בנו של האל אפולו, אוֹרְפֵאוּס, היה נגן מעולה בנבל וכל החיות, העצים והסלעים אהבו את נגינתו. רעייתו של אורפאוס, אורידיקה, מתה מהכשת נחש.

אורפיאוס ירד אל השאול וניגן לאל הַדֵּס, אל המתים ושליט השאול ולאשתו פֶּרְסֵפוֹנֶה. הוא עשה זאת בניסיון לשכנעם לשחרר את אורידיקה מהשאול ולהחזירה לחיים.

הַדֵּס הנרגש, שבכה עם כל רוחות המתים מהלחן העצוב של אורפאוס, הסכים לשחרר את אורידיקה, אך השביע את אורפאוס שלא יביט בה עד שייצאו מהשאול.

סיפורו של אורפיאוס מכאן הוא ממש פרסומת לעידוד ההתאפקות. ממש כמו אשת לוט התנ"כית, שלא יכלה שלא להסתובב ולהביט על עירה העולה בלהבות, איך שיצאו הוא ואורידיקה אל אור היום, התפתה אורפיאוס האומלל ופנה כדי לראות אם אורידיקה מאחוריו.

אהובתו נעלמה לו לתמיד.

שבעה חודשים ישב אורפיאוס וקונן במערה. הוא האשים את עצמו שלא עמד בפיתוי והביט באורידיקה. כשדחה את אהבתן של הנשים העובדות את האל דיוניסוס הן נטלו ממנו את חייו וקברו אותו.

מאז ועד היום, מספרת האגדה, שר זמיר על קברו של אורפיאוס.


הנה סיפורם של אורפיאוס ואורידיקה (מתורגם):

https://youtu.be/RhaepLsP5eg


עוד גרסה:

http://youtu.be/OyQIOZKsNmU?t=11s


סיפורם של השניים באנגלית:

http://youtu.be/3Jqgx06TJUM


וסרטון אנימציה שמציב את סיפורם של אורפיאוס ואורידיצ'ה בזמננו שלנו:

http://youtu.be/jQFG8HVWiqA