» «
בעלי חיים
איך החיות מדברות ביניהן?



בעלי חיים מתקשרים ביניהם באמצעים שונים. בעלי חיים משתמשים בעיקר בתנועות ובצבע כדי להעביר מסרים. אצל היונקים יש שימוש גם בקולות, כמו נביחות ונהימות, כדי להעביר מסרים שונים. הפילים מעבירים מידע רב ממרחק של כמה קילומטרים באמצעות קריאות בצלילים נמוכים שהם מתחת לסף השמיעה של בני אדם. גם ריחות הם אמצעי תקשורת מצוין - בעלי כלבים יוכלו לספר כמה זמן משקיעים הכלבים שלהם בהרחת כלבים אחרים ומה שהם משאירים אחריהם...

התקשורת בין בעלי חיים היא מגוונת עוד יותר. הלווייתן הקטלן שר כצורת תקשורת עם בני מינו. גם הציפורים מתקשרות ביניהן באמצעות שירת הציפורים. יש להן גם שיטות להעביר מידע בהתנהגות, כמו טקסי חיזור וריקודי חיזור מושקעים של הזכרים. באמצעות הריקוד הם מעבירים מידע לנקבות על כוונותיהם ולעיתים הם מתקשטים בצבעים עשירים ומסוגננים, גם אם מסוכנים להם (קראו על כך באאוריקה בתגית "עקרון ההכבדה"). התקשטות וריקודי חיזור הם דרכי תקשורת מוכרות כדי לומר לנקבה "קחי אותי"...

בעלי חיים במעמקי הים מתקשרים באמצעות זרמים חשמליים, צבעי זרחן או תאורת גוף. צפרדעים מקרקרות, צרצרים מצרצרים זה לזה, דבורים רוקדות ריקוד בצורת הספרה 8 וכך מסמנות לחברותיהן איפה יש צוף רב. קופים משתמשים בהבעות פנים כמו חשיפת שיניים ותנועות גוף כמו שיער סומר כדי להעביר רגשות, גחליליות מאירות בלילה כדי למשוך בני זוג - כל אלה הן דרכי תקשורת שמחליפות את השפה האנושית, למי שמוחם אינו מפותח כמו של בני האדם.


הנה הסבר על כיצד מתקשרים בעלי החיים:

http://youtu.be/s_N6Mt0wPqA


בעלי חיים שמדברים בריקודי חיזור ותנועות גוף:

http://youtu.be/1b_zy7D5Fjw


סרטון משעשע על כיצד חיות כמעט מדברות...

http://youtu.be/_aJ-Ax6nBCc


הנה מה שהם אולי מתכוונים לומר (:

http://youtu.be/R6R-Hm0enGg


וסרט תיעודי על תקשורת בבעלי חיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc?t=2m17s?long=yes
דובי נמלים
מהו דוב הנמלים?



דובֵּי נמלים הם יונקים אוכלי נמלים וטרמיטים. בטבע אוכלים דובי הנמלים בסביבות 30,000 נמלים וטרמיטים ביום אחד! דובי הנמלים הם בעלי חרטום ארוך דמוי צינור ואין להם שיניים. גם הטפרים הקדמיים החדים והחזקים שלהם משמשים לציד הנמלים והטרמיטים. הם מוצאים את הנמלים בעזרת אפם החודרני ושולפים אותם מקיניהם באמצעות הלשון שנעה במהירות ומכוסה ברוק דביק. ואגב, לשונו הארוכה של דוב נמלים יכולה להגיע לאורך של 65 סנטימטרים!

דוב הנמלים נפוץ במיוחד בחלקים הטרופיים של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. הוא חי על עצים או על פני הקרקע, לאורך גדות נהרות, בערבות עם ביצות נמוכות, ובעומקי היערות הלחים.


הנה סרטון על דב הנמלים:

http://youtu.be/ON-7DZKLQVo?t=8s
פרת ים
מהי פרת ים?



פרת הים, או תחש הנהרות, חיה באזורים של חופים חמים וניזונה מאצות וצמחי ים. הפרה הזו שחיינית מצוינת, שגומעת מרחקים גדולים במהירות. זנבה הגדול של פרת הים הוא שמאפשר לה להתקדם במים במהירות.


הנה סרטון על פרות הים:

http://youtu.be/cIBhatt27tk


הנה שחייה עם פרת ים:

http://youtu.be/bsZ7MT4POXk


ועוד סרטון קסום של תחש הנהרות:

http://youtu.be/_AvjXSEWBXk
איגואנה
מהי האיגואנה החזקה?



האיגואנה (Iguana) היא זוחל שנפוץ בעיקר בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה. לאיגואנות חוש טעם מאד מפותח, יותר משל בני-אדם. הן צמחוניות, אם כי בטבע הן אוכלות מעת לעת גם חרקים. יש להן גם ראייה מצוינת למרחקים והן מיטיבות לזהות צורות, צבעים וצללים - גם ממרחקים גדולים!

בין המינים של האיגואנות קיימים איגואנת האנטילים הקטנים והאיגואנה הירוקה, שהיא גם חיית מחמד. האיגואנות מגיעות מאזורים טרופיים. הן חיות לרוב על העצים ביערות, תמיד בקרבת מקורות מים. הן אינן תוקפניות כלפי בני-אדם, אך הן חזקות. כדי להגן על עצמן הן מצליפות בעזרת הזנב ולעיתים גם שורטות עם הציפורניים.

את האיגואנות ניתן למצוא בדרום ברזיל, פרגוואי, מקסיקו ובאיים הקאריביים. גם בחלק ממדינות דרום ארצות הברית, פלורידה וטקסס למשל, ניתן למצוא איגואנות. 


הנה האיגואנה בטבע:

http://youtu.be/GM3v0esGq1E


איגואנות באיי הגלפגוס:

http://youtu.be/czpPbDGHOZA


על האיגואנות למיניהן:

http://youtu.be/hAeVq-XK5ZI


הנה איגואנה שמישהו מגדל בבית:

http://youtu.be/co8s3o1Mg64


וסרט על האיגואנות ובעלי החיים שמסביבם באיי הגלפגוס:

https://youtu.be/L7AxNcg8RXE?long=yes

בעלי חיים

ג'ירף
מה הגובה של הגירפים ואיך מטפלים בהם?



החיה הכי גבוהה בעולם היא הג'ירפה, או הג'ירף. גובה ראשו של הג'ירף הוא כ־6 מטרים מעל פני הקרקע!


כל כך גבוה הג'ירף ליד המטפלים בו:

http://youtu.be/aPZ2jO1tgN4


כך ג'ירפה ממליטה:

http://youtu.be/AVnRpoELf8A


הג'ירפים הקטנים גדלים:

http://youtu.be/AHNFWmAe5yg


וכך שוקלים ג'ירף:

http://youtu.be/WcyGWJnXeNU
דו חיים
כיצד חיים הדו-חיים?



משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).

יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.

לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.

בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.

רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.

בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:

https://youtu.be/6MGL3yTw0c4


הצפרדע - אולי בעל החיים המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:

https://youtu.be/oMFxQsaT274
תקשורת בעלי חיים
איך בעלי חיים משוחחים?



אמנם בעלי החיים לא מדברים ביניהם כמו בני-אדם. הם לא יודעים מילים או כיצד לבנות משפט. אפילו התוכים שמחקים בני אדם, לא ממש יודעים מה המשמעות של המילים שהם אומרים.

אבל המדענים יודעים לספר שרוב בעלי החיים יש דרכים לתקשר ולהעביר מסרים ביניהם ללא מילים, בלשון מדעית - בתקשורת שאינה מילולית.

קולות שונים ומשונים, סימני התנהגות, מגע ואפילו ריחות - כל אלה משמשים לתקשורת של בעלי חיים, מיונקים וציפורים ועד לחרקים שונים שחיים במושבות חברתיות.


הנה סרט מופלא על התקשורת של בעלי החיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc
פינגווינים
מהם הפינגווינים והאם הם ציפורים?



הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


סרטון על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI


שממית רחבת זנב
למי בטבע יש הכי הרבה שיניים?
שממית רחבת זנב היא בעל החיים שיש לו הכי הרבה שיניים (למעט דגים). יש לשממית רחבת הזנב יותר מ-300 שיניים - יותר מאשר לזוחל, ציפור או יונק כלשהם. מספר השיניים העצום הוא מופלא עוד יותר לאור זה שכל אורכה של השממית הזו הוא רק 30 ס"מ!


הנה השממית רחבת-הזנב במלוא הדרה:

http://youtu.be/jXdKcIecMw0
מה הנקר עושה לעץ?



הנקר (Woodpecker) מוצא את רוב מזונו בגזעי עצים (לרוב עצים רקובים או זקנים), כשהוא מאתר זחלים של חרקים, המצויים מתחת לקליפת העץ. הגזעים של העצים, בנוסף להיותם מקור למזון, גם משמשים לו כאתרי קינון. לרוב הנקר אינו בולט על העצים ונוכחותו מתגלה לרוב רק כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול.

החוקרים התעניינו תמיד כיצד הנקר לא חוטף כאב ראש מהנקישות החזקות והמהירות שלו בעצים. לאחרונה מדענים גילו שבמשך מיליוני שנות אבולוציה פיתח הנקר עצמות ספוגיות בגולגולת, שהמבנה המיוחד שלהן משמש כבולם זעזועים ומאפשר לנקר לעמוד בלחץ הרב של הניקור על ראשו.

הנקישות של הנקר משמשות לכמה תפקידים שונים: הן מאפשרות לו גם לאתר זחלי חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, וגם מהוות הכרזה על "רכושו" או "הטריטוריה שלו" (שטח ששייך לו, בין בני מינו) וגם כקריאת זיהוי בין בני זוג נקרים.

על אף הנזק שהם גורמים לעיתים לצינורות השקיה או טפטפות, הנקרים הם לרוב עופות מועילים, בהיותם ניזונים ממזיקים.


הנה הנקר במאבק על המזון עם הסנאים שמתעניינים במזון שהוא רוצה:

http://youtu.be/YMZlS0z2mJ0


נקר מגלאני:

http://youtu.be/vD7TplOW27Q


נקר מאכיל את גוזליו, שנמצאים בקן שנמצא בחור שהוא נקר בעץ:

https://youtu.be/LeJEqtDZt7g


וזוג נקר סורי מאכילים את הגוזל שלהם:

http://youtu.be/IW-_OgvwcbI
האם בעלי חיים חשים מראש רעידות אדמה וצונאמי?



כנראה שכן. בעדויות מסופות הצונאמי שתקפו את תאילנד סיפרו רבים על העצבנות והבריחה של בעלי חיים שלא היו כלואים או קשורים בשעות שלפני שהגיע הצונאמי. עד כדי כך התופעה ברורה, שבחקירות שנערכו לאחר הצונאמי הסתבר שאף בעל חיים או חיית מחמד שהיו משוחררים לא נפגע באסון הצונאמי, שמאות אנשים קיפחו בו את חייהם.

העדויות הללו מצטרפות לתצפיות שערכו זואולוגים בבעלי חיים, שבהן ראו כיצד הם מזהים רעידות אדמה שהתרחשו במרחקים של מאות קילומטרים מהמקום שבו עמדו.

מסתבר ממחקרים שפעולות שונות של הפיל, כולל הליכה וריצה, נאקה או נחרה, יוצרות סוג של רעד בקרקע, מעין חותמת ססמיתת, שפילים רחוקים יכולים לזהות כאזהרה ולנוס מפני אסון מתקרב.


הנה סרטון שמתאר ומראה את התופעה של פילים המזהים תנועות סייסמיות ורעידות אדמה רחוקות:

http://youtu.be/pLBe8sOPO7Y
איזו חיה הופכת את הבטן שלה לשולחן אוכל?



הלוטרה, או לוטרת הים, צוללת במים ולוכדת סרטנים ורכיכות, שאותן היא אוכלת. לאחר שצדה אותם היא עולה אל פני המים וצפה על הגב. את הבטן שלה היא הופכת לשולחן אוכל ולעיתים היא משתמשת באבנים, כדי למעוך ולפצח צדפות ולאכול את הבשר שבתוכן.


הנה לוטרת הים משתמשת בבטנה לאכילת סרטן:

http://youtu.be/B66NSm1nILo


אבן משמשת לוטרת ים כדי לנפץ צדפה:

http://youtu.be/Uc7Ahp5--eE


על לוטרת הים והטיפול המסור שלה בצאצאיה:

http://youtu.be/o0OyhHeelyo?t=9s


ולוטרת ים מלמדת את הגור שלה לשחות:

http://youtu.be/b4ELyQQp_yU
מהו גלגול אצל הדו-חיים?



למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".

איך מתנהל הגלגול הזה?

בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.

ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.

רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.

מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.

אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.

איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:

https://youtu.be/1y6614FsC4I


הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:

https://youtu.be/7NhA9SHunKs


הסבר באנגלית של המטמורפוזה:

https://youtu.be/rJOOxlFs9Is


ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):

https://youtu.be/wyUWl272b20
מהו העצלן?



העצלן שחי ביערות האמזונס מבלה את רוב חייו כשהוא תלוי על העצים, בעזרת 3 טפריו, שהם האצבעות הארוכות והמעוקלות שלו. את מזונו משיג עצלן 3 האצבעות מהעלים שהוא תולש מהעצים.

עצלן זכה לשמו כנראה מהיותו חיה איטית במיוחד, כמעט עיוורת וחרשת. הוא אוכל רק עלים מעצי יערות הגשם ובעיקרון ישן המון ולא זז לשום מקום...

המהירות המרבית שהעצלן יכול להגיע אליה היא כ-2 מטר בדקה, כלומר מהירות התנועה המקסימלית שלו היא 0.12 קמ"ש, מה שהופך אותו ליונק הכי איטי בעולם.

העצלן יורד אחת לשבוע כדי לחפור בור, לעשות צרכיו ולכסות. אז הוא פגיע לטריפה בידי יגוארים וכלבי פרא או עופות דורסים כמו ההרפיה. נסיונות להבין מדוע הוא מסתכן כל כך מעוררות השערות, מדישון העץ שעליו הוא ישן ועד להטלת ביצים של העש שחי בתוך פרוותו. 


הנה העצלנים בספארי (עברית):

https://youtu.be/35R0IrPqZYE


העצלן בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/ndMKTnSRsKM


עושה הכל בדרך למציאת בת זוג:

https://youtu.be/T7HGSvczDA4


הקולות החמודים של העצלן:

http://youtu.be/5Tdokh1KYuQ


טיפול אנושי בגורי העצלן:

http://youtu.be/q1mAGQAw3Oc


מקורותיו של העצלן (מתורגם):

https://youtu.be/-64U7WoBrqM


וסיפורם של העצלנים מהתכנית גלילאו (עברית):

https://youtu.be/haI3KiHNnUo?t=1m22s&end=14m50s?long=yes
איך מתנהלות הדבורים?



מושבת דבורים היא דוגמה לארגון תפקידים מופתי בטבע ולחברה מאורגנת להפליא. לכל דבורה במושבת הדבורים יש תפקיד משל עצמה בקבוצה וכולן ממלאות את תפקידן. מלכת הדבורים יולדת ולדות רבות של דבורים. רק אחת מהן מוטלת לתא שבו היא תקבל מזון מלכות מיוחד ותהיה בעתיד מלכת דבורים בעצמה. בכל קן יש מלכה אחת ולעולם לא יהיו שתי מלכות בכוורת אחת. כשהדבורה הצעירה, שגדלה עם מזון מלכות, הופכת לדבורה מלכה, היא עוזבת עם כמה דבורים ומייסדת מושבה חדשה.

מאות הזכרים שבקן נועדו להפרות את המלכה. כשהמלכה יוצאת לעוף באוויר הם עפים אחריה ואחד מהם משיג אותה. לאחר הזדווגות קצרה הוא מחדיר לגופה את תאי הזרע שמהם תלד את הוולדות.

אלפי הפועלות שבקן מזינות את יושבי הקן. הן אוספות אבקת פרחים וצוף ובונות חלות מהדונג שהן מביאות אל הכוורת. אמנם גם מלכת הדבורים וגם הפועלות הן נקבות, אך רק המלכה מסוגלת להטיל ביצים פוריות, שמהן יוולדו דבורים. השאר מקבלות ממנה הורמונים שמונעים מהן את היכולת להוליד ולדות.

מבנה חלת הדבש מאורגן גם הוא להפליא - במרכז החלה ישנם תאים שבהם גדלים הוולדות של הדבורים. בתאים שמסביב נאגר הדבש. הדבש ישמש מזון לדבורים בעונת החורף ובזמנים של מחסור.


הנה הדבורים ומושבת הדבורים:

https://youtu.be/dA05LOfPblY?t=7s


הנה סרטון על חיי הדבורים:

http://youtu.be/sSk_ev1eZec


הנה ולדות של דבורים מגיחות לעולם:

http://youtu.be/ImrNE344-io
אצל אילו בעלי חיים העיניים הן בצד הראש?



אצל רוב היונקים הצמחונים העיניים ממוקמות בצדי הראש. הדבר נועד כדי להגדיל את שדה הראייה ולאפשר לבעל החיים להבחין מוקדם ככל האפשר בבעל חיים טורף שמתקרב אליו ולהיזהר ממנו. מדובר ביתרון שהתפתח במהלך האבולוציה, כשיונקים בעלי עיניים בצד שרדו והתרבו במהלך הדורות, כיוון שהיה להם יתרון אבולוציוני.

עיני הטורפים לעומת זאת, נמצאות בקדמת הראש, כך שיוכלו להמתמקד על טרף ולאמוד את המרחק ממנו, לקראת הציד.


הנה זווית הראיה ואפשרויות הראיה של בעלי החיים השונים למול האדם:

http://youtu.be/XbZ9xJUyIWY
מהו עקרון ההכבדה?



אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.

דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.

דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.

המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז ״החלק החסר בפאזל של דארווין״.


הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:

https://youtu.be/qDvFdj-pFMc


סרט תיעודי על עקרון ההכבדה:

https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes


והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא:

https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes


כיצד בעלי חיים וצמחים מסייעים זה לזה?



בעוד שבעלי החיים נושמים חמצן מהאוויר ואז פולטים גז בשם פחמן דו-חמצני, הצמחים והעצים עושים בדיוק ההיפך: הם קולטים מהאוויר פחמן דו-חמצני ופולטים מהעלים שלהם חמצן, שאותו הם יצרו.

כך חשובים הצמחים ובעלי החיים, אלה לקיומם של אלה. יערות הגשם באמזונס אחראים לבדם ל-50 אחוז מהחמצן בעולם!


הנה סרטון יערות הגשם שבאמזונס ותפקידם ביצירת החמצן בעולם:

http://youtu.be/Tl-zq3RRkjM


כך יכולים הצמחים לגדול:

https://youtu.be/MgDZBqTuUuE


ואפילו בלי אדמה, החמצן הוא הכרחי להם:

https://youtu.be/5Db7Rzcpsrk
מהן חיות פרא?



חיות פרא, או חיות בר, הן חיות שלא בוייתו ולא מגודלות על ידי האדם. חיות בר פראיות נמצאות בטבע באופן חופשי. כיום מוגנות אמנם מרבית חיות הפרא בשמורות טבע, אך הן אינן מטופלות על ידי אנשים ושמורת הטבע נועדה רק למנוע את כניסתם של ציידים ואת הציד האכזרי שלהן.

אנשים רבים עושים שימוש בביטוי "חיות פרא" לגבי התנהגות פראית ואכזרית של בני אדם. הסיבה היא שבטבע טורפים ונטרפים בעלי חיים זה בידי זה. אולם ההבדל הוא שבטבע מהווה הטרף את הדרך להתקיים ואילו בני אדם נוהגים באכזריות שאין בינה לבין הקיום שלהם כל קשר.


הנה חיות הפרא:

https://youtu.be/cIVoFIfCkLI


באפריקה יש המון כאלה:

https://youtu.be/fzBVPKU_qX8


שמורת הסרנגטי מהאוויר:

https://youtu.be/OUsUdO2a4MA


חיות הבר בשמורות של בוטסואנה:

https://youtu.be/c0FtiZUO9Kg


הנה ילדה שגדלה עם חיות הפרא של נמיביה ומקבלת מהן יחס הוגן:

https://youtu.be/zLoN6pD_JeA


וסרט ארוך על חיות הפרא:

https://youtu.be/2gbofVyhJa4?long=yes
מהם דו-חיים?


דו-חיים הם בעלי חיים שיכולים לחיות גם ביבשה וגם במים. קיימים בעולם כמעט 4000 מינים של דו-חיים. הם חיים ברובם ליד מקורות מים כמו שלוליות, אגמים ונחלים. בתוך המים הם גם מתרבים.

מרבית הדו-חיים הם קטנים, אם כי יש גם מינים מעטים שהם גדולים יותר, כמו הסלמנדרה היפאנית שאורכה מגיע ל-1.5 מטרים.


הנה סרטון על הסלמנדרות הדו-חיים של יער ביריה:

http://youtu.be/c0r4UxfoZVo?t=34s

איך התפתחו והגיעו הלִוְיְתָנים לים?


הלִוְיְתָן (Whale) הוא היונק הגדול בעולם. אבל כיצד הפכו הלווייתנים כה גדולים והאם הם היו תמיד בים?

כל הלווייתנאים ובכלל הלווייתנים, התפתחו מאב קדמון שחי על היבשה. לפי המחקר הסתגלו לפני כ-50 מיליון שנים טורפים יבשתיים, מי שהיו ככל הנראה אבות הלווייתנאים, אל החיים במים. בעזרת מחקרים גנטיים ומאובנים שנמצאו באזור פקיסטן, מצאו לאחרונה החוקרים שההתפתחות הגופנית של הלווייתנאים, עם המעבר ההדרגתי למים, כללה שינויים בשלד ובמבנה שלו. בהדרגה, הותאם מבנה העצמות שלהם לחיים במים, כשמנגד, הלכו העצמות שאין בהן צורך והתנוונו או נעלמו.

לווייתנאים שנולדים מדי פעם גם בימינו, עם איברים שרידיים שנראים כסנפירים אחוריים מנוונים, מעידים על הרגליים שהיו ללווייתנאים בשלבים מוקדמים באבולוציה שלהם.

גם הגודל של הלווייתנים, במיוחד לווייתני המזיפות (אלו שאין להם שיניים), הוא התפתחות מעניינת. הנתונים מראים שלווייתנים גדולים וענקים כמו אלו שאנו רואים בימינו, הם חסרי תקדים בהיסטוריה של הלווייתנים.

אבל מה היו היתרונות האבולוציוניים של גודל גוף גדול? - ובכן, שינויים במזון הביא לכך שלווייתני המזיפות הפכו בימינו לענקיים. החוקרים סבורים שהתמריץ האבולוציוני להיות ענק הוא הנחיתות שפגעה בלווייתנים הקטנים, בהשגת מזון, מה שגרם בהדרגה להיעלמותם.

הנחיתות הזו קשורה ככל הנראה בקרח שכיסה את היבשות והגדלת כיסוי הקרח בחצי הכדור הצפוני. נראה שהלווייתנים הגדולים השיגו במצב זה מזון בקלות רבה יותר מהקטנים שביניהם. גם היכולת של לווייתנים גדולים לנדוד אלפי קילומטרים כדי להשיג מזון עונתי, עמדה לטובתם.


כך התפתח הלווייתן:

https://youtu.be/uOAdiKIDxIo


התהליך האבולוציוני המפורט של הפיכת הלווייתן לבעל חיים ימי:

http://youtu.be/SAF5VjaYMdE


אנימציה עם התהליך כולו:

http://youtu.be/8cn0kf8mhS4


והלווייתן בשלבי הכניסה הראשונים למים:

http://youtu.be/B24HFaUbZGY
מיהו אריה הים?
מיהם בעלי החיים של אפריקה?
מה מאפיין את החרקים?
מי הכריש הגדול ביותר שטורף למחייתו?
מה צבים אוכלים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.