שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פועלות האוזניות?
אוזניות (Headphones) הן אחד הפלאים הקטנים של העידן המודרני. היכולת להאזין למוסיקה, תכנית רדיו או לצפות בטלוויזיה, מבלי שמפריעים לך ובלא שתפריע בעצמך לסביבה, היא מהקסמים שמציעה הטכנולוגיה. דומה שהתרגלנו אליהם כבר מזמן, אבל מעניין לדעת כיצד פועלות האוזניות.
באוזניות יש מעין רמקולים קטנים, שנקראים דיאפרגמות. הם מוצמדים באמצעות קשת האוזניות אל האוזניים. כך מובטח שהמאזין יקבל את מרבית הצלילים. ההצמדה לאוזן מאפשרת להשמיע את הקולות בעוצמה נמוכה, שכבר היא לכשעצמה לא מפריעה לסביבה. אפשר לראות את זה היטב באוזניות כפתור, הנכנסות לאוזן וכמעט ולא מפריעות לנוכחים מסביב. באוזניות גדולות ואיכותיות יותר נוסף עוד רובד של אטימה, באמצעות כריות המקיפות את האוזן ומונעות מעבר של צלילים פנימה לאוזן והחוצה לסביבה. יש אוזניות הדורשות הגברה כדי להגיע לאיכות ועוצמת צליל משובחות יותר.
כמובן שהאוזניות לא משמשות רק תחליף איכותי וזול יחסית לרמקולים איכותיים, אלא גם אמצעי להאזנה פרטית, ללא הפרעות בשני הכיוונים, לא לסביבה ולא מהסביבה, לחובבי מוסיקה שרוצים ליהנות מחוויית שמע איכותית, מבלי להפריע לסביבתם.
איך אנו שומעים דברים שונים באוזן ימין ובאוזן שמאל? - זהו הסטריאו ולמי שלא שם לב, גם הרמקולים מנגנים תוכן שונה לכל צד. באוזניות עובר המידע דרך התקע שבקצה הכבל. התקע של האוזניות מפוצל לשלושה אזורים, המופרדים ביניהם בפסים שחורים. שני אזורים מעבירים את המידע לכל אחד מהצדדים של הסטריאו, ימין ושמאל, בעוד השלישי הוא המינוס המשותף לשני הצדדים. כך אנו נהנים מחווייה עשירה של האזנה בסטריאו, שמרגישה הרבה יותר רחבה ומציאותית מאשר האזנה במונו, שבה המוסיקה נדמה שמגיעה מקדימה וממקום אחד.
כך פועלות האוזניות:
http://youtu.be/1eCLzwlc_wM
הסבר מקיף על פעולת האוזניות והחלקים שלהן:
http://youtu.be/_W2z-ikIgM0
אוזניות איכות מודרניות מצוידות היום לא פעם במערכת סינון רעשים בשיטות שונות ומתוחכמות:
https://youtu.be/vuoxprrEwbg
והאופן שבו השפיעו הרגלי ההאזנה באוזניות על הפקת המוסיקה ועל המוסיקה עצמה (עברית):
https://youtu.be/k3O4BuflCBo?long=yes
איך פועל מנגנון לסינון רעשים?
סינון רעשים (Noise Cancelling) הוא צורך מורגש במצבים שבהם אנו זקוקים לפעילות שקטה ונמצאים בלב סביבה רועשת. אוזניות ומערכות קול שונות מצוידות במערכות למחיקת רעשים, שרובן מתבססות על 'פאזה הפוכה', שיטה שבה מיקרופונים מיוחדים "מאזינים" לרעש שבא מבחוץ ומשתמשים באמצעים אקוסטיים כדי להשתיקו.
המנגנון האלקטרוני החכם לסינון רעשים, שמותקן כיום במכשירים כאלה, דוגמת טלפונים חכמים ואוזניות איכותיות, מבחין בין רעש הרקע שמסביב לצליל המוסיקה או הדיבור שבאוזניות ומצמצם את רעש הרקע. כך ניתן להאזין למוסיקה בזמן טיסה, או לנהל שיחה בטלפון גם כשנמצאים בסביבה רועשת כמו רחוב הומה אדם, אוטובוס מלא בדיבורים ורעשים, או מועדון ריקודים מפוצץ אדם.
בשיטה זו מזהים המיקרופונים החיצוניים לסינון רעשים את כיווני רעש וחוסמים אותם נקודתית. מיקרופון חיצוני קולט את הרעש שבא מבחוץ ומערכת אלקטרונית "משמיעה" במקביל אליו את הרעש הזה בהיפוך, בשיטת 'הפאזה ההפוכה'. פעולה זו מצמצמת את מרבית הרעש ומשאירה את המוסיקה או את קולו של הדובר שבצד השני של הטלפון הסלולארי נקיים ובהירים יותר.
צמצום הרעש בשיטה זו משמש כיום באוזניות, מכוניות, תאי שקט ועוד. יש גם פיתוחים שמנסים לעשות זאת בעזרת מכשיר הנצמד אל החלון ומשתיק את רעש הרחוב.
אך אלגוריתם סינון הרעשים הממוצע, של הטלפון למשל, אינו מושלם. הוא פוגע ומטשטש גם את הקול שמצדו השני, שכן הוא מתבסס על הבחנה בין רעש הרקע לקולו של הדובר וצמצום הרעש כולו. שיטות מתקדמות יותר שפותחו לאחרונה מצליחות לצמצם רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע במוסיקה או בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון. כך מושתק הרעש המטריד, אך קולו של הדובר ברור יותר והמוסיקה נפגעת הרבה פחות.
הנה הסבר השיטה של פאזה הפוכה:
http://youtu.be/F7D_pnaexG0
מנגנון ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, מאפשר כיום בחירה בין סוגי ורמות סינון:
https://youtu.be/vuoxprrEwbg
הסבר השיטה לביטול רעשים שפותחה בידי מהנדסי חברת Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
הסבר מילולי יותר:
http://youtu.be/KHsXA_LE3e4
מערכת ביטול רעשים מודרנית ל אוזניות אלחוטיות הן ממש חכמות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
ופיתוח של כפתור שקט המאפשר לסנן את רעשי הרחוב בסלון שלך:
http://youtu.be/Mv6sBuwzLhk
מהן מסיבות אוזניות?
הייתם פעם במסיבה שנסגרה בגלל הרעש? קרה שלא אהבתם את המוסיקה? או שהיא הייתה חזקה לכם? או חלשה?
מסיבת אוזניות (Silent disco) היא מסיבה שאין בה רמקולים. במקום המוסיקה מהרמקולים, מצוידים כל המשתתפים בה בזוג אוזניות אלחוטיות, שאליהן משודרת המוסיקה לריקודים. מסיבות כאלה חביבות על שוחרי איכות הסביבה, שמעדיפים לצמצם כך את "זיהום הרעש" שגורמות מסיבות הרמקולים הרועשות. במסיבות הפתוחות שבחופי גואה בהודו, מקיימים כבר שנים מסיבות כאלה, בשל ההגבלות שהטילה הממשלה על עריכת מסיבות ורעש במקומות פתוחים.
מסיבת הריקודים באוזניות משודרת רק אליהן ובמרבית המקרים לא שומעים מסביב דבר. המעניין הוא שבמסיבה כזו ניתן לשדר לאוזניות במספר ערוצים שונים. כך יכולים לשמוע הרוקדים בטווח השידור מוסיקה שונה, שמשודרת ממספר די ג'ייז שונים. וכך במסיבה אחת ניתן לרקוד בו-זמנית גם טראנס, גם היפ הופ וגם דאבסטפ. כל משתתף יכול להחליש ולחזק כרצונו את המוסיקה באוזניות שלו ולבחור איזו מוסיקה לרקוד ולשמוע - הכל בלחיצה על כפתור באוזניות.
היתרון שבמסיבות אוזניות הוא היכולת לקיימן גם בנסיבות שבהן רעש יפריע לאנשים מסביב. כך הן למשל מאפשרות לקיים מסיבות רחוב נטולות רעש שמתקיימות גם בשעות שבהן רעש פומבי ומוסיקה רועשת עלולים להפריע. הפסקת השימוש במערכות הגברה וברמקולים רועשים היא ברכה גם לשוחרי בריאות, שאינם מעוניינים לפגוע בשמיעה של המשתתפים.
כבר בשנת 1969 חזה סרט מדע-בדיוני פיני את מסיבות האוזניות. הסרט ששמו "Ruusujen Aika" היה הראשון להציג את מה שנחשב מסיבת האוזניות הראשונה אי-פעם.
בישראל מתקיימות לעיתים מסיבות רחוב כמסיבות אוזניות. הן פותרות את בעיית הרעש ולא פעם מהוות פיתרון מצוין להעדפות הסגנון השונות של משתתפים אקראיים ברחוב.
הנה מסיבת האזניות, רק שימו לב שהמוסיקה נוספה רק לסרטון בלבד כי במציאות שומעים דממה:
https://youtu.be/CSUmopDW1GE
די ג'יי מסביר כיצד מפעילים מסיבת אוזניות:
https://youtu.be/ejOWd6QUSaA
הרוקדים מתלוננים שהמסיבה הזו היא לא חברתית:
https://youtu.be/zQUTxirnl4M
ובחיוך - כך היא נשמעת:
http://youtu.be/2v33W2h8HJI
מהי טכנולוגיית הסטרימינג?
סטרימינג (Streaming), או "הזרמת מדיה", היא טכנולוגיית אינטרנט שבה מעבירים מדיה דיגיטלית, כמו מוסיקה, רדיו או וידאו, באופן רציף ומתמשך. המשתמש נהנה מהמדיה בזמן אמת, כשהיא משוגרת אליו דרך האינטרנט והוא לא נאלץ להמתין עד שתרד כולה למכשיר שלו ורק אז יוכל ליהנות ממנה (כך היו הדברים בעבר).
בימים שהמחשב הפך למוקד בידור מרכזי והטלפון הנייד שלנו הפך לכל כך הרבה יותר מטלפון, סטרימינג היא אחת התופעות החזקות ביותר בטכנולוגיה הבידורית המודרנית. שירותים כמו "ספוטיפיי" (Spotify) ו"אפל מיוזיק" (Apple music) מספקים שירים בהזרמה, מהשרתים שלהם לאוזניות שלכם. הצעירים של ימינו, דור ה-X אם תרצו, אפילו לא יודעים מהם קבצי mp3.
הרעיון הפשוט בסטרימינג הוא שמרגע שהמשתמשים "התחברו" לספק המדיה, תוכן כמו מוסיקה וסרטים מועברים אליהם באופן שוטף וכמעט ללא המתנה. בדרך זו מאפשר הסטרימינג התגברות על עומסי העברת המידע ברשת האינטרנט תוך האזנה קלה ורציפה למוסיקה מהענן, צפייה בשידורים חיים באינטרנט ובסרטים ממאגרים מקוונים.
יכולות נהדרות אלה גם עודדו את הפרסונליזציה של שירותים כאלה, שלומדים כיום את המשתמשים וממליצים להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים, למשל, שהם עשויים לאהוב. בכך הם מגבירים את הנאמנות לשירות, את השימוש בו וההמלצות עליו לחברים.
בסטרימינג משתמשים גם שירותי הווידאו, הסרטים וסדרות כמו יוטיוב (YouTube), או "נטפליקס" (Netflix), שנוהגים להזרים סרטונים וסרטים, גם באיכות גבוהה מאד - לטלוויזיות החכמות שבבית, למחשבים ולסמארטפונים בתנועה.
בשידור תוכן בסטרימינג, הוא מושמע או מוצג למשתמש, עוד בטרם הסתיים תהליך ההעברה של כל המידע המרכיב אותו. כלומר, כבר בזמן הזרמת התוכן דרך האינטרנט יכול המשתמש לשמוע או לצפות בחלק שכבר הספיק להגיע למחשבו או אל הטלפון שלו עד אותו הרגע.
השיטה לבצע זאת היא ב"הזרמת" המדיה בחלקים ולא בבת-אחת. במקום שהמשתמש יקבל את כל השיר למשל, ורק אז יתחיל להאזין לו, מועבר אליו חלק קטן מהשיר והוא מתחיל להתנגן, כשבזמן שהוא שומע את החלק שכבר אצלו, מוזרם אליו החלק הבא. כך מושמעים ברצף כל חלקי השיר, כיחידה אחת. כך בדיוק מנוגנים גם סרטים בסטרימינג, כשבכל שלב עוברים חלקים מהסרט (כמה אלפי פריימים), במקביל לצפייה בו.
הנה שוק הסטרימינג המודרני שבמרכזו נטפליקס (עברית):
https://youtu.be/aeeFnx0nzDI
הסבר על הסטרימינג ויתרונותיו:
https://youtu.be/UpbfcI7Zbqw
ספוטיפיי - שירות הסטרימינג המוסיקלי המוביל כיום (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
והסטרימינג של המוזיקה הוא שהמליך סופית את הסינגל על פני האלבום (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
מי המציא את האוזניות מסננות הרעשים?
נראה שהתרגלנו די מהר לקיומן של האוזניות האלחוטיות הזעירות, עם ביטול הרעשים האקטיבי (Active Noise canceling ובקיצור ANC). העקרון ברור: צמצום רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון, או במוסיקה.
השיטה מתבססת על מיקרופונים מיוחדים שמכניסים את הרעש, שמטופל על ידי מנגנון המשתיק בדיוק אותו ומשאיר את האוזניות לצליל הרצוי - מוסיקה או שיחה.
יש משהו באוזניות הללו שמאפשר לנו להנתק מהרעש שמקיף אותנו כל הזמן וליהנות מהשקט ובעיקר מהרעש שאנחנו אוהבים ושנקרא "המוסיקה שלנו". פשוט ממכר.
השחקנית העיקרית בשוק הזה הייתה, עד לפני כמה שנים, חברת Bose. זה ממש לא במקרה, כי Bose היא מי שהמציאה ופיתחה את הטכנולוגיה הזו ראשונה.
למעשה, האדם שעלה על הרעיון לייצר אוזניות המבטלות רעשים היה מנכ"ל חברת האודיו Bose והאיש החזק בה, ד"ר אמר בוז (Amar Bose).
בוז, מייסד החברה, טס בשנות ה-70 בטיסה מציריך לבוסטון. כמו בכל טיסותיו, הוא נוכח שוב עד כמה רעש הטיסה וליתר דיוק רעש המנועים ומערכות המטוס, מפריע לו להאזין למוסיקה. באותה טיסה הוא מחליט לפתח מערכת לביטול רעשים, שתשתיק את הרעש הזה.
הדרך תהיה ארוכה ויקרה, אבל בוז עומד בראש חברת אודיו מובילה והוא עצמו הראה בעבר גם תבונה עסקית וגם חושים מצוינים לפיתוח של טכנולוגיות קול משובחות. 50 מיליון דולר ועשר שנים אחר-כך, ב-1986, הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של מערכת ביטול הרעשים שפיתחה Bose.
האוזניות הראשונות נרכשו עבור טייסים במטוסי נוסעים ובמטוסי קרב. פה ושם הוזמנו אזניות כאלה עבור הנוסעים במחלקות הראשונות ומחלקות העסקים במטוסים מסחריים.
השנים עברו ואם עד לא מזמן היה שוק האוזניות מבטלות הרעש שוק פרימיום, שהוא יקר מאוד, בשנים האחרונות הופכת טכנולוגיית ביטול הרעשים האקטיבי (ANC) לזולה ונגישה במיוחד.בשוק נמכרות כיום אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי במחירים שמתחילים במאות שקלים בודדות.
וכך מופצים היום בשוק אינספור דגמים של אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי. חלקן אוזניות גדולות וקלאסיות, בגודל מלא, היושבות על האוזניים, מכסות אותן ומצוידות במערכות ביטול רעשים מתוחכמות, אך נמכרים גם המוני דגמים של אוזניות אין-איר (In ear) קטנות, שעושות עבודה טובה, ברמות שונות של ניקוי או ביטול רעשים וגובות מחיר בהתאם.
אוזניות האין-איר הללו הן אוזניות זעירות ואלחוטיות, היושבות בתוך האוזן ומבטלות רעשים בגבורה. ההצלחה שלהן היא תודות לשבבים משוכללים, זולים וזעירים מאי פעם, של חברות שבבים כמו קוואלקום ומתחרותיה ומזעור של הרמקולים האיכותיים ומערכות האלקטרוניקה לביטול הרעשים, לגדלים שלא יאומנו.
וכך, עם דגמים היושבים מעל האוזן ומקיפים אותה, כמו דגם Sony WH-H900N המשובח של שנת 2021 ודומיו, ודגמים בתוך האוזן כמו אלה של חברת Jabra או אפילו באייר פודס של Apple, השוק הזה מתפוצץ ומגיע לכל כיס כמעט.
הנה סיפור המצאת האוזניות מבטלות הרעשים של מייסד Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
אוזניות עם מערכת סינון רעשים אקטיבית מצליחות להשתיק את הרעש כמעט לחלוטין:
https://youtu.be/-1bVSz3hs4c
היום שוק האוזניות עם ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, הוא עצום (עברית):
https://youtu.be/LpTyBNRAFJM
סקירת אוזניות עם סינון רעשים אקטיבי (עברית):
https://youtu.be/tKdfnjRjMkM
ומערכת ביטול הרעשים המודרנית והחכמה לאוזניות האלחוטיות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
מה זה בלוטות'?
טכנולוגיית Bluetooth היא תקן תקשורת אלחוטית למרחקים קצרים, המייצר רשת מקומית זמנית לפי הצורך ומחבר באופן אלחוטי בין מכשירים דיגיטליים קרובים.
בכך הבלוטות' מאפשר למשל לחבר מכשירים דיגיטליים קרובים, כמו רמקולים או אוזניות אלחוטיות, למכשירים המפיקים דיבור ומוסיקה, כמו טלפונים חכמים, מערכות קול ועוד. שימוש אחר הוא חיבור אלחוטי של מחשבים למדפסת.
תקן הבלוטות' (Bluetooth) הוא תקן טכנולוגי שאיחד פרוטוקולי תקשורת שונים לפרוטוקול אחד ואחיד. זו טכנולוגיה אלחוטית להעברת מידע בטווח קצר, שפותחה על ידי חברת אריקסון השוודית, ביחד עם IBM, נוקיה, אינטל וטושיבה. היא נועדה כדי לקשר בין טלפונים סלולאריים, מחשבים ניידים, מדפסות, מחשבי כף יד ואוזניות.
תדר הפעולה של בלותות' הוא 2.4GHz.
על המקור המרתק של השם והסמל שלו קראו בתגית "בלוטות', סמלים".
כך פועלת תקשורת הבלוטות':
https://youtu.be/cxP0Mdoz_Bo
וסרטון שמסביר את הבלוטות' (עברית):
http://youtu.be/cRfKR2oL4yk
מה היה הווקמן?
השנה היא 1979 וחברת האלקטרוניקה Sony פורצת לשוק עם מכשיר חדשני ומדהים, שחולל סערה מיידית. זה היה הווקמן (TPS-L2 Walkman) - מכשיר להאזנה אישית לקלטות מוסיקה, שאפשר לאנשים להאזין למוסיקה באוזניות אישיות. החברה הדגישה את הפרטיות והניידות, ביחד עם איכות צליל ומחיר זול.
מתכנן המכשיר היה נובוטושי קיהרה, המהנדס של חטיבת האודיו של החברה. אבל הוגה הרעיון והממציא של הווקמן היה דווקא מנכ"ל החברה אקיו מוריטה, מי שהיה "הסטיב ג'ובס" הראשון, ממציא ויזם מוכשר וממייסדי חברת "סוני", שרצה לשמוע אופרות במהלך טיסותיו הארוכות והתכופות.
שתי חטיבות שונות בחברת סוני עבדו על שני פיתוחים במקביל, מבלי לדעת זו על הפרויקט של זו. אחת פיתחה את הווקמן, בעוד שהשנייה פיתחה אוזניות קומפקטיות וקלות במיוחד. כשהושלמו הפיתוחים, איחדו בחברה את שניהם והתקבל המכשיר שעתיד לחולל סערה ומהפכה בהרגלי האזנה למוסיקה.
הדגם הראשון של הווקמן היה TPS-L2. הוא צוייד בשני חיבורי אוזניות ופעל על שתי סוללות קטנות וזולות. גם המכשיר לא היה יקר כל כך, לפחות לא כמו שצפוי מדגם ראשון וחדשני של מערכת להאזנה איכותית למוסיקה ועוד אחד שניתן לקחת לכל מקום.
מכשיר הווקמן חולל סערה של ממש. הוא הפך את הקלטות למוצר המוסיקה החם ביותר ולראשונה בהיסטוריה ירדו מכירות התקליטים, שבמשך 100 שנה עד אז, עלו כל הזמן. בהמשך, הוא עתיד להפוך ל"דיסקמן" שיפתח מוריטה בסוני ולנגני ה-mp3 העתידיים.
ואגב, המהפכה הייתה לא פחות בגלל מה שלא היה בווקמן - הוא היה מכשיר המוסיקה הראשון שיוצר להאזנה, אך לא צוייד ברמקולים. למבוגרים, אגב, הייתה לא מעט ביקורת על כך שהמכשיר מבודד את הצעירים זה מזה ואנשים מסתגרים עם המוסיקה שלהם ומתנתקים בעזרתו מהעולם. מצד שני, סוף סוף הם זכו לקצת שקט מהרוק הכבד שהמתבגרים שלהם כל כך אוהבים...
הנה הסיפור המופלא של הווקמן:
http://youtu.be/XBRmq3sYePM
כתבת טלוויזיה מאותם ימים:
https://youtu.be/GL5k9oTWqBw
מוצרי הווקמן לדורותיהם:
http://youtu.be/xBFORMC4ykw?t=23s&end=3m58s
הווקמן המקורי:
http://youtu.be/Q2D8cqOslwk
פרסומת לדור השני של הווקמן:
https://youtu.be/7lipckhgG5g
כך ניתן היה להפוך אותו למערכת סטריאו - מחברים למגבר עם רמקולים ומאזינים:
http://youtu.be/E3CEFpI_0G4
עם האוזניות שלו:
http://youtu.be/1PND7G_JBQU
הקנאה במי שהחזיק במכשיר הקסם הזה אז:
http://youtu.be/hhVNqeo3LeE
כך עושים היכרות לילדים של היום עם הווקמן והקסטות, הקלטות שלו:
http://youtu.be/Q_nBd8GbrtY
ושיר של קט סטיבנס "אבא ובן":
https://youtu.be/XS3sOS2tl64
מהו תרגום סימולטני?
תרגום סימולטני (Simultaneous translation) הוא תרגום של דיבור בזמן הדיבור עצמו, או בתום המשפט או הפסקה של הדובר. פירוש המילה סימולטני הוא "בּוֹ-בַּזְּמַן".
התרגום הסימולטני נהוג כשמנהיגים, למשל, נואמים או מדברים אל אחרים שאינם דוברים את שפתם או אל התקשורת ויש להבינם בזמן הדיבור, זמן אמת.
מתורגמנים שמתרגמים בתרגום סימולטני חייבים להיות בעלי ידע והבנה מעמיקים, הן בשפת הדוברים והן בשפת היעד, שאליה הם מתרגמים את דבריהם. כמובן שהידע שלהם חייב לכלול היכרות עם התחום שבו עוסקים הנאום, ההרצאה וכדומה. כאלה הם גם המתורגמנים לשפת סימנים, שמתרגמים סימולטנית את הדברים, למשתתפים כבדי שמיעה או חירשים.
תרגום סימולטני נהוג לא פעם בכנסים בינלאומיים ורבי-משתתפים, שבהם הדוברים מדברים בשפות שונות. בכנסים כאלו דוברים הנואמים בשפתם, כשתוך כדי כך המתורגמנים שומעים באוזניות את דבריהם ומתרגמים את הדברים בדיבור למיקרופון - לשפות המאזינים. בצורה כזו יכולים האחרונים להאזין לתרגום הסימולטני באוזניות, איש איש בשפתו.
לא פעם משתמשים במתורגמנים לתרגום עוקב, סוג של תרגום סימולטני לשיחה בין אנשים שאינם דוברים זה את שפתו של זה. בתרגום העוקב ממתינים המתורגמנים עד שהדוברים יסיימו את דבריהם, או חלק מהם ואז הם מתרגמים אותם.
תרגום כזה משמש למשל בפגישות בין מנהיגים או אישים מדיניים, בפגישות עסקיות רמות דרג ובכל סוגי המפגשים שבהם חשובים מאד הפרטים והדוברים חשים בנוח לדבר דווקא בשפת האם שלהם.
כיום מתחרות חברות תוכנה שונות על פיתוח של כלים ממוחשבים לתרגום סימולטני בתוכנות ובשירותי צ'אט מקוונים. כך יכולים לשוחח או להתכתב ביניהם, אנשים מרחבי העולם, ללא מגבלות של שפה.
הנה התרגום הסימולטני ואחד האירועים שמדגימים כמה הוא קשה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
תרגום סימולטני מקוון (עברית):
http://youtu.be/LKB3FdgjexU
וכך נשמעת מתורגמנית סימולטנית בוועידות ובכנסים (מתורגם):
http://youtu.be/X5ozP44P4hI
איך עשה נגן האייפוד מהפכה?
האייפוד (iPod) לא היה נגן ה-mp3 הראשון בעולם. הוא אפילו לא היה הטוב שבהם, או הזול, או המתוחכם, הקטן או המלהיב. הוא פשוט היה נגן mp3 של חברת אפל ובשנת 2001 הוא החל לא פחות ממהפכה.
זה החל כשחברת המחשבים הצומחת מחדש, חברת אפל, הוציאה באיחור את נגן המוסיקה שלה. בשוק כבר היו רבים כאלה, חלקם מצוינים. ועדיין אפל עשתה את מה שהיא תמיד ידעה לעשות.
האייפוד היה נגן מוסיקה מעוצב למשעי, עם איכות צליל מעולה ומסך טקסט שגלגל ניווט מכני שימש לגלול בו את רשימת השירים והתיקיות. בצידי הגלגל היו כפתורי ההפעלה, לנגינת השירים.
האייפוד היה נוח להפעלה והיה בו מקום ליותר מ-1,000 שירים. זה לא קרה סתם, אלא בשילוב המצוין של כונן קשיח קטנטן וחדשני, עם "עיצוב אפלי" ואיכות צליל נהדרת.
אבל אפל עשתה עוד מעשה גאוני. סטיב ג'ובס והמעצב הראשי שלו, ג'ונתן אייבס, שני אלופים בהבנת השיווק והמיתוג, החליטו על צבעו הלבן של האייפוד, צבע של טוהר וניקיון. סטיב ג'ובס, המינימליסט וחובב הזן, ביחד עם ג'ונתן אייבס, המעצב שהוכיח את גאוניותו בעיצוב מחשב ה-iMac, הפליאו להצמיד לאייפוד גם אוזניות בצבע לבן.
מה העניין, אתם ודאי שואלים. ובכן, בתקופה שבה כל יצרן קוריאני או יפאני שיווק נגני mp3, לא בלט אף נגן לטובה. כולם היו טובים פחות או יותר, אבל היו טמונים בכיס והאוזניות שלהם היו לרוב שחורות.
כמו האיימק, המחשב המעוצב שהוציאו שנים ספורות לפני כן ושבלט מול כל המחשבים צבועי הקרם והמשעממים, בלטו לפתע לעיני כולם האוזניות המעוצבות, עם החוט הלבן של האייפוד. הלבן של האוזניות הבליט את המשתמש בהם כבעלים גאה של אייפוד וכמי ששוחר איכות ויוקרה.
למה יוקרה, מיינד יו? - כי האייפוד היה יקר.
אבל כולם רצו אותו ולרבים מהם היה מספיק כסף כדי לקנות את המכשיר הנחשק, הטכנולוגי והמתומחר בהתאם.
האייפוד, מיותר לציין, הפך להיט היסטרי. בארצות הברית השתמשו בו מעל 60% מבעלי הנגנים וגם בשאר העולם רכשו אותו כמו לחמניות חמות. בדור השני שלו הגיע גלגל המגע. אחר כך למדה אפל לשלב בגלגל המגע גם לחיצה ובדור הרביעי נכנסו הכפתורים לתוך הגלגל עצמו. המינימליזם האהוב כל כך על ג'ובס הושלם.
כשהוצג ה"אייפוד פוטו" הסתבר שהאייפוד הפך גם לאלבום תמונות אישי וה"אייפוד וידאו" שאחריו, אייפוד מהדור החמישי, החל לנגן גם סרטוני וידאו.
שלמות. לא פחות.
על הדרך הצליחה אפל לעשות מהפכה גם בהרגלי ההורדה. אם כל הנגנים אפשרו לנגן קבצי מוסיקה שרובם היו לא חוקיים, מהורדות באיכות נמוכה מהרשת או המרות של דיסקים שנעשו בבית, אפל פתחה את חנות המוסיקה המקוונת שלה, iTunes, שבניגוד לכל התחזיות הפכה ללהיט היסטרי.
הנוחות בה ניתן היה לקנות שיר במחיר של דולר ולקבלו מיידית, באיכות שמע מעולה ובלי חיפושים או המתנה, "פיתתה" רבים מבעלי האייפוד לרכוש מוסיקה באופן חוקי.
העולם, מיותר לציין, הופתע. הסתבר שאנשים כן מוכנים לשלם על מוסיקה להורדה, אם רק נותנים להם לעשות את זה בנוחות, במהירות, בסטייל ובמחיר הוגן. אחת ההברקות של אפל הייתה שהם אפשרו לרכוש שירים בודדים ולא דרשו שהמשתמש יקנה אלבום שלם בשביל לשמוע שיר אהוב אחד. שינוי קטן זה, אגב, עתיד לשנות את הרגלי ההאזנה של הדורות הבאים וליצור מודל עסקי מטורף לתעשיית הסטרימינג שתצמח ממנו. שירים בודדים, פלייליסטים שיוצרים משתמשים או ידוענים - כל אלה יחליפו את האלבומים, שהפכו לזיכרון מתקופות אחרות.
והייתה גם סדרת האייפוד נאנו, של מכשירים זעירים וזולים יחסית למוצרי אפל. אלה אפשרו לכולם ליהנות מהתפוח האיכותי של ג'ובס.
ועדיין, דומה שההפתעה הגדולה הגיעה דווקא מהאייפון, הטלפון הסלולארי של אפל שיצא מעט אחר כך ושינה גם את האייפוד. כי כשאפל ראתה את ההצלחה האדירה של מסך המגע באייפון וההתנפלות על האפליקציות שלו, היא החליטה שמה שטוב לטלפון החכם יהיה טוב גם לנגני המוסיקה שלה.
התוצאה המשעשעת הייתה שהאייפון, שהוצג בהכרזה עליו כ"טלפון סלולארי משולב אייפוד", הפך להשראה לאייפוד טאץ', נגן משוכלל עם ממשק מולטי-טאץ' כמו של האייפון, שאפשר היה להתקין בו אפליקציות, לשלוח מיילים, לשמוע מוסיקה, לצפות בסרטונים ואפילו לגלוש באינטרנט.
הכל היה בו, מלבד שיחות טלפון. כי הלכו גלגל הניווט והתפריטים עם הספריות, נעלמו רשימת האמנים והשירים ברשימה - הטאץ' הציע פשוט אייפון, ללא הטלפון.
הנה סיפורו של האייפוד:
http://youtu.be/z3G45_GnNco
האבולוציה של האייפוד:
http://youtu.be/kVX-Ko1NLAc
וכל דגמי האייפוד לדורותיהם:
http://youtu.be/YtD3pLDBcuQ
אוזניות (Headphones) הן אחד הפלאים הקטנים של העידן המודרני. היכולת להאזין למוסיקה, תכנית רדיו או לצפות בטלוויזיה, מבלי שמפריעים לך ובלא שתפריע בעצמך לסביבה, היא מהקסמים שמציעה הטכנולוגיה. דומה שהתרגלנו אליהם כבר מזמן, אבל מעניין לדעת כיצד פועלות האוזניות.
באוזניות יש מעין רמקולים קטנים, שנקראים דיאפרגמות. הם מוצמדים באמצעות קשת האוזניות אל האוזניים. כך מובטח שהמאזין יקבל את מרבית הצלילים. ההצמדה לאוזן מאפשרת להשמיע את הקולות בעוצמה נמוכה, שכבר היא לכשעצמה לא מפריעה לסביבה. אפשר לראות את זה היטב באוזניות כפתור, הנכנסות לאוזן וכמעט ולא מפריעות לנוכחים מסביב. באוזניות גדולות ואיכותיות יותר נוסף עוד רובד של אטימה, באמצעות כריות המקיפות את האוזן ומונעות מעבר של צלילים פנימה לאוזן והחוצה לסביבה. יש אוזניות הדורשות הגברה כדי להגיע לאיכות ועוצמת צליל משובחות יותר.
כמובן שהאוזניות לא משמשות רק תחליף איכותי וזול יחסית לרמקולים איכותיים, אלא גם אמצעי להאזנה פרטית, ללא הפרעות בשני הכיוונים, לא לסביבה ולא מהסביבה, לחובבי מוסיקה שרוצים ליהנות מחוויית שמע איכותית, מבלי להפריע לסביבתם.
איך אנו שומעים דברים שונים באוזן ימין ובאוזן שמאל? - זהו הסטריאו ולמי שלא שם לב, גם הרמקולים מנגנים תוכן שונה לכל צד. באוזניות עובר המידע דרך התקע שבקצה הכבל. התקע של האוזניות מפוצל לשלושה אזורים, המופרדים ביניהם בפסים שחורים. שני אזורים מעבירים את המידע לכל אחד מהצדדים של הסטריאו, ימין ושמאל, בעוד השלישי הוא המינוס המשותף לשני הצדדים. כך אנו נהנים מחווייה עשירה של האזנה בסטריאו, שמרגישה הרבה יותר רחבה ומציאותית מאשר האזנה במונו, שבה המוסיקה נדמה שמגיעה מקדימה וממקום אחד.
כך פועלות האוזניות:
http://youtu.be/1eCLzwlc_wM
הסבר מקיף על פעולת האוזניות והחלקים שלהן:
http://youtu.be/_W2z-ikIgM0
אוזניות איכות מודרניות מצוידות היום לא פעם במערכת סינון רעשים בשיטות שונות ומתוחכמות:
https://youtu.be/vuoxprrEwbg
והאופן שבו השפיעו הרגלי ההאזנה באוזניות על הפקת המוסיקה ועל המוסיקה עצמה (עברית):
https://youtu.be/k3O4BuflCBo?long=yes
סינון רעשים (Noise Cancelling) הוא צורך מורגש במצבים שבהם אנו זקוקים לפעילות שקטה ונמצאים בלב סביבה רועשת. אוזניות ומערכות קול שונות מצוידות במערכות למחיקת רעשים, שרובן מתבססות על 'פאזה הפוכה', שיטה שבה מיקרופונים מיוחדים "מאזינים" לרעש שבא מבחוץ ומשתמשים באמצעים אקוסטיים כדי להשתיקו.
המנגנון האלקטרוני החכם לסינון רעשים, שמותקן כיום במכשירים כאלה, דוגמת טלפונים חכמים ואוזניות איכותיות, מבחין בין רעש הרקע שמסביב לצליל המוסיקה או הדיבור שבאוזניות ומצמצם את רעש הרקע. כך ניתן להאזין למוסיקה בזמן טיסה, או לנהל שיחה בטלפון גם כשנמצאים בסביבה רועשת כמו רחוב הומה אדם, אוטובוס מלא בדיבורים ורעשים, או מועדון ריקודים מפוצץ אדם.
בשיטה זו מזהים המיקרופונים החיצוניים לסינון רעשים את כיווני רעש וחוסמים אותם נקודתית. מיקרופון חיצוני קולט את הרעש שבא מבחוץ ומערכת אלקטרונית "משמיעה" במקביל אליו את הרעש הזה בהיפוך, בשיטת 'הפאזה ההפוכה'. פעולה זו מצמצמת את מרבית הרעש ומשאירה את המוסיקה או את קולו של הדובר שבצד השני של הטלפון הסלולארי נקיים ובהירים יותר.
צמצום הרעש בשיטה זו משמש כיום באוזניות, מכוניות, תאי שקט ועוד. יש גם פיתוחים שמנסים לעשות זאת בעזרת מכשיר הנצמד אל החלון ומשתיק את רעש הרחוב.
אך אלגוריתם סינון הרעשים הממוצע, של הטלפון למשל, אינו מושלם. הוא פוגע ומטשטש גם את הקול שמצדו השני, שכן הוא מתבסס על הבחנה בין רעש הרקע לקולו של הדובר וצמצום הרעש כולו. שיטות מתקדמות יותר שפותחו לאחרונה מצליחות לצמצם רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע במוסיקה או בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון. כך מושתק הרעש המטריד, אך קולו של הדובר ברור יותר והמוסיקה נפגעת הרבה פחות.
הנה הסבר השיטה של פאזה הפוכה:
http://youtu.be/F7D_pnaexG0
מנגנון ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, מאפשר כיום בחירה בין סוגי ורמות סינון:
https://youtu.be/vuoxprrEwbg
הסבר השיטה לביטול רעשים שפותחה בידי מהנדסי חברת Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
הסבר מילולי יותר:
http://youtu.be/KHsXA_LE3e4
מערכת ביטול רעשים מודרנית ל אוזניות אלחוטיות הן ממש חכמות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
ופיתוח של כפתור שקט המאפשר לסנן את רעשי הרחוב בסלון שלך:
http://youtu.be/Mv6sBuwzLhk
הייתם פעם במסיבה שנסגרה בגלל הרעש? קרה שלא אהבתם את המוסיקה? או שהיא הייתה חזקה לכם? או חלשה?
מסיבת אוזניות (Silent disco) היא מסיבה שאין בה רמקולים. במקום המוסיקה מהרמקולים, מצוידים כל המשתתפים בה בזוג אוזניות אלחוטיות, שאליהן משודרת המוסיקה לריקודים. מסיבות כאלה חביבות על שוחרי איכות הסביבה, שמעדיפים לצמצם כך את "זיהום הרעש" שגורמות מסיבות הרמקולים הרועשות. במסיבות הפתוחות שבחופי גואה בהודו, מקיימים כבר שנים מסיבות כאלה, בשל ההגבלות שהטילה הממשלה על עריכת מסיבות ורעש במקומות פתוחים.
מסיבת הריקודים באוזניות משודרת רק אליהן ובמרבית המקרים לא שומעים מסביב דבר. המעניין הוא שבמסיבה כזו ניתן לשדר לאוזניות במספר ערוצים שונים. כך יכולים לשמוע הרוקדים בטווח השידור מוסיקה שונה, שמשודרת ממספר די ג'ייז שונים. וכך במסיבה אחת ניתן לרקוד בו-זמנית גם טראנס, גם היפ הופ וגם דאבסטפ. כל משתתף יכול להחליש ולחזק כרצונו את המוסיקה באוזניות שלו ולבחור איזו מוסיקה לרקוד ולשמוע - הכל בלחיצה על כפתור באוזניות.
היתרון שבמסיבות אוזניות הוא היכולת לקיימן גם בנסיבות שבהן רעש יפריע לאנשים מסביב. כך הן למשל מאפשרות לקיים מסיבות רחוב נטולות רעש שמתקיימות גם בשעות שבהן רעש פומבי ומוסיקה רועשת עלולים להפריע. הפסקת השימוש במערכות הגברה וברמקולים רועשים היא ברכה גם לשוחרי בריאות, שאינם מעוניינים לפגוע בשמיעה של המשתתפים.
כבר בשנת 1969 חזה סרט מדע-בדיוני פיני את מסיבות האוזניות. הסרט ששמו "Ruusujen Aika" היה הראשון להציג את מה שנחשב מסיבת האוזניות הראשונה אי-פעם.
בישראל מתקיימות לעיתים מסיבות רחוב כמסיבות אוזניות. הן פותרות את בעיית הרעש ולא פעם מהוות פיתרון מצוין להעדפות הסגנון השונות של משתתפים אקראיים ברחוב.
הנה מסיבת האזניות, רק שימו לב שהמוסיקה נוספה רק לסרטון בלבד כי במציאות שומעים דממה:
https://youtu.be/CSUmopDW1GE
די ג'יי מסביר כיצד מפעילים מסיבת אוזניות:
https://youtu.be/ejOWd6QUSaA
הרוקדים מתלוננים שהמסיבה הזו היא לא חברתית:
https://youtu.be/zQUTxirnl4M
ובחיוך - כך היא נשמעת:
http://youtu.be/2v33W2h8HJI
סטרימינג (Streaming), או "הזרמת מדיה", היא טכנולוגיית אינטרנט שבה מעבירים מדיה דיגיטלית, כמו מוסיקה, רדיו או וידאו, באופן רציף ומתמשך. המשתמש נהנה מהמדיה בזמן אמת, כשהיא משוגרת אליו דרך האינטרנט והוא לא נאלץ להמתין עד שתרד כולה למכשיר שלו ורק אז יוכל ליהנות ממנה (כך היו הדברים בעבר).
בימים שהמחשב הפך למוקד בידור מרכזי והטלפון הנייד שלנו הפך לכל כך הרבה יותר מטלפון, סטרימינג היא אחת התופעות החזקות ביותר בטכנולוגיה הבידורית המודרנית. שירותים כמו "ספוטיפיי" (Spotify) ו"אפל מיוזיק" (Apple music) מספקים שירים בהזרמה, מהשרתים שלהם לאוזניות שלכם. הצעירים של ימינו, דור ה-X אם תרצו, אפילו לא יודעים מהם קבצי mp3.
הרעיון הפשוט בסטרימינג הוא שמרגע שהמשתמשים "התחברו" לספק המדיה, תוכן כמו מוסיקה וסרטים מועברים אליהם באופן שוטף וכמעט ללא המתנה. בדרך זו מאפשר הסטרימינג התגברות על עומסי העברת המידע ברשת האינטרנט תוך האזנה קלה ורציפה למוסיקה מהענן, צפייה בשידורים חיים באינטרנט ובסרטים ממאגרים מקוונים.
יכולות נהדרות אלה גם עודדו את הפרסונליזציה של שירותים כאלה, שלומדים כיום את המשתמשים וממליצים להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים, למשל, שהם עשויים לאהוב. בכך הם מגבירים את הנאמנות לשירות, את השימוש בו וההמלצות עליו לחברים.
בסטרימינג משתמשים גם שירותי הווידאו, הסרטים וסדרות כמו יוטיוב (YouTube), או "נטפליקס" (Netflix), שנוהגים להזרים סרטונים וסרטים, גם באיכות גבוהה מאד - לטלוויזיות החכמות שבבית, למחשבים ולסמארטפונים בתנועה.
בשידור תוכן בסטרימינג, הוא מושמע או מוצג למשתמש, עוד בטרם הסתיים תהליך ההעברה של כל המידע המרכיב אותו. כלומר, כבר בזמן הזרמת התוכן דרך האינטרנט יכול המשתמש לשמוע או לצפות בחלק שכבר הספיק להגיע למחשבו או אל הטלפון שלו עד אותו הרגע.
השיטה לבצע זאת היא ב"הזרמת" המדיה בחלקים ולא בבת-אחת. במקום שהמשתמש יקבל את כל השיר למשל, ורק אז יתחיל להאזין לו, מועבר אליו חלק קטן מהשיר והוא מתחיל להתנגן, כשבזמן שהוא שומע את החלק שכבר אצלו, מוזרם אליו החלק הבא. כך מושמעים ברצף כל חלקי השיר, כיחידה אחת. כך בדיוק מנוגנים גם סרטים בסטרימינג, כשבכל שלב עוברים חלקים מהסרט (כמה אלפי פריימים), במקביל לצפייה בו.
הנה שוק הסטרימינג המודרני שבמרכזו נטפליקס (עברית):
https://youtu.be/aeeFnx0nzDI
הסבר על הסטרימינג ויתרונותיו:
https://youtu.be/UpbfcI7Zbqw
ספוטיפיי - שירות הסטרימינג המוסיקלי המוביל כיום (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
והסטרימינג של המוזיקה הוא שהמליך סופית את הסינגל על פני האלבום (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
אוזניות
נראה שהתרגלנו די מהר לקיומן של האוזניות האלחוטיות הזעירות, עם ביטול הרעשים האקטיבי (Active Noise canceling ובקיצור ANC). העקרון ברור: צמצום רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון, או במוסיקה.
השיטה מתבססת על מיקרופונים מיוחדים שמכניסים את הרעש, שמטופל על ידי מנגנון המשתיק בדיוק אותו ומשאיר את האוזניות לצליל הרצוי - מוסיקה או שיחה.
יש משהו באוזניות הללו שמאפשר לנו להנתק מהרעש שמקיף אותנו כל הזמן וליהנות מהשקט ובעיקר מהרעש שאנחנו אוהבים ושנקרא "המוסיקה שלנו". פשוט ממכר.
השחקנית העיקרית בשוק הזה הייתה, עד לפני כמה שנים, חברת Bose. זה ממש לא במקרה, כי Bose היא מי שהמציאה ופיתחה את הטכנולוגיה הזו ראשונה.
למעשה, האדם שעלה על הרעיון לייצר אוזניות המבטלות רעשים היה מנכ"ל חברת האודיו Bose והאיש החזק בה, ד"ר אמר בוז (Amar Bose).
בוז, מייסד החברה, טס בשנות ה-70 בטיסה מציריך לבוסטון. כמו בכל טיסותיו, הוא נוכח שוב עד כמה רעש הטיסה וליתר דיוק רעש המנועים ומערכות המטוס, מפריע לו להאזין למוסיקה. באותה טיסה הוא מחליט לפתח מערכת לביטול רעשים, שתשתיק את הרעש הזה.
הדרך תהיה ארוכה ויקרה, אבל בוז עומד בראש חברת אודיו מובילה והוא עצמו הראה בעבר גם תבונה עסקית וגם חושים מצוינים לפיתוח של טכנולוגיות קול משובחות. 50 מיליון דולר ועשר שנים אחר-כך, ב-1986, הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של מערכת ביטול הרעשים שפיתחה Bose.
האוזניות הראשונות נרכשו עבור טייסים במטוסי נוסעים ובמטוסי קרב. פה ושם הוזמנו אזניות כאלה עבור הנוסעים במחלקות הראשונות ומחלקות העסקים במטוסים מסחריים.
השנים עברו ואם עד לא מזמן היה שוק האוזניות מבטלות הרעש שוק פרימיום, שהוא יקר מאוד, בשנים האחרונות הופכת טכנולוגיית ביטול הרעשים האקטיבי (ANC) לזולה ונגישה במיוחד.בשוק נמכרות כיום אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי במחירים שמתחילים במאות שקלים בודדות.
וכך מופצים היום בשוק אינספור דגמים של אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי. חלקן אוזניות גדולות וקלאסיות, בגודל מלא, היושבות על האוזניים, מכסות אותן ומצוידות במערכות ביטול רעשים מתוחכמות, אך נמכרים גם המוני דגמים של אוזניות אין-איר (In ear) קטנות, שעושות עבודה טובה, ברמות שונות של ניקוי או ביטול רעשים וגובות מחיר בהתאם.
אוזניות האין-איר הללו הן אוזניות זעירות ואלחוטיות, היושבות בתוך האוזן ומבטלות רעשים בגבורה. ההצלחה שלהן היא תודות לשבבים משוכללים, זולים וזעירים מאי פעם, של חברות שבבים כמו קוואלקום ומתחרותיה ומזעור של הרמקולים האיכותיים ומערכות האלקטרוניקה לביטול הרעשים, לגדלים שלא יאומנו.
וכך, עם דגמים היושבים מעל האוזן ומקיפים אותה, כמו דגם Sony WH-H900N המשובח של שנת 2021 ודומיו, ודגמים בתוך האוזן כמו אלה של חברת Jabra או אפילו באייר פודס של Apple, השוק הזה מתפוצץ ומגיע לכל כיס כמעט.
הנה סיפור המצאת האוזניות מבטלות הרעשים של מייסד Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
אוזניות עם מערכת סינון רעשים אקטיבית מצליחות להשתיק את הרעש כמעט לחלוטין:
https://youtu.be/-1bVSz3hs4c
היום שוק האוזניות עם ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, הוא עצום (עברית):
https://youtu.be/LpTyBNRAFJM
סקירת אוזניות עם סינון רעשים אקטיבי (עברית):
https://youtu.be/tKdfnjRjMkM
ומערכת ביטול הרעשים המודרנית והחכמה לאוזניות האלחוטיות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
טכנולוגיית Bluetooth היא תקן תקשורת אלחוטית למרחקים קצרים, המייצר רשת מקומית זמנית לפי הצורך ומחבר באופן אלחוטי בין מכשירים דיגיטליים קרובים.
בכך הבלוטות' מאפשר למשל לחבר מכשירים דיגיטליים קרובים, כמו רמקולים או אוזניות אלחוטיות, למכשירים המפיקים דיבור ומוסיקה, כמו טלפונים חכמים, מערכות קול ועוד. שימוש אחר הוא חיבור אלחוטי של מחשבים למדפסת.
תקן הבלוטות' (Bluetooth) הוא תקן טכנולוגי שאיחד פרוטוקולי תקשורת שונים לפרוטוקול אחד ואחיד. זו טכנולוגיה אלחוטית להעברת מידע בטווח קצר, שפותחה על ידי חברת אריקסון השוודית, ביחד עם IBM, נוקיה, אינטל וטושיבה. היא נועדה כדי לקשר בין טלפונים סלולאריים, מחשבים ניידים, מדפסות, מחשבי כף יד ואוזניות.
תדר הפעולה של בלותות' הוא 2.4GHz.
על המקור המרתק של השם והסמל שלו קראו בתגית "בלוטות', סמלים".
כך פועלת תקשורת הבלוטות':
https://youtu.be/cxP0Mdoz_Bo
וסרטון שמסביר את הבלוטות' (עברית):
http://youtu.be/cRfKR2oL4yk
השנה היא 1979 וחברת האלקטרוניקה Sony פורצת לשוק עם מכשיר חדשני ומדהים, שחולל סערה מיידית. זה היה הווקמן (TPS-L2 Walkman) - מכשיר להאזנה אישית לקלטות מוסיקה, שאפשר לאנשים להאזין למוסיקה באוזניות אישיות. החברה הדגישה את הפרטיות והניידות, ביחד עם איכות צליל ומחיר זול.
מתכנן המכשיר היה נובוטושי קיהרה, המהנדס של חטיבת האודיו של החברה. אבל הוגה הרעיון והממציא של הווקמן היה דווקא מנכ"ל החברה אקיו מוריטה, מי שהיה "הסטיב ג'ובס" הראשון, ממציא ויזם מוכשר וממייסדי חברת "סוני", שרצה לשמוע אופרות במהלך טיסותיו הארוכות והתכופות.
שתי חטיבות שונות בחברת סוני עבדו על שני פיתוחים במקביל, מבלי לדעת זו על הפרויקט של זו. אחת פיתחה את הווקמן, בעוד שהשנייה פיתחה אוזניות קומפקטיות וקלות במיוחד. כשהושלמו הפיתוחים, איחדו בחברה את שניהם והתקבל המכשיר שעתיד לחולל סערה ומהפכה בהרגלי האזנה למוסיקה.
הדגם הראשון של הווקמן היה TPS-L2. הוא צוייד בשני חיבורי אוזניות ופעל על שתי סוללות קטנות וזולות. גם המכשיר לא היה יקר כל כך, לפחות לא כמו שצפוי מדגם ראשון וחדשני של מערכת להאזנה איכותית למוסיקה ועוד אחד שניתן לקחת לכל מקום.
מכשיר הווקמן חולל סערה של ממש. הוא הפך את הקלטות למוצר המוסיקה החם ביותר ולראשונה בהיסטוריה ירדו מכירות התקליטים, שבמשך 100 שנה עד אז, עלו כל הזמן. בהמשך, הוא עתיד להפוך ל"דיסקמן" שיפתח מוריטה בסוני ולנגני ה-mp3 העתידיים.
ואגב, המהפכה הייתה לא פחות בגלל מה שלא היה בווקמן - הוא היה מכשיר המוסיקה הראשון שיוצר להאזנה, אך לא צוייד ברמקולים. למבוגרים, אגב, הייתה לא מעט ביקורת על כך שהמכשיר מבודד את הצעירים זה מזה ואנשים מסתגרים עם המוסיקה שלהם ומתנתקים בעזרתו מהעולם. מצד שני, סוף סוף הם זכו לקצת שקט מהרוק הכבד שהמתבגרים שלהם כל כך אוהבים...
הנה הסיפור המופלא של הווקמן:
http://youtu.be/XBRmq3sYePM
כתבת טלוויזיה מאותם ימים:
https://youtu.be/GL5k9oTWqBw
מוצרי הווקמן לדורותיהם:
http://youtu.be/xBFORMC4ykw?t=23s&end=3m58s
הווקמן המקורי:
http://youtu.be/Q2D8cqOslwk
פרסומת לדור השני של הווקמן:
https://youtu.be/7lipckhgG5g
כך ניתן היה להפוך אותו למערכת סטריאו - מחברים למגבר עם רמקולים ומאזינים:
http://youtu.be/E3CEFpI_0G4
עם האוזניות שלו:
http://youtu.be/1PND7G_JBQU
הקנאה במי שהחזיק במכשיר הקסם הזה אז:
http://youtu.be/hhVNqeo3LeE
כך עושים היכרות לילדים של היום עם הווקמן והקסטות, הקלטות שלו:
http://youtu.be/Q_nBd8GbrtY
ושיר של קט סטיבנס "אבא ובן":
https://youtu.be/XS3sOS2tl64
תרגום סימולטני (Simultaneous translation) הוא תרגום של דיבור בזמן הדיבור עצמו, או בתום המשפט או הפסקה של הדובר. פירוש המילה סימולטני הוא "בּוֹ-בַּזְּמַן".
התרגום הסימולטני נהוג כשמנהיגים, למשל, נואמים או מדברים אל אחרים שאינם דוברים את שפתם או אל התקשורת ויש להבינם בזמן הדיבור, זמן אמת.
מתורגמנים שמתרגמים בתרגום סימולטני חייבים להיות בעלי ידע והבנה מעמיקים, הן בשפת הדוברים והן בשפת היעד, שאליה הם מתרגמים את דבריהם. כמובן שהידע שלהם חייב לכלול היכרות עם התחום שבו עוסקים הנאום, ההרצאה וכדומה. כאלה הם גם המתורגמנים לשפת סימנים, שמתרגמים סימולטנית את הדברים, למשתתפים כבדי שמיעה או חירשים.
תרגום סימולטני נהוג לא פעם בכנסים בינלאומיים ורבי-משתתפים, שבהם הדוברים מדברים בשפות שונות. בכנסים כאלו דוברים הנואמים בשפתם, כשתוך כדי כך המתורגמנים שומעים באוזניות את דבריהם ומתרגמים את הדברים בדיבור למיקרופון - לשפות המאזינים. בצורה כזו יכולים האחרונים להאזין לתרגום הסימולטני באוזניות, איש איש בשפתו.
לא פעם משתמשים במתורגמנים לתרגום עוקב, סוג של תרגום סימולטני לשיחה בין אנשים שאינם דוברים זה את שפתו של זה. בתרגום העוקב ממתינים המתורגמנים עד שהדוברים יסיימו את דבריהם, או חלק מהם ואז הם מתרגמים אותם.
תרגום כזה משמש למשל בפגישות בין מנהיגים או אישים מדיניים, בפגישות עסקיות רמות דרג ובכל סוגי המפגשים שבהם חשובים מאד הפרטים והדוברים חשים בנוח לדבר דווקא בשפת האם שלהם.
כיום מתחרות חברות תוכנה שונות על פיתוח של כלים ממוחשבים לתרגום סימולטני בתוכנות ובשירותי צ'אט מקוונים. כך יכולים לשוחח או להתכתב ביניהם, אנשים מרחבי העולם, ללא מגבלות של שפה.
הנה התרגום הסימולטני ואחד האירועים שמדגימים כמה הוא קשה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
תרגום סימולטני מקוון (עברית):
http://youtu.be/LKB3FdgjexU
וכך נשמעת מתורגמנית סימולטנית בוועידות ובכנסים (מתורגם):
http://youtu.be/X5ozP44P4hI
האייפוד (iPod) לא היה נגן ה-mp3 הראשון בעולם. הוא אפילו לא היה הטוב שבהם, או הזול, או המתוחכם, הקטן או המלהיב. הוא פשוט היה נגן mp3 של חברת אפל ובשנת 2001 הוא החל לא פחות ממהפכה.
זה החל כשחברת המחשבים הצומחת מחדש, חברת אפל, הוציאה באיחור את נגן המוסיקה שלה. בשוק כבר היו רבים כאלה, חלקם מצוינים. ועדיין אפל עשתה את מה שהיא תמיד ידעה לעשות.
האייפוד היה נגן מוסיקה מעוצב למשעי, עם איכות צליל מעולה ומסך טקסט שגלגל ניווט מכני שימש לגלול בו את רשימת השירים והתיקיות. בצידי הגלגל היו כפתורי ההפעלה, לנגינת השירים.
האייפוד היה נוח להפעלה והיה בו מקום ליותר מ-1,000 שירים. זה לא קרה סתם, אלא בשילוב המצוין של כונן קשיח קטנטן וחדשני, עם "עיצוב אפלי" ואיכות צליל נהדרת.
אבל אפל עשתה עוד מעשה גאוני. סטיב ג'ובס והמעצב הראשי שלו, ג'ונתן אייבס, שני אלופים בהבנת השיווק והמיתוג, החליטו על צבעו הלבן של האייפוד, צבע של טוהר וניקיון. סטיב ג'ובס, המינימליסט וחובב הזן, ביחד עם ג'ונתן אייבס, המעצב שהוכיח את גאוניותו בעיצוב מחשב ה-iMac, הפליאו להצמיד לאייפוד גם אוזניות בצבע לבן.
מה העניין, אתם ודאי שואלים. ובכן, בתקופה שבה כל יצרן קוריאני או יפאני שיווק נגני mp3, לא בלט אף נגן לטובה. כולם היו טובים פחות או יותר, אבל היו טמונים בכיס והאוזניות שלהם היו לרוב שחורות.
כמו האיימק, המחשב המעוצב שהוציאו שנים ספורות לפני כן ושבלט מול כל המחשבים צבועי הקרם והמשעממים, בלטו לפתע לעיני כולם האוזניות המעוצבות, עם החוט הלבן של האייפוד. הלבן של האוזניות הבליט את המשתמש בהם כבעלים גאה של אייפוד וכמי ששוחר איכות ויוקרה.
למה יוקרה, מיינד יו? - כי האייפוד היה יקר.
אבל כולם רצו אותו ולרבים מהם היה מספיק כסף כדי לקנות את המכשיר הנחשק, הטכנולוגי והמתומחר בהתאם.
האייפוד, מיותר לציין, הפך להיט היסטרי. בארצות הברית השתמשו בו מעל 60% מבעלי הנגנים וגם בשאר העולם רכשו אותו כמו לחמניות חמות. בדור השני שלו הגיע גלגל המגע. אחר כך למדה אפל לשלב בגלגל המגע גם לחיצה ובדור הרביעי נכנסו הכפתורים לתוך הגלגל עצמו. המינימליזם האהוב כל כך על ג'ובס הושלם.
כשהוצג ה"אייפוד פוטו" הסתבר שהאייפוד הפך גם לאלבום תמונות אישי וה"אייפוד וידאו" שאחריו, אייפוד מהדור החמישי, החל לנגן גם סרטוני וידאו.
שלמות. לא פחות.
על הדרך הצליחה אפל לעשות מהפכה גם בהרגלי ההורדה. אם כל הנגנים אפשרו לנגן קבצי מוסיקה שרובם היו לא חוקיים, מהורדות באיכות נמוכה מהרשת או המרות של דיסקים שנעשו בבית, אפל פתחה את חנות המוסיקה המקוונת שלה, iTunes, שבניגוד לכל התחזיות הפכה ללהיט היסטרי.
הנוחות בה ניתן היה לקנות שיר במחיר של דולר ולקבלו מיידית, באיכות שמע מעולה ובלי חיפושים או המתנה, "פיתתה" רבים מבעלי האייפוד לרכוש מוסיקה באופן חוקי.
העולם, מיותר לציין, הופתע. הסתבר שאנשים כן מוכנים לשלם על מוסיקה להורדה, אם רק נותנים להם לעשות את זה בנוחות, במהירות, בסטייל ובמחיר הוגן. אחת ההברקות של אפל הייתה שהם אפשרו לרכוש שירים בודדים ולא דרשו שהמשתמש יקנה אלבום שלם בשביל לשמוע שיר אהוב אחד. שינוי קטן זה, אגב, עתיד לשנות את הרגלי ההאזנה של הדורות הבאים וליצור מודל עסקי מטורף לתעשיית הסטרימינג שתצמח ממנו. שירים בודדים, פלייליסטים שיוצרים משתמשים או ידוענים - כל אלה יחליפו את האלבומים, שהפכו לזיכרון מתקופות אחרות.
והייתה גם סדרת האייפוד נאנו, של מכשירים זעירים וזולים יחסית למוצרי אפל. אלה אפשרו לכולם ליהנות מהתפוח האיכותי של ג'ובס.
ועדיין, דומה שההפתעה הגדולה הגיעה דווקא מהאייפון, הטלפון הסלולארי של אפל שיצא מעט אחר כך ושינה גם את האייפוד. כי כשאפל ראתה את ההצלחה האדירה של מסך המגע באייפון וההתנפלות על האפליקציות שלו, היא החליטה שמה שטוב לטלפון החכם יהיה טוב גם לנגני המוסיקה שלה.
התוצאה המשעשעת הייתה שהאייפון, שהוצג בהכרזה עליו כ"טלפון סלולארי משולב אייפוד", הפך להשראה לאייפוד טאץ', נגן משוכלל עם ממשק מולטי-טאץ' כמו של האייפון, שאפשר היה להתקין בו אפליקציות, לשלוח מיילים, לשמוע מוסיקה, לצפות בסרטונים ואפילו לגלוש באינטרנט.
הכל היה בו, מלבד שיחות טלפון. כי הלכו גלגל הניווט והתפריטים עם הספריות, נעלמו רשימת האמנים והשירים ברשימה - הטאץ' הציע פשוט אייפון, ללא הטלפון.
הנה סיפורו של האייפוד:
http://youtu.be/z3G45_GnNco
האבולוציה של האייפוד:
http://youtu.be/kVX-Ko1NLAc
וכל דגמי האייפוד לדורותיהם:
http://youtu.be/YtD3pLDBcuQ
מה היו טוּבות המלחמה היפניות?
"טוּבות המלחמה" (War tubas) היפאניות היו אמצעים צבאיים שבהם השתמשו היפאנים במהלך מלחמת העולם הראשונה ועד לתחילת מלחמת העולם השנייה כדי לעקוב אחרי נשק של האויב.
האוזניים העצומות הללו היו למעשה סוג מוקדם של רדאר, בעברית מכ"מ, האמצעי שמשמש לאיתור ספינות ומטוסים. ה"טוּבות" הללו השתמשו בצליל כדי למצוא את המרחק והכיוון של מטוסי האויב.
את הכינוי המשונה קיבלו המכ"מים הללו במערב, בשל הדמיון לטוּבה - כלי הנגינה הענקי, כלי נשיפה שנקרא "טוּבה". היו להם שופרי-ענק, שחוברו אל אוזניות סטטוסקופ (כמו של רופא) שאפשרו לשמוע את רעש המטוסים כבר מרחוק.
השיטה של זיהוי של מטוסי אויב, על פי הרעש של המנועים, לא הייתה הצלחה גדולה והיא הוחלפה במהלך השנים גם בצבא יפאן, במכשירי רדאר חכמים הרבה יותר, שהתבססו על גלי רדיו וקרינה אלקטרומגנטית.
הנה האוזניות של היפנים לגילוי מטוסים (עברית):
https://youtu.be/BDjp2euyD3g
שידור טלוויזיה קצת מלגלג על טובות המלחמה:
https://youtu.be/lf1rDZiknww
דוגמאות של טובות לוחמה מהעבר:
https://youtu.be/wAQ_Gtxsp_s
והטובה הגדולה בעולם - היא בטח הייתה מנצחת...
https://youtu.be/OK1GDkvFdL4
"טוּבות המלחמה" (War tubas) היפאניות היו אמצעים צבאיים שבהם השתמשו היפאנים במהלך מלחמת העולם הראשונה ועד לתחילת מלחמת העולם השנייה כדי לעקוב אחרי נשק של האויב.
האוזניים העצומות הללו היו למעשה סוג מוקדם של רדאר, בעברית מכ"מ, האמצעי שמשמש לאיתור ספינות ומטוסים. ה"טוּבות" הללו השתמשו בצליל כדי למצוא את המרחק והכיוון של מטוסי האויב.
את הכינוי המשונה קיבלו המכ"מים הללו במערב, בשל הדמיון לטוּבה - כלי הנגינה הענקי, כלי נשיפה שנקרא "טוּבה". היו להם שופרי-ענק, שחוברו אל אוזניות סטטוסקופ (כמו של רופא) שאפשרו לשמוע את רעש המטוסים כבר מרחוק.
השיטה של זיהוי של מטוסי אויב, על פי הרעש של המנועים, לא הייתה הצלחה גדולה והיא הוחלפה במהלך השנים גם בצבא יפאן, במכשירי רדאר חכמים הרבה יותר, שהתבססו על גלי רדיו וקרינה אלקטרומגנטית.
הנה האוזניות של היפנים לגילוי מטוסים (עברית):
https://youtu.be/BDjp2euyD3g
שידור טלוויזיה קצת מלגלג על טובות המלחמה:
https://youtu.be/lf1rDZiknww
דוגמאות של טובות לוחמה מהעבר:
https://youtu.be/wAQ_Gtxsp_s
והטובה הגדולה בעולם - היא בטח הייתה מנצחת...
https://youtu.be/OK1GDkvFdL4
למה שימש הדיסקמן?
הקומפקט דיסק שהומצא על ידי החברות סוני ופיליפס הוא טכנולוגיה אופטית שמשמשת לאיחסון של נתונים באופן דיגיטלי. גודלו הקטן של התקליטור ביחס לתקליט היווה את הסוד של הקומפקטיות שלו.
השלב הבא באימוץ הדיסקים המוסיקליים הללו היה מתבקש. חברת סוני, שפיתחה בעבר את הווקמן, יצרה סביב הדיסק מכשיר נייד בשם דיסקמן (Discman). זה היה נגן מוסיקה נייד שניגן תקליטורים מוסיקליים בדרכים. באוטובוס וברכבת, בטיולים, בכיתה ובעבודה - אנשים האזינו לדיסקים שלהם בעזרתו גם מחוץ לבית.
הדיסקמן הותאם כמובן למידות הדיסק ועל אף שהוא היה גדול משמעותית מהווקמן, שהתבסס על הקלטות הקומפקטיות, איכות הצליל הגבוהה של הדיסקים פיצתה על הסירבול המסוים שבנשיאתו.
הנה ההיסטוריה של הדיסקמן, כחלק ממוצרי הווקמן לדורותיהם:
http://youtu.be/xBFORMC4ykw?t=2m37s&end=3m12s
דיסקמן שהוא קטן יותר מהדיסק...
http://youtu.be/AowJGns66_4
ופרסומת משנות ה-90 לדיסקמן:
http://youtu.be/Fu30o36lZxo
הקומפקט דיסק שהומצא על ידי החברות סוני ופיליפס הוא טכנולוגיה אופטית שמשמשת לאיחסון של נתונים באופן דיגיטלי. גודלו הקטן של התקליטור ביחס לתקליט היווה את הסוד של הקומפקטיות שלו.
השלב הבא באימוץ הדיסקים המוסיקליים הללו היה מתבקש. חברת סוני, שפיתחה בעבר את הווקמן, יצרה סביב הדיסק מכשיר נייד בשם דיסקמן (Discman). זה היה נגן מוסיקה נייד שניגן תקליטורים מוסיקליים בדרכים. באוטובוס וברכבת, בטיולים, בכיתה ובעבודה - אנשים האזינו לדיסקים שלהם בעזרתו גם מחוץ לבית.
הדיסקמן הותאם כמובן למידות הדיסק ועל אף שהוא היה גדול משמעותית מהווקמן, שהתבסס על הקלטות הקומפקטיות, איכות הצליל הגבוהה של הדיסקים פיצתה על הסירבול המסוים שבנשיאתו.
הנה ההיסטוריה של הדיסקמן, כחלק ממוצרי הווקמן לדורותיהם:
http://youtu.be/xBFORMC4ykw?t=2m37s&end=3m12s
דיסקמן שהוא קטן יותר מהדיסק...
http://youtu.be/AowJGns66_4
ופרסומת משנות ה-90 לדיסקמן:
http://youtu.be/Fu30o36lZxo
