שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד אנו שומעים?
כל רעש או צליל מסביבנו יוצרים גלי קול. גלי הקול הללו עוברים באוויר ונכנסים לתעלת האוזן שלנו.
בתוך האוזן מרעידים גלי הקול את עור התוף ומעבירים את המידע למוחנו, דרך עצב השמיעה. המוח מפענח ומבין את ששמע, על פי מאגר הזכרונות שלנו וההבנה.
כך מתרחשת השמיעה (מתורגם):
http://youtu.be/LbmGnXS1pF4
הדרך בה האוזניים שומעות:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
כך נראית השמיעה במעמקי האוזן:
https://youtu.be/r-c5GpoD8wI
כך אנו שומעים בעזרת האוזן:
http://youtu.be/CogumIjW7lQ
השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s
מערכת השמיעה המופלאה מוסברת (מתורגם):
https://youtu.be/LkGOGzpbrCk
ולמה הרעש שאנו שומעים כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
כל רעש או צליל מסביבנו יוצרים גלי קול. גלי הקול הללו עוברים באוויר ונכנסים לתעלת האוזן שלנו.
בתוך האוזן מרעידים גלי הקול את עור התוף ומעבירים את המידע למוחנו, דרך עצב השמיעה. המוח מפענח ומבין את ששמע, על פי מאגר הזכרונות שלנו וההבנה.
כך מתרחשת השמיעה (מתורגם):
http://youtu.be/LbmGnXS1pF4
הדרך בה האוזניים שומעות:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
כך נראית השמיעה במעמקי האוזן:
https://youtu.be/r-c5GpoD8wI
כך אנו שומעים בעזרת האוזן:
http://youtu.be/CogumIjW7lQ
השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s
מערכת השמיעה המופלאה מוסברת (מתורגם):
https://youtu.be/LkGOGzpbrCk
ולמה הרעש שאנו שומעים כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
למה הכלב זוקף את אזניו?
שמיעתו וחוש הריח המפותח של הכלב מאפשרים לו להבחין בדברים שורים מסביבו.
פעמים רבות אנו רואים את הכלב זוקף אוזניים או נדרך ואיננו מבינים מדוע - הסיבה היא לרוב שהכלב הבחין בדבר מה שאנו לא רואים או מבחינים בו.
שמיעתו של הכלב היא שונה, הרבה יותר רחבה מבחינת תדירויות הצליל, מזו שלנו, בני האדם.
הנה כלבים ושמיעתם:
https://youtu.be/ZQDeHcUf1VQ
וכך פועלת האוזן:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
שמיעתו וחוש הריח המפותח של הכלב מאפשרים לו להבחין בדברים שורים מסביבו.
פעמים רבות אנו רואים את הכלב זוקף אוזניים או נדרך ואיננו מבינים מדוע - הסיבה היא לרוב שהכלב הבחין בדבר מה שאנו לא רואים או מבחינים בו.
שמיעתו של הכלב היא שונה, הרבה יותר רחבה מבחינת תדירויות הצליל, מזו שלנו, בני האדם.
הנה כלבים ושמיעתם:
https://youtu.be/ZQDeHcUf1VQ
וכך פועלת האוזן:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
למה מאריכים המסאים את תנוכי האוזניים?
המסאים, אחד השבטים המפורסמים באפריקה, הם שבט נוודים עם לוחמים מהידועים ביבשת.
לא כולם יודעים שלבני שבט המסאי שבקניה יש מנהג להאריך את תנוכי אוזניהם, בתהליך שנמשך שנים רבות. מנהג הפירסינג של השבט הזה מחבר חורים באוזניים עם הרחבתם, תוך הארכת תנוכי האוזניים למידות ארוכות במיוחד.
ניקוב האוזניים וההרחבה שלהם היא פעולה משמעותית למדי בכבודו ותדמיתו של המסאי בשבט. ככל שהחורים גדולים והתנוכים ארוכים נחשבים המסאים יפים יותר ומראה כזה גם מעיד על חוכמתו של בעל האוזניים.
את החורים באוזניים מתחילים בניקוב של חורי סיכה קטנטנים באוזניהם של המסאים, עוד כשהם ילדים. את התנוך מחוררים באמצעות קוצים וללא כל חיטוי. לאחר שהאוזן מחלימה, נוהגים להכניס לנקב מקלון צר, שעם הזמן מוחלף במקלות עבים יותר ויותר. בשלב מתקדם במיוחד מוכנסים לחורים פקקי שעם ולבסוף תכשיטים שהולכים ונעשים כבדים.
הכובד שלהם מושך את התנוך עד שבהדרגה הוא מגיע לכתף, אורך שנחשב אצל המסאים למושלם. בטקסים שונים, המסאים נוהגים לקשט את החורים בשרשראות וחרוזים.
אבל בעידן המודרני, כשהם יוצאים העירה למקום בו מודל היופי הזה פחות מוערך, מרבית המסאים מגלגלים את התנוך מסביב לאוזן, כך שהוא לא יבלוט לעיני זרים.
כמו עיוותי גוף מסורתיים ודומים בעולם, איש לא יודע מתי נולד המנהג הזה ומי היו המסאים הראשונים שמתחו את אוזניהם. מה שברור הוא שהם לא היחידים ברחבי העולם שמרחיבים את אוזניהם. משבט הואוראני שבאגן האמזונס ועד המסאים הקנייתיים, האוזניים המתוחות הן אולי לא מחזה נפוץ, אך ניתן למצוא אותו בפינות שונות של העולם.
הנה תנוכי האוזניים של בני שבט המסאי:
https://youtu.be/GbMKFyjLcHA?t=30s
והאוזניים עם צלוחיות החרס:
https://youtu.be/d_g-4ep7ZAk
המסאים, אחד השבטים המפורסמים באפריקה, הם שבט נוודים עם לוחמים מהידועים ביבשת.
לא כולם יודעים שלבני שבט המסאי שבקניה יש מנהג להאריך את תנוכי אוזניהם, בתהליך שנמשך שנים רבות. מנהג הפירסינג של השבט הזה מחבר חורים באוזניים עם הרחבתם, תוך הארכת תנוכי האוזניים למידות ארוכות במיוחד.
ניקוב האוזניים וההרחבה שלהם היא פעולה משמעותית למדי בכבודו ותדמיתו של המסאי בשבט. ככל שהחורים גדולים והתנוכים ארוכים נחשבים המסאים יפים יותר ומראה כזה גם מעיד על חוכמתו של בעל האוזניים.
את החורים באוזניים מתחילים בניקוב של חורי סיכה קטנטנים באוזניהם של המסאים, עוד כשהם ילדים. את התנוך מחוררים באמצעות קוצים וללא כל חיטוי. לאחר שהאוזן מחלימה, נוהגים להכניס לנקב מקלון צר, שעם הזמן מוחלף במקלות עבים יותר ויותר. בשלב מתקדם במיוחד מוכנסים לחורים פקקי שעם ולבסוף תכשיטים שהולכים ונעשים כבדים.
הכובד שלהם מושך את התנוך עד שבהדרגה הוא מגיע לכתף, אורך שנחשב אצל המסאים למושלם. בטקסים שונים, המסאים נוהגים לקשט את החורים בשרשראות וחרוזים.
אבל בעידן המודרני, כשהם יוצאים העירה למקום בו מודל היופי הזה פחות מוערך, מרבית המסאים מגלגלים את התנוך מסביב לאוזן, כך שהוא לא יבלוט לעיני זרים.
כמו עיוותי גוף מסורתיים ודומים בעולם, איש לא יודע מתי נולד המנהג הזה ומי היו המסאים הראשונים שמתחו את אוזניהם. מה שברור הוא שהם לא היחידים ברחבי העולם שמרחיבים את אוזניהם. משבט הואוראני שבאגן האמזונס ועד המסאים הקנייתיים, האוזניים המתוחות הן אולי לא מחזה נפוץ, אך ניתן למצוא אותו בפינות שונות של העולם.
הנה תנוכי האוזניים של בני שבט המסאי:
https://youtu.be/GbMKFyjLcHA?t=30s
והאוזניים עם צלוחיות החרס:
https://youtu.be/d_g-4ep7ZAk
איך מתפשטים גלי קול?
גלי קול מתפשטים קצת כמו אדווה או גלים של מים המתפשטים באגם כשמשליכים לתוכו אבן. ממקור הצליל יוצאים הגלים במעין מעגלים והולכים ונחלשים ככל שהם מתרחקים. זה אומר ככל שאדם יעמוד רחוק ממקור הקול הוא ישמע את הצלילים חלש יותר.
כשמשהו משמיע קול, הוא דוחף את מולקולות האוויר ויוצר את גלי הקול.
הנה סרטון על גלי הקול שנוצרים מהצליל או הרעש המושמע ומגיעים עד לעור התוף, שמעביר את המידע למוח שמפענח אותם:
http://youtu.be/27a26e2CnuM
שיטת צילום שמאפשרת ממש לראות את גלי הקול שנוצרים במחיאת כף למשל:
http://youtu.be/px3oVGXr4mo
והסבר קצת יותר ארוך לגבי גלי קול:
http://youtu.be/Si-OYX20FRs
גלי קול מתפשטים קצת כמו אדווה או גלים של מים המתפשטים באגם כשמשליכים לתוכו אבן. ממקור הצליל יוצאים הגלים במעין מעגלים והולכים ונחלשים ככל שהם מתרחקים. זה אומר ככל שאדם יעמוד רחוק ממקור הקול הוא ישמע את הצלילים חלש יותר.
כשמשהו משמיע קול, הוא דוחף את מולקולות האוויר ויוצר את גלי הקול.
הנה סרטון על גלי הקול שנוצרים מהצליל או הרעש המושמע ומגיעים עד לעור התוף, שמעביר את המידע למוח שמפענח אותם:
http://youtu.be/27a26e2CnuM
שיטת צילום שמאפשרת ממש לראות את גלי הקול שנוצרים במחיאת כף למשל:
http://youtu.be/px3oVGXr4mo
והסבר קצת יותר ארוך לגבי גלי קול:
http://youtu.be/Si-OYX20FRs
אוזניים
איך רעש פוגע בשמיעה?
ידוע שרעש חזק יכול לגרום לפגיעה של ממש בשמיעה. וכולנו עלולים למצוא את עצמנו מבלים או עובדים במקומות רועשים שכאלה.
הרבה דברים יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה. פגיעה כזו היא בלתי הפיכה ורצוי לעשות הכל כדי למנוע אותה.
#איך רעש גורם נזק לשמיעה שלנו?
רעש, קודם כל, מוגדר כקול לא נעים ולא רצוי. מעבר להיותו מטרד, הוא גם הגורם לנזק אמיתי לשמיעה ולבריאות. הנזק הזה נובע מה עוצמה של הרעש, מהחוזק של הרעש שנמדד בדציבל (dB), יחידות המדידה של רעש.
רעש מזיק הוא רעש בעוצמה של 85 dB ומעלה. חשיפה ממושכת לרעש כזה היא שמזיקה לשמיעה. אבל גם חשיפה לרעש פתאומי ומאוד חזק, דוגמת פיצוץ משמעותי או ירי לידינו, הם שגורמים לפגיעה בשמיעה.
לא חסר איפה להיפגע בשמיעה. אם זה במועדונים או בהופעות עם מוסיקה מוגברת שעולה על 100 dB, במפעלים עם רעש תעשייתי, בסביבות עבודה של רעש מטוסים בעל צלילים בתדרים גבוהים הפוגעים בשמיעה הכי מהר, במטווחים ותרגילים צבאיים שבהם יש ירי תותחים, טנקים או נשק קל - בכולם השמיעה נפגעת די מהר.
#מה בעצם נפגע כשנפגעת השמיעה?
הפגיעה הזו היא פגיעה במה שנקרא האוזן הפנימית. לעתים קרובות הנזק יהיה זמני ואנו שומעים צלצולים באוזניים או חשים באטימות של האוזן, לא שומעים דבר. אחרי מנוחה שקטה כשל עמה שעות זה בדרך כלל עובר.
הפגיעה הזו בשמיעה דומה באופייה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר (פרסביאקוזיס), אלא שהיא מתרחשת בגיל צעיר הרבה יותר ובאופן מהיר ולא הדרגתי כמו שמתרחש אצל אנשים מבוגרים, המאבדים את השמיעה בהדרגה ובגילאים מתקדמים.
#איך שומרים על האוזניים?
אנו מכירים את אטמי האוזניים, אבל יש למצוא את היעילים יותר ולא את אלו שדוחפים לאוזניים ועדיין שומעים את הרעש, חלש יותר אבל עדיין חזק. אלה לא מספיק טובים.
יש גם אוזניות מיוחדות וחוסמות רעש. אלה מקובלות בעיקר במקומות עבודה עם סביבות רועשות עד כדי נזק לשמיעה.
אז יש אמצעים פשוטים ומוצלחים כדי להימנע מנזק לאוזן הפנימית ורק צריך לאמץ אותן ולהקפיד על שימוש אמיתי ולא מזדמן, בכל רגע בו הרעש משמעותי ומסוכן.
הנה הפגיעה של הרעש בשמיעה (מתורגם):
https://youtu.be/-R307w05iJc
מתופף שמספר על השמיעה שנפגעה מהרעש ומכשיר שמיעה שהחזירה אותה (עברית):
https://youtu.be/34YFSjIS7DQ
מנועים על קוליים של מטוסים כמו "צווחת הרעם" יכולים לייצר רעש קטלני (עברית):
https://youtu.be/9acmcGABiNM
תופעה נוספת שנגרמת מרעש היא הטיניטוס (מתורגם):
https://youtu.be/TnsCsR2wDdk
יש מקומות ואירועים שמזמינים נזק לאוזניים (עברית):
https://youtu.be/Jub9ZQtLsHk
איך שומרים על השמיעה בצבא למשל? (עברית)
https://youtu.be/O5BA916V8po
ולמה הרעש כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
ידוע שרעש חזק יכול לגרום לפגיעה של ממש בשמיעה. וכולנו עלולים למצוא את עצמנו מבלים או עובדים במקומות רועשים שכאלה.
הרבה דברים יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה. פגיעה כזו היא בלתי הפיכה ורצוי לעשות הכל כדי למנוע אותה.
#איך רעש גורם נזק לשמיעה שלנו?
רעש, קודם כל, מוגדר כקול לא נעים ולא רצוי. מעבר להיותו מטרד, הוא גם הגורם לנזק אמיתי לשמיעה ולבריאות. הנזק הזה נובע מה עוצמה של הרעש, מהחוזק של הרעש שנמדד בדציבל (dB), יחידות המדידה של רעש.
רעש מזיק הוא רעש בעוצמה של 85 dB ומעלה. חשיפה ממושכת לרעש כזה היא שמזיקה לשמיעה. אבל גם חשיפה לרעש פתאומי ומאוד חזק, דוגמת פיצוץ משמעותי או ירי לידינו, הם שגורמים לפגיעה בשמיעה.
לא חסר איפה להיפגע בשמיעה. אם זה במועדונים או בהופעות עם מוסיקה מוגברת שעולה על 100 dB, במפעלים עם רעש תעשייתי, בסביבות עבודה של רעש מטוסים בעל צלילים בתדרים גבוהים הפוגעים בשמיעה הכי מהר, במטווחים ותרגילים צבאיים שבהם יש ירי תותחים, טנקים או נשק קל - בכולם השמיעה נפגעת די מהר.
#מה בעצם נפגע כשנפגעת השמיעה?
הפגיעה הזו היא פגיעה במה שנקרא האוזן הפנימית. לעתים קרובות הנזק יהיה זמני ואנו שומעים צלצולים באוזניים או חשים באטימות של האוזן, לא שומעים דבר. אחרי מנוחה שקטה כשל עמה שעות זה בדרך כלל עובר.
הפגיעה הזו בשמיעה דומה באופייה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר (פרסביאקוזיס), אלא שהיא מתרחשת בגיל צעיר הרבה יותר ובאופן מהיר ולא הדרגתי כמו שמתרחש אצל אנשים מבוגרים, המאבדים את השמיעה בהדרגה ובגילאים מתקדמים.
#איך שומרים על האוזניים?
אנו מכירים את אטמי האוזניים, אבל יש למצוא את היעילים יותר ולא את אלו שדוחפים לאוזניים ועדיין שומעים את הרעש, חלש יותר אבל עדיין חזק. אלה לא מספיק טובים.
יש גם אוזניות מיוחדות וחוסמות רעש. אלה מקובלות בעיקר במקומות עבודה עם סביבות רועשות עד כדי נזק לשמיעה.
אז יש אמצעים פשוטים ומוצלחים כדי להימנע מנזק לאוזן הפנימית ורק צריך לאמץ אותן ולהקפיד על שימוש אמיתי ולא מזדמן, בכל רגע בו הרעש משמעותי ומסוכן.
הנה הפגיעה של הרעש בשמיעה (מתורגם):
https://youtu.be/-R307w05iJc
מתופף שמספר על השמיעה שנפגעה מהרעש ומכשיר שמיעה שהחזירה אותה (עברית):
https://youtu.be/34YFSjIS7DQ
מנועים על קוליים של מטוסים כמו "צווחת הרעם" יכולים לייצר רעש קטלני (עברית):
https://youtu.be/9acmcGABiNM
תופעה נוספת שנגרמת מרעש היא הטיניטוס (מתורגם):
https://youtu.be/TnsCsR2wDdk
יש מקומות ואירועים שמזמינים נזק לאוזניים (עברית):
https://youtu.be/Jub9ZQtLsHk
איך שומרים על השמיעה בצבא למשל? (עברית)
https://youtu.be/O5BA916V8po
ולמה הרעש כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
האם אוזני החגב הן בבטנו?
אוזניו של החגב (Grasshopper) נמצאים במקום מאוד לא צפוי מבחינתנו - בבטן.
איבר זיהוי הצליל של החגב הענק נמצא בבטנו. בקצה הקדמי של בטנו, מאחורי זוג הרגליים השלישי שלו, יש לחגב הזה זוג איברים לקליטת קול.
גלאי הקול של החגבים הוא קרום דק שנקרא טימפנום. אצלנו בני האדם הוא זכה לשם "עור התוף". זוהי ממברנה קשיחה אבל לא עבה או קשה או עבה מדי ואצל החגבים המבוגרים היא מכוסה ומוגנת על ידי הכנפיים.
בדומה לתוף כמו הטימפני למשל, רעש מרעיד את הממברנה של הטימפנון שבבטן החגב ויוצר לו צליל. אם תביטו פעם היטב במתופפים שבתזמורת, תראו שכשהם לא מנגנים, הם מניחים יד או אצבע על ראש התוף כדי למנוע את הרטט ולשמור על השקט של התוף. הסיבה היא שממברנה כמו העור של התוף קולטת רעשים ורוטטת בהתאם.
כך בדיוק מותאם הטימפנון של החגב כך שהוא ירטוט לצלילי האותות שחשובים לקיומו.
הזכרים, למשל, משתמשים בצלילים כדי לקרוא לבנות זוג. הנקבות שומעות בעזרתו את הצליל שמשמיעים זכרים. זכרים גדולים משמיעים צלילים עמוקים יותר, כך שלפי הגובה של צליל הקריאה של הזכר הן יכולות לשפוט את גודלו היחסי של הזכר ולהבין אם כדאי להזדווג איתו. שהרי אבא גדול פירושו צאצאים עמידים ובריאים יותר...
באופן דומה החגבים הזכרים משתמשים בטימפנון כדי לשמוע את קולות הזכרים האחרים ולשפוט את גודלם של יריבים אפשריים. הזכרים הרי משתמשים בצלילים כדי להכריז על הטריטוריה שלהם. במידע הצלילי הזה משתמשים זכרים אחרים כדי להימנע מקרבות עם זכרים גדולים יותר על טריטוריה, כלומר שטח, ולהפסיד להם, או כדי לרדוף ולנצח יריבים קטנים יותר שפולשים אל שטחם שלהם.
הנה החגב שאין לו אוזניים על ראשו (ללא מילים):
https://youtu.be/fUOO-XlPJRU
הטימפנון מקרוב:
https://youtu.be/esJsIeQMsvE
מהנדסים משתמשים היום באוזן של החגב כדי להניע רובוטים במרחב:
https://youtu.be/x3Xvp0Pfyf8
במספרים גדולים החגבים הופכים לארבה (עברית):
http://youtu.be/UUehW5m8h50?t=26s
וסקירה מקיפה על אוזני החגב שבבטנו:
https://youtu.be/UIJIXfPyedg?long=yes
אוזניו של החגב (Grasshopper) נמצאים במקום מאוד לא צפוי מבחינתנו - בבטן.
איבר זיהוי הצליל של החגב הענק נמצא בבטנו. בקצה הקדמי של בטנו, מאחורי זוג הרגליים השלישי שלו, יש לחגב הזה זוג איברים לקליטת קול.
גלאי הקול של החגבים הוא קרום דק שנקרא טימפנום. אצלנו בני האדם הוא זכה לשם "עור התוף". זוהי ממברנה קשיחה אבל לא עבה או קשה או עבה מדי ואצל החגבים המבוגרים היא מכוסה ומוגנת על ידי הכנפיים.
בדומה לתוף כמו הטימפני למשל, רעש מרעיד את הממברנה של הטימפנון שבבטן החגב ויוצר לו צליל. אם תביטו פעם היטב במתופפים שבתזמורת, תראו שכשהם לא מנגנים, הם מניחים יד או אצבע על ראש התוף כדי למנוע את הרטט ולשמור על השקט של התוף. הסיבה היא שממברנה כמו העור של התוף קולטת רעשים ורוטטת בהתאם.
כך בדיוק מותאם הטימפנון של החגב כך שהוא ירטוט לצלילי האותות שחשובים לקיומו.
הזכרים, למשל, משתמשים בצלילים כדי לקרוא לבנות זוג. הנקבות שומעות בעזרתו את הצליל שמשמיעים זכרים. זכרים גדולים משמיעים צלילים עמוקים יותר, כך שלפי הגובה של צליל הקריאה של הזכר הן יכולות לשפוט את גודלו היחסי של הזכר ולהבין אם כדאי להזדווג איתו. שהרי אבא גדול פירושו צאצאים עמידים ובריאים יותר...
באופן דומה החגבים הזכרים משתמשים בטימפנון כדי לשמוע את קולות הזכרים האחרים ולשפוט את גודלם של יריבים אפשריים. הזכרים הרי משתמשים בצלילים כדי להכריז על הטריטוריה שלהם. במידע הצלילי הזה משתמשים זכרים אחרים כדי להימנע מקרבות עם זכרים גדולים יותר על טריטוריה, כלומר שטח, ולהפסיד להם, או כדי לרדוף ולנצח יריבים קטנים יותר שפולשים אל שטחם שלהם.
הנה החגב שאין לו אוזניים על ראשו (ללא מילים):
https://youtu.be/fUOO-XlPJRU
הטימפנון מקרוב:
https://youtu.be/esJsIeQMsvE
מהנדסים משתמשים היום באוזן של החגב כדי להניע רובוטים במרחב:
https://youtu.be/x3Xvp0Pfyf8
במספרים גדולים החגבים הופכים לארבה (עברית):
http://youtu.be/UUehW5m8h50?t=26s
וסקירה מקיפה על אוזני החגב שבבטנו:
https://youtu.be/UIJIXfPyedg?long=yes