שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד אנו שומעים ומהו חוש השמיעה?
השמיעה מאפשרת לנו לתקשר עם אחרים, לזהות סכנות כמו רכב מתקרב, ליהנות ממוסיקה ומצלילים, ללמוד שפות ולשמור על קשרים חברתיים.
כל רעש או צליל מסביבנו יוצרים גלי קול. גלי הקול הללו עוברים באוויר ונכנסים לתעלת האוזן שלנו.
בתוך האוזן מרעידים גלי הקול את עור התוף ומעבירים את המידע למוחנו, דרך עצב השמיעה. המוח מפענח ומבין את מה ששמענו, על פי מאגר הזכרונות שלנו וההבנה.
#תהליך השמיעה
תהליך השמיעה מתחיל כאשר גלי קול באוויר נכנסים לתעלת השמע וגורמים לעור התוף לרטוט. הרטט עובר דרך עצמיות השמע אל חלק באוזן המכונה "השבלול", שם הוא מומר לאותות עצביים.
את האותות העצביים הללו מפענח המוח כקולות שונים, מוסיקה או דיבור.
האוזן האנושית יכולה לשמוע תדרים בטווח תיאורטי של 20 עד 20,000 הרץ (Hertz). בפועל, ילדים יכולים באמת לשמוע עד 20,000 הרץ ואפילו מעט מעבר לכך, בעוד שרוב המבוגרים שומעים רק עד 15,000-16,000 הרץ.
הרגישות לתדרים גבוהים פוחתת עם הגיל, תופעה הנקראת פרסביקוזיס (Presbycusis), אובדן שמיעה הקשור לגיל.
כך מתרחשת השמיעה (מתורגם):
http://youtu.be/LbmGnXS1pF4
זהו חוש השמיעה (עברית):
https://youtu.be/rJqfW39YGLY
מתי העובר שבבטן מתחיל לשמוע? (עברית)
https://youtu.be/4Rdol5numDI
הדרך בה האוזניים שומעות:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
כך נראית השמיעה במעמקי האוזן:
https://youtu.be/r-c5GpoD8wI
כך אנו שומעים בעזרת האוזן:
http://youtu.be/CogumIjW7lQ
השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s
מערכת השמיעה המופלאה מוסברת (מתורגם):
https://youtu.be/LkGOGzpbrCk
ולמה הרעש שאנו שומעים כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
מהן האוזניים ומה תפקידם בגוף?
אצל כל בעל חיים וודאי לאדם, האוזניים (Ears) הן מהאיברים הרגישים והחשובים ביותר. בזכותם אנו שומעים, מתקשרים ולומדים. אך כולם יודעים שהאוזניים משמשות לא רק לשמיעה. כי באמצעות מערכת שיווי המשקל (Vestibular system) משמשת האוזן לשמירה על שיווי המשקל של הגוף.
ואכן, האוזניים הן איברים מורכבים שמשרתים שני תפקידים מרכזיים בגופנו: שמיעה ושיווי משקל. מעבר לתפקידן הפיזיולוגי, האוזניים משפיעות על יכולתנו לתקשר, ללמוד ולנווט בעולם סביבנו.
בעבר, לפני המצאת מכשירי השמיעה המודרניים, הרופאים בדקו שמיעה באמצעות לחישות במרחקים שונים או באמצעות שעון כיס מתקתק שקורב בהדרגה לאוזן.
הבנת מבנה האוזן ותפקידיה יכולה לעזור לנו לשמור על בריאותן ולטפל בבעיות כשהן מתעוררות. האוזן מחולקת לשלושה חלקים עיקריים, כשכל אחד מהם תורם באופן ייחודי לתפקוד המורכב של מערכת השמיעה והאיזון.
#שמיעה
האוזן החיצונית כוללת את תנוך האוזן (Pinna) הנראה מבחוץ ואת תעלת השמע החיצונית (External Auditory Canal).
תנוך האוזן עשוי מסחוס ועור, כשתפקידו לאסוף גלי קול ולכוונם לתוך תעלת השמע. תעלת השמע מכילה בלוטות המייצרות שעווה שמגנה על האוזן מפני זיהומים וחלקיקים זרים. בתרבויות רבות התפתח המנהג לקשט את האוזניים בעגילים, אולם מעבר לאסתטיקה, צורת תנוך האוזן היא ייחודית לכל אדם בדיוק כמו טביעת אצבע.
האוזן התיכונה (Middle Ear) היא חלל אוויר הממוקם מאחורי עור התוף (Tympanic Membrane). בחלל זה נמצאת שלשלת של 3 עצמות זעירות, העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם, הנקראות עצמיות השמע (Ossicles): הפטיש (Malleus), הסדן (Incus) והארכובה (Stapes).
הארכובה היא העצם הקטנה ביותר, באורך של כ-3 מילימטרים בלבד. עצמיות אלו מעבירות את הרטט מעור התוף אל האוזן הפנימית ומגבירות את כוח גלי הקול פי 22 בקירוב. האוזן התיכונה מחוברת לאף ולגרון באמצעות תעלת אוסטכיוס (Eustachian Tube), המאזנת את הלחץ משני צידי עור התוף. התעלה נפתחת בעת בליעה, פיהוק או לעיסה, זו הסיבה שלעיתים אנו מרגישים פתיחה באוזניים בעת טיסה או נסיעה בהרים. מעניין לדעת שהאוזן התיכונה היא המקום היחיד בגופנו שמכיל רק עצמות ואוויר ללא רקמות רכות.
האוזן הפנימית (Inner Ear) מכילה שני מבנים עיקריים. השבלול או הקוכליאה (Cochlea) הוא מבנה בצורת חילזון המכיל נוזל ושני סוגים של תאי שיער עדינים ביותר, כ-3,500 תאי שיער פנימיים (Inner Hair Cells) שאחראים על השמיעה בפועל וכ-12,000 תאי שיער חיצוניים (Outer Hair Cells) שמגבירים את הרגישות. כאשר גלי הקול מגיעים לשבלול, הם יוצרים גלים בנוזל שמזיזים את תאי השיער. תאי השיער ממירים את התנועה המכנית לאותות חשמליים הנשלחים למוח דרך עצב השמיעה (Auditory Nerve).
תאי השיער עדינים מאוד ואינם מתחדשים לאחר נזק, מה שמהווה את אחת הסיבות העיקריות לאובדן שמיעה קבוע.
#שיווי משקל
מערכת שיווי המשקל, או המערכת הווסטיבולרית (Vestibular System), היא מערכת שבלעדיה היינו מתקשים לעמוד זקוף, ללכת ישר או לבצע תנועות מתואמות.
המערכת הווסטיבולרית כוללת 3 תעלות חצי עיגוליות (Semicircular Canals) - האוטוליתים, היוטריקולוס והסקולוס.
מבנים אלו באוזן הפנימית מכילים נוזל ותאי שיער המגיבים לתנועות הראש ולכוח המשיכה ומעבירים למוח את המידע על מיקום הגוף בחלל, דרך הקולטנים, אל גזע המוח ולמוח הקטן.
כך משתלב המידע הווסטיבולרי עם מידע מהעיניים ומהשרירים, כדי לשמור על שיווי משקל ולתאם את תנועותינו.
#אובדן שמיעה והמוח
מחקרים מראים שאנשים עם אובדן שמיעה לא מטופל נמצאים בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית וקשיי זיכרון. המוח משקיע אנרגיה רבה יותר בפענוח קולות והאנרגיה הזו משאירה פחות לתפקודים קוגניטיביים אחרים.
זן בעצם תזכורת חשובה לחשיבות הטיפול באובדן שמיעה - לא רק לשיפור התקשורת אלא גם לשמירה על בריאות המוח לאורך זמן.
אובדן שמיעה מתחלק לשני סוגים, כשלעיתים מופיע גם אובדן שמיעה מעורב המשלב את שני הסוגים:
1. אובדן שמיעה הולכתי (Conductive Hearing Loss) נגרם מבעיה בהולכת הקול דרך האוזן החיצונית או התיכונה, כגון חסימה בשעווה או גוף זר בתעלת השמע, זיהום באוזן התיכונה, נזק לעור התוף או לעצמיות השמע, נוזלים באוזן התיכונה.
2. אובדן שמיעה חושי-עצבי (Sensorineural Hearing Loss) נגרם מנזק לאוזן הפנימית או לעצב השמיעה. הוא יכול להיגרם בשל חשיפה לרעש חזק, הזדקנות, זיהומים ויראליים, תרופות רעילות לאוזן או גורמים גנטיים.
#בעיות אוזניים
סחרחורת (Vertigo) היא תחושת סיבוב או אובדן שיווי משקל. הבעיה הנפוצה ביותר היא סחרחורת מצבית שפירה (BPPV - Benign Paroxysmal Positional Vertigo), הנגרמת כאשר גבישי סידן קטנים משתחררים ממקומם בתוך האוזן הפנימית ונכנסים לתעלות החצי עיגוליות, מה שגורם לתחושת סחרחורת בתנועות ראש מסוימות.
טנטון (Tinnitus) הוא תחושת צלצול, זמזום או רעש אחר באוזניים ללא מקור חיצוני. מצב זה יכול להיות זמני או כרוני ויכול להטריד ולהשפיע על איכות החיים.
מחלת מניאר (Ménière's Disease) נגרמת מהצטברות של נוזל באוזן הפנימית, גורמת לסחרחורת, אובדן שמיעה זמני וטנטון.
דלקת עצב האיזון (Vestibular Neuritis) היא דלקת ויראלית של עצב האיזון.
#שמירה על האוזניים
כדי לשמור על בריאות האוזניים חשוב להימנע מחשיפה לרעש חזק או שימוש במגיני אוזניים, להימנע מהכנסת חפצים לתוך תעלת השמע - כולל מקלוני צמר גפן.
חשוב לייבש היטב את האוזניים לאחר שחייה, לטפל במהירות בזיהומים באוזניים, לבצע בדיקות שמיעה תקופתיות ולהימנע מעוצמת קול גבוהה באוזניות.
הנה הסבר של מערכת השמיעה המופלאה (מתורגם):
https://youtu.be/LkGOGzpbrCk
האוזניים משמשות גם לייצוב הגוף ולשיווי משקל:
https://youtu.be/slzh3scDm2U
השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s
הדרך בה האוזניים שומעות:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
ועור התוף שבחיוך נפגע בדרך לדוקטור אף אוזן גרוניך (עברית):
https://youtu.be/ah0u45TtQxU
איך רעש פוגע בשמיעה?
ידוע שרעש חזק יכול לגרום לפגיעה של ממש בשמיעה. וכולנו עלולים למצוא את עצמנו מבלים או עובדים במקומות רועשים שכאלה.
הרבה דברים יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה. פגיעה כזו היא בלתי הפיכה ורצוי לעשות הכל כדי למנוע אותה.
#איך רעש גורם נזק לשמיעה שלנו?
רעש, קודם כל, מוגדר כקול לא נעים ולא רצוי. מעבר להיותו מטרד, הוא גם הגורם לנזק אמיתי לשמיעה ולבריאות. הנזק הזה נובע מה עוצמה של הרעש, מהחוזק של הרעש שנמדד בדציבל (dB), יחידות המדידה של רעש.
רעש מזיק הוא רעש בעוצמה של 85 dB ומעלה. חשיפה ממושכת לרעש כזה היא שמזיקה לשמיעה. אבל גם חשיפה לרעש פתאומי ומאוד חזק, דוגמת פיצוץ משמעותי או ירי לידינו, הם שגורמים לפגיעה בשמיעה.
לא חסר איפה להיפגע בשמיעה. אם זה במועדונים או בהופעות עם מוסיקה מוגברת שעולה על 100 dB, במפעלים עם רעש תעשייתי, בסביבות עבודה של רעש מטוסים בעל צלילים בתדרים גבוהים הפוגעים בשמיעה הכי מהר, במטווחים ותרגילים צבאיים שבהם יש ירי תותחים, טנקים או נשק קל - בכולם השמיעה נפגעת די מהר.
#מה בעצם נפגע כשנפגעת השמיעה?
הפגיעה הזו היא פגיעה במה שנקרא האוזן הפנימית. לעתים קרובות הנזק יהיה זמני ואנו שומעים צלצולים באוזניים או חשים באטימות של האוזן, לא שומעים דבר. אחרי מנוחה שקטה כשל עמה שעות זה בדרך כלל עובר.
הפגיעה הזו בשמיעה דומה באופייה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר (פרסביאקוזיס), אלא שהיא מתרחשת בגיל צעיר הרבה יותר ובאופן מהיר ולא הדרגתי כמו שמתרחש אצל אנשים מבוגרים, המאבדים את השמיעה בהדרגה ובגילאים מתקדמים.
#איך שומרים על האוזניים?
אנו מכירים את אטמי האוזניים, אבל יש למצוא את היעילים יותר ולא את אלו שדוחפים לאוזניים ועדיין שומעים את הרעש, חלש יותר אבל עדיין חזק. אלה לא מספיק טובים.
יש גם אוזניות מיוחדות וחוסמות רעש. אלה מקובלות בעיקר במקומות עבודה עם סביבות רועשות עד כדי נזק לשמיעה.
אז יש אמצעים פשוטים ומוצלחים כדי להימנע מנזק לאוזן הפנימית ורק צריך לאמץ אותן ולהקפיד על שימוש אמיתי ולא מזדמן, בכל רגע בו הרעש משמעותי ומסוכן.
הנה הפגיעה של הרעש בשמיעה (מתורגם):
https://youtu.be/-R307w05iJc
מתופף שמספר על השמיעה שנפגעה מהרעש ומכשיר שמיעה שהחזירה אותה (עברית):
https://youtu.be/34YFSjIS7DQ
מנועים על קוליים של מטוסים כמו "צווחת הרעם" יכולים לייצר רעש קטלני (עברית):
https://youtu.be/9acmcGABiNM
תופעה נוספת שנגרמת מרעש היא הטיניטוס (מתורגם):
https://youtu.be/TnsCsR2wDdk
יש מקומות ואירועים שמזמינים נזק לאוזניים (עברית):
https://youtu.be/Jub9ZQtLsHk
איך שומרים על השמיעה בצבא למשל? (עברית)
https://youtu.be/O5BA916V8po
ולמה הרעש כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
אוזן
השמיעה מאפשרת לנו לתקשר עם אחרים, לזהות סכנות כמו רכב מתקרב, ליהנות ממוסיקה ומצלילים, ללמוד שפות ולשמור על קשרים חברתיים.
כל רעש או צליל מסביבנו יוצרים גלי קול. גלי הקול הללו עוברים באוויר ונכנסים לתעלת האוזן שלנו.
בתוך האוזן מרעידים גלי הקול את עור התוף ומעבירים את המידע למוחנו, דרך עצב השמיעה. המוח מפענח ומבין את מה ששמענו, על פי מאגר הזכרונות שלנו וההבנה.
#תהליך השמיעה
תהליך השמיעה מתחיל כאשר גלי קול באוויר נכנסים לתעלת השמע וגורמים לעור התוף לרטוט. הרטט עובר דרך עצמיות השמע אל חלק באוזן המכונה "השבלול", שם הוא מומר לאותות עצביים.
את האותות העצביים הללו מפענח המוח כקולות שונים, מוסיקה או דיבור.
האוזן האנושית יכולה לשמוע תדרים בטווח תיאורטי של 20 עד 20,000 הרץ (Hertz). בפועל, ילדים יכולים באמת לשמוע עד 20,000 הרץ ואפילו מעט מעבר לכך, בעוד שרוב המבוגרים שומעים רק עד 15,000-16,000 הרץ.
הרגישות לתדרים גבוהים פוחתת עם הגיל, תופעה הנקראת פרסביקוזיס (Presbycusis), אובדן שמיעה הקשור לגיל.
כך מתרחשת השמיעה (מתורגם):
http://youtu.be/LbmGnXS1pF4
זהו חוש השמיעה (עברית):
https://youtu.be/rJqfW39YGLY
מתי העובר שבבטן מתחיל לשמוע? (עברית)
https://youtu.be/4Rdol5numDI
הדרך בה האוזניים שומעות:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
כך נראית השמיעה במעמקי האוזן:
https://youtu.be/r-c5GpoD8wI
כך אנו שומעים בעזרת האוזן:
http://youtu.be/CogumIjW7lQ
השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s
מערכת השמיעה המופלאה מוסברת (מתורגם):
https://youtu.be/LkGOGzpbrCk
ולמה הרעש שאנו שומעים כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
אצל כל בעל חיים וודאי לאדם, האוזניים (Ears) הן מהאיברים הרגישים והחשובים ביותר. בזכותם אנו שומעים, מתקשרים ולומדים. אך כולם יודעים שהאוזניים משמשות לא רק לשמיעה. כי באמצעות מערכת שיווי המשקל (Vestibular system) משמשת האוזן לשמירה על שיווי המשקל של הגוף.
ואכן, האוזניים הן איברים מורכבים שמשרתים שני תפקידים מרכזיים בגופנו: שמיעה ושיווי משקל. מעבר לתפקידן הפיזיולוגי, האוזניים משפיעות על יכולתנו לתקשר, ללמוד ולנווט בעולם סביבנו.
בעבר, לפני המצאת מכשירי השמיעה המודרניים, הרופאים בדקו שמיעה באמצעות לחישות במרחקים שונים או באמצעות שעון כיס מתקתק שקורב בהדרגה לאוזן.
הבנת מבנה האוזן ותפקידיה יכולה לעזור לנו לשמור על בריאותן ולטפל בבעיות כשהן מתעוררות. האוזן מחולקת לשלושה חלקים עיקריים, כשכל אחד מהם תורם באופן ייחודי לתפקוד המורכב של מערכת השמיעה והאיזון.
#שמיעה
האוזן החיצונית כוללת את תנוך האוזן (Pinna) הנראה מבחוץ ואת תעלת השמע החיצונית (External Auditory Canal).
תנוך האוזן עשוי מסחוס ועור, כשתפקידו לאסוף גלי קול ולכוונם לתוך תעלת השמע. תעלת השמע מכילה בלוטות המייצרות שעווה שמגנה על האוזן מפני זיהומים וחלקיקים זרים. בתרבויות רבות התפתח המנהג לקשט את האוזניים בעגילים, אולם מעבר לאסתטיקה, צורת תנוך האוזן היא ייחודית לכל אדם בדיוק כמו טביעת אצבע.
האוזן התיכונה (Middle Ear) היא חלל אוויר הממוקם מאחורי עור התוף (Tympanic Membrane). בחלל זה נמצאת שלשלת של 3 עצמות זעירות, העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם, הנקראות עצמיות השמע (Ossicles): הפטיש (Malleus), הסדן (Incus) והארכובה (Stapes).
הארכובה היא העצם הקטנה ביותר, באורך של כ-3 מילימטרים בלבד. עצמיות אלו מעבירות את הרטט מעור התוף אל האוזן הפנימית ומגבירות את כוח גלי הקול פי 22 בקירוב. האוזן התיכונה מחוברת לאף ולגרון באמצעות תעלת אוסטכיוס (Eustachian Tube), המאזנת את הלחץ משני צידי עור התוף. התעלה נפתחת בעת בליעה, פיהוק או לעיסה, זו הסיבה שלעיתים אנו מרגישים פתיחה באוזניים בעת טיסה או נסיעה בהרים. מעניין לדעת שהאוזן התיכונה היא המקום היחיד בגופנו שמכיל רק עצמות ואוויר ללא רקמות רכות.
האוזן הפנימית (Inner Ear) מכילה שני מבנים עיקריים. השבלול או הקוכליאה (Cochlea) הוא מבנה בצורת חילזון המכיל נוזל ושני סוגים של תאי שיער עדינים ביותר, כ-3,500 תאי שיער פנימיים (Inner Hair Cells) שאחראים על השמיעה בפועל וכ-12,000 תאי שיער חיצוניים (Outer Hair Cells) שמגבירים את הרגישות. כאשר גלי הקול מגיעים לשבלול, הם יוצרים גלים בנוזל שמזיזים את תאי השיער. תאי השיער ממירים את התנועה המכנית לאותות חשמליים הנשלחים למוח דרך עצב השמיעה (Auditory Nerve).
תאי השיער עדינים מאוד ואינם מתחדשים לאחר נזק, מה שמהווה את אחת הסיבות העיקריות לאובדן שמיעה קבוע.
#שיווי משקל
מערכת שיווי המשקל, או המערכת הווסטיבולרית (Vestibular System), היא מערכת שבלעדיה היינו מתקשים לעמוד זקוף, ללכת ישר או לבצע תנועות מתואמות.
המערכת הווסטיבולרית כוללת 3 תעלות חצי עיגוליות (Semicircular Canals) - האוטוליתים, היוטריקולוס והסקולוס.
מבנים אלו באוזן הפנימית מכילים נוזל ותאי שיער המגיבים לתנועות הראש ולכוח המשיכה ומעבירים למוח את המידע על מיקום הגוף בחלל, דרך הקולטנים, אל גזע המוח ולמוח הקטן.
כך משתלב המידע הווסטיבולרי עם מידע מהעיניים ומהשרירים, כדי לשמור על שיווי משקל ולתאם את תנועותינו.
#אובדן שמיעה והמוח
מחקרים מראים שאנשים עם אובדן שמיעה לא מטופל נמצאים בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית וקשיי זיכרון. המוח משקיע אנרגיה רבה יותר בפענוח קולות והאנרגיה הזו משאירה פחות לתפקודים קוגניטיביים אחרים.
זן בעצם תזכורת חשובה לחשיבות הטיפול באובדן שמיעה - לא רק לשיפור התקשורת אלא גם לשמירה על בריאות המוח לאורך זמן.
אובדן שמיעה מתחלק לשני סוגים, כשלעיתים מופיע גם אובדן שמיעה מעורב המשלב את שני הסוגים:
1. אובדן שמיעה הולכתי (Conductive Hearing Loss) נגרם מבעיה בהולכת הקול דרך האוזן החיצונית או התיכונה, כגון חסימה בשעווה או גוף זר בתעלת השמע, זיהום באוזן התיכונה, נזק לעור התוף או לעצמיות השמע, נוזלים באוזן התיכונה.
2. אובדן שמיעה חושי-עצבי (Sensorineural Hearing Loss) נגרם מנזק לאוזן הפנימית או לעצב השמיעה. הוא יכול להיגרם בשל חשיפה לרעש חזק, הזדקנות, זיהומים ויראליים, תרופות רעילות לאוזן או גורמים גנטיים.
#בעיות אוזניים
סחרחורת (Vertigo) היא תחושת סיבוב או אובדן שיווי משקל. הבעיה הנפוצה ביותר היא סחרחורת מצבית שפירה (BPPV - Benign Paroxysmal Positional Vertigo), הנגרמת כאשר גבישי סידן קטנים משתחררים ממקומם בתוך האוזן הפנימית ונכנסים לתעלות החצי עיגוליות, מה שגורם לתחושת סחרחורת בתנועות ראש מסוימות.
טנטון (Tinnitus) הוא תחושת צלצול, זמזום או רעש אחר באוזניים ללא מקור חיצוני. מצב זה יכול להיות זמני או כרוני ויכול להטריד ולהשפיע על איכות החיים.
מחלת מניאר (Ménière's Disease) נגרמת מהצטברות של נוזל באוזן הפנימית, גורמת לסחרחורת, אובדן שמיעה זמני וטנטון.
דלקת עצב האיזון (Vestibular Neuritis) היא דלקת ויראלית של עצב האיזון.
#שמירה על האוזניים
כדי לשמור על בריאות האוזניים חשוב להימנע מחשיפה לרעש חזק או שימוש במגיני אוזניים, להימנע מהכנסת חפצים לתוך תעלת השמע - כולל מקלוני צמר גפן.
חשוב לייבש היטב את האוזניים לאחר שחייה, לטפל במהירות בזיהומים באוזניים, לבצע בדיקות שמיעה תקופתיות ולהימנע מעוצמת קול גבוהה באוזניות.
הנה הסבר של מערכת השמיעה המופלאה (מתורגם):
https://youtu.be/LkGOGzpbrCk
האוזניים משמשות גם לייצוב הגוף ולשיווי משקל:
https://youtu.be/slzh3scDm2U
השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s
הדרך בה האוזניים שומעות:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
ועור התוף שבחיוך נפגע בדרך לדוקטור אף אוזן גרוניך (עברית):
https://youtu.be/ah0u45TtQxU
ידוע שרעש חזק יכול לגרום לפגיעה של ממש בשמיעה. וכולנו עלולים למצוא את עצמנו מבלים או עובדים במקומות רועשים שכאלה.
הרבה דברים יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה. פגיעה כזו היא בלתי הפיכה ורצוי לעשות הכל כדי למנוע אותה.
#איך רעש גורם נזק לשמיעה שלנו?
רעש, קודם כל, מוגדר כקול לא נעים ולא רצוי. מעבר להיותו מטרד, הוא גם הגורם לנזק אמיתי לשמיעה ולבריאות. הנזק הזה נובע מה עוצמה של הרעש, מהחוזק של הרעש שנמדד בדציבל (dB), יחידות המדידה של רעש.
רעש מזיק הוא רעש בעוצמה של 85 dB ומעלה. חשיפה ממושכת לרעש כזה היא שמזיקה לשמיעה. אבל גם חשיפה לרעש פתאומי ומאוד חזק, דוגמת פיצוץ משמעותי או ירי לידינו, הם שגורמים לפגיעה בשמיעה.
לא חסר איפה להיפגע בשמיעה. אם זה במועדונים או בהופעות עם מוסיקה מוגברת שעולה על 100 dB, במפעלים עם רעש תעשייתי, בסביבות עבודה של רעש מטוסים בעל צלילים בתדרים גבוהים הפוגעים בשמיעה הכי מהר, במטווחים ותרגילים צבאיים שבהם יש ירי תותחים, טנקים או נשק קל - בכולם השמיעה נפגעת די מהר.
#מה בעצם נפגע כשנפגעת השמיעה?
הפגיעה הזו היא פגיעה במה שנקרא האוזן הפנימית. לעתים קרובות הנזק יהיה זמני ואנו שומעים צלצולים באוזניים או חשים באטימות של האוזן, לא שומעים דבר. אחרי מנוחה שקטה כשל עמה שעות זה בדרך כלל עובר.
הפגיעה הזו בשמיעה דומה באופייה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר (פרסביאקוזיס), אלא שהיא מתרחשת בגיל צעיר הרבה יותר ובאופן מהיר ולא הדרגתי כמו שמתרחש אצל אנשים מבוגרים, המאבדים את השמיעה בהדרגה ובגילאים מתקדמים.
#איך שומרים על האוזניים?
אנו מכירים את אטמי האוזניים, אבל יש למצוא את היעילים יותר ולא את אלו שדוחפים לאוזניים ועדיין שומעים את הרעש, חלש יותר אבל עדיין חזק. אלה לא מספיק טובים.
יש גם אוזניות מיוחדות וחוסמות רעש. אלה מקובלות בעיקר במקומות עבודה עם סביבות רועשות עד כדי נזק לשמיעה.
אז יש אמצעים פשוטים ומוצלחים כדי להימנע מנזק לאוזן הפנימית ורק צריך לאמץ אותן ולהקפיד על שימוש אמיתי ולא מזדמן, בכל רגע בו הרעש משמעותי ומסוכן.
הנה הפגיעה של הרעש בשמיעה (מתורגם):
https://youtu.be/-R307w05iJc
מתופף שמספר על השמיעה שנפגעה מהרעש ומכשיר שמיעה שהחזירה אותה (עברית):
https://youtu.be/34YFSjIS7DQ
מנועים על קוליים של מטוסים כמו "צווחת הרעם" יכולים לייצר רעש קטלני (עברית):
https://youtu.be/9acmcGABiNM
תופעה נוספת שנגרמת מרעש היא הטיניטוס (מתורגם):
https://youtu.be/TnsCsR2wDdk
יש מקומות ואירועים שמזמינים נזק לאוזניים (עברית):
https://youtu.be/Jub9ZQtLsHk
איך שומרים על השמיעה בצבא למשל? (עברית)
https://youtu.be/O5BA916V8po
ולמה הרעש כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
