שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זוגי כל כך בבוטנים?
בוטנים (Peanuts), או אגוזי האדמה, הם זרעיו האכילים של צמח שנקרא ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea) והם גדלים מעולה באדמה חולית.
את הבוטנים מגדלים בארצות עם אקלים חם למדי. הם גדלים מתחת לאדמה, בתוככי תרמיל עצי, כשבתוך כל תרמיל גדל לרוב זוג זרעים. אגב, אם זה נראה לכם מדהים אז פשוט נסו להיזכר בתרמילי קטניות אחרות, כמו השעועית והאפונה. הם הרי מגדלים גם רביעיות וחמישיות של זרעים בתוך תרמיל אחד.
על אף שמו האגוזי, הבוטן אינו אגוז כלל אלא דווקא קטנית. אך בערכו התזונתי הוא בכל זאת דומה לאגוז, עם מחציתו שומן ורבעו חלבון.
הבוטנים, שבערבית נקראים "פיסטוק סודני", הם גם מהאלרגנים הגדולים והמסוכנים במיוחד, שעלולים לגרום למוות למי שסובלים מאלרגיה להם.
יש חטיף פופולרי של בוטנים עם ציפוי אפוי מקמח ותבלינים המכונה "בוטנים אמריקאיים". קראו עליו בתגית "בוטנים אמריקאיים".
#תולדות הבוטנים
בניגוד למה שרבים חושבים, מקורו של הבוטן הוא לא בארצות הברית או אמריקה הצפונית אלא בדרומה של היבשת. יש אפילו מקורות שמדייקים את מוצאם של הבוטנים ספציפית בברזיל.
אגב "בוטנים", השם המקובל לאגוזי האדמה, ניתן להם ככל הנראה בטעות. הסיבה לכך הייתה שבמקור שימש השם הזה לציון פריה של האלה האמיתית, או אלת הבטנה - שמו של צמח הפיסטוק.
בהמשך ההיסטוריה ועם השנים הובאו הבוטנים לאינדיאנים של צפון אמריקה. משם הדרך של הצמח הייתה קצרה אל המתיישבים החדשים והעולם החדש, אם תרצו אל הלבנים של אמריקה.
#אכילת בוטנים ותזונה
לבוטנים ערך קלורי גבוה. ב-100 גרם של בוטנים טבעיים יש 567 קלוריות.
שווה לאכול כמויות מתונות של בוטנים, שכן הם מהווים מקור מצוין לחלבון, לסיבים ולמגוון של מינרלים וויטמינים חשובים.
נשנוש של בוטנים הוא בריא למדי, כל עוד אינכם אלרגים אליו ולא אוכלים יותר מדי מהם. קראו על האלרגיה הזו בתגית "אלרגיה".
כך קולים בוטנים (עברית):
https://youtu.be/1Ofv8taIkzE
כך קוצרים אותם:
https://youtu.be/HgfHTo9yUmo
יש כאלה שמפצחים אותם בכיף:
https://youtu.be/xcgW3s-NBBI
מהם תולדות האבטיח?
אין כמו אֲבַטִּיחַ (watermellon) קר, כדי להפוך יום קיץ לוהט לנעים וטעים יותר. ניתן גם לומר שאין פרי המזוהה באופן מוחלט עם הקיץ כמו האבטיח.
בוטנית, האבטיח הוא הפרי הטעים של שיח ירק שרוע, כזה שצומח ומשתרע על פני האדמה. הוא חד מיני, כלומר אין שם זרע נקבי וזכרי. הוא גם חד-שנתי ומשתייך למשפחת הדלועיים.
מקור האבטיחים הוא ביבשת אפריקה, באזור קו המשווה. האבטיח נוצר בתחילה טבעית, כאבטיח בר. לפני שבייתו אותו, כשהוא עוד היה בר, נהגו הולכי המדבר, במהלך המסעות הממושכים עם השיירות, להסתער עליו, לפתוח את הפרי ולשתות ממנו את מימיו המרים.
פרי האבטיח עם הפנים הלבן, שימש אז כמעין מימייה טבעית ועתירת נוזלים, גם אם אבטיחי הבר הללו לא היו טעימים כמו האבטיחים שאנו מכירים היום.
האחראי לטעמו המר של האבטיח הלא מבויית היה גן אחד בלבד. על מוטציות בטח כבר שמעתם (אם לא, ראו בתגית "מוטציות"). ובכן, החוקרים מניחים שפה ושם גדלו אבטיחי בר ללא הטעם המר, אלא עם טעם מתוק.
את האבטיחים המתוקים הללו גילו חקלאים קדומים והרבו אותם, על ידי איסוף הגרעינים שלהם ונטיעה של מקשות אבטיחים שלמות כאלה. כך, במהלך כמה דורות, הפך פרי האבטיח למתוק יותר ופחות מר.
במהלך דורות רבים, הלכו החקלאים והשביחו את האבטיחים, הרבו שוב ושוב את האבטיחים המתוקים ביותר ויצרו את האבטיחים של ימינו, שהפכו להיות אדומים ממש ומתוקים יותר מאי-פעם. אגב, יש קשר קרוב בין הגן שאחראי על המתיקות של האבטיח וגן אחר, שאחראי לצבע האדום של הציפה שלו, החלק שאנו נוהגים לאכול.
כך יצא שככל שטעמו של האבטיח הפך מתוק יותר, הוא גם הפך יותר אדום.
במצרים העתיקה התגלו זרעי אבטיח מבויית מהאלף השני והשלישי לפני הספירה. אדמה חולית שאופיינית גם למצרים ידועה כבית גידול אידיאלי לגידול של אבטיחים. גם בציורי הקיר המצריים נראו אבטיחים. המצרים הקדמונים נהגו לטמון עם המתים בקבריהם כמה אבטיחים, כדי שיוכלו לשתות מהם, במסעם אל העולם הבא.
בסביבות ימי הביניים נפוצו יותר ויותר האבטיחים העסיסיים והמתוקים, עם הציפה האדומה. גם במזרח התיכון, מעידים כתבים מהתקופה, גידלו אז ומכרו אבטיחים.
חקלאים ערביי ארץ ישראל גידלו גם בתקופה העות'מנית אבטיחים מזנים שונים והשביחו אותם. אחד הידועים שבהם היה זן של אבטיח שנקרא 'טללים'. האבטיחים מזן הטללים לא הושקו, אלא גדלו רק על מי תהום ועל הלחות שבאה מהטל בלילה, במה שנקרא חקלאות בעל.
ואכן, החקלאים יודעים לספר גם היום שהאבטיח התרבותי, אף שהוא אוגר המון מים בפירותיו, יכול לגדול גם בתנאי בעל, ללא השקיה.
הנה ההיסטוריה של האבטיחים:
https://youtu.be/QSY2EmcJP_8
אפרו-אמריקאים שתובעים בחזרה את הפרי שנולד באפריקה - האבטיח:
https://youtu.be/KihYpOn32KI
והסיפור של אבטיחי ברדפורד המעולים, הגרסה האמריקאית לאבטיחי חצבה שלנו:
https://youtu.be/ljFJJ4kcNqU
מהו ואיך נוצר חול הים ומה סוד צבעיו?
חול הים נראה פשוט, אבל הוא אחד החומרים המורכבים והמרתקים שהטבע יצר. מה שנדמה כערימת גרגרים זהובה הוא תוצר של מיליוני שנות שחיקה, כימיה וגיאולוגיה.
רוב חול הים עשוי בעיקר מגרגרי קוורץ (quartz), מינרל קשיח במיוחד שמגיע בעיקר מסלעי גרניט (granite) ומסלעי משקע עשירים בסיליקה (silica).
הגשם, הרוח, הנהרות, הגלים, הקרחונים (glaciers) כולם פועלים יחד כמו מכונת גריסה עצומה שטוחנת את הסלעים לגרגרים זעירים שמגיעים בסוף לחוף הים. התהליך לוקח בין אלפי למיליוני שנים ולכן חול הוא משאב שלא מתחדש מהר.
#צבעי החול
הצבע של החול הוא כמו הכתובת של הגיאולוגיה המקומית. חול לבן וצחור, כמו בחופים של האיים הקריביים (Caribbean) או במלדיבים (Maldives), מגיע בעיקר משרידי בעלי חיים ימיים כמו אלמוגים (coral) וצדפות שנשחקו לאבקה לבנה.
חול שחור, האופייני לאיים וולקניים כמו הוואי (Hawaii) או איסלנד (Iceland), מגיע מסלעי בזלת (basalt) שנשחקו על ידי הים.
חול אדום, כמו בסנטוריני (Santorini) שביוון, מגיע מסלע וולקני עשיר בתחמוצת ברזל (iron oxide). חול ירקרק נדיר, כמו ב-Papakolea Beach בהוואי, מגיע ממינרל שנקרא אוליבין (olivine).
יש אפילו חול ורדרד, כמו זה של "החוף הוורוד" ה-Pink Sands Beach שבאיי הבהאמס (Bahamas). צבעו מגיע מרסיסי פרוטיסטים חד-תאיים בשם פורמינפרה (foraminifera) שקליפתם אדומה ומתערבבת עם החול הלבן.
#חול בתנועה
אבל החול לא עומד במקום. הוא נע כל הזמן ובדרכים מרתקות. בחופי הים הגלים הם הסוכנים הראשיים של התנועה: הם מרימים גרגרים, סוחפים אותם במורד החוף, משקיעים אותם מחדש במקום אחר, בתהליך שנקרא סחיפה לרוחב (longshore drift).
לכן חופים שלמים יכולים לנוע עשרות מטרים לאורך שנים ולפעמים להיעלם לגמרי. ברחבי הים התיכון, למשל, תיעדו חוקרים חופים שזזו מאות מטרים תוך עשורים בודדים.
במדבריות, הרוח היא הכוח המניע. גרגרי חול קלים מועפים באוויר בתנועת קפיצה (saltation), שבה גרגרים קופצים קדימה בקשתות נמוכות, פוגעים בקרקע, מעיפים גרגרים אחרים ויוצרים שרשרת תנועה בלתי פוסקת.
כך נוצרות הדיונות (dunes), גלי החולות הנודדים של המדבר, שיכולות לנוע בין מטר אחד לכמה עשרות מטרים בשנה.
הדיונות הגדולות בעולם נמצאות בסהרה (Sahara) ובמדבר רוב אל-ח'לי (Rub' al Khali) שבחצי האי ערב ומגיעות לגובה של כ-250 מטר.
נהרות מסיעים כמויות עצומות של חול מההרים לים. נהר האמזונס (Amazon) לבדו מעביר מאות מיליוני טונות של סחף (sediment) לאוקיינוס האטלנטי מדי שנה.
#חול מרחוק
חלק מהחומר הזה אפילו חוצה את האוקיינוס: אבק וחול מהסהרה מגיעים באופן קבוע עד ליערות הגשם של אמזוניה (Amazonia), מספקים להם מינרלים חיוניים כמו זרחן (phosphorus) שהגשמים הכבדים שוטפים מהקרקע.
זה אחד ממעגלי החומר המרתקים בטבע, שבו מדבר אפריקאי "מאכיל" יער דרום אמריקאי ממרחק של אלפי קילומטרים.
מדענים שחקרו דגימות חול מחופים שונים בעולם גילו שגרגר חול אחד יכול להכיל שברים זעירים של מינרלים שמקורם ביבשות שונות לחלוטין, עדות לנדידה ארוכת שנים של חומר גיאולוגי על פני כדור הארץ.
לא פחות מרתק לגלות שחוקרים גילו שחול שנסחף מהסהרה חוצה את האוקיינוס האטלנטי לא רק ביבשה, אלא גם בתוך הגוף של דגים ובעלי חיים ימיים שבולעים אותו, ומפזרים אותו מחדש בנקודות שונות לאורך המסע.
#חול בעולם המודרני
בחיים המודרניים החול הוא משמעותי מאוד. לא מעט שימושים יש לו בחיים המודרניים. האנושות משתמשת בחול לבניית בתים, סלילה של כבישים וייצור של מוצרי זכוכית ואלקטרוניקה.
החול הוא גם מהמרכיבים החשובים בייצור של בטון, אך פחות ופחות מדובר על חול טבעי שבו השתמשו בעבר. כיום מייצרים חול סינתטי במפעלים לריסוק סלעים. מסתבר, אגב, שלבניין החול המרוסק הזה אפילו טוב יותר מהחול הרגיל, זה שבעבר נלקח מחופי ים, דיונות טבעיות ומדבריות יבשים.
יפתיע ודאי לגלות שאחרי מים, החול הוא החומר הכי שימושי בעולם ושאנו צורכים אותו יותר מדלקים ומחצבים אחרים.
מצד שני, הכרייה של חול טבעי יוצרת נזקים עצומים לסביבה הטבעית ולמערכות החיים האקולוגיות שמתנהלות בו, מערכות שקיומן מותנה ביציבות התנאים המקיימים אותן והכרייה היא פגיעה חמורה ביציבות הזו.
כך נוצר החול שעל שפת הים ובמעמקים:
https://youtu.be/MDzsxBE8hZI
מאיפה מגיע החול אל חופי הים:
https://youtu.be/bJDDl4skWQM
ממה חול ים עשוי?
https://youtu.be/i5VjxrkkAXs
החוף הוורוד באיי הבהמאס:
https://youtu.be/N_lH4bajkcU
כך מחזירים את החול לחופים שאיבדו אותו:
https://youtu.be/4uqOO2gsmh4
החול יזכור - רותי נבון (עברית):
https://youtu.be/nD67fJLHUfM
ויש דווקא מי שיש להם בעיה עם חו"ל (עברית):
https://youtu.be/aTfq0hImxVE?long=yes
מהו האלמוג ומה סוד יופיו?
הם מורכבים מפוליפים, העושים את כל פעולות החיים. הם נושמים, אוכלים, מפרישים ומתרבים. הם האלמוגים (Corals).
רבים סבורים שאלמוגים הם צמחים, אך הם כלל אינם צמחים. גם אנתוזואה (Anthozoa), שמם המדעי של האלמוגים, פירושו "פרחים חיים" ביוונית. בעצם מדובר בבעלי חיים שמתפתחים בים עם מים חמימים.
כן, האלמוגים הם בעלי חיים, חסרי חוליות ימיים. מסתבר שהיצורים החיים הללו ומלכי היופי של השונית, הם בני כמעט חצי מיליארד שנה ונחשבים מהיצורים הקדומים בטבע.
הם יכולים להיות קטנים מאד, אבל העובדה שהם מתחברים זה לזה ויוצרים שונית. השונית הזו יכולה לגדול לממדי ענק רק היא יכולה להביא לכך שבניגוד לכל יצור חי אחר, האלמוגים נראים מהחלל החיצון. זאת כמו במקרה של שונית האלמוגים הגדולה באוסטרליה.
בעולם יש מעל 6,000 מינים של אלמוגים וחשיבותם בבניית שוניות האלמוגים היא עצומה, שכן בעלי חיים ימיים רבים חיים מסביבם והם יוצרים את בית הגידול המרשים ביותר והיפה ביותר באוקיינוסים ובים בכלל.
ואגב, מקורו של חלק ניכר מהחול הלבן שבשוניות האלמוגים הוא באלמוגים עצמם. מדובר באלמוגים טחונים שעוכלו במערכת העיכול של התּוּכִּינוֹן, דג המגרד את האלמוגים וניזון מהם.
הנה האלמוג:
https://youtu.be/IEWJAEkGeNk
דוגמאות למגוון האלמוגים:
https://youtu.be/ZiULxLLP32s
המוני אלמוגים מתקבצים לשונית האלמוגים:
https://youtu.be/1aX61LzmeYA
כך הם גדלים ומתפתחים לריף, כלומר שונית:
https://youtu.be/47vGQh4BGKM
מגוון של אלמוגים יפים:
https://youtu.be/3iITSABpMr0
ואלמוגי מוח, שצורתם כצורת המוח האנושי:
https://youtu.be/KjVkLksYRO0
אדמה חולית
בוטנים (Peanuts), או אגוזי האדמה, הם זרעיו האכילים של צמח שנקרא ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea) והם גדלים מעולה באדמה חולית.
את הבוטנים מגדלים בארצות עם אקלים חם למדי. הם גדלים מתחת לאדמה, בתוככי תרמיל עצי, כשבתוך כל תרמיל גדל לרוב זוג זרעים. אגב, אם זה נראה לכם מדהים אז פשוט נסו להיזכר בתרמילי קטניות אחרות, כמו השעועית והאפונה. הם הרי מגדלים גם רביעיות וחמישיות של זרעים בתוך תרמיל אחד.
על אף שמו האגוזי, הבוטן אינו אגוז כלל אלא דווקא קטנית. אך בערכו התזונתי הוא בכל זאת דומה לאגוז, עם מחציתו שומן ורבעו חלבון.
הבוטנים, שבערבית נקראים "פיסטוק סודני", הם גם מהאלרגנים הגדולים והמסוכנים במיוחד, שעלולים לגרום למוות למי שסובלים מאלרגיה להם.
יש חטיף פופולרי של בוטנים עם ציפוי אפוי מקמח ותבלינים המכונה "בוטנים אמריקאיים". קראו עליו בתגית "בוטנים אמריקאיים".
#תולדות הבוטנים
בניגוד למה שרבים חושבים, מקורו של הבוטן הוא לא בארצות הברית או אמריקה הצפונית אלא בדרומה של היבשת. יש אפילו מקורות שמדייקים את מוצאם של הבוטנים ספציפית בברזיל.
אגב "בוטנים", השם המקובל לאגוזי האדמה, ניתן להם ככל הנראה בטעות. הסיבה לכך הייתה שבמקור שימש השם הזה לציון פריה של האלה האמיתית, או אלת הבטנה - שמו של צמח הפיסטוק.
בהמשך ההיסטוריה ועם השנים הובאו הבוטנים לאינדיאנים של צפון אמריקה. משם הדרך של הצמח הייתה קצרה אל המתיישבים החדשים והעולם החדש, אם תרצו אל הלבנים של אמריקה.
#אכילת בוטנים ותזונה
לבוטנים ערך קלורי גבוה. ב-100 גרם של בוטנים טבעיים יש 567 קלוריות.
שווה לאכול כמויות מתונות של בוטנים, שכן הם מהווים מקור מצוין לחלבון, לסיבים ולמגוון של מינרלים וויטמינים חשובים.
נשנוש של בוטנים הוא בריא למדי, כל עוד אינכם אלרגים אליו ולא אוכלים יותר מדי מהם. קראו על האלרגיה הזו בתגית "אלרגיה".
כך קולים בוטנים (עברית):
https://youtu.be/1Ofv8taIkzE
כך קוצרים אותם:
https://youtu.be/HgfHTo9yUmo
יש כאלה שמפצחים אותם בכיף:
https://youtu.be/xcgW3s-NBBI
אין כמו אֲבַטִּיחַ (watermellon) קר, כדי להפוך יום קיץ לוהט לנעים וטעים יותר. ניתן גם לומר שאין פרי המזוהה באופן מוחלט עם הקיץ כמו האבטיח.
בוטנית, האבטיח הוא הפרי הטעים של שיח ירק שרוע, כזה שצומח ומשתרע על פני האדמה. הוא חד מיני, כלומר אין שם זרע נקבי וזכרי. הוא גם חד-שנתי ומשתייך למשפחת הדלועיים.
מקור האבטיחים הוא ביבשת אפריקה, באזור קו המשווה. האבטיח נוצר בתחילה טבעית, כאבטיח בר. לפני שבייתו אותו, כשהוא עוד היה בר, נהגו הולכי המדבר, במהלך המסעות הממושכים עם השיירות, להסתער עליו, לפתוח את הפרי ולשתות ממנו את מימיו המרים.
פרי האבטיח עם הפנים הלבן, שימש אז כמעין מימייה טבעית ועתירת נוזלים, גם אם אבטיחי הבר הללו לא היו טעימים כמו האבטיחים שאנו מכירים היום.
האחראי לטעמו המר של האבטיח הלא מבויית היה גן אחד בלבד. על מוטציות בטח כבר שמעתם (אם לא, ראו בתגית "מוטציות"). ובכן, החוקרים מניחים שפה ושם גדלו אבטיחי בר ללא הטעם המר, אלא עם טעם מתוק.
את האבטיחים המתוקים הללו גילו חקלאים קדומים והרבו אותם, על ידי איסוף הגרעינים שלהם ונטיעה של מקשות אבטיחים שלמות כאלה. כך, במהלך כמה דורות, הפך פרי האבטיח למתוק יותר ופחות מר.
במהלך דורות רבים, הלכו החקלאים והשביחו את האבטיחים, הרבו שוב ושוב את האבטיחים המתוקים ביותר ויצרו את האבטיחים של ימינו, שהפכו להיות אדומים ממש ומתוקים יותר מאי-פעם. אגב, יש קשר קרוב בין הגן שאחראי על המתיקות של האבטיח וגן אחר, שאחראי לצבע האדום של הציפה שלו, החלק שאנו נוהגים לאכול.
כך יצא שככל שטעמו של האבטיח הפך מתוק יותר, הוא גם הפך יותר אדום.
במצרים העתיקה התגלו זרעי אבטיח מבויית מהאלף השני והשלישי לפני הספירה. אדמה חולית שאופיינית גם למצרים ידועה כבית גידול אידיאלי לגידול של אבטיחים. גם בציורי הקיר המצריים נראו אבטיחים. המצרים הקדמונים נהגו לטמון עם המתים בקבריהם כמה אבטיחים, כדי שיוכלו לשתות מהם, במסעם אל העולם הבא.
בסביבות ימי הביניים נפוצו יותר ויותר האבטיחים העסיסיים והמתוקים, עם הציפה האדומה. גם במזרח התיכון, מעידים כתבים מהתקופה, גידלו אז ומכרו אבטיחים.
חקלאים ערביי ארץ ישראל גידלו גם בתקופה העות'מנית אבטיחים מזנים שונים והשביחו אותם. אחד הידועים שבהם היה זן של אבטיח שנקרא 'טללים'. האבטיחים מזן הטללים לא הושקו, אלא גדלו רק על מי תהום ועל הלחות שבאה מהטל בלילה, במה שנקרא חקלאות בעל.
ואכן, החקלאים יודעים לספר גם היום שהאבטיח התרבותי, אף שהוא אוגר המון מים בפירותיו, יכול לגדול גם בתנאי בעל, ללא השקיה.
הנה ההיסטוריה של האבטיחים:
https://youtu.be/QSY2EmcJP_8
אפרו-אמריקאים שתובעים בחזרה את הפרי שנולד באפריקה - האבטיח:
https://youtu.be/KihYpOn32KI
והסיפור של אבטיחי ברדפורד המעולים, הגרסה האמריקאית לאבטיחי חצבה שלנו:
https://youtu.be/ljFJJ4kcNqU
חול הים נראה פשוט, אבל הוא אחד החומרים המורכבים והמרתקים שהטבע יצר. מה שנדמה כערימת גרגרים זהובה הוא תוצר של מיליוני שנות שחיקה, כימיה וגיאולוגיה.
רוב חול הים עשוי בעיקר מגרגרי קוורץ (quartz), מינרל קשיח במיוחד שמגיע בעיקר מסלעי גרניט (granite) ומסלעי משקע עשירים בסיליקה (silica).
הגשם, הרוח, הנהרות, הגלים, הקרחונים (glaciers) כולם פועלים יחד כמו מכונת גריסה עצומה שטוחנת את הסלעים לגרגרים זעירים שמגיעים בסוף לחוף הים. התהליך לוקח בין אלפי למיליוני שנים ולכן חול הוא משאב שלא מתחדש מהר.
#צבעי החול
הצבע של החול הוא כמו הכתובת של הגיאולוגיה המקומית. חול לבן וצחור, כמו בחופים של האיים הקריביים (Caribbean) או במלדיבים (Maldives), מגיע בעיקר משרידי בעלי חיים ימיים כמו אלמוגים (coral) וצדפות שנשחקו לאבקה לבנה.
חול שחור, האופייני לאיים וולקניים כמו הוואי (Hawaii) או איסלנד (Iceland), מגיע מסלעי בזלת (basalt) שנשחקו על ידי הים.
חול אדום, כמו בסנטוריני (Santorini) שביוון, מגיע מסלע וולקני עשיר בתחמוצת ברזל (iron oxide). חול ירקרק נדיר, כמו ב-Papakolea Beach בהוואי, מגיע ממינרל שנקרא אוליבין (olivine).
יש אפילו חול ורדרד, כמו זה של "החוף הוורוד" ה-Pink Sands Beach שבאיי הבהאמס (Bahamas). צבעו מגיע מרסיסי פרוטיסטים חד-תאיים בשם פורמינפרה (foraminifera) שקליפתם אדומה ומתערבבת עם החול הלבן.
#חול בתנועה
אבל החול לא עומד במקום. הוא נע כל הזמן ובדרכים מרתקות. בחופי הים הגלים הם הסוכנים הראשיים של התנועה: הם מרימים גרגרים, סוחפים אותם במורד החוף, משקיעים אותם מחדש במקום אחר, בתהליך שנקרא סחיפה לרוחב (longshore drift).
לכן חופים שלמים יכולים לנוע עשרות מטרים לאורך שנים ולפעמים להיעלם לגמרי. ברחבי הים התיכון, למשל, תיעדו חוקרים חופים שזזו מאות מטרים תוך עשורים בודדים.
במדבריות, הרוח היא הכוח המניע. גרגרי חול קלים מועפים באוויר בתנועת קפיצה (saltation), שבה גרגרים קופצים קדימה בקשתות נמוכות, פוגעים בקרקע, מעיפים גרגרים אחרים ויוצרים שרשרת תנועה בלתי פוסקת.
כך נוצרות הדיונות (dunes), גלי החולות הנודדים של המדבר, שיכולות לנוע בין מטר אחד לכמה עשרות מטרים בשנה.
הדיונות הגדולות בעולם נמצאות בסהרה (Sahara) ובמדבר רוב אל-ח'לי (Rub' al Khali) שבחצי האי ערב ומגיעות לגובה של כ-250 מטר.
נהרות מסיעים כמויות עצומות של חול מההרים לים. נהר האמזונס (Amazon) לבדו מעביר מאות מיליוני טונות של סחף (sediment) לאוקיינוס האטלנטי מדי שנה.
#חול מרחוק
חלק מהחומר הזה אפילו חוצה את האוקיינוס: אבק וחול מהסהרה מגיעים באופן קבוע עד ליערות הגשם של אמזוניה (Amazonia), מספקים להם מינרלים חיוניים כמו זרחן (phosphorus) שהגשמים הכבדים שוטפים מהקרקע.
זה אחד ממעגלי החומר המרתקים בטבע, שבו מדבר אפריקאי "מאכיל" יער דרום אמריקאי ממרחק של אלפי קילומטרים.
מדענים שחקרו דגימות חול מחופים שונים בעולם גילו שגרגר חול אחד יכול להכיל שברים זעירים של מינרלים שמקורם ביבשות שונות לחלוטין, עדות לנדידה ארוכת שנים של חומר גיאולוגי על פני כדור הארץ.
לא פחות מרתק לגלות שחוקרים גילו שחול שנסחף מהסהרה חוצה את האוקיינוס האטלנטי לא רק ביבשה, אלא גם בתוך הגוף של דגים ובעלי חיים ימיים שבולעים אותו, ומפזרים אותו מחדש בנקודות שונות לאורך המסע.
#חול בעולם המודרני
בחיים המודרניים החול הוא משמעותי מאוד. לא מעט שימושים יש לו בחיים המודרניים. האנושות משתמשת בחול לבניית בתים, סלילה של כבישים וייצור של מוצרי זכוכית ואלקטרוניקה.
החול הוא גם מהמרכיבים החשובים בייצור של בטון, אך פחות ופחות מדובר על חול טבעי שבו השתמשו בעבר. כיום מייצרים חול סינתטי במפעלים לריסוק סלעים. מסתבר, אגב, שלבניין החול המרוסק הזה אפילו טוב יותר מהחול הרגיל, זה שבעבר נלקח מחופי ים, דיונות טבעיות ומדבריות יבשים.
יפתיע ודאי לגלות שאחרי מים, החול הוא החומר הכי שימושי בעולם ושאנו צורכים אותו יותר מדלקים ומחצבים אחרים.
מצד שני, הכרייה של חול טבעי יוצרת נזקים עצומים לסביבה הטבעית ולמערכות החיים האקולוגיות שמתנהלות בו, מערכות שקיומן מותנה ביציבות התנאים המקיימים אותן והכרייה היא פגיעה חמורה ביציבות הזו.
כך נוצר החול שעל שפת הים ובמעמקים:
https://youtu.be/MDzsxBE8hZI
מאיפה מגיע החול אל חופי הים:
https://youtu.be/bJDDl4skWQM
ממה חול ים עשוי?
https://youtu.be/i5VjxrkkAXs
החוף הוורוד באיי הבהמאס:
https://youtu.be/N_lH4bajkcU
כך מחזירים את החול לחופים שאיבדו אותו:
https://youtu.be/4uqOO2gsmh4
החול יזכור - רותי נבון (עברית):
https://youtu.be/nD67fJLHUfM
ויש דווקא מי שיש להם בעיה עם חו"ל (עברית):
https://youtu.be/aTfq0hImxVE?long=yes
הם מורכבים מפוליפים, העושים את כל פעולות החיים. הם נושמים, אוכלים, מפרישים ומתרבים. הם האלמוגים (Corals).
רבים סבורים שאלמוגים הם צמחים, אך הם כלל אינם צמחים. גם אנתוזואה (Anthozoa), שמם המדעי של האלמוגים, פירושו "פרחים חיים" ביוונית. בעצם מדובר בבעלי חיים שמתפתחים בים עם מים חמימים.
כן, האלמוגים הם בעלי חיים, חסרי חוליות ימיים. מסתבר שהיצורים החיים הללו ומלכי היופי של השונית, הם בני כמעט חצי מיליארד שנה ונחשבים מהיצורים הקדומים בטבע.
הם יכולים להיות קטנים מאד, אבל העובדה שהם מתחברים זה לזה ויוצרים שונית. השונית הזו יכולה לגדול לממדי ענק רק היא יכולה להביא לכך שבניגוד לכל יצור חי אחר, האלמוגים נראים מהחלל החיצון. זאת כמו במקרה של שונית האלמוגים הגדולה באוסטרליה.
בעולם יש מעל 6,000 מינים של אלמוגים וחשיבותם בבניית שוניות האלמוגים היא עצומה, שכן בעלי חיים ימיים רבים חיים מסביבם והם יוצרים את בית הגידול המרשים ביותר והיפה ביותר באוקיינוסים ובים בכלל.
ואגב, מקורו של חלק ניכר מהחול הלבן שבשוניות האלמוגים הוא באלמוגים עצמם. מדובר באלמוגים טחונים שעוכלו במערכת העיכול של התּוּכִּינוֹן, דג המגרד את האלמוגים וניזון מהם.
הנה האלמוג:
https://youtu.be/IEWJAEkGeNk
דוגמאות למגוון האלמוגים:
https://youtu.be/ZiULxLLP32s
המוני אלמוגים מתקבצים לשונית האלמוגים:
https://youtu.be/1aX61LzmeYA
כך הם גדלים ומתפתחים לריף, כלומר שונית:
https://youtu.be/47vGQh4BGKM
מגוון של אלמוגים יפים:
https://youtu.be/3iITSABpMr0
ואלמוגי מוח, שצורתם כצורת המוח האנושי:
https://youtu.be/KjVkLksYRO0
