שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה הגאון הבוכרי איבן סינא?
היה מי שראה בו את "המדען המפורסם ביותר של האיסלאם ואחד המפורסמים ביותר - בכל העמים, הזמנים והמקומות".
במערב הוא מוכר כאֲבִיסֶנָּה (Avicenna), מהמוחות הגדולים ביותר של תור הזהב האסלאמי. את המסע יוצא הדופן של לימוד וחקר מילדות הוא ימשיך כרופא בגיל הנעורים בבוכרה, מי שיחבר לימים את "הקאנון של הרפואה" ואת "ספר הריפוי" ויחולל מהפכה לא רק ברפואה, אלא גם בתחומים כמו כימיה, אסטרונומיה, פילוסופיה ופסיכולוגיה (שעדיין לא קיימת).
מי שיצירותיו יהיו הבסיס לידע ההכרחי של אוניברסיטאות אירופה במשך מאות שנים, יהפוך לנסיך הרופאים ולאחד הפילוסופים המשפיעים ביותר בהיסטוריה ולצער רבים גם מהפחות ידועים וחבל.
איבן סינא (Ibn Sina), או בשמו המלא אבו עלי אל-חסין אבן סינא (Abu Ali al-Husayn ibn Sina), אכן מוכר במערב כאביסנה. הוא נולד ב-980 בכפר אפשאנה (Afshana) שליד בוכרה, בלב אוזבקיסטן של היום.
ילד פלא מבריק בשכלו וביכולת ההבנה שלו - בגיל 10 הוא כבר משנן את הקוראן בעל לפה. בגיל 18 הוא כבר רופא מוכר ובגיל 21 מתחיל לכתוב אנציקלופדיות.
כשסולטן בוכרה, נוח בן מנסור (Nuh ibn Mansur) חולה במחלה שמביכה את כל רופאי החצר, קוראים לנער. הוא מרפא את הסולטן ובתמורה מבקש רק דבר אחד: גישה לספריה המלכותית. משם תושק אחת הקריירות המדעיות המדהימות שידע העולם.
"קאנון הרפואה" (Al-Qanun fi al-Tibb, The Canon of Medicine) שלו, אנציקלופדיה בת מיליון מילים, שימש ספר לימוד רפואי באוניברסיטאות אירופה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-17. הוא תיאר בה 760 תרופות, הבין שמחלות מסוימות מתפשטות דרך אוויר ומים ודגל ב-40 ימי בידוד כדי לעצור הדבקה. תיאורו של דלקת קרום המוח (meningitis) הוא הראשון בהיסטוריה הרפואית.
פעם הוא טיפל בנסיך שהאמין שהוא פרה, נהם בקביעות ולא אכל דבר. איבן סינא שלח לו מסר שהקצב מגיע לשחוט אותו. הנסיך שמח. כשהגיע ובחן אותו, הכריז שהפרה רזה מדי ויש להאכילה. הנסיך אכל בשקיקה והחלים לחלוטין. דוגמה לטיפול פסיכולוגי, לפחות 1000 שנה לפני פרויד.
מעבר לרפואה, ספרו "כתאב אל-שיפא" (Kitab al-Shifa, The Book of Healing) כיסה הגיון, פיזיקה, מתמטיקה, מטפיזיקה, מוסיקה ואתיקה. בפילוסופיה פיתח את "הוכחת הנאמן" (Burhan al-Siddiqin, Proof of the Truthful), טיעון לוגי לקיום האל שלימים יבנה עליו תומאס אקווינס (Thomas Aquinas).
גדולתו הוכרה גם מחוץ לעולם המוסלמי. דנטה (Dante Alighieri) הציב אותו ב"לימבו" (Limbo), העיגול הראשון של השאול (Inferno), לצד סלאח א-דין (Saladin), אבן רושד (Ibn Rushd), אפלטון (Plato) וסוקרטס (Socrates), כאחד מה"פגאנים הנאצלים" שגם הגיהינום חייב לכבד.
הנה איבן סינא:
https://youtu.be/vcNNAmG_Sow
סיפורו של המוסלמי שנחשב לאבי התרופות המודרניות:
https://youtu.be/j-aqQpb9JgM
על איבן סינה לילדים:
https://youtu.be/MvRRmbOv_g8
על חייו של מי שלימד את העולם:
https://youtu.be/rTD0Or7Ycvw
תגליות נוספות שלו:
https://youtu.be/ngytVJv0Juw
תכנית חינוכית על גאון רפואה עתיק (עברית):
https://youtu.be/65ZjJdaV4h8?long=yes
וסרט תיעודי על הרופא שלימד את אירופה לרפא:
https://youtu.be/XH0YwsOSuxY?long=yes
מיהם הפולימאטים?
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
איבן סינא
היה מי שראה בו את "המדען המפורסם ביותר של האיסלאם ואחד המפורסמים ביותר - בכל העמים, הזמנים והמקומות".
במערב הוא מוכר כאֲבִיסֶנָּה (Avicenna), מהמוחות הגדולים ביותר של תור הזהב האסלאמי. את המסע יוצא הדופן של לימוד וחקר מילדות הוא ימשיך כרופא בגיל הנעורים בבוכרה, מי שיחבר לימים את "הקאנון של הרפואה" ואת "ספר הריפוי" ויחולל מהפכה לא רק ברפואה, אלא גם בתחומים כמו כימיה, אסטרונומיה, פילוסופיה ופסיכולוגיה (שעדיין לא קיימת).
מי שיצירותיו יהיו הבסיס לידע ההכרחי של אוניברסיטאות אירופה במשך מאות שנים, יהפוך לנסיך הרופאים ולאחד הפילוסופים המשפיעים ביותר בהיסטוריה ולצער רבים גם מהפחות ידועים וחבל.
איבן סינא (Ibn Sina), או בשמו המלא אבו עלי אל-חסין אבן סינא (Abu Ali al-Husayn ibn Sina), אכן מוכר במערב כאביסנה. הוא נולד ב-980 בכפר אפשאנה (Afshana) שליד בוכרה, בלב אוזבקיסטן של היום.
ילד פלא מבריק בשכלו וביכולת ההבנה שלו - בגיל 10 הוא כבר משנן את הקוראן בעל לפה. בגיל 18 הוא כבר רופא מוכר ובגיל 21 מתחיל לכתוב אנציקלופדיות.
כשסולטן בוכרה, נוח בן מנסור (Nuh ibn Mansur) חולה במחלה שמביכה את כל רופאי החצר, קוראים לנער. הוא מרפא את הסולטן ובתמורה מבקש רק דבר אחד: גישה לספריה המלכותית. משם תושק אחת הקריירות המדעיות המדהימות שידע העולם.
"קאנון הרפואה" (Al-Qanun fi al-Tibb, The Canon of Medicine) שלו, אנציקלופדיה בת מיליון מילים, שימש ספר לימוד רפואי באוניברסיטאות אירופה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-17. הוא תיאר בה 760 תרופות, הבין שמחלות מסוימות מתפשטות דרך אוויר ומים ודגל ב-40 ימי בידוד כדי לעצור הדבקה. תיאורו של דלקת קרום המוח (meningitis) הוא הראשון בהיסטוריה הרפואית.
פעם הוא טיפל בנסיך שהאמין שהוא פרה, נהם בקביעות ולא אכל דבר. איבן סינא שלח לו מסר שהקצב מגיע לשחוט אותו. הנסיך שמח. כשהגיע ובחן אותו, הכריז שהפרה רזה מדי ויש להאכילה. הנסיך אכל בשקיקה והחלים לחלוטין. דוגמה לטיפול פסיכולוגי, לפחות 1000 שנה לפני פרויד.
מעבר לרפואה, ספרו "כתאב אל-שיפא" (Kitab al-Shifa, The Book of Healing) כיסה הגיון, פיזיקה, מתמטיקה, מטפיזיקה, מוסיקה ואתיקה. בפילוסופיה פיתח את "הוכחת הנאמן" (Burhan al-Siddiqin, Proof of the Truthful), טיעון לוגי לקיום האל שלימים יבנה עליו תומאס אקווינס (Thomas Aquinas).
גדולתו הוכרה גם מחוץ לעולם המוסלמי. דנטה (Dante Alighieri) הציב אותו ב"לימבו" (Limbo), העיגול הראשון של השאול (Inferno), לצד סלאח א-דין (Saladin), אבן רושד (Ibn Rushd), אפלטון (Plato) וסוקרטס (Socrates), כאחד מה"פגאנים הנאצלים" שגם הגיהינום חייב לכבד.
הנה איבן סינא:
https://youtu.be/vcNNAmG_Sow
סיפורו של המוסלמי שנחשב לאבי התרופות המודרניות:
https://youtu.be/j-aqQpb9JgM
על איבן סינה לילדים:
https://youtu.be/MvRRmbOv_g8
על חייו של מי שלימד את העולם:
https://youtu.be/rTD0Or7Ycvw
תגליות נוספות שלו:
https://youtu.be/ngytVJv0Juw
תכנית חינוכית על גאון רפואה עתיק (עברית):
https://youtu.be/65ZjJdaV4h8?long=yes
וסרט תיעודי על הרופא שלימד את אירופה לרפא:
https://youtu.be/XH0YwsOSuxY?long=yes
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
