שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אגרנות?
אגרנות (Hoarding) ידועה כצורך לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד. מדובר באנשים שסתם אוגרים ומתקשים להיפרד מדברים, כי "אולי יום אחד נצטרך את זה".
אבל יש גם אגרנות כפייתית (Hoarding Disorder). הגורמת ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי כל שימוש או ערך ממשי.
האגרנות הכפייתית, בקצה העליון שלה, היא סוג של הפרעה נפשית, שעלולה לגרום לארגן הכפייתי לבעיות נקיון והגיינה ולהביא אותו עד להתבודדות ואפילו לדיכאון.
המדהים הוא שאחרי שנפרדו מדברים שאגרו, בדרך כלל אין לאגרנים תחושה של מועקה. למעשה, ההיפך הוא הנכון - ההקלה ושביעות הרצון שלהם גוברת. הנקיון והסדר שבים לחייהם.
#מזהים את עצמכם בתופעה ורוצים לשנות?
השינוי יכול להיות הרבה יותר קל ממה שנדמה, אבל כדאי שיהיה הדרגתי. בתחילה כדאי להיפטר מדברים שלא עשיתם בהם שימוש בשנתיים האחרונות.
#סיבות לאגרנות
יש כמה מרכיבים לאגירה והנה כמה מהם:
צבירת חפצים משמעותית ומילוי הבית או המרחב הפרטי בהם.
- פחד להשליך ולהפטר מחפצים שאין בהם שימוש.
- חשש מריקנות ומועקה נפשית.
- פגיעה בתפקוד האישי.
על תופעת האגרנות וחיי האגרנים (עברית):
https://youtu.be/MKq5bvUj_i8
הכל מתחיל מהקשר המיוחד שלנו עם חפצים ששייכים לנו (מתורגם):
https://youtu.be/H2_by0rp5q0
אגרנית בפעולה:
https://youtu.be/NY16aLaF_ZE
ותכנית טלוויזיה שבה עזרו לאגרנית אחרת - אבל האם היא באמת השתנתה?
https://youtu.be/pEpCE8klIDo
מהי הפרעה טורדנית כפייתית, או OCD?
ראיתם פעם אנשים שמוודאים שוב ושוב שהדלתות נעולות, מסדרים את הדברים על השולחן כמו חיילים או רוחצים ידיים שוב ושוב? - כל אלה ורבים אחרים יתכן שסובלים מ-OCD, או בעברית "הפרעה טורדנית כפייתית".
בניגוד לשטויות שאנשים לעתים אומרים, לא כל סידור מוגזם של חפצים שאוב מעולם ה-OCD. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מצב שבו נתקעת מחשבה או תמונה ומתרוצצת שוב ושוב בראש, על אף כל המאמצים להרחיקה. כמו סערה או סופה שמציפה את המוח, מלוות המחשבות הללו בתחושות חרדה מתמידות. המוח "מזהיר" אותנו מסכנה ואנו, שלרוב מקבלים מהמוח תשדורות אמת על סכנות ובזכותן שורדים בעולם, מקשיבים לו. אלא שבמקרה הזה המוח משקר לנו. הפחד שאנו חווים אינו הגיוני. אבל מצד שני, הפחד הזה כל כך חזק ואינטנסיבי, שאנו מאמינים לו.
כך, ה-OCD הוא תופעה שבה אדם מוצף במחשבות טורדניות. כדי שלא לחוש חרדה, הוא מתחיל לבצע פעולות זהות, חוזרות ונשנות, שהפסיכולוגים מכנים "טקסים". אך OCD אינה הפרעה נפשית, אלא בעיה בהעברה עצבית במוח. היא נובעת ממחסור בחומר הנקרא סרוטונין, חומר כימי שאחראי על העברת מסרים במוח.
אלו, אם כן, שני הסימנים של התופעה. הראשון הוא מחשבות טורדניות והשני הוא התנהגות טורדנית, שמפריעה לחיים התקינים שלנו. בעוד שהמחשבות לא נראות לעין כל, ההתנהגויות הטורדניות בולטות לא פעם ויכולות להדאיג את בני המשפחה והחברים. כי המחשבה הכפייתית, ה"אובססיה", מובילה בדרך כלל בעקבותיה לטכס הכפייתי, שנקרא בלועזית "קומפולסיה".
המחשבות ב-OCD חוזרות שוב ושוב, כשהן עמוסות חרדות ורגשות אשם. בין המחשבות הנפוצות יש פחד ממחלות, חשש שלא נקי מספיק, שהבית מלוכלך או שדברים לא מסודרים, חשש שדברים לא סגורים, מסוכנים, שפגענו או שנפגע באחרים, קללות, מחשבות לא רצויות, לא מוסריות, נגד אלוהים ועוד. יש גם מחשבות שמובילות לאגרנות - צורך אובססיבי לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד.
התוצאה של המחשבות הכפייתיות הללו היא מצוקה. כדי להקל עליה ועל הלחץ הרב שבראשו של האדם, נוצר כמעט תמיד טכס כפייתי, שנועד למנוע את התממשות החרדה הנוראה שעלתה קודם ולהרגיע את אי-השקט שמתחולל בראשו של הסובל מה-OCD. כך הוא נרגע על ידי טקס שלכאורה מבטיח שהמחשבה האובססיבית לא תתממש. כשהחשש הוא מזיהומים, האנשים רוחצים ידיים שוב ושוב, לעיתים עשרות פעמים ביום, או נמנעים מלחיצת ידיים לאנשים, מחטאים כל דבר שנוגע עורם ועוד. כשהחשש ממשהו שלא נסגר, הם בודקים שוב ושוב את הדלתות והחלונות, או בודקים את הגז ואת המכשירים שהם חוששים שלא כובו ועלולים לסכן את בני הבית. כשיש חשש לבני משפחה, הם מתקשרים עשרות פעמים ביום, כדי לוודא שהכל בסדר וכך הלאה. יש גם פעילויות טכסיות שכוללות מלמולים וחזרות על משפטים ואמירות שנועדו לפייס את הפחד ולהרגיעו וכך הלאה - עוד ועוד התנהגויות שיוצרות קושי אמיתי בתפקוד היומיומי.
ראשית, כדאי לדעת שאפשר בהחלט להיפטר מהבעיה. כדי לרפא אותה, על המטופל להכיר בה ובקיומה ולהגיע לטיפול. שני סוגי טיפולים נפוצים בהפרעה. הטיפול המומלץ על ידי הפסיכולוגים לתופעה נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הוא יכול להיות קצר מאד ובמהלכו לומד המטופל לשלוט בתסמיני המחלה, כלומר להימנע מאותם טכסים ובמקביל לצמצם אצלו את החרדה. במקביל ולא פעם אף במשולב יש טיפול תרופתי שבו ניתנות תרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית.
הנה סיפורה של הפרעת ה-OCD (מתורגם):
https://youtu.be/DhlRgwdDc-E
כמה רגעים של או סי די:
https://youtu.be/ufqFO5B1vQY
ומומחה מסביר את התופעה (עברית):
https://youtu.be/TQLpVY_mTek
מיהי אמנית הנקודות היפאנית יאיואי קוסאמה?
בגיל 90 הציירת היפנית יאיואי קוסאמה (Yayoi Kusama) היא האמנית המצליחה ביותר ביפאן והאמנית היפנית המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם.
יש לה מיליוני מעריצים באינסטגרם והתורים לתערוכות של עבודותיה האמנותיות ארוכים משל מרבית האמנים החיים כיום.
ציור שלה נמכר במחיר של כמעט 6 מיליון דולרים החזיק במחיר שיא לאמנית חיה. גם ציוריה האחרים נמכרים במחירי עתק, מה שיוצר לחשבון הבנק שלה עומס אדיר של הון, שלא ברור אם יש לה בכלל מה לעשות בו כרגע.
כי תולדות חייה של יאיואי קוסמה הם מפתיעים ומורכבים לא פחות מהיצירות המיוחדות שלה.
בראש ובראשונה הוא קשור במוסד לחולי נפש שבו היא מאושפזת.
יאיוי נחשבת לבעלת סגנון יחודי ונדיר, שכן היא יוצרת ציורים המורכבים תמיד מהמוני נקודות, אותן מציירת אחת אחת על הבד. לא רבים היו נשארים שפויים אחרי עבודה כל כך קשה ומדויקת, אבל קוסאמה יאיוי חייבת את יצירותיה דווקא לעובדה שהיא אינה שפויה.
ציוריה האובססיביים והמדהימים ניתנים לביצוע בזכות מחלת הנפש שלה. המחלה התגלתה לראשונה בימי ילדותה, בזמן מלחמת העולם השנייה. היא ראתה אז חזיונות כמו פרחי סיגליות שהיו בעלי פנים אנושיות המשוחחות עימה ודמיינה לראות אז כיצד החדר נעטף ומתמלא בהן.
בילדותה נהגה אימה, אישה מרירה וקשה איתה, לצבוט אותה ולהשאיר על עורה סימני נקודות ועיגולים רבים. הנקודות הללו יהפכו לסימן ההיכר שלה ומקור הקסם של אמנותה. היא מכנה אותן "נקודות הפולקה" ואומרת שהן סמל של אהבה לנצח ומסמלות את המעגל של האדמה, השמש והירח.
יאיוי מתגוררת בהסכמתה כבר יותר מ-30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי בטוקיו ושם היא גם יוצרת. יש לה בבית החולים סטודיו והיא חשה שם בטוחה מאד. כך גם בחיבור הטבעי שהיא עושה בין אמנות לעיצוב אופנה.
כבר בשנות ה-60 היא עיצבה מוצרי אופנה ויצרה מותג משלה, בשם "חברת העירום". גם כיום היא מעצבת בגדים, בשיתוף פעולה מצליח מאד עם בית האופנה לואי ויטון.
הנה עבודותיה של קוסאמה יאיואי מוצגות בתערוכות היוקרתיות בעולם:
https://youtu.be/8-XR6MxkDTs
יאיואי קוסמה בעבודה:
https://youtu.be/rRZR3nsiIeA
פרויקט שעשתה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון ובו חדר לבן כוסה במיליוני מדבקות עגולות על ידי הקהל:
https://youtu.be/-xNzr-fJHQw
התיקים האופנתיים שהיא יוצרת עם לואי ויטון מכילים את נקודות הפולקה הידועות שלה:
https://youtu.be/nz2nen1Gtlg
וילדים מגיבים לעבודותיה של קוסאמה:
https://youtu.be/Z4OhwL7WyHg
אובססיה
אגרנות (Hoarding) ידועה כצורך לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד. מדובר באנשים שסתם אוגרים ומתקשים להיפרד מדברים, כי "אולי יום אחד נצטרך את זה".
אבל יש גם אגרנות כפייתית (Hoarding Disorder). הגורמת ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי כל שימוש או ערך ממשי.
האגרנות הכפייתית, בקצה העליון שלה, היא סוג של הפרעה נפשית, שעלולה לגרום לארגן הכפייתי לבעיות נקיון והגיינה ולהביא אותו עד להתבודדות ואפילו לדיכאון.
המדהים הוא שאחרי שנפרדו מדברים שאגרו, בדרך כלל אין לאגרנים תחושה של מועקה. למעשה, ההיפך הוא הנכון - ההקלה ושביעות הרצון שלהם גוברת. הנקיון והסדר שבים לחייהם.
#מזהים את עצמכם בתופעה ורוצים לשנות?
השינוי יכול להיות הרבה יותר קל ממה שנדמה, אבל כדאי שיהיה הדרגתי. בתחילה כדאי להיפטר מדברים שלא עשיתם בהם שימוש בשנתיים האחרונות.
#סיבות לאגרנות
יש כמה מרכיבים לאגירה והנה כמה מהם:
צבירת חפצים משמעותית ומילוי הבית או המרחב הפרטי בהם.
- פחד להשליך ולהפטר מחפצים שאין בהם שימוש.
- חשש מריקנות ומועקה נפשית.
- פגיעה בתפקוד האישי.
על תופעת האגרנות וחיי האגרנים (עברית):
https://youtu.be/MKq5bvUj_i8
הכל מתחיל מהקשר המיוחד שלנו עם חפצים ששייכים לנו (מתורגם):
https://youtu.be/H2_by0rp5q0
אגרנית בפעולה:
https://youtu.be/NY16aLaF_ZE
ותכנית טלוויזיה שבה עזרו לאגרנית אחרת - אבל האם היא באמת השתנתה?
https://youtu.be/pEpCE8klIDo
ראיתם פעם אנשים שמוודאים שוב ושוב שהדלתות נעולות, מסדרים את הדברים על השולחן כמו חיילים או רוחצים ידיים שוב ושוב? - כל אלה ורבים אחרים יתכן שסובלים מ-OCD, או בעברית "הפרעה טורדנית כפייתית".
בניגוד לשטויות שאנשים לעתים אומרים, לא כל סידור מוגזם של חפצים שאוב מעולם ה-OCD. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מצב שבו נתקעת מחשבה או תמונה ומתרוצצת שוב ושוב בראש, על אף כל המאמצים להרחיקה. כמו סערה או סופה שמציפה את המוח, מלוות המחשבות הללו בתחושות חרדה מתמידות. המוח "מזהיר" אותנו מסכנה ואנו, שלרוב מקבלים מהמוח תשדורות אמת על סכנות ובזכותן שורדים בעולם, מקשיבים לו. אלא שבמקרה הזה המוח משקר לנו. הפחד שאנו חווים אינו הגיוני. אבל מצד שני, הפחד הזה כל כך חזק ואינטנסיבי, שאנו מאמינים לו.
כך, ה-OCD הוא תופעה שבה אדם מוצף במחשבות טורדניות. כדי שלא לחוש חרדה, הוא מתחיל לבצע פעולות זהות, חוזרות ונשנות, שהפסיכולוגים מכנים "טקסים". אך OCD אינה הפרעה נפשית, אלא בעיה בהעברה עצבית במוח. היא נובעת ממחסור בחומר הנקרא סרוטונין, חומר כימי שאחראי על העברת מסרים במוח.
אלו, אם כן, שני הסימנים של התופעה. הראשון הוא מחשבות טורדניות והשני הוא התנהגות טורדנית, שמפריעה לחיים התקינים שלנו. בעוד שהמחשבות לא נראות לעין כל, ההתנהגויות הטורדניות בולטות לא פעם ויכולות להדאיג את בני המשפחה והחברים. כי המחשבה הכפייתית, ה"אובססיה", מובילה בדרך כלל בעקבותיה לטכס הכפייתי, שנקרא בלועזית "קומפולסיה".
המחשבות ב-OCD חוזרות שוב ושוב, כשהן עמוסות חרדות ורגשות אשם. בין המחשבות הנפוצות יש פחד ממחלות, חשש שלא נקי מספיק, שהבית מלוכלך או שדברים לא מסודרים, חשש שדברים לא סגורים, מסוכנים, שפגענו או שנפגע באחרים, קללות, מחשבות לא רצויות, לא מוסריות, נגד אלוהים ועוד. יש גם מחשבות שמובילות לאגרנות - צורך אובססיבי לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד.
התוצאה של המחשבות הכפייתיות הללו היא מצוקה. כדי להקל עליה ועל הלחץ הרב שבראשו של האדם, נוצר כמעט תמיד טכס כפייתי, שנועד למנוע את התממשות החרדה הנוראה שעלתה קודם ולהרגיע את אי-השקט שמתחולל בראשו של הסובל מה-OCD. כך הוא נרגע על ידי טקס שלכאורה מבטיח שהמחשבה האובססיבית לא תתממש. כשהחשש הוא מזיהומים, האנשים רוחצים ידיים שוב ושוב, לעיתים עשרות פעמים ביום, או נמנעים מלחיצת ידיים לאנשים, מחטאים כל דבר שנוגע עורם ועוד. כשהחשש ממשהו שלא נסגר, הם בודקים שוב ושוב את הדלתות והחלונות, או בודקים את הגז ואת המכשירים שהם חוששים שלא כובו ועלולים לסכן את בני הבית. כשיש חשש לבני משפחה, הם מתקשרים עשרות פעמים ביום, כדי לוודא שהכל בסדר וכך הלאה. יש גם פעילויות טכסיות שכוללות מלמולים וחזרות על משפטים ואמירות שנועדו לפייס את הפחד ולהרגיעו וכך הלאה - עוד ועוד התנהגויות שיוצרות קושי אמיתי בתפקוד היומיומי.
ראשית, כדאי לדעת שאפשר בהחלט להיפטר מהבעיה. כדי לרפא אותה, על המטופל להכיר בה ובקיומה ולהגיע לטיפול. שני סוגי טיפולים נפוצים בהפרעה. הטיפול המומלץ על ידי הפסיכולוגים לתופעה נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הוא יכול להיות קצר מאד ובמהלכו לומד המטופל לשלוט בתסמיני המחלה, כלומר להימנע מאותם טכסים ובמקביל לצמצם אצלו את החרדה. במקביל ולא פעם אף במשולב יש טיפול תרופתי שבו ניתנות תרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית.
הנה סיפורה של הפרעת ה-OCD (מתורגם):
https://youtu.be/DhlRgwdDc-E
כמה רגעים של או סי די:
https://youtu.be/ufqFO5B1vQY
ומומחה מסביר את התופעה (עברית):
https://youtu.be/TQLpVY_mTek
בגיל 90 הציירת היפנית יאיואי קוסאמה (Yayoi Kusama) היא האמנית המצליחה ביותר ביפאן והאמנית היפנית המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם.
יש לה מיליוני מעריצים באינסטגרם והתורים לתערוכות של עבודותיה האמנותיות ארוכים משל מרבית האמנים החיים כיום.
ציור שלה נמכר במחיר של כמעט 6 מיליון דולרים החזיק במחיר שיא לאמנית חיה. גם ציוריה האחרים נמכרים במחירי עתק, מה שיוצר לחשבון הבנק שלה עומס אדיר של הון, שלא ברור אם יש לה בכלל מה לעשות בו כרגע.
כי תולדות חייה של יאיואי קוסמה הם מפתיעים ומורכבים לא פחות מהיצירות המיוחדות שלה.
בראש ובראשונה הוא קשור במוסד לחולי נפש שבו היא מאושפזת.
יאיוי נחשבת לבעלת סגנון יחודי ונדיר, שכן היא יוצרת ציורים המורכבים תמיד מהמוני נקודות, אותן מציירת אחת אחת על הבד. לא רבים היו נשארים שפויים אחרי עבודה כל כך קשה ומדויקת, אבל קוסאמה יאיוי חייבת את יצירותיה דווקא לעובדה שהיא אינה שפויה.
ציוריה האובססיביים והמדהימים ניתנים לביצוע בזכות מחלת הנפש שלה. המחלה התגלתה לראשונה בימי ילדותה, בזמן מלחמת העולם השנייה. היא ראתה אז חזיונות כמו פרחי סיגליות שהיו בעלי פנים אנושיות המשוחחות עימה ודמיינה לראות אז כיצד החדר נעטף ומתמלא בהן.
בילדותה נהגה אימה, אישה מרירה וקשה איתה, לצבוט אותה ולהשאיר על עורה סימני נקודות ועיגולים רבים. הנקודות הללו יהפכו לסימן ההיכר שלה ומקור הקסם של אמנותה. היא מכנה אותן "נקודות הפולקה" ואומרת שהן סמל של אהבה לנצח ומסמלות את המעגל של האדמה, השמש והירח.
יאיוי מתגוררת בהסכמתה כבר יותר מ-30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי בטוקיו ושם היא גם יוצרת. יש לה בבית החולים סטודיו והיא חשה שם בטוחה מאד. כך גם בחיבור הטבעי שהיא עושה בין אמנות לעיצוב אופנה.
כבר בשנות ה-60 היא עיצבה מוצרי אופנה ויצרה מותג משלה, בשם "חברת העירום". גם כיום היא מעצבת בגדים, בשיתוף פעולה מצליח מאד עם בית האופנה לואי ויטון.
הנה עבודותיה של קוסאמה יאיואי מוצגות בתערוכות היוקרתיות בעולם:
https://youtu.be/8-XR6MxkDTs
יאיואי קוסמה בעבודה:
https://youtu.be/rRZR3nsiIeA
פרויקט שעשתה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון ובו חדר לבן כוסה במיליוני מדבקות עגולות על ידי הקהל:
https://youtu.be/-xNzr-fJHQw
התיקים האופנתיים שהיא יוצרת עם לואי ויטון מכילים את נקודות הפולקה הידועות שלה:
https://youtu.be/nz2nen1Gtlg
וילדים מגיבים לעבודותיה של קוסאמה:
https://youtu.be/Z4OhwL7WyHg
