בעלי חיים מתקשרים ביניהם באמצעים שונים. בעלי חיים משתמשים בעיקר בתנועות ובצבע כדי להעביר מסרים. אצל היונקים יש שימוש גם בקולות, כמו נביחות ונהימות, כדי להעביר מסרים שונים. הפילים מעבירים מידע רב ממרחק של כמה קילומטרים באמצעות קריאות בצלילים נמוכים שהם מתחת לסף השמיעה של בני אדם. גם ריחות הם אמצעי תקשורת מצוין - בעלי כלבים יוכלו לספר כמה זמן משקיעים הכלבים שלהם בהרחת כלבים אחרים ומה שהם משאירים אחריהם...

התקשורת בין בעלי חיים היא מגוונת עוד יותר. הלווייתן הקטלן שר כצורת תקשורת עם בני מינו. גם הציפורים מתקשרות ביניהן באמצעות שירת הציפורים. יש להן גם שיטות להעביר מידע בהתנהגות, כמו טקסי חיזור וריקודי חיזור מושקעים של הזכרים. באמצעות הריקוד הם מעבירים מידע לנקבות על כוונותיהם ולעיתים הם מתקשטים בצבעים עשירים ומסוגננים, גם אם מסוכנים להם (קראו על כך באאוריקה בתגית "עקרון ההכבדה"). התקשטות וריקודי חיזור הם דרכי תקשורת מוכרות כדי לומר לנקבה "קחי אותי"...

בעלי חיים במעמקי הים מתקשרים באמצעות זרמים חשמליים, צבעי זרחן או תאורת גוף. צפרדעים מקרקרות, צרצרים מצרצרים זה לזה, דבורים רוקדות ריקוד בצורת הספרה 8 וכך מסמנות לחברותיהן איפה יש צוף רב. קופים משתמשים בהבעות פנים כמו חשיפת שיניים ותנועות גוף כמו שיער סומר כדי להעביר רגשות, גחליליות מאירות בלילה כדי למשוך בני זוג - כל אלה הן דרכי תקשורת שמחליפות את השפה האנושית, למי שמוחם אינו מפותח כמו של בני האדם.


הנה הסבר על כיצד מתקשרים בעלי החיים:

http://youtu.be/s_N6Mt0wPqA


בעלי חיים שמדברים בריקודי חיזור ותנועות גוף:

http://youtu.be/1b_zy7D5Fjw


סרטון משעשע על כיצד חיות כמעט מדברות...

http://youtu.be/_aJ-Ax6nBCc


הנה מה שהם אולי מתכוונים לומר (:

http://youtu.be/R6R-Hm0enGg


וסרט תיעודי על תקשורת בבעלי חיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc?t=2m17s?long=yes

בעלי חיים (Animals) הם יצורים חיים בעלי יכולת תנועה, הנושמים חמצן, ניזונים מחומר אורגני, בדרך כלל מתרבים ברבייה מינית ומתפתחים מעובר והריון. הענף המדעי שחוקר את בעלי החיים הוא חלק מהביולוגיה והוא נקרא זואולוגיה.

על אף שעד היום זוהו כמיליון וחצי מיני בעלי-חיים, שמיליון מינים מתוכם הם חרקים, הערכות המדענים הן שבעולם קיימים מעל 7 מיליון מינים של בעלי-חיים.

לבעלי החיים מגוון לא יאומן של גדלים, צורות ותפקודים. אם בעלי החיים הגדולים ביותר מגיעים לגודל של 30 ו-40 מטרים ושוקלים אף יותר מ-100 טון, גודלם של הזעירים שבבעלי החיים הוא כ-8.5 מיליונית המטר.

בעלי החיים מחולקים למחלקות. את בעלי החיים נהוג למיין למחלקות שונות. הידועות מביניהן הן מחלקות כמו יונקים, זוחלים (דברים השתנו אצלם), עופות, דגים, דו-חיים וחרקים - המחלקה הגדולה ביותר.

כן, קבוצת בעלי החיים הגדולה ביותר בעולם וזו שמכילה מינים רבים יותר מכל קבוצת בעלי חיים אחרת היא מחלקת החרקים.

חשוב לציין שמינים רבים של בעלי חיים מאוימים בימינו ונמצאים בסכנת הכחדה. בין הסכנות שמרחפות מעל ראשם ניתן לציין את הרס בתי הגידול, זיהום כדור הארץ, ציד בידי אדם לשם שימוש בבשרם כמקור מזון או בעורם ובשל משבר האקלים המחריף והולך.

הכירו את המחלקות השונות בתגית "מחלקות בעלי החיים".

הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


עוד על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI

שממית רחבת זנב היא בעל החיים שיש לו הכי הרבה שיניים (למעט דגים). יש לשממית רחבת הזנב יותר מ-300 שיניים - יותר מאשר לזוחל, ציפור או יונק כלשהם. מספר השיניים העצום הוא מופלא עוד יותר לאור זה שכל אורכה של השממית הזו הוא רק 30 ס"מ!


הנה השממית רחבת-הזנב במלוא הדרה:

http://youtu.be/jXdKcIecMw0

אמנם בעלי החיים לא מדברים ביניהם כמו בני-אדם. הם לא יודעים מילים או כיצד לבנות משפט. אפילו התוכים שמחקים בני אדם, לא ממש יודעים מה המשמעות של המילים שהם אומרים.

אבל המדענים יודעים לספר שרוב בעלי החיים יש דרכים לתקשר ולהעביר מסרים ביניהם ללא מילים, בלשון מדעית - בתקשורת שאינה מילולית.

קולות שונים ומשונים, סימני התנהגות, מגע ואפילו ריחות - כל אלה משמשים לתקשורת של בעלי חיים, מיונקים וציפורים ועד לחרקים שונים שחיים במושבות חברתיות.


הנה סרט מופלא על התקשורת של בעלי החיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc

ישנם בעולם אלפי מינים של עכבישים. מיד נסביר את המספרים, אבל חשוב להבין שמיון הטבע מפריד בין עכבישאים ועכבישים.

אם כולנו יודעים שהמילה "עכבישים" היא צורת הרבים של המילה עכביש, אז עכבישאים, ששמם המדעי Araneae, הם שם הסדרה של פרוקי הרגליים במחלקת העכבישנים.

גופם של כל העכבישאים מלולק לשתי יחידות עיקריות: יחידת בטן ויחידת ראש-חזה, אליה מחוברות שמונה הרגליים.

כל העכבישאים הם ארסיים וניזונים מחרקים שהם צדים. מכיוון שבני אדם אינם טרפם, הם בדרך כלל לא ינשכו, אלא אם הנשיכה תהיה כמגננה כאשר מישהו תופס ומאיים עליהם.

העכבישאים, גם אלו המפגינים התנהגות אגרסיבית ועצבנית, יעשו כמיטב יכולתם להימנע ממפגשים עם בני אדם או עם יצורים הגדולים מהם. רובם לא ינשכו מכיוון שבני אדם אינם טרפם, אולם חלקם עלולים לנשוך כמגננה כאשר הם נתפסים.

בעולם קיימים, החזיקו חזק, לפחות 40 אלף מינים שונים של עכבישאים. ציד החרקים אצל מרבית העכבישאים מתבצע על ידי לכידתם באמצעות קורי עכביש, רשתות שהם טווים מהקורים שהם מייצרים בגופם ומתפקדות כמלכודות חרקים.

אצל רבים מהעכבישים נותנות האמהות לצאצאים לאכול אותן. כך במיני עכבישים כמו ה-Amaurobius ferox, בהם מעודדת האם את צאצאיה לטרוף אותה. היא לא חושבת על כך כמובן. זו הדרך הטבועה בה להזין את צאצאיה ולהמשיך את השושלת וקיום המין.

ואגב, לא מעט אנשים בעולם סובלים מחרדה מפני עכבישים, או מעכבישאים. פחד מוגזם כזה מעכבישים מכונה "ארכנופוביה".


הנה העכבישים (עברית):

https://youtu.be/9rr8A7hLKt4


קורי עכביש ליד נחלים הם מלכודות יתושים יעילות:

https://youtu.be/TtmwL7gb-i4


עכבישים מופלאים בעולם, כולל כאלה שקופצים:

https://youtu.be/nCrd7aNwzzk


וכמה מהעכבישים הנדירים ביותר בעולם (עברית):

https://youtu.be/W0QcVlclSrc?long=yes

כנראה שכן. בעדויות מסופות הצונאמי שתקפו את תאילנד סיפרו רבים על העצבנות והבריחה של בעלי חיים שלא היו כלואים או קשורים בשעות שלפני שהגיע הצונמי. יש להם סוג של תחושה ססמית, או תקשורת ססמית (Seismic communication).

עד כדי כך התופעה אובחנה, שבחקירות שנערכו לאחר הצונאמי שם, הסתבר שאף בעל חיים או חיית מחמד שהיו משוחררים לא נפגע באסון הצונאמי, שמאות אנשים קיפחו בו את חייהם.

העדויות הללו מצטרפות לתצפיות שערכו זואולוגים בבעלי חיים, שבהן ראו כיצד בעלי החיים מזהים רעידות אדמה שהתרחשו אפילו במרחקים של מאות קילומטרים מהמקום שבו עמדו.

במחקרים שונים נמצא שפעולות שונות של הפיל, כולל הליכה וריצה, נאקה או נחרה, יוצרות סוג של רעד בקרקע, מעין חותמת ססמית, שפילים רחוקים יכולים לזהות כאזהרה ולנוס מפני אסון מתקרב. יתכן שזה חלק מההסבר לתופעה המדהימה הזו בעולם בעלי החיים, אך יש תיאוריות נוספות.

כי האמת היא שחוקרים מזהים מינים נוספים של בעלי חיים, המזהים כך אסונות טבע שונים. עובדה זו מפחית מעט את המיוחדות של הפילים ואולי גם את הסבר כף הרגל של הפיל.


הנה סרטון שמתאר ומראה את התופעה של פילים המזהים תנועות סייסמיות ורעידות אדמה רחוקות:

https://youtu.be/jQiPq5yWhrc


ההסבר המרתק לכך הוא היכולת של הפיל לחוש גלי קול בתדירות נמוכה מאוד, ממרחקים של קילומטרים רבים, באמצעות כף רגלו:

https://youtu.be/iYM9oXftLIQ


ובעלי החיים הנוספים המזהים כך אסונות טבע משמעותיים:

https://youtu.be/RT3-KKP_h2o

משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).

יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.

לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.

בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.

רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.

בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:

https://youtu.be/6MGL3yTw0c4


והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:

https://youtu.be/oMFxQsaT274

החיה הכי גבוהה בעולם היא הג'ירפה, או הג'ירף. גובה ראשו של הג'ירף הוא כ־6 מטרים מעל פני הקרקע!


כל כך גבוה הג'ירף ליד המטפלים בו:

http://youtu.be/aPZ2jO1tgN4


כך ג'ירפה ממליטה:

http://youtu.be/AVnRpoELf8A


הג'ירפים הקטנים גדלים:

http://youtu.be/AHNFWmAe5yg


וכך שוקלים ג'ירף:

http://youtu.be/WcyGWJnXeNU

האיגואנה (Iguana) היא זוחל שנפוץ בעיקר בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה. לאיגואנות חוש טעם מאד מפותח, יותר משל בני-אדם. הן צמחוניות, אם כי בטבע הן אוכלות מעת לעת גם חרקים. יש להן גם ראייה מצוינת למרחקים והן מיטיבות לזהות צורות, צבעים וצללים - גם ממרחקים גדולים!

בין המינים של האיגואנות קיימים איגואנת האנטילים הקטנים והאיגואנה הירוקה, שהיא גם חיית מחמד. האיגואנות מגיעות מאזורים טרופיים. הן חיות לרוב על העצים ביערות, תמיד בקרבת מקורות מים. הן אינן תוקפניות כלפי בני-אדם, אך הן חזקות. כדי להגן על עצמן הן מצליפות בעזרת הזנב ולעיתים גם שורטות עם הציפורניים.

את האיגואנות ניתן למצוא בדרום ברזיל, פרגוואי, מקסיקו ובאיים הקאריביים. גם בחלק ממדינות דרום ארצות הברית, פלורידה וטקסס למשל, ניתן למצוא איגואנות. 


הנה האיגואנה בטבע:

http://youtu.be/GM3v0esGq1E


איגואנות באיי הגלפגוס:

http://youtu.be/czpPbDGHOZA


על האיגואנות למיניהן:

http://youtu.be/hAeVq-XK5ZI


איגואנה שמישהו מגדל בבית:

http://youtu.be/co8s3o1Mg64


וסרט על האיגואנות ובעלי החיים שמסביבם באיי הגלפגוס:

https://youtu.be/L7AxNcg8RXE?long=yes

העצלן (Sloth) שחי ביערות האמזונס מבלה את רוב חייו כשהוא תלוי על העצים, בעזרת 3 טפריו, שהם האצבעות הארוכות והמעוקלות שלו. את מזונו משיג עצלן 3 האצבעות מהעלים שהוא תולש מהעצים.

עצלן זכה לשמו כנראה מהיותו חיה איטית במיוחד, כמעט עיוורת וחרשת. הוא אוכל רק עלים מעצי יערות הגשם ובעיקרון ישן המון ולא זז לשום מקום...

המהירות המרבית שהעצלן יכול להגיע אליה היא כ-2 מטר בדקה, כלומר מהירות התנועה המקסימלית שלו היא 0.12 קמ"ש, מה שהופך אותו ליונק הכי איטי בעולם.

העצלן יורד אחת לשבוע כדי לחפור בור, לעשות צרכיו ולכסות. אז הוא פגיע לטריפה בידי יגוארים וכלבי פרא או עופות דורסים כמו ההרפיה. נסיונות להבין מדוע הוא מסתכן כל כך מעוררות השערות, מדישון העץ שעליו הוא ישן ועד להטלת ביצים של העש שחי בתוך פרוותו. 


הנה העצלנים בספארי (עברית):

https://youtu.be/35R0IrPqZYE


העצלן בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/ndMKTnSRsKM


עושה הכל בדרך למציאת בת זוג:

https://youtu.be/T7HGSvczDA4


הקולות החמודים של העצלן:

http://youtu.be/5Tdokh1KYuQ


טיפול אנושי בגורי העצלן:

http://youtu.be/q1mAGQAw3Oc


ומקורותיו של העצלן (מתורגם):

https://youtu.be/-64U7WoBrqM

הלוטרה, או לוטרת הים, צוללת במים ולוכדת סרטנים ורכיכות, שאותן היא אוכלת. לאחר שצדה אותם היא עולה אל פני המים וצפה על הגב. את הבטן שלה היא הופכת לשולחן אוכל ולעיתים היא משתמשת באבנים, כדי למעוך ולפצח צדפות ולאכול את הבשר שבתוכן.


הנה לוטרת הים משתמשת בבטנה לאכילת סרטן:

http://youtu.be/B66NSm1nILo


אבן משמשת לוטרת ים כדי לנפץ צדפה:

http://youtu.be/Uc7Ahp5--eE


על לוטרת הים והטיפול המסור שלה בצאצאיה:

http://youtu.be/o0OyhHeelyo?t=9s


ולוטרת ים מלמדת את הגור שלה לשחות:

http://youtu.be/b4ELyQQp_yU

אצל רוב היונקים הצמחונים העיניים ממוקמות בצדי הראש. הדבר נועד כדי להגדיל את שדה הראייה ולאפשר לבעל החיים להבחין מוקדם ככל האפשר בבעל חיים טורף שמתקרב אליו ולהיזהר ממנו.

מדובר ביתרון שהתפתח במהלך האבולוציה, כשיונקים בעלי עיניים בצד שרדו והתרבו במהלך הדורות, כיוון שהיה להם יתרון אבולוציוני על אלו שלא הבחינו בטורף המתגנב אליהם ונטרפו.

עיני הטורפים לעומת זאת, נמצאות בקדמת הראש, כך שיוכלו להמתמקד על טרף ולאמוד את המרחק ממנו, לקראת הציד.


הנה זווית הראיה ואפשרויות הראיה של בעלי החיים השונים למול האדם:

http://youtu.be/XbZ9xJUyIWY

דב נמלים (Ant bear או Ant Eater) הוא אחד מבעלי החיים המיוחדים שרואים בטבע. מוזרים בצורתם ככל שיהיו, דומה שדובֵּי נמלים הם יונקים שהאוכל שלהם הוא המיוחד דווקא - שכן הם אוכלי נמלים וטרמיטים.

למעשה, בטבע אוכלים דובי הנמלים בסביבות 30,000 נמלים וטרמיטים בכל יום.

דובי הנמלים הם בעלי חרטום ארוך, דמוי צינור ואין להם שיניים. גם הטפרים הקדמיים החדים והחזקים שלהם משמשים לציד הנמלים והטרמיטים.

איך הם אוכלים? - הם מוצאים את הנמלים בעזרת אפם החודרני ושולפים אותם מקיניהם באמצעות הלשון שנעה במהירות ומכוסה ברוק דביק. ואגב, לשונו הארוכה של דוב נמלים יכולה להגיע לאורך של 65 סנטימטרים!

דוב הנמלים נפוץ במיוחד בחלקים הטרופיים של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. הוא חי על עצים או על פני הקרקע, לאורך גדות נהרות, בערבות עם ביצות נמוכות, ובעומקי היערות הלחים.


הנה דב הנמלים (עברית):

http://youtu.be/ON-7DZKLQVo?t=8s


בחינוכית קצת בלבלו עם השנבוב שאוכל נמלים אך אינו קרוב משפחה (עברית):

http://youtu.be/pJfAioJKLmU


דוב נמלים בגן חיות:

https://youtu.be/Rj67rHawDTg


ודוב נמלים ענקי שאפילו יגואר נרתע מלתקוף:

https://youtu.be/Ko_tSbs9UdQ

פרת הים, או תחש הנהרות, חיה באזורים של חופים חמים וניזונה מאצות וצמחי ים. הפרה הזו שחיינית מצוינת והיא גומעת מרחקים גדולים במהירות.

זנבה הגדול של פרת הים הוא שמאפשר לה להתקדם במים במהירות.


הנה סרטון על פרות הים:

http://youtu.be/cIBhatt27tk


הנה שחייה עם פרת ים:

http://youtu.be/bsZ7MT4POXk


ועוד סרטון קסום של תחש הנהרות:

http://youtu.be/_AvjXSEWBXk

למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".

איך מתנהל הגלגול הזה?

בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.

ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.

רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.

מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.

אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.

איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:

https://youtu.be/1y6614FsC4I


הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:

https://youtu.be/7NhA9SHunKs


הסבר באנגלית של המטמורפוזה:

https://youtu.be/rJOOxlFs9Is


ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):

https://youtu.be/wyUWl272b20

החיה הגבוהה בעולם היא הג'ירף. אורך כל עצם צוואר של הג'ירף הוא יותר מרבע מטר!

בגובה שמגיע ליותר מ-5 מטרים יכולות הג'ירפות לאכול את ענפי עץ השיטה הקוצנית, הגבוהה כל כך. בשתייה מהנהר, לעומת זאת, הם קצת מתקשים. לכן עליהם לפרוש רגליים לצדדים כדי להגיע נמוך, אל המים.

גובהם של הג'ירפים והג'ירפות גם מאפשר להם לראות טורפים מאיימים ממרחק גדול ולהזהיר את העדר כולו. כשהם שותים ויורדים למטה, משאירים הג'ירפים תמיד ג'ירף זקוף אחד לשמירה מטורפים.


הנה הג'ירפות בספארי (עברית):

https://youtu.be/785picmaouw


הג'ירפים מזווית לא רגילה:

http://youtu.be/OxTh7cXRPrI


סרטון שמראה היטב כמה הג'ירף הוא גבוה:

http://youtu.be/BYB-I4sHops


ובני אדם יכולים להיות קטנטנים ליד הג'ירפים הענקיים:

http://youtu.be/zBUgaQrUBWQ

מקור שמו של גמל שלמה היא האגדה על שלמה המלך שכעס על הגמל שלו והפך אותו לחרק, הוא גמל השלמה. למעשה יש סוגי חרקים רבים שהם "גמל שלמה" ורובם מאופיינים ביכולת הסוואה מדהימה, ראש בעל זווית סיבוב מאד גדולה של 180 מעלות, שתיים עד חמש עיניים (2 גדולות והשאר קטנות), מחושים ארוכים ויכולת תנועה לא מושלמת.

גמל השלמה הוא מכונת הסוואה מצוינת, אבל לפעמים גם הוא מתגלה. כשההסוואה של הגמל-שלמה נכשלת הוא נעמד בתנוחת התגוננות, שכוללת פרישה של כנפיו והזדקפות, תוך שהוא מניף את רגליו הקדמיות לצדדים. צורת עמידה זו מצליחה לעיתים קרובות להרתיע תוקפים. היא גם הקנתה לו את השם הלועזי Praying Mantis ("גמל שלמה מתפלל").

רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו ויכולת הציד שלהם ביחס לגודלם היא מצוינת, כולל עדויות על ציד של ציפורים ונחשים קטנים!


הנה סרטון על גמל השלמה:

http://youtu.be/0aSCPmabRpM


ההסוואה המצוינת שלו כדי לטרוף חרקים שונים:

http://youtu.be/6hGuallLPcM?t=15s


ועל הנקבה של גמל שלמה שטורפת את הזכר בתקופת ההריון:

https://youtu.be/Os3OBJSlpUc


ועוד דוגמה לזוועה:

https://youtu.be/ZLkyWe-63do

דו-חיים הם בעלי חיים שיכולים לחיות גם ביבשה וגם במים. קיימים בעולם כמעט 4000 מינים של דו-חיים. הם חיים ברובם ליד מקורות מים כמו שלוליות, אגמים ונחלים. בתוך המים הם גם מתרבים.

מרבית הדו-חיים הם קטנים, אם כי יש גם מינים מעטים שהם גדולים יותר, כמו הסלמנדרה היפאנית שאורכה מגיע ל-1.5 מטרים.


הנה הסלמנדרות הדו-חיים של יער ביריה (עברית):

http://youtu.be/c0r4UxfoZVo?t=34s


הדו-חיים מתחילים להתפתח בתקופת הדבון:

https://youtu.be/AkqK2jdbduQ?long=yes

הקיאנג (Kiang) הוא החמור של אסיה והחמור הגדול בעולם. הוא רץ מהר וחי באזור טיבט. מכאן גם שמו "חמור הבר הטיבטי".

ראשו של הקיאנג גדול ואפו קמור. על גבו פס חום ארוך, שמתחיל ברעמת הצוואר ומסתיים בזנב. רגליים, בטן הצוואר ואזורים נוספים בגופו הם בצבע לבן.

פרוותו של הקיאנג זקופה וקצרה יחסית, בקיץ כ-1.5 סנטימטרים ובחורף עובייה כפול. בכל עונה צבעה משתנה. בעוד שבחורף צבעה הוא בגוון חום כהה, בסוף הקיץ הצבע החום מקבל גם גוון אדום מבריק.

בעבר סווג הקיאנג כתת-מין דומה מאוד של הפרא, חמור הבר האסיאני. כיום הוא נחשב למין נבדל ממנו, לאחר שמחקרים מולקולריים הצביעו בצורה משכנעת שהקיאנג הוא מין נפרד לחלוטין מהפרא.

מכל מקום, גם אם הפרא דומה לקיאנג, חמור הבר הטיבטי, שצבע הפרווה שלו הוא חום בהיר-אפרפר, כשולי פיו, צבעי בטנו, אחוריו וצדן הפנימי של רגליו הם לבנים, הם שונים זה מזה.


הנה הקיאנג:

https://youtu.be/H7zYICK51fo


קיאנג בערבות טיבט:

https://youtu.be/INF2AC5-5kE


קיאנג בצרפתית:

https://youtu.be/FUKWfKHwMFM

לצב יש שריון ששומר עליו מטורפים. כשבא בעל חיים שרוצה לטרוף אותו, הצב מתחבא בתוך השריון שלו וכך הוא נגן על עצמו מהטורף.

הצבים נולדים מתוך ביצים שהטילו הנקבות האמהות. הצב אוהב לאכול ירקות. הצבים הם גם זוחלים שיכולים להגיע לגילאים של 150 שנים!

חלק ממיני הצבים חיים על היבשה וחלקם חיים במים. נראה שלצבי היבשה יש זמן, כי הם זוחלים לאט מאד..


הנה צב היבשה שחי הרבה שנים:

http://youtu.be/YW36LtXOpzg


על הצב באנגלית:

https://youtu.be/Ok9noKCtHYM


צבי הים:

https://youtu.be/mFDBtVupyqY


הצב של לולי:

http://youtu.be/-MK_4GGSY8k


שיר לצב:

http://youtu.be/t7r2hORX768


בואו לארח חברה לצבים בשעת הארוחה:

http://youtu.be/uwsY3eUDEWo?qr=yes