שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הגמגום ואיך מפסיקים אותו?
גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.
הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.
חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!
ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.
#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.
מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.
לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.
הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:
https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY
איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/cLHnACQR1iI
אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):
https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY
המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:
https://youtu.be/RKSa0AA-oC4
קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):
https://youtu.be/nn3zKjZPwVc
הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:
https://youtu.be/_5IOse0EdIo
ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):
https://youtu.be/IBuzPnVzKDc
מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):
https://youtu.be/fjvcjEYiwQE
וסיפורם של המגמגמים (עברית):
https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes
מהו המדע?
בקצרה ניתן לומר שמדע (Science) הוא אוצר של ידע, המתבסס על ניסויים, מדידות ותיעוד מצטבר.
בהרחבה ניתן לומר שמדע הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.
הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.
יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.
תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.
מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם.
החוקרים הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים. זה נקרא באנגלית replicability ,reproducibility או repeatability (בעברית "הדירוּת") וקשור בדרישה, שהיא תנאי הכרחי במדע אמיתי, לקבל תמיד את אותן התוצאות של ניסוי מדעי או תצפית מדעית. יש לזכור שתוצאות או תצפיות שלא ניתן לחזור עליהן נחשבות במדע כשגויות, או לפחות בתחומים שאינם מבוססים מספיק. רק אם יאומתו במחקר חוזר או המשכי יוכלו חוקרים אחריהם להמשיך ולהתבסס על הממצאים המדעיים, לצרכי מחקר מתקדם יותר שימשיך ויקדם את המדע.
ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.
זהו המדע, בהסבר לילדים:
https://youtu.be/wVLaf10T0zI
לגדולים יותר:
https://youtu.be/w-8gEUAyjkc
כמה פלאי מדע מהירים (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/ORpW_MOeL1k
הסבר בשירה של מדע:
http://youtu.be/9Cd36WJ79z4
תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):
https://youtu.be/NFU1FNqmsYI
על יופיו של המדע:
http://youtu.be/dvM4JPGsmVw
הראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:
https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
וכך AI משפיע ומטיס את המדע למהפכה של ממש:
https://youtu.be/PKN95I93iGE?long=yes
מהו מוח בצורת M?
המילה "פולימאט" מגיעה מהשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד, וכך מתאר המושג בני אדם רב-תחומיים, בעלי ידע רב במגוון תחומים שונים.
בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.
באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם תעסוק בהרבה תחומים הרי שמצד אחד לא תהיה מומחה לכלום, אך תהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". זה שמציג מודל המשלב ביניהם. העמודים האנכיים של ה-M מייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים, בעוד שהקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר ביניהם, לזהות דפוסים ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים".
אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.
יש לאנשי M גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק שמאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.
ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפות מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים כאלו יש חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות (Reskilling) רבה יחסית.
#ומה אתכם?
אז אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.
לא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו יצר האתגר והמודרני של יותר מדי נתונים שמומלה צריך לעבד, פיצול של הידע לתת-תחומים ספציפיים ומבודדים יחסית. כך הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של תת-תחום אחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.
האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם מאיים בשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.
כי בעולם הפולימתים נותנים השראה גאונים ואנשים בעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה, כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים הצטיינו ביכולות על שיתרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.
בעוד שחבריכם בחרו ברובם בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו התגלתה למבוגרים כהרסנית ולצעירים עלולה להפוך לסכנה מקצועית.
אז שתדעו שתחומי העניין המרובים שלכם הם כבר לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כמה שייתן לכם הישרדות מקצועית ואפילו הזדמנויות, במקום אבטלה.
ריבוי תחומי עניין, של בעלי "מוח בצורת M", היא נחלתם של כמה מההוגים והמגלים הגדולים בהיסטוריה. המוחות הגדולים הללו חיברו רעיונות וידע וקפצו בין צורות ומבנים בתחומים מגוונים.
הם היו מוצלחים וידענים, אך לא מומחים צרי עניין וממוקדי תחום אחד. הם הפכו את הסקרנות שלהם ליתרונם הגדול ביותר ומרביתם היו לומדים רב-ממדיים שיצרו, עיינו וחקרו בעולמות המדע, אמנות, פילוסופיה, מתמטיקה, כתיבה, הנדסה, פוליטיקה ועוד.
אז לכם המלצה קטנה וחצי - אמנם העולם יודע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות וחפירה באוזן ימין של הרופאים המטאפוריים של אחרים. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה המתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים אותם ולמצות את היכולות שצברתם.
בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה,עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.
רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב', ובהמשך את מיומנות ג'.
אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי התחלות חדשות ומתחילים לסיים פרקים.
מיהם הפולימאטים?
https://youtu.be/r0rgvwtWqh8
הנה אנשים עם מוח בצורת M:
https://youtu.be/LACxHY9rFZ8
הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:
https://youtu.be/BICImF8Ndzo
אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:
https://youtu.be/LPRmJU5vpEs
התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:
https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE
מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:
https://youtu.be/At8bSOlruXk
סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:
https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E
והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:
https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes
אייזיק ניוטון
גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.
הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.
חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!
ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.
#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.
מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.
לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.
הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:
https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY
איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/cLHnACQR1iI
אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):
https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY
המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:
https://youtu.be/RKSa0AA-oC4
קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):
https://youtu.be/nn3zKjZPwVc
הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:
https://youtu.be/_5IOse0EdIo
ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):
https://youtu.be/IBuzPnVzKDc
מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):
https://youtu.be/fjvcjEYiwQE
וסיפורם של המגמגמים (עברית):
https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes
בקצרה ניתן לומר שמדע (Science) הוא אוצר של ידע, המתבסס על ניסויים, מדידות ותיעוד מצטבר.
בהרחבה ניתן לומר שמדע הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.
הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.
יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.
תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.
מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם.
החוקרים הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים. זה נקרא באנגלית replicability ,reproducibility או repeatability (בעברית "הדירוּת") וקשור בדרישה, שהיא תנאי הכרחי במדע אמיתי, לקבל תמיד את אותן התוצאות של ניסוי מדעי או תצפית מדעית. יש לזכור שתוצאות או תצפיות שלא ניתן לחזור עליהן נחשבות במדע כשגויות, או לפחות בתחומים שאינם מבוססים מספיק. רק אם יאומתו במחקר חוזר או המשכי יוכלו חוקרים אחריהם להמשיך ולהתבסס על הממצאים המדעיים, לצרכי מחקר מתקדם יותר שימשיך ויקדם את המדע.
ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.
זהו המדע, בהסבר לילדים:
https://youtu.be/wVLaf10T0zI
לגדולים יותר:
https://youtu.be/w-8gEUAyjkc
כמה פלאי מדע מהירים (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/ORpW_MOeL1k
הסבר בשירה של מדע:
http://youtu.be/9Cd36WJ79z4
תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):
https://youtu.be/NFU1FNqmsYI
על יופיו של המדע:
http://youtu.be/dvM4JPGsmVw
הראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:
https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
וכך AI משפיע ומטיס את המדע למהפכה של ממש:
https://youtu.be/PKN95I93iGE?long=yes
המילה "פולימאט" מגיעה מהשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד, וכך מתאר המושג בני אדם רב-תחומיים, בעלי ידע רב במגוון תחומים שונים.
בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.
באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם תעסוק בהרבה תחומים הרי שמצד אחד לא תהיה מומחה לכלום, אך תהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". זה שמציג מודל המשלב ביניהם. העמודים האנכיים של ה-M מייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים, בעוד שהקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר ביניהם, לזהות דפוסים ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים".
אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.
יש לאנשי M גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק שמאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.
ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפות מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים כאלו יש חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות (Reskilling) רבה יחסית.
#ומה אתכם?
אז אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.
לא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו יצר האתגר והמודרני של יותר מדי נתונים שמומלה צריך לעבד, פיצול של הידע לתת-תחומים ספציפיים ומבודדים יחסית. כך הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של תת-תחום אחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.
האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם מאיים בשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.
כי בעולם הפולימתים נותנים השראה גאונים ואנשים בעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה, כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים הצטיינו ביכולות על שיתרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.
בעוד שחבריכם בחרו ברובם בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו התגלתה למבוגרים כהרסנית ולצעירים עלולה להפוך לסכנה מקצועית.
אז שתדעו שתחומי העניין המרובים שלכם הם כבר לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כמה שייתן לכם הישרדות מקצועית ואפילו הזדמנויות, במקום אבטלה.
ריבוי תחומי עניין, של בעלי "מוח בצורת M", היא נחלתם של כמה מההוגים והמגלים הגדולים בהיסטוריה. המוחות הגדולים הללו חיברו רעיונות וידע וקפצו בין צורות ומבנים בתחומים מגוונים.
הם היו מוצלחים וידענים, אך לא מומחים צרי עניין וממוקדי תחום אחד. הם הפכו את הסקרנות שלהם ליתרונם הגדול ביותר ומרביתם היו לומדים רב-ממדיים שיצרו, עיינו וחקרו בעולמות המדע, אמנות, פילוסופיה, מתמטיקה, כתיבה, הנדסה, פוליטיקה ועוד.
אז לכם המלצה קטנה וחצי - אמנם העולם יודע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות וחפירה באוזן ימין של הרופאים המטאפוריים של אחרים. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה המתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים אותם ולמצות את היכולות שצברתם.
בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה,עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.
רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב', ובהמשך את מיומנות ג'.
אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי התחלות חדשות ומתחילים לסיים פרקים.
מיהם הפולימאטים?
https://youtu.be/r0rgvwtWqh8
הנה אנשים עם מוח בצורת M:
https://youtu.be/LACxHY9rFZ8
הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:
https://youtu.be/BICImF8Ndzo
אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:
https://youtu.be/LPRmJU5vpEs
התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:
https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE
מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:
https://youtu.be/At8bSOlruXk
סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:
https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E
והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:
https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes
