבר התעשר ממנו וזה נראה קל להפליא...


הנה סרטון תיעודי קצר על הבהלה לזהב:

http://youtu.be/QxekRM5-uMU


מאז ממשיכים לחפש זהב בקליפורניה:

https://youtu.be/uZu15TDYxj8


הקנאה - הצד העצוב של "הבהלה לזהב":

http://youtu.be/xBm8OJnIXfc


וקשיי הכורים שהוצגו בחיוך בסרט הנפלא "הבהלה לזהב" של צ'ארלי צ'פלין:

https://youtu.be/79x41eW6gDs
איך מייצרים מטבעות?



ייצור המטבעות הוא מלאכה עתיקה ששורשיה כבר ביוון העתיקה ובסין. כיום זהו תהליך ייצור משוכלל מאד, בעיקר משום שיש לייצר מטבעות שגם ישרדו הרבה שנים וגם יהיה קשה לזייפם.

את המתכת לייצור המטבעות מכניסים לכלי שהחום שלו הוא כ-2100 מעלות פרנהייט, ומההתכה מייצרים לוחות של מתכת. מכונה חותכת את הלוחות הללו לדפי מתכת דקים, שמכונה נוספת תשטח היטב. עתה מוכנסות ה"פרוסות" הללו למכונה שתחתוך את המטבעות מתוכן.

החומר הנותר יחזור לתהליך הייצור מחדש, בעוד שהמטבעות ינוקו ויעברו למכונה שתרקע בהן את העיצוב שעל המטבע.


הנה תהליך העיצוב והייצור של המטבעות:

https://youtu.be/98nidcEmYqA


מטבעות זהב:

https://youtu.be/uLuZMVGM5Xw


וייצור מטבעות בארה"ב:

https://youtu.be/TzqrSrU3jXg


מהי כלכלת בחירות ומה רע בה?



כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.

וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.

המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.

בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.

כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...

#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?

אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.

רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.


על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):

https://youtu.be/baocqHmsuTI


"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):

https://youtu.be/DdOTXpqlp0U


וביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):

https://youtu.be/NUM8jPSTkEY
מי חיה שנה שלמה מבלי להוציא כסף?



במשך שנה שלמה, החליטה הגרמנייה בת ה-30 גרטה טוברט לחיות בלי כסף לחלוטין. הכל החל כשהחליטה לבחון האם וכיצד ניתן יהיה לשרוד בעולם כשהמערכת הכלכלית תתרסק. במשך שנה שלמה חיה גרטה "כמו האדם הניאנדרטלי" - היא נמנעה מכל ההרגלים של תרבות הצריכה - לא השתמשה בשמפו, בקרמים שונים ואפילו לא במשחת שיניים. לטענתה, היא למדה לחיות בלעדיהם.

את בגדיה החליפה הענייה מבחירה בחנויות לבגדים מיד שנייה. אוכל, בעיקר ירקות, היא נהגה לגדל בגינות קהילתיות, מהסוג שיש גם בשכונות רבות בישראל. אפילו לחופשה בברצלונה הצליחה להגיע בטרמפים (יותר מ-1500 קילומטרים!) וכמובן שלא הזיק לה המראה הבלונדיני המצודד שלה.. בברצלונה, אגב, היא לא נכנסה לבית מלון אלא לבית נטוש שגרים בו חסרי בית..

סיפורה של גרטה חשוב במסר החינוכי שבו, שמלמד שאיננו צריכים כל כך הרבה כדי לחיות ושצריכת יתר אינה האפשרות היחידה בחיים המודרניים.


הנה גרטה מתארת את חייה הצנועים ללא כסף:

https://youtu.be/wmHTLCkkHVc


עשו זאת אחרים, כמו הזוג השווייצרי שחי ללא כסף בחווה שלו:

https://youtu.be/cEA8agfQMwQ


או מארק בויל שחי כך באידאולוגיה:

https://youtu.be/PDSCxtY11dA


וסרט תיעודי על זוג שחי על דולר אחד ליום במשך חודש בנפאל:

https://youtu.be/on-0PYf-m9s?long=yes
מה זה בנק?



הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.

למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.

אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!

המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".


הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):

http://youtu.be/fTTGALaRZoc


סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):

http://youtu.be/7LDlCJwgSeA


ברנש שנעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שהוא הקים בעצמו (עברית):

http://youtu.be/aPnun16UwGE
מה זה אפקט הדומינו?


אפקט הדומינו הוא ביטוי שאומר ששינוי קטן יכול להשפיע על הסביבה הקרובה ולשנות אותה, וזו תשפיע על הסביבה שלה, תשנה אותה וכך הלאה. סביבה אחרי סביבה יושפעו מהשינוי הראשוני.

אפקט הדומינו קרוי על שם התהליך שמתרחש בשורה של אבני דומינו עומדות. בשורה כזו כשנופלת אבן דומינו היא מפילה גם את האבן שאחריה, וכך הפלת אבן ראשונה מביאה להפלת כל טור האבנים.

גם במדע המדינה רואים את האפקט הזה, בתהליכים היסטוריים שיצרו מצב בו מדינה או חברה אחת שעברה תהליך כלשהו, הביאה לכך שאחרות כמוה הלכו בעקבותיה. לאומיות ב"אביב העמים" של המאה ה-19, לאומנות בשנות ה-30 של המאה ה-20, גל של דמוקרטיזציה בהמשכה, או הקצנה ואפילו "האביב הערבי" בו מדינות ערביות רבות הפילו את מנהיגיהן.

כל אלה הם רק חלק מהדוגמאות ההיסטוריות לאפקט הזה. עוד דוגמה מוכרת לחשש מאפקט הדומינו הייתה בתקופה בה שררה יריבות בין מעצמות-העל ארה"ב וברית המועצות. זה היה במהלך המלחמה הקרה, כשרבים דיברו על תאוריית הדומינו. במרכז הדיון עמדה הטענה שנפילת מדינה אחת באחת הבריתות, ברית נאט"ו שבמרכזה ארה"ב וברית ורשה שהונהגה על ידי ברית המועצות, נפילה כזו תפיל מדינות אחרות באותה הברית. זה בדיוק מה שקרה לקראת סוף שנות ה-80, בקריסה ההדרגתית של ברית המועצות לשעבר, כשמדינה אחרי מדינה מגרורותיה נטשה את הקומוניזם לטובת דמוקרטיה וכלכלה חופשית.


הנה אפקט הדומינו בסרט:

http://youtu.be/JsysPPgFLgI


שיא עולמי באפקט הדומינו:

http://youtu.be/hGsjc2rVV_w


עוד שיא גינס בקיר אפקט הדומינו:

http://youtu.be/EBOE2_xYg3I


דימוי של אפקט הדומינו בהקשר להגנה על זכויות הצרכן באמריקה:

http://youtu.be/HmnURTlYXxQ


שיטות דומינו מקוריות להרס לבני דומינו:

https://youtu.be/7BVr6LaC_HQ


וסרטון שמראה הכנה ארוכה ואז את ההפלה של מודל עצום מורכב ובלתי נתפס לאפקט הדומינו:

https://youtu.be/Q0jeohWnmAQ?long=yes
מהו נאום מעלית?
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?
מהן סדנאות היזע של העולם השלישי?
מדוע חזה מלתוס שהמזון בעולם ייגמר?
מהי משיכת יתר?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.