שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הפרדת רשויות ומה הכרחי בה לדמוקרטיה?
דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.
למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.
עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.
אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.
אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.
עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.
הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:
https://youtu.be/18FCmLqobmc
והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
איך הגה מונטסקיה את הפרדת הרשויות?
הפילוסוף והסופר צרפתי מונטסקיה (Montesquieu) היה מהבולטים בהוגי המאה ה-18 וידוע כמי שמילא תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסה של הפרדת הרשויות וביצירת שלוש הרשויות במשטר הדמוקרטי.
עבודתו רבת ההשפעה על "רוח החוקים" (1748), תיארה את רעיונותיו לגבי מדע המדינה, הממשל והתיאוריה הפוליטית.
טענתו של מונטסקייה הייתה שריכוז הכוח ברשות אחת במדינה עלול להוביל לעריצות ולניצול לרעה של כוח. בכדי למנוע זאת, הוא הציע מערכת של איזונים ובלמים והיא מבוססת על עקרון הפרדת הרשויות - שלוש זרועות שהן הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת (לפירוט תפקידן בשיטה החכמה כל כך ראו בתגית "הפרדת רשויות").
השפעת העקרון של הפרדת הרשויות שהגה מונטסקייה הייתה אדירה ובהדרגה התפשטה לכל אזור ברחבי העולם. הפרדת הרשויות תפסה מקום משמעותי במהפכה הצרפתית ובהמשך הפכה מודל לרפובליקה החדשה. בחוקה האמריקאית הייתה המערכת המשולשת לאבן יסוד ובהמשך אימצו אותה לחוקותיהן מרבית הדמוקרטיות ברחבי העולם.
תפיסתו של מונטסקייה הייתה שהפרדת הסמכויות והקצאה שלהן לרשויות נפרדות תיצור מערכת של איזונים ובלמים. הגאונות של מונטסקיה הייתה התכנון שהפך את חלוקת הסמכויות ביניהן למאזנת ביניהן וכזו שתמנע מכל אחת מהרשויות להפוך לחזקה מדי. הוא תכנן אותה כך שלכל ענף בה תהיה היכולת להגביל ולפקח על האחרים, מה שיעזור לשמור על חירויות הפרט ועל מאזן הכוחות הכולל בממשל הדמוקרטי.
הנה מונטסקיה:
https://youtu.be/-TcP_pzWUlU
שלוש הרשויות:
https://youtu.be/TL8HyxlL_8c
הפרדת רשויות:
https://youtu.be/e1cN5KuB5s0
ורעיונותיו על הממשל:
https://youtu.be/gExrynQC4IU
מהן הרשויות שיש להפריד ביניהן בדמוקרטיה?
במשטר הדמוקרטי מתקיימות, זו לצד זו, שלוש רשויות נפרדות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
הרשות המחוקקת היא הפרלמנט, אצלנו זו הכנסת. הרשות המבצעת היא הממשלה, בעוד שהרשות השופטת כוללת את בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
שלוש רשויות שלטון אלה אינן כפופות זו לזו. לכל אחת מהן כללי פעולה משלה ועצמאות מסוימת ביחס לשתיים האחרות.
#למה להפריד בין הרשויות?
עיקרון הפרדת רשויות מחלק את הסמכויות השונות בין הרשויות, במטרה למנוע את ריכוז הכוח השלטוני בידי אחת הרשויות ובעצם קבוצה אחת באוכלוסיה.
אם ריכוז כזה של כוח היה בידי אחת מהקבוצות, זו הייתה דיקטטורה.
הפרדת הרשויות מאפשרת גם ביקורת הדדית של רשויות השלטון הללו, זו על זו. הביקורת מאפשרת למנוע מצב בו היו מתרחשים מצבים הפוגעים בפרט או בקבוצות באוכלוסיה, למשל באזרחים, במיעוטים, אפילו ברוב וכן הלאה.
פיזור הכוח של הרשויות גם מונע תלות של כל אחת מהן באחרת ויוצר עצמאות ואי-תלות שהן נשמות אפה של הדמוקרטיה.
#למה אחראית כל רשות מהשלוש?
על פי מונטסקייה, הוגה הדעות הצרפתי שהמציא את רעיון הפרדת הרשויות, ישנן שלוש רשויות עיקריות בדמוקרטיה ליברלית.
הרשות המחוקקת אחראית לחוקק חוקים. היא מייצגת את רצון העם ומורכבת בדרך כלל מנציגים נבחרים שלו. תפקידה של הרשות המחוקקת הוא מכריע בעיצוב ובחקיקה של החוקים השולטים בחברה ומסגירים בה את הכללים.
לעומתה, הרשות המבצעת, מופקדת על ביצוע החוקים ואכיפתם. היא כוללת את הממשלה, את ראש המדינה, הוא ראש הממשלה או הנשיא, את הפקידים המבצעים והגופים המנהליים האחראים על יישום מדיניות וההחלטות הממשלתיות.
על הרשות השופטת, לפי מונטסקייה, מוטלת המשימה לפרש את החוק וליישם אותו. הרשות הזו מורכבת מבתי משפט והשופטים. הרשות הזו פועלת כמחסום בפני הרשויות האחרות למניעה של שימוש לרעה בכוחן. בהיות השופטים עצמאיים הם מבטיחים ניהול הוגן של משפטי צדק, פותרים מחלוקות ומגינים על זכויות הפרט במדינה, זכויות אדם.
על הרשויות, האיזונים והבלמים המשמשים יחד לטובת הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/18FCmLqobmc
הנה שלוש הרשויות:
https://youtu.be/TL8HyxlL_8c
מונטסקיה, הוגה הרעיון של הפרדת הרשויות:
https://youtu.be/-TcP_pzWUlU
וההקפדה על הפרדת רשויות היא אחד מסודות הדמוקרטיה הבריאה:
https://youtu.be/e1cN5KuB5s0
מהו ביזור?
בִּזּוּר, ביזור (Decentralization) או דֵּה-צֶנְטְרָלִיזַצְיָה (Decentralisation), הם אמצעים של פיזור הסמכויות או נקודות השליטה - מהמרכז לכיוונים רבים, חליפיים.
ביזור סמכויות, למשל, הוא מצב בו מחולקות סמכויות שונות בין גופים שונים, למשל במדינה. ביזור אמצעים הוא חלוקת האמצעים לכמה גורמים, במקום להחזקתם אצל גורם יחיד.
#דוגמאות היסטוריות?
ביזור סמכויות במדינה דמוקרטית, למשל, יתבצע כך שהסמכויות מחולקות בין גופים שונים במדינה. הפרדת רשויות למשל (רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת), תורמת בדמוקרטיה לאיזון ולחלוקת הכוח בין גורמים שונים, כך שלא גורם אחד יחזיק את כל הכוח בידיו ועלול לנצלו לרעה.
ביזור יכולת המחשוב לירי טילים בליסטיים, למשל, נעשה בשנות ה-60 בארצות הברית, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה במקום מרכזי אחד על ידי ברית המועצות, מה שהוביל להקמת רשת ARPANET שממנה יוולד שני עשורים אחר כך האינטרנט.
המטרות של ביזור יכולות להיות רבות, אבל במרבית המקרים מטרתו היא שלא כולם יצטרכו לקבל שירותים מהמרכז, או שהמרכז לא יצבור כוח רב מדי והמצב יהיה שהכל תלוי בו.
זה קורה מכיוון שהביזור מסייע להפקעת סמכות המרכז הבלעדית והעברת חלק מתפקידיו המרכזיים ליחידות שונות, מחלקות, כוחות או חלקים במערכת.
במאה ה-21 הפך הביזור לתהליך משמעותי ובולט, בתחומים רבים, מכלכלה, ארגון ועוד. בעיקר ניתן לזהות את התפיסה המבוזרת בתחומים הטכנולוגיים השונים, כמו האינטרנט, המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) והתקשורת המקוונת.
הביזור הוא ההיפך מה"מרכוז", כלומר ריכוז של סמכויות או תפקידים המרוכזים בידי סמכות מרכזית או במיקום מרכזי אחד. אגב, שניהם - גם המרכוז וגם הביזור יהיו בדרך כלל יחסיים למצב ההפוך ולא מוחלטים (אולי רק אצל דיקטטור, רודן יחיד השומר את כל הכוח בידיו שלו, רק הוא מתאר ריכוז מוחלט ואפס ביזור סמכויות, אפילו למקורביו).
ראו מבחר דוגמאות לביזור בתגית "ביזור".
#למה שווה לבזר?
יש כמה סיבות שיכולות להיות כדי להשתמש בביזור.
אחת מהן היא פרקטית - העומס המוטל על אדם יחיד או גורם אחד שצריך לטפל בנושאים רבים.
בקבלת החלטות יבזרו את ההחלטות כדי שגורמים רבים יהיו מעורבים ויגוונו את בחינת המידע ויביאו לקבלת החלטות מאוזנת וטובה יותר.
פעמים רבות הביזור בניהול יהיה כדי שלא רק המטה וההנהלה יקבלו אותן אלא גם אנשי השטח, יחידות הקו, אלה שרואים את הדברים מקרוב וערים לניואנסים שפעמים רבות המנהלים כבר לא זוכרים או מעולם לא התבוננו בהם מקרוב.
והכי חשובה היא מניעת הצטברות של כוח מוחלט בידי גורם בודד. כאן רוצים ליצור איזון מערכתי ובלימה של הכוח בין מערכות, מה שנקרא "איזונים ובלמים" ולמשל במדינה דמוקרטית ממומש באמצעות "הפרדת רשויות".
הנה הביזור:
הביטקוין כמו מטבעות הקריפטו האחרים הוא מטבע מבוזר, שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
גישת המוח האנושי המבוזר והוויכוח הגדול שנוהל עליה בעבר (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
סיפורה של ארפאנט, רשת המחשבים המבוזרת שממנה נולד האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
כך פועלת רשת CDN של שרתים המפוזרים בעולם ומריצים את הגלישה ברשת האינטרנט:
https://youtu.be/841kyd_mfH0
מה ההבדלים בין הסנאט והקונגרס האמריקאים?
רבים תוהים מה ההבדל בין שני בתי המחוקקים בארצות הברית ולמה צריך שניים כאלה במקום בית מחוקקים אחד, פרלמנט כמו בכל מדינה "נורמלית". אז מהו באמת ההבדל?
ראשית, הקונגרס הוא הפרלמנט האמריקאי. הוא שוכן בגבעת הקפיטול שבעיר בוושינגטון והוא מורכב משני בתים, שלכל אחד תפקיד משלו.
בתי הקונגרס הם הסנאט ובית הנבחרים.
באמריקה הפוליטית הכל מתחיל מהאבות המייסדים. מייסדי האומה (ארצות הברית של אמריקה) הקימו שני בתי מחוקקים שמהווים ביחד את הקונגרס. הבדלים ביניהם הם שמשקפים את מערכת האיזונים והבלמים המורכבת של הממשל האמריקאי, שנועדה מצד אחד להבטיח ייצוג הוגן של האזרחים ומצד שני למנוע ריכוז יתר של כוח בידי גוף אחד.
#בית הנבחרים
הוא האזורי והעממי מהשניים, לטוב ולרע. כל 435 הצירים שמכהנים בו מייצגים את אזור הבחירה שלהם, על פי גודל האוכלוסייה, כך שלמדינות גדולות יותר יש בו נציגים רבים יותר.
תפקידם של צירי בית הנבחרים לייצג את הצרכים והרצונות המיידים של מי שמתגוררים במחוז שלהם ובחרו בהם לכהן בו. מדי שנתיים הם עומדים לבחירה מחדש, מה שאומר שהם רגישים יותר לשינויים בדעת הקהל ובעצם נתונים במערכת בחירות תמידית. חברי בית הנבחרים חייבים להיות בני 25 לפחות.
מבינת תפקיד, לבית הנבחרים יש את הסמכות הבלעדית להגיש חוקי מס, מה שמעניק לו השפעה רבה על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית.
#הסנאט
הוא המורם מעם ויותר מרוחק. יש בו רק 100 סנאטורים, שניים לכל אחת מ-50 המדינות שמרכיבות את אמריקה וללא קשר לגודל האוכלוסייה בהן.
את הסנאטורים בוחרים אחת ל-6 שנים, מה שמאפשר להם לפעול בראייה ארוכת טווח יותר ולקבל החלטות כבדות משקל מבלי להתחשב כל הזמן בהלכי הרוח של הציבור ובפופולריות שלהם. תקופת הכהונה הממושכת יותר הפכה את הישיבה בסנאט ליוקרתית יותר, מה עוד שרק מגיל 30 אפשר להיות סנאטור.
הסנאט הוא שמחזיק בסמכות לאשר מינויים נשיאותיים (שרים, שופטים, ראשי הסוכנויות הפדרליות ושגרירים). הוא גם מאשר חוזים ואמנות בינלאומיות עליהן חותמת ארצות הברית, מה שמעניק לו תפקיד מכריע בעיצוב מדיניות החוץ והרכב הממשל.
#דוגמאות לשילוב בין בתי הקונגרס
כל חקיקה חדשה בארצות הברית. צריכה לעבור את האישור של שני בתי הקונגרס. בענייני התקציב, למשל, על שני הבתים להגיע להסכמות - גם על הנוסח וגם על הסכומים.
לעתים יש ביניהם חלוקת עבודה. בהליכי הדחה (אימפיצ'מנט) של נושאי משרה בכירים, כולל הנשיא, בית הנבחרים הוא למעשה התובע, כלומר, האחראי על הגשת כתבי האישום.
לעומתו, הסנאט בהליכים כאלו הוא השופט שמשמש כבית המשפט שדן בתיק ומייצג את משפט העם. ואכן, בראש הסנאט יושב נשיא בית המשפט העליון.
כך מתחלק הכוח בפוליטיקה האמריקאית (מתורגם):
https://youtu.be/HuFR5XBYLfU
הנה הסבר על בית הנבחרים בארצות הברית:
http://youtu.be/1goLynHyFaY
ותפקיד הסנאט האמריקני:
http://youtu.be/zNzeJXbBbNs
דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.
למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.
עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.
אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.
אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.
עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.
הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:
https://youtu.be/18FCmLqobmc
והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
הפילוסוף והסופר צרפתי מונטסקיה (Montesquieu) היה מהבולטים בהוגי המאה ה-18 וידוע כמי שמילא תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסה של הפרדת הרשויות וביצירת שלוש הרשויות במשטר הדמוקרטי.
עבודתו רבת ההשפעה על "רוח החוקים" (1748), תיארה את רעיונותיו לגבי מדע המדינה, הממשל והתיאוריה הפוליטית.
טענתו של מונטסקייה הייתה שריכוז הכוח ברשות אחת במדינה עלול להוביל לעריצות ולניצול לרעה של כוח. בכדי למנוע זאת, הוא הציע מערכת של איזונים ובלמים והיא מבוססת על עקרון הפרדת הרשויות - שלוש זרועות שהן הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת (לפירוט תפקידן בשיטה החכמה כל כך ראו בתגית "הפרדת רשויות").
השפעת העקרון של הפרדת הרשויות שהגה מונטסקייה הייתה אדירה ובהדרגה התפשטה לכל אזור ברחבי העולם. הפרדת הרשויות תפסה מקום משמעותי במהפכה הצרפתית ובהמשך הפכה מודל לרפובליקה החדשה. בחוקה האמריקאית הייתה המערכת המשולשת לאבן יסוד ובהמשך אימצו אותה לחוקותיהן מרבית הדמוקרטיות ברחבי העולם.
תפיסתו של מונטסקייה הייתה שהפרדת הסמכויות והקצאה שלהן לרשויות נפרדות תיצור מערכת של איזונים ובלמים. הגאונות של מונטסקיה הייתה התכנון שהפך את חלוקת הסמכויות ביניהן למאזנת ביניהן וכזו שתמנע מכל אחת מהרשויות להפוך לחזקה מדי. הוא תכנן אותה כך שלכל ענף בה תהיה היכולת להגביל ולפקח על האחרים, מה שיעזור לשמור על חירויות הפרט ועל מאזן הכוחות הכולל בממשל הדמוקרטי.
הנה מונטסקיה:
https://youtu.be/-TcP_pzWUlU
שלוש הרשויות:
https://youtu.be/TL8HyxlL_8c
הפרדת רשויות:
https://youtu.be/e1cN5KuB5s0
ורעיונותיו על הממשל:
https://youtu.be/gExrynQC4IU
במשטר הדמוקרטי מתקיימות, זו לצד זו, שלוש רשויות נפרדות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
הרשות המחוקקת היא הפרלמנט, אצלנו זו הכנסת. הרשות המבצעת היא הממשלה, בעוד שהרשות השופטת כוללת את בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
שלוש רשויות שלטון אלה אינן כפופות זו לזו. לכל אחת מהן כללי פעולה משלה ועצמאות מסוימת ביחס לשתיים האחרות.
#למה להפריד בין הרשויות?
עיקרון הפרדת רשויות מחלק את הסמכויות השונות בין הרשויות, במטרה למנוע את ריכוז הכוח השלטוני בידי אחת הרשויות ובעצם קבוצה אחת באוכלוסיה.
אם ריכוז כזה של כוח היה בידי אחת מהקבוצות, זו הייתה דיקטטורה.
הפרדת הרשויות מאפשרת גם ביקורת הדדית של רשויות השלטון הללו, זו על זו. הביקורת מאפשרת למנוע מצב בו היו מתרחשים מצבים הפוגעים בפרט או בקבוצות באוכלוסיה, למשל באזרחים, במיעוטים, אפילו ברוב וכן הלאה.
פיזור הכוח של הרשויות גם מונע תלות של כל אחת מהן באחרת ויוצר עצמאות ואי-תלות שהן נשמות אפה של הדמוקרטיה.
#למה אחראית כל רשות מהשלוש?
על פי מונטסקייה, הוגה הדעות הצרפתי שהמציא את רעיון הפרדת הרשויות, ישנן שלוש רשויות עיקריות בדמוקרטיה ליברלית.
הרשות המחוקקת אחראית לחוקק חוקים. היא מייצגת את רצון העם ומורכבת בדרך כלל מנציגים נבחרים שלו. תפקידה של הרשות המחוקקת הוא מכריע בעיצוב ובחקיקה של החוקים השולטים בחברה ומסגירים בה את הכללים.
לעומתה, הרשות המבצעת, מופקדת על ביצוע החוקים ואכיפתם. היא כוללת את הממשלה, את ראש המדינה, הוא ראש הממשלה או הנשיא, את הפקידים המבצעים והגופים המנהליים האחראים על יישום מדיניות וההחלטות הממשלתיות.
על הרשות השופטת, לפי מונטסקייה, מוטלת המשימה לפרש את החוק וליישם אותו. הרשות הזו מורכבת מבתי משפט והשופטים. הרשות הזו פועלת כמחסום בפני הרשויות האחרות למניעה של שימוש לרעה בכוחן. בהיות השופטים עצמאיים הם מבטיחים ניהול הוגן של משפטי צדק, פותרים מחלוקות ומגינים על זכויות הפרט במדינה, זכויות אדם.
על הרשויות, האיזונים והבלמים המשמשים יחד לטובת הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/18FCmLqobmc
הנה שלוש הרשויות:
https://youtu.be/TL8HyxlL_8c
מונטסקיה, הוגה הרעיון של הפרדת הרשויות:
https://youtu.be/-TcP_pzWUlU
וההקפדה על הפרדת רשויות היא אחד מסודות הדמוקרטיה הבריאה:
https://youtu.be/e1cN5KuB5s0
בִּזּוּר, ביזור (Decentralization) או דֵּה-צֶנְטְרָלִיזַצְיָה (Decentralisation), הם אמצעים של פיזור הסמכויות או נקודות השליטה - מהמרכז לכיוונים רבים, חליפיים.
ביזור סמכויות, למשל, הוא מצב בו מחולקות סמכויות שונות בין גופים שונים, למשל במדינה. ביזור אמצעים הוא חלוקת האמצעים לכמה גורמים, במקום להחזקתם אצל גורם יחיד.
#דוגמאות היסטוריות?
ביזור סמכויות במדינה דמוקרטית, למשל, יתבצע כך שהסמכויות מחולקות בין גופים שונים במדינה. הפרדת רשויות למשל (רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת), תורמת בדמוקרטיה לאיזון ולחלוקת הכוח בין גורמים שונים, כך שלא גורם אחד יחזיק את כל הכוח בידיו ועלול לנצלו לרעה.
ביזור יכולת המחשוב לירי טילים בליסטיים, למשל, נעשה בשנות ה-60 בארצות הברית, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה במקום מרכזי אחד על ידי ברית המועצות, מה שהוביל להקמת רשת ARPANET שממנה יוולד שני עשורים אחר כך האינטרנט.
המטרות של ביזור יכולות להיות רבות, אבל במרבית המקרים מטרתו היא שלא כולם יצטרכו לקבל שירותים מהמרכז, או שהמרכז לא יצבור כוח רב מדי והמצב יהיה שהכל תלוי בו.
זה קורה מכיוון שהביזור מסייע להפקעת סמכות המרכז הבלעדית והעברת חלק מתפקידיו המרכזיים ליחידות שונות, מחלקות, כוחות או חלקים במערכת.
במאה ה-21 הפך הביזור לתהליך משמעותי ובולט, בתחומים רבים, מכלכלה, ארגון ועוד. בעיקר ניתן לזהות את התפיסה המבוזרת בתחומים הטכנולוגיים השונים, כמו האינטרנט, המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) והתקשורת המקוונת.
הביזור הוא ההיפך מה"מרכוז", כלומר ריכוז של סמכויות או תפקידים המרוכזים בידי סמכות מרכזית או במיקום מרכזי אחד. אגב, שניהם - גם המרכוז וגם הביזור יהיו בדרך כלל יחסיים למצב ההפוך ולא מוחלטים (אולי רק אצל דיקטטור, רודן יחיד השומר את כל הכוח בידיו שלו, רק הוא מתאר ריכוז מוחלט ואפס ביזור סמכויות, אפילו למקורביו).
ראו מבחר דוגמאות לביזור בתגית "ביזור".
#למה שווה לבזר?
יש כמה סיבות שיכולות להיות כדי להשתמש בביזור.
אחת מהן היא פרקטית - העומס המוטל על אדם יחיד או גורם אחד שצריך לטפל בנושאים רבים.
בקבלת החלטות יבזרו את ההחלטות כדי שגורמים רבים יהיו מעורבים ויגוונו את בחינת המידע ויביאו לקבלת החלטות מאוזנת וטובה יותר.
פעמים רבות הביזור בניהול יהיה כדי שלא רק המטה וההנהלה יקבלו אותן אלא גם אנשי השטח, יחידות הקו, אלה שרואים את הדברים מקרוב וערים לניואנסים שפעמים רבות המנהלים כבר לא זוכרים או מעולם לא התבוננו בהם מקרוב.
והכי חשובה היא מניעת הצטברות של כוח מוחלט בידי גורם בודד. כאן רוצים ליצור איזון מערכתי ובלימה של הכוח בין מערכות, מה שנקרא "איזונים ובלמים" ולמשל במדינה דמוקרטית ממומש באמצעות "הפרדת רשויות".
הנה הביזור:
הביטקוין כמו מטבעות הקריפטו האחרים הוא מטבע מבוזר, שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
גישת המוח האנושי המבוזר והוויכוח הגדול שנוהל עליה בעבר (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
סיפורה של ארפאנט, רשת המחשבים המבוזרת שממנה נולד האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
כך פועלת רשת CDN של שרתים המפוזרים בעולם ומריצים את הגלישה ברשת האינטרנט:
https://youtu.be/841kyd_mfH0
איזונים ובלמים
רבים תוהים מה ההבדל בין שני בתי המחוקקים בארצות הברית ולמה צריך שניים כאלה במקום בית מחוקקים אחד, פרלמנט כמו בכל מדינה "נורמלית". אז מהו באמת ההבדל?
ראשית, הקונגרס הוא הפרלמנט האמריקאי. הוא שוכן בגבעת הקפיטול שבעיר בוושינגטון והוא מורכב משני בתים, שלכל אחד תפקיד משלו.
בתי הקונגרס הם הסנאט ובית הנבחרים.
באמריקה הפוליטית הכל מתחיל מהאבות המייסדים. מייסדי האומה (ארצות הברית של אמריקה) הקימו שני בתי מחוקקים שמהווים ביחד את הקונגרס. הבדלים ביניהם הם שמשקפים את מערכת האיזונים והבלמים המורכבת של הממשל האמריקאי, שנועדה מצד אחד להבטיח ייצוג הוגן של האזרחים ומצד שני למנוע ריכוז יתר של כוח בידי גוף אחד.
#בית הנבחרים
הוא האזורי והעממי מהשניים, לטוב ולרע. כל 435 הצירים שמכהנים בו מייצגים את אזור הבחירה שלהם, על פי גודל האוכלוסייה, כך שלמדינות גדולות יותר יש בו נציגים רבים יותר.
תפקידם של צירי בית הנבחרים לייצג את הצרכים והרצונות המיידים של מי שמתגוררים במחוז שלהם ובחרו בהם לכהן בו. מדי שנתיים הם עומדים לבחירה מחדש, מה שאומר שהם רגישים יותר לשינויים בדעת הקהל ובעצם נתונים במערכת בחירות תמידית. חברי בית הנבחרים חייבים להיות בני 25 לפחות.
מבינת תפקיד, לבית הנבחרים יש את הסמכות הבלעדית להגיש חוקי מס, מה שמעניק לו השפעה רבה על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית.
#הסנאט
הוא המורם מעם ויותר מרוחק. יש בו רק 100 סנאטורים, שניים לכל אחת מ-50 המדינות שמרכיבות את אמריקה וללא קשר לגודל האוכלוסייה בהן.
את הסנאטורים בוחרים אחת ל-6 שנים, מה שמאפשר להם לפעול בראייה ארוכת טווח יותר ולקבל החלטות כבדות משקל מבלי להתחשב כל הזמן בהלכי הרוח של הציבור ובפופולריות שלהם. תקופת הכהונה הממושכת יותר הפכה את הישיבה בסנאט ליוקרתית יותר, מה עוד שרק מגיל 30 אפשר להיות סנאטור.
הסנאט הוא שמחזיק בסמכות לאשר מינויים נשיאותיים (שרים, שופטים, ראשי הסוכנויות הפדרליות ושגרירים). הוא גם מאשר חוזים ואמנות בינלאומיות עליהן חותמת ארצות הברית, מה שמעניק לו תפקיד מכריע בעיצוב מדיניות החוץ והרכב הממשל.
#דוגמאות לשילוב בין בתי הקונגרס
כל חקיקה חדשה בארצות הברית. צריכה לעבור את האישור של שני בתי הקונגרס. בענייני התקציב, למשל, על שני הבתים להגיע להסכמות - גם על הנוסח וגם על הסכומים.
לעתים יש ביניהם חלוקת עבודה. בהליכי הדחה (אימפיצ'מנט) של נושאי משרה בכירים, כולל הנשיא, בית הנבחרים הוא למעשה התובע, כלומר, האחראי על הגשת כתבי האישום.
לעומתו, הסנאט בהליכים כאלו הוא השופט שמשמש כבית המשפט שדן בתיק ומייצג את משפט העם. ואכן, בראש הסנאט יושב נשיא בית המשפט העליון.
כך מתחלק הכוח בפוליטיקה האמריקאית (מתורגם):
https://youtu.be/HuFR5XBYLfU
הנה הסבר על בית הנבחרים בארצות הברית:
http://youtu.be/1goLynHyFaY
ותפקיד הסנאט האמריקני:
http://youtu.be/zNzeJXbBbNs
