בעלי חיים (Animals) הם יצורים חיים בעלי יכולת תנועה, הנושמים חמצן, ניזונים מחומר אורגני, בדרך כלל מתרבים ברבייה מינית ומתפתחים מעובר והריון. הענף המדעי שחוקר את בעלי החיים הוא חלק מהביולוגיה והוא נקרא זואולוגיה.

על אף שעד היום זוהו כמיליון וחצי מיני בעלי-חיים, שמיליון מינים מתוכם הם חרקים, הערכות המדענים הן שבעולם קיימים מעל 7 מיליון מינים של בעלי-חיים.

לבעלי החיים מגוון לא יאומן של גדלים, צורות ותפקודים. אם בעלי החיים הגדולים ביותר מגיעים לגודל של 30 ו-40 מטרים ושוקלים אף יותר מ-100 טון, גודלם של הזעירים שבבעלי החיים הוא כ-8.5 מיליונית המטר.

בעלי החיים מחולקים למחלקות. את בעלי החיים נהוג למיין למחלקות שונות. הידועות מביניהן הן מחלקות כמו יונקים, זוחלים (דברים השתנו אצלם), עופות, דגים, דו-חיים וחרקים - המחלקה הגדולה ביותר.

כן, קבוצת בעלי החיים הגדולה ביותר בעולם וזו שמכילה מינים רבים יותר מכל קבוצת בעלי חיים אחרת היא מחלקת החרקים.

חשוב לציין שמינים רבים של בעלי חיים מאוימים בימינו ונמצאים בסכנת הכחדה. בין הסכנות שמרחפות מעל ראשם ניתן לציין את הרס בתי הגידול, זיהום כדור הארץ, ציד בידי אדם לשם שימוש בבשרם כמקור מזון או בעורם ובשל משבר האקלים המחריף והולך.

הכירו את המחלקות השונות בתגית "מחלקות בעלי החיים".

בעלי חיים מתקשרים ביניהם באמצעים שונים. בעלי חיים משתמשים בעיקר בתנועות ובצבע כדי להעביר מסרים. אצל היונקים יש שימוש גם בקולות, כמו נביחות ונהימות, כדי להעביר מסרים שונים. הפילים מעבירים מידע רב ממרחק של כמה קילומטרים באמצעות קריאות בצלילים נמוכים שהם מתחת לסף השמיעה של בני אדם. גם ריחות הם אמצעי תקשורת מצוין - בעלי כלבים יוכלו לספר כמה זמן משקיעים הכלבים שלהם בהרחת כלבים אחרים ומה שהם משאירים אחריהם...

התקשורת בין בעלי חיים היא מגוונת עוד יותר. הלווייתן הקטלן שר כצורת תקשורת עם בני מינו. גם הציפורים מתקשרות ביניהן באמצעות שירת הציפורים. יש להן גם שיטות להעביר מידע בהתנהגות, כמו טקסי חיזור וריקודי חיזור מושקעים של הזכרים. באמצעות הריקוד הם מעבירים מידע לנקבות על כוונותיהם ולעיתים הם מתקשטים בצבעים עשירים ומסוגננים, גם אם מסוכנים להם (קראו על כך באאוריקה בתגית "עקרון ההכבדה"). התקשטות וריקודי חיזור הם דרכי תקשורת מוכרות כדי לומר לנקבה "קחי אותי"...

בעלי חיים במעמקי הים מתקשרים באמצעות זרמים חשמליים, צבעי זרחן או תאורת גוף. צפרדעים מקרקרות, צרצרים מצרצרים זה לזה, דבורים רוקדות ריקוד בצורת הספרה 8 וכך מסמנות לחברותיהן איפה יש צוף רב. קופים משתמשים בהבעות פנים כמו חשיפת שיניים ותנועות גוף כמו שיער סומר כדי להעביר רגשות, גחליליות מאירות בלילה כדי למשוך בני זוג - כל אלה הן דרכי תקשורת שמחליפות את השפה האנושית, למי שמוחם אינו מפותח כמו של בני האדם.


הנה הסבר על כיצד מתקשרים בעלי החיים:

http://youtu.be/s_N6Mt0wPqA


בעלי חיים שמדברים בריקודי חיזור ותנועות גוף:

http://youtu.be/1b_zy7D5Fjw


סרטון משעשע על כיצד חיות כמעט מדברות...

http://youtu.be/_aJ-Ax6nBCc


הנה מה שהם אולי מתכוונים לומר (:

http://youtu.be/R6R-Hm0enGg


וסרט תיעודי על תקשורת בבעלי חיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc?t=2m17s?long=yes

דב נמלים (Ant bear או Ant Eater) הוא אחד מבעלי החיים המיוחדים שרואים בטבע. מוזרים בצורתם ככל שיהיו, דומה שדובֵּי נמלים הם יונקים שהאוכל שלהם הוא המיוחד דווקא - שכן הם אוכלי נמלים וטרמיטים.

למעשה, בטבע אוכלים דובי הנמלים בסביבות 30,000 נמלים וטרמיטים בכל יום.

דובי הנמלים הם בעלי חרטום ארוך, דמוי צינור ואין להם שיניים. גם הטפרים הקדמיים החדים והחזקים שלהם משמשים לציד הנמלים והטרמיטים.

איך הם אוכלים? - הם מוצאים את הנמלים בעזרת אפם החודרני ושולפים אותם מקיניהם באמצעות הלשון שנעה במהירות ומכוסה ברוק דביק. ואגב, לשונו הארוכה של דוב נמלים יכולה להגיע לאורך של 65 סנטימטרים!

דוב הנמלים נפוץ במיוחד בחלקים הטרופיים של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. הוא חי על עצים או על פני הקרקע, לאורך גדות נהרות, בערבות עם ביצות נמוכות, ובעומקי היערות הלחים.


הנה דב הנמלים (עברית):

http://youtu.be/ON-7DZKLQVo?t=8s


בחינוכית קצת בלבלו עם השנבוב שאוכל נמלים אך אינו קרוב משפחה (עברית):

http://youtu.be/pJfAioJKLmU


דוב נמלים בגן חיות:

https://youtu.be/Rj67rHawDTg


ודוב נמלים ענקי שאפילו יגואר נרתע מלתקוף:

https://youtu.be/Ko_tSbs9UdQ

אמנם בעלי החיים לא מדברים ביניהם כמו בני-אדם. הם לא יודעים מילים או כיצד לבנות משפט. אפילו התוכים שמחקים בני אדם, לא ממש יודעים מה המשמעות של המילים שהם אומרים.

אבל המדענים יודעים לספר שרוב בעלי החיים יש דרכים לתקשר ולהעביר מסרים ביניהם ללא מילים, בלשון מדעית - בתקשורת שאינה מילולית.

קולות שונים ומשונים, סימני התנהגות, מגע ואפילו ריחות - כל אלה משמשים לתקשורת של בעלי חיים, מיונקים וציפורים ועד לחרקים שונים שחיים במושבות חברתיות.


הנה סרט מופלא על התקשורת של בעלי החיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc

פרת הים, או תחש הנהרות, חיה באזורים של חופים חמים וניזונה מאצות וצמחי ים. הפרה הזו שחיינית מצוינת והיא גומעת מרחקים גדולים במהירות.

זנבה הגדול של פרת הים הוא שמאפשר לה להתקדם במים במהירות.


הנה סרטון על פרות הים:

http://youtu.be/cIBhatt27tk


הנה שחייה עם פרת ים:

http://youtu.be/bsZ7MT4POXk


ועוד סרטון קסום של תחש הנהרות:

http://youtu.be/_AvjXSEWBXk

שממית רחבת זנב היא בעל החיים שיש לו הכי הרבה שיניים (למעט דגים). יש לשממית רחבת הזנב יותר מ-300 שיניים - יותר מאשר לזוחל, ציפור או יונק כלשהם. מספר השיניים העצום הוא מופלא עוד יותר לאור זה שכל אורכה של השממית הזו הוא רק 30 ס"מ!


הנה השממית רחבת-הזנב במלוא הדרה:

http://youtu.be/jXdKcIecMw0

אצל רוב היונקים הצמחונים העיניים ממוקמות בצדי הראש. הדבר נועד כדי להגדיל את שדה הראייה ולאפשר לבעל החיים להבחין מוקדם ככל האפשר בבעל חיים טורף שמתקרב אליו ולהיזהר ממנו.

מדובר ביתרון שהתפתח במהלך האבולוציה, כשיונקים בעלי עיניים בצד שרדו והתרבו במהלך הדורות, כיוון שהיה להם יתרון אבולוציוני על אלו שלא הבחינו בטורף המתגנב אליהם ונטרפו.

עיני הטורפים לעומת זאת, נמצאות בקדמת הראש, כך שיוכלו להמתמקד על טרף ולאמוד את המרחק ממנו, לקראת הציד.


הנה זווית הראיה ואפשרויות הראיה של בעלי החיים השונים למול האדם:

http://youtu.be/XbZ9xJUyIWY

כנראה שכן. בעדויות מסופות הצונאמי שתקפו את תאילנד סיפרו רבים על העצבנות והבריחה של בעלי חיים שלא היו כלואים או קשורים בשעות שלפני שהגיע הצונמי. יש להם סוג של תחושה ססמית, או תקשורת ססמית (Seismic communication).

עד כדי כך התופעה אובחנה, שבחקירות שנערכו לאחר הצונאמי שם, הסתבר שאף בעל חיים או חיית מחמד שהיו משוחררים לא נפגע באסון הצונאמי, שמאות אנשים קיפחו בו את חייהם.

העדויות הללו מצטרפות לתצפיות שערכו זואולוגים בבעלי חיים, שבהן ראו כיצד בעלי החיים מזהים רעידות אדמה שהתרחשו אפילו במרחקים של מאות קילומטרים מהמקום שבו עמדו.

במחקרים שונים נמצא שפעולות שונות של הפיל, כולל הליכה וריצה, נאקה או נחרה, יוצרות סוג של רעד בקרקע, מעין חותמת ססמית, שפילים רחוקים יכולים לזהות כאזהרה ולנוס מפני אסון מתקרב. יתכן שזה חלק מההסבר לתופעה המדהימה הזו בעולם בעלי החיים, אך יש תיאוריות נוספות.

כי האמת היא שחוקרים מזהים מינים נוספים של בעלי חיים, המזהים כך אסונות טבע שונים. עובדה זו מפחית מעט את המיוחדות של הפילים ואולי גם את הסבר כף הרגל של הפיל.


הנה סרטון שמתאר ומראה את התופעה של פילים המזהים תנועות סייסמיות ורעידות אדמה רחוקות:

https://youtu.be/jQiPq5yWhrc


ההסבר המרתק לכך הוא היכולת של הפיל לחוש גלי קול בתדירות נמוכה מאוד, ממרחקים של קילומטרים רבים, באמצעות כף רגלו:

https://youtu.be/iYM9oXftLIQ


ובעלי החיים הנוספים המזהים כך אסונות טבע משמעותיים:

https://youtu.be/RT3-KKP_h2o

עכבישי הטרנטולה (Tarantula) הם מהעכבישים הגדולים בעולם. הם מסוגלים לטרוף אפילו בעלי חיים קטנים כמו עכברים, לטאות וציפורים. אבל עכבישי הטרנטולה מפורסמים מאד בשריקות שלהם.

הם גם חיים לא רע - נקבות העכביש חיות עד גיל 30 שנה והזכרים עד 8 שנים.

נשיכת הטרנטולה אמנם נושאת רעל ועלולה לגרום למחלות, אך אינה קטלנית לבני אדם.


הנה הטרנטולה השורקת:

https://youtu.be/YouHfwASnus


קרבות ההשרדות של הטרנטולה:

https://youtu.be/YD5rUn_Oghg


הנה הנביחה או השריקה שלהם:

https://youtu.be/PzORmlr_0wY


נקבת הטרנטולה מקרוב:

https://youtu.be/YouHfwASnus


והפרוונית השחורה - הטרנטולה הישראלית שנושכת אבל לא ארסית לבני אדם:

https://youtu.be/p-B0gT2J4Aw

למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".

איך מתנהל הגלגול הזה?

בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.

ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.

רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.

מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.

אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.

איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:

https://youtu.be/1y6614FsC4I


הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:

https://youtu.be/7NhA9SHunKs


הסבר באנגלית של המטמורפוזה:

https://youtu.be/rJOOxlFs9Is


ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):

https://youtu.be/wyUWl272b20

ישנם בעולם אלפי מינים של עכבישים. מיד נסביר את המספרים, אבל חשוב להבין שמיון הטבע מפריד בין עכבישאים ועכבישים.

אם כולנו יודעים שהמילה "עכבישים" היא צורת הרבים של המילה עכביש, אז עכבישאים, ששמם המדעי Araneae, הם שם הסדרה של פרוקי הרגליים במחלקת העכבישנים.

גופם של כל העכבישאים מלולק לשתי יחידות עיקריות: יחידת בטן ויחידת ראש-חזה, אליה מחוברות שמונה הרגליים.

כל העכבישאים הם ארסיים וניזונים מחרקים שהם צדים. מכיוון שבני אדם אינם טרפם, הם בדרך כלל לא ינשכו, אלא אם הנשיכה תהיה כמגננה כאשר מישהו תופס ומאיים עליהם.

העכבישאים, גם אלו המפגינים התנהגות אגרסיבית ועצבנית, יעשו כמיטב יכולתם להימנע ממפגשים עם בני אדם או עם יצורים הגדולים מהם. רובם לא ינשכו מכיוון שבני אדם אינם טרפם, אולם חלקם עלולים לנשוך כמגננה כאשר הם נתפסים.

בעולם קיימים, החזיקו חזק, לפחות 40 אלף מינים שונים של עכבישאים. ציד החרקים אצל מרבית העכבישאים מתבצע על ידי לכידתם באמצעות קורי עכביש, רשתות שהם טווים מהקורים שהם מייצרים בגופם ומתפקדות כמלכודות חרקים.

אצל רבים מהעכבישים נותנות האמהות לצאצאים לאכול אותן. כך במיני עכבישים כמו ה-Amaurobius ferox, בהם מעודדת האם את צאצאיה לטרוף אותה. היא לא חושבת על כך כמובן. זו הדרך הטבועה בה להזין את צאצאיה ולהמשיך את השושלת וקיום המין.

ואגב, לא מעט אנשים בעולם סובלים מחרדה מפני עכבישים, או מעכבישאים. פחד מוגזם כזה מעכבישים מכונה "ארכנופוביה".


הנה העכבישים (עברית):

https://youtu.be/9rr8A7hLKt4


קורי עכביש ליד נחלים הם מלכודות יתושים יעילות:

https://youtu.be/TtmwL7gb-i4


עכבישים מופלאים בעולם, כולל כאלה שקופצים:

https://youtu.be/nCrd7aNwzzk


וכמה מהעכבישים הנדירים ביותר בעולם (עברית):

https://youtu.be/W0QcVlclSrc?long=yes

האיגואנה (Iguana) היא זוחל שנפוץ בעיקר בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה. לאיגואנות חוש טעם מאד מפותח, יותר משל בני-אדם. הן צמחוניות, אם כי בטבע הן אוכלות מעת לעת גם חרקים. יש להן גם ראייה מצוינת למרחקים והן מיטיבות לזהות צורות, צבעים וצללים - גם ממרחקים גדולים!

בין המינים של האיגואנות קיימים איגואנת האנטילים הקטנים והאיגואנה הירוקה, שהיא גם חיית מחמד. האיגואנות מגיעות מאזורים טרופיים. הן חיות לרוב על העצים ביערות, תמיד בקרבת מקורות מים. הן אינן תוקפניות כלפי בני-אדם, אך הן חזקות. כדי להגן על עצמן הן מצליפות בעזרת הזנב ולעיתים גם שורטות עם הציפורניים.

את האיגואנות ניתן למצוא בדרום ברזיל, פרגוואי, מקסיקו ובאיים הקאריביים. גם בחלק ממדינות דרום ארצות הברית, פלורידה וטקסס למשל, ניתן למצוא איגואנות. 


הנה האיגואנה בטבע:

http://youtu.be/GM3v0esGq1E


איגואנות באיי הגלפגוס:

http://youtu.be/czpPbDGHOZA


על האיגואנות למיניהן:

http://youtu.be/hAeVq-XK5ZI


איגואנה שמישהו מגדל בבית:

http://youtu.be/co8s3o1Mg64


וסרט על האיגואנות ובעלי החיים שמסביבם באיי הגלפגוס:

https://youtu.be/L7AxNcg8RXE?long=yes

הלוטרה (Otter), או לוטרת הים, צוללת במים ולוכדת סרטנים ורכיכות, שאותן היא אוכלת.

לאחר שצדה אותם היא עולה אל פני המים וצפה על הגב. את הבטן שלה היא הופכת לשולחן אוכל ואוכלת בנחת, תוך כדי שכיבה על המים.

לעיתים היא משתמשת באבנים, כדי למעוך ולפצח צדפות ולאכול את הבשר שבתוכן - כשהכל נעשה על בטנה של הלוטרה.


הנה הכל על הלוטרה החמודה:

https://youtu.be/Wn9kx4lGlpE


ואז לוטרת הים משתמשת בבטנה לאכילת סרטן:

http://youtu.be/B66NSm1nILo


גם עבודת הפיצוח, שנעשית על הבטן:

https://youtu.be/SIWbjgPYcJY


אבן משמשת לוטרת ים כדי לנפץ צדפה:

http://youtu.be/Uc7Ahp5--eE


על לוטרת הים והטיפול המסור שלה בצאצאיה:

http://youtu.be/o0OyhHeelyo?t=9s


ולוטרת ים מלמדת את הגור שלה לשחות:

http://youtu.be/b4ELyQQp_yU


ואהבה בין לוטרה לחתול:

https://youtu.be/PkstoU808B0

היפופוטם (Hippopotamus), הנקרא בעברית גם "בהמות" או "סוס יאור", הוא יונק שמנמן במיוחד שחי בנהרות ובאגמים באפריקה.

הוא יכול להגיע למשקל של עד כ-3 טון. זוהי החיה השלישית בגודלה על פני היבשה: רק פיל וקרנף גדולים ממנו. אבל אל תתנו למראה המגושם שלו להטעות אתכם. ההיפופוטם מסוגל להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בשביל ריצה מהירה צריך יהיה כנראה להרגיז אותו מאוד, אבל אם ייצא לרדוף אחרי אריה, קרנף או אפילו היפופוטם אחר, זה יקרה ובגדול.

ולא רק זה. לאחרונה (2024) גילו חוקרים בריטים שכשהוא רץ במהירות גבוהה, הההיפופוטם יכול להרים את ארבע הרגליים שלו לאוויר. זו תופעה נדירה לבעלי חיים כה כבדים וככל הידוע זו פעם ראשונה שאיתרו, באמצעות צילום, שבעל חיים השוקל כל כך הרבה מצליח בזה.

במהלך היום נוהג ההיפופוטם לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ עם העדר שלו. בשעות בין הערביים, כשפחות חם בחוץ, הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. כך הוא אוכל ואוכל, לאורך כל הלילה, כשבבוקר חוזר ההיפופוטם למים.

מצד שני, ההיפופוטם, למרות שהוא נע בקלות במים, לא ממש יכול לשחות. הוא רק יכול לגלוש על ידי דחיפה של עצמו, כשהוא נשען על עצמים שונים במים.

שימו לב, אולי ההיפופוטמים נראים חמודים, אבל למען האמת הם נחשבים לאחת החיות המסוכנות והתוקפניות ביותר באפריקה. אם אי-פעם תראו אחד כזה, עדיף יהיה לשמור ממנו מרחק.


הנה ההיפופוטמים בספארי (עברית):

https://youtu.be/QRx5BcRFRuU


סרטון קצר על היפופוטמים:

https://www.youtube.com/watch?v=0iYx5q5CudI


דיווח על אדם ששרד מרדף ע"י היפופוטם:

https://www.youtube.com/watch?v=jLwVX7_sfXY


ובואו לפגוש את פיונה, גורת היפופוטם חמודה:

https://www.youtube.com/watch?v=ic1wQjiKOa8

כבשי המושק (Musk Ox) חיים בעדרים קטנים, של 10 עד מקסימום 30 פרטים. החיחם החברתיים שלהם דומים לעדרי בעלי חיים רבים בעולם. אבל יש להם צד ייחודי ונדיר יחסית, של הגנה מרחבית לצאצאים.

התנהגותם המיוחדת של ה"מאסקוקס" באה לידי ביטוי בהגנה מרבית על צעירי העדר. בחודשיהם הראשונים, התקופה שבה הם הכי פגיעים, מגלות כל האמהות ולמעשה העדר כולו, כולל הזכרים החזקים, עירנות מיוחדת לגורים.

כשנגלית בפניהם מצוקה או סכנה מבחוץ, מקיפים בוגרי העדר את הצאצאים, באופן שישמור עליהם. וכך בדיוק מסתדרים כבשי המושק הבוגרים במעגל צפוף סביב הגורים, עם הפנים החוצה, כשקרניהם מופנות כלפי טורפים מאיימים כמו זאבים ודובים, בעוד הגורים נמצאים במרכז המעגל, מוגנים בביטחון ושמורים היטב.

באופן זה, נתקל כל טורף שמנסה להתקרב לגורים, במחסום קשיח של קרניים חזקות וגוף גדול, כשהגישה אל הצעירים חסומה בפניו באופן כמעט מוחלט.

זו התנהגות עדר מגוננת של כבשי המושק שמגינים על גוריהם בשעות קשות. הזכרים החזקים ועתירי הקרניים עומדים במעגל החיצוני או הקדמי וכולם משתפים פעולה, על מנת להרתיע טורפים ולהגן על הצעירים בעדר.

זה יכול לקרות אצל הרבה מינים, כי טורפים ץמיד ינסו לתקוף את הגורים או החלשים בעדר. אלא שהמיוחד כאן הוא שאת ההגנה נותנים כבשי המושק לכל צעירי העדר ולא רק לצאצאים הישירים שלהם, מה שמהווה התנהגות חברתית מצוינת ומגדיל את סיכויי ההישרדות של הצאצאים ואת המשכיות כל העדר.

באופן דומה להגנה מפני טורפים בסביבה מגינים כבשי המושק הבוגרים על הצעירים גם מהרוחות העזות בשעת סערה. פרוותם של הבוגרים היא עבותה ומגוננת היטב מפני הקור. הצעירים, לעומתם, הרבה פחות מוגנים ופרוותם דלילה יותר. באופן זה, גם מפני הרוחות המקפיאות מעניקים בוגרי העדר הגנה לכל צעירי העדר ולמעשה מסוככים עליהם מהרוח הקטלנית.

אז האקלים וההישרדות בה חיים העדרים של כבשי המושק יצרה להם מבנה חברתי המבטיח שמירה קולקטיבית לצאצאיהם. במיוחד זה בולט באזורים שבהם קיימים איומי קור או סכנה של ציד טורפים, אבל זה בא לידי ביטוי בכל ההתנהלות של העדר המגונן על הגורים שלו.


הנה המאסק אוקס, חייהם והגנתם:

https://youtu.be/uKd6utp4rjY


היום הראשון של צאצא חדש:

https://youtu.be/4RswhZEY9rg


ההגנה על הצעירים מהזאבים:

https://youtu.be/qcR6ZuqsZUU


בקור הקיצוני בחורף וללא מחסה:

https://youtu.be/Uz8eeZABhyA

החיה הכי גבוהה בעולם היא הג'ירפה, או הג'ירף. גובה ראשו של הג'ירף הוא כ־6 מטרים מעל פני הקרקע!


כל כך גבוה הג'ירף ליד המטפלים בו (עברית):

https://youtu.be/1I0qqgJhGnc


כך ג'ירפה ממליטה:

http://youtu.be/AVnRpoELf8A


הג'ירפים הקטנים גדלים:

http://youtu.be/AHNFWmAe5yg


וכך שוקלים ג'ירף:

http://youtu.be/WcyGWJnXeNU

העצלן (Sloth) שחי ביערות האמזונס מבלה את רוב חייו כשהוא תלוי על העצים, בעזרת 3 טפריו, שהם האצבעות הארוכות והמעוקלות שלו. את מזונו משיג עצלן 3 האצבעות מהעלים שהוא תולש מהעצים.

עצלן זכה לשמו כנראה מהיותו חיה איטית במיוחד, כמעט עיוורת וחרשת. הוא אוכל רק עלים מעצי יערות הגשם ובעיקרון ישן המון ולא זז לשום מקום...

המהירות המרבית שהעצלן יכול להגיע אליה היא כ-2 מטר בדקה, כלומר מהירות התנועה המקסימלית שלו היא 0.12 קמ"ש, מה שהופך אותו ליונק הכי איטי בעולם.

העצלן יורד אחת לשבוע כדי לחפור בור, לעשות צרכיו ולכסות. אז הוא פגיע לטריפה בידי יגוארים וכלבי פרא או עופות דורסים כמו ההרפיה. נסיונות להבין מדוע הוא מסתכן כל כך מעוררות השערות, מדישון העץ שעליו הוא ישן ועד להטלת ביצים של העש שחי בתוך פרוותו. 


הנה העצלנים בספארי (עברית):

https://youtu.be/35R0IrPqZYE


העצלן בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/ndMKTnSRsKM


עושה הכל בדרך למציאת בת זוג:

https://youtu.be/T7HGSvczDA4


הקולות החמודים של העצלן:

http://youtu.be/5Tdokh1KYuQ


טיפול אנושי בגורי העצלן:

http://youtu.be/q1mAGQAw3Oc


ומקורותיו של העצלן (מתורגם):

https://youtu.be/-64U7WoBrqM

נשר דרומי (Gyps rueppellii) הוא ללא ספק העוף הדורס שעף לגובה רב מכל העופות הדורסים האחרים.

אף שלרוב הוא נצפה ברום של כ-6 קילומטר, הוא התנגש באחד המקרים במטוס מסחרי שטס בגובה של 11,300 מטרים מעל פני האדמה.

הנשר הדרומי שנפוץ במרכז אפריקה (בין השאר באתיופיה, סודאן, טנזניה וגינאה) נקרא גם נשר ריפל, על שם הזואולוג הגרמני אדוארד רופל, שחי במאה ה-19 וגילה אותו.


הנה קבוצת נשרים דרומיים בזמן האוכל:

http://youtu.be/tAZpxI2ja-Y

החיפושית הארוכה ביותר בתבל היא חיפושית הרקולס, שמקורה מדרום אמריקה. מדובר בזן של חיפושיות הקרנף החזקה. אמנם חיפושית הטיטאן היא הגדולה ממנה, אבל חיפושית הרקולס נחשבת לחיפושית הארוכה ביותר בעולם.

את אורכה המדהים של חיפושית ההרקולס היא יכולה לזקוף לזכות הקרן הארוכה שלה, שיכולה להביא אותה לאורך של כמעט 20 סנטימטרים!


הנה חיפושית ההרקולס בטבע, שומרת על השטח שלה בכוח מפולשים:

https://youtu.be/EjvLOAIxbNQ


כאן היא מקרוב:

https://youtu.be/Cz8zVQ0XTR8


והנה שוב החיפושית הארוכה כל כך:

http://youtu.be/A2I2yc_OeoU

הטפירים (Tapir) הם יונקים שמזכירים חזירים, אך החדק שלהם וצורתם המיוחדת והמעט משונה מעידה על קרבתם דווקא אל הסוס והקרנף. באמצעות החדק אוסף הטפיר עלים ונבטים וכשהוא שוחה, החדק הקטן משמש לו מעין שנורקל לנשימה.

את הטפיר מוצאים פעמים רבות במים. המים בשבילו הם גם הנאה, כשהוא מצנן בהם את גופו, אך גם מקום מסתור ומפלט מטורפים כמו היגואר, שמנסים לטרוף אותו.


הנה הטפיר וחייו:

https://youtu.be/zJm6nDnR2SE


נקבת טפיר וגורה מתלקקים:

https://youtu.be/TUi3FUT-jqA

מהם תולעי האבוב?


תולעי האבוב (Tubeworms) הענקיות חיות במושבות של צינורות גיר. יש להן "ראש" אדום לוהט. תולעים אלה יכולות לחיות גם בתנאי עלטה גמורה בעומק הים. אורכן של תולעי אבוב עשוי להגיע למטרים אחדים וצבען לרוב אדום (יש להם אנזים הקרוב להמוגלובין שבדם). אם מביטים היטב, אפשר לראותן מגיחות מהאבובים שלהן, כמו שושנים יפות בגינה.

תולעי האבוב התגלו לראשונה בסדקי נביעה הקשורה בשברים גיאולוגיים. שברים כאלה נוצרים מהתפרדות לוחות טקטוניים בקרקע הים. גזים שונים הנפלטים במים חמים מהקרקע בשבר כזה, כמו חנקן, חמצן, פחמן דו-חמצני או מימן גפריתי, הם שמספקים לתולעי האבוב חלק גדול מהאנרגיה שלהן. זה קורה דרך תהליך שנקרא כמוסינתזה, המקבילה של הפוטוסינתזה, שמתבססת על חיידקים. החיידקים מקבלים את הגזים מסדקי הנביעה של המים החמים ומהם, בעיקר המימן הגפריתי, הם מייצרים מזון לתולעים הללו. תולעי האבוב בונים מסביבם מערכת אקולוגית שלימה, הכוללת סרטנים ודגים ייחודיים.


הנה תולעי האבוב:

https://youtu.be/2FFnrW_SUdM


התולעים המיוחדות הללו מקרוב:

https://youtu.be/r8UbeeRFUSI


מצגת וידאו עם הסברים:

https://youtu.be/VokaY1mBEOE


והמראה הנהדר שלהם, שהוא כמו פרחים יפים:

https://youtu.be/bqodSsTc7mo