שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מדע הסוציולוגיה ומה הוא חוקר?
דמיינו שאתם עומדים בתור ארוך בקופה. אתם מתעצבנים, אבל לא עוקפים או חותכים את התור. למה? זה לא רק נימוס אישי. זה כוח בלתי נראה ששמו "חברה". המדע שחוקר אותו נקרא סוציולוגיה (Sociology).
למה אנשים מתנהגים אחרת כשהם בקבוצה? למה יש עניים ועשירים בכל חברה אנושית? למה מהפכות פורצות דווקא ברגעים מסוימים? הסוציולוגיה (Sociology) היא המדע שמנסה לענות על שאלות כאלה.
סוציולוגיה (Sociology) היא תחום מדעי העוסק במחקר חברתי. המדע שחוקר את החברה האנושית, את הדפוסים החבויים שמעצבים את חיינו ואת הכוחות הבלתי נראים שמכתיבים מי אנחנו.
בניגוד לפסיכולוגיה, שמתמקדת באדם הבודד, הסוציולוגיה מסתכלת על הרמה הרחבה יותר: קבוצות, מוסדות, מעמדות חברתיים, תרבויות, מגדר, גזע, דת, כלכלה. היא שואלת איך המבנה של החברה משפיע על חיי הפרט. המבט הוא גם על איך הפרט, בתורו, משפיע על החברה.
הכירו את התחום הזה בתגית "סוציולוגיה".
#התפתחות הסוציולוגיה
את המונח טבע בשנת 1838 אוגוסט קומט (Auguste Comte), פילוסוף צרפתי שחלם על מדע שיחקור את החברה כמו שפיזיקאים חוקרים את היקום.
הרעיון של מחקרי חברה נולד בעיצומה של מהפכה: מיליוני אנשים עברו מכפרים לערי תעשייה עתירות עשן, המהפכה הצרפתית הפילה מלכים והמדע התחיל לערער את הדת. באווירה הזו קמו חוקרים שרצו להבין מה מחזיק חברות ביחד ומה גורם להן להתפרק.
אחד המפורסמים שבהם היה אמיל דורקהיים (Émile Durkheim), שגדל במשפחה של רבנים בצרפת אבל בחר לעזוב את הדת ולחקור חברה בכלים מדעיים. המחקר המפורסם שלו על התאבדות היה פריצת דרך. הוא גילה משהו מפתיע: מה שנראה כמעשה אישי לחלוטין בעצם מושפע מדפוסים חברתיים ברורים.
דוגמאות? - יהודים התאבדו פחות מנוצרים, נשואים פחות מרווקים, קתולים פחות מפרוטסטנטים. לשיעורי ההתאבדות, הוא מצא, יש דפוסים חברתיים ברורים: הם עולים בקרב אנשים שהם יותר מבודדים חברתית. זה היה רגע מכונן בו הוכח לראשונה באופן מדעי שלחברה יש כוח על הפרט, כוח שניתן למדוד.
דורקהיים טבע מושג שהסביר את זה: אינטגרציה חברתית. ככל שאתם משולבים יותר ברשת חברתית חזקה, אתם מוגנים יותר מייאוש.
בד בבד עבד קארל מרקס (Karl Marx) על תיאוריה שונה לחלוטין. בעיניו, ההיסטוריה כולה היא סיפור של מאבק בין מעמדות. לדעתו, השאלה של מי שולט באמצעי הייצור קובעת הכל. הכלכלה, הוא טען, היא הכוח הדומיננטי שמעצב את כל שאר תחומי החיים, כמו הדת, המשפחה והממשל.
מרקס האמין שתפקיד הסוציולוג הוא לא רק להבין את העולם אלא גם לשנות אותו, רעיון שעתיד להשפיע על הרבה מהפכות ברחבי העולם. סוציאליזם, קומוניזם או שיתוף - רעיונותיו והשפעתם אכן שינו את פני העולם, לטוב ולרע.
מקס ובר (Max Weber), סוציולוג גרמני, הוסיף זווית אחרת. הוא טען שרעיונות ותרבות לא פחות חשובים מכלכלה. בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" (The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism) הוא טען שערכים דתיים פרוטסטנטיים יצרו תנאים שעזרו ליצור את הקפיטליזם המודרני. ובר גם פיתח את הרעיון של ביורוקרטיה (Bureaucracy) כמנגנון השליטה המרכזי של המדינה המודרנית וגם חזה שככל שהעולם יהפוך יותר רציונלי הוא יהיה גם מנוכר יותר, תהליך שהוא כינה "פירוק הקסם מהעולם".
הסוציולוגיה של המאה ה-20 הפכה כבר לתחום מדעי שהתפצל לכיוונים רבים. ארווינג גופמן (Erving Goffman) בחן איך אנשים מציגים את עצמם בחיי היומיום כאילו הם שחקנים על במה. הוא גרס שהחיים החברתיים הם מעין הצגת תיאטרון: כל אחד מאיתנו מנהל "ניהול רושם" מול אחרים ואנו מציגים גרסאות שונות של עצמנו, בהתאם לקהל.
פייר בורדייה (Pierre Bourdieu) חקר איך טעם תרבותי קשור למעמד חברתי. תרבות ורכוש הם כלי שליטה מבחינתו: הטעם האסתטי, מה אנו אוהבים לאכול או איזו מוסיקה נעדיף לשמוע - כל אלו הם חלק מהטעם האישי שלנו - המשמר פערים מעמדיים.
מישל פוקו (Michel Foucault) גילה איך כוח וידע קשורים זה בזה בדרכים בלתי נראות וכך עוד סוציולוגיות וסוציולוגים רבים נוספים. מדע הסוציולוגיה חוקר בימינו גם את האינטרנט, ה-AI והרשתות החברתיות, אי-שוויון גלובלי, אקלים, אסונות, אפליה ומגדר.
#למה צריך את זה?
הסוציולוגיה לא נותנת תשובות פשוטות, אך היא מציידת אותנו בכלים המאפשרים לנו לשאול את השאלות הנכונות על העולם שסביבנו.
החשיבות של מדע הסוציולוגיה היא ביכולת שלו לעזור לנו לראות את הבלתי נראה. רובנו נוטים לחשוב שהחיים שלנו הם תוצאה של בחירות אישיות, אבל הסוציולוגיה מראה שגם הבחירות האישיות ביותר מוגבלות על ידי המקום והזמן שבהם אנחנו חיים.
דוגמה טובה היא הבחירה ללמוד באוניברסיטה שנראית אישית לחלוטין. אבל סוציולוגים יראו בהחלטה כזו תוצר של מעמד חברתי, מדיניות ממשלתית וערכים תרבותיים. ההבנה הזו לא מבטלת אחריות אישית, אלא מעמיקה את הבנתנו של מה שמשפיע עלינו ומאפשרת שינוי חברתי מושכל יותר.
מהי סוציולוגיה?
https://youtu.be/YuIoPTK9RrA
הנה הסוציולוגיה:
https://youtu.be/32KG_ba_NJc
סוציולוגים מנסים לענות על השאלה מהי:
https://youtu.be/TFdUtCAXAUM
ויש התמחויות כמו למשל סוציולוגיה כלכלית (עברית):
https://youtu.be/kOrZWCsW8qM
אוגוסט קומט
דמיינו שאתם עומדים בתור ארוך בקופה. אתם מתעצבנים, אבל לא עוקפים או חותכים את התור. למה? זה לא רק נימוס אישי. זה כוח בלתי נראה ששמו "חברה". המדע שחוקר אותו נקרא סוציולוגיה (Sociology).
למה אנשים מתנהגים אחרת כשהם בקבוצה? למה יש עניים ועשירים בכל חברה אנושית? למה מהפכות פורצות דווקא ברגעים מסוימים? הסוציולוגיה (Sociology) היא המדע שמנסה לענות על שאלות כאלה.
סוציולוגיה (Sociology) היא תחום מדעי העוסק במחקר חברתי. המדע שחוקר את החברה האנושית, את הדפוסים החבויים שמעצבים את חיינו ואת הכוחות הבלתי נראים שמכתיבים מי אנחנו.
בניגוד לפסיכולוגיה, שמתמקדת באדם הבודד, הסוציולוגיה מסתכלת על הרמה הרחבה יותר: קבוצות, מוסדות, מעמדות חברתיים, תרבויות, מגדר, גזע, דת, כלכלה. היא שואלת איך המבנה של החברה משפיע על חיי הפרט. המבט הוא גם על איך הפרט, בתורו, משפיע על החברה.
הכירו את התחום הזה בתגית "סוציולוגיה".
#התפתחות הסוציולוגיה
את המונח טבע בשנת 1838 אוגוסט קומט (Auguste Comte), פילוסוף צרפתי שחלם על מדע שיחקור את החברה כמו שפיזיקאים חוקרים את היקום.
הרעיון של מחקרי חברה נולד בעיצומה של מהפכה: מיליוני אנשים עברו מכפרים לערי תעשייה עתירות עשן, המהפכה הצרפתית הפילה מלכים והמדע התחיל לערער את הדת. באווירה הזו קמו חוקרים שרצו להבין מה מחזיק חברות ביחד ומה גורם להן להתפרק.
אחד המפורסמים שבהם היה אמיל דורקהיים (Émile Durkheim), שגדל במשפחה של רבנים בצרפת אבל בחר לעזוב את הדת ולחקור חברה בכלים מדעיים. המחקר המפורסם שלו על התאבדות היה פריצת דרך. הוא גילה משהו מפתיע: מה שנראה כמעשה אישי לחלוטין בעצם מושפע מדפוסים חברתיים ברורים.
דוגמאות? - יהודים התאבדו פחות מנוצרים, נשואים פחות מרווקים, קתולים פחות מפרוטסטנטים. לשיעורי ההתאבדות, הוא מצא, יש דפוסים חברתיים ברורים: הם עולים בקרב אנשים שהם יותר מבודדים חברתית. זה היה רגע מכונן בו הוכח לראשונה באופן מדעי שלחברה יש כוח על הפרט, כוח שניתן למדוד.
דורקהיים טבע מושג שהסביר את זה: אינטגרציה חברתית. ככל שאתם משולבים יותר ברשת חברתית חזקה, אתם מוגנים יותר מייאוש.
בד בבד עבד קארל מרקס (Karl Marx) על תיאוריה שונה לחלוטין. בעיניו, ההיסטוריה כולה היא סיפור של מאבק בין מעמדות. לדעתו, השאלה של מי שולט באמצעי הייצור קובעת הכל. הכלכלה, הוא טען, היא הכוח הדומיננטי שמעצב את כל שאר תחומי החיים, כמו הדת, המשפחה והממשל.
מרקס האמין שתפקיד הסוציולוג הוא לא רק להבין את העולם אלא גם לשנות אותו, רעיון שעתיד להשפיע על הרבה מהפכות ברחבי העולם. סוציאליזם, קומוניזם או שיתוף - רעיונותיו והשפעתם אכן שינו את פני העולם, לטוב ולרע.
מקס ובר (Max Weber), סוציולוג גרמני, הוסיף זווית אחרת. הוא טען שרעיונות ותרבות לא פחות חשובים מכלכלה. בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" (The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism) הוא טען שערכים דתיים פרוטסטנטיים יצרו תנאים שעזרו ליצור את הקפיטליזם המודרני. ובר גם פיתח את הרעיון של ביורוקרטיה (Bureaucracy) כמנגנון השליטה המרכזי של המדינה המודרנית וגם חזה שככל שהעולם יהפוך יותר רציונלי הוא יהיה גם מנוכר יותר, תהליך שהוא כינה "פירוק הקסם מהעולם".
הסוציולוגיה של המאה ה-20 הפכה כבר לתחום מדעי שהתפצל לכיוונים רבים. ארווינג גופמן (Erving Goffman) בחן איך אנשים מציגים את עצמם בחיי היומיום כאילו הם שחקנים על במה. הוא גרס שהחיים החברתיים הם מעין הצגת תיאטרון: כל אחד מאיתנו מנהל "ניהול רושם" מול אחרים ואנו מציגים גרסאות שונות של עצמנו, בהתאם לקהל.
פייר בורדייה (Pierre Bourdieu) חקר איך טעם תרבותי קשור למעמד חברתי. תרבות ורכוש הם כלי שליטה מבחינתו: הטעם האסתטי, מה אנו אוהבים לאכול או איזו מוסיקה נעדיף לשמוע - כל אלו הם חלק מהטעם האישי שלנו - המשמר פערים מעמדיים.
מישל פוקו (Michel Foucault) גילה איך כוח וידע קשורים זה בזה בדרכים בלתי נראות וכך עוד סוציולוגיות וסוציולוגים רבים נוספים. מדע הסוציולוגיה חוקר בימינו גם את האינטרנט, ה-AI והרשתות החברתיות, אי-שוויון גלובלי, אקלים, אסונות, אפליה ומגדר.
#למה צריך את זה?
הסוציולוגיה לא נותנת תשובות פשוטות, אך היא מציידת אותנו בכלים המאפשרים לנו לשאול את השאלות הנכונות על העולם שסביבנו.
החשיבות של מדע הסוציולוגיה היא ביכולת שלו לעזור לנו לראות את הבלתי נראה. רובנו נוטים לחשוב שהחיים שלנו הם תוצאה של בחירות אישיות, אבל הסוציולוגיה מראה שגם הבחירות האישיות ביותר מוגבלות על ידי המקום והזמן שבהם אנחנו חיים.
דוגמה טובה היא הבחירה ללמוד באוניברסיטה שנראית אישית לחלוטין. אבל סוציולוגים יראו בהחלטה כזו תוצר של מעמד חברתי, מדיניות ממשלתית וערכים תרבותיים. ההבנה הזו לא מבטלת אחריות אישית, אלא מעמיקה את הבנתנו של מה שמשפיע עלינו ומאפשרת שינוי חברתי מושכל יותר.
מהי סוציולוגיה?
https://youtu.be/YuIoPTK9RrA
הנה הסוציולוגיה:
https://youtu.be/32KG_ba_NJc
סוציולוגים מנסים לענות על השאלה מהי:
https://youtu.be/TFdUtCAXAUM
ויש התמחויות כמו למשל סוציולוגיה כלכלית (עברית):
https://youtu.be/kOrZWCsW8qM
