שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו אבי הכלכלה המודרנית אדם סמית'?
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) הוא כנראה המפורסם מבין כל הכלכלנים ורבים רואים בו את האב המייסד של מדע הכלכלה המודרני.
סמית' נחשב לחלוץ מדיניות השוק החופשי ולאבי כלכלת השוק הקפיטליסטית. הוא ידוע כיום כמייסד הכלכלה, אך באופן מסוים, גם אם לא לגמרי התכוון לכך, גם בתור האידאולוג של הימין הפוליטי.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר, טבע מי שניתן לראות בו את נער הפוסטר של כלכלת השוק החופשי, את עיקרון "היד הנעלמה", מעין מנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
למעשה, "עושר העמים" מחולק ל-5 כרכים. כל אחד מהם מכסה היבט אחר של הכלכלה.
חשוב להבין שאדם סמית' לא הטיף לקפיטליזם, אלא ניסה להבין כיצד הוא פועל ואיך הקפיטליזם יכול להיות גם פורה וגם טוב ואפילו מוסרי.
עוד לפני כתיבת "עושר העמים", פרסם הכלכלן הנודע ספר אחר בשם "תיאוריית הרגשות המוסריים", בו הוא הרבה לעסוק בטבע האדם ובשאלות של אתיקה ומוסר.
יש לציין שאדם סמית' ודיוויד יום, מי שנחשבים כיום למייסדי תורת הכלכלה, הושפעו מרעיונותיו של הפילוסוף הצרפתי מונטסקיה, שהאמין מאוד בכוחם של המסחר והשווקים ליציבות הדמוקרטיה, לצד היתרונות המוסריים של המסחר.
בסך הכל, "עושר האומות" נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה, עם רעיונותיו על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה שממשיכים לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום.
בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, המכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. אם הביקוש יורד או שההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה סיפורו של הוגה הדעות המדיני-כלכלי אדם סמית':
https://youtu.be/ejJRhn53X2M
על "היד הנעלמה" של אדם סמית':
https://youtu.be/NdUa2zrJL0g
כך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק:
https://youtu.be/ulyVXa-u4wE
ופרק פודקסט על אדם סמית' (עברית):
https://youtu.be/AJq1MYfKMY8?long=yes
מה נטען בספר "עושר העמים" של הכלכלן אדם סמית'?
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) נחשב בעיני רבים לאב המייסד של מדע הכלכלה המודרני.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים ו-5 כרכים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר, שיתכן ששמו המדויק היה צריך להיות "עושר האומות", הציג סמית' את עיקרון "היד הנעלמה" - כמנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
"עושר העמים" מחולק למעשה לחמישה ספרים. כל ספר מכסה היבט אחר של הכלכלה.
בספר הראשון, סמית מניח את הבסיס לתיאוריה הכלכלית שלו, בטענה שהעושר של אומה נמדד לא לפי עתודות הזהב או הכסף שלה, אלא לפי הפריון של כוח העבודה שלה. סמית' טוען שכאשר מותר לאנשים לרדוף אחרי האינטרס האישי שלהם, הם ייצרו באופן טבעי יותר סחורות ושירותים, מה שיוביל לגידול בעושר של האומה כולה.
בספר השני, סמית' דן ביתרונות של סחר חופשי, בטענה שמכסים ומחסומי סחר רק משמשים להגביל את צמיחת הכלכלה. על ידי מתן אפשרות לסחורות ולשירותים לזרום בחופשיות מעבר לגבולות, מדינות יכולות להתמחות בייצור סחורות שהן היעילות ביותר בייצור, מה שמוביל לשימוש יעיל יותר במשאבים ולהגברת הפרודוקטיביות.
בספר השלישי, סמית' דן בתפקידו של הממשלה בכלכלה. למרות שהוא מכיר בכך שלעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח מגרש משחקים שווה לעסקים, סמית' טוען שהממשלה צריכה בדרך כלל לנקוט בגישה של ידיים כלפי הכלכלה. הוא מאמין שהשוק החופשי יסדיר את עצמו באופן טבעי, כאשר התחרות תבטיח לעסקים מוטיבציה לספק סחורות ושירותים באיכות גבוהה במחיר הנמוך ביותר האפשרי.
בספר הרביעי, סמית' דן במושג חלוקת העבודה, בטענה שהתמחות וחלוקת משימות יכולות להוביל לעלייה משמעותית בפריון. על ידי פירוק משימות מורכבות למשימות פשוטות יותר וניתנות לניהול, העובדים יכולים להיות יעילים ופרודוקטיביים יותר, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של תפוקה כלכלית.
ולבסוף, בספר החמישי, סמית' דן בתפקידה של המדינה באספקת מוצרים ציבוריים, כגון חינוך ותשתיות. למרות שהוא מאמין שהממשלה צריכה להיות מעורבת באספקת הסחורות הללו, סמית' גם טוען שהמגזר הפרטי יכול לעתים קרובות לספק אותן ביעילות וביעילות רבה יותר מאשר הממשלה.
בסך הכל, "עושר העמים" נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה. עם רעיונותיו על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה, הוא ממשיך לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום.
בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, במכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. כשהביקוש יורד או כשההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה הספר "עושר העמים" של אדם סמית':
https://youtu.be/DxAMBG9Jc9Q
כך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק:
https://youtu.be/ulyVXa-u4wE
ספר אודיו של כל "עושר העמים":
https://youtu.be/U6S23ROiRzg?long=yes
וסרט תיעודי על הספר:
https://youtu.be/Dl2XMz7LgQU?long=yes
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת?
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
אדם סמית'
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) הוא כנראה המפורסם מבין כל הכלכלנים ורבים רואים בו את האב המייסד של מדע הכלכלה המודרני.
סמית' נחשב לחלוץ מדיניות השוק החופשי ולאבי כלכלת השוק הקפיטליסטית. הוא ידוע כיום כמייסד הכלכלה, אך באופן מסוים, גם אם לא לגמרי התכוון לכך, גם בתור האידאולוג של הימין הפוליטי.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר, טבע מי שניתן לראות בו את נער הפוסטר של כלכלת השוק החופשי, את עיקרון "היד הנעלמה", מעין מנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
למעשה, "עושר העמים" מחולק ל-5 כרכים. כל אחד מהם מכסה היבט אחר של הכלכלה.
חשוב להבין שאדם סמית' לא הטיף לקפיטליזם, אלא ניסה להבין כיצד הוא פועל ואיך הקפיטליזם יכול להיות גם פורה וגם טוב ואפילו מוסרי.
עוד לפני כתיבת "עושר העמים", פרסם הכלכלן הנודע ספר אחר בשם "תיאוריית הרגשות המוסריים", בו הוא הרבה לעסוק בטבע האדם ובשאלות של אתיקה ומוסר.
יש לציין שאדם סמית' ודיוויד יום, מי שנחשבים כיום למייסדי תורת הכלכלה, הושפעו מרעיונותיו של הפילוסוף הצרפתי מונטסקיה, שהאמין מאוד בכוחם של המסחר והשווקים ליציבות הדמוקרטיה, לצד היתרונות המוסריים של המסחר.
בסך הכל, "עושר האומות" נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה, עם רעיונותיו על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה שממשיכים לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום.
בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, המכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. אם הביקוש יורד או שההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה סיפורו של הוגה הדעות המדיני-כלכלי אדם סמית':
https://youtu.be/ejJRhn53X2M
על "היד הנעלמה" של אדם סמית':
https://youtu.be/NdUa2zrJL0g
כך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק:
https://youtu.be/ulyVXa-u4wE
ופרק פודקסט על אדם סמית' (עברית):
https://youtu.be/AJq1MYfKMY8?long=yes
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) נחשב בעיני רבים לאב המייסד של מדע הכלכלה המודרני.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים ו-5 כרכים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר, שיתכן ששמו המדויק היה צריך להיות "עושר האומות", הציג סמית' את עיקרון "היד הנעלמה" - כמנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
"עושר העמים" מחולק למעשה לחמישה ספרים. כל ספר מכסה היבט אחר של הכלכלה.
בספר הראשון, סמית מניח את הבסיס לתיאוריה הכלכלית שלו, בטענה שהעושר של אומה נמדד לא לפי עתודות הזהב או הכסף שלה, אלא לפי הפריון של כוח העבודה שלה. סמית' טוען שכאשר מותר לאנשים לרדוף אחרי האינטרס האישי שלהם, הם ייצרו באופן טבעי יותר סחורות ושירותים, מה שיוביל לגידול בעושר של האומה כולה.
בספר השני, סמית' דן ביתרונות של סחר חופשי, בטענה שמכסים ומחסומי סחר רק משמשים להגביל את צמיחת הכלכלה. על ידי מתן אפשרות לסחורות ולשירותים לזרום בחופשיות מעבר לגבולות, מדינות יכולות להתמחות בייצור סחורות שהן היעילות ביותר בייצור, מה שמוביל לשימוש יעיל יותר במשאבים ולהגברת הפרודוקטיביות.
בספר השלישי, סמית' דן בתפקידו של הממשלה בכלכלה. למרות שהוא מכיר בכך שלעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח מגרש משחקים שווה לעסקים, סמית' טוען שהממשלה צריכה בדרך כלל לנקוט בגישה של ידיים כלפי הכלכלה. הוא מאמין שהשוק החופשי יסדיר את עצמו באופן טבעי, כאשר התחרות תבטיח לעסקים מוטיבציה לספק סחורות ושירותים באיכות גבוהה במחיר הנמוך ביותר האפשרי.
בספר הרביעי, סמית' דן במושג חלוקת העבודה, בטענה שהתמחות וחלוקת משימות יכולות להוביל לעלייה משמעותית בפריון. על ידי פירוק משימות מורכבות למשימות פשוטות יותר וניתנות לניהול, העובדים יכולים להיות יעילים ופרודוקטיביים יותר, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של תפוקה כלכלית.
ולבסוף, בספר החמישי, סמית' דן בתפקידה של המדינה באספקת מוצרים ציבוריים, כגון חינוך ותשתיות. למרות שהוא מאמין שהממשלה צריכה להיות מעורבת באספקת הסחורות הללו, סמית' גם טוען שהמגזר הפרטי יכול לעתים קרובות לספק אותן ביעילות וביעילות רבה יותר מאשר הממשלה.
בסך הכל, "עושר העמים" נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה. עם רעיונותיו על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה, הוא ממשיך לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום.
בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, במכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. כשהביקוש יורד או כשההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה הספר "עושר העמים" של אדם סמית':
https://youtu.be/DxAMBG9Jc9Q
כך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק:
https://youtu.be/ulyVXa-u4wE
ספר אודיו של כל "עושר העמים":
https://youtu.be/U6S23ROiRzg?long=yes
וסרט תיעודי על הספר:
https://youtu.be/Dl2XMz7LgQU?long=yes
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
