» «
קרטל
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?



קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.

אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.

יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.


הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם:

https://youtu.be/gEEXf_bz0kA


כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה:

https://youtu.be/ofYUO33J9og


סרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל:

http://youtu.be/NQzYymr1SEA
מונופול
מהו מונופול?



כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.

מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.

"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.

מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.

המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).


הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:

https://youtu.be/mip1cd-YRY8


סרטון על ההגבלים העסקיים באמריקה:

https://youtu.be/5M4Ypcqcazw


הנה גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?

https://youtu.be/7rH_W5PN8ns


ומקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול:

http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
השיטה הפאודלית
מי היו הצמיתים ומה הייתה השיטה הפאודלית?



השיטה הפיאודלית הייתה שיטת שלטון שבה העניק המלך לאציליו ודרכם לאביריו שטחים, עבור התמיכה בו. תמורת השטחים הללו, שבהם זכו לשלוט, הם נלחמו בשבילו בשדה הקרב וסייעו לו בהגנה על הממלכה. בנחלות הללו של האבירים עבדו איכרים שנקראו צמיתים והם פרנסו את האביר ואת כל צרכיו וצרכי משפחתו. הצמיתים עצמם הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול..

השיטה הפאודלית, השיטה החברתית הנפוצה באירופה של ימי הביניים, לא דגלה בכלכלה חופשית ואנשים לא יכולים היו לבחור במה לעבוד והיכן. במסגרת הפאודליזם זכו העניים בהגנה מצד האדון ובזכות לחיות על אדמותיו - תמורת נאמנות לו ועבודה עבורו.

בשיטה הפאודלית היו האדמות שייכות למלך ולמשפחת המלוכה בלבד. כשהמלך העניק אדמות לאצילים ששירתו אותו בנאמנות או הנהיגו את הצבא בהצלחה, הוא קנה את תמיכתם והשתתפותם בהגנה על מלכותו. האצילים הללו נהגו להשכיר את אדמותיהם לאבירים ואדונים, ששילמו להם עבור שכירות. הם עצמם העסיקו בעבודה באדמתם איכרים שנקרא אריסים. האריסים היו איכרים שעבדו את האדמה וחייהם היו קשים למדי. תמורת העבודה הקשה שלהם לא זכו להרבה, אך הם קיבלו בכל זאת שכר נמוך כלשהו וחלקת אדמה קטנה, שבה גידלו מזון לבני משפחתם.


הנה סיפורו של הפיאודליזם:

http://youtu.be/lhVP7TM0DL0


סיפורם של האיכרים הפשוטים בימי הביניים:

http://youtu.be/UChBeXapjZ4


השיטה הפאודלית של ימי הביניים:

https://youtu.be/zO-8f3XpNMg


הנה המחזה בעברית של תכנית טלוויזיה שמסבירה על השיטה:

https://youtu.be/87GchIQQPBI


עקרונות השיטה הפאודלית:

https://youtu.be/Brz0GuGbOII


וסקירת וידאו של הפאודליזם:

https://youtu.be/Z2-f4ZXKsUE
אקזיט
מה זה אקזיט?


אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).

אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.

אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.


הנה סרטון עם דיווח על האקזיט של חברת הסטארטאפ Waze שנמכרת לחברת גוגל:

http://youtu.be/Vn4i9lwBHiQ

כלכלה

סדנאות יזע
מהן סדנאות היֶזַע?



סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.

המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.

הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.

השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.

האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?


הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:

https://youtu.be/CCrUZuyZHyk


כך נלחמים בהם אקטיביסטים:

https://youtu.be/Vaydha20UUA


הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:

https://youtu.be/WY4FeUYMFzM


עובדת סדנאות היזע בבנגלדש מספרת:

https://youtu.be/8QSC_9c6qCQ


מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:

https://youtu.be/R3Mb2byzJBs


סדנאות היזע שבסין:

https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes


והנה סרט תיעודי על מפעלי ענק סיניים שהם עיר שלמה ובה חיים, מגדלים ילדים ועובדים כולם:

https://youtu.be/lKseBx1YPgo?long=yes
היצע וביקוש
מהם היצע וביקוש?



היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.

בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.


הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:

http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8
גירעון
מה זה גירעון?



גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).

גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.

מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).

אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.


הנה הסבר של הגירעון:

http://youtu.be/WjK7ym6pZC8


והנה הצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:

http://youtu.be/89-ELno5Bgc
ריכוזיות כלכלית
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?



ריכוזיות היא מצב שבו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה. ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.

ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת. היה חשש שמצב כזה יווצר עם מונופול הגז הטבעי, שלאחרונה הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.


הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות:

http://youtu.be/bv0Z3edrjLk


הנה ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה:

http://youtu.be/EKObH5ftyxk


לפעמים זה גם פוגע בבטיחות:

http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g


אנטי מחיקון
מה היה האנטי מחיקון?



קשה להאמין שפעם, בסוף שנות ה-70, דאגה הממשלה שיווצרו פערים בין עניים לעשירים בישראל. עד כדי כך דאגה הממשלה מפערים חברתיים, שהיא הורתה לערוץ הטלוויזיה היחיד לשדר את כל התכניות בשחור-לבן ולא בצבע. החשש מכך שהעשירים יצפו בתכניות בצבע כשהשאר לא יכולים להרשות לעצמם מכשירים צבעוניים היה גדול. כך הפעילה רשות השידור את המחיקון - מתקן שממיר את כל התכניות הצבעוניות לשחור לבן. גם אלה שצולמו במקור בצבע..

אבל בעם ישראל לא מוותרים בקלות. יזמים מוכשרים בראשות מי שלימים יהיה נשיא חברת אינטל בישראל, מולי אדן, יצרו מתקן הפוך. המתקן שנמכר לכל דורש נקרא אנטי-מחיקון והוא הותקן במכשירי הטלוויזיה הצבעוניים כדי לשחזר את הצבע שהוסר בשידורים הללו. כך יכולה הייתה הממשלה להתהדר בצעדים חברתיים, בזמן שהציבור בעל הממון רואה בדיוק את מה שהוא רוצה.

כמובן שבתוך שנים אחדות בוטלה המדיניות המשונה והלא-יעילה של הממשלה וה"אנטי-מחיקון" הפך למטבע לשון שמצביע על החלטות כושלות ועל ממשלה שמתערבת באופן מיותר בכלכלה החופשית.


הנה האנטי מחיקון:

http://youtu.be/PYeNOShS1LA
למה תחרות טובה לצרכן?



התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.

ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.

ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".


הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה:

http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
מהו כסף פיאט?



כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.

אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.

אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?

הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.

שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.

פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".


איך הפך הכסף לכסף פיאט:

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק:

https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ


וכך הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה:

http://youtu.be/XNu5ppFZbHo


הנה הסבר כסף הפיאט:

http://youtu.be/hx16a72j__8
מה זה דיבידנד?



הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה.

המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד". דיבידנד הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה. מבחינת בעלי המניות אלה פירות השקעתם.

מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".


הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:

http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
מה זו קבוצת רכישה?



קבוצת רכישה היא קבוצה של אנשים שמתארגנת יחדיו כדי לרכוש קרקע ולבנות בנין מגורים משותף או שכונה שנבנית במשותף.

הסיבה להקים קבוצת רכישה היא חיסכון כספי והקמת בניין או ישוב שאיכות השכנים בו ידועה. בקבוצות רכישה נחסך הרווח הגדול שלוקח הקבלן וגם הכסף שיוציא על פרסום ושיווק, כיוון שאל קבוצת רכישה מצטרפים חברים ששמעו על קיומה מפה לאוזן. בקבוצת רכישה ניתן גם לבחור את השכנים וכך נמנעים מאנשים שאינם שכנים טובים.


הנה סרטון על קבוצות הרכישה:

https://youtu.be/c4QKaJ6TcDk


פרסומת אופיינית לקבוצת רכישה:

https://youtu.be/9JH42s3gVl0


אזהרה של מקצוענים מקבוצות הרכישה הללו:

https://youtu.be/R0X9ZN05eDE


והנה קבוצת רוכשים - זו התארגנות קבוצתית לקנייה משותפת מקבלן:

https://youtu.be/_KkJmkrGgO0


וראיון טלוויזיה על נושא קבוצות הרכישה:

https://youtu.be/XaRFduQbwxk?long=yes
מהי משיכת יתר?



משיכת יתר, "מינוס" או אוברדראפט, הם שמות שונים למצב לא בריא, של בזבוז יותר כסף ממה שעומד לרשותנו. משיכת יתר (אוברדרפט), היא הוצאה של כסף מפקדון עובר ושב בבנק (עו"ש), שעולה על הסכום שמופקד בבנק.

מבחינה כלכלית, משיכת היתר אינה טובה לנו כלל והיא ממש לא מומלצת. למעשה, משיכת יתר היא הלוואה בתנאים רעים במיוחד, כיוון שהריבית שאנו משלמים על אוברדראפט היא גבוהה הרבה יותר מכל ריבית של הלוואה רגילה. במילים אחרות, על מי שנכנס למשיכת יתר יהיה לשלם הרבה יותר עבור כל שקל שהוציא בה. לא פעם מצב כזה יכול להיות תחילתו של חוב גדול יותר.


הנה משיכת היתר והאשראי שהבנק מוכן לתת, תמורת תשלום:

http://youtu.be/fSZEiL7cewc


אובדראפט הוא הלוואה בריבית מאד גבוהה והבנקים משתמשים בה כדי לסדר אתכם:

https://youtu.be/fxVuExvRAfg
מה זה קפיטליזם?



קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה. בקפיטליזם השוק הוא חופשי וכל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.

דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה. התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.

השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם או הקומוניזם שדוגלת בשוויון ובדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.


כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:

http://youtu.be/IDuLced3OFM


הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:

https://youtu.be/Yh_hRS15n_8


הנה הסבר מדוע הוא השיטה הכלכלית המוסרית ביותר:

https://youtu.be/fJr2RO7g7jI


סרט על תולדות הקפיטליזם:

https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
מהו נאום מעלית?



נאום מעלית (Elevator speech) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.

דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, תוך חצי דקה עד דקה, את העניין שלכם. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.

קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה,גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.

איך נאום כזה עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.

אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.

חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.

אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון. אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!

זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.


הנה נאום המעלית בעברית נהדרת:

https://youtu.be/80OiO2A6zsY


דוגמה באנגלית:

https://youtu.be/JH0Thez9gvA


אפשר לחייך כמובן:

https://youtu.be/LDpe9StfGTA


והרצאה קצרה על נאום מעלית:

https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
מה זה סחר חליפין?



סחר חליפין (barter) הוא מסחר שבו אנשים מחליפים ביניהם סחורות ושירותים. אין בסחר חליפין כסף כלל. למעשה, סחר החליפין הוא שיטת המסחר העתיקה ביותר בעולם. עוד לפני שהמציאו את הכסף, נהגו אנשים להחליף דברים שגידלו או ייצרו, תמורת דברים של אנשים אחרים בהם חפצו. חוקרים מצאו באפריקה עדויות לסחר חליפין כבר לפני 100 אלף שנים.

גם בעידן המודרני מתקיים סוג של סחר-חליפין. באתרי אינטרנט שונים ובעבר בעיתונים מתקיימים שוקי "קח-תן" שבהם לא מעט אנשים מפרסמים דברים שהיו מוכנים לתת, תמורת דברים שהם רוצים.


הנה סרט מצויר שמדגים את סחר החליפין והרגע שבו התחילו להחליפו:

http://youtu.be/4B3DKdLL-Mo?t=9s


סרטון שמציג את סחר החליפין ותולדות הכסף שאחריו:

http://youtu.be/ZXIuFpu72Nk


הנה אתרי אינטרנט שמאפשרים מסחר בסחר חליפין:

http://youtu.be/BrpcPuoJXbo


הנה בנק מודרני שמבוסס על הרעיון של מטבע הוויר החברתי של שווייץ:

http://youtu.be/gY92_f7MRd4


למה אנשים שובתים? מהי השביתה?



לא תמיד קל להיות עובד במקום עבודה. לעובדים יש לעיתים קרובות הרגשה שהמנהלים חיים טוב, מרוויחים טוב ועובדים הרבה פחות קשה מהם. לפעמים העובדים מתרעמים על תנאי העבודה הקשים, או השכר הנמוך, או על כך שחברים לעבודה מפוטרים. לעובדים כאלה אין אפשרויות לגרום למעסיק לעשות כרצונם ולפעמים אפילו להקשיב להם ההנהלה מסרבת. הרי הם משלמים את משכורתם ויכולים גם לפטר אותם מהעבודה. לעיתים מקבל המעסיק החלטות שפוגעות בעובדים או מונע מהם זכויות שמגיעות להם לדעתם.

בתנאים כאלה, אם לא הצליחו לשכנע את המעסיק להענות לדרישות שלהם, יכולים העובדים לשבות מעבודה, כלומר לא לעבוד עד שיתקיים משא ומתן בין ההנהלה לנציגיהם ותושג הסכמה. הפסקת העבודה על ידי כל העובדים גורמת הפסדים ונזק למעסיקים ולבעלי הבית של החברה. פעמים רבות ההנהלה מנהלת משא ומתן ומתפשרת עם העובדים, כדי להחזירם לעבודה ולא להפסיד כסף רב יותר.


הנה קדימון מסדרה על שביתה, שממחיש את מה שעושים העובדים שמתחילים לשבות:

http://youtu.be/vNKSF-3jW4U


והנה מאותה סדרה, קטע קצר שמראה איך ההנהלה מגיבה לשביתה:

http://youtu.be/CWcNjwr_UGs
למה צריך אסטרטגיה?



אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.

לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.

הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.

מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.


הנה הסבר של המושג אסטרטגיה:

https://youtu.be/TD7WSLeQtVw


הסבר של האסטרטגיה העסקית:

https://youtu.be/9Bv0d-EawWk


אסטרטגיה יכולה להיות משעשעת:

https://youtu.be/wroQtTKeuks
כיצד עזרו המנצחים למנוצחים בתכנית מרשל?



בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, היו גרמניה ושותפותיה לציר הרשע שנלחם בבעלות הברית הרוסות לחלוטין, פשוטו כמשמעו. ההרס של המדינות הללו, גם הפיזי וגם הכלכלי, אמור היה להפוך אותן למדינות עניות ואת תושביהן לעניים מרודים, למשך שנים רבות. לכאורה זה מה שהמנצחים היו אמורים לרצות - שהם יתייסרו בעוני ובדלות מתמשכים, על ההרס והרצח שהם חוללו בכל רחבי אירופה והעולם.

בפועל, קרה בדיוק ההיפך. גרמניה, איטליה, ספרד ומדינות נוספות באירופה, הפכו בעשורים הבאים למדינות מהעשירות והחזקות בעולם. את התודה חייבים אזרחיהם ל"תכנית מרשל" (Marshall plan), התוכנית להבראת אירופה, שהושקה ב-1947, דווקא על ידי מי שבמלחמה היו אויביהם המרים ביותר - האמריקאים ושהתבססה על כסף רב שנתנו המנצחים למנוצחים דווקא.

זו הייתה תכנית מנוגדת לעיקרון של אלפי שנים, שלפיו המנצחים לוקחים הכל מהמובסים. בתכנית, שנקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל, שר החוץ שלה, לא נלקח שלל על ידי האמריקאים אלא להיפך. הם השקיעו כ-13 מיליארד דולר בסיוע כלכלי ובייעוץ טכנולוגי למדינות אירופה המובסות, שהיו רק צריכים להצטרף לארגון ה־OEEC, בעברית "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי". זו הייתה תכנית חכמה של המנצחים, לשיקום אירופה לאחר המלחמה.

על אף שיש היסטוריונים שסבורים אחרת, רבים רואים בתכנית מרשל מרכיב מרכזי בהצלחת שיקום אירופה לאחר המלחמה. במקביל, גם ארצות הברית הרוויחה ממנה בגדול, שכן היצרנים האמריקאים מכרו כתוצאה ממנה בכל רחבי אירופה והכלכלה האמריקאית החלה את מה שיהפוך לבום כלכלי אדיר. לפיכך נחשבת תוכנית מרשל למפעל הסיוע הגדול בתולדות האנושות והמוצלח ביותר.

היות והתכנית נועדה בעצם למנוע את התחברות מדינות אירופה לקומוניזם, לא השתתפו ברית המועצות והמדינות שבהן שלטה, מדינות ברית ורשה, בתוכנית מרשל. הסיבה - מנהיג ברית המועצות, סטלין, סבר שהיא מופנית נגדו וראה בה איום על הקומוניזם של ברית המועצות. הוא סרב לתמוך באופן דומה במדינות מזרח אירופה, מה שנחשב לטעות היסטורית שלו.

שהרי אם תכנית מרשל הקפיצה את אירופה המערבית לשמיים, הפיצה במערב אירופה תקווה ואמון כלפי אמריקה והכתירה אותה כמנהיגת העולם החופשי, במזרח אירופה קרה בדיוק ההפך. ברית המועצות למעשה שדדה את הפיצויים שתבעה, על נזקי המלחמה שנגרמו לה, מה שבדיעבד לא הקפיץ את כלכלתה ובנוסף נלקח בחלקו, מאותן מדינות שהפכו חברות בברית שלה. פלא שאף אחד באירופה לא ממש אהב אותה?

כך שלמעשה, תכנית מרשל הייתה יוזמה מקורית, יצירתית ורבת רבדים, בקנה מידה היסטורי, שיצרה אירופה חדשה ועולם בריא יותר.


הנה סיפורה של תכנית מרשל:

https://youtu.be/Xyoviiavusk


ברלין ההרוסה היא דוגמה לאירופה שאחרי המלחמה:

https://youtu.be/fT0YgjwEQjw


תכנית מרשל בונה את אירופה מחדש:

https://youtu.be/WtH8oo4gCdg


הסבר של ההיגיון שבה:

https://youtu.be/IU_QQtPRhSU


וסרט תיעודי על תכנית מרשל וכיצד שיקמה את אירופה:

https://youtu.be/6Ls_Av45DCM?long=yes
מדוע חזה מלתוס שהמזון בעולם ייגמר?



תומס מלתוס היה כלכלן ומתמטיקאי אנגלי שצפה במאה ה-18 רעב קרוב בעולם כולו, בשל קצב גידול האוכלוסיה. בני האדם, לפי התיאוריה שלו, יתרבו כמו שפנים, מה שיגרום להפחתת השכר לרמה שתאפשר קיום בסיסי ולא יותר. הדבר יביא לגידול בשיעור התמותה, עד שהוא ישתווה לשיעור הילודה.

המשמעות של הטענה של מלתוס הייתה שבגלל שאוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה כל הזמן, בעוד שייצור המזון בעולם גדל הרבה יותר לאט, העולם צפוי להגיע למצב של מחסור במזון ולרעב בסביבות שנת 1890.

להבנתו, ההבדל שבין הגידול האיטי של אספקת המזון ובין הגידול המעריכי והמהיר של האוכלוסיה, גידול שמייצר מכל זוג כמה ילדים, ההבדל הזה יביא בעתיד למחסור של המזון שיעמוד לרשות בני האדם. לפיכך, חזה מלתוס את מה שייקרא לימים "אסון מלתוסיאני" - אסון ורעב שיובילו לצמצום של האוכלוסייה האנושית.

השפעת התאוריה של מלתוס בתחום הכלכלה והממשל הייתה גדולה. הוא שכנע כלכלנים רבים שעובדים רבים אמנם מגדילים את כמות התוצרת אבל הם מקטינים את התוצרת לנפש. הוא הסביר שילודה גדולה מדי מייצרת סיכון כלכלי.

הכלכלנים כיום סבורים שמלתוס טעה בכך שלא לקח בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, פיתוח של דשנים וחומרי הדברה שהביא להגדלת היבול, מלחמות עולם שצמצמו את האוכלוסיה העולמית ועוד - גורמים שמנעו עד היום את האסון המלתוסיאני. עם זאת, התיאוריה של התפוצצות האוכלוסין חוזרת שוב גם כיום.


הנה סרטון שמספר על תחזיותיו של תומאס מלתוס:

http://youtu.be/vZVOU5bfHrM


עוד הסבר של התיאוריה המלתוסיאנית:

http://youtu.be/0rlABDm1gOU


וסרט תיעודי על התפוצצות האוכלוסין בעולם:

https://youtu.be/eA5BM7CE5-8?long=yes
מה זה אפקט הדומינו?
איך עובד הברקוד?
מהן מניות?
מה זה בנק?
מי המציא את הברקוד?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.