שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ההיסטוריה של האוניברסיטאות?
האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.
האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.
הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.
אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.
מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...
במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.
לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.
כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.
מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.
גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.
הנה תולדות האוניברסיטאות בימי הביניים:
https://youtu.be/Ly9BPvFJfqo
תפקיד האוניברסיטאות:
https://youtu.be/jFCFqjovH3s
האוניברסיטאות הראשונות בעולם:
https://youtu.be/_rxQD1ENuHo
אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - היוקרתיות ביותר באמריקה:
https://youtu.be/IR2kWD1bFOg
אוניברסיטת סטנפורד, שממנה יצאו מיזמי הייטק מהמצליחים בעולם:
https://youtu.be/x2WDVG0dvnE
ובחיוך - אם אתם באים ללמוד אז תבואו עם הנתונים הנכונים, טוב? (עברית)
https://youtu.be/sqZWYKPhN34
מהן אוניברסיטאות ליגת הקיסוס?
ליגת הקיסוס (Ivy League) היא התאחדות של "שמונה העתיקות", שמונה אוניברסיטאות אמריקניות פרטיות הממוקמות בחוף המזרחי של ארצות הברית וידועות כיוקרתיות, בררניות ובעלות הון רב והשפעה רבה.
8 האוניברסיטאות העשירות שמשתייכות ל"אייווי ליג", ליגת הקיסוס, הן אוניברסיטת הרווארד, ייל, בראון, אוניברסיטת פרינסטון, דארטמות' קולג', קולומביה, קורנל ואוניברסיטת פנסילבניה.
#הלימודים
ללמוד במוסד של "ליגת הקיסוס" זה להיטבל בחוויה אקדמית מגוונת, לשבת בכיתות קטנות לצד סטודנטים מכל העולם, ליהנות ממנחים שהם כוכבים בתחומם ולפגוש תרבויות, רעיונות וערוצי מחקר שלא תמצאו כמעט בשום מקום אחר בהשכלה הגבוהה האמריקאית.
האבזור, המשאבים והספריות המרהיבות, יחד עם התמיכה הכספית שמגייסות האוניברסיטאות - לעיתים מזכות בוגרים מפורסמים, מאפשרים להעמיק, להתנסות ולהצטיין בלי מגבלות חומריות.
אפילו אם sticker price עובר את 55 אלף הדולר לשנה, ברוב המוסדות תקבל סיוע כלכלי נדיב אם תזדקק לכך, ועדיין במקצת השיקול של קשרי בוגרים (“legacy”) קיים בתהליך הקבלה, אם כי חשיבותו יורדת עם הזמן.
הביקוש, היוקרה והמסורת יוצרים מחיר לא קל: הקבלה תחרותית במיוחד, לעיתים נבחנים גם רקעים משפחתיים, והאווירה האינטנסיבית יכולה להלחיץ. לא מעט סטודנטים בוחרים לעבור למסלולים פחות תובעניים.
#בקריירה
החותמת של בוגר ליגת הקיסוס ממשיכה להיפתח דלתות נחשקות - אין עוד הרבה מוסדות שבהם קורות החיים מדברים בעד עצמם כמעט כבר בשורה הראשונה.
בחברות גדולות, משרדי עו"ד ובפוליטיקה אמריקאית, בוגר קיסוס הוא לא רק סטודנט אלא חלק ממועדון חברים יוקרתי שפותח רשת עצומה של קשרים ויוקרה תרבותית, שנותנת לך הרגשה של שייכות למסורת נבחרת – אותה שכבת עילית שאחזה בידיה את הגה הכוח בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אך התחרות על הצלחה מקצועית נותרת ניכרת גם במסלול זה.
#היסטוריה
ליגת הקיסוס נולדה עוד במאה ה-17, כשב-1636 מושבת מסצ'וסטס יסדה את הרווארד - ההשכלה הגבוהה הראשונה באמריקה, שהחלה לפעול עם שיעורים ב-1642 וקיבלה צ'רטר ב-1650.
תקנונים מוקדמים של ה"עילית" כללו קנסות – בהארוורד למשל, במאה ה-18 הונהג קנס על שתייה, קללות והעלבת מנחים, והעונש היה לעיתים “משיכה באוזניים או מלקות פומביות”.
מאז התווספו בהדרגה אוניברסיטאות עילית נוספות: ייל נוסדה ב-1701 בשם The Collegiate School, ובהמשך נקראה על שם התורם אליהו ייל (אך לא נוסדה על ידו), פרינסטון נוסדה בניו ג'רזי ב-1746 (לשעבר College of New Jersey), פנסילבניה (Penn) מזוהה רשמית עם 1740, ביוזמת בנג'מין פרנקלין, אך רק ב-1755 קיבלה צ'רטר והחלה לפעול בפועל.
למעשה, שבע החברות הוותיקות ב"אייוי ליג" נוסדו עוד בתקופה הקולוניאלית של ארצות הברית, לפני מלחמת העצמאות שלה ולידתה כאומה.
קולומביה נוסדה ב-1754 בניו יורק כ-King's College בחסות המלך ג'ורג' השני, בראון נוסדה ב-1764, דארטמות' ב-1769 – ורק הרבה אחרי שאר האוניברסיטאות, ב-1865, נוסדה קורנל, שמפעילה מסלולים פרטיים לצד מסלולים ציבוריים ומתוקצבים מהמדינה.
אגב, אוניברסיטת קורנל הייתה הראשונה בליגת הקיסוס שקיבלה נשים ללימודים כבר ב-1870, כאשר שאר האוניברסיטאות נשארו מוסדות גבריים עוד עשרות שנים.
השם "קיסוס" מתקשר לאסוציאציה היסטורית של צמח הקיסוס, שטיפס על קירות האוניברסיטאות, וטקסי נטיעת קיסוס התקיימו במאה ה-19 (ובהם שירים דוגמת שיר הקיסוס הראשון ב-1888 בפנסילבניה). באוניברסיטאות רבות התקיים טקס "נטיעת הקיסוס" (Ivy Planting Day) שבו כל מחזור בוגרים נטע שתיל קיסוס על קירות המבנה ההיסטורי, וב-1888 אפילו נכתב שיר קלאסי באוניברסיטת פנסילבניה על "הקיסוס המטפס", שהפך לסמל הבלתי-רשמי של הקבוצות.
המונח "Ivy League" חדר לתקשורת לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-20. זה היה ב-1937, כשהביטוי "ליגת הקיסוס" החל לשמש ככינוי לאוניברסיטאות הוותיקות שעל בנייניהן העתיקים מטפסים צמחי קיסוס.
היה זה כתב ספורט בשם סטנלי וודוורד שהחל להשתמש בביטוי, בדיווחיו מתחרויות ומשחקי הספורט בין המוסדות הללו. עם השנים המושג הלך ותפס וב-1954 הוא הפך לשמה הרשמי של הליגה האקדמית והספורטיבית הזו.
כיום תופסים בוגרי ליגת הקיסוס מקומות מכובדים ומובילים בארצות הברית והם מאיישים רבות מהמשרות המובילות בשירות המדינה האמריקאי, במגזר הפרטי, המשפטי והעסקי.
#אדריכלות
הציפיות של האוניברסיטאות הראשונות מעצמן היו מראש גבוהות. האדריכלות שלהן נועדה לדמות אותן לאוניברסיטאות העתיקות של אנגליה, בדגש על אוקספורד וקיימברידג', אוניברסיטאות עם מסורת מעוררת קנאה שהאמריקאים שאפו לבסס אצלם.
הבניינים החדשים תוכננו במתכונת דומה לאלו של אוניברסיטאות היוקרה הבריטיות, כך שהאופי שלהן יחולחל לאופי של המבנים בארצות הברית.
דומה טובה לכך היא ביישון של אבני החיפוי בהן השתמשו לבניינים חדשים באוניברסיטת ייל. זה נעשה באמצעות חומצה שהקנתה לאותן אבני חיפוי של הבניינים החדשים, ממש תוך זמן קצר, את המראה העתיק והמרשים של המבנים הישנים ובנייני האוניברסיטאות שהם רצו לחקות.
הנה סיפורן של אוניברסיטאות ה"אייווי ליג":
https://youtu.be/LUuTn3rVaQw
הרגע האמיתי שמארק צוקרברג מגלה שהוא התקבל להארוורד:
https://youtu.be/gsefnhTK5lc
למה הבוגרים שלהן הכי מבוקשים?
https://youtu.be/haVsxfHPJ_o
האם זו המצוינות שמושכת אליהן?
https://youtu.be/eYgHjR17at0
הדירוג שלהן:
https://youtu.be/667pfuQ9lvc
יש בכלל מי שטוענים שההערכה אליהן מוגזמת:
https://youtu.be/L-k1LTwN388
וסיפורן של אוניברסיטאות ליגת הקיסוס:
https://youtu.be/dXeY6uY-gDc?long=yes
איך מקימים אוניברסיטה?
הקמת אוניברסיטה היא החלטה אקדמית של חוקרים שמעוניינים להקים מוסד חדש, שיכשיר חוקרים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה. בכל העולם מוקמות אוניברסיטאות, אבל הקמת אוניברסיטה בישראל היא עניין שלא קורה הרבה.
מבין האוניברסיטאות שלנו, הצעירה ביותר היא אוניברסיטת אריאל. בניגוד להקמת אוניברסיטאות אחרות בישראל, הקמתה של אוניברסיטה זו לוותה במחלוקת ציבורית קשה. הוויכוח היה גם על נחיצותה של אוניברסיטה נוספת בארץ וגם על הקמת אוניברסיטה בשטחי יהודה ושומרון, שעתידם הפוליטי לא ברור לחלוטין.
הנה סרטון שמספר על שנותיה הראשונות של אוניברסיטת תל אביב:
http://youtu.be/nPRQkalUNiI
אוניברסיטאות
האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.
האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.
הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.
אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.
מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...
במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.
לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.
כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.
מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.
גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.
הנה תולדות האוניברסיטאות בימי הביניים:
https://youtu.be/Ly9BPvFJfqo
תפקיד האוניברסיטאות:
https://youtu.be/jFCFqjovH3s
האוניברסיטאות הראשונות בעולם:
https://youtu.be/_rxQD1ENuHo
אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - היוקרתיות ביותר באמריקה:
https://youtu.be/IR2kWD1bFOg
אוניברסיטת סטנפורד, שממנה יצאו מיזמי הייטק מהמצליחים בעולם:
https://youtu.be/x2WDVG0dvnE
ובחיוך - אם אתם באים ללמוד אז תבואו עם הנתונים הנכונים, טוב? (עברית)
https://youtu.be/sqZWYKPhN34
ליגת הקיסוס (Ivy League) היא התאחדות של "שמונה העתיקות", שמונה אוניברסיטאות אמריקניות פרטיות הממוקמות בחוף המזרחי של ארצות הברית וידועות כיוקרתיות, בררניות ובעלות הון רב והשפעה רבה.
8 האוניברסיטאות העשירות שמשתייכות ל"אייווי ליג", ליגת הקיסוס, הן אוניברסיטת הרווארד, ייל, בראון, אוניברסיטת פרינסטון, דארטמות' קולג', קולומביה, קורנל ואוניברסיטת פנסילבניה.
#הלימודים
ללמוד במוסד של "ליגת הקיסוס" זה להיטבל בחוויה אקדמית מגוונת, לשבת בכיתות קטנות לצד סטודנטים מכל העולם, ליהנות ממנחים שהם כוכבים בתחומם ולפגוש תרבויות, רעיונות וערוצי מחקר שלא תמצאו כמעט בשום מקום אחר בהשכלה הגבוהה האמריקאית.
האבזור, המשאבים והספריות המרהיבות, יחד עם התמיכה הכספית שמגייסות האוניברסיטאות - לעיתים מזכות בוגרים מפורסמים, מאפשרים להעמיק, להתנסות ולהצטיין בלי מגבלות חומריות.
אפילו אם sticker price עובר את 55 אלף הדולר לשנה, ברוב המוסדות תקבל סיוע כלכלי נדיב אם תזדקק לכך, ועדיין במקצת השיקול של קשרי בוגרים (“legacy”) קיים בתהליך הקבלה, אם כי חשיבותו יורדת עם הזמן.
הביקוש, היוקרה והמסורת יוצרים מחיר לא קל: הקבלה תחרותית במיוחד, לעיתים נבחנים גם רקעים משפחתיים, והאווירה האינטנסיבית יכולה להלחיץ. לא מעט סטודנטים בוחרים לעבור למסלולים פחות תובעניים.
#בקריירה
החותמת של בוגר ליגת הקיסוס ממשיכה להיפתח דלתות נחשקות - אין עוד הרבה מוסדות שבהם קורות החיים מדברים בעד עצמם כמעט כבר בשורה הראשונה.
בחברות גדולות, משרדי עו"ד ובפוליטיקה אמריקאית, בוגר קיסוס הוא לא רק סטודנט אלא חלק ממועדון חברים יוקרתי שפותח רשת עצומה של קשרים ויוקרה תרבותית, שנותנת לך הרגשה של שייכות למסורת נבחרת – אותה שכבת עילית שאחזה בידיה את הגה הכוח בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אך התחרות על הצלחה מקצועית נותרת ניכרת גם במסלול זה.
#היסטוריה
ליגת הקיסוס נולדה עוד במאה ה-17, כשב-1636 מושבת מסצ'וסטס יסדה את הרווארד - ההשכלה הגבוהה הראשונה באמריקה, שהחלה לפעול עם שיעורים ב-1642 וקיבלה צ'רטר ב-1650.
תקנונים מוקדמים של ה"עילית" כללו קנסות – בהארוורד למשל, במאה ה-18 הונהג קנס על שתייה, קללות והעלבת מנחים, והעונש היה לעיתים “משיכה באוזניים או מלקות פומביות”.
מאז התווספו בהדרגה אוניברסיטאות עילית נוספות: ייל נוסדה ב-1701 בשם The Collegiate School, ובהמשך נקראה על שם התורם אליהו ייל (אך לא נוסדה על ידו), פרינסטון נוסדה בניו ג'רזי ב-1746 (לשעבר College of New Jersey), פנסילבניה (Penn) מזוהה רשמית עם 1740, ביוזמת בנג'מין פרנקלין, אך רק ב-1755 קיבלה צ'רטר והחלה לפעול בפועל.
למעשה, שבע החברות הוותיקות ב"אייוי ליג" נוסדו עוד בתקופה הקולוניאלית של ארצות הברית, לפני מלחמת העצמאות שלה ולידתה כאומה.
קולומביה נוסדה ב-1754 בניו יורק כ-King's College בחסות המלך ג'ורג' השני, בראון נוסדה ב-1764, דארטמות' ב-1769 – ורק הרבה אחרי שאר האוניברסיטאות, ב-1865, נוסדה קורנל, שמפעילה מסלולים פרטיים לצד מסלולים ציבוריים ומתוקצבים מהמדינה.
אגב, אוניברסיטת קורנל הייתה הראשונה בליגת הקיסוס שקיבלה נשים ללימודים כבר ב-1870, כאשר שאר האוניברסיטאות נשארו מוסדות גבריים עוד עשרות שנים.
השם "קיסוס" מתקשר לאסוציאציה היסטורית של צמח הקיסוס, שטיפס על קירות האוניברסיטאות, וטקסי נטיעת קיסוס התקיימו במאה ה-19 (ובהם שירים דוגמת שיר הקיסוס הראשון ב-1888 בפנסילבניה). באוניברסיטאות רבות התקיים טקס "נטיעת הקיסוס" (Ivy Planting Day) שבו כל מחזור בוגרים נטע שתיל קיסוס על קירות המבנה ההיסטורי, וב-1888 אפילו נכתב שיר קלאסי באוניברסיטת פנסילבניה על "הקיסוס המטפס", שהפך לסמל הבלתי-רשמי של הקבוצות.
המונח "Ivy League" חדר לתקשורת לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-20. זה היה ב-1937, כשהביטוי "ליגת הקיסוס" החל לשמש ככינוי לאוניברסיטאות הוותיקות שעל בנייניהן העתיקים מטפסים צמחי קיסוס.
היה זה כתב ספורט בשם סטנלי וודוורד שהחל להשתמש בביטוי, בדיווחיו מתחרויות ומשחקי הספורט בין המוסדות הללו. עם השנים המושג הלך ותפס וב-1954 הוא הפך לשמה הרשמי של הליגה האקדמית והספורטיבית הזו.
כיום תופסים בוגרי ליגת הקיסוס מקומות מכובדים ומובילים בארצות הברית והם מאיישים רבות מהמשרות המובילות בשירות המדינה האמריקאי, במגזר הפרטי, המשפטי והעסקי.
#אדריכלות
הציפיות של האוניברסיטאות הראשונות מעצמן היו מראש גבוהות. האדריכלות שלהן נועדה לדמות אותן לאוניברסיטאות העתיקות של אנגליה, בדגש על אוקספורד וקיימברידג', אוניברסיטאות עם מסורת מעוררת קנאה שהאמריקאים שאפו לבסס אצלם.
הבניינים החדשים תוכננו במתכונת דומה לאלו של אוניברסיטאות היוקרה הבריטיות, כך שהאופי שלהן יחולחל לאופי של המבנים בארצות הברית.
דומה טובה לכך היא ביישון של אבני החיפוי בהן השתמשו לבניינים חדשים באוניברסיטת ייל. זה נעשה באמצעות חומצה שהקנתה לאותן אבני חיפוי של הבניינים החדשים, ממש תוך זמן קצר, את המראה העתיק והמרשים של המבנים הישנים ובנייני האוניברסיטאות שהם רצו לחקות.
הנה סיפורן של אוניברסיטאות ה"אייווי ליג":
https://youtu.be/LUuTn3rVaQw
הרגע האמיתי שמארק צוקרברג מגלה שהוא התקבל להארוורד:
https://youtu.be/gsefnhTK5lc
למה הבוגרים שלהן הכי מבוקשים?
https://youtu.be/haVsxfHPJ_o
האם זו המצוינות שמושכת אליהן?
https://youtu.be/eYgHjR17at0
הדירוג שלהן:
https://youtu.be/667pfuQ9lvc
יש בכלל מי שטוענים שההערכה אליהן מוגזמת:
https://youtu.be/L-k1LTwN388
וסיפורן של אוניברסיטאות ליגת הקיסוס:
https://youtu.be/dXeY6uY-gDc?long=yes
הקמת אוניברסיטה היא החלטה אקדמית של חוקרים שמעוניינים להקים מוסד חדש, שיכשיר חוקרים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה. בכל העולם מוקמות אוניברסיטאות, אבל הקמת אוניברסיטה בישראל היא עניין שלא קורה הרבה.
מבין האוניברסיטאות שלנו, הצעירה ביותר היא אוניברסיטת אריאל. בניגוד להקמת אוניברסיטאות אחרות בישראל, הקמתה של אוניברסיטה זו לוותה במחלוקת ציבורית קשה. הוויכוח היה גם על נחיצותה של אוניברסיטה נוספת בארץ וגם על הקמת אוניברסיטה בשטחי יהודה ושומרון, שעתידם הפוליטי לא ברור לחלוטין.
הנה סרטון שמספר על שנותיה הראשונות של אוניברסיטת תל אביב:
http://youtu.be/nPRQkalUNiI
