אנו מכירים את ה"דים סאם" (Dim Sum) בתור מאכל רחוב סיני של כיסני בצק ממולאים, שמכינים בסין באידוי או בטיגון. אבל הגיוזה, אותן כופתאות טעימות במגוון מילויים וצבעים, אינן היחידות בדים סאם. במקור הסיני מתייחס השם "דים סאם" לארוחה סינית שמורכבת ממנות קטנות ושכל אזור בסין הוסיף לה מנות משלו. כיום מוגשים במסעדות דים סאם שבמערב, רק הכיסנים והלחמניות לסוגיהן, כגון שו מאי, וונטון, צ'ו צ'או, גיוזה ולחמניות הבאו. שאר המנות הסיניות הושמטו מהתפריט, כולל שונג פון, שהם גלילי אטריות אורז, דייסת האורז המוגשת בבוקר - קונג'י ובשרים צלויים, ירקות מאודים וכדומה.

בימים עברו נחשב הדים סאם בסין למאכל חגיגי שנהגו להכין לכבוד ראש השנה הסיני. הדים סאם נולד במקור בקנטון שבסין. ראשיתן של מסעדות הדים סאם הייתה בתור בתי תה שהוקמו על תוואי דרך המשי ומכרו תה לסוחרים במסע ולחקלאים בעבודה. עם השנים נוספו ליד התה המסייע לעיכול חטיפים סיניים ובהדרגה פיתחו את מגוון מנות הדים סאם המוכרות לנו כיום. המסעדות הללו הוקמו בכל רחבי סין ובסוף המאה ה-20 בעולם כולו. בשיטת השירות המודרנית שהתפתחה בהן עובר המלצר והסועדים בוחרים מעגלתו העמוסה בכלי אידוי את המנות שהם רוצים. בתום הארוחה נקבע החשבון על פי מספר כלי האידוי שעל השולחן.

במאה ה-19, עת היגרו סינים קנטונזים רבים לארצות הברית, הם הקימו בה מסעדות דים סאם זולות ומוצלחות. כיום מציעים אותו גם בארץ, כמו בארצות ומקומות רבים אחרים בעולם המערבי, הדים סאם הפך ללהיט, בחלק מהמקומות ממש כמו הסושי שהצלחתו אדירה ברחבי העולם המערבי כולו.

פירוש השם דים סאם בסינית הוא "נגיעות קטנות".


הנה המדריך לדים סאם:

https://youtu.be/aL_GtZswHSk


כמה ממנות הדים-סאם המעניינות ביותר:

https://youtu.be/dkCfSegyQSY


בחור שאוכל 11 סוגי דים סאם:

https://youtu.be/bTtv9ADzdxE


בין הסינים עצמם לא תמיד יש הסכמה על הטעימים והטעימים פחות:

https://youtu.be/exnshNBjVkQ


וסרט תיעודי על נפלאות המטבח הקנטונזי והסיני בכלל:

https://youtu.be/CTbWXZiTbEI?long=yes

במדינות המזרח הרחוק אי-אפשר להימנע מדוכני הרחוב הרבים שבהם מוכרים את הנודלס (Noodles). זהו סוג של אטריות אורז שמקורם בסין. הנודלס הן רצועות בצק דקיקות שעשויות מקמח, ביצים ומים. הטבחים הסיניים נוהגים להכין אותו כשהוא מוקפץ במחשבת הווק העמוקה. דוכני הנודלס בסין הם פופולאריים מאד. גם במסעדות ובארוחות איכותיות הוא מוגש כשהוא מלווה מאכלים יקרים ונחשבים הרבה יותר.

אבל הנודלס הפשוט הוא גם טעים להפליא. הסינים נוהגים לשלב אותו עם ירקות, סוגי בשר שונים ועוד. הם גם מכינים מרק עם נודלס רחבים יותר.

מנולדס עשוי גם המאכל הלוהט של תאילנד - פאד תאי (Pad Thai). הוא נולד ממהגרים שהגיעו מדרום סין שהביאו את מסורת הכנת הנודלס לתאילנד. דוכני הרחוב הרבים מציעים בתאילנד את המנה התאילנדית המסורתית הזו. מכינים בהם איטריות אורז מטוגנות בשילוב עם ביצים, ירקות, צ'ילי, רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה.


הנודלס נולד בסין:

https://youtu.be/cBmhnmD47I8


כך מכינים נודלס בסין:

https://youtu.be/UEkbRb2vCNQ


נודלס הוא מאכל הרחוב הסיני:

https://youtu.be/7AhOlaNIlec


כך מכינים את הנודלס במסעדה:

https://youtu.be/PHoQN9vQwHE


הבן של הנודלס ועשוי מנודלס הוא הפאד תאי של תאילנד:

https://youtu.be/uLT6oCr2a38


תולדות הפאד-תאי שנולד מהנודלס:

https://youtu.be/I1ajv_Yt7Tg


ומישהי שמחליטה לבדוק כל מיני סוגי נודלס מוזרים יותר ופחות:

https://youtu.be/5H_oHVm3WC0

ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.

הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.

גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.

המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.

השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.


#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.

באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.

במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.


הנה הג'ינג'ר בגרסת התה:

https://youtu.be/Oj0jGMbKgBQ


הזנגביל במטבח (עברית):

https://youtu.be/TXjHB2na-MA


הג'ינג'ר בגינה:

https://youtu.be/E8W2u1LBxzU


תה ג'ינג'ר:

https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU


בירה ג'ינג'ר בהכנה ביתית:

https://youtu.be/SsW1Icf7v6c


וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):

https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw

איך לדעתם נוצר הנודלס המוכן (Instant Noodles), זה המשווק באריזות לחימום מהיר? - ראשית מכינים את הבצק של הנודלס, שממנו יכינו את הנודלס עצמם.

בצק הנודלס מועלה במסוע לעבר מכונה שמכינה ממנו את האטריות המעורבבות של הנודלס.

האטריות הללו מתבשלות במתקנים מיוחדים ואז נחתכות לריבועים של נודלס יבש. לאחר מכן מיובש הנודלס המוכן בתנור, כדי שניתן יהיה לשמר אותו לזמן רב ומשם הוא מועבר למכונות האריזה.

מהאריזה ייארז הנודלס המיובש בתוך ארגזים, שיישלחו לשיווק לחנויות.


הנה ייצור הנודלס המהיר:

https://youtu.be/riO5p_Qi8Vc


סרטון על הפקת הנודלס המהיר במפעל בסין:

http://youtu.be/ZdZXjuyzyZc


ומפעל גדול להכנת נודלס מהיר:

https://youtu.be/-8XVrQZegEw?long=yes

מרק פו (PHO soup) ,עם פ' רפויה, F ולא P, הוא המרק הלאומי של וייטנאם. הוא הנוזל שבאמצעותו מאזנים בוויטנאם את הגוף בבוקר.

העניין של הפו, לפי הרעיון של היין והיאנג המקומי, הוא איזון של בוקר לגוף, אחרי שלא אכלנו ושתינו כל הלילה.

למעשה, הווייטנאמים נוהגים לשתות בבוקר לא קפה, אלא נוזל מזין וחם אחר - מרק פו. המרק הזה הוא ארוחה שלמה בקערה.

הפו הוא מרק בשר! - על הבוקר. מדובר במרק שמבוסס על אטריות אורז ובשר בקר או בשר עוף ומרק חם. כשהם אוכלים אותו, הוויטנאמים מוסיפים למרק תיבול כמו שום, לימון, חומץ ויניגר וצ'ילי חריף.

לתפיסתם של המקומיים המרק הזה מאזן את הגוף אחרי צום הלילה. האיזון מצוין בעיניהם, סוג של ארוחה מלאה ומושלמת בקערה אחת, שטוב לפתוח איתה את הבוקר.

הוויטנאמים, אגב, אוכלים את מרק הפו בעזרת מקלות אכילה (ראו בתגית "צ'ופסטיקס") ובלי לגעת בהם תוך כדי אכילה, עם הלשון או השיניים. את הנוזל של המרק הם לוגמים ישירות מהקערה.

בערים הגדולות של וייטנאם, אגב, מוכרים אותו כמאכל רחוב, שהקונים אוכלים, ישובים על גבי שרפרפים קטנים שהונחו על המדרכה.


כך אוכלים מרק פו וייטנאמי:

https://youtu.be/C92m3c7BczM


כך מכינים אותו:

https://youtu.be/9Sg21AHuO4A


הכנה שקטה:

https://youtu.be/3ArSvRALhHk


המרק פו מוכן:

https://youtu.be/kJxA0pk1q-Y