» «
בעלי חיים
איך החיות מדברות ביניהן?



בעלי חיים מתקשרים ביניהם באמצעים שונים. בעלי חיים משתמשים בעיקר בתנועות ובצבע כדי להעביר מסרים. אצל היונקים יש שימוש גם בקולות, כמו נביחות ונהימות, כדי להעביר מסרים שונים. הפילים מעבירים מידע רב ממרחק של כמה קילומטרים באמצעות קריאות בצלילים נמוכים שהם מתחת לסף השמיעה של בני אדם. גם ריחות הם אמצעי תקשורת מצוין - בעלי כלבים יוכלו לספר כמה זמן משקיעים הכלבים שלהם בהרחת כלבים אחרים ומה שהם משאירים אחריהם...

התקשורת בין בעלי חיים היא מגוונת עוד יותר. הלווייתן הקטלן שר כצורת תקשורת עם בני מינו. גם הציפורים מתקשרות ביניהן באמצעות שירת הציפורים. יש להן גם שיטות להעביר מידע בהתנהגות, כמו טקסי חיזור וריקודי חיזור מושקעים של הזכרים. באמצעות הריקוד הם מעבירים מידע לנקבות על כוונותיהם ולעיתים הם מתקשטים בצבעים עשירים ומסוגננים, גם אם מסוכנים להם (קראו על כך באאוריקה בתגית "עקרון ההכבדה"). התקשטות וריקודי חיזור הם דרכי תקשורת מוכרות כדי לומר לנקבה "קחי אותי"...

בעלי חיים במעמקי הים מתקשרים באמצעות זרמים חשמליים, צבעי זרחן או תאורת גוף. צפרדעים מקרקרות, צרצרים מצרצרים זה לזה, דבורים רוקדות ריקוד בצורת הספרה 8 וכך מסמנות לחברותיהן איפה יש צוף רב. קופים משתמשים בהבעות פנים כמו חשיפת שיניים ותנועות גוף כמו שיער סומר כדי להעביר רגשות, גחליליות מאירות בלילה כדי למשוך בני זוג - כל אלה הן דרכי תקשורת שמחליפות את השפה האנושית, למי שמוחם אינו מפותח כמו של בני האדם.


הנה הסבר על כיצד מתקשרים בעלי החיים:

http://youtu.be/s_N6Mt0wPqA


בעלי חיים שמדברים בריקודי חיזור ותנועות גוף:

http://youtu.be/1b_zy7D5Fjw


סרטון משעשע על כיצד חיות כמעט מדברות...

http://youtu.be/_aJ-Ax6nBCc


הנה מה שהם אולי מתכוונים לומר (:

http://youtu.be/R6R-Hm0enGg


וסרט תיעודי על תקשורת בבעלי חיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc?t=2m17s?long=yes
דובי נמלים
מהו דוב הנמלים?



דב נמלים (Ant bear או Ant Eater) הוא אחד מבעלי החיים המיוחדים שרואים בטבע. מוזרים בצורתם ככל שיהיו, דומה שדובֵּי נמלים הם יונקים שהאוכל שלהם הוא המיוחד דווקא - שכן הם אוכלי נמלים וטרמיטים.

למעשה, בטבע אוכלים דובי הנמלים בסביבות 30,000 נמלים וטרמיטים בכל יום.

דובי הנמלים הם בעלי חרטום ארוך, דמוי צינור ואין להם שיניים. גם הטפרים הקדמיים החדים והחזקים שלהם משמשים לציד הנמלים והטרמיטים.

איך הם אוכלים? - הם מוצאים את הנמלים בעזרת אפם החודרני ושולפים אותם מקיניהם באמצעות הלשון שנעה במהירות ומכוסה ברוק דביק. ואגב, לשונו הארוכה של דוב נמלים יכולה להגיע לאורך של 65 סנטימטרים!

דוב הנמלים נפוץ במיוחד בחלקים הטרופיים של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. הוא חי על עצים או על פני הקרקע, לאורך גדות נהרות, בערבות עם ביצות נמוכות, ובעומקי היערות הלחים.


הנה דב הנמלים (עברית):

http://youtu.be/ON-7DZKLQVo?t=8s


דוב נמלים בגן חיות:

https://youtu.be/Rj67rHawDTg


ודוב נמלים ענקי שאפילו יגואר נרתע מלתקוף:

https://youtu.be/Ko_tSbs9UdQ
ג'ירף
מה הגובה של הגירפים ואיך מטפלים בהם?



החיה הכי גבוהה בעולם היא הג'ירפה, או הג'ירף. גובה ראשו של הג'ירף הוא כ־6 מטרים מעל פני הקרקע!


כל כך גבוה הג'ירף ליד המטפלים בו:

http://youtu.be/aPZ2jO1tgN4


כך ג'ירפה ממליטה:

http://youtu.be/AVnRpoELf8A


הג'ירפים הקטנים גדלים:

http://youtu.be/AHNFWmAe5yg


וכך שוקלים ג'ירף:

http://youtu.be/WcyGWJnXeNU
דו חיים
מהו גלגול אצל הדו-חיים?



למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".

איך מתנהל הגלגול הזה?

בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.

ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.

רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.

מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.

אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.

איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:

https://youtu.be/1y6614FsC4I


הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:

https://youtu.be/7NhA9SHunKs


הסבר באנגלית של המטמורפוזה:

https://youtu.be/rJOOxlFs9Is


ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):

https://youtu.be/wyUWl272b20

בעלי חיים

עצלן
מהו העצלן?



העצלן שחי ביערות האמזונס מבלה את רוב חייו כשהוא תלוי על העצים, בעזרת 3 טפריו, שהם האצבעות הארוכות והמעוקלות שלו. את מזונו משיג עצלן 3 האצבעות מהעלים שהוא תולש מהעצים.

עצלן זכה לשמו כנראה מהיותו חיה איטית במיוחד, כמעט עיוורת וחרשת. הוא אוכל רק עלים מעצי יערות הגשם ובעיקרון ישן המון ולא זז לשום מקום...

המהירות המרבית שהעצלן יכול להגיע אליה היא כ-2 מטר בדקה, כלומר מהירות התנועה המקסימלית שלו היא 0.12 קמ"ש, מה שהופך אותו ליונק הכי איטי בעולם.

העצלן יורד אחת לשבוע כדי לחפור בור, לעשות צרכיו ולכסות. אז הוא פגיע לטריפה בידי יגוארים וכלבי פרא או עופות דורסים כמו ההרפיה. נסיונות להבין מדוע הוא מסתכן כל כך מעוררות השערות, מדישון העץ שעליו הוא ישן ועד להטלת ביצים של העש שחי בתוך פרוותו. 


הנה העצלנים בספארי (עברית):

https://youtu.be/35R0IrPqZYE


העצלן בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/ndMKTnSRsKM


עושה הכל בדרך למציאת בת זוג:

https://youtu.be/T7HGSvczDA4


הקולות החמודים של העצלן:

http://youtu.be/5Tdokh1KYuQ


טיפול אנושי בגורי העצלן:

http://youtu.be/q1mAGQAw3Oc


ומקורותיו של העצלן (מתורגם):

https://youtu.be/-64U7WoBrqM
לוטרה
איזו חיה הופכת את הבטן שלה לשולחן אוכל?



הלוטרה, או לוטרת הים, צוללת במים ולוכדת סרטנים ורכיכות, שאותן היא אוכלת. לאחר שצדה אותם היא עולה אל פני המים וצפה על הגב. את הבטן שלה היא הופכת לשולחן אוכל ולעיתים היא משתמשת באבנים, כדי למעוך ולפצח צדפות ולאכול את הבשר שבתוכן.


הנה לוטרת הים משתמשת בבטנה לאכילת סרטן:

http://youtu.be/B66NSm1nILo


אבן משמשת לוטרת ים כדי לנפץ צדפה:

http://youtu.be/Uc7Ahp5--eE


על לוטרת הים והטיפול המסור שלה בצאצאיה:

http://youtu.be/o0OyhHeelyo?t=9s


ולוטרת ים מלמדת את הגור שלה לשחות:

http://youtu.be/b4ELyQQp_yU
נקר
מה הנקר עושה לעץ?



הנקר (Woodpecker) מוצא את רוב מזונו בתוך גזעי עצים, לרוב עצים רקובים או זקנים, כשהוא מאתר זחלים של חרקים, המצויים מתחת לקליפת העץ.

הגזעים של העצים, בנוסף להיותם מקור למזון, גם משמשים לו כאתרי קינון. לרוב הנקר אינו בולט על העצים ונוכחותו מתגלה לרוב רק כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול. את הנקישות של הנקר השחור, למשל, אפשר לשמוע ממרחק של כמעט 2 קילומטרים.

החוקרים התעניינו תמיד כיצד הנקר לא חוטף כאב ראש מהנקישות החזקות והמהירות שלו בעצים. לאחרונה מדענים גילו שבמשך מיליוני שנות אבולוציה פיתח הנקר עצמות ספוגיות בגולגולת, שהמבנה המיוחד שלהן משמש כבולם זעזועים ומאפשר לנקר לעמוד בלחץ הרב של הניקור על ראשו.

הנקישות של הנקר משמשות לכמה תפקידים שונים: הן מאפשרות לו גם לאתר זחלי חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, וגם מהוות הכרזה על "רכושו" או "הטריטוריה שלו" (שטח ששייך לו, בין בני מינו) וגם כקריאת זיהוי בין בני זוג נקרים.

על אף הנזק שהם גורמים לעיתים לצינורות השקיה או טפטפות, הנקרים הם לרוב עופות מועילים, בהיותם ניזונים ממזיקים.


הנה הנקר במאבק על המזון עם הסנאים שמתעניינים במזון שהוא רוצה:

http://youtu.be/YMZlS0z2mJ0


נקר מגלאני:

http://youtu.be/vD7TplOW27Q


נקר מאכיל את גוזליו, שנמצאים בקן שנמצא בחור שהוא נקר בעץ:

https://youtu.be/LeJEqtDZt7g


וזוג נקר סורי מאכילים את הגוזל שלהם:

http://youtu.be/IW-_OgvwcbI
דבורים
מהן הדבורים ואיך הן מתנהלות וחיות?



מושבת דבורים היא דוגמה לארגון תפקידים מופתי בטבע ולחברה מאורגנת להפליא. לכל דבורה במושבת הדבורים יש תפקיד משל עצמה בקבוצה וכולן ממלאות את תפקידן. מלכת הדבורים יולדת ולדות רבות של דבורים. רק אחת מהן מוטלת לתא שבו היא תקבל מזון מלכות מיוחד ותהיה בעתיד מלכת דבורים בעצמה. בכל קן יש מלכה אחת ולעולם לא יהיו שתי מלכות בכוורת אחת. כשהדבורה הצעירה, שגדלה עם מזון מלכות, הופכת לדבורה מלכה, היא עוזבת עם כמה דבורים ומייסדת מושבה חדשה.

מאות הזכרים שבקן נועדו להפרות את המלכה. כשהמלכה יוצאת לעוף באוויר הם עפים אחריה ואחד מהם משיג אותה. לאחר הזדווגות קצרה הוא מחדיר לגופה את תאי הזרע שמהם תלד את הוולדות.

אלפי הפועלות שבקן מזינות את יושבי הקן. הן אוספות אבקת פרחים וצוף ובונות חלות מהדונג שהן מביאות אל הכוורת. אמנם גם מלכת הדבורים וגם הפועלות הן נקבות, אך רק המלכה מסוגלת להטיל ביצים פוריות, שמהן יוולדו דבורים. השאר מקבלות ממנה הורמונים שמונעים מהן את היכולת להוליד ולדות.

מבנה חלת הדבש מאורגן גם הוא להפליא - במרכז החלה ישנם תאים שבהם גדלים הוולדות של הדבורים. בתאים שמסביב נאגר הדבש. הדבש ישמש מזון לדבורים בעונת החורף ובזמנים של מחסור.


על הדבורים ומושבת הדבורים:

https://youtu.be/dA05LOfPblY?t=7s


על חיי הדבורים:

http://youtu.be/sSk_ev1eZec


והנה ולדות של דבורים מגיחות לעולם:

http://youtu.be/ImrNE344-io


איגואנה
מהי האיגואנה החזקה?



האיגואנה (Iguana) היא זוחל שנפוץ בעיקר בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה. לאיגואנות חוש טעם מאד מפותח, יותר משל בני-אדם. הן צמחוניות, אם כי בטבע הן אוכלות מעת לעת גם חרקים. יש להן גם ראייה מצוינת למרחקים והן מיטיבות לזהות צורות, צבעים וצללים - גם ממרחקים גדולים!

בין המינים של האיגואנות קיימים איגואנת האנטילים הקטנים והאיגואנה הירוקה, שהיא גם חיית מחמד. האיגואנות מגיעות מאזורים טרופיים. הן חיות לרוב על העצים ביערות, תמיד בקרבת מקורות מים. הן אינן תוקפניות כלפי בני-אדם, אך הן חזקות. כדי להגן על עצמן הן מצליפות בעזרת הזנב ולעיתים גם שורטות עם הציפורניים.

את האיגואנות ניתן למצוא בדרום ברזיל, פרגוואי, מקסיקו ובאיים הקאריביים. גם בחלק ממדינות דרום ארצות הברית, פלורידה וטקסס למשל, ניתן למצוא איגואנות. 


הנה האיגואנה בטבע:

http://youtu.be/GM3v0esGq1E


איגואנות באיי הגלפגוס:

http://youtu.be/czpPbDGHOZA


על האיגואנות למיניהן:

http://youtu.be/hAeVq-XK5ZI


איגואנה שמישהו מגדל בבית:

http://youtu.be/co8s3o1Mg64


וסרט על האיגואנות ובעלי החיים שמסביבם באיי הגלפגוס:

https://youtu.be/L7AxNcg8RXE?long=yes
למי בטבע יש הכי הרבה שיניים?
שממית רחבת זנב היא בעל החיים שיש לו הכי הרבה שיניים (למעט דגים). יש לשממית רחבת הזנב יותר מ-300 שיניים - יותר מאשר לזוחל, ציפור או יונק כלשהם. מספר השיניים העצום הוא מופלא עוד יותר לאור זה שכל אורכה של השממית הזו הוא רק 30 ס"מ!


הנה השממית רחבת-הזנב במלוא הדרה:

http://youtu.be/jXdKcIecMw0
אצל אילו בעלי חיים העיניים הן בצד הראש?



אצל רוב היונקים הצמחונים העיניים ממוקמות בצדי הראש. הדבר נועד כדי להגדיל את שדה הראייה ולאפשר לבעל החיים להבחין מוקדם ככל האפשר בבעל חיים טורף שמתקרב אליו ולהיזהר ממנו. מדובר ביתרון שהתפתח במהלך האבולוציה, כשיונקים בעלי עיניים בצד שרדו והתרבו במהלך הדורות, כיוון שהיה להם יתרון אבולוציוני.

עיני הטורפים לעומת זאת, נמצאות בקדמת הראש, כך שיוכלו להמתמקד על טרף ולאמוד את המרחק ממנו, לקראת הציד.


הנה זווית הראיה ואפשרויות הראיה של בעלי החיים השונים למול האדם:

http://youtu.be/XbZ9xJUyIWY
מהם הפינגווינים והאם הם ציפורים?



הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


עוד על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI
האם בעלי חיים חשים מראש רעידות אדמה וצונאמי?



כנראה שכן. בעדויות מסופות הצונאמי שתקפו את תאילנד סיפרו רבים על העצבנות והבריחה של בעלי חיים שלא היו כלואים או קשורים בשעות שלפני שהגיע הצונמי. יש להם סוג של תחושה ססמית, או תקשורת ססמית (Seismic communication).

עד כדי כך התופעה אובחנה, שבחקירות שנערכו לאחר הצונאמי שם, הסתבר שאף בעל חיים או חיית מחמד שהיו משוחררים לא נפגע באסון הצונאמי, שמאות אנשים קיפחו בו את חייהם.

העדויות הללו מצטרפות לתצפיות שערכו זואולוגים בבעלי חיים, שבהן ראו כיצד בעלי החיים מזהים רעידות אדמה שהתרחשו אפילו במרחקים של מאות קילומטרים מהמקום שבו עמדו.

במחקרים שונים נמצא שפעולות שונות של הפיל, כולל הליכה וריצה, נאקה או נחרה, יוצרות סוג של רעד בקרקע, מעין חותמת ססמית, שפילים רחוקים יכולים לזהות כאזהרה ולנוס מפני אסון מתקרב. יתכן שזה חלק מההסבר לתופעה המדהימה הזו בעולם בעלי החיים, אך יש תיאוריות נוספות.

כי האמת היא שחוקרים מזהים מינים נוספים של בעלי חיים, המזהים כך אסונות טבע שונים. עובדה זו מפחית מעט את המיוחדות של הפילים ואולי גם את הסבר כף הרגל של הפיל.


הנה סרטון שמתאר ומראה את התופעה של פילים המזהים תנועות סייסמיות ורעידות אדמה רחוקות:

https://youtu.be/jQiPq5yWhrc


ההסבר המרתק לכך הוא היכולת של הפיל לחוש גלי קול בתדירות נמוכה מאוד, ממרחקים של קילומטרים רבים, באמצעות כף רגלו:

https://youtu.be/iYM9oXftLIQ


ובעלי החיים הנוספים המזהים כך אסונות טבע משמעותיים:

https://youtu.be/RT3-KKP_h2o
מהי פרת ים?



פרת הים, או תחש הנהרות, חיה באזורים של חופים חמים וניזונה מאצות וצמחי ים. הפרה הזו שחיינית מצוינת, שגומעת מרחקים גדולים במהירות. זנבה הגדול של פרת הים הוא שמאפשר לה להתקדם במים במהירות.


הנה סרטון על פרות הים:

http://youtu.be/cIBhatt27tk


הנה שחייה עם פרת ים:

http://youtu.be/bsZ7MT4POXk


ועוד סרטון קסום של תחש הנהרות:

http://youtu.be/_AvjXSEWBXk
איך בעלי חיים משוחחים?



אמנם בעלי החיים לא מדברים ביניהם כמו בני-אדם. הם לא יודעים מילים או כיצד לבנות משפט. אפילו התוכים שמחקים בני אדם, לא ממש יודעים מה המשמעות של המילים שהם אומרים.

אבל המדענים יודעים לספר שרוב בעלי החיים יש דרכים לתקשר ולהעביר מסרים ביניהם ללא מילים, בלשון מדעית - בתקשורת שאינה מילולית.

קולות שונים ומשונים, סימני התנהגות, מגע ואפילו ריחות - כל אלה משמשים לתקשורת של בעלי חיים, מיונקים וציפורים ועד לחרקים שונים שחיים במושבות חברתיות.


הנה סרט מופלא על התקשורת של בעלי החיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc
מה צבים אוכלים?



צבים מתחלקים לצבי יבשה וצבי ים. צבי היבשה ניזונים ממזון צמחי. הם אוכלים מינים שונים של ירקות, כגון עלי חסה, סלק, כרוב ועלי כרוב, עלי תרד, שורשים של גזר, כרובית וכמובן עגבניות ומלפפונים.

כשמאכילים צבים, הקפידו לתת להם בכל יום מזון טרי ולפנות את שאריות המזון הקודם.


הנה המזון הקלאסי של הצב - חסה:

https://youtu.be/uO6fqunLD4Y


וגזר:

https://youtu.be/oIpJPJLLIo8


צבי ים אוכלים גם מדוזות:

https://youtu.be/DmNOsOm0JiE


וצב שגם באכילת פטל לוקח את הזמן לאט:

https://youtu.be/vb11rZgfihc
מהן החשופיות ומה ההבדל בינן לבין החלזונות?



חשופית (Slug) היא סוג של חילזון שאין לו קונכיה על הגב, כלומר חלזונות חסרי קונכייה. ישנם מינים של חשופיות שחיים ביבשה, תמיד במקום לח. אנו מכירים בעיקר את החשופית הצהובה. זוהי החשופית היבשתית שרואים לרוב בגינות ובחצרות הבתים. הן יוצאות פעמים רבות ממרתפי בתים ומהביוב.

ישנן גם חשופיות שחיות בים. חשופיות הים הן לרוב צבעוניות ובעלות צורה מרהיבה, הן לצורכי הרתעה מחומרי הרעל שבגופן והן לצרכי חיזור. הצורות שלהן משמשות לעיתים גם להסוואה, על פי הדימיון לבעלי חיים אחרים.

לרוב ניזונה החשופית מאצות, פטריות ורקבובית של צמחים.


הנה החשופיות - החלזונות חסרי הקונכייה:

https://youtu.be/mHvCQSGanJg


החשופית הוורודה של אוסטרליה:

https://youtu.be/UOjPtfy0qVE


חשופיות נמר בזוג:

https://youtu.be/ST_AEmm3GmI


ובחור מצחיק שחושב שהוא חשופית (אף שהוא לבוש בבגד ים):

https://youtu.be/pu2qSH3y6xc


מהם צבי הים?



צבי ים (Sea Turtles) הם יצורים קדמונים, שקיימים מיליוני שנים וחיים באוקיינוסים. השריון שלהם, כמו אצל צבי היבשה, מגן על גבם. גחונם, בהיותו שטוח, מתאים לשחייה. כך גם רגליהם, הדומים לסנפירים או למשוטים ומסייעים להם לשחות בים.

זה כמובן לא מפריע לנקבות צבי הים להגיח מעת לעת אל היבשה ולהטיל את הביצים שלהן בבור שהן חופרות על החוף. לאחר 50 יום הם בוקעים מהביצים, חופרים את דרכם אל מחוץ לבור ורצים במהירות, היישר אל הים.

כיום נתונים צבי הים בסכנת הכחדה. אשמים בכך הצמצום באזורי הטלות הביצים שעומדים לרשות צבות הים, תוצאה של בנייה מואצת לאורך החופים והערים שנבנות עליהם ושל התרבות רשתות דיג בחופים. מוסיפים לכך אסונות אקולוגיים של זיהום ימי והציד שלהם. ציד זה נובע מהביקוש של המסעדות לבשר הצבים היקר, ביקוש שיצר ציד אכזרי, חלקו הגדול לא חוקי, ההולך ומחסל את צבי הים.


כך שורדים וחיים צבי הים (מתורגם):

https://youtu.be/t-KmQ6pGxg4


צבי הים בסביבתם:

https://youtu.be/mFDBtVupyqY


כך מחזירים צב ים אל האוקיינוס:

https://youtu.be/HvKGLlMa5ec


וסרטון תיעודי על צבי הים:

https://youtu.be/_44-x_gWE7Y?long=yes
איך הסוסים דוהרים כל כך מהר?



הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לפתח מהירויות ריצה גדולות. למעשה, הסוסים (Horses) הם מבעלי החיים המהירים ביותר. ריצתם של הסוסים נקראת דהירה.

סוד דהירתם המהירה הוא בעצמות הרגל של הסוסים. יש להם בעצמות פרופורציות שמקנות להם יכולת דהירה מצוינת. האמריקנים נוהגים לומר עליהם "אין רגל, אין סוס".

מאז שהסוסים בויתו, כפות רגליהם הם איברים שזוכים לטיפוח מיוחד של האדם. על החלק החיצוני של הפרסה, כף רגלו של הסוס שעשויה מחומר שדומה לציפורן האנושית, מחברים פרסות מתכת. הפרסות הללו הן מעין סנדלי מתכת, המונעים שחיקה והתבלות של כפות רגליו של הסוס, במיוחד לאור המרחקים שהוא גומע בשירות האדם.

אבל לא הפרסה היא שהופכת את הסוס למהיר כל כך. יש לו את זה בטבעו. דוגמה טובה לריצתו הטבעית של הסוס היא בסוסי המוסטנג, סוסי הבר הפראיים של אמריקה. אלה הם סוסי פרא חופשיים, לא-מבויתים, שהם מהירים.


הנה דהירת הסוס:

https://youtu.be/apXGSzStESI


ועוד סרטון יפה להפליא של סוס גוהר:

https://youtu.be/lq2REad-o0Y


דהירת הסוסים:

https://youtu.be/-S4oaoKp0ak


וסרטון המשלב הרבה סוסים שרצים במהירות:

https://youtu.be/oAvXifPa_V0
מהו עקרון ההכבדה?



אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.

דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.

דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.

המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".


הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:

https://youtu.be/qDvFdj-pFMc


סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):

https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes


והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):

https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
מה מיוחד בצב?



לצב יש שריון ששומר עליו מטורפים. כשבא בעל חיים שרוצה לטרוף אותו, הצב מתחבא בתוך השריון שלו. הצבים נולדים מתוך ביצים שהטילו הנקבות האמהות. הצב אוהב לאכול ירקות. הצבים הם גם זוחלים שיכולים להגיע לגילאים של 150 שנים!

חלק ממיני הצבים חיים על היבשה וחלקם חיים במים. נראה שלצבי היבשה יש זמן, כי הם זוחלים לאט מאד..


הנה צב היבשה שחי הרבה שנים:

http://youtu.be/YW36LtXOpzg


על הצב באנגלית:

https://youtu.be/Ok9noKCtHYM


צבי הים:

https://youtu.be/mFDBtVupyqY


הצב של לולי:

http://youtu.be/-MK_4GGSY8k


שיר לצב:

http://youtu.be/t7r2hORX768


בואו לארח חברה לצבים בשעת הארוחה:

http://youtu.be/uwsY3eUDEWo?qr=yes
למה זוללת נקבת גמל שלמה את בן זוגה?
מהו הטפיר?
מהן חיות פרא או חיות בר?
איך מתרחשת האבולוציה הלכה למעשה?
כיצד חיים הדו-חיים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.