שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו השוויון בפני החוק?
המשפט "כולם שווים בפני החוק" ניתן להניח שמוכר לכם מהצהרות עצמאות, חוקות ונאומים פוליטיים. אך מה הוא אומר בפועל?
השוויון בפני החוק (Equality before the law), המכונה גם שוויון פורמלי (Formal Equality), הוא עיקרון יסוד בדמוקרטיות מודרניות, רעיון דמוקרטי בסיסי ואחד המאפיינים של משטרים הדמוקרטיים. הרעיון פשוט: כל אדם, ללא קשר למוצאו, מינו, עושרו או מעמדו החברתי או הדתי, כפוף לאותם חוקים בדיוק.
במילים אחרות, השופט לא אמור לשאול מי עומד לפניו, אלא רק לברר מה הוא עשה.
ההיסטוריה של הרעיון ארוכה. בתחילת המאה ה-6 לפני הספירה כותב המדינאי סולון, כשהוא עורך באתונה רפורמות דמוקרטיות: "חוקים קבעתי ישרים עבור כולם - נקלה ומרומם שווים בפני החוק".
במאה ה-5 לפני הספירה, ביוון העתיקה, כותב הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (Herodotus) על מה שהיום היינו קוראים "דמוקרטיה", בלשונו שלו "איסונומיה", שוויון החוק. השוויון הזה התממש באופן חזק בסוף ימי הביניים, כשנקבע במגנה כרטה (Magna Carta) שבאנגליה שהמלך עצמו כפוף גם הוא לחוק.
אגב, משמעות המילה הלטינית "פריווילגיה" היא "חוק פרטי". הרעיון בהקשר שלה הוא שבנו אין שליטים פריבילגים, שנמצאים מעל החוק או שיש להם חוק משלהם. כלומר, שוויון בפני החוק משמעותו היא שאין אדם או מיעוט שאינם כפופים לחוק, אלא הוא חל על כולם בשווה.
הניסוח המודרני התגבש בעיקר במאה ה-18, עם המהפכה הצרפתית וההצהרה האמריקאית על העצמאות, שהכריזו כי כל בני האדם נולדים שווים בזכויותיהם.
בפועל, השוויון בפני החוק מתחלק לכמה רבדים. הרובד הראשון הוא שוויון פורמלי טהור ורשמי: אותו חוק חל על כולם. הרובד השני, שנוי יותר במחלוקת, הוא שוויון מהותי (Substantive Equality): כדי שהחוק יהיה שוויוני באמת, יש לפעמים להתאים את ההתנהגות לנסיבות האדם. לדוגמה, מתן ייצוג משפטי חינמי לנאשמים חסרי אמצעים. יש דבר כזה והוא צודק וקיים גם בארץ בדמות הסנגוריה הציבורית.
הפער בין עיקרון למציאות הוא מוכר. הסופר הצרפתי אנטול פראנס (Anatole France) ניסח זאת בציניות: "החוק, בגדולתו השוויונית, אוסר על עשיר ועל עני כאחד לישון מתחת לגשרים." הביקורת חדה: כשמשאבים אינם שווים, גם חוק זהה עשוי להוביל לתוצאות שונות.
מדינות רבות מנסות לגשר על הפער הזה. בישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את השוויון כזכות חוקתית. בארצות הברית, התיקון ה-14 לחוקה מבטיח הגנה שווה בפני החוק לכל אזרח. אך מחקרים חברתיים מראים שוב ושוב שלצער כולם, מיקום האדם בסולם הכלכלי והחברתי עדיין משפיע על אופן הטיפול בו במערכת המשפט.
השוויון בפני החוק אינו עובדה קיימת. הוא שאיפה מתמדת. ראוי לדבוק בו למען חברה מתוקנת והגונה.
הנה רעיון השוויון ובהמשך גם השוויון בפני החוק (עברית):
https://youtu.be/3MoUrMUyOYY
סיפור לידתה של ההיסטוריה, עם הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/A542ixwyBhc
ולא פעם שוויון וחירות מתנגשים (עברית):
https://youtu.be/oNOROFBMPkc
מיהו אבי הכלכלה המודרנית אדם סמית'?
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) הוא כנראה המפורסם מבין כל הכלכלנים ורבים רואים בו את האב המייסד של מדע הכלכלה המודרני.
סמית' נחשב לחלוץ מדיניות השוק החופשי ולאבי כלכלת השוק הקפיטליסטית. הוא ידוע כיום כמייסד הכלכלה, אך באופן מסוים, גם אם לא לגמרי התכוון לכך, גם בתור האידאולוג של הימין הפוליטי.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר, טבע מי שניתן לראות בו את נער הפוסטר של כלכלת השוק החופשי, את עיקרון "היד הנעלמה", מעין מנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
למעשה, "עושר העמים" מחולק ל-5 כרכים. כל אחד מהם מכסה היבט אחר של הכלכלה.
חשוב להבין שאדם סמית' לא הטיף לקפיטליזם, אלא ניסה להבין כיצד הוא פועל ואיך הקפיטליזם יכול להיות גם פורה וגם טוב ואפילו מוסרי.
עוד לפני כתיבת "עושר העמים", פרסם הכלכלן הנודע ספר אחר בשם "תיאוריית הרגשות המוסריים", בו הוא הרבה לעסוק בטבע האדם ובשאלות של אתיקה ומוסר.
יש לציין שאדם סמית' ודיוויד יום, מי שנחשבים כיום למייסדי תורת הכלכלה, הושפעו מרעיונותיו של הפילוסוף הצרפתי מונטסקיה, שהאמין מאוד בכוחם של המסחר והשווקים ליציבות הדמוקרטיה, לצד היתרונות המוסריים של המסחר.
בסך הכל, "עושר האומות" נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה, עם רעיונותיו על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה שממשיכים לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום.
בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, המכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. אם הביקוש יורד או שההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה סיפורו של הוגה הדעות המדיני-כלכלי אדם סמית':
https://youtu.be/ejJRhn53X2M
על "היד הנעלמה" של אדם סמית':
https://youtu.be/NdUa2zrJL0g
כך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק:
https://youtu.be/ulyVXa-u4wE
ופרק פודקסט על אדם סמית' (עברית):
https://youtu.be/AJq1MYfKMY8?long=yes
מה נטען בספר "עושר העמים" של הכלכלן אדם סמית'?
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) נחשב בעיני רבים לאב המייסד של מדע הכלכלה המודרני.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים ו-5 כרכים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר, שיתכן ששמו המדויק היה צריך להיות "עושר האומות", הציג סמית' את עיקרון "היד הנעלמה" - כמנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
"עושר העמים" מחולק למעשה לחמישה ספרים. כל ספר מכסה היבט אחר של הכלכלה.
בספר הראשון, סמית מניח את הבסיס לתיאוריה הכלכלית שלו, בטענה שהעושר של אומה נמדד לא לפי עתודות הזהב או הכסף שלה, אלא לפי הפריון של כוח העבודה שלה. סמית' טוען שכאשר מותר לאנשים לרדוף אחרי האינטרס האישי שלהם, הם ייצרו באופן טבעי יותר סחורות ושירותים, מה שיוביל לגידול בעושר של האומה כולה.
בספר השני, סמית' דן ביתרונות של סחר חופשי, בטענה שמכסים ומחסומי סחר רק משמשים להגביל את צמיחת הכלכלה. על ידי מתן אפשרות לסחורות ולשירותים לזרום בחופשיות מעבר לגבולות, מדינות יכולות להתמחות בייצור סחורות שהן היעילות ביותר בייצור, מה שמוביל לשימוש יעיל יותר במשאבים ולהגברת הפרודוקטיביות.
בספר השלישי, סמית' דן בתפקידו של הממשלה בכלכלה. למרות שהוא מכיר בכך שלעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח מגרש משחקים שווה לעסקים, סמית' טוען שהממשלה צריכה בדרך כלל לנקוט בגישה של ידיים כלפי הכלכלה. הוא מאמין שהשוק החופשי יסדיר את עצמו באופן טבעי, כאשר התחרות תבטיח לעסקים מוטיבציה לספק סחורות ושירותים באיכות גבוהה במחיר הנמוך ביותר האפשרי.
בספר הרביעי, סמית' דן במושג חלוקת העבודה, בטענה שהתמחות וחלוקת משימות יכולות להוביל לעלייה משמעותית בפריון. על ידי פירוק משימות מורכבות למשימות פשוטות יותר וניתנות לניהול, העובדים יכולים להיות יעילים ופרודוקטיביים יותר, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של תפוקה כלכלית.
ולבסוף, בספר החמישי, סמית' דן בתפקידה של המדינה באספקת מוצרים ציבוריים, כגון חינוך ותשתיות. למרות שהוא מאמין שהממשלה צריכה להיות מעורבת באספקת הסחורות הללו, סמית' גם טוען שהמגזר הפרטי יכול לעתים קרובות לספק אותן ביעילות וביעילות רבה יותר מאשר הממשלה.
בסך הכל, "עושר העמים" נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה. עם רעיונותיו על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה, הוא ממשיך לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום.
בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, במכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. כשהביקוש יורד או כשההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה הספר "עושר העמים" של אדם סמית':
https://youtu.be/DxAMBG9Jc9Q
כך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק:
https://youtu.be/ulyVXa-u4wE
ספר אודיו של כל "עושר העמים":
https://youtu.be/U6S23ROiRzg?long=yes
וסרט תיעודי על הספר:
https://youtu.be/Dl2XMz7LgQU?long=yes
אוליגרכיה
המשפט "כולם שווים בפני החוק" ניתן להניח שמוכר לכם מהצהרות עצמאות, חוקות ונאומים פוליטיים. אך מה הוא אומר בפועל?
השוויון בפני החוק (Equality before the law), המכונה גם שוויון פורמלי (Formal Equality), הוא עיקרון יסוד בדמוקרטיות מודרניות, רעיון דמוקרטי בסיסי ואחד המאפיינים של משטרים הדמוקרטיים. הרעיון פשוט: כל אדם, ללא קשר למוצאו, מינו, עושרו או מעמדו החברתי או הדתי, כפוף לאותם חוקים בדיוק.
במילים אחרות, השופט לא אמור לשאול מי עומד לפניו, אלא רק לברר מה הוא עשה.
ההיסטוריה של הרעיון ארוכה. בתחילת המאה ה-6 לפני הספירה כותב המדינאי סולון, כשהוא עורך באתונה רפורמות דמוקרטיות: "חוקים קבעתי ישרים עבור כולם - נקלה ומרומם שווים בפני החוק".
במאה ה-5 לפני הספירה, ביוון העתיקה, כותב הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (Herodotus) על מה שהיום היינו קוראים "דמוקרטיה", בלשונו שלו "איסונומיה", שוויון החוק. השוויון הזה התממש באופן חזק בסוף ימי הביניים, כשנקבע במגנה כרטה (Magna Carta) שבאנגליה שהמלך עצמו כפוף גם הוא לחוק.
אגב, משמעות המילה הלטינית "פריווילגיה" היא "חוק פרטי". הרעיון בהקשר שלה הוא שבנו אין שליטים פריבילגים, שנמצאים מעל החוק או שיש להם חוק משלהם. כלומר, שוויון בפני החוק משמעותו היא שאין אדם או מיעוט שאינם כפופים לחוק, אלא הוא חל על כולם בשווה.
הניסוח המודרני התגבש בעיקר במאה ה-18, עם המהפכה הצרפתית וההצהרה האמריקאית על העצמאות, שהכריזו כי כל בני האדם נולדים שווים בזכויותיהם.
בפועל, השוויון בפני החוק מתחלק לכמה רבדים. הרובד הראשון הוא שוויון פורמלי טהור ורשמי: אותו חוק חל על כולם. הרובד השני, שנוי יותר במחלוקת, הוא שוויון מהותי (Substantive Equality): כדי שהחוק יהיה שוויוני באמת, יש לפעמים להתאים את ההתנהגות לנסיבות האדם. לדוגמה, מתן ייצוג משפטי חינמי לנאשמים חסרי אמצעים. יש דבר כזה והוא צודק וקיים גם בארץ בדמות הסנגוריה הציבורית.
הפער בין עיקרון למציאות הוא מוכר. הסופר הצרפתי אנטול פראנס (Anatole France) ניסח זאת בציניות: "החוק, בגדולתו השוויונית, אוסר על עשיר ועל עני כאחד לישון מתחת לגשרים." הביקורת חדה: כשמשאבים אינם שווים, גם חוק זהה עשוי להוביל לתוצאות שונות.
מדינות רבות מנסות לגשר על הפער הזה. בישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את השוויון כזכות חוקתית. בארצות הברית, התיקון ה-14 לחוקה מבטיח הגנה שווה בפני החוק לכל אזרח. אך מחקרים חברתיים מראים שוב ושוב שלצער כולם, מיקום האדם בסולם הכלכלי והחברתי עדיין משפיע על אופן הטיפול בו במערכת המשפט.
השוויון בפני החוק אינו עובדה קיימת. הוא שאיפה מתמדת. ראוי לדבוק בו למען חברה מתוקנת והגונה.
הנה רעיון השוויון ובהמשך גם השוויון בפני החוק (עברית):
https://youtu.be/3MoUrMUyOYY
סיפור לידתה של ההיסטוריה, עם הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/A542ixwyBhc
ולא פעם שוויון וחירות מתנגשים (עברית):
https://youtu.be/oNOROFBMPkc
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) הוא כנראה המפורסם מבין כל הכלכלנים ורבים רואים בו את האב המייסד של מדע הכלכלה המודרני.
סמית' נחשב לחלוץ מדיניות השוק החופשי ולאבי כלכלת השוק הקפיטליסטית. הוא ידוע כיום כמייסד הכלכלה, אך באופן מסוים, גם אם לא לגמרי התכוון לכך, גם בתור האידאולוג של הימין הפוליטי.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר, טבע מי שניתן לראות בו את נער הפוסטר של כלכלת השוק החופשי, את עיקרון "היד הנעלמה", מעין מנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
למעשה, "עושר העמים" מחולק ל-5 כרכים. כל אחד מהם מכסה היבט אחר של הכלכלה.
חשוב להבין שאדם סמית' לא הטיף לקפיטליזם, אלא ניסה להבין כיצד הוא פועל ואיך הקפיטליזם יכול להיות גם פורה וגם טוב ואפילו מוסרי.
עוד לפני כתיבת "עושר העמים", פרסם הכלכלן הנודע ספר אחר בשם "תיאוריית הרגשות המוסריים", בו הוא הרבה לעסוק בטבע האדם ובשאלות של אתיקה ומוסר.
יש לציין שאדם סמית' ודיוויד יום, מי שנחשבים כיום למייסדי תורת הכלכלה, הושפעו מרעיונותיו של הפילוסוף הצרפתי מונטסקיה, שהאמין מאוד בכוחם של המסחר והשווקים ליציבות הדמוקרטיה, לצד היתרונות המוסריים של המסחר.
בסך הכל, "עושר האומות" נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה, עם רעיונותיו על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה שממשיכים לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום.
בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, המכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. אם הביקוש יורד או שההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה סיפורו של הוגה הדעות המדיני-כלכלי אדם סמית':
https://youtu.be/ejJRhn53X2M
על "היד הנעלמה" של אדם סמית':
https://youtu.be/NdUa2zrJL0g
כך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק:
https://youtu.be/ulyVXa-u4wE
ופרק פודקסט על אדם סמית' (עברית):
https://youtu.be/AJq1MYfKMY8?long=yes
הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) נחשב בעיני רבים לאב המייסד של מדע הכלכלה המודרני.
ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים ו-5 כרכים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
בספר, שיתכן ששמו המדויק היה צריך להיות "עושר האומות", הציג סמית' את עיקרון "היד הנעלמה" - כמנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.
"עושר העמים" מחולק למעשה לחמישה ספרים. כל ספר מכסה היבט אחר של הכלכלה.
בספר הראשון, סמית מניח את הבסיס לתיאוריה הכלכלית שלו, בטענה שהעושר של אומה נמדד לא לפי עתודות הזהב או הכסף שלה, אלא לפי הפריון של כוח העבודה שלה. סמית' טוען שכאשר מותר לאנשים לרדוף אחרי האינטרס האישי שלהם, הם ייצרו באופן טבעי יותר סחורות ושירותים, מה שיוביל לגידול בעושר של האומה כולה.
בספר השני, סמית' דן ביתרונות של סחר חופשי, בטענה שמכסים ומחסומי סחר רק משמשים להגביל את צמיחת הכלכלה. על ידי מתן אפשרות לסחורות ולשירותים לזרום בחופשיות מעבר לגבולות, מדינות יכולות להתמחות בייצור סחורות שהן היעילות ביותר בייצור, מה שמוביל לשימוש יעיל יותר במשאבים ולהגברת הפרודוקטיביות.
בספר השלישי, סמית' דן בתפקידו של הממשלה בכלכלה. למרות שהוא מכיר בכך שלעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח מגרש משחקים שווה לעסקים, סמית' טוען שהממשלה צריכה בדרך כלל לנקוט בגישה של ידיים כלפי הכלכלה. הוא מאמין שהשוק החופשי יסדיר את עצמו באופן טבעי, כאשר התחרות תבטיח לעסקים מוטיבציה לספק סחורות ושירותים באיכות גבוהה במחיר הנמוך ביותר האפשרי.
בספר הרביעי, סמית' דן במושג חלוקת העבודה, בטענה שהתמחות וחלוקת משימות יכולות להוביל לעלייה משמעותית בפריון. על ידי פירוק משימות מורכבות למשימות פשוטות יותר וניתנות לניהול, העובדים יכולים להיות יעילים ופרודוקטיביים יותר, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של תפוקה כלכלית.
ולבסוף, בספר החמישי, סמית' דן בתפקידה של המדינה באספקת מוצרים ציבוריים, כגון חינוך ותשתיות. למרות שהוא מאמין שהממשלה צריכה להיות מעורבת באספקת הסחורות הללו, סמית' גם טוען שהמגזר הפרטי יכול לעתים קרובות לספק אותן ביעילות וביעילות רבה יותר מאשר הממשלה.
בסך הכל, "עושר העמים" נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה. עם רעיונותיו על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה, הוא ממשיך לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום.
בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.
#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, במכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. כשהביקוש יורד או כשההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.
הנה הספר "עושר העמים" של אדם סמית':
https://youtu.be/DxAMBG9Jc9Q
כך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק:
https://youtu.be/ulyVXa-u4wE
ספר אודיו של כל "עושר העמים":
https://youtu.be/U6S23ROiRzg?long=yes
וסרט תיעודי על הספר:
https://youtu.be/Dl2XMz7LgQU?long=yes
