שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם לוקומדס הן הסופגניות של האולימפיאדה העתיקה?
לוקומדס (Loukoumades), הסופגניות של היוונים, נחשבות לאחד החטיפים העתיקים בעולם ובמיוחד בתולדות יוון.
רק שביוון אלה כדורי בצק שמרים קטנים, שנוצרו מבצק רך שנמחץ באמצעות ידיים משומנות ואז יצרו ממנו כדורים קטנים שהועברו לטיגון.
התוצאה היא מעין סופגניות יווניות, מהירות הכנה, קטנות ופריכות. הן טוגנו בשמן עמוק, נטבלו לאחר מכן בסירופ דבש מתוק ומוגשות לקינוח או כחטיף מתוק ברחוב.
בכל מאפייה מקומית ביוון מוכרים את הסופגניות הנפלאות הללו. בבסיס הן די דומות לסופגניה הקלאסית שלנו, רק שאת מילוי הריבה אצלנו מחליפים הדבש והקינמון שבהם טובלים את הלוקומדס.
כמו הסופגניות והדונאטס, מכינים אותם בטיגון עמוק ומגישים לאכילה. גם הן עוברות מודרניזציה מואצת כשבאתונה של ימינו ובהשפעת עדות האינסטגרם, הן לא פעם משוחות בשלל תוספות אפשריות, כמו סוכריות, חמאת בוטנים וכדומה.
קיים ויכוח בין ההיסטוריונים של האוכל על המקור של הסופגניות היווניות הללו. מצד אחד יש מהם הטוענים שאת הכדורים המטוגנים של הלוקומאדס נהגו לחלק באולימפיאדות של יוון העתיקה, כפרסים למנצחים במשחקים האולימפיים. אחרים מצביעים על המטבח הערבי כמקור ומציגים מתכונים ערביים מהמאה ה-13, של בצק מטוגן שנהגו לצפות אז בסירופ בשם לוקמה.
כך או כך, הסופגניות היווניות הללו הן מעדן חמוד, שגם אם הוא מושחת, בכל זאת טיגון שטובל בים של דבש מתוק, אפשר ליטול ממנו אחת או שתיים וליהנות ממעדן מתוק, אותנטי ועתיק יומין.
הנה הלוקומדס:
https://youtu.be/BfN1qgsfUFU
לוקומדס באתונה:
https://youtu.be/7FioKAmt-2w
לוקומדס בדוכן רחוב:
https://youtu.be/PpW8kV6gjIY
וכך מכינים לוקומדס ביוון:
https://youtu.be/7PvKWrHzXOw
מה הופך את הסופלקי לפאסט פוד היווני?
הסופלקי, והמדייקים יאמרו סובלקי (souvlaki), הוא מאכל שיפודים המוגש בפיתה ונחשב המזון המהיר של יוון. ביחד עם אחיו הגירוס (), שהוא המקבילה היוונית לשווארמה, הסופלקי הוא אוכל הרחוב היווני הפופולרי ביותר והבחירה הטבעית עבור יוונים ותיירים כאחד.
הסופלאקי היווני, ברבים "סופלאקיה", מורכב מחתיכות קטנות של בשר, בדרך כלל חזיר, אך לעתים בשר עוף או כבש. את הבשר משרים בדרך כלל במרינדה של שמן זית, שום ועשבי תיבול, מה שנותן לו טעם ורוך טעימים. הבשר משופד ונצלה על האש, במנגל עמוס גחלים לוהטות, מה שנקנה לו טעם מעושן וחרוך.
הבשר בסופלקי מוכנס בדרך כלל לפיתה העוטפת בקלות את הבשר והתוספות, ביחד עם עגבניות טריות או רוטב שלהן, בצל וצזיקי, שהוא יוגורט קרמי וחריף, עם חתיכות מלפפון, שום ושמיר.
כמאכל רחוב פופולרי מאוד ביוון הסופלקי נאכל בדרך כלל כארוחת צהריים מהירה ונוחה או כנשנוש, ברגע של רעב ותוך כדי תנועה. במסעדות יווניות נוהגים להגיש אותו לעתים, בתור מנה עיקרית לצד סלט ותפוחי אדמה צלויים.
הנה הסופלקי היווני:
https://youtu.be/I3kGlI5l6zg
הגירוס המבוסס על שווארמה:
https://youtu.be/edB-vqQakzs
וכך מכינים סופלאקי לבד:
https://youtu.be/oMoYxUMJG4c
מה גאוני בסלט היווני?
אין כמו הסלט היווני (Greek salad) לתמצת את היווניות ואת המטבח היווני. פשטות, יופי ובריאות. יוון.
סלט יווני הוא סלט פשוט ובריא מאוד. בניגוד לסלט הקטן שמעדיפים בהרבה עמים, היוונים נוהגים לחתוך קוביות גדולות של עגבניות ופרוסות מלפפון, חוצים בצל רצוי סגול, מקלפים ומחממים אותו במיקרוגל לדקה ואז שוטפים אותו במים וחותכים.
עכשיו מוסיפים זיתים כהים, לא מקומטים ולא מאוד גדולים. אפשר זיתי קלמטה יווניים אבל לא חייבים - השחורים דווקא הם היותר נפוצים באיים.
מלמעלה מניחים פרוסת גבינהת פטה, מחלב צאן, או אם אין ורק בלית ברירה, גבינה בולגרית. היוונים מניחים גוש ולא חותכים לריבועים או גבינה מגוררת, אבל גם בזה יש סגנונות שונים. רבים מעדיפים היום קוביות קטנות שמתפזרות טוב בסלט ואין להכחיש - גם עושה צדק עם הסועדים...
על הסלט היווני מזלפים שמן זית טוב, בוזקים מעט מלח וזורים מלמעלה אורגנו מיובש, שמתנהג וטעים כמו תבלין. שימו לב - אורגנו יבש ולא אורגנו טרי!
אפשר להוסיף צלפים, אבל לא חסה. כי החסה, על אף שהיא בריאה, לא נחשבת חלק מסלט יווני אמיתי. יש המוסיפים גם שבבים קטנים של פלפל ירוק, אבל גם זה לא נפוץ במקור היווני.
סלט יווני אוכלים ביוון עם לחם לבן, שמן זית ומיץ מלימון טרי. בתיאבון!
כך היוונים מכינים סלט יווני:
https://youtu.be/iFC7-urzfXw
המרכיבים שלו עושים את ההבדל:
https://youtu.be/yqTefmCLuus
זה סלט עם תרבות (עברית):
https://youtu.be/Jx-JkVByX-M
וכך מכינים את הסלט היווני:
https://youtu.be/xOIyp61sUBY
מהו הפלא של הלימון?
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
מהם בעצם השווארמה והגירוס?
שווארמה (Shawarma), או קבב דונר, היא מאכל בשרי שנוהגים לייצר מנתחי בשר כבש, הודו, עוף או בקר ואצל היוונים מבשר חזיר.
מקור השווארמה הוא מהמטבח הטורקי וזה של המזרח התיכון. השווארמה, בטורקית קבב דונר (döner kebab) וביוונית גירוס, זכו לפופולריות עצומה ברחבי העולם.
#המקור
כיום היא מנה טעימה ופופולרית בכל העולם, אבל במקור השווארמה היא טורקית ושם היא מכונה קבב דונר. כבר מאות שנים שבטורקיה היא אחד ממאכלי הרחוב האייקוניים והאהובים.
השווארמה הטורקית התפתחה משיטות מוקדמות בהן עשו שימוש במטבחי המזרח התיכון. מהם היא גם קיבלה את הטעמים המיוחדים ואת טכניקות ההכנה שלה.
מקור השם "שווארמה" הוא בשפה הטורקית, אבל בעצם זו הצורה הערבית של המילה "צ'ווירמה" (çevirme), שמשמעותה בטורקית סיבוב או להסתובב. כמובן שהשם מתייחס לשיטת הבישול המשמשת לבשר המסתובב. בטורקיה של ימינו, אגב, משתמשים במילה הזו עבור חיה שלמה המשופדת ומסתובבת מעל אש.
#בעולם
עם השנים היא הפכה למאכל רחוב פופולרי במדינות רבות, עם וריאציות והתאמות לטעמים המקומיים. כיום ניתן למצוא דוכני קבב דונר בערים רבות ברחבי העולם, מה שהופך אותו לאחד ממאכלי הרחוב הנגישים ביותר.
את הדונר המקביל לשווארמה מוצאים כיום במדינות רבות, כולל יוון שבה הוא נקרא "גירוס" (Γύρος). הגירוס היווני מורכב משבבים של בשר טלה או חזיר שנחתכים משיפוד בשר גדול ומוגשים עסיסיים במיוחד. כמו הסופלקי היווני, גם הגירוס מוגש על הפיתה הקלוייה היוונית, ביחד עם ירקות וצאזיקי או טחינה.
בשווארמיות בישראל משתמשים בלוחות גריל שמובערים בגז בישול או בבישול חשמלי, בניגוד למדפי הגחלים המסורתיים של פעם. לראש השווארמה התרגלו להוסיף כאן נתחי שומן טעימים אך משמינים במיוחד.
גם בגרמניה הפך קבב הדונר לחלק בלתי נפרד מתרבות המזון המהיר. במקומות רבים יצרו טבחים יצירתיים מנות פיוז'ן ועיבודים מקומיים שונים ומשונים עד מסעירים של המנה המוכרת הזו.
עם שילוב טעמים מענג וטכניקת בישול ייחודית שכבשה את ליבם וחיכם של אנשים ברחבי העולם, הדונר קבב הוכר רשמית ב-2017, על ידי אונסק"ו, כחלק מהמורשת התרבותית של גרמניה.
#ההכנה
את הבשר של השווארמה עורמים על המכשיר המסתובב בצורה אנכית והוא מתבשל באיטיות על ידי החום המוקרן מהפחמים הזוהרים או הלהבות.
זה מאפשר לשכבות החיצוניות שלו להתפרך בעוד החלק הפנימי נשאר רך ועסיסי. תוך כדי הבישול, פורסים את השכבה החיצונית דק והבשר המגולח דק יוצא טעים.
שילוב הטעמים והמרקמים של השווארמה או הדונר יוצר בדרך כלל ארוחה משביעה וטעימה. ההגשה של הדונר היא לרוב בפיתה או בלחם שטוח וחם המכונה לאוואש. הבשר פרוס דק ומוגש עם מגוון תוספות כגון ירקות טריים, חמוצים, עשבי תיבול ורטבים כמו טחינה או יוגורט שום.
כיום נוהגים לשווק גם שווארמה טבעונית, עשויה ממקורות שונים מהצומח - מטופו, פטריות וירקות ויש גם שווארמה עשויה סייטן.
הנה השווארמה בישראל וכמה שהיא פופולרית (עברית):
https://youtu.be/rYTHQL6MpJQ
השווארמה בטורקיה שנקראת דונר:
https://youtu.be/v8PjU66MUc8
הגירוס היווני שהיוונים טוענים שהוא הדרך לגן עדן:
https://youtu.be/OZZzgC8Jssk
להכין לבד בבית שווארמה ביתית (עברית):
https://youtu.be/HLmOHqCwC-0
ועוד אוכל רחוב תורכי (מתורגם):
https://youtu.be/h9gigs3hQP0?long=yes
לוקומדס (Loukoumades), הסופגניות של היוונים, נחשבות לאחד החטיפים העתיקים בעולם ובמיוחד בתולדות יוון.
רק שביוון אלה כדורי בצק שמרים קטנים, שנוצרו מבצק רך שנמחץ באמצעות ידיים משומנות ואז יצרו ממנו כדורים קטנים שהועברו לטיגון.
התוצאה היא מעין סופגניות יווניות, מהירות הכנה, קטנות ופריכות. הן טוגנו בשמן עמוק, נטבלו לאחר מכן בסירופ דבש מתוק ומוגשות לקינוח או כחטיף מתוק ברחוב.
בכל מאפייה מקומית ביוון מוכרים את הסופגניות הנפלאות הללו. בבסיס הן די דומות לסופגניה הקלאסית שלנו, רק שאת מילוי הריבה אצלנו מחליפים הדבש והקינמון שבהם טובלים את הלוקומדס.
כמו הסופגניות והדונאטס, מכינים אותם בטיגון עמוק ומגישים לאכילה. גם הן עוברות מודרניזציה מואצת כשבאתונה של ימינו ובהשפעת עדות האינסטגרם, הן לא פעם משוחות בשלל תוספות אפשריות, כמו סוכריות, חמאת בוטנים וכדומה.
קיים ויכוח בין ההיסטוריונים של האוכל על המקור של הסופגניות היווניות הללו. מצד אחד יש מהם הטוענים שאת הכדורים המטוגנים של הלוקומאדס נהגו לחלק באולימפיאדות של יוון העתיקה, כפרסים למנצחים במשחקים האולימפיים. אחרים מצביעים על המטבח הערבי כמקור ומציגים מתכונים ערביים מהמאה ה-13, של בצק מטוגן שנהגו לצפות אז בסירופ בשם לוקמה.
כך או כך, הסופגניות היווניות הללו הן מעדן חמוד, שגם אם הוא מושחת, בכל זאת טיגון שטובל בים של דבש מתוק, אפשר ליטול ממנו אחת או שתיים וליהנות ממעדן מתוק, אותנטי ועתיק יומין.
הנה הלוקומדס:
https://youtu.be/BfN1qgsfUFU
לוקומדס באתונה:
https://youtu.be/7FioKAmt-2w
לוקומדס בדוכן רחוב:
https://youtu.be/PpW8kV6gjIY
וכך מכינים לוקומדס ביוון:
https://youtu.be/7PvKWrHzXOw
הסופלקי, והמדייקים יאמרו סובלקי (souvlaki), הוא מאכל שיפודים המוגש בפיתה ונחשב המזון המהיר של יוון. ביחד עם אחיו הגירוס (), שהוא המקבילה היוונית לשווארמה, הסופלקי הוא אוכל הרחוב היווני הפופולרי ביותר והבחירה הטבעית עבור יוונים ותיירים כאחד.
הסופלאקי היווני, ברבים "סופלאקיה", מורכב מחתיכות קטנות של בשר, בדרך כלל חזיר, אך לעתים בשר עוף או כבש. את הבשר משרים בדרך כלל במרינדה של שמן זית, שום ועשבי תיבול, מה שנותן לו טעם ורוך טעימים. הבשר משופד ונצלה על האש, במנגל עמוס גחלים לוהטות, מה שנקנה לו טעם מעושן וחרוך.
הבשר בסופלקי מוכנס בדרך כלל לפיתה העוטפת בקלות את הבשר והתוספות, ביחד עם עגבניות טריות או רוטב שלהן, בצל וצזיקי, שהוא יוגורט קרמי וחריף, עם חתיכות מלפפון, שום ושמיר.
כמאכל רחוב פופולרי מאוד ביוון הסופלקי נאכל בדרך כלל כארוחת צהריים מהירה ונוחה או כנשנוש, ברגע של רעב ותוך כדי תנועה. במסעדות יווניות נוהגים להגיש אותו לעתים, בתור מנה עיקרית לצד סלט ותפוחי אדמה צלויים.
הנה הסופלקי היווני:
https://youtu.be/I3kGlI5l6zg
הגירוס המבוסס על שווארמה:
https://youtu.be/edB-vqQakzs
וכך מכינים סופלאקי לבד:
https://youtu.be/oMoYxUMJG4c
אין כמו הסלט היווני (Greek salad) לתמצת את היווניות ואת המטבח היווני. פשטות, יופי ובריאות. יוון.
סלט יווני הוא סלט פשוט ובריא מאוד. בניגוד לסלט הקטן שמעדיפים בהרבה עמים, היוונים נוהגים לחתוך קוביות גדולות של עגבניות ופרוסות מלפפון, חוצים בצל רצוי סגול, מקלפים ומחממים אותו במיקרוגל לדקה ואז שוטפים אותו במים וחותכים.
עכשיו מוסיפים זיתים כהים, לא מקומטים ולא מאוד גדולים. אפשר זיתי קלמטה יווניים אבל לא חייבים - השחורים דווקא הם היותר נפוצים באיים.
מלמעלה מניחים פרוסת גבינהת פטה, מחלב צאן, או אם אין ורק בלית ברירה, גבינה בולגרית. היוונים מניחים גוש ולא חותכים לריבועים או גבינה מגוררת, אבל גם בזה יש סגנונות שונים. רבים מעדיפים היום קוביות קטנות שמתפזרות טוב בסלט ואין להכחיש - גם עושה צדק עם הסועדים...
על הסלט היווני מזלפים שמן זית טוב, בוזקים מעט מלח וזורים מלמעלה אורגנו מיובש, שמתנהג וטעים כמו תבלין. שימו לב - אורגנו יבש ולא אורגנו טרי!
אפשר להוסיף צלפים, אבל לא חסה. כי החסה, על אף שהיא בריאה, לא נחשבת חלק מסלט יווני אמיתי. יש המוסיפים גם שבבים קטנים של פלפל ירוק, אבל גם זה לא נפוץ במקור היווני.
סלט יווני אוכלים ביוון עם לחם לבן, שמן זית ומיץ מלימון טרי. בתיאבון!
כך היוונים מכינים סלט יווני:
https://youtu.be/iFC7-urzfXw
המרכיבים שלו עושים את ההבדל:
https://youtu.be/yqTefmCLuus
זה סלט עם תרבות (עברית):
https://youtu.be/Jx-JkVByX-M
וכך מכינים את הסלט היווני:
https://youtu.be/xOIyp61sUBY
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
אוכל יווני
שווארמה (Shawarma), או קבב דונר, היא מאכל בשרי שנוהגים לייצר מנתחי בשר כבש, הודו, עוף או בקר ואצל היוונים מבשר חזיר.
מקור השווארמה הוא מהמטבח הטורקי וזה של המזרח התיכון. השווארמה, בטורקית קבב דונר (döner kebab) וביוונית גירוס, זכו לפופולריות עצומה ברחבי העולם.
#המקור
כיום היא מנה טעימה ופופולרית בכל העולם, אבל במקור השווארמה היא טורקית ושם היא מכונה קבב דונר. כבר מאות שנים שבטורקיה היא אחד ממאכלי הרחוב האייקוניים והאהובים.
השווארמה הטורקית התפתחה משיטות מוקדמות בהן עשו שימוש במטבחי המזרח התיכון. מהם היא גם קיבלה את הטעמים המיוחדים ואת טכניקות ההכנה שלה.
מקור השם "שווארמה" הוא בשפה הטורקית, אבל בעצם זו הצורה הערבית של המילה "צ'ווירמה" (çevirme), שמשמעותה בטורקית סיבוב או להסתובב. כמובן שהשם מתייחס לשיטת הבישול המשמשת לבשר המסתובב. בטורקיה של ימינו, אגב, משתמשים במילה הזו עבור חיה שלמה המשופדת ומסתובבת מעל אש.
#בעולם
עם השנים היא הפכה למאכל רחוב פופולרי במדינות רבות, עם וריאציות והתאמות לטעמים המקומיים. כיום ניתן למצוא דוכני קבב דונר בערים רבות ברחבי העולם, מה שהופך אותו לאחד ממאכלי הרחוב הנגישים ביותר.
את הדונר המקביל לשווארמה מוצאים כיום במדינות רבות, כולל יוון שבה הוא נקרא "גירוס" (Γύρος). הגירוס היווני מורכב משבבים של בשר טלה או חזיר שנחתכים משיפוד בשר גדול ומוגשים עסיסיים במיוחד. כמו הסופלקי היווני, גם הגירוס מוגש על הפיתה הקלוייה היוונית, ביחד עם ירקות וצאזיקי או טחינה.
בשווארמיות בישראל משתמשים בלוחות גריל שמובערים בגז בישול או בבישול חשמלי, בניגוד למדפי הגחלים המסורתיים של פעם. לראש השווארמה התרגלו להוסיף כאן נתחי שומן טעימים אך משמינים במיוחד.
גם בגרמניה הפך קבב הדונר לחלק בלתי נפרד מתרבות המזון המהיר. במקומות רבים יצרו טבחים יצירתיים מנות פיוז'ן ועיבודים מקומיים שונים ומשונים עד מסעירים של המנה המוכרת הזו.
עם שילוב טעמים מענג וטכניקת בישול ייחודית שכבשה את ליבם וחיכם של אנשים ברחבי העולם, הדונר קבב הוכר רשמית ב-2017, על ידי אונסק"ו, כחלק מהמורשת התרבותית של גרמניה.
#ההכנה
את הבשר של השווארמה עורמים על המכשיר המסתובב בצורה אנכית והוא מתבשל באיטיות על ידי החום המוקרן מהפחמים הזוהרים או הלהבות.
זה מאפשר לשכבות החיצוניות שלו להתפרך בעוד החלק הפנימי נשאר רך ועסיסי. תוך כדי הבישול, פורסים את השכבה החיצונית דק והבשר המגולח דק יוצא טעים.
שילוב הטעמים והמרקמים של השווארמה או הדונר יוצר בדרך כלל ארוחה משביעה וטעימה. ההגשה של הדונר היא לרוב בפיתה או בלחם שטוח וחם המכונה לאוואש. הבשר פרוס דק ומוגש עם מגוון תוספות כגון ירקות טריים, חמוצים, עשבי תיבול ורטבים כמו טחינה או יוגורט שום.
כיום נוהגים לשווק גם שווארמה טבעונית, עשויה ממקורות שונים מהצומח - מטופו, פטריות וירקות ויש גם שווארמה עשויה סייטן.
הנה השווארמה בישראל וכמה שהיא פופולרית (עברית):
https://youtu.be/rYTHQL6MpJQ
השווארמה בטורקיה שנקראת דונר:
https://youtu.be/v8PjU66MUc8
הגירוס היווני שהיוונים טוענים שהוא הדרך לגן עדן:
https://youtu.be/OZZzgC8Jssk
להכין לבד בבית שווארמה ביתית (עברית):
https://youtu.be/HLmOHqCwC-0
ועוד אוכל רחוב תורכי (מתורגם):
https://youtu.be/h9gigs3hQP0?long=yes
