הפנתאון (Pantheon) ברומא הוא המבנה השמור ביותר בעולם, שנשאר עומד על תילו מאז התקופה הרומית. זהו המבנה העתיק ביותר בעולם שעדיין מכוסה בגג המקורי שלו והוא אחד מהמקומות המרשימים בעיר רומא, עיר שלא חסרה אתרים ארכיאולוגיים מרהיבים.

מבחינה אדריכלית, הפנתאון הוא הישג משמעותי בעולם העתיק, שכן כל כיפתו יצוקה מבטון, שמורכב מאדמת פוצולנה. זהו המבנה בעל הכיפה הגדולה ביותר בעולם העתיק והיא כל כך חזקה שהצליחה לשרוד עד לימינו.

המילה "פנתיאון" פירושה ביוונית "כלל האלים". במיתולוגיות עתיקות שונות, כמו השומרית והיוונית, המילה פנתיאון תיארה מקדש. ואכן, המבנה הרומי העתיק העומד שלם עד היום שימש במקור כמקדש לכל האלים - "פנתיאון".

אך על אף היותו אחד המקדשים המרשימים בכל הזמנים, הרומאים שינו עם הזמן את שימושיו. בשלב מסוים הוא הפך לחצר הקיסר ובהמשך לבית משפט.

לאחר קבלת הנצרות על ידי הקיסר והפיכתה לדת של האימפריה הרומית, הפנתאון הופך לכנסייה נוצרית בשם "סנטה מריה רוטונדה". חייבים להודות שזה שימוש מעניין למבנה שבמקור יועד לעבודת אלילים והכיל מזבחות כמספר אלילי הכוכבים.

תאריך יום הענקת הפנתאון במתנה לאפיפיור, על ידי הקיסר פוקאס, נחגג עד היום בעולם הנוצרי כ"ליל כל הקדושים". בין הקבורים ברצפת הפנתאון גם הצייר רפאל ומלכי איטליה.


מדריך שמספר על הפנתאון של רומא (עברית):

https://youtu.be/qQ-QyN_qVnU


המבנה הרומי השמור בעולם:

https://youtu.be/ExwRrjE4kRQ


כך נבנה הפנתיאון ברומא (עברית):

https://youtu.be/tuZcS2Flabw


ההיסטוריה של הפנתיאון ברומא:

https://youtu.be/KaY8zqYfQI0


גם מבפנים הוא מדהים:

https://youtu.be/-aDhzQMIGCY


על מקור החוזק של הכיפה הענקית של הפנתיאון, שהקדימה את זמנה במאות שנים (מתורגם):

http://youtu.be/jVdiwu82pyk


על "מקדש כל האלים" והאוקולוס שבפנתאון ברומא:

https://youtu.be/Yn2XdZfx93w


ומצגת וידאו של המבנה המרשים הזה:

http://youtu.be/KaY8zqYfQI0

המבנה הנקרא קולוסיאום ברומא הוא אחד מהשרידים המרשימים והמדהימים שהשאירו הרומאים בעולם, בנייתו החלה בשנת 70 לספירה והושלמה בשנת 80 לספירה. הוא נמצא בבירת רומי העתיקה ועל אף שבימי הביניים הוציאו ממנו המון אבנים, ששימשו לבניית ארמונות חדשים, הוא נשאר מרשים ועצום מימדים!

הקולוסיאום הוא האמפיתיאטרון הגדול בעולם. הערכות החוקרים הן שהמבנה העצום הזה הצליח להכיל בתוכו למעלה מ-50,000 איש, שהגיעו אליו כדי לצפות בתחרויות גלדיאטורים. יש בו שימוש מרהיב בכל שלושת סגנונות הבניה הקלאסיים, הדורי, היוני והקורינתי. לקוליסאום מעל 80 כניסות שונות כדי שהקהל הרב שהגיע למופעים שבו יוכל להיכנס ולצאת במהירות ובקלות.

הקולוסיאום הוא מהיצירות הגדולות של הנדסה ואדריכלות רומית. גם בימינו הוא נחשב פלא והוא גם נכלל בשבעת פלאי עולם החדשים, שנבחרו ב-2007.


הנה סקירה על הקולוסיאום ברומא (עברית):

https://youtu.be/com5u-hCSSc


הקולוסיאום היום:

http://youtu.be/2COuwJMzhYM


מצגת וידאו של תמונות הקולוסיאום:

http://youtu.be/5LuImCulVig


הקולוסיאום במציאות מדומה:

https://youtu.be/bAWTJO6oz-o


ביקור בתוכו:

https://youtu.be/I_fLExRrcR0


וסרט תיעודי על התכנון הגאוני של הקולוסיאום:

https://youtu.be/ZZSo19Ps1QY?long=yes

בימי הרומאים נבנו אמפי-תיאטראות, צירוף של שתי מילים יווניות אמפי, שפירושה "סביב" ותיאטרון שמשמעו "מקום צפיה". כלומר, אם תיאטרון בנוי למול הבמה, האמפיתיאטרון הוא מקום צפייה שערוך מסביב לזירה.

האמפיתיאטרון היה בנוי מאבנים גדולות וצורתו העגולה איפשרה לשמוע בו היטב גם ללא הגברה.

לאמפיתיאטרון היה תפקיד שונה מאשר לתיאטרון. בעוד שבתיאטרון צפו בדרמות ומחזות אמנותיים, באמפיתיאטרון נהגו לקיים קרבות גלדיאטורים שנקראו "מונרה" ומחזות ציד שבוימו להנאת הקהל (מעין תחרויות לחימה בחיות פרא).

נירון הקיסר היה הראשון שבנה אמפיתיאטרון רומי. בהמשך הוא הוצת ונשרף.

האמפיתאטרון של העיר הצרפתית נים דווקא נשמר, על אף שגם הוא נשרף פעם. בוא נבנה בשנת 70, מכיל 20 אלף מקומות, בעל צורה אליפטית (133 על 101 מטרים) והוא מהשמורים ביותר מבין האמפיתאטרונים שבנו הרומים בעולם.

גם בישראל שרדו כמה תיאטראות רומיים. המפורסם מביניהם וזה שפעיל עד היום בהופעות מוסיקה הוא תיאטרון קיסריה.


הנה סרטון שמסביר על התיאטרון היווני:

https://youtu.be/i41fSuyMUkE


התיאטרון של הרומים:

https://youtu.be/2CVO9Vd067U


האמפיתאטרון של העיר נים - נבנה בשנת 70 ונחשב מהשמורים ביותר בעולם:

https://youtu.be/T-ZlABbzHAE


כך נראה התיאטרון הגדול ביותר של העת העתיקה - זה של פומפיי:

https://youtu.be/t2mOd7lIGOE


ועוד פעם:

https://youtu.be/vNAM3PzGcow

אוקולוס (Oculus), בלטינית "עין", הוא מעין פתח שבראש כיפה בנויה. מטרת האוקולוס הייתה להאיר מבנים באור טבעי מהשמש. האוקולוס נועד למלא את תפקיד התאורה מבלי לפגוע ביציבות המבנה. זהו מבחן חשוב, מכיוון שהכיפה היא קודם כל גג ויתרונה הגדול הוא היציבות הנובעת מהמבנה המיוחד, שבו הלחץ מועבר אל ראש הכיפה.

את היציבות הזו הצליחו האדריכלים הקדומים לשמור, על ידי מיקום האוקולוס הפתוח במרכז הכיפה. כך עובר הלחץ ממשקל הכיפה אל הטבעת של האוקולוס והכיפה לא קורסת למטה.

האור שמכניס האוקולוס לחלל המבנה הוא מיוחד במינו. האווירה שהוא יוצר והתנועה של כתם האור שנכנס ממנו לאורך שעות היממה, מעצם שינוי מיקומה של השמש בשמיים, אלה יוצרים קסם ודרמה בחלל המבנה.

היות ובעולם העתיק לא היו זגוגיות, נשאר האוקולוס פתוח. כך נכנסו משקעים כמו גשם, ברד ושלג אל פנים המבנים. כדי למנוע הצפות, יצרו האדריכלים הקדומים מרזבים שאספו את המים מרצפת המבנה והובילו אותם החוצה.

האוקולוס המפורסם בעולם הוא זה שבתקרת כיפת הפנתאון ברומא שבאיטליה. המקדש בזה, "מקדש כל האלים", הוא המבנה הרומי המרשים ומהיחידים שנותרו על מקומם כמעט 2,000 שנה. בו ניתן לראות בו את האוקולוס במיטבו.

באדריכלות הגותית והרומנסקית שימש "אוקולוס" גם כשם לחלון עגול.


הנה סיפור האוקולוס שבפנתאון ברומא:

https://youtu.be/Yn2XdZfx93w


האוקולוס העתיק מאיר את המקדש שמתחתיו:

https://youtu.be/5-PlrF6ITuQ


כך מתמלא המקום באור שמש טבעי:

https://youtu.be/RtNnvSGkVhQ


השלג יורד בחורף דרך האוקולוס על פנים הפנתאון:

https://youtu.be/lh7VJaNgh-A


ועל שם האוקולוס נקראים משקפי המציאות המדומה של חברת ריפט, "אוקולוס ריפט":

https://youtu.be/9bfBV-x0ftM

אקוודוקט פירושו ברומית "אמת מים" ובעזרתו הובילו מים ממעיינות ומקורות מים אל הערים. אחד האקוודוקטים היפים בעולם הוא "פון דו גאר" שבצרפת. זהו קטע מאמת מים רומאית עתיקה במחוז פרובאנס שבדרום צרפת.

אמת המים הזו בנוייה במבנה גשר קשתות מורכב וחוצה את נהר הגארדון. הגשר עצמו הוא רק חלק ממוליך מים רומאי באורך של 50 קילומטרים. במשך 500 שנה הוא הוביל מי שתייה ממעיינות שבקרבת העיר אוזס אל העיר הרומית נמאסוס, נים של היום.

האתר הוא מהיפים בעולם ונחשב כיום לאתר מורשת עולמית. מבחינה אדריכלית הוא הגשר הגבוה ביותר שבנו הרומאים ובעל הקשתות הרחבות ביותר שנבנו על ידם.


הנה האקוודוקט של נים מהאוויר:

http://youtu.be/HAalmdDH1wU?t=5s


על האקוודוקט - הגשר הרומי המדהים שהוביל מים לעיר נים:

http://youtu.be/TRY5y3k6OYw


עוד כמה מהמבנים הרומיים העתיקים שנשארו בעיר נים:

http://youtu.be/THOEXBrZtok


האקוודוקטים הרומיים המרהיבים ביותר בעולם:

https://youtu.be/nzXHolCuyfw


וקופצי האקוודוקט:

http://youtu.be/vcGKsYbY6GM

מהנדסי האימפריה הרומית העבירו מים באמצעות אמת מים, או בשם הרומי שלה "אקוודוקט". זוהי תעלה מלאכותית, בנויה, שתפקידה להעביר מים ממקום למקום. לרוב היתה זו תעלה מוגבהת מעל פני השטח, באמצעות עמודים או מערכת קשתות. היו אמות מים שבנו הרומאים שהגיעו לאורך של עשרות קילומטרים, כמו זו שמובילה אל קיסריה.

כיוון שהכוח שמזרים את המים באמות המים הוא כוח הכבידה, הן היו לרוב משופעות ומוגבהות. השיפוע המתון נועד למנוע את עצירת המים והיווצרות סדקים בקירות האמה, על ידי המים, במקרה של שיפוע תלול מדי.

אגב, לאיטום אמות המים הללו השתמשו הרומים בחומר חדש שגילו ונקרא "בטון". יכולתו לאטום נוזלים שימשה למניעת דליפות ונזילות בהובלת המים למרחק כה רב והייתה רק ההתחלה של ההבנה עד כמה הבטון הוא מרכיב מוצלח בבנייה.

הרומאים יצרו גם צינורות וקשתות כדי ליצור בסיס שטוח לאמה. זאת מכיוון שתנאי השטח לא תמיד היו מושלמים להובלת מים.

למקומות גבוהים הם הביאו מים ממקורות מים גבוהים אחרים, באמצעות הבנת חוק "כלים שלובים". לפי חוק זה המים יישרו את גובהם בשני הקצוות, כך ,אם נשלחו ממקום גבוה - הם יעברו בתעלות והמנהרות עד שיגיעו גם בצדה השני של מערכת הובלת המים, לאותו גובה בדיוק.


כך שימש האקוודוקט פתרון להבאת מים אפילו לערים הבנויות בגובה:

https://youtu.be/lRDn6AOPRnQ


שיטות הבניה של האקוודוקטים, אמות המים של הרומאים:

http://youtu.be/rZGgOn-q8MI


האקוודוקט של פון דו גאר בצרפת, עם הגשר הרומי הגבוה בעולם:

http://youtu.be/THOEXBrZtok?t=1m16s


האקוודוקט הרומי שליד קיבוץ לוחמי הגיטאות:

http://youtu.be/rIZ5iQWPB58


האקוודוקט המדהים בעיר העתיקה סגוביה בספרד:

http://youtu.be/pRUcRyfWoB4


וכך פעלו האקוודוקטים הללו:

https://youtu.be/xGM1rsnbpE4?long=yes

הוא האמפיתיאטרון של רומא אבל עד היום הוא גם הגדול ביותר בעולם. הוא מהאתרים המפורסמים של רומא וללא ספק אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם כולו.

זהו הקולוסיאום (Colosseum), אחד משבעת פלאי תבל החדשים, האצטדיון הראשון בהיסטוריה ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו.

הקולוסיאום הוא דוגמה מצוינת ליכולות העצומות של האדריכלות הרומית ולדגש רב שהושם בה על סימטריה, גודל וטכניקה. המבנה המרשים הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לערכים הללו.

גם יכולות והישגים טכנולוגיים לא קטנים הופגנו בבניית מבנה עצום ומרהיב זה. בולטת במיוחד הבנייה בבטון, חומר חדש יחסית שהרומאים פיתחו ושהפך פופולארי במבנים הרומיים. הבטון היה חזק, פשוט יחסית להכנה, אטום למים וזמין מאד. הקולוסיאום היה המבנה המרשים ביותר שנבנה אז מבטון וההמצאה החדשה הזו היא שאפשרה לו לטפס לגובה של 15 קומות, יותר מכל בניין לפניו.

הקולוסיאום הוא דוגמה מוחשית גם למלאכת המחשבת של האדריכלות הרומית. למעשה כולו בנוי מקשתות, שהיו אחת הדרכים החזקות ביותר לבנייה באותה תקופה. גודלו וטכניקות הבנייה שלו התלוו ליכולת הנדסית וארגון עבודה מופתי של צוות בנאים עצום ומגוון.

גובהו של הקולוסיאום הוא כמעט 50 מטרים ובמקור היו בו 15 קומות. בתקופת השיא שלו באו אל המופעים והתחרויות שבו כ-50,000 צופים!


הנה הקולוסיאום ברומא (עברית):

https://youtu.be/com5u-hCSSc?list=PLBF6E1E69104D868D


הוא האצטדיון הכי עתיק בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/RLCvkdai5-c


הדרכה באנגלית:

https://youtu.be/xaSbYIeqGWg


כך בנו את הקולוסיאום של רומא:

https://youtu.be/EO1NQy4oyJs


בואו לקולוסיאום במציאות מדומה:

https://youtu.be/aMCwLHE1Cuw?qr=yes


והאם כך נראה הקולוסיאום בימי קדם:

https://youtu.be/bAWTJO6oz-o?long=yes

קשת היא דרך לבנות גשר או קיר מעוגלים בין שני עמודים, שיתרונה הגדול הוא בהיותה מסוגלת לשאת משקל רב מכל שיטה שקדמה לה. הקשת פתרה את המגבלות שהיו לבנייה בעזרת קורות עץ ואבן ואפשרה להגדיל את העומס המונח על המבנה ואת רוחב הפתחים שבין העמודים.

השיטה של הבנייה בקשת מבוססת על שימוש במספר אי-זוגי של לבנים בצורת טרפז, כשכל אבן נשענת על זו שקדמה לה ויוצרת עמוד. בראש כל שני עמודי לבנים מונחת הלבנה העליונה, שנקראת "אבן ראשה". אבן הראשה סוגרת את הקשת ומייצבת אותה. בסיס העמודים מחוזק כדי שהלחץ מלמעלה ומהמרכז לא יגרום לקריסתו של עמוד. בתכנון נכון של הקשת לא תיפול אף לבנה והקשת תעמוד על תילה מאות ואלפי שנים.

את שיטת הבנייה של הקשת רואים כבר באלף השלישי לפני הספירה, אבל מי ששיכלל את בניית הקשתות הם האדריכלים של האימפריה הרומית. הקשת שפיתחו וזכתה לשם "הקשת הרומית", איפשרה לארכיטקטים הרומים פריצת דרך גדולה בתחום הבנייה, הן בגודל המבנים והן בחוזקם ועמידותם. האדריכלות הרומית ומסורות בנייה שבאו אחרי הרומאים השתמשו בקשתות באופן משמעותי מאד ויכולות הבנייה גדלו והתפתחו מאד בזכות התגלית התכנונית הזו.


הנה סרטון על חוזקה של הקשת הרומית:

http://youtu.be/j2Xgdw93MLQ?t=9s


והחוזק שהושג בבניית הקשת בעולם העתיק:

http://youtu.be/UYtIFM1ek_M

הסדר הקורינתי (Corinthian order), או אורדר קורינתי, הוא סגנון בנייה קלאסי שנולד ביוון העתיקה ונמצא בדרך כלל במבנים רומיים. הסדר הקורינתי מתאפיין בכותרות עמודים שיש בהם צורות מסוגננות הנראות כמו עלים מגולפים. יש בו לרוב שתיים או שלוש שורות של עלי קוציץ נופלים ולעתים נדירות יותר בצורות אחרות, כמו זו המזכירה סל קלוע.

מבחינת הסדר ההיסטורי, הסדר הקורינתי נולד מאוחר מהדורי והיוני, שני הסדרים החשובים האחרים של העידן הקלאסי. משום כך הוא נדיר יותר במבנים עתיקים מיוון וניתן למצוא אותו יותר במבנים רומיים.

יתכן שהיוונים לא אהבו את הסדר הקורינתי. בתקופות הרומית והביזנטית, לעומת זאת, הרבו האדריכלים להשתמש בכותרת הקורינתית וניתן למצוא אותה במקדשים רבים מהתקופה.

הקורינתי הוא הסגנון הקישוטי ביותר מהסדרים היווניים. החוקרים יודעים שאת הכותרת האופיינית של העלים עיצב הפסל היווני קאלימאכוס במאה ה-5 לפנה"ס.


הנה הסבר על האורדר הקורינתי:

http://youtu.be/BEXZgX9Em2w?t=3m34s


והנה הוא שוב, גם במבנים מתקופות מאוחרות יותר:

https://youtu.be/rYcnh7hXOjE


מצגת וידאו של הסדר הקורינתי:

https://youtu.be/XB3dfyrH5jc


כל מרכיבי העמוד הזה:

https://youtu.be/plj4_IZtiFU


גם היום קונים אותו לבתי פאר בעולם, כמובן שהוא עשוי מחומרים חדשניים:

https://youtu.be/fUmf4up3AKc


והסדר הקורינתי מככב בפנתיאון שברומא, אחד המקדשים המרשימים בכל הזמנים (עברית):

https://youtu.be/tuZcS2Flabw

הרומאים לא נתפסו מעולם כבוני פירמידות מצטיינים. אבל ברומא שבאיטליה השאירו הרומאים לעולם כמה פירמידות, מהן שרדה אחת בלבד - פירמידת קסטיוס. זוהי תרומתם הקטנה מאד לעולם הפירמידות, המצופה כולה בשיש לבן. 37 מטרים גובהה ו-22 מטרים לכל צלע ברוחב ובאורך שלה - היא אולי לא גדולה אבל היא הפירמידה הרומאית הידועה ביותר.

פירמידת קסטיוס הוקמה כמה שנים לפני הספירה, בסביבות 12 שנים לפני הספירה. הפירמידה השתמרה היטב כיוון ששולבה בחומת אורליאנוס שנבנתה לאחר זמן. במרכז הפירמידה נמצא חדר קבורה ובעבר נראו בו ציורי קיר, פרסקאות, אבל הם הלכו ודהו עד שבמאות האחרונות נעלמו לחלוטין.

פירמידת קסטיוס נבנתה כקברו של השופט הרומאי גאיוס קסטיוס אפולו. היא נמצאת בסמוך לפורטה סן פאולו, בין ויה אוסטיאנסיס והוויה דלה מורמוראטה ברומא.


הנה סרטון על הפירמידה של רומא:

http://youtu.be/Q7bU2C5xQfQ?t=9s


ועוד מהפירמידה ברחוב של רומא:

https://youtu.be/jHljD9uqEEA

פסל "איקרוס הנופל" הוא המונומנט שנמצא בעמק המקדשים בסיציליה. זהו פסלו המרהיב של הפסל איגור מיטוראג' (Igor Mitoraj) שבו מוצג איקרוס היווני, כשהוא שכוב על האדמה ומת. זאת על רקע וליד מקדש קונקורדיה שבעמק.

הפסל מנציח את איקרוס, בנו היחיד של דדלוס. סיפורו במיתולוגיה היוונית מתאר כיצד עף אל השמיים, ביחד עם אביו, בכדי לברוח מהמלך מינוס. הם עפו בעזרת כנפיים מנוצות ציפורים, שחיברו בעזרת חוטים עם שעווה ודונג.

אבל איקרוס שכח את אזהרתו של אביו, לבל יגביה לעוף ויתקרב לשמש. בהתלהבות על שהם עפים, הוא החל להתרומם למעלה, להתקרב לשמש ו...

לפתע הוא צנח אל הקרקע. השעווה והדונג נמסו מחום השמש וכשהתמוססו החיבורים הן התפרקו ואיקרוס נפל ומת.


הנה עמק המקדשים עם הפסל המרשים:

https://youtu.be/-VOUeoAExCI


ביקור והסבר על עמק המקדשים, כשהפסל מצולם בדרך אגב:

https://youtu.be/fN7SFscrsvk


עוד פסלים של האמן איגור מיטוראג' בעמק המקדשים:

https://youtu.be/GCJXX4oCgS4


האזור שלו - חבל אגריג'נטו שבסיציליה:

https://youtu.be/yH07cYdd7nM


סיפורם של דדלוס ואיקרוס:

http://youtu.be/7yp_igX-sDs


וסרטון ארוך של פסליו של איגור מיטוראג' בעמק המקדשים:

https://youtu.be/Bm1zJVxKaY4?long=yes

בסוף המאה ה-16 עסק אדריכל בשם דומניקו פונטנה בחפירת תעלה להעברת מי הנהר סארנו לעבר עיירה בדוכסות נפולי. העובדים נתקלו בגבעה קטנה והחליטו לקדוח בה מנהרה שתקצר את הקו. תוצאות החפירה הזו היו מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בכל הזמנים. התגלתה עיר שכוסתה לפני כ-2000 שנה על בהתפרצות הר הגעש וזוב שארעה בשנת 79 לספירה.

העיר פומפיי נשארה חבויה ומכוסה ולמרות שהיו אגדות על קיומה, עיר מלאת אוצרות הקבורה מתחת לאדמה, היא לא נמצאה במשך מאות שנים. רק בשנת 1748, כמעט 1,700 שנה לאחר שנקברה בהתפרצות הגעשית של הר הגעש וֵזוּב, היא התגלתה במקרה. המגלה היה איכר, שחפר בשדה שלו ונתקל בשרידים העתיקים שלה. בהמשך החלו חפירות ארכיאולוגיות מאורגנות שבהם נחשפה העיר במלואה.

מבחינת המחקר המדעי, פומפיי סייעה לחוקרים לראות בדיוק כיצד נראתה עיר רומית בעת העתיקה, כיצד היתה בנויה, האדריכלות שלה, השירותים שניתנו לאזרחים ואפילו כתובות ויצירות אמנות שהיו על קירות הבתים והעסקים שבה. בניגוד לערים עתיקות אחרות שנהרסו לאורך דורות ונשארו מהם שרידים חלקיים, דווקא תודות לכיסוי העיר המיידי על ידי הלבה והאפר, השתמרו בה כל הסממנים של עיר פעילה ותוססת.


הנה סיפורה של פומפיי שנקברה בשלמותה:

https://www.youtube.com/watch?v=DeB5N_bH7E8


כך התרחש האסון וכך חלק שרדו אותו (מתורגם):

https://youtu.be/9klE-iUxX0c


סיור ברחובות ובבתי פומפיי העתיקה:

http://youtu.be/KSRI1BKjTfU


מראה של בית אופייני מהתקופה הזו:

http://youtu.be/24opWnfv8e4?t=15s


סרטון אנימציה שמראה כיצד כוסתה כל פומפיי באפר געשי:

https://youtu.be/dY_3ggKg0Bc


ומצגת וידאו על פומפיי אז והיום:

https://youtu.be/HHH-pObU6p4