שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המבנה של היכל השוק ברוטרדאם ובאיזה שיא הוא אוחז?
אמנם שוק האוכל של העיר רוטרדם נקרא שוק, אבל הוא נראה יותר כמו היכל. ואכן, היכל האוכל (Markthal) של העיר ההולנדית רוטרדם (Market Hall) הוא אולם שוק מקורה ומרהיב, נדיר ביופיו ומלא בדוכני אוכל מרהיבים, עם מאכלים מגוונים המציעים כמעט מכל סגנון ומטבח בעולם.
המבנה שעוטף את אולם השוק הענקי בנוי בצורה של קשת מרהיבה, שהיא בעצם בניין דירות בן 12 קומות.
יצירת האמנות שבחלקו הפנימי של המבנה זכתה לכינוי "הקפלה הסיקסטינית של רוטרדם". את היצירה המרהיבה שנקראת שופר השפע יצר האמן "ארנו קונן" והיא נחשבת ליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם.
לרוטרדם לא חסרים מבנים אדריכליים מרהיבים. אחד מהם הוא "מגדל בלאק" שהמקומיים מכנים אותו "העיפרון". רואים אותו מתוך השוק, כשהוא ממוסגר באופן מרהיב בחלון העצום של קשת המבנה.
לא הרחק משוק האוכל נמצאים גם "בתי הקוביה" (Kubus woningen). זהו עוד מבנה דירות שנבנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומזכיר קוביות שנשפכו על רצפת הרחוב.
הנה שוק האוכל של רוטרדם:
https://youtu.be/vt4En-Di-tc
התכניות שהפכו למציאות:
https://youtu.be/WXhSFvEIIkg
ביקור במבנה המרהיב:
https://youtu.be/66pnBd3RDis
מבט בהילוך מהיר על שוק האוכל של רוטרדאם:
https://youtu.be/_DGar2pEDdA
ופנים המרקטהל של רוטרדם:
https://youtu.be/U4qF0YMR3kw
וההיסטוריה של העיר שנהרסה בהפצצות של הנאצים והביאה לאדריכלות שבה (מתורגם):
https://youtu.be/BmUNt1VMuFY?long=yes
איך נולדה שכונת בתי הכדור בהולנד?
את "בתי הכדור" בהולנד קשה להחמיץ. דמיינו כמה עשרות בועות מגורים מהסוג שפעם הבטיח להיות המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.
בשנת 1968 במכרז של ממשלת הולנד, למימון של בנייה ניסיונית של דיור בעלות נמוכה, זכה האדריכל ההולנדי דריס קרייקמפ (Dries Kreijkamp) ותכנן את בולוונינגן (Bolwoningen), שכונה שלמה בעיירה דן בוש שבהולנד, שבה ניצבים 50 "בתי כדור".
בתי הכדור, שנבנו לבסוף בשנות ה-80, הם פרק מרתק באדריכלות המודרנית ובמיוחד זו ההולנדית. זו אותה הולנד שפרצה דרך עם שכונת "בתי הקוביה" ברוטרדם ובית שרדר בצבעי היסוד. גם כאן הציב אדריכל הולנדי חשיבה חדשה על מבנים זולים להקמה וחקר את המבנים העגולים.
קרייקמפ, אגב, סיפר שהוא הושפע מסוג של אוהלי שבטים אפריקאיים שראה ומהצורה העגולה של האיגלו של האסקימואים. העיגול, הוא הסביר אז, הוא הצורה הטבעית ביותר למגורים. למשל בעובדה שבתים עגולים הם ידידותיים יותר לסביבה, כי שמירת החום בהם טובה יותר. איך זה קורה? - צורתם העגולה גורמת לרוח לגלוש מסביבם, מה שמקטין באופן משמעותי את התקררותם ואיבוד החום שבהם. כמובן שבמדינות קרות העניין משמעותי במיוחד.
בתי הכדור עשויים מלט, אך מחוזקים בפיברגלס. הם יושבים על בסיס בצורת גליל. המידות של הבתים הללו כאן זהות. הרדיוס של חלקו הרחב ביותר של בית הכדור הוא 5.5 מטרים. סך שטח הרצפה של חללי המבנה הוא 55 מטרים רבועים. בכל בית כדור יש 11 חלונות עגולים שהרדיוס של כל אחד הוא 120 סנטימטרים.
מבנה הכדור נראה אולי קטן אבל יש בו כמה קומות. בתחתית הכדור מותקנת הצנרת. בקומה הראשונה נמצאים חדר שינה קטן וחדר רחצה. בקומת השנייה, הרחבה ביותר בכדור, ממוקמים הסלון והמטבח. בקומה העליונה של בית הכדור נמצא חדר הרחצה.
אחד היתרונות של בית כדור כזה נעוץ בעובדה שניתן למקם אותו לא רק על הקרקע, אלא גם על פני המים, על גבי פלטפורמה צפה.
אגב, כיום בתי הכדור העתידניים הם בעיקר אטרקציה תיירותית. השכונה מעט איבדה את הפופולריות שלה בעיר והמקומיים לא ממש אוהבים את בתי הכדור. הם גם התיישנו מעט וזקוקים לשיפוץ. עם השנים ועל אף יופיים המיוחד של הבתים העגולים והחייזריים הללו, עלו שאלות רבות לגבי השימושיות שלהם והעובדה היא שהם לא הפכו נפוצים בעולם, או אפילו בהולנד.
הנה בתי הכדור בהולנד:
https://youtu.be/JXjqy5RNugA
הסיפור של השכונה העתידנית:
https://youtu.be/aLCVLPKrSNk
ומבט מקרוב:
https://youtu.be/LRFaiHAm3V8
מהו בית הקוביה של רוטרדאם?
את "בית הקוביה" או ליתר דיוק את "בתי הקוביה" (Kubus woningen), תכנן האדריכל ההולנדי פיט בלום (Piet Blom). זוהי שכונה של בתים שונים מכל מה שרואים באיזה שהוא מקום בעולם. חוץ מהצבע הצהוב והבולט כל כך שלהם, אלו מעין קוביות שכמו "נשפכו" על הרצפה של הרחוב.
בתי הקוביה הם מהפרויקטים המעניינים של האדריכלות המודרנית של המאה הקודמת. הם מאפיינים את היצירתיות של האדריכלות ההולנדית בכלל.
הבתים הללו בנויים למעשה כרצף של בניינים שכל קוביה היא דירה, שאין בה כמעט פינות רגילות של דירה. בין הקוביות יש רחבות מוצלות ובקומות הקרקע הפונות אליהן גם יש חנויות קטנות. המבנים עצמם משתלבים בעיר בצורה מלאה ואינם שכונה סגורה או מרוחקת ממרכז העיר.
הבתים הקובייתיים נועדו למגורים של ממש ולא להיות רק יפים או מעניינים לתיירים לצפות בהם. ובכל זאת, בשל העניין העצום שהם מעוררים בקרב חובבי האדריכלות והעיצוב, הותירו בהם יחידה אחת, בית קוביה שהוא סוג של מוזיאון לצורת חיים ייחודית. ביחידת התצוגה הזו ניתן לבקר בפנים, כדי לראות איך חיים בתוך קופסה.
הנה בתי הקוביה של הולנד:
http://youtu.be/0uMYFdOfU68
ביקור בשכונת בתי הקוביה של רוטרדאם:
https://youtu.be/Q1EQOxByXk4
פנים דירת קוביה ברוטרדם:
http://youtu.be/-oeuXe1MTJY
וסרטון תיעודי על בתי הקוביה של רוטרדם:
https://youtu.be/Cx29-lezs2Y?long=yes
מה הקשר בין בית שרדר למונדריאן?
בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröder House) הוא בית בסגנון האופייני של מונדריאן, אבל לא תוכנן על ידו. הבית נבנה בעיירה ההולנדית אוטרכט והוא גרסה אדריכלית לסגנונו של מונדריאן. גם ריטפלד, האדריכל שתכנן את הבית, וגם מונדריאן, היו חברים בקבוצת העיצוב "דה-סטיל" ומכאן הדמיון.
הבית הוא כמובן תלת ממדי, אבל גם בו רואים את הצורה המוכרת של קווים ומישורים בצבעי יסוד ובזוויות ישרות. תכנן אותו האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד ב-1924, בהזמנת טרוס שרדר (Truus Schröder), לקוחה שהזמינה את הבית לה ולילדיה.
בקשתה של שרדר הייתה שהבית יהיה עד כמה שאפשר ללא קירות פנימיים. ריטפלד נענה לה והבית בנוי כשבניגוד לקומת הקרקע הרגילה, על 3 חדרי השינה שבה, בקומתו השניה אין מחיצות פנימיות כלל. החלל הפתוח שמחליף בו את אוסף החדרים הסטטיים שהיו אופיינים לבתים של אותם ימים, הוא רעיון נדיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
ריטפלד, אגב, נענה לבקשת בעלת הבית והתקין בקומה השנייה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים, שמאפשרת להפוך את החלל הפתוח לעוד 3 חדרי שינה וסלון. הוא הגדיל עוד יותר ואיפשר יצירה של צירופי מחיצות שונים, המאפשרים לשחק עם פיצול החלל וליצור בו חוויות שונות ומגוונות.
בחזית הבית נראה הקולאז' הצבעוני האופייני לסגנון הדה סטיל, אלא שכאן הוא מורכב ממישורים דו-ממדיים, המשתלבים עם קווים חד-ממדיים המנותקים בכוונה מהם וזה מזה. המשטחים בו צבועים בלבן ואפור, המסגרות והמשקופים בשחור ומרכיבים מסוימים נצבעו בצבעי יסוד. כך מתמזגות באופן יפה גם מרפסות הבית.
בניין זה הוא מהבניינים היחידים שנבנו בסגנון הדה סטיל ולבטח הדוגמה המוכרת ביותר של אדריכלות בסגנון זה. לא רק לתשבחות הוא זכה, אלא גם לביקורת על השינוי שהוא מייצג, ביחס לאדריכלות השמרנית של זמנו. הרי בית ריטפלד הוא חלק מטור בתים אחיד ושמרני והוא מנוגד לאופיו לחלוטין. לא נעשה בו אפילו ניסיון קלוש להשתלב עם האדריכלות שמסביבו. בגבו הוא מחובר למבנה רגיל והניגוד ביניהם צורם גם היום.
אם אתם מגיעים לאוטרכט, ראו אותו בכתובת Prinshendriklaan 50ª. לאחר מותה של טרוס שרדר ב-1985 הוא שוקם ומשמש היום כמוזיאון וכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. את המימון להפיכתו למוזיאון, אגב, תרמה הקהילה היהודית של אוטרכט. זאת לאות תודה על שבסמוך אליו נתנו תושבי העיר מחסה למשפחה יהודית, מפני הנאצים.
הנה סיפורו של הבית ויוצרו:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת הבית על פי התכניות המקוריות:
https://youtu.be/txCG4mbCbck
גם הריהוט והעיצוב הפנימי מושפעים מתנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/kf8WdLNuTj0
הבית מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
בואו לביקור עם מדריך הולנדי:
https://youtu.be/r0tvx6rA1os
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
אדריכלות הולנדית
אמנם שוק האוכל של העיר רוטרדם נקרא שוק, אבל הוא נראה יותר כמו היכל. ואכן, היכל האוכל (Markthal) של העיר ההולנדית רוטרדם (Market Hall) הוא אולם שוק מקורה ומרהיב, נדיר ביופיו ומלא בדוכני אוכל מרהיבים, עם מאכלים מגוונים המציעים כמעט מכל סגנון ומטבח בעולם.
המבנה שעוטף את אולם השוק הענקי בנוי בצורה של קשת מרהיבה, שהיא בעצם בניין דירות בן 12 קומות.
יצירת האמנות שבחלקו הפנימי של המבנה זכתה לכינוי "הקפלה הסיקסטינית של רוטרדם". את היצירה המרהיבה שנקראת שופר השפע יצר האמן "ארנו קונן" והיא נחשבת ליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם.
לרוטרדם לא חסרים מבנים אדריכליים מרהיבים. אחד מהם הוא "מגדל בלאק" שהמקומיים מכנים אותו "העיפרון". רואים אותו מתוך השוק, כשהוא ממוסגר באופן מרהיב בחלון העצום של קשת המבנה.
לא הרחק משוק האוכל נמצאים גם "בתי הקוביה" (Kubus woningen). זהו עוד מבנה דירות שנבנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומזכיר קוביות שנשפכו על רצפת הרחוב.
הנה שוק האוכל של רוטרדם:
https://youtu.be/vt4En-Di-tc
התכניות שהפכו למציאות:
https://youtu.be/WXhSFvEIIkg
ביקור במבנה המרהיב:
https://youtu.be/66pnBd3RDis
מבט בהילוך מהיר על שוק האוכל של רוטרדאם:
https://youtu.be/_DGar2pEDdA
ופנים המרקטהל של רוטרדם:
https://youtu.be/U4qF0YMR3kw
וההיסטוריה של העיר שנהרסה בהפצצות של הנאצים והביאה לאדריכלות שבה (מתורגם):
https://youtu.be/BmUNt1VMuFY?long=yes
את "בתי הכדור" בהולנד קשה להחמיץ. דמיינו כמה עשרות בועות מגורים מהסוג שפעם הבטיח להיות המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.
בשנת 1968 במכרז של ממשלת הולנד, למימון של בנייה ניסיונית של דיור בעלות נמוכה, זכה האדריכל ההולנדי דריס קרייקמפ (Dries Kreijkamp) ותכנן את בולוונינגן (Bolwoningen), שכונה שלמה בעיירה דן בוש שבהולנד, שבה ניצבים 50 "בתי כדור".
בתי הכדור, שנבנו לבסוף בשנות ה-80, הם פרק מרתק באדריכלות המודרנית ובמיוחד זו ההולנדית. זו אותה הולנד שפרצה דרך עם שכונת "בתי הקוביה" ברוטרדם ובית שרדר בצבעי היסוד. גם כאן הציב אדריכל הולנדי חשיבה חדשה על מבנים זולים להקמה וחקר את המבנים העגולים.
קרייקמפ, אגב, סיפר שהוא הושפע מסוג של אוהלי שבטים אפריקאיים שראה ומהצורה העגולה של האיגלו של האסקימואים. העיגול, הוא הסביר אז, הוא הצורה הטבעית ביותר למגורים. למשל בעובדה שבתים עגולים הם ידידותיים יותר לסביבה, כי שמירת החום בהם טובה יותר. איך זה קורה? - צורתם העגולה גורמת לרוח לגלוש מסביבם, מה שמקטין באופן משמעותי את התקררותם ואיבוד החום שבהם. כמובן שבמדינות קרות העניין משמעותי במיוחד.
בתי הכדור עשויים מלט, אך מחוזקים בפיברגלס. הם יושבים על בסיס בצורת גליל. המידות של הבתים הללו כאן זהות. הרדיוס של חלקו הרחב ביותר של בית הכדור הוא 5.5 מטרים. סך שטח הרצפה של חללי המבנה הוא 55 מטרים רבועים. בכל בית כדור יש 11 חלונות עגולים שהרדיוס של כל אחד הוא 120 סנטימטרים.
מבנה הכדור נראה אולי קטן אבל יש בו כמה קומות. בתחתית הכדור מותקנת הצנרת. בקומה הראשונה נמצאים חדר שינה קטן וחדר רחצה. בקומת השנייה, הרחבה ביותר בכדור, ממוקמים הסלון והמטבח. בקומה העליונה של בית הכדור נמצא חדר הרחצה.
אחד היתרונות של בית כדור כזה נעוץ בעובדה שניתן למקם אותו לא רק על הקרקע, אלא גם על פני המים, על גבי פלטפורמה צפה.
אגב, כיום בתי הכדור העתידניים הם בעיקר אטרקציה תיירותית. השכונה מעט איבדה את הפופולריות שלה בעיר והמקומיים לא ממש אוהבים את בתי הכדור. הם גם התיישנו מעט וזקוקים לשיפוץ. עם השנים ועל אף יופיים המיוחד של הבתים העגולים והחייזריים הללו, עלו שאלות רבות לגבי השימושיות שלהם והעובדה היא שהם לא הפכו נפוצים בעולם, או אפילו בהולנד.
הנה בתי הכדור בהולנד:
https://youtu.be/JXjqy5RNugA
הסיפור של השכונה העתידנית:
https://youtu.be/aLCVLPKrSNk
ומבט מקרוב:
https://youtu.be/LRFaiHAm3V8
את "בית הקוביה" או ליתר דיוק את "בתי הקוביה" (Kubus woningen), תכנן האדריכל ההולנדי פיט בלום (Piet Blom). זוהי שכונה של בתים שונים מכל מה שרואים באיזה שהוא מקום בעולם. חוץ מהצבע הצהוב והבולט כל כך שלהם, אלו מעין קוביות שכמו "נשפכו" על הרצפה של הרחוב.
בתי הקוביה הם מהפרויקטים המעניינים של האדריכלות המודרנית של המאה הקודמת. הם מאפיינים את היצירתיות של האדריכלות ההולנדית בכלל.
הבתים הללו בנויים למעשה כרצף של בניינים שכל קוביה היא דירה, שאין בה כמעט פינות רגילות של דירה. בין הקוביות יש רחבות מוצלות ובקומות הקרקע הפונות אליהן גם יש חנויות קטנות. המבנים עצמם משתלבים בעיר בצורה מלאה ואינם שכונה סגורה או מרוחקת ממרכז העיר.
הבתים הקובייתיים נועדו למגורים של ממש ולא להיות רק יפים או מעניינים לתיירים לצפות בהם. ובכל זאת, בשל העניין העצום שהם מעוררים בקרב חובבי האדריכלות והעיצוב, הותירו בהם יחידה אחת, בית קוביה שהוא סוג של מוזיאון לצורת חיים ייחודית. ביחידת התצוגה הזו ניתן לבקר בפנים, כדי לראות איך חיים בתוך קופסה.
הנה בתי הקוביה של הולנד:
http://youtu.be/0uMYFdOfU68
ביקור בשכונת בתי הקוביה של רוטרדאם:
https://youtu.be/Q1EQOxByXk4
פנים דירת קוביה ברוטרדם:
http://youtu.be/-oeuXe1MTJY
וסרטון תיעודי על בתי הקוביה של רוטרדם:
https://youtu.be/Cx29-lezs2Y?long=yes
בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröder House) הוא בית בסגנון האופייני של מונדריאן, אבל לא תוכנן על ידו. הבית נבנה בעיירה ההולנדית אוטרכט והוא גרסה אדריכלית לסגנונו של מונדריאן. גם ריטפלד, האדריכל שתכנן את הבית, וגם מונדריאן, היו חברים בקבוצת העיצוב "דה-סטיל" ומכאן הדמיון.
הבית הוא כמובן תלת ממדי, אבל גם בו רואים את הצורה המוכרת של קווים ומישורים בצבעי יסוד ובזוויות ישרות. תכנן אותו האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד ב-1924, בהזמנת טרוס שרדר (Truus Schröder), לקוחה שהזמינה את הבית לה ולילדיה.
בקשתה של שרדר הייתה שהבית יהיה עד כמה שאפשר ללא קירות פנימיים. ריטפלד נענה לה והבית בנוי כשבניגוד לקומת הקרקע הרגילה, על 3 חדרי השינה שבה, בקומתו השניה אין מחיצות פנימיות כלל. החלל הפתוח שמחליף בו את אוסף החדרים הסטטיים שהיו אופיינים לבתים של אותם ימים, הוא רעיון נדיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
ריטפלד, אגב, נענה לבקשת בעלת הבית והתקין בקומה השנייה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים, שמאפשרת להפוך את החלל הפתוח לעוד 3 חדרי שינה וסלון. הוא הגדיל עוד יותר ואיפשר יצירה של צירופי מחיצות שונים, המאפשרים לשחק עם פיצול החלל וליצור בו חוויות שונות ומגוונות.
בחזית הבית נראה הקולאז' הצבעוני האופייני לסגנון הדה סטיל, אלא שכאן הוא מורכב ממישורים דו-ממדיים, המשתלבים עם קווים חד-ממדיים המנותקים בכוונה מהם וזה מזה. המשטחים בו צבועים בלבן ואפור, המסגרות והמשקופים בשחור ומרכיבים מסוימים נצבעו בצבעי יסוד. כך מתמזגות באופן יפה גם מרפסות הבית.
בניין זה הוא מהבניינים היחידים שנבנו בסגנון הדה סטיל ולבטח הדוגמה המוכרת ביותר של אדריכלות בסגנון זה. לא רק לתשבחות הוא זכה, אלא גם לביקורת על השינוי שהוא מייצג, ביחס לאדריכלות השמרנית של זמנו. הרי בית ריטפלד הוא חלק מטור בתים אחיד ושמרני והוא מנוגד לאופיו לחלוטין. לא נעשה בו אפילו ניסיון קלוש להשתלב עם האדריכלות שמסביבו. בגבו הוא מחובר למבנה רגיל והניגוד ביניהם צורם גם היום.
אם אתם מגיעים לאוטרכט, ראו אותו בכתובת Prinshendriklaan 50ª. לאחר מותה של טרוס שרדר ב-1985 הוא שוקם ומשמש היום כמוזיאון וכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. את המימון להפיכתו למוזיאון, אגב, תרמה הקהילה היהודית של אוטרכט. זאת לאות תודה על שבסמוך אליו נתנו תושבי העיר מחסה למשפחה יהודית, מפני הנאצים.
הנה סיפורו של הבית ויוצרו:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת הבית על פי התכניות המקוריות:
https://youtu.be/txCG4mbCbck
גם הריהוט והעיצוב הפנימי מושפעים מתנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/kf8WdLNuTj0
הבית מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
בואו לביקור עם מדריך הולנדי:
https://youtu.be/r0tvx6rA1os
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
