כל רעש או צליל מסביבנו יוצרים גלי קול. גלי הקול הללו עוברים באוויר ונכנסים לתעלת האוזן שלנו. בתוך האוזן מרעידים גלי הקול את עור התוף ומעבירים את המידע למוחנו, דרך עצב השמיעה. המוח מפענח ומבין את ששמע, על פי מאגר הזכרונות שלנו וההבנה.


כך מתרחשת השמיעה:

http://youtu.be/LbmGnXS1pF4


כך נראית השמיעה במעמקי האוזן:

https://youtu.be/r-c5GpoD8wI


ועוד סרטון שמסביר איך אנו שומעים בעזרת האוזן:

http://youtu.be/CogumIjW7lQ


השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות:

http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s


ומערכת השמיעה המופלאה מוסברת:

https://youtu.be/LkGOGzpbrCk

שמיעתו וחוש הריח המפותח של הכלב מאפשרים לו להבחין בדברים שורים מסביבו. פעמים רבות אנו רואים את הכלב זורף אזניים או נדרך ואיננו מבינים מדוע - הסיבה היא לרוב שהכלב הבחין בדבר מה שאנו לא רואים או מבחינים בו.


הנה סרטון של כלב ששומע סירנה ומגיב ברגשנות:

http://youtu.be/TIJoXxhG7ew

הכנת התקליט לוותה בחריטה על תקליט המאסטר, של גלי הקול שהוקלטו בו. השירים, הצלילים והקולות. נשמרו בצורת בליטות ושקעים בחריצים שבתקליט והם מייצגים את תנודות האוויר של גלי הקול המקוריים שנוצרו בהקלטה. רק המחט של הפטיפון (ולפניו הגרמופון) דרושה כדי לחלץ משם את גלי הקול בחזרה אל הרמקולים ולאוזנינו.

חריץ ארוך ולולייני, שנמשך מדפנות התקליט ועד למדבקה שבמרכזו, הכיל את ההרים והגאיות הזעירים, שמשקפים את רעידות האוויר מגלי הקול שעברו בו. מחט הפטיפון העוברת בחריץ, רוטטת בהתאם לשינויי הגבהים שבחריץ ויוצרת צלילי רעידות, גלי קול חלשים במיוחד. כשהללו מוגברים בעזרת המגבר, הם מרטיטים את האוויר חזק ומשמיעים לנו מוסיקה, היישר לעור התוף הרגיש שבאוזנינו.

בגלל הטכניקה הזו היה התקליט כה רגיש לשריטות. כל שריטה זעירה גרמה לו לרעש, שכן היא גרמה למחט לקפוץ, כאילו היה מוקלט בו רעש חזק..


הנה האופן שבו עובדים התקליטים:

https://youtu.be/5OWEEFg6fTY


הנה הגדלה מדהימה של המחט כשהיא נוסעת על חריצי התקליט:

http://youtu.be/GuCdsyCWmt8


ואם מחט זה כל הסיפור, אז אפשר לחבר למחט נייר מגולגל ולקבל פטיפון ביתי פשוט:

http://youtu.be/iQikPNOPSUc


הרצאת וידאו על פעולת התקליט:

https://youtu.be/eJFuRnolwWk


כך מייצרים אותם:

https://youtu.be/Eq5EDXNe-HQ