» «
מדע
מהו המדע?



מדע (Science) הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.

הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.

יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.

תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.

מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם. הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים או ימשיכו ויתבססו על הממצאים לצרכים מחקר מתקדם יותר, שיקדם את המדע.

ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".

המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.


זהו המדע:

https://youtu.be/hDQ8ggroeE4


הסבר בשירה של מדע:

http://youtu.be/9Cd36WJ79z4


תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):

https://youtu.be/NFU1FNqmsYI


על יופיו של המדע:

http://youtu.be/dvM4JPGsmVw


והראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:

https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
מדע
מה כל כך טוב במדע?



מאז המהפכה המדעית קידם המדע את האנושות באופן בלתי נתפס והפך אותה להצלחה מסחררת. רבים תוהים מה יש במדע ובמחקר שהופך את ההישגים שלהם למדהימים כל כך.

מעבר להצלחתו לעסוק במגוון אדיר של תחומים ולהניב תגליות שמקדמות את חיינו, הנה כמה דברים שהשילוב ביניהם מאפשר ומניע את ההצלחה העצומה והקידמה של העידן המודרני:

הטלת הספק - המדע מטיל ספק בממצאים המדעיים ובוחן אותם שוב ושוב.

שימוש בתצפיות - לכאורה הפעולה הפשוטה והעתיקה ביותר, שבעולם המדעי הופכת למשוכללת ושיטתית במיוחד.

שיטתיות - דרכי ושיטות המחקר המקובלות הגיעו לרמה גבוהה של דיוק. מניסויים ועד נבירה בנתונים, מתצפיות ועד ניתוחי מקרים - המדענים יוצרים ידע חדש, בודקים זה את ממצאיו של זה, מצטטים מחקרים ומסתמכים על ידע קודם ומקדמים את הידע האנושי בהצלחה.

מתמטיקה - השימוש בכלים מתמטיים מאפשר להשתמש בנתונים המתקבלים מניסויים, מחקרים ותצפיות וליצור מהן את התאוריות המדעיות הבאות.

יישום - התאוריות המדעיות משמשות לפיתוחים טכנולוגיים שונים וליישומים שמשנים את העולם.


זהו המדע:

https://youtu.be/hDQ8ggroeE4


הנה סרטון אנימציה קצר שמזכיר נקודות בהתפתחות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


מדענית מספרת איך זה להיות מדען:

https://youtu.be/ohf8-Mo8iyY


דברים שעושה המדען:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


מגוון התחומים שבהם נוגעים המדענים:

https://youtu.be/JJOOowG7Cwo


וסרט ארוך על המדע ומהותו:

https://youtu.be/3MRHcYtZjFY?long=yes
מדע
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?



מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.

ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.

עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.

יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.

כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.

איך זה עובד?

חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.


הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני:

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s


כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:

https://youtu.be/-nAYmCimxhA


ושיעור מצולם על המהפכה המדעית:

https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
אלברט שווייצר
מי היה אלברט שווייצר?



אלברט שווייצר היה מוסיקאי גרמני מצוין ומומחה לנגינת יצירות יוהאן סבסטיאן באך, שבגיל 30 החליט ללמוד רפואה כדי לעזור לסייע לאנשים בעולם שהרפואה אינה בהישג ידם ו"לשרת את האנושות". מיד עם סיום לימודי הרפואה שלו נסע לאפריקה מוכת החולי ביחד עם אשתו והם הקימו שם בית-חולים שטיפל בחינם באלפי חולים. החולים המקומיים קיבלו ממנו טיפול רפואי בסיסי ועד לטיפולים מורכבים במחלות קשות ומסוכנות, דוגמת הקדחת הצהובה, מחלת המלריה והצרעת - מחלות שבאפריקה התקשו לטפל בהן עד אז.

אך מעבר לטיפול המסור של שווייצר, רעייתו ומתנדביו, הם נתנו לחולים המקומיים יחס אנושי וחם והרבו לגייס תרומות, מקונצרטים, הרצאות ויוזמות של אלברט שווייצר ועד לזכייה בפרס נובל שבו זכה, כשכל כספי הפרס הועברו מיידית לבית החולים ולקניית תרופות ומכשירי בריאות נוספים.


הנה סרטון שבו גם רואים את אלברט שווייצר:

http://youtu.be/0HBV0RCyNMU


וביצוע נהדר של אלברט שווייצר לפרלוד של באך:

http://youtu.be/FqSXeHYtezE

מדע

מאיץ חלקיקים
מהו מאיץ החלקיקים?



מאיץ החלקיקים נמצא במרכז המחקר "צרן" בשווייץ. זהו מכון למחקר גרעיני, שיש בו מנהרה בעומק של 100 מטר מתחת לאדמה ובאורך של כ־27 קילומטר. במאיץ החלקיקים שנמצא בצרן עוסקים בהאצה של חלקיקים, במהירות הקרובה למהירות האור. המטרה היא לגרום להם להתנגש זה בזה וכך לנסות ליצור חלקיק חדש, או מה שמכנים לעתים "החלקיק האלוהי". שמו של החלקיק "בוזון היגס" וקיומו נחזה במחקר התיאורטי.

את החלקיק הזה לא ניתן לראות, אבל אפשר לראות את ההשפעה שלו על הסביבה. ההשפעה הזו נראית כצילום רנטגן שעל גבי הרקע הכהה שלו נראים קווים לבנים, שתנועתם מזכירה צורה של ספירלה. קווים אלה מתארים את האפקט של תנועת החלקיק.


הנה סרטון על מאיץ החלקיקים בצרן (מתורגם):

http://youtu.be/U8zimacGobE



והנה כתבה על המדענים שמעורבים בפרויקט של מאיץ החלקיקים בצרן (עברית):

http://youtu.be/ihroneugjAg?t=28s
אנטומיה
איך התפתח מדע האנטומיה?



מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.

אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.

היוונים לא היו מנתחים מוצלחים, כמו שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.

לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.

מי שהפכו למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים ומיתרון, בזכות הנגישות לידע מדעי ממזרח אסיה ומאירופה גם יחד. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.

באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.

הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.


הנה התפתחות האנטומיה שמתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:

http://youtu.be/3YuFg6dxVlI


ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:

http://youtu.be/vrQKYIbPQfs
מוזיאון לטבע
מה מסתתר במוזיאון לטבע?



מסתבר שבמוזיאונים לטבע יש גם מחקר מדעי. בחלק מהמוזיאונים הללו המחקר הוא מפותח מאד ושלל תגליות מדעיות מתגלה שם, על ידי המדענים והחוקרים שבוחנים את שלל המוצגים שבמוזיאון. למעשה, רק חלק קטן מהדברים שיש למוזיאון מוצגים לקהל הרחב. השאר נמצאים באיחסון ובבדיקות מדעיות.

בין הממצאים הרבים שנמצאו במוזיאונים במהלך השנים, נמצא שחומר ההדברה המפורסם DDT פוגע בעופות דורסים. מדעני המוזיאונים הצליחו גם לרצף את הגנום של האדם הניאנדרתלי ואפילו לגלות מהם הגנים שהפכו את הממותות לבעלות פרווה אדומה.


הנה סרטון שמסביר על משימות המחקר והמדע שמתבצעות במוזיאונים לטבע:

https://youtu.be/B-vYGcl_nA8


המוזיאון לטבע בלונדון:

https://youtu.be/tdQDm4gdSOc


מוזיאון שמשלב טבע עם מדע בפלורידה:

https://youtu.be/YvZXWpBdAC0


ומוזיאון הסמיתסוניאן המפורסם:

https://youtu.be/6oLLNuzDtLk
לואי פסטר
מי היה לואי פסטר ומה הוא גילה בניסוייו?



לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.

החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.

תגלית אחרת של פסטר היתה "פיסטור" מזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו - "פיסטור".


הנה על הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc


ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל.. בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8


פורמלין
מהו הפורמלין?



ראיתם פעם את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר, מחקר פלילי ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.

הפורמלין עצמו עלול להיות מסוכן לאנשים חיים ולכן חשוב להיזהר מהחומר הזה. הוא עלול בהחלט לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הרבו להשתמש בפורמלין לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע משימוש בו ככל הניתן.


במוזיאונים הפורמלין מאפשר לשמור דברים אורגניים למשך מאות שנים:

https://youtu.be/6vuLEGzzPKc


כך הפורמלין משמש לשימור בעל חיים, במקרה הזה ארנב, מת:

https://youtu.be/ra0tVmOXOa4


דיון על פרזיטים שחיים בגופם של אנשים ובצנצנות מראים אותם משומרים:

https://youtu.be/PV4rowSN_AQ


יש מקומות שבהם משפריצים פורמלין על פרות ירקות כדי שייראו טריים:

https://youtu.be/RsBJb39Wh1c


וקליפ שמדמה אנשים בפורמלין:

https://youtu.be/S2kWMb5Zeko
מה ההסבר למכת דם שבהגדה?



המכות במצרים הן מהסיפורים המרשימים שבסיפורי עם ישראל. אבל מעניין לבחון אותם מבחינת חוקי הטבע. האם אירועים כאלה אפשריים בטבע או שהם נסים? - הבה נבדוק את המכות אחת אחת. הנה המכה הראשונה, מכת הדם:

מכת דם צבעה את היאור בדם. מבחינה מדעית כמובן שדם לא יכול היה להציף את הנהר העצום. אבל אצות זעירות במקווי מים היא תופעה מוכרת גם היום. ייתכן שהמצרים חשבו שהמים אדומים מדם, אבל אלה היו אצות מיקרוסקופיות שצבעו אותם באדום.

סברה אחרת מדברת על מצבורי גז שהשתחררו במים וצבעו אותם בגוון שהזכיר דם.


הנה מכת הדם כפי שמסבירים אותה שני תלמידים (עברית):

http://youtu.be/X1G0kzFQrSo


כך התרחשו עשר המכות במצרים:

http://youtu.be/zNVDdouHHzU
למה משתמשים בפורמלין?



מכירים את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.

חשוב להיזהר מהפורמלין כי הוא עלול לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הירבו להשתמש בו לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע ככל הניתן, משימוש בו.


הנה בעלי חיים משומרים בפורמלין:

http://youtu.be/P9qHL1YuUSo


כך משתמשים בפורמלין במוזיאון הרפואה:

http://youtu.be/6vuLEGzzPKc
מהו מדע ההיסטוריה?



ההִיסְטוֹרְיָה (History) האנושית רצופה באירועים והתרחשויות מופלאות. אנשים בכל תקופה ותקופה תיעדו והשאירו עדויות על האירועים ההיסטוריים שקרו בעבר. אבל אנשי המדע שעושים סדר בידע שלנו על העבר הם ההיסטוריונים.

היסטוריה היא תחום מחקרי שעוסק בחקר אירועים שהתרחשו בעבר, בעיקר לפי חומר כתוב. אנו רוצים לחשוב שההיסטוריה היא מדע מדויק ושתיאור המציאות של ההיסטוריון הוא אכן פני הדברים המדויקים. אבל ההיסטוריון זוכר תמיד שהמנצחים הם שכותבים את ההיסטוריה. לכן, יש לבחון היטב את סיפוריהם שתועדו במסמכים שאותם בוחן חוקר ההיסטוריה ולדעת שהמרחק בין הדימוי של המלך החזק, המנצח, החכם והמצליח, לבין בוגד עלוב, טיפש וחדל-אישים, הוא העובדה הפשוטה שהראשון הוא זה שניצח בקרב או במאבק על הירושה ואנשיו הם שכתבו את העדויות ההיסטוריות. השני, גם אם גרסתו נכתבה, לא פעם היא הושמדה על ידי השליט, או סתם לא נחשבה למשהו בעל ערך ונגוזה - אל פח האשפה של ההיסטוריה.

כך, לדוגמה, קרה עם שטיח באייה, שמציג במעין קומיקס מימי הביניים 58 סצינות שמספרות על נצחונו של דוכס נורמנדי "ויליאם הכובש", בקרב הייסטינגס, והפיכתו למלך אנגליה. הוא מימן את יצירת השטיח ואין בו כל עדות או זווית מגירסתם של כוחות הרולד, מלך אנגליה שהובס ומת בקרב.

השימוש הנפוץ במילה היוונית היסטוריה, שפירושה "תיעוד" או "חקירה", הוא כמתארת אירועים והתרחשויות חשובות בעבר. היא הוכנסה לשימוש התרבותי בעידן של יוון הקדומה, מתוך השם "היסטוריה", שבחר הרודוטוס, מי שלימים יכונה "אבי ההיסטוריה", לספרו על מלחמת פרס-יוון. אגב, מהמילה "היסטוריה" נולדה גם המילה האנגלית "Story", לסיפור.


הנה סיפור לידתה של ההיסטוריה, עם הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (מתורגם):

https://youtu.be/A542ixwyBhc


ציר זמן לילדים המתאר את ההיסטוריה האנושית (מתורגם):

https://youtu.be/8POXvpQ31Uc


ויש גם היסטוריות ספציפיות, כמו למשל ההיסטוריה של האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/DBJsVfmvbuo
האם למים יש רגשות?



האם מים שומעים ומבינים תוכן של מילים? - הטענה לגבי רגשות של מים, או יכולת להבין מילים, התקבלה בקרב המדענים בלעג גדול. אבל המדען היפאני מסארו אמוטו (Masaru Emoto) טוען בדיוק את זה. אמוטו ביצע בשנת 1999 מאות ניסויים במים והוכיח לטענתו שמים יכולים לקלוט רעיונות, מילים, מוסיקה ומחשבות ושמולקולות המים מושפעות מתוכן ומים משתנים מהם, עד לרמת המבנה המולקולרי שלהם.

החוקר השמיע למים מגוון של רעיונות, מילים, מוסיקה ואפילו תפילות ונעזר במיקרוסקופ אלקטרוני כדי לצלם את המים בזמן השמעת כל מרכיב. פרסום תגליותיו הדהים את העולם, אך גרר ביקורת רבה בעולם המדעי. לטענתו, נראו המולקולות של מים ששמעו מלים טובות או מוסיקה של באך, אחרת לגמרי ממים ששמעו איומים, קללות או את השם היטלר. מסקנותיו המהפכניות לגבי יחסי הגומלין שבין התנהגותנו למצב המים בגופנו למשל, יכולות לשפוך אור על בריאותנו הפיזית והנפשית ועל האופן שבו מה שאנו אומרים או חשים משפיע עליהן.

כמובן שמרבית המדענים לעגו לממצאים וטענו שהמחקרים לא עמדו בתנאי המחקר המדעי. איש מהם גם לא הצליח להגיע לממצאים דומים במחקרים אחרים שנעשו על פי תנאים מדעיים. הושמעה גם טענה שהמבנה המולקולארי של המים אינו מפתח מבנים יציבים לפרקי זמן ארוכים מכמה נאנו-שניות (מיליוניות השניה). היו שניסו לחקור את הדברים הלאה וגילו ממצאים מעניינים ולא בהכרח סותרים. אמוטו עצמו ביצע מחקר נוסף, שפורסם ב-2008, בו השפיעו כ-2000 איש מאירופה על מים שהוצבו בארה"ב, על ידי התרכזות וחשיבה מתכוונת.

אז מצד אחד יש חוקר עם תוצאות יוצאות דופן ומצד שני הקהילה המדעית לא מקבלת את טענותיו של אמוטו והם נחשבות כיום על ידי מדענים רבים לפסאודו-מדע.. לפני שתחשבו מי לדעתכם צודק, נסו רק לזכור שפעם דחו כולם את הטענה המשונה שהעולם עגול...


הנה הטענה על הרגשות של המים:

http://youtu.be/k1-0ulKgmio
מהי תורת הכאוס?



תורת הכָּאוֹס גורסת ששינויים קטנים בתנאי ההתחלה של מערכות שונות, כמו מזג האוויר, האטמוספרה או עולם הכלכלה, עשויים לגרום לשינויים מתגלגלים שיילכו ויגדלו בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך.

תיאוריית הכאוס מסבירה את העובדה ששינויים זעירים, או אי דיוקים קטנים, עלולים להביא לתוצאות שונות לחלוטין בתוצאה הסופית.

במזג האוויר למשל, ככל שננסה לחזות את מזג האוויר לטווח ארוך יותר, גדלים הסיכויים שנטעה בתחזית מזג האוויר שלנו. נהוג בהקשר זה להדגים את תורת הכאוס באמצעות מה שכונה "אפקט הפרפר".

לפי דוגמה פופולארית זו יכול משק כנפיו של פרפר לגרום לשינויים מתגלגלים באטמוספרה, שמהם יושפע מזג האוויר. שינוי זה יגרור שינויים נוספים במזג האוויר, שיכולים להגיע עד כדי סופת הוריקן שתתרחש בפינה אחרת על פני כדור הארץ. כך, אפילו פעולה זעירה, כמו נפנוף כנפי הפרפר, יכולה לשנות את התנהגות האטמוספירה במידה ניכרת.


הנה סרטון מעניין שמסביר מהי תורת הכאוס:

http://youtu.be/R6NnCOs20GQ


עוד סרטון על תורת הכאוס:

http://youtu.be/JnlkKdDXk-I


סרטון אנימציה בעברית קלה על תורת הכאוס עם הדגמה של אפקט הפרפר:

http://youtu.be/Z_AEhWBAF4I


ויש גם תרבויות שהכאוס שולט בהן (עברית):

http://youtu.be/IcZ7mLea_Xw
מהי מעלית החלל?



דמיינו שאתם יכולים להיכנס למעלית ולעלות הרבה קומות, המון קומות ועוד ועוד - עד שתגיעו לחלל... נשמע פנטזיה, נכון? נשמע כמו דימיון? - דעו לכם שהרעיון הזה נשקל ברצינות רבה ויש לא מעט מדענים ואנשי חלל שאומרים שהוא לא רק אפשרי אלא גם מוצלח במיוחד.

מעלית חלל (Space Elevator) היא חלום ותיק של ממציאים. שנים רבות חוזרים הרעיונות של מעין מעלית ארוכה שתחבר את פני כדור הארץ אל החלל. התכנית היא שמעלית חלל כזו תאפשר שילוח פשוט וזול של אנשים וציוד אל החלל. מעלית כזו תוכל גם להיות הפתרון למצב שבו רק עשירים מופלגים יוכלו לצאת אל החלל בטיסות יקרות במיוחד. כבר היום הרי נרשמו עשרות מולטי-מיליונרים לטיסה לחלל, בעלות של כרבע מיליון דולר לכמה שעות של טיסה מחוץ לאטמוספרה.

התכניות שהוצעו בעבר ומוצעים גם בזמננו נראות אפשריות, על אף המימד הבדיוני והמופלא שיש בהן. ולא רק על כדור הארץ מדובר, אלא גם בחלומות להשתמש במעליות החלל הללו בכוכבים אחרים בעתיד.

מהמהנדס הרוסי שהגה לראשונה את הרעיון, לפני 60 שנה, לבנות מעלית ישירה לירח ועד לקבוצת "לייף-פורט" האמריקנית שבראשה מהנדס לשעבר בנאס"א, כולם מצאו במעלית החלל את חלומם. אנשי "לייף פורט" אפילו מנסים לגייס לצורך כך כסף במימון המונים באינטרנט.


הנה סרטון על מעלית החלל שתוביל אנשים לגובה של 35 אלף קילומטרים מעל לאדמה:

http://youtu.be/pnwZmWoymeI


התכנית החדשה של מעלית החלל המודרנית:

https://youtu.be/qPQQwqGWktE


סרטון שמסביר עד כמה גבוה ניתן לבנות אותה:

http://youtu.be/GJ4Qp2xeRds


וסרט תיעודי על תכנית מעליות החלל והמורכבות שבה:

https://youtu.be/dc8_AuzeYKE?long=yes
מהי השמש?



השמש, או ה"חמה", היא כוכב המרכזי המערכת השמש, שעליה נמנה גם כדור הארץ. כדור הארץ חג סביב השמש במסלול קבוע, עקב כוח המשיכה שלה, ביחד עם גופים נוספים, ביניהם כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק כוכבי.

הטמפרטורה על פני השמש היא 5,785 מעלות. די חם, אם נזכור שאצלנו כשיש 40 מעלות כולנו מזיעים ורצים למזגן הקרוב..

השמש גדולה פי יותר ממיליון מהנפח של כדור הארץ!

כשאנו מביטים בשמש אנו רואים אותה כפי שהייתה לפני 8 דקות בערך. זה הזמן שלקח לאור לעבור את המרחק שבינינו לבין החמה - כ-150 מליון קילומטר.

כשהירח מסתיר את השמש מעינינו, זהו "ליקוי חמה". בעבר זה מאד הפחיד בני אדם - היום כולם מבינים שזה דבר טבעי, שנובע מהעובדה שהירח הקטן קרוב אלינו ולעיתים הוא מסתיר את השמש הרחוקה כל כך.

בשניה אחת פולטת השמש אנרגיה ששווה ל- 6,126,984,126,984 (יותר מ-6 טריאליארדים) של פצצות בעוצמה של הפצצה האטומית שזכתה לכינוי "ילד קטן" והוטלה על הירושימה.


הנה סיפורה של השמש וכיצד נוצרה (עברית):

https://youtu.be/RrjyUutRL2M


בקצרה על השמש (מתורגם):

http://youtu.be/zNErWK3cPXI


סיפורה של השמש באנגלית:

https://youtu.be/2HoTK_Gqi2Q


וכך נראית השמש מכוכבים שונים במערכת השמש:

https://youtu.be/tYIs9E7GDPE
מה זה אור?



אור הוא קרינה אלקטרומגנטית שנראית לעין האנושית. למעשה, זו כל קרינה אלקטרומגנטית שנמצאת בטווח הנראה - בין האינפרה-אדום לאולטרה סגול (שניהם לא נראים על ידי עין של בני אדם).

מהירות האור ללא הפרעה של חומרים היא 300 אלף קילומטר בשנייה. זה שאומר שאור שנדלק בכדור הארץ ייראה בירח אחרי קצת יותר משניה. די מהר, לא?

מדע האור נקרא אופטיקה.


הנה הסבר מפורט ומתורגם על האור:

http://youtu.be/IXxZRZxafEQ


כך התפתחה ההבנה של האור לאורך ההיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/J1yIApZtLos


כך רואה העין את האור (מתורגם):

http://youtu.be/KhXU9D1NlOc


וכך האור מעניק לנו את הצבעים (מתורגם):

http://youtu.be/b5JgooGgwtQ


מהי הסתברות?



אי-ודאות היא אחד הדברים שמלווים אותנו בחיים. לא פעם אנו חשים בחוסר וודאות, מכיוון שאין לנו יכולת לחזות את מזג האוויר, תוצאות של אירועי ספורט, או תוצאות של בחירות. למצבים כאלו יש כלי שיכול לסייע - הִסְתַּבְּרוּת (Probability).

הסתברות היא מושג מתמטי שמבטא את הסבירות שמאורע מסוים יתרחש. לעיתים יש לנו מושג מה סביר שיקרה, גם אם איננו יודעים בודאות מה יקרה. תורת ההסתברות מכמתת את "הסביר" ומודדת אותו באופן מדויק.

מדידת הסתברות של מאורע מסוים היא בסקאלה שבין 0 ל־1. מאורע בלתי אפשרי מקבל הסתברות 0, בעוד הסתברות 1 ניתנת למאורע שיש ודאות מוחלטת שיקרה. לעיתים קורה שמשתמשים באחוזים, בין 0% ל־100%, כדי לבטא הסתברות.

היסטורית יש להסתברות עבר ארוך. עוד במאה ה-16 עסקו בחישובי הסתברויות. מאז הלך הענף הזה במתמטיקה והתפתח, כשהשימוש בו מסייע בתחומי הכלכלה, העסקים, ההימורים ועוד. כך למשל קובעות חברות ביטוח את מחיר ביטוח החיים על פי ההסתברות שהמבוטח ייפגע או ימות במהלך תקופת הביטוח. חזאי מזג אוויר בוחנים את ההסתברות לגשם, בכדי להציע תחזית אמינה. מהמרים נעזרים בחישובים כדי לדעת את הסיכויים שיזכו בהגרלות או משחקים וכך הלאה.


הנה סרטון (מתורגם) על הדרך שבה ניתן לראות הסתברות:

https://youtu.be/Kgudt4PXs28


והדגמת ההסתברות דרך ניחושים (מתורגם):

https://youtu.be/3V2omKRX9gc
מהן שכבות האטמוספירה?



האטמוספירה, אותה שכבה של אוויר שמקיפה את כדור הארץ, מורכבת משכבות שונות. יש 3 חלוקות לשכבות לגבי האטמוספירה, שנעשות על פי שלושה מדדים שונים: לפי ההרכב של השכבות, לפי תכונותיהן החשמליות ולפי הטמפרטורה.

החלוקה השלישית, לפי הטמפרטורה, היא המוכרת ביותר. לפיה עובי האטמוספירה הוא כ- 560 ק"מ מפני כדור הארץ.

לפיה מתחלקת האטמוספירה לחמש שכבות:

טרופוספירה - השכבה הקרובה לכדור הארץ עצמו. היא שכבה בת כ-12 ק"מ. ככל שעולים בה הקור גדל והאוויר דליל. ככלל, יש בה יותר מולקולות אוויר מבשכבות הגבוהות. כל שינוי בטרופוספירה משפיע על מזג האוויר שאנו חווים. האוויר החם בה עולה וכשהוא מתקרר, הוא נופל בחזרה למטה, תוך גרימת תנודות אוויר חזקות ורוחות, בדרך כלל אנכיות.

סטרטוספירה - שכבה שנייה. האוויר בה דליל ובחלקה התחתון נמצא האוזון המפורסם ששומר עלינו מקרינת השמש. הסטרטוספירה מגיעה לגובה של 50 קילומטרים. חלקה התחתון די רגוע והוא משמש לטיסה של מטוסים רבים, שנמנעים כך ממזג האוויר הסוער של הטרופוספירה. רוחות אופקיות שנושבות בחלקה העליון של הסטרטוספירה נקראות "זרמי סילון" ומגיעות למהירות של 480 קמ"ש. מטוסים לא יכולים לטוס מולן.

מזוספירה - השכבה השלישית מגיעה מגובה של 50 קילומטרים ועד לגובה של 100 קילומטרים. היא מאד קרה וככל שמגביהים, הטמפרטורה בה יורדת במהירות.

תרמוספירה - שכבה המגיעה כמעט עד לגובה של 400 קילומטרים. ככל שמגביהים בשכבה זו, הטמפרטורה דווקא עולה. זה קורה בשל ספיגת הגלים הקצרים של קרינת השמש האולטרה-סגולה.

אקזוספירה - זו השכבה החמישית והאחרונה, שבה צפיפות האוויר כה נמוכה עד שאין כל משמעות לשינויי הטמפרטורה. היא נמשכת לגובה של מאות קילומטרים ובהדרגה נעלמת אל החלל.


הנה סיפורה של האטמוספרה ושכבותיה (עברית):

https://youtu.be/I9wtzyMxOMs


שכבות האטמוספרה באנגלית:

https://youtu.be/VVIesvLJjHE


ועוד על שכבות האטמוספרה:

https://youtu.be/qW5xp64AiRs
איך נוצר הגרניט?



סלע השַׁחַם, הגרניט (Granite), הוא אחד מהחומרים החזקים ביותר בטבע. סלע הגרניט נוצר במעמקי האדמה, בעומק רב מתחת לקרום כדור הארץ, בהתקררות איטית של נוזל סלעי רותח. התקררות זו נמשכה מיליוני שנים. והגרניט עלה על פני האדמה בפעילות של קרום כדור הארץ.

יש לגרניט צבעים שונים, בהתאם למינרלים שיש בהם. ברוב המקרים הגרניט הוא בגוון ורדרד־אפור, אך לסלעי גרניט יכולים להיות גם צבעים וגוונים של ורוד, אפור, שחור, אדום ולבן.

מקור השם גרניט הוא במלה הלטינית "גרנום" (granum), שפירושה "גרגיר". הסיבה היא מבנה הסלע שמורכב מגבישים בגודל בינוני ולעיתים גס, גבישים הנראים לעין בבירור.

הגרניט הוא סלע אהוד מאד לשימוש בבנייה המודרנית ומשתמשים בו לריצוף, חיפוי בניינים (כיסוי הקירות החיצוניים שלהם) ומשטחי עבודה במטבחים ("השיש").


הנה אבן הגרניט והשימושים שבה:

http://youtu.be/INWXbNpqvOo


חציבת אבן גרניט לעיצוב בתים:

http://youtu.be/M5XAIIAlvPQ


ותכנית גלילאו על הגרניט (עברית):

https://youtu.be/ITO4Lx9O24c?t=1m22s&end=10m50s?long=yes
מהו כָּאוֹס?


כָּאוֹס (Chaos) הוא מצב של אי סדר, אַנְדַּרְלָמוּסְיָה ובלגן. זהו מצב ללא סדר שמתרחשים בו דברים בצורה אקראית ולא מאורגנת. לכן גם מכנים בלגן ואנרכיה בשם "כאוס".

מקור המלה "כָּאוֹס" הוא במיתולוגיה היוונית, שבה הכאוס הוא מקורו של כל הקיים, מעין מקבילה לתוהו ובוהו התנ"כי. מהכאוס נוצרו באמונה היוונית האלים הראשונים והעולם נחלק לחלקיו.

מצבים רבים של כאוס ניתן למצוא בטבע ובמדע בהמוניהם. לכאורה אלה דברים שאין בהם שום חוקיות והכל שם אקראי. אבל האם זה כך? האם יש באמת משהו שאין בו שום חוקיות ולו גם נסתרת?

דומה שכיום מוצאים החוקרים גם באי-סדר הכאוטי סוג של הגיון. תורת הכאוס, למשל, היא גישה מחקרית שמנסה למצוא את הסדירות בדברים הלא סדירים. בחיזוי מזג אוויר למשל, יש הגדרה של "מושך מוזר" - מעין כלל יסוד במערכות כיאוטיתיות. ה"מושך מוזר" הוא מעין איזור יציב שמתפתח באי-הסדר והוא למעשה סוג של סדר.


הנה כאוס:

http://youtu.be/OUEp6hzHCMk


והנה שימוש במלה כאוס, על בלגן שעושים ילדים במשרדי המבוגרים כדי לומר להורים לא להתעסק בטלפון כשהם איתם:

http://youtu.be/wFnBJgE3gac
מהי מהפכת המידע?
מה הייתה המהפכה המדעית?
מהו אלכוהול?
מהי אש ואיך היא נוצרת?
מהי סטטיסטיקה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.