» «
מונופול
מהם המונופולים ומה רע בהם?



כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.

מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.

"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.

מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.

המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).


הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:

https://youtu.be/mip1cd-YRY8


על ההגבלים העסקיים באמריקה:

https://youtu.be/5M4Ypcqcazw


גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?

https://youtu.be/7rH_W5PN8ns


מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):

http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs


וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):

https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
גירעון
מה זה גירעון?



גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).

גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.

מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).

אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.


הנה הסבר של הגירעון:

http://youtu.be/WjK7ym6pZC8


והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:

http://youtu.be/89-ELno5Bgc
קבוצת רכישה
מה זו קבוצת רכישה?



קבוצת רכישה היא קבוצה של אנשים שמתארגנת יחדיו כדי לרכוש קרקע ולבנות בנין מגורים משותף או שכונה שנבנית במשותף.

הסיבה להקים קבוצת רכישה היא חיסכון כספי והקמת בניין או ישוב שאיכות השכנים בו ידועה. בקבוצות רכישה נחסך הרווח הגדול שלוקח הקבלן וגם הכסף שיוציא על פרסום ושיווק, כיוון שאל קבוצת רכישה מצטרפים חברים ששמעו על קיומה מפה לאוזן. בקבוצת רכישה ניתן גם לבחור את השכנים וכך נמנעים מאנשים שאינם שכנים טובים.

בשנים האחרונות התגלו לא מעט בעיות בקבוצות רכישה. נפילות כספיות של קבלנים וספקים של קבוצות כאלה הביאו להפסדים ענקיים לחברי חלק מהן, טעויות בהתנהלות שלא פעם גרמו לעיכובים גדולים, בעיות ארגוניות והפסדים.


הנה סרטון על קבוצות הרכישה:

https://youtu.be/c4QKaJ6TcDk


פרסומת אופיינית לקבוצת רכישה:

https://youtu.be/9JH42s3gVl0


אזהרה של מקצוענים מקבוצות הרכישה הללו:

https://youtu.be/R0X9ZN05eDE


וראיון טלוויזיה על נושא קבוצות הרכישה:

https://youtu.be/XaRFduQbwxk?long=yes
אנטי מחיקון
מה היה האנטי מחיקון?



קשה להאמין שפעם, בסוף שנות ה-70, דאגה הממשלה שיווצרו פערים בין עניים לעשירים בישראל. עד כדי כך דאגה הממשלה מפערים חברתיים, שהיא הורתה לערוץ הטלוויזיה היחיד לשדר את כל התכניות בשחור-לבן ולא בצבע. החשש מכך שהעשירים יצפו בתכניות בצבע כשהשאר לא יכולים להרשות לעצמם מכשירים צבעוניים היה גדול. כך הפעילה רשות השידור את המחיקון - מתקן שממיר את כל התכניות הצבעוניות לשחור לבן. גם אלה שצולמו במקור בצבע..

אבל בעם ישראל לא מוותרים בקלות. יזמים מוכשרים בראשות מי שלימים יהיה נשיא חברת אינטל בישראל, מולי אדן, יצרו מתקן הפוך. המתקן שנמכר לכל דורש נקרא אנטי-מחיקון והוא הותקן במכשירי הטלוויזיה הצבעוניים כדי לשחזר את הצבע שהוסר בשידורים הללו. כך יכולה הייתה הממשלה להתהדר בצעדים חברתיים, בזמן שהציבור בעל הממון רואה בדיוק את מה שהוא רוצה.

כמובן שבתוך שנים אחדות בוטלה המדיניות המשונה והלא-יעילה של הממשלה וה"אנטי-מחיקון" הפך למטבע לשון שמצביע על החלטות כושלות ועל ממשלה שמתערבת באופן מיותר בכלכלה החופשית.


הנה האנטי מחיקון:

http://youtu.be/PYeNOShS1LA

כלכלה

ריכוזיות כלכלית
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?



ריכוזיות היא מצב שבו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה. ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.

ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת. היה חשש שמצב כזה יווצר עם מונופול הגז הטבעי, שלאחרונה הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.


הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):

http://youtu.be/bv0Z3edrjLk


ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):

http://youtu.be/EKObH5ftyxk


ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):

http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
כסף פיאט
מהו כסף פיאט?



כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.

אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.

אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?

הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.

שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.

פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".


איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):

https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ


הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):

http://youtu.be/XNu5ppFZbHo


והסבר של מושג כסף הפיאט:

http://youtu.be/hx16a72j__8
אקזיט
מה זה אקזיט?


אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).

אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.

אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.


הנה דיווח על האקזיט של חברת הסטארטאפ Waze שנמכרת לחברת גוגל:

http://youtu.be/Vn4i9lwBHiQ
היצע וביקוש
מהם היצע וביקוש?



היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.

בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.


הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:

http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8


אבל ההיצע והביקוש העולמיים, הכל היום עולמי, יוצרים אינטרס שלכל אזרחי העולם יהיה טוב יותר (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes


קפיטליזם
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?



קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה. בקפיטליזם השוק הוא חופשי וכל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.

דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה. התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.

השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם או הקומוניזם שדוגלת בשוויון ובדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.


הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):

https://youtu.be/CBat0LnsvJk


קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?

https://youtu.be/QiIznGQ1JFM


כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:

http://youtu.be/IDuLced3OFM


הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:

https://youtu.be/Yh_hRS15n_8


הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):

https://youtu.be/fJr2RO7g7jI


הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):

https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes


וסרט על תולדות הקפיטליזם:

https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?



קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.

אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.

יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.


הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):

https://youtu.be/gEEXf_bz0kA


כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):

https://youtu.be/ofYUO33J9og


וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):

http://youtu.be/NQzYymr1SEA
למה תחרות טובה לצרכן?



התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.

ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.

ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".


הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):

http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
למה צריך אסטרטגיה?



אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.

לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.

הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.

מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.


הנה האסטרטגיה:

https://youtu.be/TD7WSLeQtVw


זוהי אסטרטגיה עסקית (עברית):

https://youtu.be/Dw9VczXsZgg


עוד על האסטרטגיה העסקית (עברית):

https://youtu.be/9Bv0d-EawWk


וכיצד לבנות אסטרטגיה עסקית (מתורגם):

https://youtu.be/hJfCBcpoT_s?long=yes
מדוע חזה מלתוס שהמזון בעולם ייגמר?



תומס מלתוס היה כלכלן ומתמטיקאי אנגלי שצפה במאה ה-19 רעב קרוב בעולם כולו, בשל קצב גידול האוכלוסיה. בני האדם, לפי התיאוריה שלו, יתרבו כמו שפנים, מה שיגרום להפחתת השכר לרמה שתאפשר קיום בסיסי ולא יותר. הדבר יביא לגידול בשיעור התמותה, עד שהוא ישתווה לשיעור הילודה.

המשמעות של הטענה של מלתוס הייתה שבגלל שאוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה כל הזמן, בעוד שייצור המזון בעולם גדל הרבה יותר לאט, העולם צפוי להגיע למצב של מחסור במזון ולרעב בסביבות שנת 1890.

להבנתו, ההבדל שבין הגידול האיטי של אספקת המזון ובין הגידול המעריכי והמהיר של האוכלוסיה, גידול שמייצר מכל זוג כמה ילדים, ההבדל הזה יביא בעתיד למחסור של המזון שיעמוד לרשות בני האדם. לפיכך, חזה מלתוס את מה שייקרא לימים "אסון מלתוסיאני" - אסון ורעב שיובילו לצמצום של האוכלוסייה האנושית.

השפעת התאוריה של מלתוס בתחום הכלכלה והממשל הייתה גדולה. הוא שכנע כלכלנים רבים שעובדים רבים אמנם מגדילים את כמות התוצרת אבל הם מקטינים את התוצרת לנפש. הוא הסביר שילודה גדולה מדי מייצרת סיכון כלכלי.

הכלכלנים כיום סבורים שמלתוס טעה בכך שלא לקח בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, פיתוח של דשנים וחומרי הדברה שהביא להגדלת היבול, מלחמות עולם שצמצמו את האוכלוסיה העולמית ועוד - גורמים שמנעו עד היום את האסון המלתוסיאני. עם זאת, התיאוריה של התפוצצות האוכלוסין חוזרת שוב גם כיום.


הנה סרטון שמספר על תחזיותיו של תומאס מלתוס בסוף המאה ה-19:

http://youtu.be/vZVOU5bfHrM


עוד הסבר של התיאוריה המלתוסיאנית:

http://youtu.be/0rlABDm1gOU


וכתבת טלוויזיה תיעודית על התפוצצות האוכלוסין בעולם (עברית):

https://youtu.be/zqN2UnW9PeY?long=yes
מה זה סחר חליפין?



סחר חליפין (barter) הוא מסחר שבו אנשים מחליפים ביניהם סחורות ושירותים. אין בסחר חליפין כסף כלל. למעשה, סחר החליפין הוא שיטת המסחר העתיקה ביותר בעולם. עוד לפני שהמציאו את הכסף, נהגו אנשים להחליף דברים שגידלו או ייצרו, תמורת דברים של אנשים אחרים בהם חפצו. חוקרים מצאו באפריקה עדויות לסחר חליפין כבר לפני 100 אלף שנים.

גם בעידן המודרני מתקיים סוג של בארטר, סחר-חליפין. אתרי אינטרנט שונים, אפליקציות ובעבר גם בעיתונים מתקיימים שוקי "קח-תן" שבהם לא מעט אנשים מפרסמים דברים שהיו מוכנים לתת, תמורת דברים שהם רוצים או זקוקים להם.


הנה סרט מצויר שמדגים את סחר החליפין והרגע שבו התחילו להחליפו:

http://youtu.be/4B3DKdLL-Mo?t=9s


סרטון שמציג את סחר החליפין ותולדות הכסף שאחריו:

http://youtu.be/ZXIuFpu72Nk


אפליקציה שמאפשרת מסחר בסחר חליפין (עברית):

https://youtu.be/XafYJNwrIGY


בנק מודרני שמבוסס על הרעיון של מטבע הוויר החברתי של שווייץ (עברית):

http://youtu.be/gY92_f7MRd4


וכלכלת השיתוף שהיא סוג של סחר חליפין מודרני (עברית):

https://youtu.be/w9MDrWjvyNo?long=yes
כיצד עזרו המנצחים למנוצחים בתכנית מרשל?



בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.

בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.

זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.

על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.

היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.

שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?

כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.


הנה תכנית מרשל וכיצד שיקמה את אירופה (עברית):

https://youtu.be/tvQWWLAKqXs


סיפורה של תכנית מרשל:

https://youtu.be/Xyoviiavusk


ברלין ההרוסה היא דוגמה לאירופה שאחרי המלחמה:

https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw


תכנית מרשל בונה את אירופה מחדש:

https://youtu.be/WtH8oo4gCdg


והסבר ההיגיון של תכנית מרשל:

https://youtu.be/IU_QQtPRhSU
מה זה בנק?



הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.

למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.

אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!

המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".


הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):

http://youtu.be/fTTGALaRZoc


סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):

http://youtu.be/7LDlCJwgSeA


והנה מישהו משעשע מהפרסומת שהקים בנק משלו בגלל שלא למד לקרוא היטב (עברית):

http://youtu.be/_ky8mcyWxiM


כאן הליצן נעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שלו (עברית):

http://youtu.be/aPnun16UwGE
מהו נאום מעלית?



נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.

דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.

יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.

קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.


#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.

אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.

חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.

אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).

אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!

זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.


הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):

https://youtu.be/80OiO2A6zsY


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/Tq0tan49rmc


נאום מעלית מהיר ומדויק:

https://youtu.be/i6O98o2FRHw


אפשר לחייך כמובן:

https://youtu.be/LDpe9StfGTA


והרצאה קצרה על נאום מעלית:

https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes


מהי משיכת יתר?



משיכת יתר, "מינוס" או אובר דראפט, הם שמות שונים למצב לא בריא, של בזבוז יותר כסף ממה שעומד לרשותנו. משיכת יתר (אוברדרפט), היא הוצאה של כסף מפקדון עובר ושב בבנק (עו"ש), שעולה על הסכום שמופקד בבנק.

מבחינה כלכלית, משיכת היתר אינה טובה לנו כלל והיא ממש לא מומלצת. למעשה, משיכת יתר היא הלוואה בתנאים רעים במיוחד, כיוון שהריבית שאנו משלמים על אוברדראפט היא גבוהה הרבה יותר מכל ריבית של הלוואה רגילה.

במילים אחרות, מי שנכנס למשיכת יתר יצטרך לשלם הרבה יותר עבור כל שקל שהוציא בה. לא פעם מצב כזה יכול להיות תחילתו של חוב גדול יותר.

חשוב לציין שתופעת האובר דראפט, משיכת יתר, גדלה בעידן המודרני משום שאנחנו לא מרגישים את המינוס כמו פעם. העובדה שכמעט ואיננו משלמים במזומן אלא מרבים לגהץ את כרטיס האשראי שלנו, הביאו את העולם למצב ממוצע של חוב ענקי ולא מורגש.

במחקרים פסיכולוגיים רבים נמצא שתרבות האשראי גורמת לנו בפשטות להוציא הרבה יותר כסף מאשר יש לנו. המשמעות של זה היא שעצם קיומו של האשראי הופך אותנו לעניים שחשים שהם עשירים. התוצאה הכרונית של מצב כזה היא של חובות על גבי חובות. תוצאת מצב זה הוא משיכת יתר כרונית, כשיותר מדי אנשים מוציאים בכל חודש סכומים גדולים מאלה שהם מכניסים.


הנה משיכת היתר והאשראי שהבנק מוכן לתת, תמורת תשלום:

http://youtu.be/fSZEiL7cewc


ואובדראפט הוא הלוואה בריבית מאד גבוהה והבנקים משתמשים בה כדי לסדר אתכם:

https://youtu.be/fxVuExvRAfg
איך מייצרים מטבעות?



ייצור המטבעות הוא מלאכה עתיקה ששורשיה כבר ביוון העתיקה ובסין. כיום זהו תהליך ייצור משוכלל מאד, בעיקר משום שיש לייצר מטבעות שגם ישרדו הרבה שנים וגם יהיה קשה לזייפם.

את המתכת לייצור המטבעות מכניסים לכלי שהחום שלו הוא כ-2100 מעלות פרנהייט, ומההתכה מייצרים לוחות של מתכת. מכונה חותכת את הלוחות הללו לדפי מתכת דקים, שמכונה נוספת תשטח היטב. עתה מוכנסות ה"פרוסות" הללו למכונה שתחתוך את המטבעות מתוכן.

החומר הנותר יחזור לתהליך הייצור מחדש, בעוד שהמטבעות ינוקו ויעברו למכונה שתרקע בהן את העיצוב שעל המטבע.


הנה תהליך העיצוב והייצור של המטבעות:

http://youtu.be/DkHFNnOK3Bg


פס הייצור:

https://youtu.be/98nidcEmYqA


מטבעת זהב:

https://youtu.be/uLuZMVGM5Xw


וייצור מטבעות בארה"ב:

https://youtu.be/TzqrSrU3jXg
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?



הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.

אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.

שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".

דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.

מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".


הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:

http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
איפה הייתה הבהלה לזהב?


הכל החל כשבשנת 1848 מצא ברנש בשם ג'יימס ו' מרשל זהב בקליפורניה. האיש התעשר כקורח והזהב שהוא מצא בסאטרס מיל שבקולומה הביא לגל של חלומות על התעשרות מהירה. אלפי אנשים ששמעו את החדשות על מציאת הזהב, החלו לזרום לאזור שבו הוא נמצא.

כורי הזהב החדשים הקימו עיירות כורים גדולות, שהגדילו את אוכלוסיית קליפורניה במהירות עצומה. ישובים קטנים כמו סן פרנסיסקו הפכו בזכות הזהב לערים גדולות ומצליחות. קהילות גדולות נוצרו ונוסדה מדינת קליפורניה, שתהפוך לאחת ממדינות ארה"ב.

הבהלה לזהב בקליפורניה הייתה מוצדקת, אבל קצרה יחסית. היא הסתיימה כעשור לאחר מכן, כשיחידים מיצו את הזהב שקל היה להפיק באמצעים פשוטים. חברות מסחריות הלכו והחליפו אותן בהפקה מקצועית ומורכבת יותר של הזהב. במקביל, בשנת 1858 נמצא זהב בקולורדו ואלפי כורים עברו לשם, למה שיהפוך "בהלת הזהב של קולורדו".

מאז הפך המושג "בהלה לזהב" למילה נרדפת המתארת רדיפת הזדמנויות לכריה של זהב והתעשרות. היא תחזור על עצמה במקומות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה ועוד. על אף שהפך לכינוי המקובל להגירה לאזור בו נמצא זהב, התרחב המושג "בהלה לזהב" גם למושג כללי המשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש, רק כי מישהו כבר התעשר ממנו וזה נראה קל להפליא...


הנה סרטון תיעודי קצר על הבהלה לזהב:

http://youtu.be/QxekRM5-uMU


מאז ממשיכים לחפש זהב בקליפורניה:

https://youtu.be/uZu15TDYxj8


הקנאה - הצד העצוב של "הבהלה לזהב":

http://youtu.be/xBm8OJnIXfc


וקשיי הכורים שהוצגו בחיוך בסרט הנפלא "הבהלה לזהב" של צ'ארלי צ'פלין:

https://youtu.be/79x41eW6gDs
מהו שער מטבע?
מהי השביתה ולמה אנשים שובתים?
מה זה אפקט הדומינו?
מהן השקעות?
מהן סדנאות היֶזַע?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.