» «

אדית פיאף

אדית פיאף
מי הייתה אדית פיאף?



היא הייתה אישה קטנה, לא הכי יפה ובעלת קול שאינו ערב במיוחד. היא גדלה בעוני ובצל הפשע ברחוב, אבל ברגע שהחלה לשיר התאהבה בה כל צרפת. שיריה היו מלאי רגש והיא הייתה מהזמרות האמיתיות והכנות שהופיעו במאה ה-20. האסונות שעברה והקשיים שעליהם התגברה בחייה, רק חישלו את הנפש והאמנות שלה לדרגה שקרובה לשלמות. היא הייתה זמרת שידעה על כל מה ששרה, כי חייה שלה היו כמו סרט מדהים וכמעט לא יאומן.

מעוני, כאב ובדידות ועד אהבה, אובדן ורגש - ההמונים האמינו לה כי היא ידעה על מה היא שרה וסיפור חייה העיד על כך.

אדית פיאף נולדה בחדר מדרגות בפאריס, בירת צרפת. בת למשפחה ענייה של אמני רחוב, שאמה ראתה בה נטל ונטשה אותה. אביה, שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, העבירה לסבתה שגידלה אותה בין פושעים. כשחזר האב מהמלחמה, החל להופיע עם אדית הצעירה ברחוב והיא החלה לשיר, כדי להגדיל את התרומות מהעוברים ושבים. בגיל 16 נישאה לנער שליח ובתם התינוקת מתה ממחלה.

אדית התגלתה ברחוב והחלה להופיע במועדון. היא התפרסמה בגיל 20 וזכתה לכינוי "ציפור דרור" (בצרפתית: פיאף). הכינוי הפך לשמה הבימתי. לבושה בשמלה השחורה הקטנה שלה, היא לא הייתה צריכה כל בגד אחר. בשנות מלחמת העולם השנייה היא המשיכה להופיע בפאריס הכבושה על ידי הנאצים ועוררה ביקורת על חייה הנוחים, בצל הכובש הגרמני.

היו לה הרבה חברים אבל אהבת חייה היה המתאגרף הצרפתי מרסל סרדן. הוא מת בהתרסקות מטוס, כשהיה בדרכו אליה לניו יורק. אבל פיאף, מנוסה בכאב ובקשיים, התעקשה באותו הערב לא לבטל הופעה ולהופיע כרגיל. כל צרפת חשה את כאבה של הכוכבת האהובה שלה. לזכרו היא כתבה את "הימנון לאהבה" המרטיט.

בגיל 48 מתה "האנקור הצרפתי" ממחלת הסרטן והשאירה אומה שלמה כואבת. הסרט "החיים בורוד" שנעשה ב-2007 על חייה, היה לסרט היקר והמצליח ביותר בצרפת אי-פעם.


הנה אדית פיאף בשיר "המנון לאהבה" מתוך סרט:

http://youtu.be/QYgVDXUIAuo


וגדולת זמרות צרפת בשיר "לא, איני מצטערת על דבר":

http://youtu.be/fpHAsb2XQOY


הנה השיר "הקהל" של אדית פיאף שתורגם לעברית:

http://youtu.be/X1OL4-m43U4


והנה אחד משיריה המוכרים ביותר "עלי שלכת":

http://youtu.be/wj9QTpzIcGU


הנה הלווייתה של אדית פיאף ותמונות מהקריירה שלה:

http://youtu.be/KFQm1HXTbhg
פר לשז
מה מיוחד בבית הקברות פר לשז?



בית העלמין פֵּר לָשֵז (Père Lachaise) הוא אולי בית הקברות המפורסם בעולם. כשפוסעים בתוכו לעיתים נדמה שאתם נמצאים בספר היסטוריה. יש כאן ייצוג כמעט לכל מי שהצליח להטביע חותם בתרבות הצרפתית במאות האחרונות, עם דגש על הפריזאים שביניהם.

בפר לאשז ניתן לראות לא מעט מצבות מפוארות שהן בעצם מבנים המזכירים כנסיות זעירות. אלה בדרך כלל קברים משפחתיים שבהם קבורים רבים מבני המשפחה, לאורך דורות. זה נובע מהמנהג של הקתולים לקבור באותו מקום כמה מתים.

בית העלמין נוסד בשנת 1804 כשהשטח, שהיה אז מחוץ לפאריס, נרכש על ידי העיריה והפך לבית קברות. זו הייתה יוזמה של הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה, אבל על ההמונים זה לא השפיע. איש לא התלהב לקבור את קרוביו בבית העלמין הרחוק כל כך מהעיר, ורק מעטים השתכנעו. אבל הנהלת בית הקברות לא התייאשה וערכה קמפיין לקידום המכירות של הקברים בפר לשז. הם העבירו אל בית הקברות החדש לא מעט מקבריהם של מפורסמי התקופה, ביניהם המחזאי מולייר, כותב המשלים לה פונטיין ואחרים. כבר אז ידוענים היו מגנט להמונים והקמפיין הצליח. רבים החלו לקבור את מתיהם ליד הסלבס המתים של פר לשז והמקום הפך להצלחה מסחררת. כיום קבורים בו מעל 300 אלף איש.

בין המפורסמים שקבורים בפר לשז ניתן למצוא את המלחין פרדריק שופן, יוצר הקולנוע המוקדם ז'ורז' מלייס, המחזאי המבריק אוסקר וויילד, הזמרת הצרפתית החשובה ביותר אדית פיאף, לצד זמרים כמו ז'ילבר בקו ואיב מונטאן שקבור ביחד עם אשתו השחקנית סימון סיניורה. הקבר המפורסם והנערץ על הצעירים שם הוא קברו של אליל הרוק משנות ה-60, מנהיג להקת "הדלתות" ג'ים מוריסון, שמת בפאריס ונקבר בפר לשז.

מקור שמו של בית הקברות הוא משמו של האב פרנסואה דה לָה שֵז, מי שהיה הכומר המוודה של המלך לואי ה-14.


הנה סיפורו של בית הקברות פר לשז:

https://youtu.be/YbGv_fpIC78


שיטוט שקט בבית העלמין פר לאשז:

https://youtu.be/i87MUtcLMZU


בית הקברות פר לאשז:

https://youtu.be/C_umAQ8zAAw
שמלה שחורה קטנה
מהי השמלה השחורה הקטנה?



מבין המהפכות של קוקו שאנל בתחום האופנה הנשית, אחת המשמעותיות והמפתיעות שבהן, בדיעבד לפחות, היא "השמלה השחורה הקטנה" (Little Black Dress או בקיצור LBD), מוצר אופנה שהיה למושג. היא הייתה הצלחה כל כך גדולה ושינוי קונספט כה משמעותי שמגזין האופנה "ווג" כינה אותה "הפורד של שאנל" (Channel's Ford), בהתייחסות לדגם ה-T של פורד שהפך את המכונית למוצר נפוץ ומצליח בכל המעמדות.

עד שנות ה-20 של המאה הקודמת היה הבד השחור מזוהה עם אבל, אלמנות, שכול ואובדן. אבל קוקו שאנל, מגדולות מעצבי האופנה ואולי הגדולה שבהם, אימצה בשנת 1926 את הצבע השחור בשביל שמלות הערב שעיצבה.

לעומת מהפכות אחרות שלה, זו הייתה מהפכה חברתית קטנה, אבל לא פשוטה. במיוחד בשביל גברים רבים באותה תקופה שמצאו את עצמם חסרים את הסגנון המהודר של שמלות הערב שלבשו הנשים עד אז. הנשים, לעומת זאת, התלהבו מהפשטות המיוחדת וקימורי הגוף שלפתע יצאו לאור. נשות החברה הגבוהה של פאריס אימצו את השמלה האלגנטית שהציעה להם כוהנת האופנה ובזמן השפל הכלכלי של שנות ה-30 היא התפשטה לכל העולם. הזמרת הצרפתית האגדית אדית פיאף לבשה רק אותה והפכה אותה לחלק מהדמות הנערצת שלה. המוני נשים אהבו את השמלה הזו מאד, גם בזכותה. כך התממשה הנבואה של "ווג" שניבא בדייקנות שה"שחורה הקטנה", ה-LBD, תהפוך למדים הלא רשמיים של הנשים כולן, בכל סגנון שהוא.

אפילו הכותבים בווג לא ידעו עד כמה... מה שהיה בתחילה יקר ויוקרתי הפך במהירות למוצר נפוץ, לכל גיל ולכל כיס. ההצלחה הייתה כה גדולה שפריט האופנה הזה הפך למושג נשי, כמו חזייה או תיק יד. עד היום נחשבת "השמלה השחורה הקטנה" לאחד מפריטי החובה של האישה המודרנית ולא נראה שהיא הולכת להיעלם. במלתחה הנשית הממוצעת של כל אישה, מצעירה ועוד בוגרת, יש אחת או יותר כאלה. יתרונה הגדול הוא שבשילוב אביזרי אופנה מתאימים, השמלה השחורה הזו יכולה להלום כל אירוע וכל שעה ביממה.


הנה סיפורה של השמלה השחורה הקטנה:

https://youtu.be/cs-3fUbUz2g


רגעי השיא של השמלה הקטנה השחורה:

https://youtu.be/XC8tDMyh8Hw


השמלות השחורות הקטנות של היום:

https://youtu.be/M1Ag0Bg2l54


אקססוריז, תוספות שניתן להוסיף לה ולהפוך אותה למגוונת ורבת-צדדים:

https://youtu.be/Z9VydQLFdeg


ותערוכה שהציגה כיצד "השמלה השחורה הקטנה" מתאימה לכל שעה ביום:

https://youtu.be/5K_P9V32umY


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.