» «
מדע
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?



מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו. כל מחקר משתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.

עקרון חשוב ובסיסי במדע הוא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעותו היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המאה ה-17, זמן המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.

אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. חוקי הכבידה של ניוטון התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, על תנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגלית זו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה.


הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני:

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s


כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:

https://youtu.be/-nAYmCimxhA


ושיעור מצולם על המהפכה המדעית:

https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
מדע
מהו המדע?



מדע (Science) הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל מבוסס על הוכחות אמפיריות, שניתנות למחקר חוזר.

הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.

יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שבו ניתן להשתמש מיד לטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.

תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.

מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים ומרצים ומחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבת פרסומים מדעיים.

המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי שלהם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, שיצרו ההישגים העצומים שלהם תרם המדע.


הנה הסבר של המדע לילדים:

https://youtu.be/laApWgnPyLM


מדענים שרים על המדע וכמה מעט אנו יודעים לעומת מה שהיינו רוצים לדעת:

http://youtu.be/9mvniixn3gY


הסבר בשירה של מהו מדע:

http://youtu.be/9Cd36WJ79z4


תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע:

https://youtu.be/NFU1FNqmsYI


על יופיו של המדע:

http://youtu.be/dvM4JPGsmVw


דוגמה במחקר האדם הקדמון:

http://youtu.be/7xOWTdJbnHI
מדע
מה כל כך טוב במדע?



מאז המהפכה המדעית קידם המדע את האנושות באופן בלתי נתפס והפך אותה להצלחה מסחררת. רבים תוהים מה יש במדע ובמחקר שהופך את ההישגים שלהם למדהימים כל כך.

מעבר להצלחתו לעסוק במגוון אדיר של תחומים ולהניב תגליות שמקדמות את חיינו, הנה כמה דברים שהשילוב ביניהם מאפשר ומניע את ההצלחה העצומה והקידמה של העידן המודרני:

הטלת הספק - המדע מטיל ספק בממצאים המדעיים ובוחן אותם שוב ושוב.

שימוש בתצפיות - לכאורה הפעולה הפשוטה והעתיקה ביותר, שבעולם המדעי הופכת למשוכללת ושיטתית במיוחד.

שיטתיות - דרכי ושיטות המחקר המקובלות הגיעו לרמה גבוהה של דיוק. מניסויים ועד נבירה בנתונים, מתצפיות ועד ניתוחי מקרים - המדענים יוצרים ידע חדש, בודקים זה את ממצאיו של זה, מצטטים מחקרים ומסתמכים על ידע קודם ומקדמים את הידע האנושי בהצלחה.

מתמטיקה - השימוש בכלים מתמטיים מאפשר להשתמש בנתונים המתקבלים מניסויים, מחקרים ותצפיות וליצור מהן את התאוריות המדעיות הבאות.

יישום - התאוריות המדעיות משמשות לפיתוחים טכנולוגיים שונים וליישומים שמשנים את העולם.


זהו המדע:

https://youtu.be/hDQ8ggroeE4


הנה סרטון אנימציה קצר שמזכיר נקודות בהתפתחות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


מדענית מספרת איך זה להיות מדען:

https://youtu.be/ohf8-Mo8iyY


דברים שעושה המדען:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


הנה מגוון התחומים שבהם נוגעים המדענים:

https://youtu.be/JJOOowG7Cwo


וסרט ארוך על המדע ומהותו:

https://youtu.be/3MRHcYtZjFY?long=yes
פורמלין
למה משתמשים בפורמלין?



מכירים את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.

חשוב להיזהר מהפורמלין כי הוא עלול לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הירבו להשתמש בו לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע ככל הניתן, משימוש בו.


הנה בעלי חיים משומרים בפורמלין:

http://youtu.be/P9qHL1YuUSo


כך משתמשים בפורמלין במוזיאון הרפואה:

http://youtu.be/6vuLEGzzPKc

מדע

מעלית חלל
מהי מעלית החלל?



דמיינו שאתם יכולים להיכנס למעלית ולעלות הרבה קומות, המון קומות ועוד ועוד - עד שתגיעו לחלל... נשמע פנטזיה, נכון? נשמע כמו דימיון? - דעו לכם שהרעיון הזה נשקל ברצינות רבה ויש לא מעט מדענים ואנשי חלל שאומרים שהוא לא רק אפשרי אלא גם מוצלח במיוחד.

מעלית חלל (Space Elevator) היא חלום ותיק של ממציאים. שנים רבות חוזרים הרעיונות של מעין מעלית ארוכה שתחבר את פני כדור הארץ אל החלל. התכנית היא שמעלית חלל כזו תאפשר שילוח פשוט וזול של אנשים וציוד אל החלל. מעלית כזו תוכל גם להיות הפתרון למצב שבו רק עשירים מופלגים יוכלו לצאת אל החלל בטיסות יקרות במיוחד. כבר היום הרי נרשמו עשרות מולטי-מיליונרים לטיסה לחלל, בעלות של כרבע מיליון דולר לכמה שעות של טיסה מחוץ לאטמוספרה.

התכניות שהוצעו בעבר ומוצעים גם בזמננו נראות אפשריות, על אף המימד הבדיוני והמופלא שיש בהן. ולא רק על כדור הארץ מדובר, אלא גם בחלומות להשתמש במעליות החלל הללו בכוכבים אחרים בעתיד.

מהמהנדס הרוסי שהגה לראשונה את הרעיון, לפני 60 שנה, לבנות מעלית ישירה לירח ועד לקבוצת "לייף-פורט" האמריקנית שבראשה מהנדס לשעבר בנאס"א, כולם מצאו במעלית החלל את חלומם. אנשי "לייף פורט" אפילו מנסים לגייס כסף במימון המונים באינטרנט לצורך כך.


הנה סרטון על מעלית החלל שתוביל אנשים לגובה של 35 אלף קילומטרים מעל לאדמה:

http://youtu.be/pnwZmWoymeI


הנה חוקר שמסביר את ההיגיון שבמעליות-החלל הללו:

http://youtu.be/lVV0S9cNLKI


הנה התכנית החדשה של מעלית החלל המודרנית:

https://youtu.be/qPQQwqGWktE


תכנית שונה שבה המעלית היא בתוך פיר של ממש:

http://youtu.be/_ITW13KUWLI


סרטון שמסביר עד כמה גבוה ניתן לבנות אותה:

http://youtu.be/GJ4Qp2xeRds


וסרט תיעודי על תכנית מעליות החלל והמורכבות שבה:

https://youtu.be/dc8_AuzeYKE?long=yes
תורת הכאוס
מהי תורת הכאוס?



תורת הכאוס גורסת ששינויים קטנים בתנאי ההתחלה של מערכות שונות, כמו מזג האוויר, האטמוספרה או עולם הכלכלה, עשויים לגרום לשינויים מתגלגלים שיילכו וידגלו בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך.

תיאוריית הכאוס מסבירה את העובדה ששינויים זעירים, או אי דיוקים קטנים, עלולים להביא לתוצאות שונות לחלוטין בתוצאה הסופית.

במזג האוויר למשל, ככל שננסה לחזות את מזג האוויר לטווח ארוך יותר, גדלים הסיכויים שנטעה בתחזית מזג האוויר שלנו. נהוג בהקשר זה להדגים את תורת הכאוס באמצעות מה שכונה "אפקט הפרפר". לפי דוגמה פופולארית זו יכול משק כנפיו של פרפר לגרום לשינויים מתגלגלים באטמוספרה, שמהם יושפע מזג האוויר. שינוי זה יגרור שינויים נוספים במזג האוויר, שיכולים להגיע עד כדי סופת הוריקן שתתרחש בפינה אחרת על פני כדור הארץ. כך, אפילו פעולה זעירה, כמו נפנוף כנפי הפרפר, יכולה לשנות את התנהגות האטמוספירה במידה ניכרת.


הנה סרטון מעניין שמסביר מהי תורת הכאוס:

http://youtu.be/R6NnCOs20GQ


הנה סרטון נוסף על תורת הכאוס:

http://youtu.be/JnlkKdDXk-I


הנה סרטון אנימציה בעברית קלה על תורת הכאוס עם הדגמה של אפקט הפרפר:

http://youtu.be/Z_AEhWBAF4I


ויש גם תרבויות שהכאוס שולט בהן:

http://youtu.be/IcZ7mLea_Xw
תורת המשחקים
למה מתחרים עסקיים יציבו חנויות זה ליד זה?



הסיבה שעסקים דומים תמיד נצמדים זה לזה מודגמת בסיפור שמוצג בסרטון. מסתבר שעסקים נוטים להצמד למתחרים שלהם, כדי למנוע מעצמם להיות חשופים לתחרות שתחסל אותם ואותם בלבד. אנשי תורת המשחקים קוראים לזה "שוויון נאש" - מצב שבו האסטרטגיה של כל אחד מהעסקים מכתיבה את המיקום הזה. זהו מצב שבו כולם חשופים באותה מידה וכולם מוגנים באותה המידה, דווקא כשהם צמודים זה לזה.

המעניין הוא שההיצמדות זה לזה אינה לטובת הלקוחות, שהיו מעדיפים פיזור של העסקים, אלא לטובת העסקים, שמעוניינים להמשיך ולהתקיים במציאות העסקית התחרותית.



הנה סרטון שמסביר את העיקרון הזה, של הצבת עסקים דומים זה בצד זה:

http://youtu.be/jILgxeNBK_8?t=14s
מים
האם למים יש רגשות?



האם מים שומעים ומבינים תוכן של מילים? - הטענה לגבי רגשות של מים, או יכולת להבין מילים, התקבלה בקרב המדענים בלעג גדול. אבל המדען היפאני מסארו אמוטו (Masaru Emoto) טוען בדיוק את זה. אמוטו ביצע בשנת 1999 מאות ניסויים במים והוכיח לטענתו שמים יכולים לקלוט רעיונות, מילים, מוסיקה ומחשבות ושמולקולות המים מושפעות מתוכן ומים משתנים מהם, עד לרמת המבנה המולקולרי שלהם.

החוקר השמיע למים מגוון של רעיונות, מילים, מוסיקה ואפילו תפילות ונעזר במיקרוסקופ אלקטרוני כדי לצלם את המים בזמן השמעת כל מרכיב. פרסום תגליותיו הדהים את העולם, אך גרר ביקורת רבה בעולם המדעי. לטענתו, נראו המולקולות של מים ששמעו מלים טובות או מוסיקה של באך, אחרת לגמרי ממים ששמעו איומים, קללות או את השם היטלר. מסקנותיו המהפכניות לגבי יחסי הגומלין שבין התנהגותנו למצב המים בגופנו למשל, יכולות לשפוך אור על בריאותנו הפיזית והנפשית ועל האופן שבו מה שאנו אומרים או חשים משפיע עליהן.

כמובן שמרבית המדענים לעגו לממצאים וטענו שהמחקרים לא עמדו בתנאי המחקר המדעי. איש מהם גם לא הצליח להגיע לממצאים דומים במחקרים אחרים שנעשו על פי תנאים מדעיים. הושמעה גם טענה שהמבנה המולקולארי של המים אינו מפתח מבנים יציבים לפרקי זמן ארוכים מכמה נאנו-שניות (מיליוניות השניה). היו שניסו לחקור את הדברים הלאה וגילו ממצאים מעניינים ולא בהכרח סותרים. אמוטו עצמו ביצע מחקר נוסף, שפורסם ב-2008, בו השפיעו כ-2000 איש מאירופה על מים שהוצבו בארה"ב, על ידי התרכזות וחשיבה מתכוונת.

אז מצד אחד יש חוקר עם תוצאות יוצאות דופן ומצד שני הקהילה המדעית לא מקבלת את טענותיו של אמוטו והם נחשבות כיום על ידי מדענים רבים לפסאודו-מדע.. לפני שתחשבו מי לדעתכם צודק, נסו רק לזכור שפעם דחו כולם את הטענה המשונה שהעולם עגול..


אז אם זו ההשפעה של רעיונות על מים, מה המחשבות יכולות לגרום לנו:

http://youtu.be/TWAuc9GIvFo


והטענה על הרגשות של המים:

http://youtu.be/k1-0ulKgmio


ובמשך השנים נטו מפורסמים להתלהב מהמחקרים הללו:

http://youtu.be/k_vCIuCmLn8


פורמלין
מהו הפורמלין?



ראיתם פעם את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר, מחקר פלילי ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.

הפורמלין עצמו עלול להיות מסוכן לאנשים חיים ולכן חשוב להיזהר מהחומר הזה. הוא עלול בהחלט לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הרבו להשתמש בפורמלין לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע משימוש בו ככל הניתן.


במוזיאונים הפורמלין מאפשר לשמור דברים אורגניים למשך מאות שנים:

https://youtu.be/6vuLEGzzPKc


כך הפורמלין משמש לשימור בעל חיים, במקרה הזה ארנב, מת:

https://youtu.be/ra0tVmOXOa4


דיון על פרזיטים שחיים בגופם של אנשים ובצנצנות מראים אותם משומרים:

https://youtu.be/PV4rowSN_AQ


יש מקומות שבהם משפריצים פורמלין על פרות ירקות כדי שייראו טריים:

https://youtu.be/RsBJb39Wh1c


וקליפ שמדמה אנשים בפורמלין:

https://youtu.be/S2kWMb5Zeko
מה ההסבר למכת דם שבהגדה?



המכות במצרים הן מהסיפורים המרשימים שבסיפורי עם ישראל. אבל מעניין לבחון אותם מבחינת חוקי הטבע. האם אירועים כאלה אפשריים בטבע או שהם נסים? - הבה נבדוק את המכות אחת אחת. הנה המכה הראשונה, מכת הדם:

מכת דם צבעה את היאור בדם. מבחינה מדעית כמובן שדם לא יכול היה להציף את הנהר העצום. אבל אצות זעירות במקווי מים היא תופעה מוכרת גם היום. ייתכן שהמצרים חשבו שהמים אדומים מדם, אבל אלה היו אצות מיקרוסקופיות שצבעו אותם באדום.

סברה אחרת מדברת על מצבורי גז שהשתחררו במים וצבעו אותם בגוון שהזכיר דם.


הנה מכת הדם כפי שמסבירים אותה שני תלמידים:

http://youtu.be/X1G0kzFQrSo


והסבר מדעי:

https://youtu.be/0do0lgnHlSM?t=2m36s


כך התרחשו עשר המכות במצרים:

http://youtu.be/zNVDdouHHzU
מהו מאיץ החלקיקים?



מאיץ החלקיקים נמצא במרכז המחקר "צרן" בשווייץ. זהו מכון למחקר גרעיני, שיש בו מנהרה בעומק של 100 מטר מתחת לאדמה ובאורך של כ־27 קילומטר. במאיץ החלקיקים שנמצא בצרן עוסקים בהאצה של חלקיקים, במהירות הקרובה למהירות האור. המטרה היא לגרום להם להתנגש זה בזה וכך לנסות ליצור חלקיק חדש, או מה שמכנים לעתים "החלקיק האלוהי". שמו של החלקיק "בוזון היגס" וקיומו נחזה במחקר התיאורטי.

את החלקיק הזה לא ניתן לראות, אבל אפשר לראות את ההשפעה שלו על הסביבה. ההשפעה הזו נראית כצילום רנטגן שעל גבי הרקע הכהה שלו נראים קווים לבנים, שתנועתם מזכירה צורה של ספירלה. קווים אלה מתארים את האפקט של תנועת החלקיק.


הנה סרטון על מאיץ החלקיקים בצרן:

http://youtu.be/U8zimacGobE



והנה כתבה על המדענים שמעורבים בפרויקט של מאיץ החלקיקים בצרן:

http://youtu.be/ihroneugjAg?t=28s
מה מסתתר במוזיאון לטבע?



מסתבר שבמוזיאונים לטבע יש גם מחקר מדעי. בחלק מהמוזיאונים הללו המחקר הוא מפותח מאד ושלל תגליות מדעיות מתגלה שם, על ידי המדענים והחוקרים שבוחנים את שלל המוצגים שבמוזיאון. למעשה, רק חלק קטן מהדברים שיש למוזיאון מוצגים לקהל הרחב. השאר נמצאים באיחסון ובבדיקות מדעיות.

בין הממצאים הרבים שנמצאו במוזיאונים במהלך השנים, נמצא שחומר ההדברה המפורסם DDT פוגע בעופות דורסים. מדעני המוזיאונים הצליחו גם לרצף את הגנום של האדם הניאנדרתלי ואפילו לגלות מהם הגנים שהפכו את הממותות לבעלות פרווה אדומה.


הנה סרטון שמסביר על משימות המחקר והמדע שמתבצעות במוזיאונים לטבע:

https://youtu.be/B-vYGcl_nA8


המוזיאון לטבע בלונדון:

https://youtu.be/tdQDm4gdSOc


מוזיאון שמשלב טבע עם מדע בפלורידה:

https://youtu.be/YvZXWpBdAC0


ומוזיאון הסמיתסוניאן המפורסם:

https://youtu.be/6oLLNuzDtLk
מהי השמש?



השמש, או ה"חמה", היא כוכב המרכזי המערכת השמש, שעליה נמנה גם כדור הארץ. כדור הארץ חג סביב השמש במסלול קבוע, עקב כוח המשיכה שלה, ביחד עם גופים נוספים, ביניהם כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק כוכבי.

הטמפרטורה על פני השמש היא 5,785 מעלות. די חם, אם נזכור שאצלנו כשיש 40 מעלות כולנו מזיעים ורצים למזגן הקרוב..

השמש גדולה פי יותר ממיליון מהנפח של כדור הארץ!

כשאנו מביטים בשמש אנו רואים אותה כפי שהייתה לפני 8 דקות בערך. זה הזמן שלקח לאור לעבור את המרחק שבינינו לבין החמה - כ-150 מליון קילומטר.

כשהירח מסתיר את השמש מעינינו, זהו "ליקוי חמה". בעבר זה מאד הפחיד בני אדם - היום כולם מבינים שזה דבר טבעי, שנובע מהעובדה שהירח הקטן קרוב אלינו ולעיתים הוא מסתיר את השמש הרחוקה כל כך.

בשניה אחת פולטת השמש אנרגיה ששווה ל- 6,126,984,126,984 (יותר מ-6 טריאליארדים) של פצצות בעוצמה של הפצצה האטומית שזכתה לכינוי "ילד קטן" והוטלה על הירושימה.


הנה סרטון קצר על השמש:

http://youtu.be/zNErWK3cPXI
מה זה אור?



אור הוא קרינה אלקטרומגנטית שנראית לעין האנושית. למעשה, זו כל קרינה אלקטרומגנטית שנמצאת בטווח הנראה - בין האינפרה-אדום לאולטרה סגול (שניהם לא נראים על ידי עין של בני אדם).

מהירות האור ללא הפרעה של חומרים היא 300 אלף קילומטר בשנייה. זה שאומר שאור שנדלק בכדור הארץ ייראה בירח אחרי קצת יותר משניה. די מהר, לא?

מדע האור נקרא אופטיקה.


הנה הסבר מפורט ומתורגם על האור:

http://youtu.be/IXxZRZxafEQ


סרטון שמסביר לעומק את האור:

http://youtu.be/KhXU9D1NlOc


והסבר יפה כיצד האור מעניק לנו את הצבעים:

http://youtu.be/b5JgooGgwtQ
מי היה אלברט שווייצר?



אלברט שווייצר היה מוסיקאי גרמני מצוין ומומחה לנגינת יצירות יוהאן סבסטיאן באך, שבגיל 30 החליט ללמוד רפואה כדי לעזור לסייע לאנשים בעולם שהרפואה אינה בהישג ידם ו"לשרת את האנושות". מיד עם סיום לימודי הרפואה שלו נסע לאפריקה מוכת החולי ביחד עם אשתו והם הקימו שם בית-חולים שטיפל בחינם באלפי חולים. החולים המקומיים קיבלו ממנו טיפול רפואי בסיסי ועד לטיפולים מורכבים במחלות קשות ומסוכנות, דוגמת הקדחת הצהובה, מחלת המלריה והצרעת - מחלות שבאפריקה התקשו לטפל בהן עד אז.

אך מעבר לטיפול המסור של שווייצר, רעייתו ומתנדביו, הם נתנו לחולים המקומיים יחס אנושי וחם והרבו לגייס תרומות, מקונצרטים, הרצאות ויוזמות של אלברט שווייצר ועד לזכייה בפרס נובל שבו זכה, כשכל כספי הפרס הועברו מיידית לבית החולים ולקניית תרופות ומכשירי בריאות נוספים.


הנה סרטון שבו גם רואים את אלברט שווייצר:

http://youtu.be/0HBV0RCyNMU


הנה ביצוע של אלברט שווייצר לפרלוד של באך:

http://youtu.be/FqSXeHYtezE
איך נוצר הגשם?



הגשם נוצר כתוצאה מהתלכדות של טיפות זעירות שנמצאות בעננים. אבל איך הטיפות מגיעות לעננים? ובכן, כשחם מאד, גורם החום למים להתאדות ולעלות כאדים למעלה, עד שבשמיים הם מתקבצים לעננים. שם האדים הללו נמצאים זמן רב. העננים הם מצבורי האדים.

למה יורד גשם? - כיוון שכל כמה טיפות זעירות כאלה הופכות לטיפה אחת גדולה. כשהיא נעשית כבדה מדי מכדי להישאר באוויר, היא נופלת לארץ. זוהי טיפה אחת של גשם וכמוה יש עוד הרבה טיפות.


הנה הסבר להיווצרות הגשם:

https://youtu.be/zBnKgwnn7i4


הנה הסבר בעברית של איך הגשם מתהווה:

http://youtu.be/-puhHmqEouk
מי היה ארכימדס ומה תרומתו למדע?



ארכימדס היה מדען - מתמטיקאי, פיזיקאי, ממציא, מהנדס ואסטרונום יווני, שנחשב מהמדענים המובילים של העת העתיקה. הוא גילה תגליות שונות בתחומי המתמטיקה והגאומטריה כשבמיוחד הוא זכור בזכות "חוק ארכימדס" שגילה בעודו רוחץ בבית המרחץ (ראו בתגית "חוק ארכימדס").

ארכימדס היה לדעת רבים אחד המתמטיקאים הגדולים בכל הזמנים. הוא גם תכנן מכונות רבות וחדשניות מאוד לזמנו, ביניהן מד-מרחק קדום, שלוש מהמכונות הפשוטות של הזמן העתיק ותכנון של מצפה כוכבים. הוא אחראי גם על הגרסה התאורטית המוקדמת של המנוף, באמצעות עיסוק במרכז הכובד (על זה הוא אמר את המשפט הידוע שלו: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!").

מעניין במיוחד לדור האינטרנט הוא שיש חוקרים שטוענים שארכימדס שתכנן ואולי אף בנה את המחשב המכני המוקדם ביותר בהיסטוריה (שכפי הנראה הקדים את זמנו בכ-1,500 שנה). היה זה מתקן מתוחכם מאד לתקופתו, שהציג את תנועת השמש, הירח וחמישה כוכבי הלכת הידועים לו. הוא היה הבסיס ל"מנגנון אנטיקיתרה" שנמצא על אניית משא עתיקה שטבעה סמוך לאי אנטיקיתרה ושנבנה כ-150 אחרי זמנו של ארכימדס. (ראו בתגית "מנגנון אנטיקיתרה").

ארכימדס נהרג בשנת 212 לפני הספירה, כשישב על החול ושרטט מעגלים. כנראה שאלימות מיותרת ופרועה הייתה כבר אז, כי מספרים שחייל רומי הרג אותו, במהלך המצור על עירו סירקוסאי. זאת לאחר שהמדען הדגול ארכימדס הזהיר אותו "אל תמחק את המעגלים שלי!"


הנה סרטון המספר על ארכימדס ועל האופן בו הוא גילה את "חוק ארכימדס":

https://www.youtube.com/watch?v=0v86Yk14rf8


סיפורו במהירות:

https://youtu.be/9sdxiHyRrCs


כך מספר תלמיד אמריקאי על ארכימדס ותגליותיו הגדולות:

http://youtu.be/GkxIbmDpWmQ


וסרט תיעודי על חייו ותרומתו של אדכימדס להיסטוריה, כפי שהם נלמדים מיומנו:

https://youtu.be/7EFJpDYPDbE?long=yes


איך התפתח מדע האנטומיה?



מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.

אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.

היוונים לא היו מנתחים מוצלחים, כמו שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים.. רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך.

לאחר התקופה הרומית, מי שהפכו למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רומי ויווני שתפסו הכובשים המוסלמים ומיתרון בזכות הנגישות לידע מדעי ממזרח אסיה ומאירופה גם יחד. מצד שני, לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.

באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. ועדיין רוחו של גאלן שרתה על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים.. רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. הוא יביא לגל של תגליות, שיתחזק בהמצאת המיקרוסקופ במאה ה-17.


הנה התפתחות האנטומיה שמתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:

http://youtu.be/3YuFg6dxVlI


ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:

http://youtu.be/vrQKYIbPQfs
מי היה לואי פסטר ומה הוא גילה בניסוייו?



לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.

החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.

תגלית אחרת של פסטר היתה "פיסטור" מזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו - "פיסטור".


הנה סרטון על הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc


ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל.. בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
מה גילתה מרי ליקי?



מרי ליקי היתה ארכיאולוגית בריטית, בת למשפחת ארכיאולוגים, ואנתרופולוגית. היא החלה להתעניין בפרה-היסטוריה עוד בילדותה, כשגרה עם משפחתה בדרום צרפת ובכפר הצרפתי קבררט, שבו אהבה לסייר במערות פש מרל, שיש בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים של חיות.

היא פגשה את לואיס ליקי ולאחר גירושיו, הם התחתנו והחלו לעבוד יחד בחפירות רבות. בשנת 1959 מרי ליקי גילתה מאובן שהקנה לה תהילת עולם: לסת של אדם קדמון מסוג אוסטרלופיתקוס בויסיי.

ב-1976 היא גילתה עקבות רבות של בעלי חיים שהתאבנו באפר של הר געש, אבל התגלית הגדולה ביותר שלה היתה ב-1978: טביעות רגליים שהשאירו הומנידים מסוג אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, הולכים על שתיים.

אף שמעולם לא השלימה את התואר האקדמי, הצליחה ליקי להיות מדענית מובילה בעולם בתחומה, גם אחרי מות בעלה, והיא זכתה בתארים ופרסים אין-ספור.


הנה סרטון שמנסה להכחיש את התגליות של מרי ליקי, מסיבות דתיות:

http://youtu.be/4D0lfenJJd0


הנה העקבות שגילתה מרי ליקי בטנזניה:

http://youtu.be/FxstM6lQmaA
מהי הסתברות?



אי-ודאות היא אחד הדברים שמלווים אותנו בחיים. לא פעם אנו חשים בחוסר וודאות, מכיוון שאין לנו יכולת לחזות את מזג האוויר, תוצאות של אירועי ספורט, או תוצאות של בחירות. למצבים כאלו יש כלי שיכול לסייע - הִסְתַּבְּרוּת (Probability).

הסתברות היא מושג מתמטי שמבטא את הסבירות שמאורע מסוים יתרחש. לעיתים יש לנו מושג מה סביר שיקרה, גם אם איננו יודעים בודאות מה יקרה. תורת ההסתברות מכמתת את "הסביר" ומודדת אותו באופן מדויק.

מדידת הסתברות של מאורע מסוים היא בסקאלה שבין 0 ל־1. מאורע בלתי אפשרי מקבל הסתברות 0, בעוד הסתברות 1 ניתנת למאורע שיש ודאות מוחלטת שיקרה. לעיתים קורה שמשתמשים באחוזים, בין 0% ל־100%, כדי לבטא הסתברות.

היסטורית יש להסתברות עבר ארוך. עוד במאה ה-16 עסקו בחישובי הסתברויות. מאז הלך הענף הזה במתמטיקה והתפתח, כשהשימוש בו מסייע בתחומי הכלכלה, העסקים, ההימורים ועוד. כך למשל קובעות חברות ביטוח את מחיר ביטוח החיים על פי ההסתברות שהמבוטח ייפגע או ימות במהלך תקופת הביטוח. חזאי מזג אוויר בוחנים את ההסתברות לגשם, בכדי להציע תחזית אמינה. מהמרים נעזרים בחישובים כדי לדעת את הסיכויים שיזכו בהגרלות או משחקים וכך הלאה.


הנה סרטון (מתורגם) על הדרך שבה ניתן לראות הסתברות:

https://youtu.be/Kgudt4PXs28


והדגמת ההסתברות דרך ניחושים (מתורגם):

https://youtu.be/3V2omKRX9gc
איך שום דבר לא נדבק לטפלון?
מהי מהפכת המידע?
מי האיש שנבלע על ידי כריש והצליח להינצל?
מהו פרס איג-נובל?
מהי מהירות הקול?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.