» «
אוזון
מה הקשר בין אפקט החממה לפגיעה באוזון?



הקשר בין אפקט החממה לפגיעה באוזון קיים במובן הזה שלשניהם תורמים מעשיו של המין האנושי.

אבל הקשר הזה מאד חלש, שכן החור באוזון מתרחש בעיקר בשכבות הגבוהות של האטמוספרה (בגבהים שבין 10 ל-50 קילומטרים), בעוד שעיקר אפקט החממה מתרחש בשכבות הנמוכות שלה (בגבהים שבין האדמה ל-10 קילומטרים).

יש טענה שגז החממה כלורו-פלורו-כרבון תורם גם לפגיעה בשכבת האוזון, אבל נעזוב את זה בצד כרגע, כי אם יש קשר משמעותי בין שני התהליכים הוא דווקא בהשראה שניתן לקבל מהצלחת המאבק וההסכמות העולמיות לתיקון החור באוזון, שיצרו שינוי בתהליך ההרסני בכדור הארץ, למאבק בהתחממות הגלובלית ואפקט החממה.


הנה מצגת וידאו על האוזון שנפגע והתיקון האנושי האפשרי (עברית):

https://youtu.be/zVfBuQZr1xg


הקשר בין אפקט החממה לפגיעה באוזון:

http://youtu.be/-RMD88DNaGk?t=19s


עוד על התחממות כדור הארץ המסוכנת לקיומנו כאן (מתורגם):

http://youtu.be/ZWdKJ3rO3EY


והרצאת טד על ההשראה שנותנת הצלחת המאבק להרס שכבת האוזון למאבק באפקט החממה (מתורגם):

https://youtu.be/08z_xW-szwM?long=yes
שכבת האוזון
מהי שכבת האוזון?



האוזון הוא גז רעיל שנמצא בשכבת הטרופוספרה ובסטרטוספירה של כדור הארץ (שכבה שהיא חלק מהאטמוספירה). שכבת האוזון באטמוספירה מסננת את הקרינה האולטרה סגולה המזיקה של השמש ומאפשרת בכך את קיומם של חיים על-פני כדור הארץ. במילים אחרות, אנו חייבים את חיינו לשכבת האוזון באטמוספירה.

כיום מתקיים מאמץ עולמי לשקם את שכבת האוזון, שנפגעה מאד במאה ה-20. עיקר הפגיעה בה אירעה עקב שימוש רב בחומרים כמו גז הפריאון, ששימש למיכלי ספריי וכגז קירור במזגנים ומקררים ישנים. גזים כאלו פגעו באוזון ודללו מאד את שכבת ההגנה שלו. קוראים להם כיום בקיצור CFCs.

בטמפרטורת החדר צבעו של האוזון הוא כחול בהיר. לאוזון מתייחסים בשני כינויים: "האוזון הטוב", על שום הגנתו מפני הקרינה האולטרה-סגולה המזיקה שבאה מהחלל. לעומתו מכונה האוזון גם "האוזון הרע", על שום הרעילות שלו ופגיעתו ביצורים חיים, שכן האוזון גורם לקשיי נשימה ולגירויים שונים.

השם "אוזון" פירושו בשפה היוונית "בעל ריח רע", כנראה בשל ריחו החריף של גז האוזון.


הנה הסבר מהו האוזון:

http://youtu.be/1b3-l4BxqGA


מצגת וידאו על האוזון והאקלים (עברית):

https://youtu.be/zVfBuQZr1xg


כך כולנו יכולים לסייע במניעת החור באוזון:

http://youtu.be/WKrPd-8CJBM


למתעניינים - על טיסה לסטרטוספירה ועל השכבות של האטמוספירה שמעליה:

http://youtu.be/3CerJbZ-dm0?t=1m44s


ומדוע כבר לא מדברים על האוזון בקשר לאקלים?

https://youtu.be/CaLOiGEDPJQ?long=yes
פריאון
איך פגעו גזי הפריאון בשכבת האוזון?



גזי CFC, הפחמימנים הכלוריים-פלואוריים, או הפריאונים, מזיקים לשכבת האוזון שבאטמוספרה ובהגנה על בעלי החיים מקרינת UV חזקה ומזיקה שמגיעה מהשמש.

גזי הפריאון נמצאו פעם בכל מיכלי התרסיסים (ספריי), במקררים ובמזגנים. כשגזים כאלו משתחררים לאוויר הם עולים עד לגובה שבו נמצא האוזון באטמוספירה. כשגזים אלו נחשפים לקרינת ה-UV החזקה שמגיעה מהשמש, הם מתפרקים ומשתחררים מהם אטומים של כלור.

האטומים הללו הם מחרבי שכבת האוזון שבאטמוספרה. אטום בודד של כלור יכול להביא לפירוק של מאות אלפי מולקולות אוזון והפיכתן לסתם חמצן, שלא מגן על כדור הארץ מקרינת ה-UV.

הכלור הוא ממש "אויב" של שכבת האוזון. לא זו בלבד שהכלור הופך אוזון לחמצן, הוא גם משבש את יצירת האוזון החדש ממולקולות של חמצן. בכך הוא מקטין את כמות האוזון בסטרטוספירה, כי הוא גורם להרס מהיר מדי של האוזון, מבלי שיווצר אוזון חדש במקומו. התוצאה היא החור באוזון.

חייבים לציין שהמצב בתחום זה השתפר משמעותית. שינויים שנעשו הובילו לשיפור מתמיד במצב האוזון. ההתגברות האנושית על בעיה זו, בעקבות שינויים שנעשה בעולם הטכנולוגי והצרכני, הם ההוכחה לכך שהתגייסות של המנהיגים בעולם והקשבה למדענים ולפתרונות רצויים - מובילה לעצירת הרס העולם.


הנה התהליך הכימי של הפגיעה באוזון:

http://youtu.be/k2kpz_8ntJY?t=1m42s


ומצגת וידאו על הפריאון, פגיעתו באוזון והאקלים (עברית):

https://youtu.be/zVfBuQZr1xg
הידלדלות שכבת האוזון
מי האויב העיקרי של האוזון?



מה פוגע באוזון שמגן על כדור הארץ? - ובכן, עיקר הפגיעה בשכבת האוזון שבאטמוספרת כדור הארץ בא מכמה מקורות. ביניהם בולטים גורמים כמו התפרצויות חריגות של הרי געש, שעליהם אין לאדם השפעה.

אבל גורם אחר הוא גז האיטום, או ליתר דיוק הפריאונים (CFC). זוהי משפחת חומרים מעשה ידי אדם שעשויים מתרכובות של כלור, פלואור, מימן ופחמן.

משפחת החומרים הזו שימשה במשך שנים רבות גז דוחף לתרסיסי ספריי, כגז כחומר במקררים ומזגנים, כחומרי ניקוי תעשייתי, כחומרים לכיבוי אש ועוד. מדובר בגז שפוגע קשות באוזון.

בהסכם בינלאומי שנקרא "אמנת מונטריאול" צומצם השימוש בפריאונים באופן משמעותי והסימנים מראים שמצב האוזון מתחיל להשתפר לאיטו.


הנה סיפורו של האוזון ומה שפוגע בו ועושה בו חור (עברית):

https://youtu.be/uTitscPd1pY


על האוזון והפגיעה בו:

http://youtu.be/PXV6ppONgUk


הנה הסבר נוסף ומדעי יותר להיווצרות החור באוזון:

http://youtu.be/k2kpz_8ntJY


הנה מצגת וידאו קצרה על הנזק לאוזון (עברית):

https://youtu.be/zVfBuQZr1xg

אוזון

רואלנד ומולינה
מי גילו את הגורם לחור באוזון?



בשנת 1974 גילה צמד הכימאים האמריקאיים רולנד ומולינה ששכבת האוזון שבאטמוספרת כדור הארץ נפגעת בשל חומרים וגזים ממשפחת ה-CFC (הפריאונים).

שכבת האוזון שומרת על בעלי החיים מקרינת השמש המסוכנת לבריאות, קרינת UV. על אף שתעשיית הנפט והתרכובות שלו התנגדה לתיאוריה ועשתה ככל יכולתה להוכיח שמדובר בשגיאה, הוכח בשנת 1984 שריכוז האוזון באטמוספרה ירד בתוך 10 שנים ב-40%.

השניים הראו שהפגיעה באוזון מתחילה מעל לקטבים של כדור הארץ. משם היא מתפזרת, בעזרת מערבולות אוויר, כמעט אל כל האטמוספרה.

תגליתם חייבה את העולם לנקוט בצעדים כדי למנוע שימוש בגזי פריאון. משנחתם "פרוטוקול מונטריאול", שבו התחייב העולם לעצור את הפגיעה באוזון, החל השינוי. כיום נראה שהפגיעה נעצרת והאוזון מתחיל להשתקם לאיטו.


הנה סרטון על תגליתם של רולנד ומולינה וחשיבותה ביצירת השינוי העולמי לעצירת הפגיעה באוזון:

https://youtu.be/NujiXH1-_0E


וסרטון נוסף על המשמעויות של תגליתם של החוקרים רולנד ומולינה:

https://youtu.be/GCNvvlDwnik
פרוטוקול מונטריאול
מהו פרוטוקול מונטריאול לשיקום שכבת האוזון?



"פרוטוקול מונטריאול" היא אמנה בינלאומית שנחתמה בשנת 1987 על ידי רוב המדינות המתועשות בעולם. ההסכמה הייתה על הפסקת השימוש בחומרים שפוגעים בשכבת האוזון שבאטמוספרת כדור הארץ. הפרוטוקול נחתם, לאחר שבשנת 1985 התגלה הנזק לשכבת האוזון והחור שנוצר בה מעל הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. הנזק האדיר שגרמה פגיעה זו בבריאות האדם, בחי ובצומח שעל כדור הארץ, דחפו להסכמה זו.

בעקבות פרוטוקול מונטריאול יצאו משימוש גזים מסוגי CFC, מסוג פריאון, שהיו גורמים ראשיים בפגיעה באוזון ושימשו בתרסיסים (ספריי), מזגנים ומקררים.

בזכות העמידה באמנה הבינלאומית הזו, הולך ומשתקם לאיטו החור באוזון. קצב השיקום של האוזון שונה בשכבות השונות של האוזון. בעוד השכבות העליונות שלו משתקמות מהר יחסית, גורמת ההתחממות הגלובלית לשיקום איטי בהרבה של השכבות התחתונות. לפי הערכות המדענים עד 2050, יחזור המצב של האוזון למצבו בשנות ה-80 של המאה הקודמת.


הנה פרוטוקול מונטריאול וחשיבותו לתיקון החור באוזון:

https://youtu.be/tnp0YU3u1r4


ועכשיו לאחר שנים, אפילו סין מתייחסת אליו ברצינות:

https://youtu.be/LvkQDEYBsRA


דיווח על החתימה במונטריאול:

https://youtu.be/KRcwNEEqp8A


הסבר מקיף:
https://youtu.be/h2EWDjYa6-I


וטד על הצלחת המאבק לתיקון החור בשכבת האוזון כהשראה למאבק בהתחממות הגלובלית (מתורגם):

https://youtu.be/08z_xW-szwM?long=yes
חור באוזון
מהו החור באוזון?



באטמוספרה של כדור יש שכבה של גז אוזון. עוביה של שכבת גז האוזון שמגינה על כדור הארץ הוא כ-22 קילומטרים. בזכות שכבת האוזון יצאו בעלי חיים מהימים והאוקיינוסים אל פני האדמה והחלו לחיות גם על היבשה. שכבת האוזון מונעת חדירה של קרני UV, קרניים אולטרה-סגולות שמזיקות לחי ולצמחיה בכדור הארץ. כמובן שפגיעה בה תפגע בצמחים ובבעלי החיים שעל כדור הארץ, כולל בבני האדם.

בשנת 1985 התגלה שבמאה ה-20 נוצר בשכבת האוזון חור, שהתגלה מעל הקטבים, הן הקוטב הצפוני והן הקוטב הדרומי. המדענים הזהירו שחור זה מזיק לבריאות האדם, במיוחד במערכות החיסוניות שלנו, בגרימת סרטן העור ובנזקים לראייה. פגיעה חמורה לא פחות הוא רושם בצומח ובחי.

בשנת 1987 נחתמה אמנה בינלאומית בשם "פרוטוקול מונטריאול", שבה חתמו רוב המדינות המתועשות על הפסקת השימוש בחומרים שפוגעים באוזון. בעקבותיה יצאו משימוש גזים מסוג פריאון, שהיו גורמים ראשיים בפגיעה באוזון ושימשו בתרסיסים (ספריי), מזגנים ומקררים.

מאז הולך ומשתקם לאיטו החור באוזון, כשהשכבות העליונות של האוזון משתקמות מהר יותר, בעוד שהשכבות התחתונות משתקמות לאט יותר, בשל ההתחממות הגלובלית.

התקווה היא שעד 2050 או מעט אחר-כך, יחזור המצב של האוזון למצבו בשנות ה-80 של המאה הקודמת. אך כבר עכשיו ברור שהמאבק לתיקון החור באוזון הוא הצלחה אנושית חשובה ומעוררת השראה.


הנה החור באוזון ותחזיות להקטנתו ככל שנקפיד על התנהגות נאותה:

https://youtu.be/qUfVMogIdr8


ההסבר הכימי המפורט של הפגיעה בשכבת אוזון:

https://youtu.be/k2kpz_8ntJY


הסבר של החור באוזון:

https://youtu.be/sB5Sm0-MT1M


והרצאת טד על הצלחת המאבק לתיקון החור שנפער בשכבת האוזון (מתורגם):

https://youtu.be/08z_xW-szwM?long=yes
הברקים של קאטאטומבו
מהם ברקי קטטומבו?



שפך נהר הקטאטומבו שבוונצואלה לא היה מגיע לכותרות, אלמלא תופעת טבע מופלאה המתרחשת בו בקביעות כבר שנים רבות. הברקים של קאטאטומבו (Catatumbo lightning) הם סופת ברקים קבועה, המתרחשת כ-300 יום במהלך השנה ומייצרת מעל מיליון ברקים בכל שנה.

סופות הברקים בקאטאטמבו מתרחשות בעיקר בלילות. בתדירות של 280 ברקים בשעה ולאורך 10 שעות בכל לילה. למדענים אין הסבר מוסכם לגבי הגורמים שיוצרים סופת ברקים מתמדת שכזו, אם כי כולם מתייחסים בהסבריהם לדפוס הרוחות והטופוגרפיה באזור. שפך הקאטאטומבו, בכל אופן, נכנס לספר השיאים של גינס כאזור שבו מתרחשים הכי הרבה ברקים בעולם.

שבטי האינדיאנים המקומיים מייחסים לסופות תכונות מיסטיות, כמו שבט הווארי שרואה בהן ריקוד של מיליוני גחליליות מלאות תודה לאל. שבטי היופה והוואיו, לעומתו, רואים בברקים הללו מסרים שמעבירות רוחות האינדיאנים המתים אל בני-האדם.

מזה מאות שנים שימאים עושים שימוש בברקי הקטטומבו כמגדלור טבעי. את סופות הברקים, הנראות למרחוק, נהגו יורדי-ים לכנות "המגדלור של קאטאטומבו". בעידן החדש, אפילו אסטרונאוטים מהחלל מזהים את הנקודה על פני כדור הארץ, לפי הברקים הקבועים שמעליה.

תרומה חשובה לכדור הארץ תורמים ברקי הקאטאטומבו בכך שהם מייצרים אוזון ומשפרים את מצב האטמוספרה של כדור הארץ. שכבת האוזון היא כזכור, אותה שכבה שמעוררת כרגע דאגה סביבתית עצומה בעולם וסופות הקאטאטומבו מייצרות יותר אוזון מכל אירוע בודד אחר על פני כדור הארץ.

לברקים הללו נקשרו גם סיפורים היסטוריים, כמו זה שבו התגלו ספינותיו של סוחר העבדים האנגלי פרנסיס דרייק, בעת שניסה לכבוש את האזור בהתקפת פתע. הברקים הבהירים חשפו את הספינות והמקומיים גילו בזמן את ההתקפה הממשמשת ובאה. שנים אחר-כך, בעת מלחמת העצמאות של ונצואלה, ינצח משחרר דרום אמריקה, סימון בוליבאר, את הצי הספרדי, לאחר שספינות הספרדים נחשפו גם הן לאור הברקים.


הנה ברקי הקטטומבו ואגם המרקאיבו, שמייצרים לא פחות מ-28 ברקים בדקה (מתורגם):

https://youtu.be/doy2BsHc-44


האנשים שחיים מולם ומקווים שהתיירים יבואו והם יתפרנסו מהתופעה:

http://youtu.be/bN0b91egVag


כך זה מרגיש בתוך סופת הקאטאטומבו שמתרחשת 300 ימים בשנה:

http://youtu.be/edrAL2t99kE


והסבר ותולדות הברקים של קטטומבו, סופה שמתרחשת ברוב הלילות בנהר קטטומבו:

http://youtu.be/FKc3-QprPjE


קרחון יום הדין
מהי האמת המפחידה בהתמוססות קרחון יום הדין?



העובי הממוצע של הקרח באנטרקטיקה הוא מייל שלם, כלומר צריך לחפור לעומק של מעל קילומטר וחצי בתוך הקרח לפני שתגיעו לקרקע.

אבל קרחון אחד ביבשת הקפואה מעורר דאגה רבה במיוחד. שמו קרחון ת'ווייטס, אבל הכינוי שלו "קרחון יום הדין" (Doomsday glacier), רק הוא כבר מעביר צמרמורת.

כי ב"קרחון יום הדין", שהשטח שלו 182 אלף קילומטרים רבועים, כמו זה של בריטניה כולה, מתגלים עוד ועוד סדקים חדשים. חוקרי האקלים מודאגים מאוד. החשש הוא ששבירת הקרחון העצום הזה עלולה להתרחש הרבה יותר מהר משצפו בעבר.

אם זה יקרה, תגרום שבירת "קרחון יום הדין" לעלייה חדה במפלס פני הים. העלייה הזו בגובה פני הים תתרחש כמובן בכל העולם.

וזו תהיה עלייה קיצונית בגובה פני הים. ללא ספק תביא עלייה כזו במפלס פני האוקיינוסים לשקיעה של עיירות חוף רבות בכל העולם ולהיעלמות של איים ברחבי האוקיינוס.

לשינוי בשיעור המים המתוקים שבאוקיינוסים ובימים בעולם תהיה גם השפעה איומה על בעלי החיים הימיים. עבור מינים ימיים מסוימים היא תהיה ממש קטלנית ואפילו מכחידה.

וכמו כל הקרחונים המתמוססים בשל משבר האקלים, אם יישבר "קרחון יום הדין" אל האוקיינוס, הבעיה עם מפלס פני הים תהיה בלתי הפיכה. כי אחרי שהמפלס יעלה ואפילו במטר אחד, קשה יהיה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו. גם אם איכשהו יצליחו המאמצים לקרר את האקלים, לוקח הרבה דורות ליצור קרחונים מחדש, ודאי בגודל ובהיקפים שכאלה.


הנה מצגת וידאו על "קרחון יום הדין" - הקרחון העצום שמפשיר והולך (עברית):

https://youtu.be/bITiB78zN1k


והסבר של בעיית הפשרת הקרחונים המואצת שמודגמת היטב בקרחון ת'ווייטס (עברית):

https://youtu.be/XRUxTFWWWdY


טיסה מוסברת מעל קרחון יום הדין המתמוסס:

https://youtu.be/EqI3btuUCbY


ושלא נדע - תחזית המדענים לגבי תוצאות ההפשרה הזו והשפעותיה:

https://youtu.be/p6p7wWR3eh8?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.