שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מייצרים את הביסלי?
את חטיף הביסלי מייצרים על ידי טיגון של פסטה במכונת טיגון. למעשה, כך נולד החטיף הפופולרי הזה. זה קרה כשהגיעה בשנות ה-70 מכונת טיגון חדשה למפעל אוסם והסתבר שהיא לא התאימה לקו הייצור הקיים. ברגע של יצירתיות זרק אחד העובדים, אפרים סעדון שמו, מעט פסטה לתוך מכונת הטיגון החדשה, והשאר היסטוריה.
כמובן שהטיגון במטגנת אינו הכל. ראשית מכינים את הפסטה עצמה, כשהסכינים של מכונות הפסטה חותכים בכל פעם צורה אחרת של פסטה לביסלי. אם זה מוארך לביסלי פלאפל, עגול לטעם בצל, או מסולסל לטעם גריל וכדומה.
לצורך ההכנה מתיזות מכונות הייצור על הפסטה ספריי שמן ואז נוספים לה תבלינים והיא מושלכת כמו צ'יפס אל מכונת הטיגון.
כך מייצרים ביסלי? - סרטון פיראטי:
https://youtu.be/AJQWfe6PUNc
ופרסומת לביסלי:
https://youtu.be/hOCnS31Yyus
מאיפה בא הקוסקוס?
הקוסקוס הוא מאכל צפון אפריקאי שניתן למצוא גם באי סיציליה שבים התיכון ובדרום איטליה. נראה שאת המחלוקת בין המרוקאים לתוניסאים לגבי המקום שבו נולד הקוסקוס לא ניתן לפתור בעזרת המידע ההיסטורי הקיים. מה שכן ידוע הוא ששיטת ההכנה של הקוסקוס נולדה עוד באימפריה הרומית.
זה קרה כפי הנראה בקרתגו העתיקה, עיר ששכנה מערבית לתוניס של היום. החיילים הרומיים והמקומיים נהגו להכין את שאריות החיטה בדרך דומה לזו של הקוסקוס המודרני - בתהליך של אידוי מהתפחה על ידי מים. המעבר לסולת התרחש כנראה בהמשך השנים, אם כי לא ברור בדיוק היכן החל, ואולי גם לא חשוב כיוון שהגבולות המדיניים של מרוקו ותוניס לא היו קיימים באותן שנים.
הנה סרטון מחויך על הקוסקוס (עברית):
http://youtu.be/VxULWIxMJC0
מראות ממרוקו:
https://youtu.be/hVvEISFw9w0
והקוסקוס לצד עוד ממזונות הרחוב במרוקו (מתורגם):
https://youtu.be/yDPCWaw5Upw?long=yes
איך נולדו הפתיתים שכונו אורז בן גוריון?
"אורז בן גוריון" הוא הכינוי שקיבלו.. הפתיתים!
הפתיתים הם גרגרי פסטה אפויים שהומצאו בישראל בתקופת הצנע
כיום נחשבים הפתיתים לאחת התרומות הקולינריות היחידות שנתנה ישראל לעולם. במקומות שונים הם נכנסו למנות יוקרה ומטבח גורמה בעולם. שף בינלאומי מפורסם בעולם פרסם אותם בעולם כולו, לאחר שביקר בביתה של השפית מיקה שרון וטעם אותם כשהוגשו לילדיה. הפתיתים אמנם דומים למאכלים מהמטבח הלבנוני (מאפטול), האיטלקי (אורזו) והמאכל פרגולה מהאי סרדיניה, אבל הם כולם שלנו - המצאה ישראלית שמתבססת על המסורת היהודית.
אז כיצד נולד מאכל ישראלי לחלוטין ותוצרת הארץ לגמרי שהתפרסם בעולם כולו? - הסיפור ההיסטורי שלהם הוא מתקופת הצנע, כשהמדינה סבלה ממחסור באורז. כדי לספק את צרכי העולים הרבים, שתזונתם התבססה מאד על האורז והקוסקוס, ביקש דוד בן-גוריון ממנהלי חברת אסם לייצר תחליף לאורז שמתבסס על חיטה. הם נזכרו במאפה מזרח אירופי בשם "פערפאלאך" ופיתחו ממנו מוצר חדש, מקורי ותעשייתי שהחל להימכר בשקיות.
כך קיבלו הפתיתים החדשים את הכינוי "אורז בן-גוריון". בתחילה הם היו בצורת אורז ועם הזמן נוצרו צורות נוספות, כמו צורת הקוסקוס, הטבעות והכוכבים. כיום הם מהתוספות האהובות בישראל, לצד השניצל האהוב כמנת הבשר האהודה בארץ.
הנה קיצור תולדות "אורז בן גוריון" (עברית):
https://youtu.be/vsLls-Q_7RU
הכל על הפתיתים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hU91ZMJyVrE
ואורז בן גוריון בירקות אסיאתיים (עברית):
http://youtu.be/pFYZP-I4oBQ
מי המציא את עגבניות השרי?
נתחיל בהסתייגות:
למרות הטענה הפופולארית כי עגבניות השרי הם המצאה ישראלית, טענה זו איננה מדויקת. למעשה, המקור שלהן הוא במרכז אמריקה והחל מהמאה ה-17 מופיע תיעוד של שימוש בעגבניות שרי בתרבות המערבית.
בראשית המאה ה-20 החלו עגבניות השרי להיות נפוצות בארה"ב.
שמה של עגבניית השרי ניתן לה בגלל שהיא מזכירה דובדבן, באנגלית "שרי".
זן עגבניות השרי הנפוץ בישראל הוא שפותח בישראל ורק הוא. הפיתוח שלו הוא תוצאה של 12 שנים של מחקר ופיתוח, של מדענים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, שנמצאת ברחובות.
זן זה נקרא טומאצ'יו (Tomaccio) והוא ככל הנראה המקור לטעות הנפוצה לפיה עגבניות השרי בכללותם הומצאו בישראל. הוא מבוסס על זני עגבניות בר שמקורם בפרו.
הזן פותח כך שיהיה עמיד לאקלים הישראלי החם. העגבניות שלו מגיעות לבשלות מהר מאוד, והתנובה שלו רבה הרבה יותר, לפחות ביחס לעגבניות רגילות.
הנה גידול עגבניות שרי בישראל:
https://www.youtube.com/watch?v=HoUYacp5p58
הילוך מהיר יפהפה של עגבניות שרי צומחות, יומיים ב-2 דקות:
https://www.youtube.com/watch?v=3OPioTP6Cx4&t=29s
מי המציא את הפלאפל?
בניגוד לתחושתם של רבים, ישראל אינה מולדת הפלאפל. הפלאפל הומצא ככל הנראה על ידי הקופטים במצרים, בעת שנזקקו למנה עיקרית, במקום מנת הבשר שנמנעה מהם בחגים מסוימים, לפי אמונתם. זה קרה ככל הנראה בין המאות ה-3 ל-7 לספירה והקופטים השתמשו בפול מצרי להכנת הפלאפל שלהם.
ממצרים התפשט המאכל הטעים והפשוט להכנה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל של היום, סוריה ולבנון. במקומות אלה החלו להכינו מגרגרי חומוס דווקא.
אם יש תרומה ישראלית בנושא הפלאפל, ניתן לשער שבאה לידי ביטוי בהכנסת קציצות הפלאפל אל תוך הפיתה. זהו מנהג שהחל כפי הנראה בשנות ה-50 דווקא בישראל הקטנה, עת אנשים רבים נזקקו למזון מהיר וזול שניתן לקחת. כך שבאופן מסוים הפלאפל הוא בכל זאת גם אוכל ישראלי.
הנה הפלאפל הלאומי (עברית):
https://youtu.be/zWpqusURdwI
סרטון על מוכר הפלאפל (עברית):
https://youtu.be/vUC5sYIwRxo
בישראל הפלאפל הפך כמעט דת (עברית):
http://youtu.be/f31Fq2uTiFg?t=6s
כמה דברים שלא ידעתם על המאכל הלאומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/O5nwvhiCvfk
על הוויכוח לגבי מקורו של הפלאפל:
http://youtu.be/DEtGtEqCgTA
יש מי שמשלב פלאפל עם פיתה תימנית (עברית):
https://youtu.be/2EHcLMwDogc
איך מכינים פלאפל בבית? (עברית)
https://youtu.be/sgLibb93mps
בחיוך - הפלאפל הכי מקצועי בסביבה (עברית)
https://youtu.be/lo43jpDD7WE
ועוד אוכל רחוב ישראלי (עברית):
https://youtu.be/H59sVeCGMME?long=yes
מאיפה באה השקשוקה?
שקשוקה (Shakshouka) היא אחד המאכלים הטעימים והמעניינים במטבח הישראלי המסורתי ולמרבה ההתלהבות גם מהפשוטים שבהם. מדובר במאכל שמוגש בדרך כלת לארוחת בוקר או ארוחת הערב ורבים מחשיבים אותו לאחת המנות הטעימות שיש. בבסיס ההרכב הפשוט להפליא של השקשוקה עומדים שלושת אבני היסוד - עגבניות, שום וביצים המטוגנים עם תבלינים ומוגשים עם כיכר לחם טרי.
יש מאכלים רבים שברור היכן נולדו, על פי עדויות כתובות וסימנים אחרים. ההיסטוריה של השקשוקה היא מעט מסתורית יותר. מכיוון שלארץ הגיעה השקשוקה מעדות המזרח של צפון אפריקה, במיוחד מהטריפוליטאים של לוב ומהעדה הטוניסאית, משערים שבאזור זה היא נולדה.
חיזוק לכך נותן תבשיל מדרום איטליה שדומה מאוד לשקשוקה. הוא מכונה "ביצים בגיהינום" (Uovaall'inferno) ומכינים אותו מביצים מבושלות ברוטב עגבניות פיקנטי מתובל בבזיליקום. מסערים שהמורים שכבשו את סיציליה, הם שהביאו אותו לשם, ביחד עם מאכלים רבים אחרים, כמו הקוסקוס והסוכר.
את השקשוקה, הנחשבת במסעדות ישראליות מהמנות המבוקשות ביותר, מכינים בשלל סגנונות ותוספות. יש המוסיפים לה חצילים, פטריות, או גבינת פטה, אחרים מערבבים בה נקניקיות מרגז' חריפות, יש המגישים אותה על מצע של חומוס, במנה שזכתה לשם "חמשוקה", בעוד אחרים מניחים מעליה הר של טחינה.
הנה השקשוקה (עברית):
https://youtu.be/vGXs60sXP70
כך מכין אותה דוקטור שקשוקה (עברית):
https://youtu.be/JOAumKQH6e0
שקשוקה מהירה (עברית):
https://youtu.be/Trl7IY6g3Zs
ככה הסעודים מכינים את השקשוקה שלהם:
https://youtu.be/Ff8jgnUH3hw
ובישראל השקשוקה היא גם אוכל רחוב בפיתה (עברית):
https://youtu.be/eIKov_XltIk
מה הקסם של אוכל רחוב?
דוכני רחוב (Street food) הם דוכנים ומזנונים המציעים אוכל זול, שנאכל בעמידה, תוך כדי הליכה, או בישיבה קצרה של מספר דקות.
לא פעם האוכל שנמכר בהם הוא אוכל מקומי וייחודי, אך כיום ניתן למצוא בכל העולם דוכני ומזנונים אוכל רחוב פופולרי, עם מאכלים שהפכו כבר בינלאומיים. כך נמכרים בכל העולם פיצה איטלקית, קרפ צרפתי, שווארמה טורקית וכדומה.
למטיילים מהווים הדוכנים הללו קודם כל פתרון זול לבילויים בחו"ל, לאכילה מהירה ולא מחייבת בימים של סיורים ורצון לראות ולגמוע מהחוויות בטיול בעולם.
אבל יש שם עוד משהו. בעולם שהפך כל כך גלובלי, עם מסעדות שגם המחירים וגם האוכל נוטים להיות כל כך יקרים ועשויים, רבים מוצאים את עצמם נהנים הכי הרבה מהפשוט והמנחם שבאוכל העממי.
בעולם כזה מציעים מאכלי הרחוב משהו אותנטי יותר, שמקרב למקומיים האמיתיים ומאפשר להתחבר אליהם קצת יותר ובאמת.
מאכלי הרחוב הם עממיים, איכותיים יותר כי הם פונים למקומיים ואת אלה קשה יותר למרוח. מרביתם מבוססים על מתכונים שאיש לא רושם ושחלקם הגדול עובר בירושה, דור אחרי דור.
הדוכנים האלה עוברים סוג של ברירה טבעית. כל דוכן שהכין אוכל לא טעים, לא איכותי ולא משביע רצון - פשוט ייסגר כי לא יהיו לו מספיק לקוחות מקומיים והם אלה שמאפשרים לך לשרוד בתקופה שאין תיירים.
רבים מהמאכלים הללו בעולם תוכלו לראות בתגית "מאכלי רחוב".
הנה הקסם של דוכני אוכל רחוב:
https://youtu.be/lZGnEC8y158
דוכן עוף עם אורז ונודלס עם מישלן בגרושים:
https://youtu.be/90IJanuV_0M
דוכן פאד תאי בבנגקוק תאילנד:
https://youtu.be/5YM56jWINsk
תירס בצד הדרך בהודו:
https://youtu.be/01jSw0GOerM
האם גם לארץ יגיע ה"פוד טראק" מאמריקה (עברית):
https://youtu.be/eIKov_XltIk
ולנו יש פלאפל - ללא ספק אוכל הרחוב הפופולרי במזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/zWpqusURdwI
איפה נולד חטיף הבמבה?
לא רבים יודעים שהבמבה הוא החטיף הנמכר ביותר בישראל. עוד פחות יודעים שזהו מזון שהומצא בישראל. ככל הידוע לנו, מדעני המזון של חברת "אוסם" הם שפיתחו את המוצר לראשונה. בשנת 1964 הוקם מפעל הבמבה הראשון וב"אוסם" החלו לייצר את החטיף בטעם גבינה. אבל החטיף החדש לא ממש עורר תיאבון בקרב הצרכנים ובאוסם החליטו להוציא עוד כמה טעמים. האכזבה הייתה גדולה. לא רק טעם הגבינה כשל. גם טעמי הגריל, התירס והקימל זכו לאדישות מופגנת של הקונים.
אבל נקודה אחת הייתה כן מוצלחת. למרבה ההפתעה, נראה היה שאת ה"במבה בטעם בוטנים" בכל זאת קונים... "אוסם" יצרה הרבה ממנה והיא הפכה להצלחה כמעט מיידית. היצרנית החליטה להפסיק לייצר את שאר הטעמים ולהתרכז בטעם הזה. היצרנית שיווקה אותו בהצלחה הולכת וגוברת. נראה היה שיש לה להיט ביד.
מאז אנו מכירים את במבה בתור חטיף בטעם בוטנים והצלחתו רק הלכה וגדלה. למעשה הוא נחשב לחטיף הישראלי הנמכר ביותר בישראל. ישראלים רבים החיים בחו"ל מעידים עליו שהוא אחד המוצרים הנחשקים שלהם וסוג של מושא געגועים... הבמבה זכה לחיקויים רבים של יצרנים מתחרים, אבל נשאר מוצר הדגל של היצרנית המקורית, אוסם. בשנות ה-90 נוסף לקמפיין גם התינוק של במבה, שהפך לדמות מצוירת ואהובה על הילדים. המותג רק התחזק, לא מעט בזכות הקמפיינים שדחפו אותו לכל בית.
עד היום נחשב הבמבה לחטיף הישראלי המצליח בכל הזמנים.
בואו למסע בארץ הבמבה, בהדרכת התינוק של במבה:
https://youtu.be/YhWoOI8MaME
התינוק הזה הפך לכוכב פרסומי עצום:
https://youtu.be/Gi97YEuKJfk
והוא גם יודע להתחבר לטרנדים החמים:
https://youtu.be/tWo7OWll78I
מה חשוב בארוחת הבוקר ואיפה אוכלים אותה בריאה?
נהוג לומר שארוחת הבוקר (Breakfast) היא הארוחה החשובה ביותר שלנו. כשאנו קמים בבוקר, הגוף שלנו עייף וצריך אנרגיה. ארוחת הבוקר נותנת לנו כוח וחיזוק, לקראת היום שמתחיל.
זאת בתנאי שהיא בריאה, כמובן. דגנים, למשל, ובמיוחד דגנים מלאים, הם מצויינים לארוחת בוקר שמטעינה את הגוף באנרגיה.
בארוחת הבוקר לא כדאי לאכול הרבה מתוק. במקומות שונים בעולם מתחילים את היום בארוחת בוקר מלאה סוכר, במאפים עתירי סוכר ופחמימות ו מעדנים רוויי מתיקות. איש לא ימליץ על ארוחת בוקר כזו וגם לא יעודד את האוכלים בשר מטוגן בארוחת הבוקר שלהם, מה שוודאי לא מזמין בריאות.
ודווקא מהים התיכון יצאה הבשורה לעולם. עם מרכיבים מנצחים מבחינה בריאותית, כמו ירקות טריים, שמן זית, גבינה, יוגורט, טחינה, לא פעם קטניות כמו פול או חומוס, טונה, הרבה לימון, פחות שומן רווי או בשר אדום וקינוח או מיץ עשויים מפירות טריים - ארוחת הבוקר במדינות הים התיכון נחשבות לבריאות ביותר בעולם. דיאטנים רבים ממליצים על מאכלים ים תיכוניים כאלה לאנשים המעוניינים בדיאטת בריאות.
על חשיבות ארוחת הבוקר:
https://youtu.be/vQ3XNgoa8U8
ארוחת הבוקר הים-תיכונית על שלל סגנונותיה נחשבת לבריאה ביותר ואפילו דיאטטית:
https://youtu.be/PPuj05ZQyc8
הצעות לארוחת בוקר בריאה? (עברית)
https://youtu.be/_zoMWdyopYQ
ועדיין - יש לא מעט הפתעות בארוחת בוקר כזו (עברית):
https://youtu.be/w8g6xWinrkk
בצפון אפריקה המציאו את השקשוקה:
https://youtu.be/618QsMaVXp8
השוואה בין מרכיבי ארוחת הבוקר במדינות שונות בעולם:
https://youtu.be/ry1E1uzPSU0
למה ארוחת הבוקר של אמריקאים רבים היא מתוקה?
https://youtu.be/YvbgE2eCgDY
גם בארגנטינה היא כזו (מתורגם):
https://youtu.be/-5Q9cKUWgAM
והאם ולמי ארוחת בוקר אנגלית היא טעימה?
https://youtu.be/3HL9TLH0uEM
את חטיף הביסלי מייצרים על ידי טיגון של פסטה במכונת טיגון. למעשה, כך נולד החטיף הפופולרי הזה. זה קרה כשהגיעה בשנות ה-70 מכונת טיגון חדשה למפעל אוסם והסתבר שהיא לא התאימה לקו הייצור הקיים. ברגע של יצירתיות זרק אחד העובדים, אפרים סעדון שמו, מעט פסטה לתוך מכונת הטיגון החדשה, והשאר היסטוריה.
כמובן שהטיגון במטגנת אינו הכל. ראשית מכינים את הפסטה עצמה, כשהסכינים של מכונות הפסטה חותכים בכל פעם צורה אחרת של פסטה לביסלי. אם זה מוארך לביסלי פלאפל, עגול לטעם בצל, או מסולסל לטעם גריל וכדומה.
לצורך ההכנה מתיזות מכונות הייצור על הפסטה ספריי שמן ואז נוספים לה תבלינים והיא מושלכת כמו צ'יפס אל מכונת הטיגון.
כך מייצרים ביסלי? - סרטון פיראטי:
https://youtu.be/AJQWfe6PUNc
ופרסומת לביסלי:
https://youtu.be/hOCnS31Yyus
הקוסקוס הוא מאכל צפון אפריקאי שניתן למצוא גם באי סיציליה שבים התיכון ובדרום איטליה. נראה שאת המחלוקת בין המרוקאים לתוניסאים לגבי המקום שבו נולד הקוסקוס לא ניתן לפתור בעזרת המידע ההיסטורי הקיים. מה שכן ידוע הוא ששיטת ההכנה של הקוסקוס נולדה עוד באימפריה הרומית.
זה קרה כפי הנראה בקרתגו העתיקה, עיר ששכנה מערבית לתוניס של היום. החיילים הרומיים והמקומיים נהגו להכין את שאריות החיטה בדרך דומה לזו של הקוסקוס המודרני - בתהליך של אידוי מהתפחה על ידי מים. המעבר לסולת התרחש כנראה בהמשך השנים, אם כי לא ברור בדיוק היכן החל, ואולי גם לא חשוב כיוון שהגבולות המדיניים של מרוקו ותוניס לא היו קיימים באותן שנים.
הנה סרטון מחויך על הקוסקוס (עברית):
http://youtu.be/VxULWIxMJC0
מראות ממרוקו:
https://youtu.be/hVvEISFw9w0
והקוסקוס לצד עוד ממזונות הרחוב במרוקו (מתורגם):
https://youtu.be/yDPCWaw5Upw?long=yes
"אורז בן גוריון" הוא הכינוי שקיבלו.. הפתיתים!
הפתיתים הם גרגרי פסטה אפויים שהומצאו בישראל בתקופת הצנע
כיום נחשבים הפתיתים לאחת התרומות הקולינריות היחידות שנתנה ישראל לעולם. במקומות שונים הם נכנסו למנות יוקרה ומטבח גורמה בעולם. שף בינלאומי מפורסם בעולם פרסם אותם בעולם כולו, לאחר שביקר בביתה של השפית מיקה שרון וטעם אותם כשהוגשו לילדיה. הפתיתים אמנם דומים למאכלים מהמטבח הלבנוני (מאפטול), האיטלקי (אורזו) והמאכל פרגולה מהאי סרדיניה, אבל הם כולם שלנו - המצאה ישראלית שמתבססת על המסורת היהודית.
אז כיצד נולד מאכל ישראלי לחלוטין ותוצרת הארץ לגמרי שהתפרסם בעולם כולו? - הסיפור ההיסטורי שלהם הוא מתקופת הצנע, כשהמדינה סבלה ממחסור באורז. כדי לספק את צרכי העולים הרבים, שתזונתם התבססה מאד על האורז והקוסקוס, ביקש דוד בן-גוריון ממנהלי חברת אסם לייצר תחליף לאורז שמתבסס על חיטה. הם נזכרו במאפה מזרח אירופי בשם "פערפאלאך" ופיתחו ממנו מוצר חדש, מקורי ותעשייתי שהחל להימכר בשקיות.
כך קיבלו הפתיתים החדשים את הכינוי "אורז בן-גוריון". בתחילה הם היו בצורת אורז ועם הזמן נוצרו צורות נוספות, כמו צורת הקוסקוס, הטבעות והכוכבים. כיום הם מהתוספות האהובות בישראל, לצד השניצל האהוב כמנת הבשר האהודה בארץ.
הנה קיצור תולדות "אורז בן גוריון" (עברית):
https://youtu.be/vsLls-Q_7RU
הכל על הפתיתים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hU91ZMJyVrE
ואורז בן גוריון בירקות אסיאתיים (עברית):
http://youtu.be/pFYZP-I4oBQ
נתחיל בהסתייגות:
למרות הטענה הפופולארית כי עגבניות השרי הם המצאה ישראלית, טענה זו איננה מדויקת. למעשה, המקור שלהן הוא במרכז אמריקה והחל מהמאה ה-17 מופיע תיעוד של שימוש בעגבניות שרי בתרבות המערבית.
בראשית המאה ה-20 החלו עגבניות השרי להיות נפוצות בארה"ב.
שמה של עגבניית השרי ניתן לה בגלל שהיא מזכירה דובדבן, באנגלית "שרי".
זן עגבניות השרי הנפוץ בישראל הוא שפותח בישראל ורק הוא. הפיתוח שלו הוא תוצאה של 12 שנים של מחקר ופיתוח, של מדענים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, שנמצאת ברחובות.
זן זה נקרא טומאצ'יו (Tomaccio) והוא ככל הנראה המקור לטעות הנפוצה לפיה עגבניות השרי בכללותם הומצאו בישראל. הוא מבוסס על זני עגבניות בר שמקורם בפרו.
הזן פותח כך שיהיה עמיד לאקלים הישראלי החם. העגבניות שלו מגיעות לבשלות מהר מאוד, והתנובה שלו רבה הרבה יותר, לפחות ביחס לעגבניות רגילות.
הנה גידול עגבניות שרי בישראל:
https://www.youtube.com/watch?v=HoUYacp5p58
הילוך מהיר יפהפה של עגבניות שרי צומחות, יומיים ב-2 דקות:
https://www.youtube.com/watch?v=3OPioTP6Cx4&t=29s
אוכל ישראלי
בניגוד לתחושתם של רבים, ישראל אינה מולדת הפלאפל. הפלאפל הומצא ככל הנראה על ידי הקופטים במצרים, בעת שנזקקו למנה עיקרית, במקום מנת הבשר שנמנעה מהם בחגים מסוימים, לפי אמונתם. זה קרה ככל הנראה בין המאות ה-3 ל-7 לספירה והקופטים השתמשו בפול מצרי להכנת הפלאפל שלהם.
ממצרים התפשט המאכל הטעים והפשוט להכנה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל של היום, סוריה ולבנון. במקומות אלה החלו להכינו מגרגרי חומוס דווקא.
אם יש תרומה ישראלית בנושא הפלאפל, ניתן לשער שבאה לידי ביטוי בהכנסת קציצות הפלאפל אל תוך הפיתה. זהו מנהג שהחל כפי הנראה בשנות ה-50 דווקא בישראל הקטנה, עת אנשים רבים נזקקו למזון מהיר וזול שניתן לקחת. כך שבאופן מסוים הפלאפל הוא בכל זאת גם אוכל ישראלי.
הנה הפלאפל הלאומי (עברית):
https://youtu.be/zWpqusURdwI
סרטון על מוכר הפלאפל (עברית):
https://youtu.be/vUC5sYIwRxo
בישראל הפלאפל הפך כמעט דת (עברית):
http://youtu.be/f31Fq2uTiFg?t=6s
כמה דברים שלא ידעתם על המאכל הלאומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/O5nwvhiCvfk
על הוויכוח לגבי מקורו של הפלאפל:
http://youtu.be/DEtGtEqCgTA
יש מי שמשלב פלאפל עם פיתה תימנית (עברית):
https://youtu.be/2EHcLMwDogc
איך מכינים פלאפל בבית? (עברית)
https://youtu.be/sgLibb93mps
בחיוך - הפלאפל הכי מקצועי בסביבה (עברית)
https://youtu.be/lo43jpDD7WE
ועוד אוכל רחוב ישראלי (עברית):
https://youtu.be/H59sVeCGMME?long=yes
שקשוקה (Shakshouka) היא אחד המאכלים הטעימים והמעניינים במטבח הישראלי המסורתי ולמרבה ההתלהבות גם מהפשוטים שבהם. מדובר במאכל שמוגש בדרך כלת לארוחת בוקר או ארוחת הערב ורבים מחשיבים אותו לאחת המנות הטעימות שיש. בבסיס ההרכב הפשוט להפליא של השקשוקה עומדים שלושת אבני היסוד - עגבניות, שום וביצים המטוגנים עם תבלינים ומוגשים עם כיכר לחם טרי.
יש מאכלים רבים שברור היכן נולדו, על פי עדויות כתובות וסימנים אחרים. ההיסטוריה של השקשוקה היא מעט מסתורית יותר. מכיוון שלארץ הגיעה השקשוקה מעדות המזרח של צפון אפריקה, במיוחד מהטריפוליטאים של לוב ומהעדה הטוניסאית, משערים שבאזור זה היא נולדה.
חיזוק לכך נותן תבשיל מדרום איטליה שדומה מאוד לשקשוקה. הוא מכונה "ביצים בגיהינום" (Uovaall'inferno) ומכינים אותו מביצים מבושלות ברוטב עגבניות פיקנטי מתובל בבזיליקום. מסערים שהמורים שכבשו את סיציליה, הם שהביאו אותו לשם, ביחד עם מאכלים רבים אחרים, כמו הקוסקוס והסוכר.
את השקשוקה, הנחשבת במסעדות ישראליות מהמנות המבוקשות ביותר, מכינים בשלל סגנונות ותוספות. יש המוסיפים לה חצילים, פטריות, או גבינת פטה, אחרים מערבבים בה נקניקיות מרגז' חריפות, יש המגישים אותה על מצע של חומוס, במנה שזכתה לשם "חמשוקה", בעוד אחרים מניחים מעליה הר של טחינה.
הנה השקשוקה (עברית):
https://youtu.be/vGXs60sXP70
כך מכין אותה דוקטור שקשוקה (עברית):
https://youtu.be/JOAumKQH6e0
שקשוקה מהירה (עברית):
https://youtu.be/Trl7IY6g3Zs
ככה הסעודים מכינים את השקשוקה שלהם:
https://youtu.be/Ff8jgnUH3hw
ובישראל השקשוקה היא גם אוכל רחוב בפיתה (עברית):
https://youtu.be/eIKov_XltIk
דוכני רחוב (Street food) הם דוכנים ומזנונים המציעים אוכל זול, שנאכל בעמידה, תוך כדי הליכה, או בישיבה קצרה של מספר דקות.
לא פעם האוכל שנמכר בהם הוא אוכל מקומי וייחודי, אך כיום ניתן למצוא בכל העולם דוכני ומזנונים אוכל רחוב פופולרי, עם מאכלים שהפכו כבר בינלאומיים. כך נמכרים בכל העולם פיצה איטלקית, קרפ צרפתי, שווארמה טורקית וכדומה.
למטיילים מהווים הדוכנים הללו קודם כל פתרון זול לבילויים בחו"ל, לאכילה מהירה ולא מחייבת בימים של סיורים ורצון לראות ולגמוע מהחוויות בטיול בעולם.
אבל יש שם עוד משהו. בעולם שהפך כל כך גלובלי, עם מסעדות שגם המחירים וגם האוכל נוטים להיות כל כך יקרים ועשויים, רבים מוצאים את עצמם נהנים הכי הרבה מהפשוט והמנחם שבאוכל העממי.
בעולם כזה מציעים מאכלי הרחוב משהו אותנטי יותר, שמקרב למקומיים האמיתיים ומאפשר להתחבר אליהם קצת יותר ובאמת.
מאכלי הרחוב הם עממיים, איכותיים יותר כי הם פונים למקומיים ואת אלה קשה יותר למרוח. מרביתם מבוססים על מתכונים שאיש לא רושם ושחלקם הגדול עובר בירושה, דור אחרי דור.
הדוכנים האלה עוברים סוג של ברירה טבעית. כל דוכן שהכין אוכל לא טעים, לא איכותי ולא משביע רצון - פשוט ייסגר כי לא יהיו לו מספיק לקוחות מקומיים והם אלה שמאפשרים לך לשרוד בתקופה שאין תיירים.
רבים מהמאכלים הללו בעולם תוכלו לראות בתגית "מאכלי רחוב".
הנה הקסם של דוכני אוכל רחוב:
https://youtu.be/lZGnEC8y158
דוכן עוף עם אורז ונודלס עם מישלן בגרושים:
https://youtu.be/90IJanuV_0M
דוכן פאד תאי בבנגקוק תאילנד:
https://youtu.be/5YM56jWINsk
תירס בצד הדרך בהודו:
https://youtu.be/01jSw0GOerM
האם גם לארץ יגיע ה"פוד טראק" מאמריקה (עברית):
https://youtu.be/eIKov_XltIk
ולנו יש פלאפל - ללא ספק אוכל הרחוב הפופולרי במזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/zWpqusURdwI
לא רבים יודעים שהבמבה הוא החטיף הנמכר ביותר בישראל. עוד פחות יודעים שזהו מזון שהומצא בישראל. ככל הידוע לנו, מדעני המזון של חברת "אוסם" הם שפיתחו את המוצר לראשונה. בשנת 1964 הוקם מפעל הבמבה הראשון וב"אוסם" החלו לייצר את החטיף בטעם גבינה. אבל החטיף החדש לא ממש עורר תיאבון בקרב הצרכנים ובאוסם החליטו להוציא עוד כמה טעמים. האכזבה הייתה גדולה. לא רק טעם הגבינה כשל. גם טעמי הגריל, התירס והקימל זכו לאדישות מופגנת של הקונים.
אבל נקודה אחת הייתה כן מוצלחת. למרבה ההפתעה, נראה היה שאת ה"במבה בטעם בוטנים" בכל זאת קונים... "אוסם" יצרה הרבה ממנה והיא הפכה להצלחה כמעט מיידית. היצרנית החליטה להפסיק לייצר את שאר הטעמים ולהתרכז בטעם הזה. היצרנית שיווקה אותו בהצלחה הולכת וגוברת. נראה היה שיש לה להיט ביד.
מאז אנו מכירים את במבה בתור חטיף בטעם בוטנים והצלחתו רק הלכה וגדלה. למעשה הוא נחשב לחטיף הישראלי הנמכר ביותר בישראל. ישראלים רבים החיים בחו"ל מעידים עליו שהוא אחד המוצרים הנחשקים שלהם וסוג של מושא געגועים... הבמבה זכה לחיקויים רבים של יצרנים מתחרים, אבל נשאר מוצר הדגל של היצרנית המקורית, אוסם. בשנות ה-90 נוסף לקמפיין גם התינוק של במבה, שהפך לדמות מצוירת ואהובה על הילדים. המותג רק התחזק, לא מעט בזכות הקמפיינים שדחפו אותו לכל בית.
עד היום נחשב הבמבה לחטיף הישראלי המצליח בכל הזמנים.
בואו למסע בארץ הבמבה, בהדרכת התינוק של במבה:
https://youtu.be/YhWoOI8MaME
התינוק הזה הפך לכוכב פרסומי עצום:
https://youtu.be/Gi97YEuKJfk
והוא גם יודע להתחבר לטרנדים החמים:
https://youtu.be/tWo7OWll78I
נהוג לומר שארוחת הבוקר (Breakfast) היא הארוחה החשובה ביותר שלנו. כשאנו קמים בבוקר, הגוף שלנו עייף וצריך אנרגיה. ארוחת הבוקר נותנת לנו כוח וחיזוק, לקראת היום שמתחיל.
זאת בתנאי שהיא בריאה, כמובן. דגנים, למשל, ובמיוחד דגנים מלאים, הם מצויינים לארוחת בוקר שמטעינה את הגוף באנרגיה.
בארוחת הבוקר לא כדאי לאכול הרבה מתוק. במקומות שונים בעולם מתחילים את היום בארוחת בוקר מלאה סוכר, במאפים עתירי סוכר ופחמימות ו מעדנים רוויי מתיקות. איש לא ימליץ על ארוחת בוקר כזו וגם לא יעודד את האוכלים בשר מטוגן בארוחת הבוקר שלהם, מה שוודאי לא מזמין בריאות.
ודווקא מהים התיכון יצאה הבשורה לעולם. עם מרכיבים מנצחים מבחינה בריאותית, כמו ירקות טריים, שמן זית, גבינה, יוגורט, טחינה, לא פעם קטניות כמו פול או חומוס, טונה, הרבה לימון, פחות שומן רווי או בשר אדום וקינוח או מיץ עשויים מפירות טריים - ארוחת הבוקר במדינות הים התיכון נחשבות לבריאות ביותר בעולם. דיאטנים רבים ממליצים על מאכלים ים תיכוניים כאלה לאנשים המעוניינים בדיאטת בריאות.
על חשיבות ארוחת הבוקר:
https://youtu.be/vQ3XNgoa8U8
ארוחת הבוקר הים-תיכונית על שלל סגנונותיה נחשבת לבריאה ביותר ואפילו דיאטטית:
https://youtu.be/PPuj05ZQyc8
הצעות לארוחת בוקר בריאה? (עברית)
https://youtu.be/_zoMWdyopYQ
ועדיין - יש לא מעט הפתעות בארוחת בוקר כזו (עברית):
https://youtu.be/w8g6xWinrkk
בצפון אפריקה המציאו את השקשוקה:
https://youtu.be/618QsMaVXp8
השוואה בין מרכיבי ארוחת הבוקר במדינות שונות בעולם:
https://youtu.be/ry1E1uzPSU0
למה ארוחת הבוקר של אמריקאים רבים היא מתוקה?
https://youtu.be/YvbgE2eCgDY
גם בארגנטינה היא כזו (מתורגם):
https://youtu.be/-5Q9cKUWgAM
והאם ולמי ארוחת בוקר אנגלית היא טעימה?
https://youtu.be/3HL9TLH0uEM
מאיפה בא החומוס ומה הסוד שלו?
מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.
גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, במיוחד כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ". היות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן סביר שמדובר בחומוס מסוג כלשהו.
עם זאת, העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.
כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון - במיוחד בעולם הערבי ומעט גם בחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון.
בשנים האחרונות ובעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני, הולך החומוס ותופס מקום של כבוד גם על המדפים ברשתות השיווק ובמסעדות נחשבות באירופה ובצפון אמריקה.
ואפילו לחלל החומוס כבר הגיע. זה היה כשנשלחו גרגרי חומוס אל תחנת החלל הבינלאומית והונבטו בה, כחלק מניסוי שעורכים בישראל, לגבי גידול והנבטה של מזונות חקלאיים בחלל.
הכל על החומוס והמחלוקות (עברית):
https://youtu.be/YBJPO9561qo
מקורות החומוס התנ"כיים:
http://youtu.be/4lg0DUWOPJY
כך מכינים הערבים את החומוס המצוין שלהם:
https://youtu.be/NP8ZYYp43oc
כך בישראל (עברית):
https://youtu.be/BwmetkENxIs
הכינו חומוס מעולה בבית:
https://youtu.be/_ahfNz2EnN8
חומוס בסגנון ירושלמי:
https://youtu.be/ChXyNTA_DkE
קבלו את החומוס והאוכל הערבי בכלל (עברית):
https://youtu.be/gYtinC-ThQ4?long=yes
וסרטון תיעודי על גידול החומוס:
https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.
גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, במיוחד כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ". היות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן סביר שמדובר בחומוס מסוג כלשהו.
עם זאת, העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.
כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון - במיוחד בעולם הערבי ומעט גם בחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון.
בשנים האחרונות ובעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני, הולך החומוס ותופס מקום של כבוד גם על המדפים ברשתות השיווק ובמסעדות נחשבות באירופה ובצפון אמריקה.
ואפילו לחלל החומוס כבר הגיע. זה היה כשנשלחו גרגרי חומוס אל תחנת החלל הבינלאומית והונבטו בה, כחלק מניסוי שעורכים בישראל, לגבי גידול והנבטה של מזונות חקלאיים בחלל.
הכל על החומוס והמחלוקות (עברית):
https://youtu.be/YBJPO9561qo
מקורות החומוס התנ"כיים:
http://youtu.be/4lg0DUWOPJY
כך מכינים הערבים את החומוס המצוין שלהם:
https://youtu.be/NP8ZYYp43oc
כך בישראל (עברית):
https://youtu.be/BwmetkENxIs
הכינו חומוס מעולה בבית:
https://youtu.be/_ahfNz2EnN8
חומוס בסגנון ירושלמי:
https://youtu.be/ChXyNTA_DkE
קבלו את החומוס והאוכל הערבי בכלל (עברית):
https://youtu.be/gYtinC-ThQ4?long=yes
וסרטון תיעודי על גידול החומוס:
https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
מה היה הלוף?
הוא לא היה הכי טעים או הכי מוצלח, אבל הוא האכיל את חיילי ישראל במשך שנים רבות. במוצבים ללא טבח או מטבח מאורגן הוא היה הצלה של ממש וקצת בשר בלב קופסאות תירס מתוק. לא מעט מילואימניקים מפעם זוכרים עד היום את השיטות היותר ופחות מתוחכמות לטגן אותו.
קראו לו לוּף (Loaf) ובמשך שנים רבות הוא היה הבשר המשומר הצה"לי. כשרבים כל כך נאלצים לאכול אותך שנים כה רבות, גם אם זה מקופסת שימורים, אין פלא שאתה הופך לאגדה.
שמו של הלוף בא מקיצור המאכל האנגלי הידוע בתור "כיכר בשר" (meatloaf). למעשה הוא נולד כהמשך, חיקוי או גרסה ישראלית של אביו הקולינרי ממלחמת העולם השנייה, הבּוּליבּיף (Bolibeef).
את אותו בוליביף הכיר הישוב היהודי בארץ ישראל כמנת הקרב של החיילים הבריטים ששהו בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי. מעניין לדעת שבמצור על ירושלים נמנעו מרבית הנצורים לאכול את עודפי הבוליביף שנטשו הבריטים בעיר, כי הבשר היה בשר חזיר והרב גורן אסר על אכילתו.
ועדיין, גם ותיקי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי זכרו את הבוליביף ו"הדליקו" עליו את מפקדי צה"ל וקובעי התפריט הצבאי לעתיד, בגרסה הכשרה כמובן.
כך שכמו הבוליביף, גם הלוף, שכלל לא היה מעדן לאניני טעם, הפך עם השנים לזכרון מלוח-מתוק של תקופה צעירה. מאכל שעד היום מזכיר לרבים סיפורים ורגעים נוסטלגיים של תקופה ואחוות לוחמים.
הנה הלוף הצה"לי שנולד ממנו (עברית):
https://youtu.be/jvoM6FfX07U
וכך הכינו חיילי הצבא הבריטי ארוחה עם הבשר המשומר:
https://youtu.be/lB6QDuJgnmY
הוא לא היה הכי טעים או הכי מוצלח, אבל הוא האכיל את חיילי ישראל במשך שנים רבות. במוצבים ללא טבח או מטבח מאורגן הוא היה הצלה של ממש וקצת בשר בלב קופסאות תירס מתוק. לא מעט מילואימניקים מפעם זוכרים עד היום את השיטות היותר ופחות מתוחכמות לטגן אותו.
קראו לו לוּף (Loaf) ובמשך שנים רבות הוא היה הבשר המשומר הצה"לי. כשרבים כל כך נאלצים לאכול אותך שנים כה רבות, גם אם זה מקופסת שימורים, אין פלא שאתה הופך לאגדה.
שמו של הלוף בא מקיצור המאכל האנגלי הידוע בתור "כיכר בשר" (meatloaf). למעשה הוא נולד כהמשך, חיקוי או גרסה ישראלית של אביו הקולינרי ממלחמת העולם השנייה, הבּוּליבּיף (Bolibeef).
את אותו בוליביף הכיר הישוב היהודי בארץ ישראל כמנת הקרב של החיילים הבריטים ששהו בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי. מעניין לדעת שבמצור על ירושלים נמנעו מרבית הנצורים לאכול את עודפי הבוליביף שנטשו הבריטים בעיר, כי הבשר היה בשר חזיר והרב גורן אסר על אכילתו.
ועדיין, גם ותיקי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי זכרו את הבוליביף ו"הדליקו" עליו את מפקדי צה"ל וקובעי התפריט הצבאי לעתיד, בגרסה הכשרה כמובן.
כך שכמו הבוליביף, גם הלוף, שכלל לא היה מעדן לאניני טעם, הפך עם השנים לזכרון מלוח-מתוק של תקופה צעירה. מאכל שעד היום מזכיר לרבים סיפורים ורגעים נוסטלגיים של תקופה ואחוות לוחמים.
הנה הלוף הצה"לי שנולד ממנו (עברית):
https://youtu.be/jvoM6FfX07U
וכך הכינו חיילי הצבא הבריטי ארוחה עם הבשר המשומר:
https://youtu.be/lB6QDuJgnmY
מהי החלה היהודית ומה מקורה?
החַלָּה היא לחם שקולעים אותו באופן מיוחד, לצמה ואז אופים אותו בתנור. את החלה נוהגים לאפות לפי המסורת ולאכול בשבת ובחג. חלות משווקות בישראל תמיד לקראת סוף השבוע, בעיקר בימי שישי, בסופרמרקטים ובחנויות המכולת.
נראה שמקורה של החלה במטבח היהודי של ספרד. בהמשך המנהג להכין ולאכול חלה בשבת התפשט לקהילות רבות באירופה. לארץ ישראל הביאו את החלה הקלועה יהודים מארצות אשכנז. ביהדות המזרח, כולל בצפון אפריקה, כלל לא הכירו את החלה לפני כן.
כיום חלה נחשבת אמנם למאכל יהודי באירופה אך לא חסרים עמים שאוכלים חלות כלחם לא קדוש אלא פשוט טעים. אם זה באירופה, בדרום אפריקה ואפילו אצל חלק מערביי ישראל והתושבים המוסלמים של הארץ. מספרים שחלות יום השישי הפכו למאפה מבוקש מאוד בחודש הרמדאן.
הפופולריות המתגברת של החלות בחברה הערבית שבארץ היא אחד הביטויים הברורים להשפעתה התרבותית של תרבות האוכל המקומי, שחוצה הלי חשבון גבולות ולאומים.
אגב, בערבית נקראות החלות הקלועות והמאוד דומות "מיג'דל", שפירושו "צמה" או "לחם קלוע".
חלות קלועות הנקראות מיג'דל. בערבית פירוש המלה הוא צמה או לחם קלוע, אבל המתבונן בהן יתקשה מאוד להבדיל ביניהן לבין החלות שנמכרות בכל מכולת ומאפייה בחלקה המערבי של העיר, מדי יום שישי.
אי אפשר להכחיש שהחלות הפופולאריות במזרח הן ביטוי להשפעה תרבותית קולינרית חוצת לאומים וגבולות.
כך מכינים חלה לשבת (עברית):
https://youtu.be/PXn4YkNSnrs
מצוות הפרשת חלה (עברית):
https://youtu.be/1gjq1GqQqow
אחד הדברים המיוחדים בחלה היהודית היא קליעת חלה (עברית):
https://youtu.be/cYfKp7T43uA
וכמה סגנונות קליעה של חלה:
https://youtu.be/pr_Hi5NhF6M
החַלָּה היא לחם שקולעים אותו באופן מיוחד, לצמה ואז אופים אותו בתנור. את החלה נוהגים לאפות לפי המסורת ולאכול בשבת ובחג. חלות משווקות בישראל תמיד לקראת סוף השבוע, בעיקר בימי שישי, בסופרמרקטים ובחנויות המכולת.
נראה שמקורה של החלה במטבח היהודי של ספרד. בהמשך המנהג להכין ולאכול חלה בשבת התפשט לקהילות רבות באירופה. לארץ ישראל הביאו את החלה הקלועה יהודים מארצות אשכנז. ביהדות המזרח, כולל בצפון אפריקה, כלל לא הכירו את החלה לפני כן.
כיום חלה נחשבת אמנם למאכל יהודי באירופה אך לא חסרים עמים שאוכלים חלות כלחם לא קדוש אלא פשוט טעים. אם זה באירופה, בדרום אפריקה ואפילו אצל חלק מערביי ישראל והתושבים המוסלמים של הארץ. מספרים שחלות יום השישי הפכו למאפה מבוקש מאוד בחודש הרמדאן.
הפופולריות המתגברת של החלות בחברה הערבית שבארץ היא אחד הביטויים הברורים להשפעתה התרבותית של תרבות האוכל המקומי, שחוצה הלי חשבון גבולות ולאומים.
אגב, בערבית נקראות החלות הקלועות והמאוד דומות "מיג'דל", שפירושו "צמה" או "לחם קלוע".
חלות קלועות הנקראות מיג'דל. בערבית פירוש המלה הוא צמה או לחם קלוע, אבל המתבונן בהן יתקשה מאוד להבדיל ביניהן לבין החלות שנמכרות בכל מכולת ומאפייה בחלקה המערבי של העיר, מדי יום שישי.
אי אפשר להכחיש שהחלות הפופולאריות במזרח הן ביטוי להשפעה תרבותית קולינרית חוצת לאומים וגבולות.
כך מכינים חלה לשבת (עברית):
https://youtu.be/PXn4YkNSnrs
מצוות הפרשת חלה (עברית):
https://youtu.be/1gjq1GqQqow
אחד הדברים המיוחדים בחלה היהודית היא קליעת חלה (עברית):
https://youtu.be/cYfKp7T43uA
וכמה סגנונות קליעה של חלה:
https://youtu.be/pr_Hi5NhF6M
מהו הפלא של הלימון?
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
